אחימעץ בן צדוק

אֲחִימַעַץ בֶּן צָדוֹק היה דמות מקראית, כהן גדול במקדש שלמה, בן צדוק הכהן מזרע אלעזר בן אהרן הכהן.

אחימעץ מוזכר במקרא בספר שמואל ב', פרק ט"ו, פסוק י"ז כאשר שימש כמרגל עבור דוד המלך בתקופה בה מרד בו בנו אבשלום, יחד עם יונתן בן אביתר. שם התחבאו בתוך באר מפני עבדי אבשלום[1].

בפרק י"ח פסוק כ"ז מכנהו דוד "איש טוב".

לדברי חז"ל בסדר עולם זוטא ויוסף בן מתתיהו שימש אחימעץ כהן גדול אחר אביו צדוק בימי רחבעם מלך יהודה. וכן שמשו צאצאיו בכהונה גדולה בזה אחר זה כמפורט בספר דברי הימים א', פרק ה'.

אחימעץ
יהונתן ואחימעץ מתחבאים מפני אבשלום. חריטה על עץ מעשה ידי כריסטוף וויגל משנת 1695
יהונתן ואחימעץ מתחבאים מפני אבשלום. חריטה על עץ מעשה ידי כריסטוף וויגל משנת 1695
לידה ארץ ישראל
מדינה ממלכת יהודה
שושלת הכהנים בני צדוק
תואר כהן גדול
אב צדוק הכהן
צאצאים חלקיהו בן שלום, יהויקים הכהן, עזרא הסופר
כהן גדול

חיבור ספר שמואל ואחימעץ

לדעת חז"ל מחבר הספר הוא שמואל. לשיטתו של משה צבי סגל היה זה יהושפט בן אחילוד. אוגוסט קלוסטרמן טוען כי היה זה אחימעץ בן צדוק שכתב את ספר שמואל.[2] כל הדעות מסתמכות על העובדה כי המחבר היה מעורה בנעשה בממלכה. לדעת יהודה אליצור, הכותב אינו יכול היה להיות יהושפט בן אחילוד כי דוד היה מפטרו בשל כך מיד.[3]

הערות שוליים

  1. ^ לדברי חז"ל במדרש שמואל הייתה זאת אשתו של שמעי בן גרא שהחביאתם בבאר.
  2. ^ משה צבי סגל, בקורת על חיבורו של
    ‏ Elias Auerbach :Wueste und Gelobtes Land, Geschichte Israels von den Anfaengen bis zum Tode Salomos by ‏
    , תרביץ: רבעון למדעי היהדות, תשרי תרצ"ד עמ' 113-111.
  3. ^ יהודה אליצור, ישראל והמקרא:מחקרים גאוגרפיים, היסטוריים והגותיים, רמת גן, אוניברסיטת בר-אילן, 2000, עמ' 132-130.
אביתר

אֶבְיָתָר הַכֹּהֵן, דמות מקראית, היה כהן גדול בירושלים בימי דוד המלך, בנו של אחימלך בן אחיטוב ומצאצאי בית עלי. אחימלך בן אביתר, בנו, שימש גם כסגנו לכהונה הגדולה.

אוריה הכהן (כהן גדול)

אוּרִיָּה הַכֹּהֵן היה הכהן הגדול שכיהן בימי אחז.

אחיה בן אחיטוב

אֲחִיָּה בֶן-אֲחִטוּב, כהן, שמו מופיע בספר שמואל א', פרק י"ד, פסוק ג' ופסוק פסוק י"ח כמי שנשא את האפוד לפני ארון הברית במלחמתו של שאול במכמש.

אחימעץ

האם התכוונתם ל...

אלישיב בן יהויקים

אלישיב בן יהויקים הוא דמות מקראית, כיהן ככהן גדול בימיו של נחמיה. היה מבוניה הראשונים של חומת ירושלים. מקורב לסנבלט וממתנגדיו של נחמיה. לפי יוסף בן מתיתיהו ירש את מקומו של אביו יהויקים לאחר מותו.

אלעזר בן חרסום

רבי אלעזר בן חרסום היה כהן גדול בתקופת בית המקדש השני. נודע בהתמדתו בלימוד תורה ובעושרו הרב.

אלעזר הכהן

אֶלְעָזָר - בנו השלישי של אהרן הכהן (ספר שמות, פרק ו', פסוק כ"ג) ואחיינו של משה. היה הכהן הגדול השני, אחרי מות אביו.

שני אחיו הגדולים - נדב ואביהוא - מתו ביום חנוכת המשכן, בהקריבם אש זרה לפני ה'. אחיו הקטן, איתמר, נותר עמו בחיים ושימש ככהן.

אלעזר היה גם "נשיא נשיאי הלוי" (ספר במדבר, פרק ג', פסוק ל"ב), והיה האחראי העליון על שמירת הקודש וכליו בזמן העברת המשכן בעת המסעות במדבר ובכך נחשב לאמרכל הראשון.בנו היה פינחס, שהמשיך אותו בתפקיד הכהן הגדול.

אמריהו כהן הראש

אֲמַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ היה כהן בבית המקדש בימי יהושפט מלך יהודה, ייתכן שהיה הכהן הגדול או רק פקיד.בעת גמר מלחמת ישראל ויהודה עם מלך ארם והריגת אחאב, מסופר כי חזר המלך יהושפט אל ירושלים ועסק במינוי שופטים: "וְגַם בִּירוּשָׁלַ‍ִם הֶעֱמִיד יְהוֹשָׁפָט מִן הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים וּמֵרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפַּט ה' וְלָרִיב וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלָ‍ִם. וַיְצַו עֲלֵיהֶם לֵאמֹר כֹּה תַעֲשׂוּן בְּיִרְאַת ה' בֶּאֱמוּנָה וּבְלֵבָב שָׁלֵם. וְכָל רִיב אֲשֶׁר יָבוֹא עֲלֵיכֶם מֵאֲחֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵיהֶם בֵּין דָּם לְדָם בֵּין תּוֹרָה לְמִצְוָה לְחֻקִּים וּלְמִשְׁפָּטִים וְהִזְהַרְתֶּם אֹתָם וְלֹא יֶאְשְׁמוּ לַ-ה' וְהָיָה קֶצֶף עֲלֵיכֶם וְעַל אֲחֵיכֶם כֹּה תַעֲשׂוּן וְלֹא תֶאְשָׁמוּ. וְהִנֵּה אֲמַרְיָהוּ כֹהֵן הָרֹאשׁ עֲלֵיכֶם לְכֹל דְּבַר ה' וּזְבַדְיָהוּ בֶן יִשְׁמָעֵאל הַנָּגִיד לְבֵית יְהוּדָה לְכֹל דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְשֹׁטְרִים הַלְוִיִּם לִפְנֵיכֶם חִזְקוּ וַעֲשׂוּ וִיהִי ה' עִם הַטּוֹב" (ספר דברי הימים ב', פרק י"ט, פסוק ח'.)

אריסטובולוס השלישי

אריסטובולוס השלישי (ביוונית Ἀριστόβουλος; 53 לפנה"ס - 36 לפנה"ס) הכהן הגדול האחרון מבית חשמונאי.

ייתכן ושמו העברי של אריסטובולוס היה "יונתן" או "יהודה".

חוניו הראשון

חוניו הראשון היה כהן גדול מבית חוניו. לאחר ידוע אביו (סוף המאה ה-4 לפנה"ס), ותקופת כהונתו חופפת לתקופת מלכותו של אלכסנדר הגדול.

בשנת 330 לפנה"ס עם פטירתו של הכהן הגדול ידוע, התחיל לכהן בכהונה הגדולה חוניו בנו, המכונה חוניו הראשון עקב קיומם של עוד כוהנים גדולים בשם זה שכיהנו אחריו. חוניו הראשון כאביו הרחיק את הכותים והשתדל להבאיש את ריחם בעיני העם. לפי המסורת היהודית[דרוש מקור] ביקר אלכסנדר הגדול בעיר פעמיים במהלך מסעיו ובביקורו השני הוא נפגש עם חוניו וכן עם אביו, ידוע.

לדעת חלק מהחוקרים, ההתכתבות בין מלך ספרטה לבין חוניו הכהן הגדול, המצוטטת בספר קדמוניות היהודים, התקיימה עם חוניו הראשון.חוניו הראשון כיהן בכהונה הגדולה כ-20 שנה, עד פטירתו בשנת 310 לפנה"ס. הכהן הגדול אחריו היה בנו שמעון הראשון.

חוניו השלישי

חוניו השלישי בן שמעון (נרצח ב-171 לפנה"ס) היה כהן גדול בן בית צדוק ומשמרת ידעיה, צאצא למשפחת כהנים גדולים, בנו של שמעון השני ונכדו של הכוהן הגדול חוניו השני. בנו היה חוניו הרביעי.

חלקיהו בן שלום

חלקיהו בן שַׁלּוּם. כהן גדול ממשפחת הכהנים בני צדוק (אביו היה בנו של צדוק). מצא את ספר התורה בזמן בדק הבית ומילא תפקיד ברפורמה של המלך יאשיהו. שמו ותפקידו מופיעים לראשונה בספר מלכים. הוא היה סב-סבו של עזרא הסופר, ואולי גם אביו של ירמיהו הנביא.

חלקיהו הוא הכהן הגדול, שמצא את ספר התורה בבית המקדש בזמן בדק הבית. חלקיהו ניהל את עבודות והיה אחראי על טיהורו ושיפוצו של בית המקדש הראשון.

יהויקים בן יהושע

יהויקים בן יהושע הוא דמות מקראית בנו של יהושע בן יהוצדק, כיהן ככהן גדול בימיו של נחמיה. היה מבוניה הראשונים של חומת ירושלים. לפי יוסף בן מתיתיהו בנו אלישיב הכהן ירש את מקומו של אביו יהויקים לאחר מותו.

יונתן בן אביתר

יוֹנָתָן בֶּן-אֶבְיָתָר, דמות מקראית, בנו של אביתר, שמו נזכר בסיפור מרד אבשלום ובסיפור עליית שלמה למלוכה.בזמן מרד אבשלום כאשר דוד בורח מירושלים, הוא מפעיל רשת מרגלים במחנה אבשלום המורכבת מיונתן בן אביתר, אביתר אביו, אחימעץ, ואביו צדוק. עליהם הוטל להעביר לדוד ידיעות על הנעשה במחנה אבשלום.

כאשר שימש מרגל עבור דוד המלך בתקופה בה מרד בו בנו אבשלום, יחד עם אחימעץ בן צדוק, התחבאו בתוך באר מפני עבדי אבשלום.

תפקידו כמודיע ממשיך גם בזמן מלכות שלמה. יונתן הוא זה שמודיע לאדניה על המלכתו של שלמה.

לדעת שמאי גלנדר ואחרים יונתן היה חלק ממחנה אדניה שאביו נמנה עליהם. לשיטתו אם היה הבן יוצא כנגד אביו ואדניה, היה המחבר המקראי מספר על כך. לטענתו אין לדעת מהסיפור מה היו מניעיו של יונתן.

כאשר בא אל אדניה, מקדם אותו אדוניה במילים "בֹּא כִּי אִישׁ חַיִל אַתָּה וְטוֹב תְּבַשֵּׂר." מצודת דוד מפרש את התיבה "אבל" המופיעה בפסוק כ"ג: "אבל - רצה לומר, לא כמו שתחשוב שאבשר טוב, אבל הוא בהיפך, כי המלך דוד וגו', ורעה היא". כלומר אדניה חיכה לבשורות טובות, וההפך בשורה מרה הגיעה.

יונתן מספר באריכות לאדניה את השתלשלות העניינים עד להמלכת שלמה. חוקר המקרא פרנק פולק, טוען כי בדבריו הארוכים אל אדוניה מאלץ אותנו יונתן בתפקיד המבשר לראות את ריבוי פניו של אותו תהליך, של עליית שלמה למלוכה.

יששכר איש כפר ברקאי

יששכר איש כפר ברקאי היה כהן גדול בבית המקדש השני.

יששכר איש כפר ברקאי נזכר לגנאי, בשל זהירותו המופרזת שלא יתלכלכו ידיו בשעת עבודת הקרבנות, ומנהגו לעבוד בכפפות של משי בשל כך, דבר שנתפס כביזוי עבודת בית המקדש:

התלמוד מספר גם מה עלה בגורלו (בתרגום לעברית):

התלמוד בהמשך מביא אמוראים שמסבירים מדוע דבריו של יששכר לא היו נכונים.

בספרות התורנית מוזכר סיפורו לא אחת בהקשר של דיני חציצה במצוות (כגון לולב) ובזיון המצווה בכך.

מחניים (אתר מקראי)

מחניים היא עיר מקראית ששכנה מזרחה לירדן בערך באמצע הדרך בין הכנרת לים המלח. עיר זו מוזכרת בספר יהושע כאחת מבין 48 ערי הלויים אשר זכו בה על פי הגורל שנערך במשכן שילה.

עזריהו בן צדוק

עֲזַרְיָהוּ בֶן-צָדוֹק הַכֹּהֵן היה הכהן הגדול השלישי שכיהן בבית המקדש הראשון אשר בירושלים.

על אף שנקרא "בן צדוק" יש סוברים כי נקרא כך לא כי צדוק הכהן היה אביו ממש אלא שצדוק היה זקנו. ואביו היה אחימעץ בן צדוק.

ככל הנראה, לפני ההימנות לכהונה גדולה, שירת עזריהו כשר בצבאו של שלמה המלך; "וְאֵ֥לֶּה הַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁר־ל֑וֹ עֲזַרְיָ֥הוּ בֶן־צָד֖וֹק הַכֹּהֵֽן" (מלכים א ד ב). אם הביטוי שכיהן כ"כהן גדול" בכתובים לא נקרא אלא בשם "כהן הראש".

עזריהו בן צדוק היה ה"עזריהו" הראשון שכיהן בכהונה גדולה בבית המקדש. אחריו, קם מנכדיו עזריה בן יוחנן שגם כיהן בכהונה גדולה.לפי האפוס האתיופי-נוצרי כברה נגסת, עזריהו היה האדם החשוב ביותר במשלחת היהודים ששלח שלמה המלך עם מנליק.

צדוק

צָדוֹק הַכֹּהֵן (או צדוק בן מריות), דמות מקראית, היה אחד משני הכהנים בתקופת מלכותו של דוד המלך, ומונה לתפקיד הכהן הגדול בבית המקדש בירושלים על ידי שלמה המלך, לאחר גירושו של אביתר (מצאצאי עלי הכהן) מן הכהונה.

שריה (כהן גדול)

שריה בן עזריה היה הכהן הגדול האחרון בתקופת בית ראשון וכיהן עד לחורבנו ב-586 לפנה"ס.

כהנים גדולים בולטים לפי תקופתם
משכן משה אהרןאלעזר הכהןפינחס Kohen Gadol (Bible Card)
המשכן בשילה אבישוע בן פנחס • בקי בן אבישוע • עזי בן בקי • עלי הכהןאחיטוב (נכד עלי)אחיה בן אחיטוב
משכן נוב אחימלך בן אחיטובאביתר בן אחיטוב
תקופת בית ראשון צדוק • אחימעץ בן צדוק • עזריהו בן צדוקאמריהויהוידע הכהןזכריהו בן יהוידע • עזריהו הכהן • אוריה הכהן • עזריהו הכהן (השני) • שלום הכהן • חלקיהו בן שלוםשריה הכהןיהוצדק הכהןצפניה בן מעשיה
תקופת בית שני (תחת שלטון ממלכת פרס) יהושע בן יהוצדקיהויקים בן יהושעאלישיב בן יהויקים • יהוידע הכהן (בית שני) • יוחנן • ידוע הכהן • יוחנן הכהן
בתקופה ההלניסטית חוניו הראשוןשמעון הראשון • אלעזר בן חוניו • מנשה אחיו של חוניו • חוניו השנישמעון השניחוניו השלישי
כהנים מתיוונים ואחרים יאסון מנלאוסאלקימוסחוניו הרביעי
כהנים גדולים מבית חשמונאי יונתן כהן גדולשמעון מכבייוחנן הורקנוס הראשוןאריסטובולוס הראשוןאלכסנדר ינאיהורקנוס השניאריסטובולוס השנימתתיהו אנטיגונוס השניאריסטובולוס השלישי
תחת ממשלת רומא מתתיהו בן תיאופילוס (הראשון)יוסף בן עליםחנן בן שתישמעאל בן פיאבייוסף קיפאיונתן בן חנןתיאופילוס בן חנןחנניה בן נדבאיחנן בן חנןיהושע בן גמלאמתתיהו בן תיאופילוס (השני)פינחס בן שמואל מכפר חבתא • רבי אלעזר בן חרסוםיששכר איש כפר ברקאי • רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.