אורי שרקי

הרב אוּרי עמוס שֶׁרְקִי[1] (נולד בתשי"ט, 1959) הוא ר"מ במכון מאיר, רבהּ של קהילת "בית יהודה" בקריית משה בירושלים ויו"ר ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח ומחבר ספרים ומאמרים. ביולי 2019 מונה לרב תנועת הנוער עזרא[2].

הרב אורי עמוס שרקי
הרב אורי עמוס שרקי
הרב שרקי, 2013
לידה 14 בספטמבר 1959 (בן 60)
י"א באלול ה'תשי"ט
אלג'יריה הצרפתית
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק הגות יהודית, משנת הרב קוק, קבלה
תפקידים נוספים רב קהילת "בית יהודה" בקריית משה, לשעבר ראש המחלקה הישראלית במכון מאיר
רבותיו הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב מאיר יהודה גץ, הרב שלמה בנימין אשלג, הרב יהודה ליאון אשכנזי, הרב צבי טאו
חיבוריו "שעורים בספר הכוזרי", "שיעורים על מסילת ישרים", "קדושה וטבע", "על שמונה פרקים" ועוד
Reuven Rivlin host the Fourteenth Bible Lesson in Project 929, September 2017 (4898)
הרב שרקי עם נשיא המדינה ראובן ריבלין והסופר והמשורר מירון ח. איזקסון (במרכז) בשיעור תנ"ך ביחד שנערך במשכן הנשיא, ספטמבר 2017

ביוגרפיה

בית שלום יוחאי
"בית שלום יוחאי" בירושלים, על שם בנו של הרב שרקי שנרצח בפיגוע

נולד באלג'יריה הצרפתית בשנת 1959. סבו, עזר שרקי, היה נשיא הפדרציה הציונית של אלג'יריה וציר בקונגרס הציוני. אביו, חיים גדליה, היה דוקטור לכלכלה. אמו, בתיה אלברטין לבית סטג, היא ניצולת שואה. אחיה, אדי סטג, היה רופאם של כמה מנשיאי צרפת. בני הזוג הכירו בצרפת ועברו להתגורר באלג'יריה, שם נולדו ילדיהם. לאחר מכן עברו למספר שנים לצרפת, ועלו לישראל בשנת 1972.

למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר". בגיל 16 החל להשתתף בקביעות בשיעוריו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, שלימים היה לרבו המובהק. לאחר לימודיו התיכוניים למד בישיבת מרכז הרב. בין רבותיו נמנים הרב יהודה ליאון אשכנזי (מניטו), הרב מאיר יהודה גץ, הרב שלמה בנימין אשלג והרב צבי ישראל טאו.

הרב שרקי משמש עשרות שנים כר"מ במכון מאיר. בעבר היה יו"ר המחלקה הישראלית במכון. הוא מעביר שיעורים במקומות שונים. לימד מספר שנים בטכניון בחיפה. בשנת תשע"ה לימד בישיבת בינות ברעננה. הוא אחד מרבני ארגון ראש יהודי ומעביר קורסים למפיצי יהדות על מנת שתהיה להם יכולת הידברות עם חילונים. עמד בראש מכללת צפירת תפארה ובראש מרכז יאיר (ע"ש הרב אשכנזי).

מקים ויו"ר "ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח"[3], המבקש לעורר את המודעות לשבע מצוות בני נח ולקיומן על ידי אומות העולם. במוקד פעילות הארגון עומד מערך הסברה בקרב קהילות בני נח וקבוצות ב־72 מדינות שונות בעולם. מדי מספר חודשים טס לחו"ל ונפגש עם קהילות ופעילי המרכז ברחבי העולם.

חבר בוועדת ההיגוי של ענף תודעה יהודית מטעם ראש אכ"א ובוועדה להענקת התואר "יקיר ירושלים".

קיבל את "פרס ברקאי" למנהיגות קהילתית לשנת 2018 מטעם מרכז ברקאי.

בעבר תמך הרב שרקי ב"חטיבת מנהיגות יהודית" במפלגת הליכוד, אך לקראת הבחירות לכנסת העשרים ב־2015 הודיע על תמיכתו ברשימת הבית היהודי[4].

הרב שרקי נשוי לרונית, דוקטור לביולוגיה[5], לזוג שבעה ילדים והם מתגוררים בירושלים. אחד מילדיו הוא העיתונאי יאיר שרקי. ב־15 באפריל 2015 נרצח בנו, שלום יוחאי שרקי, בפיגוע דריסה בירושלים, בליל יום הזיכרון לשואה ולגבורה[6]. הרב שרקי הוא דור 33 לרש"י[7].

עיקרי משנתו

משנתו של הרב שרקי מושפעת במידה רבה מתורתם של הראי"ה קוק והרב יהודה ליאון אשכנזי, עם הוספות משלו. משנתו, הנלמדת ברובה בשיעורים בעל־פה, מתאפיינת בהיקף נרחב של נושאים ומקורות (תורה, פילוסופיה, מדע ועוד) ובניסוחים חדים ובהירים. הנושאים המודגשים במשנתו הם:

ציונות וגאולה

מהותה של הגאולה המתוארת במקורות היהדות אינה גאולה רוחנית או מיסטית, אלא שחרור של עם ישראל משעבוד פיזי[8]. ראשית הציונות מהווה את האתחלתא דגאולה ששיאה בהצהרת בלפור, בעוד שהקמת מדינת ישראל מהווה את סיום תהליך הגאולה, ומבחינה הלכתית טהורה אנו נמצאים כעת ב"ימות המשיח"[9], ומכאן שכעת על עם ישראל להתחיל לממש את ייעודו האוניברסלי (ראו להלן). עם זאת, אנו עדיין מתפללים ל"גאולה שלימה"[10], כלומר, להשלמת התהליך כולו, הן בדברים התלויים בידי אדם (העמדת מלך, הקמת מקדש, ייסוד סנהדרין) והן בדברים התלויים בידי שמים (חזרת הנבואה לעם ישראל). כביטוי לתפיסה זו, פסק הרב שרקי (במאמר "כליל התקדש חג"), כמו הרב גורן, כי ביום העצמאות יש לומר הלל שלם בברכה גם בלילה, אף על פי שלא נהגו כך ברוב הקהילות בארץ[11].

היהודים - לאום ולא דת

היהודי הוא תמיד חלק מעם ישראל הנמצא בארץ ישראל. תורת ישראל אינה "דת", אלא המשך הברית שכרת ה' עם האבות על העם ועל הארץ. כל המצוות כולן הן לאומיות ומטרתן המוצהרת היא קיום עם ישראל בארצו[12], ולמעשה אין משמעות לקיומן על ידי יהודים בחו"ל, מעבר לשמירת המסורת[13]. תפיסת היהדות כ"דת" בלבד היא חידוש הקשור בגלות. תפיסה זו ראשיתה בימי עזרא, היא התעצמה אחרי חורבן בית השני, והגיע לשיאה אצל הוגים רפורמים, ואנטי-ציוניים במהלך המאה ה-19, בעקבות האמנציפציה ותהליכי החילון, ואצל הוגים אורתודוקסים, כתוצאה מהסתגרות וקיפאון של ההלכה והמחשבה.

ייעודו של עם ישראל - אוניברסליות ולא קוסמופוליטיות

הייעוד של עם ישראל נקבע בדברי ה' לאברהם: "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (בראשית י"ב, ג'), מיד לאחר שאברהם מתברך בכך שיקום לאום מזרעו (שם ב). מכאן שמימוש הייעוד מותנה בקיומו של לאום המביא ברכה לאנושות כולה (=אוניברסליות), ולא בקיומה של אחווה או של דת כלל־אנושית המתעלמת מהיסוד הלאומי (=קוסמופוליטיות). מראשית התהוות העם ועד לימינו ישנו מאבק רעיוני בין שתי ההשקפות האלו בתוך עם ישראל עצמו[14]. לאחר הקמת מדינת ישראל, ובייחוד לאחר מלחמת ששת הימים, נראה כי העולם כולו מתייחס לעם ישראל כישות לאומית־פוליטית ולא כאוסף של מאמיני הדת היהודית ("ישראלים" ולא "יהודים"). אחת הראיות לכך הוא העיסוק הבלתי־פרופורציונלי של האומות בעם ישראל, ובפרט דרישות מוסריות־צדקניות מצדן בנושא יחסה של מדינת ישראל כלפי הפלסטינים. למעשה זהו ביטוי של התביעה התת־מודעת הכלל־עולמית מעם ישראל לממש את ייעודו להיות "אור לגויים".

השבת הנבואה לעם ישראל

הלך הרוח המודרני מניח כי הפילוסופיה הרציונלית היא הדבר הטבעי לאדם, ומכאן נובע יחס של ביטול לאמונות העמים הקדמונים, ובכללם לנבואה בעם ישראל.

ההיסטוריה מראה כי הלך רוח זה התחיל במאה ה־5–6 לפני הספירה. בתקופה זו קמו לפתע בכל העולם תנועות שייסדו פילוסופיות או דתות (=הפיכת חוויה רוחנית לדוגמה פילוסופית)[15]. קודם לכן, האמין העולם כולו במה שמכונה "מיתולוגיה" (ובעם ישראל "נבואה"), ומושגים פילוסופיים כמו אתאיזם או דת לא היו קיימים כלל. בדיוק בתקופה זו חרב בית המקדש הראשון, ולפי המקרא וחז"ל "הסתלקה השכינה", כלומר נעלמה האימננטיות האלוהית בעולם. דבר זה יכול להסביר את הופעת הפילוסופיה כמחליפת המיתולוגיה וכן את הופעת החכמים במקום הנביאים בעם ישראל.

העמים הקדמונים הגיעו לרמות מתקדמות בכל תחומי החיים, כגון אסטרונומיה, אדריכלות, ממשל וסחר בינלאומי. לכן אין זה סביר שדווקא בתחום הרוחני, שהיה המרכזי ביותר בחייהם, הם האמינו בהבלים. למעשה איננו יכולים להבין את מה שהם חוו, כיוון שהאימננטיות האלוהית חסרה בעולמנו. אלא שבניגוד לעמים אחרים, שחכמיהם זנחו את מורשת אבותם (ובצדק מבחינתם), השכילו חכמי ישראל לשמר את חשיבותה של הנבואה גם לאחר שהסתלקה. לכן, על עם ישראל מוטלת החובה לשמר את השאיפה לנבואה, כלומר את השבת ההתגלות האלוהית לעולם[16].

אמונה שכלית ולא מיסטית

אמונה משמעה הבנה ודאית של האדם כי דבר מסוים הוא אמת[17]. לא תיתכן אמונה בדבר שלא הוכח או הוברר לאדם, ואף בני ישראל לא האמינו למשה עד שה' "נאלץ" כביכול להתגלות אליהם בהר סיני[18]. מכאן שהאמונה במציאות ה', למשל, מבוססת על התגלות ה' לישראל (שהיא עצמה אירוע היסטורי שנמסר מדור לדור וקבע את זהותו הלאומית של העם) ולא על ספקולציה פילוסופית.

חול, קודש וקודש הקודשים

החול הוא עולם הטבע, והוא נועד להיות "זירת ההתמודדות" של הקודש - הקודש יכול להתגלות דווקא בו. בניגוד לתפיסה הרווחת לפיה החול מזוהה עם הטומאה, ומהווה את ההפך מן הקודש, המזוהה עם הטהרה: ישנו חול טהור (למשל פיזיקה) ומנגד ישנו קודש טמא (עבודה זרה, למשל). באופן דומה, גם הזהות הרווחת בין חול לגשמיות ובין קודש לרוחניות אינה במקומה - ישנו חול רוחני (למשל מוזיקה) וישנו קודש גשמי (בשר קרבן, למשל). כאשר החול והקודש מתאחדים זהו מצב הנקרא "קודש קודשים" - כך בקודש הקודשים במקדש נמצא ארון הברית, שחיבר בין התורה (= קודש) שבתוכו ובין אהבת האיש והאישה, שהתבטאה בחיבור שני הכרובים (= חול) שמעליו[19]. לכן הגדיר גם רבי עקיבא את מגילת שיר השירים "קודש קודשים" (מסכת ידיים ג', ה'), שהרי כל תוכנה הוא אהבת האיש והאישה, שהיא עצמה אהבת ה'. אחת ההשלכות המעשיות של תפיסה זו היא החיוב שהעיסוק בפוליטיקה יוטל על אנשי קודש, כדי שערכי הקודש יתממשו בעולם החול.

הקודש העליון חייב להתגלות בשלושה ממדים: הממד הדתי - הקודש הגלוי, הממד הלאומי - הציונות, והממד האוניברסלי של הפניה לאומות העולם.

תורה ומדע

לא תיתכן סתירה בין תורה למדע, כיוון שבורא העולם הוא נותן התורה. תורת משה שבידינו אינה מכילה ידע מדעי, ובוודאי שלא רמוזות בה כל הידיעות המדעיות וכדומה[20]. מאמרי חז"ל המדברים על "התורה" שבה הסתכל ה' וברא את העולם, מתייחסים לתורה העליונה הכתובה "אש שחורה על גבי אש לבנה" (ירושלמי שקלים ו' ה'), וזו אינה התורה שבידינו, ואף חכם מחכמי ישראל מעולם לא למד מדעים דרך התורה, אלא דרך ספרות מדעית. עם זאת, לעיתים ישנה הקבלה בין רעיונות מדעיים לבין דברי התורה[21], שהרי שניהם באים ממקור אחד, וידיעה אנושית שלמה יותר של העולם תוביל לידיעה שלמה יותר של בורא העולם.

הבריאה והאבולוציה

תיאור הבריאה בספר בראשית אינו תיאור פיזיקלי[22], אלא תיאור מטפיזי בעל משמעויות מוסריות. ששת ה"ימים" המתוארים שם הם רבדים רוחניים הנוגעים לקדימות מוסרית (אור לפני חושך וכדומה), ולא תקופות זמן כרונולוגיות. גם מעשה עץ הדעת והנחש לא התרחש כפשוטו אלא מתאר את הפיצול הקיים בנפש האדם בין הטבע (=הנחש) לבין המוסר, וכן הלאה. ההתייחסות של התורה לעולם הפיזי המוכר לנו מתחילה רק ברגע שהישות המוסרית הראשונה (האדם) קיבלה גוף פיזי, כמתואר בפסוק: "וַיַּעַשׂ ה' אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (בראשית ג', כ"א). מכאן שאין כל מניעה להסביר שהגוף הפיזי בו נפח ה' רוח חיים היה "קוף/אדם קדמון" כלשהו, לאחר מיליוני או מיליארדי שנים של קיום פיזי של העולם.

תפקיד הציונות הדתית

תפקידה של הציונות הדתית אינו מסתכם במעמד של "ספקי פולקלור" של העם היהודי. על לומדי התורה בציבור להתמודד עם קביעת הנורמות, הן בשיח הפילוסופי והן בשיח התרבותי במדינת ישראל.

על השיח העדתי והספרדיות בישראל

בראיון עמו נכתב כי הוא מצר על רדידות השיח העדתי בחברה: "לצערי, היום מדברים על המזרחיות כעל תוספת רגש וחום, וזו בעצם עמדה של מסכנות והתחשבות בעממיות. אני לא רואה את הספרדיות באופן כזה. אני חושב שיש בה שדר של נורמליות. המתחים הפנימיים שעברה היהדות האשכנזית גרמו לעיוותים רבים ולמאבקים - בין חסידות להתנגדות, בין משכילים לבית המדרש, ובין ציונים לחרדים. הרבה מאוד מתחים הצטברו שם, ודרוש מסר של שלמות פנימית והרמוניה. אני חושב שהיהדות הספרדית תורמת את הנקודה הזאת ביהדות הארץ־ישראלית שנבנית עכשיו, וזה מה שכדאי לקלוט ממנה"[23].

פרסומים

Sharki rambam
ספרו של הרב שרקי - "על שמונה פרקים לרמב"ם"

בהתאם לשיטתו המבכרת לימוד מפי רב על לימוד מתוך ספרים, עיקר מאמציו של הרב מוקדשים להעברת שיעורים בעל פה. הוא מעביר כ־20 שיעורים בשבוע[24] (גם בצרפתית) במסגרות שונות. רוב השיעורים מתווספים למאגרים שלו בארכיון של מכון מאיר ובאתר של הרב שרקי. במאגרים אלה ישנם למעלה מ־6,000 שיעורים מוקלטים.

תלמידי הרב הוציאו מספר חוברות המבוססות על שיעוריו. כמה מספריו יצאו ב"הוצאת אורים" שהקימו תלמידיו.

חוברות

  • חירות ואור - על חנוכה (תשנ"ח)
  • טוב הארץ - על ט'"ו בשבט (תשנ"ח)
  • שירת האידיאות - על שיר השירים (תשנ"ח)
  • שואה ושאלה - לעשרה בטבת יום הקדיש הכללי (תשנ"ט)
  • ואמונתך בלילות - ברורים בעניין אמירת הלל בליל יום העצמאות (תשס"ב)
  • גאל ישראל - על גאולה ראשונה וגאולה אחרונה (לזכרו של הרב יהודה ליאון אשכנזי) (תשס"ו)
  • עיון תפילה - על ברכות ק"ש ותפילת עמידה (תשס"ו)
  • בהמצאו - על ענייני תשובה (אלול תשס"ז)
  • התורה והמצוה - על מהות תורה שבעל פה (סיון תשנ"ח)

סדרת אופקים:

  • שורשי החיים - על יסודי אמונת ישראל, תורה משמים, ביקורת המקרא ועוד (מנחם־אב תשס"ט)
  • ניצני החיים - על סוגיית הבחירה החופשית, היצר הרע, החוויה הדתית ועוד (תשרי התשע"א)
  • אימהות - על האימהות: שרה, רבקה, רחל, לאה, דינה, בלהה, זלפה. (ניסן התשע"א)

ספרים

  • סידור בית מלוכה, ליום העצמאות ויום ירושלים - בשלושה נוסחים, נוסח עדות המזרח, נוסח ספרד ונוסח אשכנז, ארז הוצאה לאור, תשס"א
  • זית רענן - אוסף מאמרים על מועדי ותקופות השנה (שפורסמו בחוברות) של הרב, ארז הוצאה לאור, סיון תשס"ח
  • על שמונה פרקים לרמב"ם (עורך: עוז בלומן), בהוצאת אורים, אלול תשס"ח
  • שיעורים בספר כוזרי, חלק א (עורך: צוריאל גביזון), בהוצאת אורים, אלול תשע"א
  • שיעורים בספר כוזרי, חלק ב (עורך: צוריאל גביזון), בהוצאת אורים, סיוון תשע"ג
  • קדושה וטבע - אסופת מאמרים בשורשי הקיום (עורכים: עוז בלומן, שדמה קדר ומיאל מסורי), בהוצאת אורים, שבט תשע"ד
  • דעה צלולה - עולם ואדם במשנת הרב קוק, הוצאת אורים, אייר תשע"ה
  • שיעורים במסילת ישרים - בהוצאת אורים, אלול תשע"ה
  • בעוד מועד - חשיפת שורשי המועדים, בהוצאת אורים והוצאת מגיד, תשע"ו
  • ואני תפילה - עיונים בסידור התפילה (עורך: שדמה קדר), הוצאת אורים, תשע"ז
  • חידוש גדול - הארות מתורתו של הרב שרקי, בעריכת דן סתר, הוצאת אורים, תשע"ח

הרב שרקי תרגם את הספר, שיבת ציון־נס לעמים של הרב ד"ר אברהם לבני (תשנ"ה) וערך את סדור בית מלוכה ליום העצמאות ויום ירושלים (תשנ"ט) וכן הגדה של פסח עם תרגום לצרפתית.

קישורים חיצוניים

תוכניות וריאיונות

הערות שוליים

  1. ^ תשובת הרב על שם משפחתו המדויק, אתר הרב.
  2. ^ חילופי תפקידים בין הרב אורי שרקי לרב דוד סתיו והרב יוסף וייצן, סרוגים, ‏2019-07-11 (בעברית)
  3. ^ האתר של המרכז העולמי לבני נח.
  4. ^ רעות הדר, הרב שרקי עזב את הליכוד לבית היהודי, באתר ערוץ 7, 29 בפברואר 2015
  5. ^ הרב שרקי: הפמיניזם הדתי מתסכל נשים. 22.01.14 מדור יהדות באתר ynet בשיתוף עם אורות טלוויזיה יהודית.
  6. ^ רועי ינובסקי, חשד לפיגוע: גבר נדרס למוות בתחנת אוטובוס בי־ם, באתר ynet, 16 באפריל 2015
  7. ^ ערוץ אורות - הרב והפרופסור - הרב שרקי והפרופסור שטרנגר: האם הרבנות הראשית היא הסנהדרין של ימינו?, תזמון 3:42
  8. ^ "גאולה" בלשון המקרא משמעה השבת דבר לבעלותו המקורית. גם בלשון חז"ל "גאולה" משמעה שחרור פיזי, ולדוגמה, יציאת מצרים מהווה אבטיפוס ל"גאולה" לכל הדעות בחז"ל, למרות מצבו הרוחני הירוד של עם ישראל באותה עת (כמפורש ביחזקאל ט"ז ובמדרשי חז"ל) ואף על פי שבאותה עת בני ישראל לא קיבלו עדיין את התורה. המהר"ל (נצח ישראל פרק א') מונה שלושה קריטריונים למצב של גלות: כאשר עם ישראל מחוץ למקומו, מפוזר בין העמים ונשלט בידם.
  9. ^ שהרי "ימות המשיח" מוגדרים כתקופה בה יתקבצו הגלויות (דעת בן זומא במסכת ברכות דף י"ב עמוד א' על־פי ירמיהו כ"ג), או כתקופה בה יוסר שעבוד המלכויות מעל עם ישראל (דעת חכמים בברכות שם, ודעת שמואל במסכת ברכות דף ל"ד עמוד ב', שנפסקו להלכה ברמב"ם) - ושני קריטריונים אלו כבר התממשו
  10. ^ כנוסח הברכה השביעית בתפילת שמונה עשרה: "וגאלנו גאולה שלמה מהרה למען שמך" (בנוסח ספרד)
  11. ^ שיעור לצפייה: תקופתנו מהי
  12. ^ "שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים...לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ" (דברים ד'), "וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם... לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה" (דברים י"א) ועוד.
  13. ^ רמב"ן לויקרא יח, כה על פי הספרי לפרשת עקב פסקה מ"ג
  14. ^ כבר בראשית התהוות העם ייצג אברהם את האוניברסליות, בעוד נחור ייצג את הקוסמופוליטיות, ולכן נטמע באימפריה הארמית, וגרם לתרח - המייצג את הציוני המעשי, להיעצר בחרן, עיר נחור ולא להמשיך לארץ ישראל (=כנען). בזמננו ניתן היה לראות ויכוח דומה בין הראי"ה קוק לבין הרש"ר הירש, שדגל בפעולה של ישראל בין העמים במטרה להשפיע עליהם מתרבותו
  15. ^ סוקרטס ביוון, גאוטמה בודהה בהודו, קונג־פו־דזה ולאו־דזה בסין וזרתוסטרה בפרס.
  16. ^ כפי שניבא יואל: "וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם..." (יואל ג', א')
  17. ^ שורש המילה "אמונה" הוא א.מ.ת. ואף צורת הרבים של המילה "אמת" היא "אמונות" (ולא "אמיתות" כטעות הנפוצה)
  18. ^ "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם" (שמות י"ט, ט'), וכן מסבירים ר' יהודה הלוי בספר הכוזרי מאמר א', מ"ט והרמב"ם בהלכות יסודי התורה ח', א'
  19. ^ על פי מדרש חז"ל (יומא נ"ד) הכרובים היו בצורת נער ונערה "מעורים זה בזה"
  20. ^ כטעות הרווחת המסתמכת בין היתר על המאמר "הפוך בה והפוך בה דכולא בה" (אבות ה', כ"ב). לטענתו המאמר הוצא מהקשרו, שהרי הוא מדבר על הדרכות מוסריות (כמוכח מהקשר המסכת ומהמשך הדברים עצמם: "...שאין לך מידה טובה הימנה") ולא על ידיעות מדעיות כלשהן.
  21. ^ כדוגמת תאוריית האבולוציה, המתאימה מאוד לגישה הקבלית של השתלשלות העולמות
  22. ^ שהרי חז"ל הגדירו את מעשה בראשית כסוד שאסור בלימוד בחברותא (מסכת חגיגה ב', א'), וכפי שאין לפרש פסוקים המגשימים את הבורא כפשוטם, כך אין לפרש פסוקים אלו כפשטם.
  23. ^ ראיון עם הרב שרקי לאחר השבעה, אלישיב רייכנר, עיתון מקור ראשון ואתר nrg, ערב שבת אמר 1/5/2015.
  24. ^ שיעורים קבועים של הרב אורי שרקי
ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח

ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח הוא מרכז הפועל מירושלים על מנת לתת הדרכה לבני נח ברחבי העולם. המרכז הוקם בשנת תשע"א - 2011 על ידי הרב אורי שרקי, העומד בראשו. המרכז הוקם בעקבות פניות מצד בני נח המבקשים הדרכה רבנית ומתוך עמדה שלפיה יש להפיץ כיום את המסר האוניברסלי של היהדות. לפי נתונים של הארגון משנת תשע"ד – 2014, המרכז עומד בקשר עם 56 קהילות בני נח, וכן אנשים נוספים, בכשבעים מדינות.

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים. הגאונים היו הסמכות ההלכתית העליונה, לא רק בבבל אלא בכל ישראל. הגאונים עסקו בפירוש התלמוד כפי שקיבלו אותו מהסבוראים (וקודמיהם האמוראים), והתמקדו בהנחלתו לעם כך שישפיע על כל תחומי החיים.

בעברית מודרנית משמש הכינוי "גאון" לציון יכולת שכלית גבוהה, ובהקשר התורני כתואר חשיבות תורני כללי, המתייחס לכל תלמיד חכם גדול.

הכוזרי

ספר ההוכחה והראיה להגנת הדת (ערבית: كتاب الحجة والدليل في نصر الدين الذليل, כִּתָּאבּ אלחַגׇ'ה ואלדׇּלִיל פִי נַצְר אלדִּין אלדַ'לִיל) הידוע כספר הכוזרי, הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), שנכתב בשנת 1139 בערבית יהודית. בתרגומו העברי של יהודה אבן תיבון, התרגום העברי הראשון של הספר, כונה "ספר הכוזרי" וכך רכש את שמו המפורסם. הספר כתוב בצורת שיחה בין מלך הכוזרים וחכם יהודי על יסודות היהדות. סיפור גיורם מרצון של הכוזרים כמה דורות קודם לכן, משמש את המחבר כרקע ובסיס לדמות מלך כוזר. ספר הכוזרי נחשב אחד מעמודי התווך של הפילוסופיה היהודית בפרט, ושל מחשבת ישראל בכלל.

יהודא ליאון אשכנזי

הרב יהודא ליאון אשכנזי (Léon (Yehouda) Ashkenazi; נודע בכינויו מָנִיטוּ (Manitou); ‏ 21 ביוני 1922 – 21 באוקטובר 1996, ט' בחשוון תשנ"ז) היה רב, מחנך, הוגה דעות ומנהיג רוחני ביהדות צרפת.

יום העצמאות

יום העצמאות הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום המנדט הבריטי. יום העצמאות חל בתאריך העברי ה' באייר (או בסמוך לתאריך זה; ראו פירוט), מיד בצאת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

ביום שישי, ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), בשעה 16:00, כ-8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי, בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, הכריז יושב ראש מנהלת העם, דוד בן-גוריון, בטקס חגיגי על הקמת מדינת ישראל, ונחתמה מגילת העצמאות. ההכרזה הוקדמה לצהרי יום ו', מספר שעות קודם לפקיעתו הרשמית של המנדט (15 במאי בשעה 00:00) בשל כניסת השבת והרצון להימנע מחילול שבת. התאריך העברי בו נערכה ההכרזה נקבע ליום העצמאות.

יום העצמאות מתבטא בשורת טקסים ואירועים רשמיים, ובהם טקס הדלקת המשואות, לצד מנהגים ואירועים עממיים שהתפתחו במהלך השנים. יום העצמאות הוא יום שבתון, ואנשים רבים מנצלים אותו לנופש, פיקניקים ומנגלים, טיולים וביקור בתערוכות צה"ל ובאתרים שונים.

ימים נוראים

המושג יָמִים נוֹרָאִים מופיע במקורות שונים, החל מספרות ימי הביניים, בשלוש משמעויות קרובות, העוסקות כולן בימים הסמוכים לראש השנה בלוח העברי:

במשמעות המצומצמת ביותר: ראש השנה ויום הכיפורים.

במשמעות רחבה יותר: עשרת ימי תשובה (עשרת הימים מא' בתשרי עד י' בתשרי).

במשמעות הרחבה ביותר: כל ימי אמירת הסליחות החל מחודש אלול.כל התקופות הללו מסמלות שלבים בתהליך הולך וגובר של חשבון נפש, צדקה, תשובה ובקשת סליחה וכפרה.

מסכת סנהדרין

מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד. המסכת עוסקת ברובה בעניינים הטכניים של המשפט העברי.

בתלמוד הבבלי יש למסכת זו 112 דפים.

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, לאחר שהתבארו דיני הנזיקין במסכת הנזיקין (על שלושת חלקיה), "התחיל לדבר על הדיינין גוזרי הגזירות והדינין ההם".

סבוראים

סָבוֹרָאִים (מסבירים) - ובספרות התורנית רבנן סבוראי - הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7). כינוי זה מבוסס על השם "סבורא", שמופיע בתלמוד הירושלמי, מסכת קידושין, שפירושו בעל סברא, מבין דבר.

המקור הקדום ביותר המזכיר את הסבוראים, מגדיר אותם כקבוצה-תקופה ומכנה אותם בשם זה הוא אגרת רב שרירא גאון.

בשונה מקודמיהם, האמוראים, שיצרו את התלמוד, עסקו הסבוראים לא ביצירה חדשה אלא בעיקר בהסברה, הטמעה והשלמה של התלמוד. לסבוראים חלק רב בעריכת התלמוד הבבלי – ליקוט גרסאות והשוואת נוסחאות, ויש מדבריהם שנכנסו לגוף התלמוד. בכך סיימו הסבוראים את תהליך כינוסו ועריכתו של התלמוד. מלבד זאת, לא הותירו הסבוראים אחריהם טקסט כתוב, בשונה מכל שאר תקופות ישראל, לכן הידע עליהם הוא דל ביותר.

עזר שרקי

אליעזר (עזר) שרקי (Aïzer Cherki)(1893–1982) היה ממנהיגי יהדות אלג'יריה במאה ה-20. לצד עיסוקו במסחר לפרנסתו, עסק רבות בפעילות ציבורית, בחינוך, בפעילות ציונית, ואף בפעילות חשאית לטובת היישוב ומדינת ישראל. ולימים כיהן כנשיא הפדרציה הציונית של יהודי אלג'יר.

ערוץ אורות

ערוץ אורות (נקרא גם אורות - טלוויזיה יהודית) הוא ערוץ טלוויזיה אינטרנטי חופשי אשר פועל בשיתוף ראש יהודי. הערוץ משודר באמצעות אתר האינטרנט ynet והאתר אורות.

יעודו של הערוץ הוא בהפקת תכנים יהודיים אותנטיים מתוך נקודת מבט יהודית-ציונית, שיופצו באמצעי מדיה שונים בארץ ובעולם.

מייסד הערוץ הוא ישראל זעירא. המנהל והעורך הראשי (נכון ל-2015) הוא טל ברקאי. ברקאי הקים את ערוץ אורות ולאחר מספר שנים נטל חופשה על מנת להקים את ערוץ 20. במהלך 2015 הוא שב לנהל את אורות.

קריאת שמע

קריאת שמע (במקורות עתיקים: 'קריית שמע') היא מצווה מהתורה המהווה אחת מהמצוות המרכזיות בחיי השגרה היהודיים. מצווה זו כוללת הצהרת אמונה בדבר אחדות האל, אהבתו, זכירת מצוותיו והאמונה בשכר ועונש. הפסוק הפותח את קריאת שמע הוא "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד".

משמעות הקריאה התקבעה גם כ"קבלת עול מלכות שמיים" ו"קבלת עול מצוות", דהיינו הקריאה מהווה אקט הצהרתי שהקורא אותה מקבל על עצמו את הדברים האמורים בה: ייחוד האל, אהבתו, וקיום מצוותיו. כך הועצמה החשיבות של הקריאה, אשר הפכה גם לקריאה הצהרתית על ידי מקדשי השם היהודיים, בטרם מותם.

ראש יהודי

ראש יהודי היא עמותה שמטרתה העמקת הזהות היהודית. הארגון פועל ברוח הציונות הדתית. לתנועה סניף מרכזי בתל אביב, וכן סניפים בירושלים ובמקומות נוספים בישראל.

בשנת תשנ"ד (1994) לאחר הסכם אוסלו, חששו תושבי היישוב היהודי בחברון שעלולים לפנותם. כדי להשפיע על מקבלי ההחלטות, החליטו אנשי היישוב, בהם אנשי ישיבת שבי חברון, לצאת במסע ההסברה 'חברון מאז ולתמיד'. בעקבות הצלחת הקמפיין החליטו מנכ"ל הישיבה דאז, ישראל זעירא, והאברך גיא עשת, להעביר את מרכז הפעילות מחברון לתל אביב, כדי להפיץ שם את תורת הרב קוק. בעקבות פגישה עם מוטי קרפל, פרסומאי שחזר בתשובה בעצמו, הוחלט על השם 'ראש יהודי'.

יושב ראש ומקים הארגון הוא ישראל זעירא. לארגון מועצה ציבורית, שבראשה עמד יעקב נאמן, והיו חברים בה הרב מוטי אלון, ד"ר יעקב ויינרוט, פרופ' יהודה סקורניק ופרופ' יהודה פרידלנדר. בין הרבנים הבולטים הפועלים במסגרת התנועה נמצא הרב אורי שרקי.

הארגון מקיים מגוון פעילויות תורניות: שיעורים, הדרכת כלות וחתנים לקראת חתונה, ליווי זוגות הנמצאים בתהליך תשובה, לימוד קריאה בתורה לילדים לקראת בר מצווה, קבלות שבת חגיגיות, ימי עיון, סמינרים ועוד. בתשס"ט (2009) חנך הארגון פנימייה לחוזרות בתשובה בתל אביב, בסמוך לכיכר דיזנגוף.

הארגון מוציא לאור ספרים וספרונים רבים, בעיקר של כתבי הרב קוק, בתוספת פירושים וביאורים נוחים ובהירים המותאמים לציבור הרחב, בעיקר מאת הרב יובל פרוינד. בין השנים 2007–2014 (תשס"ז-תשע"ד) פרסמה העמותה עלון שבועי שנקרא "בראש יהודי", שנסגר מסיבות כלכליות. כמו כן, הארגון סייע בהקמה של גרעין תורני ביפו המורכב ממספר משפחות שמטרתו לחזק את האוכלוסייה היהודית במקום.

הארגון מוציא לאור גם חיבורי קומיקס לילדים שנכתבו ואוירו בידי נתנאל אפשטיין, ובראשם סדרת "הגיע הזמן".

בשנת 2016 נהגו להיפגש אנשי ציבור דתיים וחילוניים דוגמת הרב אורי שרקי ויריב אופנהיימר באולם הארגון במרכז תל אביב לשיח במסגרת סדרת מפגשים שיזם העיתונאי והקולנוען נדב גדליה ואשר נועדו לחבר בין קצוות העם וליצור הידברות.

רב אשי

רב אשי (352–427) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5. רב אשי היה מעורכי התלמוד הבבלי. עמד בראש ישיבת סורא במשך 60 שנה.

שמיני עצרת

שמיני עצרת הוא חג מקראי החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות. שמיני עצרת מתקיים אמנם בסמיכות לחג הסוכות, אך הוא נחשב חג בפני עצמו ודיניו כדיני יום טוב.

בארץ ישראל חל באותו יום גם חג שמחת תורה, וזהו השם הפופולרי והמוכר יותר ליום זה, אולם אין מדובר באותו החג: שמיני עצרת הוא חג מקראי, ואילו שמחת תורה נקבע רק בימי הגאונים. בארצות חו"ל, שבהן נהוג יום טוב שני של גלויות בחגים דאורייתא, ההבחנה בין החגים ברורה: היום שלאחר חג הסוכות (כ"ב תשרי) הוא שמיני עצרת, וביום טוב השני שנוסף לו למחרת חוגגים את שמחת תורה.

שפעת רביבים

שִׁפְעַת רְבִיבִים הוא פיוט מאת רבי שלמה אבן גבירול. בקרב יהדות ארצות האסלאם נהוג לשיר את הפיוט בשמיני עצרת, בפתיחת תיקון הגשם.

שרקי

האם התכוונתם ל...

תור הזהב של יהודי ספרד

תור הזהב בספרד הוא הכינוי לתקופת פריחה תרבותית של יהודי ספרד תחת השלטון המוסלמי במהלך ימי הביניים.

היסטוריונים חלוקים בדעתם בנוגע לשאלה מתי החל תור הזהב היהודי בספרד ומתי הוא הסתיים. למעשה היו כשלוש תקופות נפרדות של שגשוג תרבותי ליהודים בספרד בין המאה ה-9 למאה ה-13, שנקטעו לפרקים על ידי דיכוי אנטי-יהודי מצד השושלות השולטות.

תנאים

תַּנָּאִים הוא כינוי לחכמי ישראל בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא. רבים מהתנאים היו שותפים ביצירת המשנה. לאחר תקופת התנאים החלה תקופת האמוראים שהם היו חכמי הגמרא.

המילה תנא פירושה שנה, למד, כלומר למסור את התורה שבעל פה.

תקופת הזוגות

על פי המסורת היהודית, תקופת הזוגות נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), ובה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין. במהלך התקופה כיהנו בתפקיד חמישה זוגות של תנאים בחמישה דורות עוקבים.

על אף שהזוגות נחשבים לתנאים, יצר מחקר התלמוד בידול ביניהם ובין התנאים ומקובל להתייחס אליהם כאל תקופה נפרדת שקדמה לתקופת התנאים [דרוש מקור].

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.