אורך היממה

יממה שמשית היא משך הזמן של סיבוב כדור הארץ מזריחת השמש במזרח, עד לזריחה שביום למחרת. היממה קוצבת את מחזור החיים של בני האדם ושל עולם החי והצומח, ולאורך התרבות האנושית נחשבה ליחידת מידה יציבה ובלתי משתנית. השעה הוגדרה כחלק ה-12 של היום או הלילה, ואחר-כך, משהתפתחו שעונים מדויקים, כחלק ה-24 של היממה המלאה. עם השיפור ביכולת המדידה, נוצר הצורך ביחידות עדינות יותר - הדקה והשנייה, השוות לחלק ה-60 וחלק ה-3,600 של השעה. אורך היממה משתנה באופן מחזורי לאורך השנה (משום שמהירות כדור הארץ במסלולו האליפטי סביב השמש אינה קבועה, וסיבות נוספות), ולכן מאמצים כקנה מידה את אורכה של יממה ממוצעת לאורך השנה. לפי הגדרה זו של השנייה, אורך היממה הממוצע הוא בדיוק 86,400 שניות.

אכן, ב-1960 הוגדרה השנייה כחלק ה-86,400 מן האורך הממוצע של יממה (טרופית) בשנת 1900. באותה עת כבר הבינו האסטרונומים שגם אורך היממה הממוצע אינו קבוע לחלוטין (ומכאן הצורך לבחור את השנה שלפיה מוגדרת השנייה), וזמן קצר אחר-כך הוסכם לשנות את ההגדרה, ולקבוע את השנייה כמספר מחזורים קבוע של אטום הצזיום, באופן המתאים למדידה בשעונים אטומיים. את אורך היממה אפשר למדוד מעתה ביחס לשעון קבוע, הזמן האטומי הבינלאומי. הפרש הזמנים בין מדידת השעון לזו שמספק כדור הארץ מכונה "דלתא T" ‏ (ΔT).

אורך היממה משתנה, במידה זעומה, גם מיום ליום (בשל התנועה שהוזכרה סביב השמש ובשל אירועים גאולוגיים כמו התפרצויות של הרי געש), וגם לאורך השנים [1]. ערכים ממוצעים לשנים 1962–1999 אפשר לקבל מה-International Earth Rotation and Reference Systems Service (IERS) [2], וטבלת השוואה לאורך המאות האחרונות ניתן למצוא כאן.

התארכות היממה

הגורם בעל ההשפעה הגדולה ביותר על אורך היממה באופן מצטבר, הוא האטת הגאות. עליית וירידת פני המים, פעמיים בכל יממה סביב כדור הארץ כולו, מפעילה חיכוך הבולם את הסיבוב בהדרגה. על-פי השינויים הנצפים במסלול הירח (אותם ניתן לחשב בדייקנות, בעזרת מדידת מרחקים באמצעות קרן לייזר המוחזרת ממראות פינתיות שהושארו על הירח במשימות אפולו), אפשר לחשב שהגאות והשפל גורמים להארכת היממה ב-2.3 מילי-שניות במאה שנים. לדוגמה, לפני מיליון שנה הייתה היממה קצרה מזו של היום ב-23 שניות, ובקמבריון, לפני כ-500 מיליון שנה, היו ביממה רק 21 שעות (כאורכן היום).

גורם ארוך טווח נוסף, הוא השינוי בפחיסות כדור הארץ. כידוע, כדור הארץ אינו כדורי באופן מושלם, אלא אליפסואידי, סיבובו על צירו גורם למתיחה בכיוון התנועה, שבגללה היקפו בקו המשוה גדול מן ההיקף במסלול מקוטב לקוטב. בעידן הקרח, הצטברו בכיפות הקרח שבקטבים מסות קרח אדירות, שתחת לחצן גברה פחיסותו של הכדור. מחקרים גורסים כי הקרח החל לימס לפני כ-10,000 שנה, אבל קרום כדור הארץ אינו מגיב להפחתת הלחץ באלסטיות מושלמת, ומעריכים שדרושות לו עוד כ-4,000 שנה לפני שיגיע לשיווי משקל הידרוסטטי. התהליך מביא להפחתת הרדיוס בקו המשווה, המרוחק מציר הסיבוב, והתנע הזוויתי הקבוע מתרגם את ההפחתה להאצה של הסיבוב. מעריכים שאפקט זה מקצר את היממה בכ־0.6 מילי-שניות במאה שנים, בקורלציה מושהית עם תקופות הקרח השונות.

הנתונים ההיסטוריים שנאספו לאורך 2,700 השנים האחרונות מראים שהיממה מתארכת בכ־1.70 מילי-שניות במאה שנים (עם סטיית תקן של 0.05 מילי-שניות) [3]. מדידות אלה מתאימות היטב להשפעות המנוגדות של הגאות וכיפות הקרח.

אם כך, לפני c מאות שנים הייתה היממה קצרה יותר ב-1.7c מילי-שניות. מדידה של היממות שחלפו מאז על-פי השעון הקבוע, לעומת זמן היממה הממוצעת לאורך התקופה, סוטה ב- מילי-שניות, שהן כ- שניות. אחת ההשלכות של התארכות היממה, היא על הכנת לוחות אסטרונומיים. כך למשל, לוח שנה מדויק לחלוטין שהוכן לפני 2,000 שנה ולא לקח בחשבון את התארכות היממה, יהיה נגוע בימינו בסטייה מצטברת של כ-3.5 שעות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Jean O. Dickey (1995): "Earth Rotation Variations from Hours to Centuries". In: I. Appenzeller (ed.): Highlights of Astronomy. Vol. 10 pp.17..44.
  2. ^ Observed values of UT1-TAI, 1999-1962
  3. ^ F.R. Stephenson (1997): Historical Eclipses and Earth's Rotation. Cambridge Univ.Press.
אנלמה

אנלמה (באנגלית: Analemma, במקור מיוונית: ἀνάλημμα שפירושו "כָּן (של שעון שמש)") הוא אוסף נקודות המתאר את מיקום השמש בכיפת השמים כפי שנצפה בשעה קבועה מדי יום לאורך השנה ממקום קבוע על כדור הארץ. אוסף הנקודות יוצר עקומה דומה לסיפרה 8 פחוסה ומאורכת, שלולאה אחת בה גדולה מהשנייה.

ניתן לראות אנלמה על גלובוסים רבים ואפשר ליצור אותה על ידי הצבת מצלמה במקום קבוע וחשיפתה באותה שעה מדי יום.

האנלמה משקפת את העובדה שבמהלך השנה אורך היממה משתנה בעוד שהמדידה מתבצעת באופן קבוע כל 24 שעות. היא גם מראה שבמקום ושעה קבועים על פני כדור הארץ גובה השמש מעל האופק משתנה מיום ליום. האנלמה מאפשרת לחשב את השינוי שחל באורך היממה ובגובה השמש כל יום או לאורך תקופה. החל מהמאה ה-18 שורטטה האנלמה על שעוני שמש ושימשה לתיקון אי הדיוק הנובע מהשינוי היומי בנתיב השמש.

בהרחבה משמש המונח לתיאור שינוי במיקום של כל גוף שמימי כולל לוויינים הניצפים מכדור הארץ או מכל גוף שמיימי אחר הסובב על צירו או סובב גוף אחר. תנועה מחזורית זו גורמת לכך שלבסוף הגוף הניצפה יימצא שוב באותה נקודה ולכן האנלמה היא עקומה סגורה. השימוש הראשון הידוע במלה אנלמה עבור הכללה זו תועד בשנת 1832.

צורת האנלמה אינה אחידה לכל הגופים: האנלמה של השמש כפי שהיא נצפית ממאדים היא בצורת טיפת מים. ציר הסימטריה של האנלמה נקבע לפי השעה ביום בה מקיימים את המדידות. מדידות בצהרי היום, עת השמש נמצאת במצהר, יתנו ציר אנכי. בחצי הכדור הצפוני מדידות לפני שעה זו יגרמו לאנלמה לנטות לשמאל, ואילו מדידות אחרי הצהריים יגרמו לאנלמה לנטות ימינה.

באגים הקשורים לשעה ותאריך

בתוכנה, באגים הקשורים לשעה ותאריך הם באגים הגורמים לחישוב שגוי של זמן, שעה או תאריך, שמתרחש לרוב במעבר בין ימים, חודשים או שנים, או במצב של גלישה מגבולות הזמן המקסימלי שהוגדר במערכת. לבאגים אלה יש השלכות על החישובים התלויים בנתוני הזמן, והם עלולים להוביל לשגיאות קשות ולשיתוק פעולה של מערכות.

המקרה הידוע ביותר הוא באג 2000, אבל ידועים מקרים נוספים לאורך ההיסטוריה של המחשוב ובעתיד.

הגרעין העל-תצלובתי

הגרעין העל-תצלובתי או ‏ SCN‏ (TA: Nucleus suprachiasmaticus) הוא אזור קטן מאוד במוח של יונקים אשר שולט על השעון הביולוגי של הגוף. הגרעין העל-תצלובתי הוא אחד מהגרעינים המרכיבים את ההיפותלמוס, והוא ממוקם בדיוק מעל תצלובת הראייה.

העתיד הרחוק

העתיד הרחוק הוא טווח זמן החל מאלפי שנים בעתיד, ועד לנצח. קיימות השערות והערכות החוזות את העתיד להתרחש ברמות שונות ובשלל תחומים. אף על פי שלא ניתן לחזות דבר בוודאות מלאה, ישנם מודלים בתחומים שונים אשר מתארים את התהליכים שעשויים להתרחש, גם אם מדובר בטווח רחב של טעויות אפשריות.

למשל, העל-ענק אדום ביטלג'וז עשוי להתפוצץ בסופרנובה ולאיים על כדור הארץ, אבל אין לדעת אם זה יתרחש עוד 100,000 שנה או שאולי זה כבר קרה. לעומת זאת, ידוע כי הירח מתרחק מכדור הארץ כ-3.8 סנטימטרים כל שנה וכך ניתן לחזות תהליכים הקשורים בהשפעת שני גרמי השמים.

חיזויים מעין אלה רלוונטיים לתחומים הבאים:

אסטרופיזיקה - מנבאת את היווצרותם של כוכבים וכוכבי לכת וכן, את מותם ואת האינטראקציה ביניהם. חיזויים בתחום זה חייבים להיות תואמים את החוק השני של התרמודינמיקה;

פיזיקת חלקיקים - מנתחת כיצד חומר יתנהג לאורך זמן ארוך, תוך התחשבות בדעיכתו הרדיואקטיבית של החומר;

ביולוגיה אבולוציונית - מנבאת כיצד חיים מתפתחים לאורך זמן;

טקטוניקת הלוחות - חיזוי נדידת היבשות בעתיד הרחוק והשפעתה על כדור הארץ.כמו כן, ישנם תחומים נושקים העוסקים בעתיד החיים על פני כדור הארץ, בנושא אנרגיה, פירוק נשק גרעיני וטכנולוגיה.

ישנן מספר הערכות לשאלות ספציפיות באשר לעתיד, כפי שיוצגו בציר הזמן, בעיקר בנושאי הכחדת האנושות, דעיכה של הפרוטון או עד איזו נקודת זמן ישרוד כדור הארץ את תהליך הפיכת השמש לענק אדום.

זמן יוניקס

זמן יוניקס (באנגלית: Unix time) היא שיטה לתיאור נקודה בזמן המוגדרת על ידי מספר השניות שחלפו מאז יום חמישי, 1 בינואר 1970, בשעה 00:00:00 לפי הזמן האוניברסלי המתואם (UTC), מבלי לספור דקות מעוברות. שיטה זו נפוצה בעיקר בקרב מערכות הפעלה - דמויות יוניקס, מערכות הפעלה אחרות, וקבצים. כיוון ששיטה זו לא כוללת דקות מעוברות, זו אינה תצוגה ליניארית של הזמן או ייצוג אמיתי של הזמן האוניברסלי המתואם. ניתן לבדוק את זמן יוניקס במערכות Unix על ידי הקלדת date +%s בשורת הפקודה.

חוג הקוטב

חוג הקוטב הוא כינוים של שני קווי רוחב: חוג הקוטב הצפוני - שנקרא גם החוג הארקטי, שהוא קו הרוחב 66.5° צפון, וחוג הקוטב הדרומי - שנקרא גם החוג האנטארקטי, שהוא קו הרוחב 66.5° דרום. ניתן להרחיב את ההגדרה ולהתייחס ל"חוג הקוטב" ככלל השטח שבין קווי רוחב 66.5° לקטבים הקרובים אליהם.

יממה

יממה היא יחידת זמן שאורכה נקבע על פי הזמן שמופע השמש עושה מחזור אחד בשמים (סיבוב אחד שלם). מחזוריות מופע השמש נגרם על ידי סיבוב כדור הארץ סביב צירו, ומושפע מעט מסיבוב כדור הארץ סביב השמש (זמן זה נקרא גם "יום").

היממה מורכבת מ-24 שעות שהן 1,440 דקות, שהן 86,400 שניות. בשנת שמש אחת יש כ-365.2422 יממות, שהן 365 יממות, 5 שעות, 48 דקות ו-46.08 שניות.

בהגדרתה של היממה ניתן להבחין שזו יחידת זמן טבעית (להבדיל משעה, למשל, שהיא יחידת זמן מלאכותית).

יממה שמשית

יממה שמשית (באנגלית: Solar Day) היא פרק הזמן שחולף בין שני מעברים עוקבים של השמש במצהר. פרק זמן זה שווה בקירוב ל-24 שעות (86400 שניות). כדור הארץ מסתובב סביב צירו אחת ל-23 שעות 56 דקות ו 4 שניות, אך באותו זמן הוא גם מקיף את השמש. בעוד שהכוכבים חוזרים למצהר כל 23 שעות ו 56 דקות, השמש זקוקה לעוד כ-4 דקות בממוצע על מנת לחזור בשנית למצהר. מכאן נובע ההבדל בין היממה השמשית ליממה הכוכבית.

אורך היממה השמשית איננו קבוע והוא משתנה הן בפרקי זמן קצרים והן ארוכים.

כריסטיאן הויגנס

כריסטיאן הויגנס (בהולנדית: Christiaan Huygens (מידע • עזרה), מבוטא הויחנס או האוחנס; 14 באפריל 1629 - 8 ביולי 1695) היה פיזיקאי, מתמטיקאי, אסטרונום וממציא הולנדי, יליד האג. מחלוצי המדע ומהמדענים הבולטים במאה ה-17.

עבודתו כללה תצפיות טלסקופ, רישום ותיאור של טבעות שבתאי ואת תגליתו של ירחו טיטאן, המצאת שעון המטוטלת ושיטות אחרות לבקרת זמן. בפיזיקה פיתח את התאוריה לפיה טיבו של האור גלי ואינו מורכב מחלקיקים, בניגוד לתיאורו של אייזק ניוטון, הדמות המרכזית בימיו הראשונים של המדע הממוסד. בכך היה בר הפלוגתא המרכזי לפרדיגמה האופטית שנתקבעה באותן שנים והייתה תקפה עד ניסוי שני הסדקים שהגה וביצע תומאס יאנג ב-1801, בו הוכחה תפיסת האור כגל של הויגנס כנכונה. הוא פרסם מחקרים רבים ומשמעותיים נוספים באופטיקה ובמכניקה, ועבודה חלוצית בענף ההסתברות בניסוח מתמטי של משחקי מזל. בשל כל אלה מזוהה כאחת מדמויות המפתח במהפכה המדעית ובהגות המודרנית.

מולד הלבנה

מולד הלבנה הוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי, והוא בעל חשיבות מרובה בקביעת מועדי השנה בתרבויות ודתות הנסמכות על לוח שנה ירחי. דוגמאות לכך הן לוח השנה העברי ולוח השנה המוסלמי. המושג מולד הלבנה מתייחס למספר זמנים שונים והם:

המולד האסטרונומי המתרחש בנקודת הזמן שבה הירח, בהקיפו את כדור הארץ, נמצא בנקודה הקרובה ביותר לשמש. מולד אסטרונומי איננו ניתן לצפייה בעין אנושית באופן ישיר מכדור הארץ, בגלל שאז כל צידו הקרוב של הירח (זה שמופנה תמיד כלפי כדור הארץ) חשוך.

המולד הנראה המשמעות המקורית של מולד הירח מתייחס לפעם הראשונה שבה ניתן להבחין בשולי האזור המואר של הירח לאחר המולד האסטרונומי. שולי האזור המואר נראים כקשת של אור שניתנת לצפייה באופק מערב זמן קצר לאחר שקיעת השמש ובטרם שקע הירח. המולד הנראה או ראייה ראשונה בארץ ישראל, בתקופה שלפני אימוץ הלוח הקבוע, שימשה לקביעת היום הראשון בחודש העברי.

מולד הלוח או מולד ממוצע הוא קירוב סטטיסטי של המולד האסטרונומי המבוסס על אורך קבוע של החודש העברי. המולד הממוצע משמש את החישובים של הלוח העברי הקבוע, ולא המולד האסטרונומי.בלוח השנה העברי הנוכחי נקבע מועד ראש השנה על פי המולד הממוצע. יום א' של ראש השנה ייקבע ביום שבו חל המולד הממוצע של חודש תשרי, אלא אם כן ישנה סיבה לדחותו. קביעה זו, בשילוב עם כללי עיבור השנה, גוזרים את מועדי שאר החגים והמועדים באותה השנה, וכן את מספר הימים בשנה.

מערכת השמש

מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים. הגופים הגדולים העיקריים שסובבים את השמש הם שמונת כוכבי הלכת, ואליהם מצטרפים כוכבי לכת ננסיים ומספר גדול של גופים קטנים כמו אסטרואידים, שביטים ומטאורואידים. לחלק מהגופים שסובבים את השמש, ובייחוד לגדולים שבהם, יש ירחים משל עצמם, שמתלווים אליהם לאורך ההקפה.

מערכת השמש נוצרה לפני כ־4.6 מיליארד שנה, והיא נמצאת בבועה המקומית על זרוע אוריון, אחת משש הזרועות של גלקסיית שביל החלב. גלקסיית שביל החלב מכילה בין 200 ל־400 מיליארד כוכבים, והיא ממוקמת, יחד עם כ־35 גלקסיות נוספות, בתוך קבוצת גלקסיות המכונה הקבוצה המקומית. הקבוצה המקומית היא רק אחת מקבוצות גלקסיות וצבירי גלקסיות רבים המרכיבים את צביר־על הבתולה, אחד מצבירי־על רבים ביקום. מעריכים שביקום כולו יש מאות מיליארדי גלקסיות, ויותר מ־‎1022‎ כוכבים.

המרכיב הדומיננטי של מערכת השמש הוא השמש עצמה, שתופסת 99.86% מהמסה הידועה של המערכת כולה. במרחק הקצר ביותר לשמש נמצאים ארבעת "כוכבי הלכת הפנימיים", הקרויים גם "כוכבי הלכת הארציים": כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים. אחריהם נמצאת חגורת האסטרואידים, המורכבת ממאות אלפי אסטרואידים, וביניהם כוכב לכת ננסי אחד ‒ קרס. אחריהם ממוקמים ארבעת "כוכבי הלכת החיצוניים", המכונים "ענקי הגזים": צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. ב"מערכת השמש החיצונית", מעבר לנפטון, נמצאים גופים המכונים "גופים טרנס־נפטוניים", והם בנויים מסלעים ומקרח. ניתן לחלק את מערכת השמש החיצונית לשלושה תחומים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר ועננת אורט. התגלו באזור זה יותר מאלף עצמים, ובהם ארבעה גופים המוגדרים ככוכבי לכת ננסיים: פלוטו, האומיה, מאקה־מאקה ואריס.

מערכת זיהוי תווי פנים

מערכת זיהוי תווי פנים היא אפליקציית מחשב אשר מסוגלת לזהות או לאמת את זהותו של אדם באופן אוטומטי, על בסיס תצלום דיגיטלי או מקור וידאו. אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות השוואת תכונות תווי הפנים בתמונה לתמונות המצויות במאגר נתונים.

כיום מערכות זיהוי הפנים משמשות בעיקר במערכות אבטחה, ופעמים רבות הן משולבות עם מערכות זיהוי ביומטריות נוספות כגון זיהוי טביעות אצבע וזיהוי קשתית העין.

מצלמה נסתרת

מצלמה נסתרת היא מצלמת וידאו או מצלמת סטילס אשר איננה נראית לעין על ידי המצולמים או אשר מוסווית לאובייקט אחר לצורך צילום אנשים ללא ידיעתם. מצלמות נסתרות הפכו פופולריות לצורכי אבטחה ולצורכי מעקב סמוי. מצלמות נסתרות רבות מובנות כיום בתוך חפצים ביתיים נפוצים כגון גלאי עשן, שעוני רדיו, גלאי תנועה, כובעים, צמחים וטלפונים סלולריים.

מצלמה נסתרת עשויה לפעול בתקשורת קווית או בתקשורת אלחוטית. מצלמה חוטית תהיה מחוברת לטלוויזיה, וידאו טייפ או מכשיר PVR, בעוד שמצלמה נסתרת אלחוטית מסוגלת להעביר סיגנל וידאו למקלטי וידאו ברדיוס של עד מספר מאות מטרים.

חלק מתוכניות המצלמה הנסתרת בטלוויזיה הובילו לתביעות משפטיות או שנאסרו לשידור משום שהאנשים אשר צולמו בהם נתפסו במצבים מביכים או לא נעימים.

פוטופריודיזם

פוטופריודיזם (באנגלית: Photoperiodism - "משך זמן האור") היא תגובתם הפיזיולוגית של אורגיניזמים לאורך היום והלילה. תהליך זה מתרחש בצמחים, בבעלי חיים ואף באדם ובפרימטים נוספים.

צדק (כוכב לכת)

צדק (בלועזית: Jupiter, יופיטר) הוא ענק גזים וכוכב הלכת בעל המסה הגדולה ביותר במערכת השמש, החמישי במרחקו מן השמש והראשון בקטגוריית כוכבי הלכת הגזיים. צדק עשוי בעיקר מגז: כ־90% ממסתו הם מימן וכ־10% הליום.

שבתאי

שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים.

שכונת הבוכרים

שכונת הבוכרים היא שכונה בלב ירושלים, שנבנתה בשנת 1894 על ידי יהודי בוכרה. שכונת הבוכרים שוכנת בחלקו הצפוני של מרכז ירושלים, וגובלת בשכונות בית ישראל ממזרח, ארזי הבירה, שמואל הנביא, נווה צבי, מחניים, גוש 80 ותל ארזה בקשת ממזרח-צפון למערב וכרם אברהם וגאולה מדרום.

שנייה

שנייה היא יחידת המידה לזמן במערכת היחידות הבינלאומית, SI.

הגדרת יחידת הזמן "שנייה" משנת 1889: שנייה היא חלק ה-1/86,400‏ של היממה השמשית הממוצעת. אורך היממה, המבוסס על סיבוב כדור הארץ סביב צירו, התגלה כיחידת זמן לא מדויקת, עקב שינוי מחזורי של זמן הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו בין עונות השנה, ואף מגמה כללית של התארכות היממה לאורך מיליוני שנים.

כדי שהגדרת ה"שנייה" תהיה חדה יותר, ניתנה בשנת 1967 לשנייה הגדרה חדשה. עם פיתוח השעון האטומי, המאפשר מדידת זמן מדויקת ביותר, הוחלט לזנוח את תנועת כדור הארץ כבסיס להגדרת השנייה, והחל משנת 1967 מוגדרת השנייה כ-9,192,631,770 מחזורי מעבר (תדירות רטט) בין שתי רמות האנרגיה של הפיצול העל-דק של רמת היסוד של אטום צסיום-133 (גודל ספציפי זה נבחר כך שאורך השנייה לפי הגדרה זו יהיה דומה מאוד לאורכה לפי ההגדרה הקודמת. להרחבה בנושא עיינו בערך שעון אטומי). בגלל ההבדל שנוצר בין אורכם של 86,400 שניות לבין יממה, נוצר צורך בהוספת שנייה לזמן האוניברסלי המתואם כאשר ההפרש בין היממה הנמדדת בשניות ליממה האמיתית מתקרב לשנייה שלמה.

שעון מים

שעון מים (באנגלית: Water clock) הוא אמצעי למדידת זמן המבוסס על זרימה מווסתת (אחידה) של מים לתוך כלי קיבול מסוים או מחוצה לו (נפח לזמן).

שעוני מים, ביחד עם שעוני שמש, הם בין האמצעים הידועים העתיקים ביותר למדידת זמן, ועדויות לקיומם של שעוני מים פרימיטיביים קיימות עוד לפני יותר מ-3,000 שנה באזורים רבים ברחבי העולם: בבבל העתיקה, מצרים, הודו וסין. למרות שמעולם לא הגיע לרמת דיוק במדידת זמן התואמת את הסטנדרטים של ימינו, שעון המים היה אמצעי מדידת הזמן המדויק והנפוץ ביותר במשך יותר ממילניום, עד אשר הוחלף במאה ה-17 על ידי שעון המטוטלת.

ההתפתחויות המרכזיות שהבדילו שעוני מים פרימיטיביים משעוני מים מתקדמים היו אלו שנגעו לבעיית זרימת המים הדועכת (diminishing flow), שמונעת מדידה מדויקת של זמן. שעון מים מהימן יכול לפיכך להיבנות רק כאשר יש רגולציה של זרימת המים, כלומר מנגנון המאפשר לשמור על קצב אחיד של זרימת המים לכלי הקיבול. היוונים והרומאים קידמו רבות את התכנון של שעוני מים, והמציאו מערכות משוב, גלגלי שיניים ותמסורת, אשר היו מקושרות למגוון אוטומציות והניבו דיוק משופר. התפתחויות נוספות נעשו בעיקר בביזנטיון, שם דיוק הולך וגובר של שעוני המים הושג באמצעות מערכות גלגלי שיניים אפיציקליות מורכבות (epicyclic gearing), גלגלי מים, וניתנות לתכנות (Programmability), התקדמויות שבסופו של דבר מצאו את דרכן לאירופה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.