אושא

אושא הייתה עיר יהודית חשובה שהגיעה לשיאה בתקופת המשנה ואמוראים, בין המאה ה-1 לבין מאה ה-4 לספירה. העיר שכנה באזור הגליל התחתון, בין קריית אתא לבין שפרעם, בסמוך לכביש 70 של היום. אושה שימשה כמקום מושבה של הסנהדרין במשך כ-10 שנים. שם היישוב נשמר בשמו של כפר ערבי ששכן במקום עד למלחמת העצמאות, הושה. הקיבוץ אושה שהוקם בשנת 1937 ושוכן מעט מערבית לאושא העתיקה, מנציח את שם היישוב העתיק.

West galil

היסטוריה

אושא מוזכרת לראשונה במנסרת סנחריב. חותמת עברית עתיקה שנמצאה במקום ועליה הכיתוב: "אלזכר בן יהוחיל מעבר מזה, ושבי בן אלזכר מעבר זה", רומזת על קיום ישוב במקום בתקופת המקרא[1].

אושא תפסה מקום חשוב תקופת המשנה והתלמוד והיא מוזכרת כאחד המקומות שאליהם גלתה הסנהדרין לאחר המרד הגדול וחורבן בית המקדש השני. הסנהדרין ישבה באושא שתי תקופות במהלך השנים 140 - 150 ובראשה עמד רבן שמעון בן גמליאל:

גלתה סנהדרין… מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים, ומירושלים ליבנה, ומיבנה לאושא, ומאושא ליבנה, ומיבנה לאושא, ומאושא לשפרעם, ומשפרעם לבית שערים, ומבית שערים לציפורי, ומציפורי לטבריא.

אושא מוזכרת גם בסיפור מותו של רבי יהודה בן בבא, אחד מעשרת הרוגי מלכות, שנהרג לאחר שסמך את תלמידיו בין העיירות אושא ושפרעם, בזמן גזירות אדריאנוס לאחר מרד בר כוכבא:

שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל, שכל הסומך - יהרג, וכל הנסמך - יהרג, ועיר שסומכין בה - תיחרב, ותחומין שסומכין בהן - יעקרו. מה עשה יהודה בן בבא? הלך וישב לו בין שני הרים גדולים, ובין שתי עיירות גדולות, ובין שני תחומי שבת, בין אושא לשפרעם, וסמך שם חמשה זקנים.

קבר המיוחס לרבי יהודה בן בבא נמצא מעט מזרחית לאושא, בכניסה הדרומית לשפרעם.

Ancient Usha - Mikveh
מבנה ציבורי שנחשף באושא. ייתכן ששימש בתור מקווה

בהלכה, ישנה קבוצת הלכות שתוקנו על ידי הסנהדרין בישיבתה באושא, המכונות "תקנות אושא". תקנות אלה נועדו לחזק את העם בענייני משפחה, נישואין, כלכלה וכן בענייני טומאה וטהרה.

בסוף תקופת גזירות אדריאנוס ('תקופת השמד'), התכנסו חכמי ישראל באושא, על מנת לייסד מרכז תורני חדש במקום מרכזי התורה שחרבו במרד, כפי שכתוב:

בשלפי השמד נתכנסו רבותינו לאושא, ואלו הן: רבי יהודה ורבי נחמיה, רבי מאיר ורבי יוסי, ורבי שמעון בן יוחאי ורבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ורבי אליעזר בן יעקב. שלחו אצל זקני הגליל ואמרו: כל מי שהוא למד יבוא וילמד, וכל מי שאינו למד יבוא וילמוד. נתכנסו ולמדו ועשו כל צרכיהון.

בהמשך מדרש זה מובא שרבי יהודה היה בן העיר אושא. בתלמוד הבבלי אף נזכר האמורא מהדור השני רבי יאשיה דמן אושא, מורו של רבה בר בר חנה, אשר מסר הלכות בשמו[2]. בנו של רבן שמעון בן גמליאל, רבי יהודה הנשיא, התגורר אף הוא במקום.

תושבי אושא התפרנסו בעיקר מחקלאות (עדות לכך הן הגתות המרובות שנמצאו במקום) ומיצירת מחצלות מצמחי הסוף[3].

היישוב באושא חדל להתקיים בשלהי תקופת התלמוד ונותר חרב עד למחצית המאה ה-19, עת התיישבו במקום פליטים אלג'יראים שקיבלו היתר מהשלטונות העות'מאניים להתיישב במקום. הפליטים הגיעו לאזור בעקבות כישלון המרד של עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי נגד הכובשים הצרפתיים באלג'יריה, ויישובם מחדש היה במסגרת המאמץ של השלטון העות'מאני לשיקום הפליטים במקומות שונים בגליל. היישוב החדש, אותו הקימו הפליטים, נקרא הושה (Hawsha), שם המשמר את שם היישוב היהודי הקדום.

חפירות ארכאולוגיות וגן לאומי

Ancient Usha Techum Shabbat rock
אבן תחום שבת של אושא

בשנות ה-60 של המאה ה-20 נערך סקר בכפר הושה, שבמהלכו אותרו גתות, בית קברות, קבר שייח', מבני כפר הרוסים, בית בד ומקווה. חפירות ארכאולוגיות לימודיות במקום החלו בשנת 2005 והן נערכות, עד היום, על ידי רשות העתיקות, בשיתוף עם בית הספר "ניצני זבולון", ובמימון המועצה האזורית זבולון. החפירות העלו שלל ממצאים, ביניהם: מבנים ציבוריים (ביניהם שרידים, שככל הנראה, שייכים לבית כנסת) ומבנים פרטיים רבים, גת כפולה, בית בד, מקווה, ובורות מים. ממזרח לאתר אותר בית הקברות של היישוב ומצפון אבן תחום שבת[4].

כיום (2019) חורבת אושא היא חלק מ"גן לאומי אושא", המשתרע על שטח של 263 דונם, ונמצא בתחומו של מיער קריית אתא. באתר, פרט לשרידים מהיישוב העתיק, ניתן להבחין בשרידי הכפר הערבי הושה וכן בקבר שייח'[4].

בעבר תוכננה במקום הקמת יישוב בשם "חרוב הגליל", יוזמה שהובלה על ידי המועצה האזורית זבולון וזכתה לתמיכת הממשלה. אולם התוכנית הוסרה מסדר היום, לאחר התנגדויות מצד גורמים שונים, בראשן התארגנות של תושבים מיישובי האזור, שאליהם חברו הארגונים הירוקים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך מופיע על גבי שלט ההסבר באתר.
  2. ^ תלמוד בבלי, מנחות, לט, א; בכורות, כח, ב; לח, ב; גיטין, לג, ב.
  3. ^ אושא העתיקה באתר נלך.
  4. ^ 4.0 4.1 חורבת אושה- תוכנית לשימור האתר ולפיתוחו.
אושא (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

אושה

אוּשָׁה הוא קיבוץ בעמק זבולון, ממזרח לקריית אתא. בעבר השתייך לחבר הקבוצות, לאיחוד הקבוצות והקיבוצים ולתק"ם, וכיום הוא משתייך לתנועה הקיבוצית. הקיבוץ נכלל במועצה אזורית זבולון.

מקור השם הוא העיר הקדומה אושא, שבה ישבה הסנהדרין לאחר מרד בר כוכבא, ושם נשתמר בכפר הערבי הושה. תחילה, בראשית שנות השלושים, ניתן השם לקיבוץ הנקרא היום רמת יוחנן. משניתן לקיבוץ רמת יוחנן שמו, 'התפנה' השם, וניתן, כאמור להלן, לקיבוץ סמוך.

בית הפרס

בהלכות טומאה וטהרה, בֵּית הַפְּרָס הוא שדה שהיה בו קבר, ונחרש בטעות ועצמות המת נפרסו והתפזרו בשטח. חז"ל גזרו שעפר השדה מטמא את הנוגע בו או הנושא אותו כאילו נגע או נשא מת, מחשש שמא נגע או הזיז עצם קטנה ולא הבחין בכך. "פרס" הוא מלשון פריסה ושטיחה.עפר השדה מטמא במגע ובמשא עד מרחק מאה אמות מן הקבר. לעומת זאת, מי שמאהיל על שדה זה ולא נגע או הזיז את עפרו - טהור. ניתן לטהר את בית הפרס, על ידי בדיקה (סריקה) מדוקדקת של כל השטח ואיתור כל העצמות הפזורות בו.

בית לחם הגלילית

בֵּית לֶחֶם הַגְּלִילִית הוא מושב עובדים בשוליים הצפוניים של עמק יזרעאל, כ-6 ק"מ מזרחית לקריית טבעון, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

בצלאל לנדוי

בצלאל לנדוי (י"ד בטבת תרפ"ד, 22 בדצמבר 1923 - ט"ז באייר תשנ"ו, 5 במאי 1996) היה סופר והיסטוריוגרף חרדי ירושלמי פורה.

נולד ללוי יצחק לנדא, חי ונפטר בירושלים. הוא אחיו הצעיר של הלמדן הירושלמי הרב משה יהושע לנדא, מתלמידי החזון איש. חיבר עשרות ספרים ומאמרים, והיה בעל טור קבוע בעיתון "המודיע" במשך עשרות שנים. בנו יעקב אהרן לנדוי מילא את מקומו בכתיבת טורים ב"המודיע".

ספריו נושאים בדרך כלל אופי היסטוריוגרפי; מלבדם כתב גם מבואות רבים לספרים, שהיה שותף לעריכתם.

גזירות אדריאנוס

גזירות אדריאנוס היו מכלול פעולות העונשין שהטיל הקיסר אדריאנוס על התושבים המורדים בארץ ישראל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא, שנקראו במקורות היהודיים "גזירות השמד". באמצעות גזירות אלו ביקש הקיסר להביא סוף להתנגדות היהודית לשלטונה של רומא. הגזירות כללו שורה של צווים שמטרתם הייתה לעקור את האלמנטים הלאומיים והדתיים מהקהילה היהודית ביהודה, כולל איסורים על המילה, על סמיכת חכמים ועל שמירת השבת, והן בוצעו במלוא חומרתן. העיר האלילית איליה קפיטולינה נבנתה על חורבות ירושלים, על הר הבית הוקם מתחם מקודש לאל יופיטר ובכך הוגשמה התוכנית שגרמה למרד מלכתחילה. החכמים ששמרו על המצוות ולא מילאו אחר הצווים, הוצאו להורג בעינויים, ומתקופה זו מגיע עיקר סיפורם של עשרת הרוגי מלכות.

הושה

הושה (בערבית: هوشة) היה כפר ערבי ששכן בגבעות אלונים בקצה הדרומי של הגליל התחתון המערבי, סמוך לשפרעם. במהלך מלחמת העצמאות נכבש הכפר, התרוקן מתושביו ונהרס.

מחלף סומך

מחלף סומך הוא מחלף בעמק זבולון, המחבר בין כבישים 6, 79 ו70 בסמוך לקריית אתא ולשפרעם, ודרכו עוברת תנועה רבה מעמק יזרעאל ומהגליל התחתון לכיוון חיפה והקריות.

סוריה פלשתינה

סוריה פלשתינה (בלטינית: Syria Palæstina; תעתיק: פַּלַַיסְטִינָה) הייתה פרובינקיה רומית שגובשה בשנת 136 לספירה, בתום דיכוי מרד בר כוכבא בידי אדריאנוס, משינוי שמה של פרובינקיה יהודה. חלקה הצפוני של הפרובינקיה סוריה פלשתינה פוצל בשנת 194 בין הפרובינקיות קוילה-סוריה ופניקיה. יתרתה הדרומית התקיימה עד שנת 358 עת נגרע ממנה חלקה הדרומי ונוצרה הפרובינקיה הרומית פלשתינה סלוטאריס והיא נבלעה לחלוטין בפלשתינה פרימה ופלשתינה סקונדה הביזנטיות עם פרסום הצו של הקיסר תיאודוסיוס השני בשנת 409 לחלוקתן וארגונן מחדש של כל הפרובינקיות במזרח האימפריה הביזאנטית.

סמיכה לרבנות

ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה או סמיכת זקנים) היא נתינת סמכויות למוסמך לפסוק הלכה על פי ראות עיניו, ולהיקרא בתואר רב. הסמיכה נעשית על ידי רב מוסמך, ובאישור חתימתו הנקרא "כתב סמיכה".

סנהדרין

סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

הסנהדרין פעלה בעם ישראל עד שנת 425 לערך. בדרכי וכללי פעולתה עוסקת מסכת סנהדרין.

רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי

רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי היה תנא שחי במאה השנייה לספירת הנוצרים. בן הדור הרביעי לתנאים, הדור שאחרי מרד בר כוכבא. היה מחכמי אושא. רבו המובהק היה רבי עקיבא.

דבריו הובאו במשנה פעם אחת בלבד, אך בברייתות המופיעות בתלמוד הבבלי והירושלמי, וכן במדרשים, ישנם אזכורים רבים של דברי תורתו, מעט בהלכה, והרבה באגדה. מיוחסת אליו הברייתא של "32 מידות שהתורה נדרשת בהן באגדה" (במקביל לברייתא המקבילה למדרש ההלכה, של רבי ישמעאל).

אמרה ידועה שלו היא: ""כל מי שמתחיל במצווה ואינו גומרה, ואחר בא וגומרה, היא נקראת על שמו של השני"."

על כוחו באגדה, אמרו חכמים: "ר' יוחנן אומר משום ר' אלעזר בר' שמעון: כל מקום שאתה מוצא דבריו של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי בהגדה, עשה אוזניך כאפרכסת". (חולין פט, א)

נקבר סמוך לקבר אביו ואחיו רבי שמואל בן רבי יוסי הגלילי, במושב דלתון.

רבי יהודה

רבי יהודה בר אלעאי, (מוזכר בדרך כלל כרבי יהודה) היה תנא בדור הרביעי של תקופת התנאים, (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה). מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא. מאות מובאות מדבריו נזכרו בששה סדרי משנה, והוא התנא שפסקיו מוזכרים במשנה, במספר הגדול ביותר מבין התנאים האחרים.

רבי יהודה בן בבא

רבי יהודה בן בבא היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה. אחד מעשרת הרוגי מלכות.

רבי יוסי

רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי. התגורר בציפורי שבגליל. מגדולי תלמידיו של רבי עקיבא, חברם של רבי יהודה ורבי שמעון ורבו של רבי יהודה הנשיא. נסמך בידי רבי יהודה בן בבא בתקופה שבה הטיל השלטון הרומאי איסור על הסמיכה. לו מיוחס החיבור סדר עולם, שעוסק בסדר הדורות ובמאורעות היסטוריים.

רבי מאיר

רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, ממנהיגי התקופה שאחרי מרד בר כוכבא. על פי התלמוד היה צאצא של נירון קיסר שהתגייר. בהתאם לכך, מקור אחר טוען כי שמו המקורי היה נהוראי (או מישא - לגרסה אחרת), תרגום ארמי ל'מאיר', ונקרא מאיר היות ש'האיר עיני חכמים בהלכה'. אשתו ברוריה, בתו של רבי חנינא בן תרדיון, נחשבת לאישה חכמה ובקיאה בתורה.

חריפותו של רבי מאיר הייתה ידועה במיוחד, עד שאמרו עליו: "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו כמותו. ומפני מה לא קבעו הלכה כמוהו? שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו, שהוא אומר על טהור טמא ועל טמא טהור ומראה לו פנים". כמו כן אמרו עליו: "כל הרואה ר"מ בבית המדרש כאילו עוקר הרי הרים וטוחנן זה בזה".

רמת יוחנן

רָמַת יוֹחָנָן הוא קיבוץ בעמק זבולון סמוך לקריית אתא השייך למועצה אזורית זבולון.

היישוב קרוי על שמו של יאן (יוחנן) סמאטס ראש ממשלת דרום אפריקה ואוהד הציונות.

תקנות אושא

תקנות אושא הן תקנות שתיקנה הסנהדרין בעיר אושא, אחרי שגלתה מירושלים בעקבות חורבן בית המקדש השני ושינתה את מיקומה מספר פעמים.

לפי האמור בתלמוד, ראש הסנהדרין בתקופת אושא היה ככל הנראה רבי ישמעאל, וכאשר רבי יוחנן מסר לתלמידיו "שמעתי מהולכי אושא" הכוונה היא לרבי ישמעאל. רושמי הדורות התחבטו כיצד ייתכן שרבי יוחנן שהיה תלמידו של רבי יהודה הנשיא ילמד תורה מפי רבי ישמעאל שהיה שלושה דורות לפניו, אך ככל הנראה רבי יוחנן לא שמע את הדברים מפיו אלא משמו.

תקנת חכמים

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה. המינוח התלמודי בארמית להלכות שמקורן בתקנת חכמים הוא "מדרבנן" ('מן החכמים'), לעומת הלכה שעל פי המסורת מקורה בציווי מאלוהים למשה שהיא "מדאורייתא" ('מן התורה' שבכתב).

לעיתים משמש הביטוי "תקנת חכמים" בניגוד ל"גזירות חכמים", כאשר הגזירות הן איסורים שקבעו חכמים כסייג למצוות התורה, ואילו תקנות הם הוראות חיוביות בדרך כלל שנוספו על ידי חכמים, כמו ימי החנוכה, שתכליתם הליכה בדרכי התורה באופן כללי.

הסנהדרין
מונחים נשיאאב בית דיןסנהדרין גדולהסנהדרין קטנהבית דיןמשפט עברישבעים הזקניםכנסת הגדולהסמיכת זקנים
נשיאי הסנהדרין יוסי בן יועזריהושע בן פרחיהיהודה בן טבאישמעיההלל הזקןשמעון בן הללרבן גמליאל הזקןרבן שמעון בן גמליאל הזקןרבן יוחנן בן זכאירבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאלרבי יהודה הנשיארבן גמליאל ברבירבי יהודה נשיאהרבן גמליאל הרביעירבי יהודה נשיאה השניהלל נשיאהרבן גמליאל החמישירבי יהודה נשיאה השלישירבן גמליאל השישי
מקומות מושב הסנהדרין לשכת הגזית • חנות • ירושליםיבנה • אושא • יבנה • אושא • שפרעםבית שעריםציפוריטבריה
שונות מסכת סנהדריןמסכת מכות) • עדותארבע מיתות בית דיןזקן ממראחידוש הסנהדריןהסנהדרין של פריזקברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.