אור כשדים

העיר אוּר כַּשְׂדִּים היא עיר מקראית במזרח הקדום; היא מוזכרת בסיפורי המיתולוגיה של התנ"ך ארבע פעמים. ספר היובלים מציין שאוּר כשדים הוקמה בשנת 1688 לבריאת העולם על ידי בנו של אוּר בן כשד, ככל הנראה מצאצאי ארפכשד, ומוסיף כי באותה שנה החל על כדור הארץ עידן המלחמות: ""וגם" אוּר, בנו של כשד, בנה את העיר ארה של כשדים, ויקרא את שמה בשמו ובשם אביו, כלומר, אוּר כשדים."[1] בספר בראשית, אוּר כשדים נרמזת כמקום לידתו של אברהם, בעיר הגדולה בשנער והמרכז המסחרי של האזור כמו גם המרכז הפוליטי.[2][3] יחד עם זאת, יש החולקים כי אברהם אכן נולד באוּר כשדים, ובהם הרמב"ן, שטוען כי אברהם נולד בחרן.[4] אוּר כשדים מוזכרת בנחמיה, ט', ז', בציטוט מספר בראשית.

על פי ספר בראשית, תרח, אביו של אברהם, השתקע בחרן לאחר שיצא מאוּר כַּשְׂדִּים. אברהם ואחיינו לוט נדדו מחרן לארץ כנען ואילו נחור אחיו נשאר בחרן. אברהם ראה בחרן את מולדתו, ולשם חזר עבד אברהם אליעזר , כדי לחפש אישה ליצחק ושם נשא יעקב את נשותיו לאה ורחל, בנות לבן, נכד נחור. לחרן ברח יעקב מפני עשו אחיו ושם נולדו ליעקב אחד-עשר מתוך שנים-עשר בניו שהיו לראשי שבטי ישראל.

ידוע כי אוּר כשדים הייתה ממוקמת בארץ ארם נהריים[5], אך זיהויה הוודאי שנוי במחלוקת. לפי דעות שונות מזהים את אור כשדים עם אורפה (דרום טורקיה), אור (תל אל-מקיר שבמרכז עיראק), ארך (דרום עיראק), אוררטו (מזרח טורקיה) או אורקש (צפון מזרח סוריה).

Syria2mil-HE
ערים במזרח הקדום - אוּר כשדים ככל הנראה עיר באזור שבין שני הנהרות בסמוך יחסית לעיר חרן

זיהוי של אוּר כשדים היום

בצפון הסהר הפורה

Balikli Göl 03
אתר "ברכת אברהם", בסמוך לעיר אורפה (דרום טורקיה)

לפי מסורת אסלאמית ויהודית מזהים את אתר לידתו של אברהם בעיר אורפה בדרום טורקיה של היום ואת העיר אורפה עצמה כאור כשדים. העיר אורפה נמצאת סמוך יחסית לשרידי העיר המקראית חרן, מה שמסביר ביתר קלות את מסלול מסעו של אברהם לארץ כנען, מאשר אתרים אפשריים בדרום ארם נהריים. ברכת אברהם בסמוך לאורפה כוללת מסגד גדול, לשם עולים לרגל מזה מאות שנים - כבר במאה ה-17 המקום מתועד בידי מקורות מערביים. המסגד הגדול של אורפה נבנה בשנת 1170 על הריסות כנסייה שהערבים כינו "הכנסייה האדומה" והוקמה, כנראה, על גבי שרידים רומיים. מסורת מקומית מזהה את הבאר במסגד אברהם גם כבאר שבה הושלכה המגבת של ישו.

פרשנות אחרת מזהה את אור כשדים המקראית עם העיר אורקש השוכנת מזרחית צפונית לעיר חרן, אליה הגיע תרח ובני משפחתו בדרכם לכנען. זיהוי זה מתאים יותר למסלול מסעם של משפחת תרח ואברהם, וגם מבחינה אטימולוגית, בעוד הביטוי "אור" אין משמעו אלא "עיר". ביסוס נוסף לזיהוי זה ניתן בזיהוים של יישובים נוספים במרחב גבול סוריה-טורקיה כיום, בעלי שמות המזכירים את אבותיו של אברהם ומוערכים כאפונים של דמויות היסטוריות[6]:

  • שרוג - אביו של נחור, סב אברהם, מזוהה עם היישוב סרוגי (serugi), כ-50 ק"מ מערבית לעיר חרן, כיום בשטח טורקיה.
  • נחור - סבו של אברהם, המזוהה עם היישוב Til-Nahiri או Nahuru. יישוב זה אוזכר בתעודות אשוריות במאה ה-13 לפנה"ס ובמאה השביעית לפנה"ס ומיקומו מוערך באזור מערבית לחלקו הצפוני של נהר חבור - בין אורקש לחרן.
  • תרח - אביו של אברהם, מזוהה עם היישוב Til-Sha-Turahi, שזוהה כעיר ארמית בתעודה אשורית מתקופת שלמנאסר השלישי. גם מיקומה של עיר זו איננו ידוע במדויק, אולם מוערך שהוא באזור נהר בליח - מזרחית לחרן.

גם זיהויים האפשריים של שמות נוספים מספר בראשית בתעודות העיר אבלה, כגון Esau, Ebryum, ו-Isma-il, מחזקים את ההערכה שאזור זה, ולא דרום מסופוטמיה, הוא מקור משפחתו של אברהם.

יש המזהים את אור כשדים גם עם העיר אוררטו (כיום במזרח טורקיה).

בדרום הסהר הפורה

Ur-Nassiriyah
שרידי העיר אור (מרכז עיראק), ברקע שרידי הזיגוראת

הארכאולוג סר לנרד וולי, שביצע חפירות באתר עיר השומרית אור (מרכז עיראק) שיער בשנת 1927 כי ייתכן ומדובר באור כשדים המקראית. אור הייתה עיר חשובה בשומר ולאחר מכן באכד וחורבותיה נמצאים בתל אל-מקיר. במקור שכנה אור על גדות תעלה מלאכותית המחוברת לנהר פרת אך מחמת השינויים באפיק הנהר, הוא זורם היום במרחק של כ-20 קילומטר משם. "אור" היא "עיר" בשפה השומרית, ולפי המסורת השומרית נוסדה עוד לפני המבול, שמופיע גם בכתבים השומריים העתיקים. לפי פרשנות זו, התווספה לשם העיר המילה "כשדים" מאחר שבשלב מאוחר הם התיישבו שם[7].

פרשנות זאת התקבעה בהרבה מקורות כגרסה המועדפת לזיהוי אור כשדים, אך יש לה גם הרבה התנגדויות[8].

בפרשנות זאת המילה כשדים מתייחסת לכלדיים, שהתיישבו שם בערך במאה ה-10 לפנה"ס, הרבה אחרי שהעיר ירדה מגדולתה. המילה "כשדים" יכולה להתייחס גם לכשים, שחיו בדרום מסופוטמיה ושלטו בה בין המאה ה-16 למאה ה-12 לפנה"ס.

יש גם המזהים את אור כשדים עם מקומה של העיר ארך (עיראק המודרנית).

לקריאה נוספת

  • נחום סוליאלי, משה ברכוז (עורכים), הערך: אור, אור כשדים, לכסיקון מקראי, א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 28-27.
  • יעקב אזולאוס, משמעות השם "אור כשדים" בבראשית יא: 27-31 על פי ספרות בית שני והמדרש, בית מקרא, 45, ג, תש"ס, עמ' 271-267.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר היובלים, 11 ,3.
  2. ^ ספר בראשית, פרק י"א, פסוקים כ"ח-ל"א.
  3. ^ פרק ט"ו, פסוק ז'.
  4. ^ ד"ר שמעון-אליעזר הלוי (שוברט) ספירו. האם אברהם אכן נולד באוּר כשדים?. [1]
  5. ^ [2]
  6. ^ http://www.jbq.jewishbible.org/assets/Uploads/332/332_urkeshfin.pdf
  7. ^ אנציקלופדיה אביב חדש, אנציקלופדיה אביב, 2001
  8. ^ הרב יואל בן נון. גיליון ז' של כתב העת "על אתר" (עמ' 56): "'אור כשדים' איננה אור השומרית הרחוקה, אלא אור שבאזור כשדים, בארם נהריים, כפי שטען כבר הרמב"ן..." (ההדגשות במקור). בהערה הוא מפנה לעמ' 67 בספרו של י"מ גרינץ, "ייחודו וקדמותו של ספר בראשית". [3]
אברהם

אַבְרָהָם (במקור: אַבְרָם. מכונה על פי המסורת היהודית גם אברהם העברי וגם אברהם אבינו) הוא דמות מקראית, הראשונה מבין שלושת האבות. אבי יצחק וישמעאל (שלפי הקוראן הערבים העדנאנים הם צאצאיו), המדיינים, ודרך נכדיו בני יצחק יעקב ועשו, אבי שבטי ישראל (שהיהודים הם צאצאיהם), האדומים והעמלקים.

אור (עיר)

אוּר (בשומרית: אור=עיר, באכדית אוּרוּ או אור) הייתה עיר מדינה עתיקה בדרום מסופוטמיה, שהייתה ממוקמת ליד שפכי הנהרות הפרת והחידקל למפרץ הפרסי, וליד ארידו. בשל נסיגת הים, שרידי העיר עכשיו נמצאים רחוק מהים, בעיראק, דרומית לחידקל, על גדתו הימנית ונקראת תל אל־מוקיאר, ליד העיר נסארייה מדרום לבגדאד.

השרידים של הזיגוראת, שעדיין עומד ברובו וממוקמים על יד התל, בולטים באזור. הזיגוראת הוא מקדש לננה, אל הירח במיתולוגיה השומרית, והוא מורכב משני שלבים הבנויים מלבנים: בשלב התחתון הלבנים מחוברות יחד בביטומן, ובשלב העליון בטיח. יש המזהים את הזיגוראת עם מגדל בבל המקראי. בשנת 1927 הארכאולוג סר לנרד וולי ביצע חפירות בעיר ושיער כי ייתכן שאור היא למעשה אור כשדים, אך קביעתו זו שנויה במחלוקת.

אור כשדים (להקה)

אור כשדים היא להקת סופר גרופ ישראלית ובה חברים רונן בן טל, דודי לוי, עובד אפרת וז'אן ז'אק גולדברג.

אורפה

אורפה (בטורקית: Urfa; בכורדית: ڕحا, Riha; בערבית: الرها; בארמית: ܐܘܪܗܝ – "אורהוי" או "אורפא"; בארמנית: Ուռհա) אשר שינתה את שמה באופן רשמי לשנלאורפה (Şanlıurfa – "אורפה רבת התהילה") היא עיר במזרח טורקיה במרחק כ-80 ק"מ מזרחית לנהר הפרת. אוכלוסיית העיר מונה 1,237,874 תושבים (מפקד משנת 2007), והיא בירת נפת אורפה. רוב תושבי העיר הם כורדים אך יש בה גם מיעוט ערבי גדול.

לעיר שמות רבים שניתנו על ידי עמים שונים ובתקופות שונות. בסורית היא נקראת ܐܘܪܗܝ (אורהי), בכורדית ריחא והטיות דומות לאלו בערבית וביוונית. באימפריה הביזנטית היא נקראה יוסטינופוליס ובממלכה הסלאוקית נקראה אֶדֶסָה.

אורפלים

אוּרְפָלִים הם היהודים יוצאי העיר אורפה (Urfa) שבדרום-מזרח אנטוליה (טורקית Güneydoğu Anadolu Bölgesi). בתקופות מסוימות נקראה העיר בשם היווני אֶדֶסָה (Edessa). על פי כמה מסורות, אורפה היא אור כשדים (Ur Kasdim) שבמקרא, למרות שיש ארכאולוגים הקובעים את מיקום אור כשדים בעיראק של ימינו. היהודים יוצאי העיירות הקרובות סוארק (Suruc) - סוארקלים, וג'רמיק (או צ'רמיק) (Cermik) - ג'רמוקלים (גם: צ'רמוקלים), מכונים גם הם אוּרְפָלִים. זאת בגלל הקרבה הגאוגרפית הרבה בין הקהילות, וכן בגלל קשרי החיתון הרבים בין שלוש הקהילות.

נוסח תפילות הקהילה חסר תפילות שנוספו בתקופת בית שני או לאחריו. מכאן, מניחים שקהילה זו התגוררה באורפה קרוב ל-2500 שנים, כלומר יהודי אורפה הם צאצאי גולים של בית המקדש הראשון. עם עלייתם ארצה, נהגו דור זה לציין בחגים את נוסח תפילתם הייחודי לאורפה. יחד עם זאת, מאז שעלו לארץ ישראל חברו בני הקהילה לעולים מפרס וכורדיסטן ועל כן צאצאי האורפלים כיום עושים שימוש בנוסח התפילה הספרדי.

רבים מיהודי אורפה נקראו לוי (צאצאי שבט לוי). על מנת להבחין בין משפחות לוי השונות בקהילה, נוסף לעיתים לשם לוי כינוי כמו: לוי עבוד, לוי אסלן, לוי חממי ועוד. שמות משפחה אורפלים נוספים הם סולימאן באשר, מזרחי, גילה (גיל), יגן, גזולי, וכמובן לוי אורפלי או סתם אורפלי.

רוב יהודי אורפה עלו לארץ ישראל בשנת 1896, זאת בעקבות פרעות הסולטאן עבדול חמיד השני כנגד הארמנים שהתרחשו באורפה ב-28 בדצמבר 1895. פרעות אלו סימנו את קץ עידן הרב-תרבותיות שאפיין את אורפה ואת אנטוליה במשך אלפי שנים. בדרך לארץ ישראל עברו היהודים האורפלים בחלב (Aleppo) אשר בסוריה. חלקם נשארו שם ועלו לישראל מאוחר יותר. מקצת העולים התיישבו בטבריה, בראשון לציון, ורובם עברו לירושלים.

לראשון לציון הגיעו האורפלים מירושלים כפועלים בבציר הענבים מתוך צורך ביהודים חסונים שומרי מצוות שלא בוחלים בעבודה קשה כדי ליצר יין כשר.בתחילה היו משתכנים בסוכות ובחצרות האיכרים ובסיום הבציר היו חוזרים לירושלים, אך ב-1902 קיבלו משפחת בני סולימאן אדמות במזרח המושבה וייסדו את "שכונת האורפלים". [1]

היום ניתן למצוא שם את גן האורפלים ואת בית הכנסת "מקור חיים" של העדה שפעיל מאז שנת 1910 ושימש גם כביתו של הרב חיים דוד הלוי יליד ירושלים שמשפחתו עלתה מבורסה שבטורקיה .בית הכנסת של עדת האורפלים בירושלים ברחוב בצלאל, נבנה בשנת תרצ"ו על ידי שבתי יעקב מוכתר ועבוד יוסף עובדיה. בית הכנסת הוא המוסד הרשמי היחיד של העדה האורפלית בירושלים. סמוך אליו באותו רחוב, שוכן בית הכנסת של עדת הג'רמוקלים.

אורקש

אוּרקֶש (היום תל מוֹזַן) הוא תל השוכן למרגלות הרי הטאורוס במחוז אל-חסכה, בצפון סוריה. התל נוסד באלף ה-4 לפנה"ס כנראה בידי החורים, באתר שכנראה כבר היה מיושב במשך כמה מאות שנים.

בקעת בית שאן

בקעת בית שאן היא בקעה בצפון ארץ ישראל. הבקעה מכונה גם בשם "עמק בית שאן". הבקעה גובלת בצפון בנחל תבור, במערב בהר הגלבוע, בדרום בנחל מלחה (ואדי אל-מליח) - בואכה השומרון ובמזרח בנהר הירדן, בקטע שלמרגלות רכס הגלעד.

ברית המילה (אירוע מקראי)

ברית המילה היא אירוע מקראי המופיע בסוף פרשת לך לך שבספר בראשית, במהלכו כרת אברהם ברית עם ה' כאשר חלקו של אברהם בברית הוא מילת כל צאצאיו הזכרים, ואף מילת עבדיו וצאצאי עבדיו. חלקו של ה' בברית הוא הבטחה לריבוי עמים שייצאו מאברהם, להשגחתו המיוחדת של ה' על אברהם ועל זרעו מיצחק, מעבר להשגחה הרגילה שמשגיח ה' על ברואיו, ולמתן ארץ כנען לזרעו של יצחק, שבעת ישיבתם בה יהיו מושגחים על ידו.

דודי לוי

דודי לוי (נולד ב-11 באוקטובר 1968) הוא זמר, מפיק וגיטריסט ישראלי.

הצבים

הצבים (באנגלית: The Turtles) להקת רוק אמריקאית מהעיר לוס אנג'לס משנות ה-60.

ז'אן ז'אק גולדברג

ז'אן ז'אק גולדברג (בצרפתית: Jean Jacques Goldberg;‏ 22 באוקטובר 1955 – 28 בדצמבר 2006) היה מתופף רוק ישראלי, חבר להקת הקליק והמתופף הקבוע של פורטיסחרוף.

חרן

חָרָן (Harran) היא עיר קדוּמה מהתקופה השׁוּמֵרִית והאַכָּדִית, ששכנה במעלה נהר הבַּלִיח שבטורקיה של ימינו. היא נזכרת בתעודות אַשׁוּרִיוֹת מהמאה ה-19 לפנה"ס, ומתעודות ממארי מהמאה ה-18 לפנה"ס, כמרכזם של שבטים נודדים בשם בני ימין. כיום זהו אתר ארכאולוגי הנמצא בטורקיה ליד הגבול הסורי, סמוך לנהר הפרת, ופוקדים אותה תיירים אשר רוצים להתרשם מצורת החיים הקדומה ומבתי הבוץ.

לנרד וולי

צ'ארלס לנרד ווּלי (אנגלית: Charles Leonard Woolle‏; 17 באפריל 1880 - 20 בפברואר 1960), ארכאולוג בריטי שחקר בין השאר את העיר הבבלית אור. בשנת 1935 זכה לתואר אביר על תרומתו לארכאולוגיה. נחשב לאחד מראשוני הארכאולוגים המודרניים.

וולי נולד בלונדון ולמד בניו-קולג' שבאוניברסיטת אוקספורד. בשנת 1905 מונה לעוזר אוצר במוזיאון האשמולי באוקספורד. ב-1906 וב-1907, הודות להמלצתו של סר ארתור אוונס, הפך לממונה הראשון על חפירות ה- Corstopitum בקורברידג' שבנורתמברלנד, תחת הנחייתו של פרנסיס הברפילד.

הוא ביצע חפירות משמעותיות בכרכמיש ממש לפני מלחמת העולם הראשונה. עבודתו באור החלה ב-1922, שם גילה תגליות חשובות בחפירותיו בבתי הקברות המלכותיים.

וולי החל לעבוד כעוזר אוצר במוזיאון האשמולי באוקספורד בשנים 1905–1907. הוא עבד עם תומאס אדוארד לורנס (לורנס איש ערב) מ-1912 ועד 1914 ומאוחר יותר ב-1919 בפינוי כרכמיש, העיר החתית, וכן בסיני.

מסירות נפש ביהדות

ביהדות, מסירות נפש היא הנכונות להקרבת החיים למען קיום מצוות התורה. הקרבת החיים באופן שכזה מהווה קיום מצוות קידוש השם ומכונה מוות על קידוש השם, ולעיתים מכונה קידוש השם סתם, בעיקר בהקשר של מסעות הצלב.

אמנם, היהדות היא דת מקדשת חיים, וההלכה מתירה ואף מחייבת כל יהודי להפר את המצוות, אם עליו לעשות זאת על מנת להציל את חייו. אף-על-פי-כן, ישנם שלושה איסורים אשר אותם חייב, על פי הדת, כל יהודי לקיים, גם במחיר הקרבת החיים. אלו הם איסורי ייהרג ואל יעבור: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים; הגדרה זו מורחבת בזמן המתואר כ'שעת השמד' - כלומר במקרה של גזרות מיוחדות שתכליתן העברה על הדת: במקרה שכזה מקובל כי יש למסור את הנפש אף על הקל שבמנהגים ('ערקתא דמסאנא'). במהלך ההיסטוריה יהודים רבים מסרו את נפשם על קידוש השם, במיוחד בתקופות בהן היו ניסיונות להמרת דת המונית כפויה של היהודים, רבים בחרו למות ולא לחלל את השם בעבודה זרה.

נווה אור

נווה אוּר (נְוֵה אוּר) הוא קיבוץ בצפון עמק בית שאן, בסמוך ממזרח לכביש בית שאן-טבריה.

כ–3 ק"מ מצפון ליישוב שוכן קיבוץ גשר, כקילומטר ממערב לו נמצאים חורבת צבון והגן הלאומי כוכב הירדן, כ–2 ק"מ מדרום לו שוכנים המושבים ירדנה ובית יוסף, וכקילומטר וחצי ממזרח לו נמצא נהר הירדן.

עברים

עִבְרִים הוא כינוי מקראי לבני ישראל.

תאוריות רבות הוצעו בניסיון לזהות ולקשור את העברים עם ישויות המוכרות לנו מכתובות של אותה העת, כמו העפירו ואחרים, אולם אף אחת מהתאוריות הללו לא התקבלה עדיין על ידי החוקרים. ראו על כך בהרחבה בערך: קבוצות שהוצעו לזיהוי כעם ישראל המקראי.

עם תחיית השפה העברית בארץ ישראל והתהוות היישוב העברי החל לשמש הכינוי "עברים" לבני החברה העברית החדשה והיישוב העברי ("היישוב החדש") בארץ ישראל, הדוברים עברית, ולכל דבר או התארגנות השייכים לחברה זו.

רונן בן טל

רונן בן טל (נולד ב־18 בפברואר 1958) הוא מפיק סרטים ומוזיקאי ישראלי.

רמזים

רמזים הוא אלבום האולפן השביעי של הזמרת הישראלית ריטה, אשר יצא ב-14 בינואר 2008, אחרי שלוש שנות עבודה, בהפקתו המוזיקלית של עברי לידר. האלבום כולל 11 שירים, רובם בהלחנתו של רמי קלינשטיין, בעלה לשעבר. ריטה עצמה אחראית למילים בשניים משירי באלבום, וכן השתתפו בו עברי לידר, עידן רייכל, עילי בוטנר, יהונתן גפן ואמנים נוספים.

האלבום כולל, בין היתר, את הסינגל "אני גרה מול המים", אותו כתב יוסי בנאי והלחינה ענבל סמדר, שהוקלט לציון שנה למותו של בנאי (בנאי עצמו הקליט גרסה משלו לשיר עם לחן של יונתן בר גיורא שיצאה באלבומו "לאט").

טרם צאתו, שוחררו לתחנות הרדיו הסינגלים "אחרי שאהב", שהלחין רמי קלינשטיין למילים של יהונתן גפן, "הפעם", שכתב והלחין עברי לידר, ו-"מחכה" שהלחין עידן רייכל למילים של ריטה.

האלבום מתאפיין בקו מאופק, מעודן ואינטימי יחסית לאלבומיה הקודמים. מרבית הטקסטים בו עוסקים בזוגיות. קדמה לצאתו פרידתה המתוקשרת של ריטה מבעלה רמי קלינשטיין, אך לדבריה האלבום נכתב לפני הפרידה.

האלבום זכה להצלחה מסחרית גדולה והגיע תוך שבועיים למעמד אלבום זהב, וכעבור כחודשיים, למעמד אלבום פלטינה, לאחר שנמכרו ממנו למעלה מ-40,000 עותקים, וכיום נמכר בסך של 50,000 עותקים.

שיר טיול

שיר טיול הוא אלבומו השני של הזמר-יוצר הישראלי אביתר בנאי, אשר יצא בשנת 1999. אחרי ההצלחה העצומה של אלבומו הראשון, לקח בנאי פסק זמן, בו הוא נסע להודו והרי ההימלאיה והתנסה בסגנונות מוזיקה שונים. באותו זמן גם עבר מתל אביב לשקט המדברי של מצפה רמון, שם עבד על האלבום השני שהוא שילוב בין רוק לבין מוזיקה אלקטרונית (בין היתר טראנס ודראם נ' בייס) ואלמנטים הודיים. אלבום זה זכה לפחות הצלחה מאלבומו הקודם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.