אח"י וג'ווד

אח"י וג'ווד הוא כינויה של הקורבטה השומר (ק-18), מאוניות המלחמה הראשונות של חיל הים הישראלי. האונייה נבנתה בקנדה ושירתה כקורבטה בצי המלכותי הקנדי. לאחר מלחמת העולם נמכרו הקורבטות על ידי הרשות הקנדית לעודפי ציוד ולחברה אמריקאית. נרכשה על ידי המוסד לעליה ב' שופצה ושימשה כאוניית מעפילים בשם "קולונל יאשיה ווג'ווד". היא נתפשה על ידי השלטונות הבריטים, והוצבה ליד שובר הגלים בנמל חיפה במסגרת צי הצללים.

אח"י וג'ווד (ק-18)
INS Wedgwood
אח"י השומר ק-18 - "אח"י וג'ווד" מקושטת לכבוד יום העצמאות, 1949
תיאור כללי
סוג אונייה קורבטה
צי

חיל הים הישראלי

הצי המלכותי הקנדי HMCS Beauharnois בצרפתית "בורנואה"
סדרה קורבטות מסדרת פלאוואר (Flower) משופר
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
הוזמנה יוני 1942
הושקה 11 מאי 1944
הוכנסה לשירות 1944 ובחיל הים הישראלי ב-1948
גורלה הוצאה משרות ב-1954
מלחמות וקרבות מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
נתונים כלליים
הדחק 1,350 טון
אורך 63.4 מטר
רוחב 10.1 מטר
שוקע 3.35 מטר
מהירות 13 - 16 קשר
גודל הצוות 94 קצינים ובעלי דרגות אחרים
טווח שיוט 3,500 מיל ימי
הנעה קיטור
חימוש תותח ימי 102 מ"מ, תותח 76 מ"מ, זוג תותחי נ"מ 20 מ"מ ו-4 מקלעים 13 מ"מ דו-קניים. מכ"ם שטח ומערכת בקרת אש ידנית.
מוטו
עיטור לוחמי המדינה

מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות

בצי הקנדי

HMCS Beauharnois
הקורבטה H.M.C.S Beauharnois של צי המלכותי הקנדי מפליגה בנהר סונט לורנס ביום כניסתה לשירות פעיל 25 ספטמבר 1944.

האונייה נבנתה עבור הצי המלכותי הקנדי, כקורבטה מסדרת "פלאואר ("FLOWER") במהלך מלחמת העולם השנייה במספנות מורטון בקוויבק קנדה. היא הושקה ב-11 במאי 1944 בשם "H.M.C.S Beauharnois". בספטמבר אותה שנה הוכנסה לפעילות ונשלחה לאימון היבנות באי ברמודה. בתום האימון צורפה לקבוצת ליווי שיירות במסגרת המערכה באוקיינוס האטלנטי (1939–1945). משימתה האחרונה במלחמה הייתה לאבטח אונייה שהניחה כבל תקשורת בין אמריקה לאירופה. הקורבטה הוצאה מהשירות ב-12 ביולי 1945. החימוש והציוד הצבאי הוסרו ממנה והיא הושבתה בנמל סורל בקנדה, יחד עם כ 30 קורבטות שהוצאו למכירה לשוק האזרחי.

אוניית המעפילים - "קולונל יאשיה וודג'ווד"

רכישה וההתארגנות באמריקה

שתי הקורבטות, לימים ה"וודג'ווד" וה"הגנה" נרכשו על ידי חברת ספנות מניו-יורק בשם UNITED SHIP COPORATION שרכשה 8 קורבטות מהרשות לעודפי ציוד הקנדית. הקורבטות לא היו כשירות לשייט והן נגררו מנמל סורל לסיטי איילנד ניו יורק[1] בדצמבר 1945 נרכשו שתי הקורבטות על ידי שליח המוסד לעליה ב' בכספי תרומות של ציונים אמריקנים. הסיבה לרכישת הקורבטות באמריקה (ולא באירופה) נבעה בעיקר מהקשיים של המוסד לעלייה ברכישת אוניות כדי להעלות ארצה מעפילים ניצולי השואה. החרמת האניות על ידי הבריטים לא אפשרה עוד להעסיק אניות בחכירה והיה צורך לקנות אותן בכסף מלא. בשלב זה נחלצה יהדות ארצות הברית לעזרת המוסד לעלייה ב' ברכישת 12 אניות, ציודן, ציוותן ושליחתן לאירופה למטרת ההעפלה. הקורבטות שנרכשו בסיטי איילנד נגררו למספנה בסטטן איילנד, לצורך החזרתן לכשירות וקבלת רישיון שייט כאניות סוחר והכנתן להפלגה[2]

הפלגה לאיטליה

באפריל 1946, בחוה"מ פסח הפליגה האוניה מנמל ניו יורק לאיטליה בשם הרשמי "קולון" COLON והניפה דגל פנמה[3]. צוות האונייה כלל 25 איש: רב חובל ג'ייקוב ליכטמן וסגל הקצינים, ימאים יהודים מצי הסוחר האמריקני, ביניהם 2 ארצישראלים שלום שוורץ קצין סיפון, ואריה קולומייצב קצין מכונה. המלווים, אנשי הפלי"ם, הצטרפו באיטליה.

בנוסף גויסו באמריקה כמלחים פשוטים 16 חלוצים בוגרי תנועות הנוער הבונים והשומר הצעיר באמריקה, שהושבעו לפני ההפלגה כחברי ההגנה. הם היו חסרי ניסיון בימאות ועברו הכשרה קצרה בחוף ובמשך ההפלגה. הדבר נתן את אותותיו במהלך ההפלגה באוקיינוס האטלנטי, היה קושי בתפקוד למרות שהים היה רגוע[4].

ביום השישי להפלגה אירעה תקלה בחדר המכונות. בגלל טעות בהפעלת מזקק המים חדרו מי מלח למערכת הקיטור, תקלה שסיכנה את המכונה הראשית. האונייה נעצרה בלב ים, והמזקק תוקן, אך היא נאלצה להיכנס לנמל פונטו דלגדה, שבאיים האזוריים לצורך חידוש מי ההזנה לדוודים. היא התעכבה שם שלושה שבועות, הסיבה לעיכוב הייתה המשבר ששיתק את ארגון ההעפלה באיטליה בעקבות מה שכונה "פרשת לה ספציה", שיירות מעפילים נתפסו בדרכן לספינות שעגנו בנמל לה ספציה. הבריטים, שלאחר מלחמת העולם השנייה שלטו באיטליה במידה רבה, נכנסו לפעולה, פעילי העפלה מרכזיים נעצרו ונחשפה תשתית הפעולה של הארגון באיטליה. מסיבה זאת האונייה נאלצה להמתין עד שהמצב יתבהר[5].
כשהגיעה "קולון" לגיברלטר האונייה עגנה מחוץ לנמל, רב החובל ירד לחוף בסירת מנוע וקיבל הנחיה בשיחת טלפון להפליג לנמל גנואה.

התארגנות באיטליה

לאחר עגינה של יום בנמל גנואה הפליגה האונייה לנמל סבונה לצורך הכנתה לקליטת מעפילים. עם הגעתה לנמל סבונה עברה האונייה לסמכות ארגון ההעפלה באיטליה בראשות יהודה ארזי, שהיה כפוף למוסד לעלייה ב' אך פעל בצורה עצמאית. בנמל סבונה הצטרפו לאונייה המלווים אנשי הפל"ים ובראשם המפקד דב מגן (ברצ'יק), ישראל אוירבך, צבי כצנלסון והגדעוני משה ירושלמי. כמו כן הגיע המכונאי בנימין (בוב) נתיב שהחליף קצין מכונה שעזב בסבונה.

הכנת האונייה כללה אטימת שני המעברים הפתוחים משני צידי האונייה, ליצירת שטחי מגורים נוספים והתקנת שלד צינורות מתכת לתליית 1,200 ערסלים (בשונה מדרגשי העץ באניות המעפילים). הקורבטה הייתה אמנם גדולה יותר מספינות הסוחר ששמשו אז את המוסד לעלייה, אך בגלל התאים הקטנים והמעברים הצרים שהיו בה, לא היה לה יתרון לעומת חלל המחסן באוניית הסוחר. מתוך 1,200 הערסלים רק 700 הותקנו בבטן האונייה, 500 ערסלים הותקנו על סיפוני החרטום והירכתיים תחת סככות ברזנט שנבנו לצורך כך. עבודות ההכנה נעשו על ידי עובדים איטלקיים מקומיים שנשכרו על ידי ארזי[6].

קליטת המעפילים

ב 18 ביוני אחה"צ הפליגה האונייה לאסוף את המעפילים מנמל קטן בשם ואדו ליגורה, 30 ק"מ מערבית לסבונה. אל רב החובל ג'ייקוב ליכטמן הצטרף נתב רב חובל איטלקי בשם אנסלדו, שהכיר את הנמל לאחר שעגן שם עם ספינת המעפילים חנה סנש בדצמבר 1945[7] מרחב התמרון בנמל היה צר מדי לאניה בגודלה של הקורבטה ונדרשה מיומנות רבה משני רבי החובלים ליכטמן ואנסלדו כדי לבצע את הגישה לרציף.

נקודת התורפה במבצע הייתה הובלת המעפילים אל האונייה ממחנות רחוקים מאות קילומטרים. המעפילים יצאו בשתי שיירות ממחנות שונים באיטליה, ונעצרו על ידי המשטרה האיטלקית בדרכם אל האונייה. הסיבה הייתה הסעת המעפילים בצורה גלויה במשאיות איטלקיות ללא כיסוי, בתקופה רגישה שבה האיטלקים חיפשו פשיסטים שמנסים להימלט מאיטליה. השיירה הראשונה הגיעה לנמל ובעקבותיה הגיעה המשטרה ועצרה את המעפילים על הרציף. השיירה השנייה שאיחרה בגלל תקלה, נעצרה אף היא וצורפה למעפילים שישבו על הרציף מוקפים בשוטרים חמושים[8].

במקום נכחו יהודה ארזי וסגניתו עדה סרני, דוברת איטלקית רהוטה, שניסו לשכנע את מפקד המשטרה להתיר למעפילים להפליג. בינתיים השוטרים נוכחו לדעת שלא מדובר בפשיסטים מבוקשים שבגללם הוזעקו באישון לילה, אלא בפליטי שואה יהודים. אנשי הפלי"ם דאגו לחלק לשוטרים סנדוויצ'ים ממטבחה של הוודג'ווד וסיגריות אמריקניות שתרמו אנשי הצוות, השמירה התרופפה והמעפילים הצליחו לעלות לאונייה. חבלי ההתקשרות לרציף נחתכו והאונייה מיהרה להפליג מהנמל[9].

ההפלגה ארצה

לאחר היציאה לים נקראה האוניה על שם ג'וזאיה קלמנט וג'ווד, חבר הפרלמנט הבריטי שהשקיע את כל מרצו בקידום הרעיון הציוני. מרגע שהאונייה הפכה לאוניית מעפילים הפיקוד נחלק לשנים: רב החובל ליכטמן היה אחראי על החלק המקצועי הימי, והמפקד המלווה דב מגן היה אחראי על החלק המבצעי ועל הטיפול במעפילים.

המלווים אנשי הפלי"ם היו למעשה אנשי פלמ"ח שסופחו למוסד לעלייה, דבר שהעמיד אותם לעיתים בניגוד עניינים. במהלך ההפלגה התקבלה הוראה מראש המוסד לעלייה בארץ דוד נמרי, להעביר אל הווג'ווד 1,000 מעפילים מהקורבטה האחות ה"הגנה", כדי לשחרר אותה להביא מעפילים נוספים. הוספת מטען נייד רב כל כך היה מעמיד את יציבות האנייה בסיכון גבוה. אנשי הפלי"ם ראו בכך הפרת הסיכום שהוג'ווד תנסה לפרוץ את ההסגר ולהגיע לחוף והוחלט לא לקבל את הדרישה אך הנימוק הוסבר ביציבות האונייה. במברק התשובה לנמרי נאמר ..."גם ברצוננו העז למלא את ההוראה אין כל יכולת לשכנע את רב החובל"[10]

תפיסת האונייה על ידי הבריטים

פלים ספינות המעפילים א - יאשיהו ודגווד (BEUHARNIOS) - הכניסה לנמל חיפה בליווי -151988
אונית המעפילים וג'ווד נעצרת על ידי משחתת בריטית[11] 24 ינואר 1946.

מתחילת 1946 הסגר הימי הבריטי על חופי הארץ היה מוחלט. חמש ספינות מעפילים שהגיעו לפני הוג'ווד נתפסו כולן. את הסגר ביצעה שייטת משחתות בריטית בסיוע מטוסי סיור שהגיעו לטווח של עד 100 מייל מהחוף.

בואה של האוניה היה ידוע לבריטים. ב 24 ביוני, יום לפני בואה, הודיע רדיו BBC שמשחתות יצאו לפגוש אונייה עמוסת מעפילים. הוודג'ווד התגלתה על ידי מטוס סיור במרחק 130 מייל מהחוף, ושלוש שעות לאחר מכן הופיעה המשחתת טליבונד TALIBOND ודרשה ממנה להזדהות "“WHAT SHIP: ונענתה "COLON, WE GOOD" והוודג'ווד המשיכה בדרכה כשהמשחתת בעקבותיה. מאוחר יותר הופיעה המשחתת ונוס VENUS ושאלה ברמקול האם דרושה עזרה כלשהי. היא נענתה על ידי רב החובל "אנו לא רוצים כלום מדוע אתם עוקבים אחרינו?" המשחתת לא הגיבה, והתרחקה. הוג'ווד המשיכה להפליג לכיוון חוף תל אביב כששתי המשחתות מלוות אותה משני צידיה במרחק חצי מייל ממנה.

בשעות הלילה התקבלה הוראה מהמוסד לעלייה לשנות כיוון, להפליג לחיפה, לעצור 10 מייל מהחוף ולהניף דגל כחול לבן ושלט קול. י. וג'ווד. אנשי הפל"ים הצטוו לאפשר לבריטים להשתלט על האונייה מחוץ למים הטריטוריאליים בניגוד לחוק, כדי לנסות למנוע בהליך משפטי את החרמת האונייה[12] הוג'ווד עמדה יום תמים מחוץ למים הטריטוריאליים, אך הבריטים שלמדו לקח לא התפתו להשתלט על האונייה. הוג'ווד ביקשה ברמקול את הVENUS לאפשר לה להפליג לחיפה. הVENUS נזהרה בתשובתה כדי למנוע טענה שהכריחה את הוג'ווד להפליג לחיפה, וענתה שאין מניעה, אך בתחום 3 מייל מהחוף היא תיעצר לפי החוק.

הבריטים התכוננו לכך שהמעפילים יתפזרו וינסו להגיע לחוף עם בסירות. כמו כן העריכו שצוות אנשי הפלי"ם ינסו להתחמק בסירה אחרת. הוג'ווד הורידה סירת מנוע עם 20 מעפילים כדי לשחק את תפקיד המלווים. הסירה נתפסה, ורק מאוחר יותר התברר לבריטים כי בסירה לא היו אנשי הפלי"ם. במשך הלילה נצמדה המשחתת HMS VENUS קרוב מאוד ל"וג'ווד".

בשעות הערב אנשי הפל"ים החליטו לפרוץ אל החוף למרות שלא היה לכך סיכוי, כדי לא לוותר על עקרון המאבק. הוג'ווד פתחה מהירות מרבית של 14 קשר לכיוון החוף כשהמשחתת ונוס בעקבותיה, ומשחתת נוספת נמצאת בכוננות להשלכת פצצות עומק. ברגע שהוג'ווד חצתה את גבול המים הטריטוריאליים המשחתת ונוס השיגה אותה וקראה ברמקול "עצור את אונייתך מיד", לאחר מכן באה אזהרה על פתיחה באש ולאחריה נורו צרורות לפני חרטומה של הוג'ווד. המאבק הסתיים בכך שהוג'ווד היטתה את ההגה הצידה והמשיכה לשוט במעגלים כדי לעכב את ההשתלטות עד שהקיטור אזל. אנשי הצוות נטשו את משמרתם ונטמעו בין המעפילים.

האונייה הובאה ב-26 ביוני 1946 למפרץ חיפה[13], והועגנה במשך הלילה במרחק מייל וחצי מהנמל. כאשר רצו בבוקר לגרור אותה לנמל, לא ניתן להעלות את העוגן מחוסר קיטור ונאלצו לנתק את השרשרת. ב-27 ביוני 1946 לפני הצהריים נגררה האנייה אל תוך הנמל והמעפילים כולל החלוצים האמריקאים הועלו לחוף ונלקחו למחנה המעצר בעתלית. אנשי הפל"ים, רב החובל והקצינים הוברחו מהאוטובוסים עוד לפני צאתם מהנמל.

בהשתדלות אנשי התנועה הציונית והיישוב, שוחררו המעפילים לאחר חודשים אחדים, על חשבון מכסת הסרטיפיקטים לאותה שנה. החלוצים האמריקנים הצטרפו ברובם לקיבוצים בארץ. אנשי הפל"ים שבו לאירופה והמשיכו ללוות אוניות מעפילים. רב החובל והקצינים הוחזרו לאמריקה על ידי המוסד לעלייה.

לאחר הורדת המעפילים נקשרה האוניה לשובר הגלים בנמל חיפה. כמה שבועות לאחר מכן ב 2 באוגוסט היא שימשה כמחנה מעצר צף למעפילים שהגיעו באוניות "הגנה" ו"החייל העברי", מחוסר מקום במחנה המעצר בעתלית. באותה עת הגיעו דיווחים על הקמת מחנות המעצר בקפריסין והיה חשש שהבריטים ישתמשו בוודג'ווד לגירוש המעפילים הכלואים בה לקפריסין. יוחאי בן נון נשלח לחבל בדוודי האונייה כדי למנוע ממנה להפליג, אך החשש לא התממש, הבריטים לא החלו עדיין בגירוש והמעפילים נשלחו למעצר בעתלית[14].

הופעת הקורבטה כאוניית מעפילים וניסיון הפריצה שלה היוו תקדים במאבק נגד הסגר הימי הבריטי וזאת בשעה שהצי הבריטי ביקש לשחרר את המשחתות שלו ולהעביר את האחריות על הסגר לספינות משמר החופים. הנציב העליון הבריטי בארץ ישראל התנגד לכך והמשחתות נשארו בתפקידן[15].

הוג'ווד היוותה מקרה מבחן לאוניות המעפילים שבאו בעקבותיה, עם צוותים יהודים אמריקנים. רב החובל ג'ייקוב ליכטמן היה היחיד מבין רבי החובלים האמריקנים שהביא את האונייה עד לחופי הארץ והסתכן במאסר ובשלילת רישיונו. רבי החובלים שבאו אחריו הפליגו רק עד אירופה ומשם החליפו אותם קציני ים ארצישראלים ששירתו על אוניות סוחר, כמו אריה פר (פרידמן), מרדכי לימון, יצחק אהרונוביץ ואחרים[16].

האוניה עגנה כשנתיים ליד שובר הגלים בנמל חיפה עם יתר אוניות המעפילים המוחרמות. ביולי 1946 הועלו מעפילי אוניית המעפילים "הגנה" אל וג'ווד, ושוכנו בה בצפיפות קשה, עד העברתם למחנות המעצר בקפריסין[17]. וג'ווד נשארה בצי הצללים עד שהבריטים עזבו.

גלריה

WedgwoodDemonstration

השלט באנגלית: "שרדנו את היטלר, מוות אינו זר לנו, דבר לא ימנע אותנו מלהגיע לארץ המובטחת. הדם על ידיכם אם תירו על אונייה לא חמושה".

אוניית המעפילים וג'ווד

אוניית המעפילים "יאשיה וג'ווד" בנמל חיפה, 27 יוני 1946.

אוניית המעפילים וג'ווד בנמל חיפה

המעפילים מורדים מירכתי הוג'ווד לאוטובוסים בדרכם אל מחנה המעצר בעתלית, 27 יוני 1946.

בשירות חיל הים

WedgBatlDmg
פגיעות בחרטום אח"י וג'ווד בקרב אשקלון, 19 אוקטובר 1948.

החזרה לכשירות וחימוש האונייה

בתקופת מלחמת העצמאות, לאחר שחרור חיפה, השתלטו אנשי השירות הימי על עשר אוניות המעפילים של צי הצללים ובתוכם וג'ווד. אנשי ההגנה ו"השירות הימי" ולאחר כך אנשי חיל הים פעלו להחזיר את האוניות לכשירות[18].

בתקופת העמידה הארוכה בצי הצללים גדלו צדפים בתחתית ולא הייתה אז בארץ אפשרות להספנה[19]. המהירות המרבית שניתן היה להפליג בה הייתה 13 קשר. לעומת 16 קשר להם נבנתה והשתמשה בהיותה בצי המלכותי הקנדי.

וג'ווד נמסרה לתיקונים לחברת "קירשטיין וגרינשפון". מנועיה שופצו וחזרו לפעול. לאחר צאת הבריטים הותקנו על סיפונה שני תותחים 65 מ"מ נפוליאונצ'יקים. אחר כך הוחלף החימוש העיקרי, בתותח 75 מ"מ בחרטום ותותח 65 מ"מ בירכתיים, זוג תותחי נ"מ 20 מ"מ ו-4 מקלעים 13 מ"מ דו-קניים. האונייה הייתה מצוידת במכ"ם שטח, אך מכשיר הסונר לגילוי צוללות שהורד בעת רכישתה לא הוחזר.

ב-9 ביוני 1948 נכנסה וג'ווד", ששמה הוחלף ל"אח"י השומר ק-18" לשירות קרבי. למפקדה מונה אריה קפלן, בכפוף לו רב חובל מקצועי יחזקאל ירחובסקי (ירדן), שהיה אחראי על ההשטה[20].

בסוף יוני 1948 לאחר התקרית עם אלטלנה ביקש ירחובסקי, איש אצ"ל לשעבר לעזוב. בהמלצת אריה קפלן מונה מילה ברנר לתפקיד[21].

פעילות קרבית

במהלך מלחמת העצמאות השתתפה אח"י וג'ווד בכמה פעולות ובהן:[22]

המועד מקום אירוע תוצאות
11 יוני במהלך ההפוגה 1948 10 מיל מערבית מתל אביב השייטת בהרכב וג'ווד, אח"י אילת א-16, והתקווה מרחיקות את האוניה המצרית אמירה פאוזיה האניה המצרית הסתלקה
20 -22 יוני מול כפר ויתקין לתל אביב הכוח בפיקוד פול שולמן שכלל את וג'ווד ואח"י אילת (א-16) משימה למניעת האלטלנה מלהגיע לחוף אלטלנה סירבה להישמע ונעה לתל אביב. אח"י אילת נשארה מאחור. נעשו חילופי אש מקלעים. בווג'ווד נפצע ימאי, איש אצ"ל לשעבר[23].
12 יולי מול מפרץ חיפה אח"י וג'ווד מקבלת פנים לאנשי המחתרות המוחזרים ממעצר באריתראה על סיפון האונייה Ocean Vigor המשחתת הבריטית HMS Chevalrous
17 יולי מול תל אביב אח"י וג'ווד מותקפת על ידי מטוסים מצריים מאש האונייה הופל מטוס מצרי.
17-18 יולי מול צור בלבנון אח"י אילת א-16 ואח"י וג'ווד מפגיזות חוף
24 אוגוסט – 29 אוגוסט 1948 מדרום לכרתים מבצע שודד כוח שכלל את אח"י וג'ווד (ק-18) ואח"י הגנה (ק-20) בפיקוד שמואל ינאי השתלטו על ספינה איטלקית שהעבירה נשק למצרים– 8000 רובים וכ-10 מיליון כדורים אח"י וג'ווד נגחה את הספינה מספר פעמים עד שהצליחה להטביעה
18 אוקטובר 1948 מול עזה ואשקלון אח"י וג'ווד (ק-18) ואח"י הגנה (ק-20), ביצעו ירי מהים לעבר עזה ואשקלון. הכוח המצרי הנסוג מאשדוד הוטרד.
19 אוקטובר 1948 קרב אשקלון קרב ימי ליד חוף אשקלון בין האוניות אח"י וג'ווד (ק-18), אח"י הגנה (ק-20) ו אח"י נוגה (ק-26) לבין קורבטה מצרית שפרקה אספקה וחיילים לחוף. הכוח הותקף באש סוללות תותחי חוף מצריות ומטוסי 'ספיטפייר' מצריים. השייטת ירתה כ-200 פגזים. תקלות בתותחי הכוח הישראלי מנעו פגיעה בקורבטה המצרית. מטוס מצרי הופל באש אח"י הגנה. לכוחותינו הרוג אחד ו- 5 פצועים. בין הפצועים היה מרדכי לימון סגן מפקד אח"י הגנה שקיבל רסיס ברגלו[24].
21 אוקטובר חוף אשקלון השייטת שכללה את אח"י ווג'ווד (ק-18), אח"י הגנה (ק-20), אח"י נגה (ק-26) מפגיזה את אשקלון הכבושה בידי המצרים
22 אוקטובר 1948 מול עזה השייטת שכללה את אח"י וג'ווד (ק-18), אח"י הגנה (ק-20), אח"י נגה (ק-26) ואח"י מעוז (ק-24) כאשר עליה סירות נפץ יצאו לתקוף פריגטה ושולת מוקשים שהביאו תגבורת למצרים בחוף. בהחלטה של פול שולמן שנמצא במקום התרחקו האוניות ת לכיוון יפו. אח"י מעוז (ק-24) לבדה הורידה את סירות הנפץ. שתי האוניות המצריות הוטבעו. הלוחמים נאספו לסירה שחזרה לאח"י מעוז (ק-24)[25].
23 -26 דצמבר 1948 מול רצועת עזה אוניות השייטת הגדולה וביניהן אח"י וג'ווד, הפגיזו מידי לילה את עזה, רפיח ואל-עריש. הפעילות חייבה את המצרים לרתק כוחות להגנת החוף.
26-27 דצמבר בין רפיח לאל עריש אוניות השייטת וביניהן אח"י וג'ווד מאבטחות חבלה בפסי הרכבת חבלנים פשטו מהים ונאספו לים.
31-29 דצמבר רצועת עזה אח"י וג'ווד ואח"י הגנה מבצעות הפגזות חוף בלילות וביום סיורים לאורך חוף סיני הגיעו עד מבואות פורט סעיד.
1 ינואר 1949 70 מייל מול תל אביב השייטת בהרכב: אח"י וג'ווד (ק-18), אח"י הגנה (ק-20)] ואח"י מעוז (ק-24) הוזנקה לעבר אוניות מצריות אשר עצרו אניה בדרך ישראל. מערבית לחיפה בעוד אוניות השייטת מסירת בים הפתוח, התקרבו האניות המצריות לתל אביב, וירו 30 פגזים שנפלו למים. האוניות המצריות אותרו רק בנסיגתם, והתפתח קרב תותחים בלא פגיעות. מפציץ של חיל האוויר נטל חלק בקרב אך הפצצות לא פגעו. האוניות המצריות, הצליחו לנתק מגע ולהמלט.
ב- 2 עד 4 ינואר 1949 מול רצועת עזה הפגזת כוחות מצריים בחוף על ידי אוניות השייטת הגדולה ובהן אח"י וג'ווד, בשיתוף פעולה עם חיל האוויר אכיפת סגר ימי על הרצועה.

באוגוסט 1953 לאחר שהתחוללה רעידת אדמה באיי יוון, יצאה שייטת 1 להגיש סיוע לנפגעים. הקורבטה אח"י וג'ווד (ק-18) בפיקודו של רס"ן רפאל פלדי הביאה מזון טרי מישראל.

אח"י וג'ווד (ק-18) נשלחה לתור את הצד המזרחי של קפלוניה במשימת סיוע והצלה.

אח"י וג'ווד הוצאה משירות במסגרת מבצע צימוק שמטרתו הייתה חיסכון לקראת רכישת המשחתות. בשנת 1955 נמכרה לסוחר גרוטאות ונגררה לאיטליה.

שמות האונייה

WedgwoodDefiance
מעפילי וג'ווד מציגים שלט עם שם האונייה קול י, וג'ווד בעת המפגש עם משחתות הצי הבריטי.

במהלך מלחמת העולם השנייה התברר הצורך במספר רב של יחידות לחימה בצוללות של גרמניה הנאצית; יחידות שימנעו מהצוללות לתקוף את אוניות הסוחר שבריטניה הייתה תלויה באספקה שהובילו. ביזמת וינסטון צ'רצ'יל נקבע המודל קורבטה והאות לפני מספר הצי K.

הקורבטות שנבנו בקנדה קיבלו שם של עיירה קנדית כדי ליצור קשר עם התושבים. האוניה שהוזמנה כK540 הושקה ב-11 במאי 1944 בשם "H.M.C.S Beauharnois" –על שם היישוב בורנואה בקרבת מונטריאול שבקרבתה גם סכר ותחנת כח הידרואלקטרית גדולה.

חברת ספנות מניו-יורק בשם UNITED SHIP COPORATION רכשה 8 קורבטות מהרשות הקנדית למכירת עודפי ציוד. בדצמבר 1945 רכש המוסד לעליה ב' מחברת הספנות שתי אוניות והכשיר אותן כאוניות סוחר. כבעלת האנייה נרשמה חברה בפנמה ובשם COLON שנשמע דרום אמריקני. בשם זה ובדגל פנמה יצאה האוניה מניו יורק, הופיעה בפונטה דלגדה, ונכנסה לנמל גינואה.
במפעל העפלה כונתה האוניה יאשיה וג'ווד על שם ציר הפרלמנט הבריטי שנפטר בשנת 1943. כך נכתב על השלטים שנשאה כאשר נתפסה על ידי הבריטים. ברישומים נשאר השם הקודם קולון
בציי העולם נהוגה קידומת לשם האונייה. בישראל נוצרה הקידומת אח"י ומשמעותו "אוניית חיל הים". בהקמת המדינה ראה דוד בן-גוריון לנכון לתת לאוניות שמות ממלכתיים. כך זכתה האניה להיקרא על שם ארגון המגן הוותיק השומר - אח"י השומר.
הכינוי וג'ווד היה קל יותר ושגור בפי אנשי החייל. השם הרשמי לא נכנס לשימוש והכינוי נרשם גם במכתבים. כך יצא שזכרו של ציר הפרלמנט אוהד ישראל ג'וזאיה קלמנט וג'ווד נשמר.

מפקדי האוניה

רב-סרן תקופת כהונה כמפקד הספינה הערות
בידי הצי המלכותי הקנדי
Erin Clauds Smith אוגוסט 1944 עד 12 יולי 1945 ליווי שיירות במלחמת העולם השנייה[26]
המוסד לעליה ב'
דב מגן (ברצ'יק) 1946 כאנית מעפילים
ג'ייקוב ליכטמן רב החובל באנית מעפילים
בחיל הים הישראלי
אריה קפלן 1948 מבצעי חיל הים במלחמת העצמאות
יחזקאל ירחובסקי (ירדן) 1948 עזב אחרי העימות עם אלטלנה.
מילה ברנר 1949 רב החובל
מרדכי לימון
מרדכי ליבין
שאול אבני 1951
רפאל פלדי 1953 כולל סיוע חיל הים הישראלי לנפגעי הרעש באיי יוון
נחום (נינו) רודיס

גלריה

ZeevBarak6

צוות אח"י וג'ווד נהנה מהתותח שהותקן בחרטום.

ZeevBarak7

צוות אח"י וג'ווד על תורן הקורבטה.

ZeevBarak9

צוות אח"י וג'ווד במנוחה על החרטום לאחר סערה בים.

ZeevBarak5

מסדר כבוד על אח"י וג'ווד לקראת ביקור הנשיא חיים ויצמן.

ZeevBarak8

משמר כבוד על סיפון אח"י וג'ווד לקראת בואו של הנשיא חיים ויצמן.

לקריאה נוספת

  • שושנה שמוחה, הקורבטות, 'מערכות ים' 64, ספטמבר 1963, עמ' 5.
  • י קסטן, כשאחי ווג'ווד כתבה היסטוריה, מערכות ים, 64, ספטמבר 1963, עמ' 45.
  • אליעזר טל, מבצעי חיל הים במלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות, 1964.
  • אדיר כהן, ברוח סערה, פרקים מחייו ומפעלו של יהודה ארזי, הוצא לאור בית אליהו- בית ההגנה 1966, ע' 114 -120.
  • עדה סרני, ספינות ללא דגל, הוצאת עם עובד, 1975, ע' 74 -82.
  • דב רוזנטל, אלבום כלי שיט חיל הים, הוצאה לאור מפקדת חיל הים, 1992 עמ' 85–86.
  • נחום בוגנר, ספינות המרי ההעפלה 1945 - 1948, תל אביב, הוצאה לאור משרד הביטחון, 1993 עמ' 33 -47.
  • שמואל ינאי ויוסף אלמוג, השערים פתוחים אסופת זכרונות העפלה 1945–1948, הוצאה לאור קרן פלי"ם 2001.
  • דניאלה רן, מילה ברנר, הוצאת מערכת קיבוץ דליה, 2003, עמ' 63 -69.
  • יהודה בראגינסקי, עם חותר אל חוף, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1965 עמ' 394
  • אריק קרמן, אוניית המלחמה של המעפילים, הוצאת אריה ניר, תל אביב, 2009
  • יואב גלבר, נושאי הדגל, הוצאת יד בן צבי, ירושלים, תשמ"ג, עמ' 654
  • ראובן אהרוני, מוטות תרן, המרכז לתולדות כח המגן ע"ש ישראל גלילי, עמ' 200–201
  • Joseph M. Hochstein and Murray S. Greenfield The Jews' Secret Fleet Gefen publishing House 1987, pp. 68–55
  • Ninian Stewart, THE ROYAL NAVY and the PALESTINE PATROL FRANK CASS PUBLISHERS, 2002, P51-53.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הארכיון הלאומי הקנדי - National archives of Canada 8700-332/17, 30.5.1945
  2. ^ יהודה בראגינסקי, עמ' 394
  3. ^ השם הציוני "קול. י. וודג'ווד" על שמו של חבר הפרלמנט הבריטי ג'וזאיה קלמנט וג'ווד ניתן לה כאשר הובילה מעפילים.
  4. ^ אריק קרמן, עמ' 59
  5. ^ יואב גלבר, עמ' 654
  6. ^ ארכיון תולדות ההגנה, 14.222, דו"ח "עוגן
  7. ^ רב החובל אנסלדו הוביל את חנה סנש (אוניית מעפילים) לחוף נהריה ובמסיבת הפרידה שנערכה לו נשא נאום אליו כתב נתן אלתרמן "נאום תשובה לרב חובל איטלקי".
  8. ^ הפרויקט האוניברסיטאי לחקר ההעפלה 75.3
  9. ^ ארכיון תולדות ההגנה 14.222, דו"ח "עוגן"
  10. ^ אריק קרמן, עמ' 110
  11. ^ כנראה HMS Talibond כדיין בבדיקה.
  12. ^ המוסד לעלייה הצליח למנוע החרמה במקרה קודם של מעצר הספינה אנצו סירני במים בינלאומיים).
  13. ^ וג'ווד הובאה אתמול לנמל חיפה, דבר, 27 ביוני 1946
  14. ^ אריק קרמן, עמ' 118-123
  15. ^ הארכיון הממלכתי הבריטי - P.R.O., A.D.M. 21/19501
  16. ^ ראובן אהרוני עמ' 200–201
  17. ^ הגנה הביאה 2701 עולים לארץ, דבר, 30 ביולי 1946
  18. ^ צה"ל בחילו, חיל הים, עמ' 31
  19. ^ צה"ל בחילו, חיל הים, עמ' 37
  20. ^ בכך היה המשך לשיטת הפעלת האוניות בתקופת ההעפלה, כאשר המפקד ניהל את הפעילות המבצעית והטפול במעפילים, והמפקד השני היה רב החובל. עם רכישת הניסיון הימי בוטלה הגדרת חלוקת הפיקוד בין מפקד צבאי ורב חובל מקצועי.
  21. ^ דניאלה רן, מילה ברנר, עמ' 63-65
  22. ^ המקור אליעזר טל, מבצעי חיל הים במלחמת הקוממיות, נספח ט', אירועים וקרבות במלחמת הקוממיות, עמ' 243 – 248.
  23. ^ אריק קרמן, עמ' 140.
  24. ^ מירון צור, עמ' 76.
  25. ^ אברהם זהר ומאיר פעיל, עמ' 236.
  26. ^ אריק קרמן, עמ' 163.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.