אות מערכת שלום הגליל

אות מערכת שלום הגליל הוא אות מערכה ישראלי המוענק על ידי צה"ל או משרד הביטחון למשתתפים ב"מבצע שלום הגליל", שהוא השם שניתן למלחמת לבנון הראשונה בתחילתה.

האות מוענק בהתאם לתקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מערכת שלום הגליל - קביעת זכאים), התשמ"ג-1983 ותקנות העיטורים בצבא-הגנה לישראל (אות מערכת שלום הגליל - קביעת אזרחים זכאים), התשמ"ג-1983.

אות מערכת שלום הגליל
Lebanon war ribbon
פרטים
מדינה ישראל  ישראל
סוג אות מערכה
המעניק שר הביטחון
זכאות חיילים ואזרחים על פי קריטריונים
היררכיה
הבא אות מלחמת לבנון השנייה
הקודם אות מלחמת יום הכיפורים

משמעות הצבעים באות

הכחול והלבן הם כצבעי דגל המדינה, האדום, הירוק והלבן שבמרכז מזכירים את צבעי דגל לבנון. הצבע האדום מסמל גם את דם ההרוגים.[דרוש מקור]

זכאות לאות

התקופה הקובעת, לעניין הזכאות לאות, היא התקופה שבין יום י"ד בסיוון ה'תשמ"ב (5 ביוני 1982) לבין יום י"ב בתשרי התשמ"ג (29 בספטמבר 1982).

אות מערכת שלום הגליל הוענק לחייל שעמד באחד מהתבחינים הבאים:

  • שירת בצה"ל בשירות סדיר או בשירות מילואים פעיל תקופה של 3 ימים רצופים לפחות בתקופה הקובעת.
  • שירת בתקופה הקובעת פחות מ-3 ימים רצופים אולם נעלם בתקופת שירותו ומאז לא נודעו עקבותיו, נפל, נשבה או נפצע בתקופת שירותו, נחבל או חלה בתקופת שירותו ועקב שירותו או מחלתו הוחמרה בתקופת שירותו ועקב שירותו.
  • נפל בפעולה קרבית, או נעלם, או נשבה בגזרת הלבנון לאחר תום התקופה הקובעת - כל עוד ערוכים כוחות צה"ל בגזרה זו.
  • שירת בגזרת הלבנון לאחר תום התקופה הקובעת וראש אכ"א או מי שהוא הסמיכו הורה כך, לאחר ששוכנע כי נתקיימו נסיבות מיוחדות בשלהן יש להעניק לו את האות.

חרף זאת, לא יהיה זכאי לאות -

  • מי שגויס לשירות סדיר בצה"ל ביום י' בתמוז התשמ"ב (1 ביולי 1982) או אחריו, אלא אם הורה ראש אכ"א אחרת;
  • מי שבמשך התקופה הקובעת ריצה עונש מחבוש לתקופה העולה על 28 ימים או נעדר לתקופה כלשהי מן השירות ונענש על כך כדין או היה מוצב או מסופח לתקופה העולה על 30 ימים לאחת הרשימות המקובצות הבאות, כמשמען בפקודות הצבא: ר"מ 3א', ר"מ 3ב', ר"מ 7 ו-ר"מ 8, אלא אם הורה ראש אכ"א אחרת;
  • מי שראש אכ"א הורה כך לגביו, אם הורשע בבית דין צבאי או בבית משפט אזרחי בעבירה שיש עימה קלון, או התנהג בתקופה הקובעת או לאחריה באופן החורג מאמות המידה הנדרשות מחייל וניתנה על כך חוות דעת של הפרקליט הצבאי הראשי.

אות מערכת שלום הגליל הוענק לאזרח שעמד באחד מהתבחינים הבאים:

  • שוטר, סוהר ועובד שירותי הביטחון הממלכתיים ששירת ביחידתו, בתקופה הקובעת, 21 ימים רצופים לפחות או ששירותו הסתיים עקב פציעה או מוות שאירעו לו בתקופת שירותו ועקב שירותו בתקופה הקובעת.
  • אדם שעבד או פעל בתקופה הקובעת 21 ימים רצופים לפחות והוא נמנה עם אחת הקבוצות המנויות להלן:
  • אדם שאינו נמנה עם אחת הקבוצות המנויות לעיל ובתקופה הקובעת פעל 21 ימים רצופים לפחות בסיוע ישיר לדרגי שדה והוכיח זאת להנחת דעתו של מי ששר הביטחון הסמיכו לכך.
  • אדם הנמנה עם אחת הקבוצות המנויות לעיל, שעבודתו הסתיימה עקב פציעה או מוות שאירעו לו בתקופת עבודתו ועקב עבודתו בתקופה הקובעת, אף אם לא סיים 21 ימי עבודה או פעילות רצופים.

הענקת אות מערכת שלום הגליל לבתי חולים

ב-3 באוגוסט 1984 הוענק אות של"ג ל-32 בתי חולים ומוסדות רפואיים בארץ. טקס הענקת אות הלחימה נערך בבית החולים "רמבם" בחיפה אשר אירח את נציגי המוסדות הרפואיים של המדינה. בטקס צוין שמאוגוסט 1982 אושפזו ברמב"ם כ-5,500 חיילים מהם כ-20% שסבלו מפציעות-קרב.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הקודם:
אות מלחמת יום הכיפורים
אות מערכת שלום הגליל
5 ביוני 1982 - 29 בספטמבר 1982
הבא:
אות מלחמת לבנון השנייה
אות מלחמת יום הכיפורים

אות מלחמת יום הכיפורים הוא אות מערכה ישראלי המוענק על ידי צה"ל או משרד הביטחון למשתתפים במלחמת יום הכיפורים, מכוח החלטות ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים.

אות מלחמת לבנון השנייה

אות מלחמת לבנון השנייה הוא אות מערכה ישראלי המוענק על ידי צה"ל או משרד הביטחון למשתתפים במלחמת לבנון השנייה, מכוח החלטות ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים. בגלל אופי המערכה, והמעורבות העמוקה של אזרחים בעורף, הוענק האות לאלפים רבים של אזרחים, בשונה מהענקת אותות מערכה אחרים של מדינת ישראל.

האות מוענק בהתאם לתקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מלחמת לבנון השנייה - קביעת זכאים), התשס"ח-2007, ותקנות העיטורים בצבא הגנה לישראל (אות מלחמת לבנון השנייה - קביעת אזרחים זכאים), התשס"ח-2007.

חלוקת האות החלה ב-2 בספטמבר 2007 במסגרת טקס חלוקת עיטורים וצל"ש רמטכ"ל לחיילים מצטיינים במלחמה. מרבית חיילי הסדיר והקבע קיבלו את האות במהלך חודש דצמבר של אותה שנה.

אות מערכה (ישראל)

בישראל, אות מערכה הוא אות צבאי הבא לציין השתתפות במלחמה, במערכה ובקרב מאז קום המדינה. ההחלטה על חלוקת האות מתבצעת על פי החלטת ממשלת ישראל בהתאם לחוק העיטורים בצבא הגנה לישראל, ה'תש"ל-1970 ולפי תקנות שמתקין שר הביטחון.

ככלל, האות ניתן לכל חייל צה"ל ששירת בזמן המערכה בשירות סדיר או במילואים במשך "התקופה הקובעת" תקופת זמן מינימלית (אם הוא נהרג, נשבה, נעלם או חלה - גם במשך תקופה קצרה יותר). בנוסף, ניתן האות בדרך כלל לחברים נוספים במערכת הביטחון בישראל (כגון שוטרים, סוהרים, אנשי הרשות הארצית לכבאות והצלה, אנשי שב"כ, מוסד ועובדי התעשיות הביטחוניות) וכן לאישים וקבוצות נוספים, בהתאם למאפייני המערכה.

עד היום ניתנו אותות לציון מלחמות בהן היה גיוס נרחב ולא על קרבות או מלחמות בהן השתתפות ישראל הייתה מוגבלת (כגון מלחמת המפרץ ושתי האינתיפאדות). האות הראשון והיחיד עד כה שהוענק על מערכה שלא הוגדרה כמלחמה הוא אות מבצע צוק איתן שהוענק לראשונה ב-2015.

שני חיילים זכאים לענוד את כל שבעת אותות המערכה הראשונים של צה"ל: סא"ל זאב (טיבי) רם ואל"ם דוד טפרסון.

אלי גבע

אלי גבע (נולד ב-1950) הוא אלוף-משנה בצה"ל, ששימש כמח"ט חטיבה 211, אשר עמד במרכזה של סערה ציבורית במהלך מלחמת לבנון הראשונה, כאשר במהלך המצור על ביירות ביקש להשתחרר מהפיקוד על החטיבה, מחשש לפגיעה נרחבת באוכלוסייה אזרחית ומוות מיותר של חיילים.

מלחמת לבנון הראשונה

מלחמת לבנון הראשונה (שמה הרשמי בתחילתה: מבצע שלום הגליל, ובראשי תיבות: מבצע של"ג) התרחשה ברובה בשטח לבנון בין ישראל לסוריה ולארגוני טרור פלסטיניים שישבו בלבנון, וביצעו פיגועים בישראל ובמדינות נוספות.

מבצע שלום הגליל נערך בין 6 ביוני 1982 ל-29 בספטמבר 1982. לחיילים ששירתו בתקופה זו הוענק אות מערכת שלום הגליל.

על פי ההגדרה הבלתי רשמית והרחבה ביותר, כללה מלחמת לבנון את השלבים הבאים:

שלב הקרבות והלחימה הפעילה (מבצע שלום הגליל):

4–5 ביוני 1982: הסלמה בגבול לבנון, בעקבות ניסיון ההתנקשות בשגריר ישראל בממלכה המאוחדת, שלמה ארגוב.

6–11 ביוני 1982: כניסת כוחות קרקעיים של צה"ל ללבנון ולחימה נגד כוחות סוריים ופלסטיניים עד להפסקת אש.

12 ביוני 1982 - סוף אוגוסט 1982: זחילה ולחימה של צה"ל על כביש ביירות-דמשק, כיתור ולחימה בביירות, עד ליציאה מסודרת של כוחות פלסטיניים וסוריים מביירות.

29 בספטמבר 1982: יציאת צה"ל מביירות, וסיום המלחמה באופן רשמי.שהיית כוחות צה"ל בלבנון:

אוקטובר 1982 - ספטמבר 1983: שהיית ישראל בלבנון עד הנסיגה מהרי השוף.

ספטמבר 1983 - יוני 1985: שהיית ישראל בלבנון על קו האוואלי.

יוני 1985 - מאי 2000: שהיית ישראל ברצועת הביטחון ולחימה בתקופה זו, עד לנסיגה חד-צדדית של ישראל אל הגבול הבינלאומי ב-24 במאי 2000.המלחמה הביאה להגליית מפקדות אש"ף לתוניס, ולחיסול רוב הכוח הצבאי של הארגונים הפלסטיניים, אולם לא הצליחה להוציא את צבא סוריה מלבנון. בעקבות המלחמה קם הארגון השיעי הקיצוני חזבאללה, שמילא את החלל שנוצר בדרום לבנון עם יציאת הכוחות הפלסטיניים, ונלחם בכוחות צה"ל שנותרו בדרום לבנון. 654 חיילי צה"ל נהרגו במהלך מלחמת לבנון. במקביל, נתקלה המלחמה ומהלכיה בביקורת פנימית קשה בישראל מצד גורמים שונים.

רצועת הביטחון

רצועת הביטחון הייתה שטח בדרום לבנון הסמוך לגבול עם ישראל שבו שהה צה"ל מיוני 1985 ועד לנסיגה לגבול הבינלאומי בשנת 2000. צה"ל התייצב על גבול רצועת הביטחון לאחר שנסוג מרוב השטח שנכבש בשנת 1982 במלחמת לבנון הראשונה. השם רצועת הביטחון ניתן על ידי ישראל, כדי לשקף את מטרתה: יצירת שטח המפריד בין יישובי קו העימות שבצפון ישראל ובין מחבלים השוהים בלבנון, ובכך להגן על יישובים אלה.

במהלך שהותה של ישראל ברצועת הביטחון החזיק צה"ל מספר מוצבים באזור, ותמך במיליציה מקומית - צד"ל - צבא דרום לבנון. צד"ל ניהל במידה רבה את חיי היום יום ברצועת הביטחון, והחזיק את כלא אל-חיאם. באזור שהו גם כוחות יוניפי"ל מטעם האו"ם, שפרוסים בדרום לבנון מתום מבצע ליטני ב־1978.

רוחב הרצועה היה קילומטרים ספורים במערב, ומעט יותר במזרח. הרצועה כללה כ-10% מהשטח הכולל של לבנון, שכנו בה כ-150,000 תושבים שחיו ב-67 כפרים ועיירות שיעים, מארונים, ועיירה דרוזית אחת, חאצביא. מרכז הרצועה היה העיירה המרונית מרג' עיון שנחשבה לעיירה החשובה ברצועה. בתקופת קיומה של הרצועה רבים מתושבי הכפרים שבה נמלטו אל מצפון לה. לתושבים שנותרו ברצועה היו קשרים רבים עם ישראל, רבים מהם עבדו בה, וקיבלו ממנה שירותים שונים.

יחידת הקישור ללבנון הנפיקה אישורי עבודה לאלפי תושבי דרום לבנון שקרוביהם שירתו בצד"ל. הכניסה לישראל התקיימה דרך ארבעת המעברים בגדר הטובה: בראש הנקרה, בבירנית, במעבר תורמוס ובשער פאטמה ליד מטולה, שהיה מעבר הגבול המרכזי.רבים טוענים שההחלטה להשאר ברצועת הביטחון הייתה שגויה וגרמה לאבדות רבות.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.