אוקראינית

אוקראינית (Українська мова) היא שפה סלאבית מזרחית מתוך קבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וככזו דומה במידה רבה לרוסית ולבלארוסית. היא מדוברת בפי 51 מיליון איש, מהם 41 מיליון באוקראינה המהווים 83% מהאוכלוסייה.

אוקראינית
Українська мова
מדינות אוקראינה, פולין, סלובקיה, מולדובה בחבל טראנסניסטריה
אזורים מזרח אירופה
דוברים כ-51,000,000
שפת אם כ-51,000,000
כתב אלפבית קירילי
משפחה

הודו-אירופית

בלטו-סלאבית
סלאבית
מזרחית
אוקראינית
לאום אוקראינה  אוקראינה
טרנסניסטריה  טרנסניסטריה (מדינה לא מוכרת)
מוסד האקדמיה הלאומית למדעים של אוקראינה
ראו גם שפהכתב • רשימת שפות

הגיית השפה וכתיבתה[1]

עיצורים

האוקראינית נכתבת באמצעות האלפבית הקירילי.

פונמות באוקראינית
סדקי וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי
/שִנִּי
שפתי
שִנִּי)
אפי nʲ m
סותם g k dʲ tʲ b p
מחוכך ʤ ʧ ʣʲ ʦʲ
חוכך ɦ x ʒ ʃ zʲ sʲ f
מקורב
(צדי)
j β̞
lʲ
רוטט rʲ
* תוספת פונמה בהתאמה
לחצו כדי להקטין חזרה
אוקראיניתאוקראיניתרוסיניתבולגריתאוקראיניתאוקראיניתאוקראיניתבלארוסיתרוסיתרוסיתסלובקיתקשוביתסורבית תחתיתסורבית עיליתפולניתבולגריתמקדוניתסלובקיתסלובקיתסלובקיתסלובקיתסלובקיתבולגריתקרואטיתצ'כיתצ'כיתסלובניתבוסניתבוסניתסרביתסלובניתרוסיתקרואטיתסורבית תחתיתסורבית עיליתצ'כיתסלובקיתפולניתקשוביתסלובניתקרואטיתבוסניתסרביתמקדוניתבולגריתרוסיניתבלארוסיתאוקראיניתרוסיתSlavic languages-HE.png

מפת תפוצה של השפות הסלאביות. למידע על שפה, לחצו עליה
העיצורים
הסימון
הגרפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Бб b נהגה כהגיית בי"ת
Вв w נהגה כהגיית W אנגלית (בקירוב)
Гг ɦ נהגה כהגיית ה"א במלה מַהֵר
Ґґ ɡ נהגה כהגיית גימ"ל
Дд d ~ dʲ נהגה כהגיית דל"ת
Жж ʒ נהגה כהגיית זי"ן גרושה
Зз z ~ zʲ נהגה כהגיית זי"ן
Йй j נהגה כהגיית יו"ד עיצורית
Кк k נהגה כהגיית כ"ף
Лл l ~ lʲ נהגה כהגיית למ"ד
Мм m נהגה כהגיית מ"ם
Нн n ~ nʲ נהגה כהגיית נו"ן
Пп p נהגה כהגיית פ"א
Рр r ~ rʲ נהגה כהגיית רי"ש מתגלגלת
Сс s ~ sʲ נהגה כהגיית סמ"ך
Тт t ~ tʲ נהגה כהגיית ת"ו
Фф f נהגה כהגיית פ"א רפה
Хх x נהגה כהגיית כ"ף רפה
Цц ʦ ~ ʦʲ נהגה כהגיית צד"י מודרנית
Чч ʧ נהגה כהגיית צד"י גרושה
Шш ʃ נהגה כהגיית שי"ן ימנית
Щщ ʃʧ נהגה שְטְשְ

תנועות

Ukrainian vowel chart
תנועות ואלופונים שלהן באוקראינית
התנועות
הסימון
הגרפי
תעתיק IPA הערך הפונטי
Аа ɑ נהגית כהגיית פתח אחורית
Ее ɛ נהגית כהגיית צירי פתוחה מעט
Єє נהגית כהגיית יו"ד וצירי לאחריה
Іі i ~ ʲi נהגית כהגיית חיריק
Її ji נהגית כהגיית יו"ד וחיריק לאחריה
Ии ɪ נהגית כהגיית i במלה האנגלית Thin
Оо ɔ נהגית כהגיית חולם
Уу u נהגית כהגיית שורוק
Юю ju ~ ʲu נהגית כהגיית יו"ד ושורוק לאחריה
Яя jɑ ~ ʲɑ נהגית כהגיית יו"ד ופתח אחורית לאחריה
  • Ьь - סימן רך, מרכך את העיצור המופיע לפניו.

אוצר מילים אוקראיני

האוקראינית מכילה מילים רבות ממקור פולני, אך הן נהגות ללא ה"שריקות" האופייניות לפולנית. היא מכילה גם מספר מילים השאולות מטורקית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו כאן
IE countries
בירוק כהה: מדינות עם רוב דובר שפות הודו-אירופיות. בירוק בהיר: מדינות עם מיעוט דוברי שפות הודו-אירופיות אשר קיבל הכרה רשמית.
אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא מדינה במזרח אירופה. היא גובלת בים השחור בדרום, ברוסיה במזרח ובצפון-מזרח, בבלארוס בצפון, בפולין בצפון-מערב, בסלובקיה ובהונגריה במערב וברומניה ובמולדובה בדרום-מערב.

למרות שאוקראינה אינה חלק מרוסיה, הן המנטליות והן השפה בה נחשבות כדומות לשכנתה הרוסית, אך היחסים המדיניים בין המדינות נמצאים בשפל שיא, בעיקר לאור משבר אוקראינה והמעורבות הרוסית במלחמת האזרחים באוקראינה.

אוקראינה שוכנת על שטחים שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, לאימפריה הרוסית ולברית המועצות. הישויות המדיניות הראשונות באזור היו רוס של קייב, נסיכות גאליץ'-וולין והאוטונומיה הקוזאקית. אוקראינה הפכה עצמאית בשנת 1917 בעקבות מהפכת פברואר ומלחמת העולם הראשונה, אך תוך שנתיים הצטרפה כאחת הרפובליקות לברית המועצות. אוקראינה קיבלה את עצמאותה המדינית המלאה לאחר התפרקות ברית המועצות, בשנת 1991.

אירוויזיון הילדים 2019

אירוויזיון הילדים 2019 תהיה התחרות ה-17 של אירוויזיון הילדים מטעם איגוד השידור האירופי. מארחת התחרות תהיה פולין, לאחר זכייתם בשנה הקודמת עם השיר "כל מי שארצה להיות" בביצוע רוקסנה ונגיאל .

בולגרית

בולגרית היא שפה סלאבית דרומית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות. מדוברת בעיקר בבולגריה, בה היא משמשת כשפה רשמית. זו הייתה השפה הסלאבית הראשונה שהופיעה בכתב: היא נכתבה באלפבית הגלגוליטי כבר במאה ה-9, שהוחלף בהדרגה באלפבית הקירילי.

הבולגרית מציגה מספר מאפיינים שייחודיים לה בין השפות הסלאביות: היעדר שמות פועל, שימוש במוספיות סופיות לציון יידוע, ואובדן מערכת היחסות, האופיינית לשפות הסלאביות.

בוקובינה

בוקובינה (ברומנית: Bucovina; ברומנית "ישנה": Ţara de Sus - "הארץ העלילת" ; באוקראינית וברוסית: Буковина, בגרמנית:Bukowina או Buchenland ובפולנית: Bukowina) היא אזור היסטורי המחולק בין רומניה במחציתה הדרומית (המחוז סוצ'אבה) לאוקראינה, במחציתה הצפונית (המחוז צ'רנוביץ). האזור מכסה שטח של 10,422 קמ"ר, הוא מיוער מאוד ומייצא עץ, טקסטיל, מלח, מנגן, ברזל ונחושת. בעבר בימי הביניים ועד למאה ה-18 הייתה בוקובינה לאורך מאות שנים חלק מנסיכות מולדובה. בשנים 1918-1775 הייתה דוכסות רב-אתנית במסגרת האימפריה ההבסבורגית , על גרסאותיה. בצפון-מערב גובלת בוקובינה בגליציה המזרחית, מדרום מזרח עם אזור בוטושאן שבחבל מולדובה ובמדרום-מערב עם חבל טרנסילבניה.

ג'מאלה

סוסנה ג'מאלדינובה (באוקראינית: Сусана Джамаладінова, בטטרית של קרים: Susana Camaladinova; נולדה ב-27 באוגוסט 1983; ידועה בשם הבמה "ג'מאלה") היא זמרת אוקראינית, שחקנית וכותבת שירים. ייצגה את אוקראינה וזכתה באירוויזיון 2016 עם השיר "1944".

דנייפר

דניֶיפר (רוסית: Днепр; אוקראינית: Дніпро) הוא נהר באורך 2,290 קילומטר, הזורם מרוסיה דרך בלארוס ואוקראינה אל הים השחור.

דניפרו

דניפרו (אוקראינית: Дніпро -‏ IPA‏: [dɲiˈproˌ]; רוסית: Днепр או Днипро) היא העיר השלישית בגודלה באוקראינה, ובירת מחוז דניפרופטרובסק. העיר שוכנת על נהר הדנייפר, שהעניק לה את שמה. העיר, שאוכלוסייתה מונה 1,049,000 תושבים, היא אחד המרכזים התעשייתיים של אוקראינה.

הים השחור

הים השחור (טורקית: Karadeniz; רוסית: Чёрное море; אוקראינית: Чорне море; גאורגית: შავი ზღვა; רומנית: Marea Neagră) הוא ים בין-יבשתי השוכן בין דרום-מזרח אירופה ובין אסיה הקטנה. הים השחור מחובר לים מרמרה על ידי מצר הבוספורוס, החוצץ בין חלקה האירופאי והאסיאתי של טורקיה ובין שני חלקי העיר איסטנבול. רומניה, בולגריה והחלק האירופאי של טורקיה תוחמים את הים השחור ממערב. הגדות הצפונית והמזרחית נתחמות על ידי אוקראינה, רוסיה וגאורגיה. כל חופו הדרומי הוא טריטוריה טורקית.

אורכו 1,200 קילומטרים ממזרח למערב, רוחבו המרבי 610 קילומטרים, ושטחו 436,400 קמ"ר (לא כולל ים אזוב). עומקו המרבי 2,206 מטרים. אל הים מתנקזים חלק גדול מנהרות מזרח אירופה, לרבות הדנייפר, הדניסטר, הבוג הדרומי והדנובה. הוא מקבל מים גם מנהרות חלקה המזרח אירופאי של רוסיה כמו נהר הדון אשר זורם אל ים אזוב וגם מהקווקז המערבי כמו נהר הקובן אשר זורם גם הוא לים אזוב, כמו כן מגיעים אליו עוד כמה נהרות קטנים. לכן מליחות הים השחור נמוכה משמעותית ממליחות הים התיכון, והוא אגן דילול.

ערים חשובות לחופו של הים השחור הן אודסה, איסטנבול, סמסון, קונסטנצה, בורגס, ורנה, סבסטופול, בתומי, אורדו, ילטה וסוצ'י. בשנים שלאחר סיום המלחמה הקרה, הפכו עשרות ערים ועיירות לאורך חופי הים השחור לאתרי נופש ותיירות פופולריים.

בעת העתיקה כונה הים ביוונית בשם "Εὔξεινος Πόντος" (אפקסינוס פונטוס) - "הים הידידותי", כנראה לשון נקייה לעובדת היותם של חופיו מאוכלסים בשבטים עוינים ליוונים בטרם תהליך הקולוניזציה. הרומים כינו אותו Pontos Axeinos (הים האואקסיני).

הים השחור הוא אחד מארבעה ימים הנקראים בעברית ובשפות נוספות על שם צבעים נפוצים - כשהאחרים הם הים הלבן, הים האדום, והים הצהוב.

ווהלין

ווהלין (באוקראינית: Волинь, בפולנית: Wołyń, ברוסית: Волынь, ביידיש: וואָהלין) הוא אזור במערב אוקראינה, בין נהרות הפריפיאט והבוג המערבי מצפון לגליציה ולפודוליה. מתחילת המאה ה-19 היה ברובו בשליטת האימפריה הרוסית, בין שתי מלחמות העולם (21 שנים) היה רוב האזור שייך לפולין אך מרבית אוכלוסייתו היא אוקראינית.

ז'יטומיר

ז'יטומיר (אוקראינית: Житомир; רוסית: Жито́мир; יידיש: זשיטאמיר) היא עיר בצפון מערב אוקראינה בחבל ווהלין, מרכז מחוז ז'יטומיר. אוכלוסיית העיר מונה כיום כ-271,303 איש. העיר נמצאת במרכזו של יער טבעי על 4 נהרות: טטרב, קמיינקה, ירושנקה ופוטינקה. את העיר חוצים שני כבישים מרכזיים באוקראינה: קייב-ורשה וקייב-ברסט. העיר נודעה כמרכז יהודי חשוב מן המאה ה-18.

חסידות ברזנה

חסידות ברזנה הייתה חסידות אוקראינית. מקים החסידות היה רבי יחיאל מיכל הלוי פיצ'ניק, בנו של רבי דוד מסטפין.

חסידות מקארוב

חסידות מקארוב הייתה חסידות אוקראינית, ענף מחסידות צ'רנוביל. אבי החסידות היה רבי מנחם נחום טברסקי בנו הרביעי של רבי מרדכי מצ'רנוביל.

חסידות סקאליה

חסידות סקאליה היא חסידות אוקראינית (גליציה המזרחית). אבי השושלת היה רבי אליעזר חיים רבינוביץ, צאצא של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.

חסידות קוריסטשוב

חסידות קוריסטשוב הייתה חסידות אוקראינית, ענף מחסידות צ'רנוביל. ראשון האדמו"רים היה רבי משה, בנו השני של רבי מרדכי טברסקי. בקוריסטשוב התגורר גם דודו של רבי משה, רבי אברהם טברסקי בנו של רבי צבי שהיה מגיד מישרים בקוריסטשוב וחתנו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל.

חצי האי קרים

חצי-האי קרים (באוקראינית: Піво́стрів Кри́м, ברוסית: Полуо́стров Кры́м, באנגלית: Crimea) הוא חצי אי הממוקם בדרום אוקראינה, לחופו של הים השחור, דרומית-מערבית לשטחה של הפדרציה הרוסית. במרץ 2014 הכריזה רוסיה על סיפוחו באופן חד-צדדי, מהלך שלא הוכר על ידי הקהילה הבינלאומית ואשר זכה לגינוי מצד האומות המאוחדות.

במרץ 2014, בעקבות הדחתו של הנשיא הפרו-רוסי ויקטור ינוקוביץ' במהפכה האוקראינית (2014), פלשו כוחות מזוינים מיוחדים של רוסיה ובדלנים פרו-רוסיים אל מבני ממשלה מרכזיים, בסיסים צבאיים ומתקני תקשורת של מדינת אוקראינה, והכריחו את הרשויות המקומיות לערוך משאל עם בלתי-חוקי על "הצטרפות מחדש אל רוסיה". ב-18 במרץ סיפח הקרמלין רשמית את קרים לשליטת הפדרציה הרוסית. רוב הקהילייה הבינלאומית (למעט זימבבואה, סוריה, ניקרגואה, סודאן, ארמניה, צפון קוריאה ובוליביה) אינה מכירה בסיפוח ומחשיבה את קרים כטריטוריה אוקראינית. אוקראינה ממשיכה לתבוע את זכותה על קרים. בתגובה לסיפוח הלא-חוקי, הטיל המערב, בראשות ארצות הברית והאיחוד האירופי, סנקציות כלכליות על רוסיה.

עיצורים וילוניים

עיצורים וילוניים (Velar) הם עיצורים המופקים בבסיס החיתוך הנוצר בין גב הלשון לווילון (החך הרך). הווילוניים הסותמים אינם נדירים ומצויים בשפות רבות. את הוילוני האפי ניתן למצוא בשפות גרמאניות רבות מיוצג באמצעות צרוף האותיות ng ובכל גרסאות האלפבית הרוני היה לעיצור זה ייצוג באות ייחודית.

את הוילוני החוכך הקולי ניתן למצוא בערבית, יוונית, הולנדית, פורטוגזית, ספרדית, בלארוסית, אוקראינית וצ'כית. הוילוני החוכך האטום מופיע בכל השפות בהן מופיע מקבילו הקולי, אך בנוסף הוא יכול להופיע גם בלעדיו - לדוגמה, בגרמנית הוא מיוצג באמצעות צרוף האותיות ch לאחר תנועות אחוריות. הוא קיים גם בשאר השפות הסלאביות ובעברית. כאשר מופיעים בטבלה שני עיצורים באותה משבצת, הימני קולי והשמאלי אטום.

עיצור וילוני, אפי [ŋ]

עיצור וילוני, אפי, אטום [ŋ̊]

עיצור וילוני, סותם, קולי [g]

עיצור וילוני, סותם, אטום [k]

עיצור וילוני, חוכך, קולי [ɣ]

עיצור וילוני, חוכך, אטום [x]

עיצור וילוני, מקורב [ɰ]

עיצור וילוני, מקורב, אטום [ɰ̊]

עיצור וילוני, מקורב צדי [ʟ]

עיצור וילוני, מקורב צדי, אטום [ʟ̥]

עיצור וילוני, מפונם [ɠ]

עיצור וילוני, מפונם, אטום [ɠ̊]

עיצור וילוני, מסודק [kʼ]

פודוליה

פודוליה (אוקראינית: Поділля; רוסית: Подолье; פולנית: Podole) היא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה.

פודוליה ההיסטורית מקיפה את מחוז חמלניצקי ואת מחוז ויניצה שבמערב אוקראינה, וכן חלקים מטרנסניסטריה וממולדובה. שטחו של חבל הארץ פודוליה התפרש על פני 40,000 קמ"ר בקירוב. מסיבות פוליטיות ומדיניות, בהן חלוקות פולין והכיבוש העות'מאני, גבולות פודוליה השתנו במהלך השנים בהתאם לשלטון הפוליטי.

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית. מדוברת בפי 38 מיליון איש בפולין המהווים 98% מהאוכלוסייה, מה שהופך את אוכלוסיית פולין לאחת ההומוגניות מבחינה לשונית באירופה. נכון ל-2016 מעל ל-43 מיליון דוברי פולנית ברחבי העולם.

בפולנית, כברוב השפות הסלאביות, קיימות שבע יחסות שמות עצם. שמות העצם הפולניים מתמיינים לפי שלושה מגדרים: זכר, נקבה וסתמי. זוהי השפה הסלאבית היחידה ששימרה את תנועותיה המאונפפות. הטעם נופל בדרך כלל על ההברה הלפני-האחרונה במילה.

אוצר המילים הפולני עשיר במילים זרות שמקורן בגרמנית, ובנוסף מכיל מילים מאיטלקית שנשאלו בתקופת הרנסאנס ומילים שנשאלו מצרפתית במאות ה-17 וה-18.

בלקסיקון הפולני מילים רבות המשותפות לה ולסלובקית, צ'כית, אוקראינית ובלארוסית.

השפה החלה להופיע לראשונה בכתב במאה ה-12.

שפות סלאביות

השפות הסלאביות הן ענף של השפות ההודו אירופיות המדובר בעיקר במזרח אירופה וארצות הבלקן.

מקורה המשוער של השפה הפרוטו-סלאבית של השבטים הסלאבים הוא באזור הנמצא כיום באוקראינה, ויש לה קשרים עם פרוטו-בלטית.

ההבדל העיקרי הוא בין השפות הצפון סלאביות לדרום סלאביות, המופרדות גאוגרפית זו מזו. בתוך אזור מסוים לעיתים יש רצף לשוני כמעט חלק במעבר בין שפה אחת למשנייה, כאשר גבולות פיזיים (לעומת פוליטיים) מפרידים בין מרחבים לשוניים גדולים יותר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.