אוריאל סימון

אוריאל סימון (נולד ב-1929) הוא חוקר ופרשן מקרא ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך של אוניברסיטת בר-אילן.

אוריאל סימון
www.uriel-simon.name

ביוגרפיה

סימון נולד בשנת 1929 בירושלים, בנו של הוגה הדעות עקיבא ארנסט סימון. הוא למד היסטוריה ישראלית[דרושה הבהרה] באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1951 זכה בפרס על שם חיים נחמן ביאליק לסטודנטים מצטיינים[1]. בשנים 1960 - 1962 שימש כמחנך ומורה לספרות עברית ותנ״ך בבית הספר התיכון העירוני דתי ב׳ ג׳ (צייטלין) בת״א. כיהן כראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן וכמנהל "המכון לחקר תולדות המקרא". "סימון הוא חוקר בעל שם עולמי בתנ"ך, בעל הקתדרה לתנ"ך על שם הרב נורוק... פרסם מחקרים רבים. שלושה מהם: שני פירושי ר` אבן עזרא לתרי עשר - כרך א` הושע, יואל, עמוס, ארבע גישות לספר תהילים - מרס"ג עד ראב"ע, ר` אברהם אבן עזרא - יסוד מורא וסוד תורה - יצאו בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן"[2].

סימון הוא מראשי תנועת מימד, תנועה דתית המשתייכת לשמאל הפוליטי. נמנה עם מייסדי "עוז ושלום - נתיבות שלום".[3] בספרו "בקש שלום ורדפהו" מציג סימון עמדה דתית הטוענת שרעיונות דו-הקיום, הפיוס והשאיפה לשלום מעוגנים בתנ"ך לא פחות מההשראה לכיבוש, התנחלות ומלחמה על כל פיסת ארץ.

במשך שנים התגורר בשכונת הלל ברמת גן, וכיום מתגורר בירושלים.

לסימון שני ילדים - איתמר סימון ומיכל נגן.

בנו, איתמר, פרופסור לביולוגיה באוניברסיטה העברית, נשוי לאריאלה, רופאת ילדים, ולהם חמישה ילדים.

בתו של סימון, מיכל נגן, עומדת בראש מכינת צהלי ונשואה לרב ד"ר יעקב נגן, ר"מ בישיבת עתניאל, ולהם שבעה ילדים.

בסוף שנת 2013 יצא לאור ספרו "אוזן מילים תבחן" - העוסק לאורך ולרוחב בדרכו הפרשנית של רבי אברהם אבן עזרא - ספר תורני מחקרי שמגלם בתוכו את מפעל חייו של פר' אוריאל סימון, הספר בהוצאת אוני' בר-אילן.

גישתו בפירוש המקרא

סימון אמון על הגישה הספרותית למקרא ועוסק בעיקר בספרי הנביאים. כמו כן, עוסק סימון בפרשנותו של אבן עזרא. זכה בפרס ביאליק לשנת 2004.

בייצוג פשוטו של מקרא לעומת המדרש, משתדל סימון למזג בין שתי הגישות הפרשניות. הפשט מתאפיין, לדעתו, בכך שהוא פילולוגי – דבק במשמעות המילים, היסטורי – דבק באמת ההיסטורית, רציונלי – ניתן להסבר הגיוני, ספרותי – קוהרנטי בדרך הסיפור, ונשמע אמיתי לקורא. לדבריו, בהיות העם היהודי היום אומה לאומית, עצמאית וריבונית, אין הוא זקוק יותר לדרש וניתן לקבל את הפשט.[4]

מספריו

לקריאה נוספת

  • לאה מזור, ""פשט קיומי" וסוגיית הקשר בין המקרא לבין שאלות השעה [ביקורת על ספרו של אוריאל סימון: בקש שלום ורודפהו]", שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום יד (תשס"ד), עמ' 336-315.
  • יעל שמש, "על הספר בקש שלום ורדפהו – שאלות השעה באור המקרא והמקרא באור שאלות השעה [ביקורת ספרים על ספרו של אוריאל סימון]", מדעי היהדות 42 (תשס"ג–תשס"ד), עמ' 275–288.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרס ע"ש ביאליק לסטודנטים מצטיינים, דבר, 12 ביוני 1951
  2. ^ הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
  3. ^ ממייסדי "עוז ושלום - נתיבות שלום"
  4. ^ אוריאל סימון, האם רימה יעקב אבינו את יצחק אביו? (הרצאה מוסרטת), באתר התנ"ך של המכללה האקדמית הרצוג
אברהם אבן עזרא

רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089-א' באדר ד'תתקכ"ד, 23 בינואר 1164 או ד'תתנ"ב, 1092-ד'תתקכ"ז, 1167) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד. הוגה יהודי בולט בימי הביניים. עסק גם באסטרולוגיה, מתמטיקה ואסטרונומיה (על שמו קרוי מכתש בירח: "Abenezra"). נולד בטודלה שבספרד. רבים מספריו נכתבו בעברית.

בעלת האוב מעין דור

בעלת האוב מעין דור היא דמות מקראית. שמה ומוצאה של בעלת האוב אינם ידועים. לפי ספר שמואל א', פרק כ"ח, מקום מושבה היה עין דור. עיסוקה, העלאה באוב, ידוע לנו מפסוק ז': "הִנֵּה אֵשֶׁת בַּעֲלַת-אוֹב בְּעֵין דּוֹר". דמותה של בעלת האוב מופיעה בסיפור בספר שמואל א', פרק כ"ח, בחלק הראשון של הפרק בפסוקים ח'-י"ד ובחלק השלישי בפסוקים כ"א-כ"ה.

בשמת בת ישמעאל

בָּשְׂמַת, דמות מקראית, שמה נזכר בספר בראשית, היא הייתה בת ישמעאל ואשת עשו.

גניבת הברכות

סיפור גניבת הברָכות מופיע בסוף פרשת תולדות, פרק כ"ז, בספר בראשית. לעת זקנתו, קורא יצחק לעשו בנו הגדול ומבקש ממנו להכין לו מטעמים מצֵידו על מנת שיוכל לברכו בברכת הבכורה לפני מותו. רבקה שומעת זאת, והיא פועלת במהירות, במגמה שבנה הצעיר המועדף עליה, יעקב, יזכה בברכות. בהוראתה ובהדרכתה מתחזה יעקב לעשו אחיו התאום, ובכך גונב את דעתו של אביו, שמחמת כהות עיניו סבר שבנו עשו עומד לפניו, והוא אכן מברך אותו.הסיפור הידוע מצטיין ביסודות ספרותיים-דרמטיים מחד, אך מעורר תהיות פרשניות לגבי המשמעות המוסרית של מעשה המרמה, מאידך.

יוסף

יוֹסֵף הוא דמות מקראית, בנם של יעקב ורחל. במסורת היהודית נקרא גם יוסף הצדיק. על פי המקרא נקרא בשמו על ידי רחל אמו, שהייתה עקרה שנים רבות, וכשנולד ראתה בו סימן לבן נוסף: "וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר" (ספר בראשית, פרק ל', פסוק כ"ד).

על פי הסיפור המקראי, יוסף היה בנו האהוב של יעקב, דבר שהביא לקנאת האחים בו ולמכירתו לשיירת סוחרים. לאחר הגעתו למצרים, נמכר יוסף לפוטיפר והפך לראש ביתו. אולם, בעקבות עלילה שטפלה אשת פוטיפר עליו, הוא הושלך לבית האסורים. בבית הסוהר, פתר יוסף את חלומותיהם של שר המשקים ושל שר האופים. בהמשך, פרעה עצמו הזדקק גם הוא לפותר חלומות ויוסף הוצא מבית הסוהר לשם כך. יוסף פתר לפרעה את חלומותיו, ובישר לו על שבע שנות שובע העומדות בפתח ולאחריהן שבע שנות רעב. בתגובה לפתרון החלומות, מינה פרעה את יוסף למשנה למלך ולאחראי על הצלת מצרים מהרעב הצפוי לה.

לאחר שבע שנות השבע, כאשר התחילו שנות הרעב, אחיו של יוסף ירדו מצרימה להביא לחם, ופגשו אותו שם. יוסף הכירם אך אחיו לא הכירו אותו. יוסף מעביר את אחיו תלאות רבים, עד שלבסוף נגלה אליהם כיוסף אחיהם. יוסף ואחיו מתפייסים, וכל משפחת יעקב יורדת מצרימה לחיות במצרים בארץ גושן.

במותו, מצווה יוסף את אחיו להעלות את ארונו אל ארץ ישראל, לאחר שה' יגאל אותם ממצרים.

יעל שמש

יעל שמש (נולדה ב-21 במאי 1962) היא מרצה בדרגת פרופסור חבר במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן. היא דתייה, פמיניסטית, טבעונית ופעילה למען בעלי חיים.

ישמעאל

יִשְׁמָעֵאל הוא דמות מקראית, בנם של אברהם והגר, שפחתה המצרית של שרה, ואחיו למחצה של יצחק. ישמעאל נחשב לאבי הערבים על פי האסלאם.

כבשת הרש

כִּבְשַׂת הָרָשׁ הוא משל תנ"כי מספר שמואל ב' פרק י"ב אותו מציג נתן הנביא לדוד המלך על מנת להוכיח אותו על מעשיו.

המשל מספר על איש עשיר בעל צאן ובקר, שבא אליו אורח. העשיר החמדן לוקח את הכבשה היחידה של שכנו העני בשביל לשוחטה כמאכל עבור האורח. בתגובה אומר דוד כי העשיר הוא בן מוות וכי עליו לפצות את הרש, ונתן הנביא משיב כי מדובר במשל לפשעו של דוד עם בת שבע, כאשר דוד משול לאותו עשיר.

בעברית הושאל מהמשל המונח 'כבשת הרש' המתאר מצב שבו לוקחים לאדם עני את הדבר היחיד שנשאר לו.

מנוח

בתנ"ך, מָנוֹחַ היה אביו של שמשון הגיבור.

מנוח גר בצרעה שבנחלת שבט דן.

בספר שופטים, בפרק י"ג, מתואר מפגשה של אשת מנוח עם המלאך אשר מבשר לה על הלידה הצפויה של שמשון ומורה לה לגדלו כנזיר. אשת מנוח מספרת לו על המפגש ומנוח מתפלל בבקשה כי המלאך יתגלה גם לו. המלאך מתגלה לשניים ומוסר להם את ההוראות בשנית.

יוסף בן מתתיהו תיאר את מנוח כבעל קנאי "ללא מידה" וייחס לו את החשד שהמפגש בין אשתו למלאך לא היה טהור.

בספר שופטים לא מוזכר שם אשתו העקרה, אך בתלמוד הבבלי (מסכת בבא בתרא, דף צ"א ע"א בהסתמך על דברי הימים א ד, ג) מוזכר ששם אשתו היה הַצְלֶלְפּוֹנִי ושהיא הייתה משבט יהודה.

לדעת רב נחמן בתלמוד מנוח נחשב כעם הארץ עקב חוסר ידיעתו והבנתו בפסוקי המקרא.

מקראות גדולות הכתר

מקראות גדולות הכתר, הוא פרויקט של אוניברסיטת בר-אילן שתכליתו ההדרה מדוקדקת של המקראות הגדולות על פי כתבי יד עתיקים, הנגשת הטקסטים לקורא באמצעות עזרי עיון, התקנתה של המהדורה בגרסה מודפסת ובגרסה מקוונת, וביסוסה ככלי לימוד ומחקר.

הפרויקט הוקם על ידי פרופסור מנחם כהן בשנות ה-80 של המאה ה-20, פרופסור כהן עומד בראש המפעל והוא המהדיר והעורך המדעי שלו.

עד ל-2018 יצאו לאור במהדורת הכתר רוב ספרי התנ"ך, מלבד איוב, משלי, דניאל, עזרא, ונחמיה.

משה הכהן אבן ג'יקטילה

משה בר שמואל הכהן אבן ג'יקָטילה (או הרמ"ך או משה הנקדן) (1020, קורדובה, ח'ליפות קורדובה – 1080, סרגוסה, טאיפת סרגוסה של שושלת בָּנוּ הוּד), זרע למשפחת כוהנים מיוחסת, היה פרשן המקרא, פייטן, ומדקדק.

סימון

האם התכוונתם ל...

ספר יונה

ספר יוֹנָה הוא הספר החמישי בספרי תרי עשר שבתנ"ך. גיבורו, הנביא יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי, נצטווה לנבא על אנשי העיר נינווה על חורבנם אם לא יחזרו בתשובה. יונה מנסה לברוח לעיר אחרת כדי להתחמק משליחותו ובמהלך מסעו טובע בים ונבלע בלוע דג גדול. הספר מציג ויכוח בין הנביא יונה לבין הקב"ה, והפרשנים הציגו עמדות שונות לגבי מהות ויכוח זה. הנביא יונה מוזכר בתנ"ך פעם נוספת בספר מלכים ב', פרק י"ד, פסוק כ"ה. חלוקות הדעות בין החוקרים לגבי הקשר בין הנבואות. יש הטוענים שאותו הנביא שניבא לישראל נבואת נחמה על הרחבת הגבולות בימי ירבעם השני הצטווה לאחר מכן ללכת לנינוה. אחרים טוענים כי ספר יונה הוא ספר מתקופת הבית השני שהשתמש בדמות של יונה מספר מלכים כדי לבסס את אמינות הסיפור, ובחר בדמות נביא שאין עליה פרטים רבים.

עובדיהו

עֹבַדְיָהוּ דמות מקראית, מימי אחאב מלך ישראל. מופיע בספר מלכים א'. עבדיהו נשא בתפקיד "אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת". נאמר עליו כי "הָיָה יָרֵא אֶת ה' מְאֹד". על עבדיהו מסופר כי החביא מאה מנביאי ה' במערה ובכך הציל אותם מיד איזבל. עובדיהו נהג בכבוד וביראה בעת פגישתו עם אליהו. מהכתוב עולה כי מתוקף תפקידו "אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת" הייתה לו השפעה בממלכת ישראל.

עוז ושלום - נתיבות שלום

עוז ושלום - נתיבות שלום היא איחוד של שתי תנועות שמאל דתי הפועלות מתחילת שנות ה-80. כיום פועלות התנועות כגוף אחד הנושא את שני השמות.

עקיבא ארנסט סימון

פרופ' עקיבא ארנסט סימון (Ernst Simon‏; 15 במרץ 1899, יד באדר ב תר"ס ברלין – 18 באוגוסט 1988, ירושלים), פילוסוף וחוקר חינוך, מרצה לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. מאנשי "ברית שלום". חתן פרס ישראל בחינוך לשנת תשכ"ז.

פנינה (דמות מקראית)

פְּנִנָּה היא דמות מקראית, אשתו השנייה של אלקנה. דמותה מופיעה בספר שמואל א', פרק א'.

פרס ביאליק

פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו. הפרס מוענק בהתאם להחלטת מועצת העיר, החל משנת 1933 במלאת 60 שנה למשורר חיים נחמן ביאליק. הפרס נוצר לשם מתן כבוד והוקרה לביאליק, אשר מיום עלותו לארץ, בחר בתל אביב כמקום יצירתו והשפיע רבות על חייה התרבותיים.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.