אורציון ברתנא

אורציון ברתנא (נולד ב-12 במאי 1949, ד' באייר ה'תש"ט, בתל אביב) הוא סופר, משורר, מסאי, פרופסור מן המניין וחוקר ספרות עברית ישראלי. מכהן כראש החוג לספרות באוניברסיטת אריאל, עורך את כתב העת 'מורשת ישראל' שמוציאה האוניברסיטה. שימש יו"ר המועצה לספריות ציבוריות במשרד התרבות והספורט, וחבר המועצה להשכלה גבוהה.

אורציון ברתנא
אורציון ברתנא, 1990
אורציון ברתנא, 1990

חייו

ילדותו של ברתנא תוארה באופן מליצי בספריו של אביו, המשורר מרדכי ברתנא. בגיל ארבע עשרה פרסם את שירו הראשון במגזין "הפועל הצעיר", ואת ספר השירה הראשון שלו הוציא לאור בשנת לימודיו האחרונה בבית הספר התיכון.

ברתנא למד ספרות עברית ופילוסופיה כללית לתואר ראשון (בהצטיינות) ושני (בהצטיינות יתירה) באוניברסיטת תל אביב. את הדוקטורט שלו הגיש בשנת 1980 באוניברסיטת בר-אילן.

מאז שנת 1971 לימד ברתנא ספרות עברית בכל האוניברסיטאות בארץ, להוציא האוניברסיטה העברית, ובכללן: אוניברסיטת בן-גוריון, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, ובמחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות בטכניון, חיפה. ברתנא ייסד את המחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל, עמד בראשה, הקים את התוכנית לתואר שני במורשת ישראל, ועמד בראשה ואת החוג לספרות ועמד בראשו. כמו כן הוא שימש פרופסור במכללת סמינר הקיבוצים בתל אביב. באוניברסיטת אריאל הוא משמש עורך לכתב-העת ליודאיקה, מורשת ישראל, שכרך שבעה עשר שלו רואה אור אפריל 2019. באוקטובר 2018 ייסד את כתב העת 'נכון', כתב עת לאטופיה ולדיסטופיה בספרות, שרואה אור מידי שישה חודשים. גיליון שני רואה אור באפריל 2019.

ברתנא חבר מאז 1975 באגודת הסופרים העבריים וכיהן כיושב-הראש שלה בשנים 2000-1995. לפני כן, בשנים 1995-1989 היה עורך ביטאונה הספרותי מאזנים. כיהן כנשיאו של מועדון "פאן" בישראל. הוא ממקימי ומנהלי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה.

ברתנא הוציא לאור עשרה ספרי שירה, שני רומנים, ארבעה קבצים של סיפורים קצרים, שישה ספרי מחקר ספרותי וארבעה ספרי ביקורת הספרות. שירים בודדים[1] תורגמו לשלוש עשרה שפות ובכללן: אנגלית, איטלקית, פולנית, סינית, ספרדית, רוסית, צרפתית, שוודית, רומנית ערבית וגיאורגית. לאחרונה, בהוצאת עמדה, הופיע הרומן שלו, 'המקום שבו הכל מתחיל' על ילד בן שלוש עשרה, המתעורר בבית חולים באמצע הלילה ומבלה בו וסביבו שבוע של התנסות מופלאה. בשבוע האחרון של דצמבר 2011 הופיע בהוצאת 'ה. לייוויק' ספרו, 'הים כמו באהבה', ספר שירים דו-לשוני, ובו מבחר שירים שתורגמו ליידיש.

ברתנא זכה בפרסי ספרות רבים בהם פרס וולנדרוד, פרס קוגל מטעם עיריית חולון, פרס טלפיר, מלגת וולף, פרס ברנר שהוענק לו כהערכה לשירתו בשנת 1997, פרס ראש הממשלה ליצירה על שם לוי אשכול לשנת תשנ"ח 1998, הוא אף זכה פעמיים בפרס ברנשטיין על ביקורת ספרותית.

בשנת 2010 התמנה על ידי שרת התרבות והספורט ליושב ראש המועצה לספריות ציבוריות. בתפקיד זה שימש עד שנת 2017. בשנת 2012 מונה, בהמלצת שר החינוך גדעון סער, כחבר במועצה להשכלה גבוהה, עד 2017.

אורציון ברתנא גר בתל אביב, נשוי ללאה, ולהם ארבעה בנים. בנו ברק הוא עיתונאי ודוקטורנט לספרות באוניברסיטת תל אביב.

A B Yaffe
א. ב. יפה ליד כן הנואמים מודה על קבלת הפרס, מקבל את פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. יושבים מימין לשמאל: אהרון ידלין, בנימין נתניהו, זבולון המר ואורציון ברתנא, 1997

ספריו

  • לכל אילן שמיים: שירים. תל אביב, קרני, תשכ"ז 1967.
  • מסעות רדופים: שירים. תל אביב, הקיבוץ המאוחד, תשל"ה 1975
  • מנדלי מוכר ספרים: עיון ביקורתי במיכלול יצירתו של אברמוביץ'. תל אביב, דקל, תשל"ט, 1979.
  • איים ומחוזות: שירים. תל אביב, ספרית פועלים, תש"ם 1980.
  • תחנות ותמורות באמנות הסיפור של מרדכי דוד ברנדשטטר. מאת אורציון ברתנא. רמת גן, תשמ"א 1981. (דיסרטציה)
  • עדות קריאה. תל אביב, פפירוס, תשמ"ב 1982.
  • תלושים וחלוצים: התגבשות המגמה הנאו-רומנטית בספורת העברית. ירושלים, דביר, תשמ"ד 1984.
  • לבוא חשבון: מסה וביקורת. תל אביב, אל"ף, תשמ"ה 1985.
  • שריפות: סיפורים. תל אביב, ספרית פועלים, תשמ"ו 1985.[1]
  • מקום נפלא: שירים. תל אביב, ספרית פועלים, תשמ"ז 1987.
  • זהירות, ספרות ארץ-ישראלית: מגמות בשירה, בסיפורת ובביקורת בישראל. תל אביב, פפירוס, תשמ"ט 1989.
  • הפאנטסיה בסיפורת דור המדינה. תל אביב, פפירוס, תש"ן 1989 (דיון ביצירתם של יורם קניוק, יצחק אוורבוך אורפז ודוד שחר).
  • חצרות. תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1991.
  • שמונים: ספרות ישראלית בעשור האחרון. תל אביב, אגודת הסופרים העברים בישראל, 1993.
  • טיול מאחורי הבית: שירים. תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1993.
  • השעות הטובות הן שעות הלילה. תל אביב, ספרית מעריב, תשנ"ה 1994.
  • ציפור ביד: מבחר שירים 1967-1996. תל אביב, "ביתן", תשנ"ז 1996.
  • אבי, פגישת ביניים: שירתו של ב. מרדכי ותקופתו. תל אביב, תמוז, 1998.
  • סוף מאה וסף מאה. תל אביב, עקד, תשס"א 2001.
  • אהבה לצמחי מרפסות: שירים. בני ברק, הקיבוץ המאוחד, תשס"א 2001.
  • אדום וסיפורים אחרים. בני ברק, הקיבוץ המאוחד, 2003.
  • תבת נח. אולי (תל אביב: תמוז, 2006), ציורים - דני קרמן
  • ספרות ופילוסופיה: נקודות מפגש: מספר היבטים ספרותיים בפילוסופיה ומספר היבטים פילוסופיים בספרות העברית מאז המאה התשע-עשרה ירושלים: כרמל, תשס"ח 2008
  • המקום שבו הכול מתחיל, תל אביב, עמדה, 2011.[2]
  • בים כמו באהבה. תל אביב, בית לייוויק, תשע"ב 2012.
  • החידה הרומנטית של 'כוכבים בחוץ'. ירושלים, כתר, תשע"ה 2014.
  • אחרי הגשם, שירים חדשים ומבחר שירים 2014-1964. תל אביב, קשב לשירה, תשע"ה 2015.
  • בסיפור עצמו, ירושלים ותל אביב, כרמל ועמדה, תשע"ט 2019

ספרים בעריכתו

  • הצעיר הבודד בסיפורת העברית (1899-1908) / יצחק בקון. תל אביב, אגודת הסטודנטים - אוניברסיטת תל אביב, תשל"ח 1978.
  • ילקוט שירים / ב. מרדכי: ליקט, הקדים והוסיף ביבליוגרפיה, אורציון ברתנא. תל אביב, יחדיו, תשמ"ג 1983.
  • שועלים במעלית: סיפורים / שלמה זמיר, בהשתתפות אברהם קנטור. תל אביב, ספרית פועלים, תשנ"ו 1996.
  • מורשת ישראל: כתב עת ליהדות ולציונות. המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, עד סוף 2014 כבר הופיעו אחד-עשר כרכים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מכתביו ברשת

הערות שוליים

  1. ^ ביקורת: חנה לוק, על גבול האפשרויות המופלאות, מעריב, 12 בספטמבר 1986.
  2. ^ ביקורת: עמרי הרצוג"המקום שבו הכל התחיל" מאת אורציון ברתנא | ראש האופוזיציה, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2011.
1991 בספרות

ערך מורחב – 1991

אחות (סיפור קצר)

אחות הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, העוסק באהבתם של אח ואחות.

הסיפור נדפס לראשונה בשנת 1910 בכתב העת "הפועל הצעיר". בכל סיפורי ש"י עגנון נכלל בכרך "על כפות המנעול". הסיפור הוא הראשון במקבץ הקרוי "סיפורים קטנים", שבו נכללים גם הסיפורים "הרופא וגרושתו", "עובדיה בעל מום", "חופת דודים" ו"פנים אחרות".

גלקטיון טאבידזה

גָלַקטיוֹן טאבּידזֶה (בגאורגית: გალაკტიონ ტაბიძე‏; 17 בנובמבר 1891 - 17 במרץ 1959), משורר גאורגי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים הגאורגים אשר השפעתו ניכרת על השירה והספרות הגאורגית, וכונה גם "ביירון הגאורגי" (כרתוולי ביירוני) הוא שרד את הטיהורים הגדולים שערך סטלין בקרב האליטה של ברית המועצות, אולם רבים מחבריו וקרובי משפחתו, כולל אשתו, ספגו את נחת זרועו של השלטון. בעקבות האירועים הקשים נכנס לדיכאון, התמכר לטיפה המרה ובסופו של דבר אושפז בבית חולים פסיכאטרי בטביליסי, שם התאבד.

ספר בו שירים נבחרים של טאבידזה, אשר תורגם מגאורגית לעברית על ידי אורציון ברתנא וראובן אנוך ראה אור בשנת 2004 בהוצאת אוניברסל.

דודו ברק

דודו ברק (דוד וילד, נולד ב-6 בפברואר 1948) הוא משורר ופזמונאי ישראלי.

דולי סיטי

דולי סיטי הוא רומן מאת אורלי קסטל-בלום המתאר את חרדת האמהוּת של דולי, רופאה שלמדה באוניברסיטת קטמנדו שבנפאל, לאחר שמצאה תינוק בשקית אשפה והיא מגדלת אותו בעיר הדיסטופית דולי סיטי. הספר, בעריכת חיים פסח, יצא לאור בשנת 1992 בהוצאת זמורה ביתן. נוסח חדש ומתוקן ראה אור בשנת 2007 בסדרת "הספריה החדשה".

הרומן, שבו ארבעה חלקים, מסופר כמונולוג מפיה של דולי, שבו נכללים גם ציטוטים של שיחות שניהלה עם אחרים. הרומן מתאר את חייה של דולי, במקביל לארבע תקופות בחייו של בנה, מינקות עד בגרות.

הספר יצא לאור גם בהולנדית, צרפתית, גרמנית, אנגלית, שוודית, יוונית, איטלקית, וספרדית.

האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה

האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה נוסדה בשנת 1996 במטרה לקדם את ההכרה והפעילות בנושאי מדע בדיוני ופנטסיה במדינת ישראל. היא מוגדרת כמוסד ללא כוונת רווח, וכל פעולותיה נעשות בהתנדבות.

חדוה הרכבי

חדוה הרכבי (נולדה ב-28 בינואר 1941) היא משוררת וציירת ישראלית. ילידת קיבוץ דגניה ב'. בוגרת בית הספר לאמנויות בצלאל. הציגה מיצירותיה בישראל ומחוצה לה. שיריה תורגמו והופיעו באנתולוגיות בשפות שונות ובמופעי תיאטרון ומחול.

חוק הספריות הציבוריות

חוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975 הוא חוק שנועד להסדיר את פעילותן של ספריות ציבוריות בישראל, במטרה לקדם את החינוך והתרבות בישראל ולהבטיח לציבור שירותי ספרייה ציבורית בזמינות ובאיכות סבירים, לצד קביעת מקורות המימון להבטחת המשך פעילותן.

החוק מאפשר לשר החינוך והתרבות לחייב רשות מקומית להקים ספרייה ציבורית, במטרה לעודד קריאה ולאפשר שירותי השאלת ספרים לכלל הציבור בחינם. החוק מתיר לגבות כספים מהציבור בגין איחור בהחזרת ספרים, השחתת או אובדן ספרים, או בגין שירותי ספרייה מיוחדים כפי שקבע השר.

החוק תוקן ועודכן בשנים 2002 ו-2007.

יהושע רבינוב

יהושע רבינוב (ל' בניסן תרס"ד, 15 באפריל 1904 - כ"ז בטבת תש"ס, 5 בינואר 2000) היה משורר שהיה מזוהה עם התנועה הקיבוצית. היה חבר קיבוץ גבת. זוכה פרס אוסישקין לשנת 1960.

יואב חייק

יואב חייק (נולד ב-1939) הוא משורר, סופר ועורך ישראלי.

יעקב בסר

יעקב בֶּסֶר (1934 - 23 בדצמבר 2006) היה משורר עברי, מנהיג תרבותי, מתרגם ועורך.

יצחק אורן

יצחק אורן (נאדל) (1918 - 27 במרץ 2007) היה סופר עברי, מתרגם ועורך.

כוכבים בחוץ

כּוֹכָבִים בַּחוּץ הוא קובץ השירים הראשון שפרסם המשורר העברי נתן אלתרמן (1910–1970). הקובץ, אשר ראה אור בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1938, הוא ספרו הידוע והמוערך ביותר של אלתרמן ונחשב לאחת מפסגות יצירתו.

בקובץ מתבונן המשורר בבריאה מלא התפעלות. הספר בנוי מארבעה חלקים. בשירים מתוארים מפגשים רבי-היבטים עם אובייקטים שונים בעולם. רוח הדברים נעה בין התפעמות גדולה מהעולם לבין תחושת חידלון בפני המוות. השיר הראשון בספר, שיר ללא שם הפותח בשורה "עוד חוזר הניגון", הוא אחד משיריו הידועים ביותר (וזכה לביצועים שונים, בהם של נירה גל, חוה אלברשטיין וברי סחרוף).

אלתרמן מושפע משם ספרו בשיר "פגישה לאין קץ", שבו מופיעות השורות "אל תניחי לו שיאפיל כחדר / בלי הכוכבים שנשארו בחוץ". נעמי שמר, בשירה "בהיאחזות הנח"ל בסיני", כותבת בערגה כי ראתה בהיאחזות "ספרי שירה קטנים על מדפים: / שירי רחל ו'כוכבים בחוץ' / כמו לפני שנות אלף בקיבוץ".

מאזנים (כתב עת)

מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

מרדכי ברתנא

מרדכי ברתנא (ברטינסקי) (12 בנובמבר 1909 – 1986) היה משורר ישראלי שכתב בעברית וביידיש, והיה מוכר יותר בשם העט שלו ב. מרדכי.

משה דור

משה דור (קליבנוב) (9 בדצמבר 1932 - 5 ביוני 2016) היה משורר, עיתונאי, עורך ומתרגם עברי ישראלי.

נתן אלתרמן

נתן אלתרמן (14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע – 28 במרץ 1970, כ' באדר ה'תש"ל) היה משורר, עיתונאי, ומחזאי ישראלי, מחשובי משוררי השירה העברית המודרנית, שהשפעתו עליה הייתה ניכרת. חתן פרס ישראל לספרות לשנת 1968.

פרס ברנר

פרס ברנר הוא פרס ספרותי מרכזי בחיי התרבות והספרות בישראל המוענק בתמיכת רחל ומשה ינאי. הפרס מוענק על שמו של הסופר יוסף חיים ברנר. הפרס ניתן מדי שנה מאז שנת 1945 על ידי אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, שהיא גוף המאגד סופרים ומשוררים הכותבים עברית, ואשר חיים בישראל. פרס ברנר ניתן בתמיכת רחל ומשה ינאי. הוא עומד החל משנת 2010 על סך של 50,000 ש"ח, והוא מוענק אחת לשנה לספר פרוזה שיצא לאור בשנת הפרס האחרונה, ואחת לשלוש שנים גם לספר שירה שיצא לאור בשלוש השנים האחרונות שלפני כן.

בוועדת הפרס יושבים שופטים הממונים על ידי אגודת הסופרים העברים וכן משקיף המרכז את פרס ברנר מטעם אגודת הסופרים, ומייצג גם את משפחת ינאי, תורמי הפרס.

הפרס נוסד על ידי משפחת האפט בשנת 1945 לזכר יוסף חיים ברנר.

רן יגיל

רן יגיל (נולד ב-26 באוגוסט 1968) הוא משורר, סופר ומבקר ספרות ישראלי.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.