אורי מורי

"אוּרי מוּרי" היה קומיקס שיצר אריה נבון בעזרת לאה גולדברג והתפרסם באופן לא רציף בשנים 19341967 בעיתון "דבר לילדים".

נבון, הקריקטוריסט של העיתון "דבר", הציע לעורך המוסף לילדים של העיתון, יצחק יציב, ליצור קומיקס לילדים. "אורי מורי" הופיע לראשונה כרצועת קומיקס במוסף לילדים של "דבר", שנה ד, גיליון ג (לט) (30 בנובמבר 1934, כ"ג בכסלו תרצ"ה).[1] לאחר שלוש רצועות, נסע נבון להשתלם בצרפת. כשחזר נבון ב-1937 החל לעבוד בשיתוף פעולה עם לאה גולדברג, שהייתה אז סגנית עורך המוסף שהפך ב-1936 לשבועון – "דבר לילדים". בין עבודותיהם המשותפות היה "אורי מורי", שהופיע מדי שבוע בדף האחרון של "דבר לילדים" – נבון יצר את סדרת האיורים, וגולדברג חיברה לפיהם סיפור מחורז. לימים סיפר נבון:

ביום רביעי, בדרך כלל, הייתי מחפש בית-קפה לשבת בו. [...] חשבתי על נושא לקאריקאטורה הפוליטית. כשגמרתי לצייר אותה - הפניתי לאורי-מורי. וזה היה מעין קינוח, שעשוע. ציירתי סיפור, בדיחה, תעלול והבאתי אותו ללאה שנהגה לשבת אחר הצהרים בקפה 'הרלינגר' ברחוב בן-יהודה. היא הייתה נועצת סיגריה בתוך פומית ארוכה, מציתה אותה, מעלה כמה טבעות עשן וברגע מוסיפה חרוזים לציורים. היא הייתה 'קלת חרוז'.[2]

במשך הזמן תפס נבון את מקומה של גולדברג ככותבת, כשהוא מוותר על שימוש בחרוזים. בשנים 19481951 פורסמו עלילות נוספות של אורי מורי בגיליונות "דבר לילדים". בשנת 1967 הופיעה דמותו של אורי מורי בפעם האחרונה, בציור בודד, ובו תואר כטייס הטס לחלל. נבון מיקם חלק מסיפורי העלילה בנוף מדברי שומם ומיעט בהצגת דמויות של מבוגרים.[3]

"אורי מורי" תואר כדמות ילד החובש כובע מצחייה ולבוש מכנס קצר. משתי רצועות הקומיקס הראשונות – הראשונה, הפותחת במילים: "פנו דרך! אורי-מורי בא לָאָרץ", ומציגה את אורי-מורי והוריו עושים את דרכם עם מזוודותיהם מהנמל; והשנייה, שכותרת המשנה שלה היא "הרפתקאותיו הראשונות בארץ" – עולה שהוא לא נולד בארץ ישראל אלא עלה אליה (כמו יוצרו, נבון, שעלה לארץ עם משפחתו באונייה "רוסלאן" בגיל 10). ואולם מעת הגיעו היה ל"צבר" לכל דבר. במשך השנים התפתחה דמותו של אורי מורי, על ידי קישורו למדינת ישראל הצעירה, שהוא הוצג כסמלה. הסדרה נחשבת לאחת מן החשובות שנוצרו במדיום זה בשנות ה-30 בארץ ישראל, בכך שביססה את הזיהוי בין הילד הארצישראלי לבין ה"צבר".[4]

Uri muri3

קישורים חיצוניים

הקומיקס עצמו:

הערות שוליים

  1. ^ הופעתו הראשונה של אורי-מורי במוסף לילדים של עתון דבר (30 בנובמבר 1934) באתר הספרייה הלאומית
  2. ^ אורי-מורי חוזר, מעריב, 6 בינואר 1984.
  3. ^ אלי אשד, הקומיקס העברי המקורי הראשון?, בבלוג "המולטי יקום של אלי אשד", 1 במאי 2008
  4. ^ אלי אשד (מחקר וכתיבה), צחי פרבר (עורך), גלית גאון (אוצרת), קומיקס עברי. פרק א: השנים הראשונות, 1935–1975, חולון: המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס, תשס"ח 2008, עמ' 12–15.
אורי

האם התכוונתם ל...

אילן דר

אילן דר (נולד ב-30 בינואר 1937) הוא שחקן קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה ישראלי.

אמונה צבי לשם

אמונה צבי לשם (נולדה ב-7 בפברואר 1969) היא שחקנית ישראלית.

אריה נבון

אריה נבון (קליגְמן) (22 במאי 1909 – 29 בנובמבר 1996) היה צייר ורשם ישראלי, הקריקטוריסט הראשון ביישוב, מעצב תפאורות, אמן קומיקס ומאייר ספרים. חתן פרס ישראל לאמנויות הבמה לשנת 1996.

דבר לילדים

דבר לילדים היה שבועון פופולרי לילדים מבית "דבר".

"דבר לילדים" החל להופיע בפברואר 1936. לפני כן הופיע, החל מ-2 באוקטובר 1931, "מוסף לילדים", שצורף לעיתון "דבר" פעם בחודש, בדרך כלל ביום שישי.

עורכו הראשון ומעצב דמותו היה יצחק יציב, שאף פרסם בו מדור שבועי קבוע בשם "במעגל הימים", שהביא לילדים את אירועי השעה בלשון בהירה. יציב ערך את השבועון עד 1947. אחריו ערכו את השבועון ברכה חבס (כממלאת מקום העורך), אהרון זאב (1948), שמשון מלצר (1949–1954), דב נוי (עורך-משנה בשנים 1949–1952), שלמה טנאי (1954–1956), אפרים תלמי (1956–1970) ואוריאל אופק (שכיהן כעורך-משנה מ-1951 וכעורך ראשי בשנים 1970–1973), שסגני העורך בתקופתו היו ארנון מגן ודוד פאיאנס. פאיאנס כיהן כעורכו האחרון של "דבר לילדים" (1973–1985) וסגנו היה המשורר פסח מילין.

המאייר הקבוע של השבועון היה הצייר נחום גוטמן, שאף פרסם בו בהמשכים רבים מסיפוריו בטרם יצאו לאור כספרים, לרבות ספרו הידוע "בארץ לובנגולו מלך זולו".

בשבועון הופיעו סדרות קומיקס מצוירות על ידי הצייר והקריקטוריסט אריה נבון, כדוגמת עלילותיהם של "אוּרי מוּרי" ו"אורי כדורי".

המאיירת הקבועה האחרונה של העיתון הייתה נורית יובל אשר איירה את העיתון משנת 1973 ועד הקמת העיתון "כולנו" בשנת 1985.

ב"דבר לילדים" הוצג הווי חייהם של הילדים באותה התקופה, והופיעו בו מדורים שונים (ייעוץ, טבע, לימודים ועוד). כמו כן, פורסמו בו שירים וסיפורים מפרי עטם של מיטב המשוררים והסופרים הישראלים בזמנו: אליעזר שמאלי, מרים ילן-שטקליס, ימימה טשרנוביץ', לאה גולדברג, אנדה עמיר-פינקרפלד, לוין קיפניס, פניה ברגשטיין, נתן אלתרמן, אברהם שלונסקי ודבורה בן-נר, וכן מפרי עטם של משוררים וסופרים יהודים מהתפוצות בתרגום עברי, כמו שירי ילדים של אידה מזא"ה, שתורגמו עבור השבועון בידי העורכים שמשון מלצר ואוריאל אופק.

בשנת 1947 הכריזה מערכת "דבר לילדים" על שני פרסים לסיפור ילדים- האחד בסך 50 לירות והשני בסך 25 לירות. המערכת קבעה קריטריונים לזכייה. בין השופטים בתחרות היו נחום גוטמן, יעקב פיכמן, יצחק אבנון, ז' אריאל ואהרון זאבעורך "דבר", ברל כצנלסון, כתב על "דבר לילדים": "לא רבים הם הדואגים לספרות ילדים עברית, והעיתון השבועי הקטן מפרנס את הילד והמשפחה ואת בית הספר לא רק בשעת הופעתו, כי אם גם שנים רבות לאחר כך". ואכן, מערכת השבועון עודדה את קוראיו לשמור את גיליונותיו, ולהביאם בסוף השנה לכריכה, כדי שיישמרו לשנים רבות.

בשנת 1985 התאחד השבועון עם שבועוני הילדים "הארץ שלנו" ו"משמר לילדים" לשבועון בשם "כֻּלָּנוּ", בעריכת דוד פאיאנס.

ז'יגמונד מוריץ

ז'יגמונד מוריץ (בהונגרית: Móricz Zsigmond, ‏29 ביוני 1879 טיסאצ'צ'ה - 4 בספטמבר 1942 בודפשט, יוז'פווארוש) הוא סופר, מחזאי, עיתונאי ועורך הונגרי, שהתפרסם בפרוזה הריאליסטית שלו, המושפעת מהזרם הנטורליסטי.

ברומנים ובנובלות שלו תיאר בחוש פסיכולוגי מעמיק את עולמם של האיכרים, של המעמד הבינוני ושל האצולה הקטנה שבכפרים והעיירות, על סכסוכיהם ומשבריהם הרגשיים הסוחפים. יצירתו היוותה אבן דרך בהתפתחות הספרות ההונגרית.

חנה רוט

חנה רוט (נולדה ב-8 בינואר 1939) היא שחקנית, זמרת ומבצעת ישראלית, בתיאטרון, בקולנוע ובטלוויזיה, בישראל ובאיטליה.

יגאל זקס

יגאל זקס (נולד ב-20 בספטמבר 1967 בישראל) הוא שחקן תיאטרון וטלוויזיה, במאי ומחזאי ישראלי.

יצחק בן-נר

יצחק בן-נר (נולד ב-3 ביולי 1937) הוא סופר, עיתונאי, מחזאי, מבקר סרטים ושדרן רדיו ישראלי.

לאה גולדברג

לאה גולדברג (29 במאי 1911, ב' בסיון תרע"א, קניגסברג, פרוסיה המזרחית, גרמניה – 15 בינואר 1970, ח' בשבט תש"ל, ירושלים, ישראל) הייתה מהמשוררים העבריים המפורסמים ביותר בעת החדשה, סופרת מבוגרים וילדים, מתרגמת, מבקרת ציירת וחוקרת ספרות, עיתונאית ומבקרת תרבות, כלת פרס ישראל לספרות לשנת 1970. פרופסור לספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים.

מהרטה ברוך-רון

מהרטה ברוך-רון (נולדה ב-3 בדצמבר 1974) כיהנה כסגנית ראש עיריית תל אביב-יפו מטעם מרצ ואחראית על תחום הרווחה והשירותים החברתיים וממלאת מקום מחזיקת תיק התרבות. קודם לכן התפרסמה בעיקר כשחקנית. ברוך-רון היא יוצאת אתיופיה הראשונה שנבחרה לכהן במועצת עיריית תל אביב יפו, והראשונה לכהן בתפקיד סגנית ראש העיר. עסקה קודם לכן כשחקנית ומנחה.

עקרה (שיר)

עֲקָרָה, המוכר גם בשם אוּרִי (וכן במילותיו הראשונות, בן לוּ היה לי), הוא שיר מאת רחל המשוררת שנכתב בשנת תרפ"ח (1927/8), פורסם בכרך כ"ה של כתב העת הספרותי "התקופה" (תרפ"ט–1929) וכונס בַּשני משלושת קובצי שירתה, "מִנֶּגֶד" (סוף 1930). זהו אחד משיריה הידועים ביותר של רחל, והוא נמנה עם המוּכּרים בשירה העברית. חוברו לו יותר מ-15 לחנים, שהמוכר בהם הוא פזמונה של אחינועם ניני (1991).

השיר, הבנוי משלושה בתים ההולכים ומתקצרים, מבטא את כמיהתה של הדוברת להיות אֵם לבן, "יֶלֶד קָטָן, שְׁחֹר תַּלְתַּלִים וְנָבוֹן" בשם אוּרִי. חוויית האימהות הנכספת באה לידי ביטוי בתכניו של השיר ובאמצעות שלל האמצעים האמנותיים שבו. לשיר יסוד אוטוביוגרפי, כמו לרבים משיריה של רחל, ששירתה היא שירה אישית מאוד, העוסקת בחוויות היסוד של האדם.

בעקבות השיר עלתה באופן ניכר תפוצתו של השם 'אוּרי', והוא הפך לאחד השמות הפרטיים הפופולריים ביותר לבנים בדור תש"ח ולאחד השמות המזוהים ביותר עם דמות ה"צבר". לשיר "עקרה", כמו גם לשם 'אורי', אזכורים בספרות העברית, והוא תורגם למספר שפות. כאחד השירים הפופולריים ביותר של רחל, מרבים בישראל לצטטו וללמדו.

קומיקס בישראל

קומיקס הוא סוגה אמנותית שהחלה להתפתח בארץ ישראל ואחר כך במדינת ישראל, החל משנות ה-30 של המאה ה-20. אף על פי שבמשך שנים היה קהל היעד מורכב בעיקר מילדים ומבני נוער, החל משנות ה-90 של המאה ה-20 החלה להתפתח בישראל תרבות קומיקס המתבטאת בפרסומים בכתבי עת המיועדים לילדים ונוער, לצד בעיתונים ובכתבי עת הפונים למבוגרים. כמו כן מתפרסמים, במידה מצומצמת, ספרי קומיקס ורומנים גרפיים, מקוריים ומתורגמים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.