אוצר מילים

למושג אוצר מילים שתי משמעויות סמוכות:

  • מכלול המילים המרכיבות שפה מסוימת.
  • מכלול המילים והביטויים שאדם מסוים מכיר.

אוצר המילים של שפה

כל שפה מתאפיינת בדינמיות: מילים חדשות נוצרות בשפה או נקלטות בה משפות זרות, ומילים אחרות יוצאות מכלל שימוש, ונותרות רק בספרים נושנים. בהתאם לכך, אוצר המילים של השפה דינמי אף הוא, וניתן להבחין באוצר מילים ייחודי לתקופה מסוימת (ראו, למשל, סדרת ערכים העוסקת בהיסטוריה של השפה העברית, ובכלל זה התפתחות אוצר המילים שלה). במינוח בלשני מקצועי משתמשים בדרך כלל במונח לקסיקון לציון כלל המילים (או: הלקסמות) הקיימות בשפה.

לא כל השפות עשירות באותה מידה: יש שפות המתאפיינות באוצר מילים נרחב, ואחרות מתאפיינות באוצר מילים מצומצם יחסית. מאפיין זה בולט יותר בהתייחסות לאוצר מילים בתחום מסוים, כגון מילים העוסקות בפעילות חקלאית או מילים העוסקות בפעילות הנדסית. אנגלית היא השפה בעלת אוצר המילים הגדול ביותר. את מספר המילים בה קשה לאמוד, אך לפי מספר הערכות הוא כ-500,000 מילים (אם כי כמחציתן הן שמות תרופות [דרוש מקור]). רוב השפות הן בעלות מספר מילים מועט יותר (במילון אבן שושן למשל, מוערך מספר מילות השפה העברית בכ-70,000). היקף אוצר המילים של האנגלית אינו מעיד על מספר המילים בהן משתמשים רוב הדוברים בפועל, מספר שאינו שונה מהותית משפות אחרות, ומוערך בכ-5,000 מילות שיחה יומיומית מדוברת [דרוש מקור], ובעוד כ-15,000 שבהן נעשה שימוש בכתיבה/קריאה של אדם ממוצע [דרוש מקור].

חלק מתהליך העשרת אוצר המילים של השפות דומה בשפות רבות ונחקר במסגרת האבולוציה של השפה. התברר, למשל, ששמותיהם של צבעים שונים מתווספים לכל השפות, במהלך התפתחותן, על פי סדר דומה. בתחילה השפה מכילה שמות עבור צבע "כהה" וצבע "בהיר" בלבד. בהמשך מתווסף שם עבור הצבע האדום שמשמש גם עבור החום. המונח הבא שמוסף לשפה הוא מונח עבור הצבע הירוק שכולל גם את הצבע הצהוב ובחלק גדול מהמקרים גם את הצבע הכחול. אם הכחול אינו נחשב בשלב זה לגוון של ירוק, הוא נחשב לגוון של אפור. כתבי יד עתיקים כמו האודיסאה והמקרא נכתבו לפני שהליך בחירת השמות המודרניים לצבעים הושלם[1].

BYpage
דף ממילון בן יהודה, 1908. מילונים מאגדים אוצר מילים, למשל של שפה או תחום מקצועי

אוצר מילים של אדם

אוצר המילים של האדם נמדד בשני אופנים:[2]

  • אוצר מילים פסיבי - מכלול המילים שהאדם מבין. אוצר המילים הפסיבי מאפשר זיהוי של מילים במסגרת דיבור והבנת הנקרא.
  • אוצר מילים אקטיבי - מכלול המילים שהאדם משתמש בהם, בשפתו המדוברת ובשפתו הכתובה. אוצר המילים האקטיבי מאפשר שליפה של מילים לצורך קיום דיאלוג והבעה בכתב.

אוצר המילים של אדם נחשב כמאפיין מובהק של אוריינותו. מבחני התאמה שונים, כגון בחינה פסיכומטרית, בוחנים גם את אוצר המילים של הנבחן. העשרת אוצר המילים של אדם, בשפת האם שלו ובשפה חדשה שהוא רוכש, היא מרכיב חשוב של שיפור כישורי שפה, ונכלל בתהליכי הלמידה וההוראה המתקנת.

פערים בין אוצר המילים האקטיבי והפסיבי מאפיינים אנשים בעלי לקות למידה. קושי זה יכול לפגוע בתפקוד האקדמי על ידי הנמכה של הביצוע בשעת מבחן או בהשלמת שיעורי בית[2]. קשיי שליפה הם אחד המאפיינים המרכזיים של לקות שפה.

בתהליך רכישתה של שפת אם, אוצר המילים נרכש בקצב איטי למדי עד גיל שנה וחצי, אז מתרחש מה שקרוי פרץ לקסיקלי, והמילים הולכות ונרכשות במהירות, כשהילד בסקרנותו מנסה להמריץ את התהליך ככל האפשר. בגיל שש, אוצר המילים האקטיבי של הילדים כבר מתקרב ל-2,500 מילים, אם כי ההבדלים בין שכבות סוציו-אקונומיות עשויים להיות גדולים מאד, עד פי שניים לערך.

בכתיבה של טקסטים לקהל יעד מסוים, יש להתחשב באוצר המילים של קהל יעד זה. טקסט המיועד לאוכלוסייה של מהגרים, למשל, יכיל מילים מאוצר מילים בסיסי יותר מזה המשמש בטקסט המיועד לאוכלוסיית ילידי הארץ. באופן דומה, טקסט המיועד לילדים ישתמש באוצר מילים שונה מזה המשמש טקסט שנועד למבוגרים.

אוצר המילים של אדם בא לידי ביטוי גם במשחקים וחידות אחדים, שבהם יש יתרון לבעל אוצר מילים עשיר. משחקים בולטים בתחום זה הם שבץ נא וארץ עיר. גם משחק המחשב בונוס מתבסס על אוצר המילים של המשחקים בו. אוצר המילים בא לידי ביטוי גם בחידות לשוניות ותשבצים.

אוצר מילים של שפה מלאכותית

בשונה מאוצר מילים של שפה טבעית, שקשה לשלוט בהיקפו, אוצר מילים של שפה מתוכננת נשלט במדויק על ידי מתכנני השפה. במיוחד בולט הדבר בשפות מחשב, שבהן אוצר המילים מבוקר על ידי המהדר. בשפות תכנות מסוימות, כגון לוגו, מלאכת התכנות היא במידה רבה הרחבת אוצר המילים המוכר בתוכנית הנכתבת.

העשרת אוצר מילים באמצעות הקראת סיפורים

מחקרים מקשרים בין קריאת סיפורים לילדים לתחומי התפתחות קוגניטיביים רחבים. קריאת ספרים לילדים נקשרת במחקרים לרמת השפה ואוצר המילים של הילדים, לידע רב יותר על דפוס, למודעות לקשר בין צליל לאות, לידע עולם, ליכולת הפשטה, לידע על השפה הכתובה ולהישגים גבוהים יותר בבית הספר[3]. הספרות המחקרית מעידה על קשרים מתאמיים ועל קשרים סיבתיים בין הרחבת אוצר המילים לבין האזנה לסיפורים אצל ילדים צעירים. דוגמה למחקר מתאמי כזה הוא מחקרו של וולס[4]. הוא מצא שקיים מתאם חיובי בין השכיחות שבה ילדים עד גיל עשר מאזינים לסיפורים לבין הערכות מורים לגבי גודל אוצר המילים של ילדים אלה. לילד המאזין יותר לסיפורים יש אוצר מילים גדול רחב יותר[5].

הקראה לילדים משפרת רכישת אוצר מילים מכיוון שהיא מספקת להם חשיפה מקרית למילים חדשות[6]. קריאת סיפורים חושפת את הילדים למילים חדשות בהקשר מעניין, מבוסס הקשר שהם יכולים להזדהות איתו. ניתן לראות הצלחות גדולות יותר, כאשר המקריא המבוגר מסמן את המילים החדשות עבור הילד. שימוש באסטרטגיות שונות על מנת לחשוף את הילד לאוצר מילים חדש יכולות להוביל לתוצאות שונות אשר תלויות בסוג האוכלוסייה[7]. ילדים לקויי שמיעה נמצאים בסיכון ללמידת מילים אקראית על ידי הקראת סיפורים מכיוון שמבוגרים נוטים לקרוא להם פחות מאשר שהם קוראים לילדים שומעים בני גילם בגלל אובדן השמיעה.

קריאת ספר היא אירוע אידיאלי לרכישת שפה ובייחוד לילדים עם אוצר מילים מוגבל או התפתחות שפתית מעוכבת[8]. קריאת ספרים מהווה חלק משמעותי בחוויות האוריינות והיא אחת הפעילויות החברתיות הנחקרות והמומלצות ביותר בהקשר של התפתחות ניצני אוריינות[9] נמצא אצל ילדים בעלי שמיעה תקינה שקריאת סיפורים באופן אינטנסיבי משפרת אוצר מילים וגם יכולות אורייניות מוקדמות[10].

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Cannon, J. E, Fredrick, L. D, Easterbrooks, S. R. (2010). Vocabulary Instruction Through Books Read in American Sign Language for English-Language Learners With Hearing Loss. Communication Disorders Quarterly. 31 (2), 98-112.
  • חני מה, י. (2004). סיפור ספר תמונות לילדים לקויי שמיעה בשילוב הקבוצתי ובשילוב האישי: השוואת סגנונות תיווך של אימהות ובחינת הקשר בין תיווך האם לניצני אוריינות. עבודת גמר לקראת תואר "מוסמך", בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב.
  • קוזמינסקי, ל. (2002). למידה אסטרטגית של מילים חדשות בהקשר סיפורי. שפה למידה ואורינות בגיל הרך, 185-205.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אורן הוברמן, למה אין כחול בתנ"ך?, באתר כלכליסט, 14 ביולי 2011 (ריאיון עם גיא דויטשר על ספרו בראי השפה: כיצד המילים צובעות את עולמנו, 2011)
  2. ^ 2.0 2.1 שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
  3. ^ Bus, Van Ijzendoorn & pellegrini, 1995,) DeBarysh 1995; Stanovich, 1993 מתוך: חני מה, 2004
  4. ^ Wells, 1986
  5. ^ קוזמינסקי, 2003
  6. ^ Cannon, Fredrick and Easterbrooks, 2009
  7. ^ Justice, 2002 בתוך: ,Cannon, Fredrick and Easterbrooks 2009
  8. ^ Snow, 1983 בתוך: חני מה, 2004
  9. ^ Bus, Van Ijzendoorn & pellegrini, 1995; Scarborough & Dobrich, 1994 בתוך: חני מה, 2004
  10. ^ Bus, Ijzedoorn & Pellegrini, 1995 בתוך: קונקול, 2006.
MeSH

MeSH (ראשי תיבות של: Medical Subject Headings תרגום: כותרת נושא רפואית) אוצר מילים מבוקר לצורך יצירת אינדקס מאמרים וספרים בתחום מדעי החיים; הוא מהווה אוצר מילים נרדפות המאפשר חיפוש. הוא נוצר ומעודכן על ידי הספרייה הלאומית לרפואה של ארצות הברית (NLM), ובשימוש בסיס הנתונים של MEDLINE/PubMed מאמר באתר על ידי קטלוג הספרים של ה-NLM.

MeSH נמצא גם בשימוש רישום "ClinicalTrials.gov" לסווג מחלות אשר נלמדות על ידי ניסויים הרשומים ב-ClinicalTrials.gov.

MeSH הוצג ב-1960, עם אינדקס הקטלוג של NLM עצמו וכותרות הנושא של האינדקס הביבליוגרפי "Index Medicus" (או IM, הוצאת 1940), כמו קודמיו. הגרסה המודפסת השנתית של MeSH הופסקה ב-2007 ו-MeSH זמין כעת באינטרנט בלבד. הוא ניתן לדפדוף והורדה בחינם דרך PubMed. אף שבמקור נכתב באנגלית, MeSH תורגם למספר רב של שפות ומאפשר אחזור של מסמכים משפות שונות.

אוקראינית

אוקראינית (Українська мова) היא שפה סלאבית מזרחית מתוך קבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וככזו דומה במידה רבה לרוסית ולבלארוסית. היא מדוברת בפי 51 מיליון איש, מהם 41 מיליון באוקראינה המהווים 83% מהאוכלוסייה.

אורגזמה

אורגזמה (מיוונית: ὀργασμός) היא פורקן מיני המתרחש אצל יונקים בכלל ואצל האדם בפרט. אורגזמה יכולה להתרחש במהלך ההזדווגות, במהלך אוננות ואף בזמן השינה (ראו גם: קרי לילה). אצל שני המינים, האורגזמה מלווה בתחושת עונג, ואצל הזכר בדרך כלל בפליטת נוזל זרע. אצל האדם, וגם אצל יונקים רבים אחרים, כמו דולפינים ובונובו, קיום מגע מיני אינו לצורכי רבייה בלבד אלא גם מסיבות אחרות, ובהן ההנאה הפיזית, שהאורגזמה היא שיאה.

אזרית

אַזֶרית (Azərbaycanca, Azərbaycan dili) הוא מונח המתייחס לכמה ניבים קרובים המדוברים בקווקז ובאיראן. לרוב מקובל להתייחס אל הניבים האלה כלשפה אחת, השייכת למשפחת השפות הטורקיות. שני הניבים העיקריים הם אזרית צפונית, שהיא השפה הרשמית ברפובליקת אזרבייג'ן, ואזרית דרומית המדוברת בעיקר באיראן. המונח "אזרית" מתייחס לפעמים גם לשפה שונה לגמרי, קרובה לפרסית, המכונה בדרך-כלל טאט, ואשר מדוברת באותו אזור, וגם בישראל בקרב יהודים יוצאי הקווקז. כל המידע שלהלן מתייחס לשפה האזרית השייכת למשפחת השפות הטורקיות.

האזרית הצפונית, שהיא השפה הרשמית באזרבייג'ן, מדוברת בפי כ-6 מיליון תושבי המדינה - 4 מיליון כשפה יחידה, והשאר דוברים גם רוסית. בנוסף, דוברים אותה אנשים רבים במדינות השכנות (ארמניה, גאורגיה, קזחסטן, קירגיזסטן, טורקמניסטן, אוזבקיסטן ורוסיה) כשפה שנייה. בסך הכל עומד מספר דובריה על כ-15 מיליון. האזרית הצפונית מכונה לפעמים "טורקית אזרית".

האזרית הדרומית מדוברת בפי כ-25 מיליון איש, רובם תושבי איראן (38% מתושביה). שאר הדוברים הם תושבי עיראק (כמיליון דוברים), טורקיה (כחצי מיליון דוברים), אזרבייג'ן, ירדן, אפגניסטן וסוריה. באיראן נפוצה השפה בעיקר באזור הצפון, ובכמה שכונות בטהראן. האזרית הדרומית נכתבת באלפבית הערבי.

כל הניבים בשפה שייכים לענף הדרומי של השפות הטורקיות בתוך משפחת השפות האלטאיות ביחד עם טורקית, טורקמנית ו-36 שפות נוספות.

השפה האזרית דומה במיוחד לטורקית, איתה היא חולקת את רוב אוצר המילים והדקדוק. שני הניבים העיקריים בשפה הושפעו רבות מפרסית, ונקלטו בהן מילים רבות מארמנית ומרוסית. בין שני הניבים בשפה האזרית ניכרים הבדלים בכל התחומים: אוצר מילים, תחביר, ומורפולוגיה.

אנגלית

אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם. השפה רכשה לה מעמד דומיננטי והיא השפה המרכזית והרשמית בארצות רבות. אנגלית נלמדת ומובנת יותר מכל שפות העולם, משמשת שפה שנייה ושפה רשמית במדינות רבות, ולרוב מוגדרת כ"לינגואה פרנקה" בזכות השפעתה העצומה בתחומים רבים.

על-פי הערכות, יש בעולם בין 500 מיליון ל-1.8 מיליארד דוברי אנגלית ברמה כלשהי, בין כשפת אם או כשפה שנייה. מתוכם, בין 300 ל-450 מיליוני בני אדם מדברים אנגלית כשפת אם. אנגלית היא השפה השלטת במדע, באקדמיה, בתקשורת, בעסקים, בתעופה, בים, בדיפלומטיה, בתיירות, בבידור, במחשבים ובאינטרנט.

התפשטות השפה והשפעתה גברו בימי הזוהר של האימפריה הבריטית, אך לא פסקו גם בעת שזו דעכה, בין היתר עקב התעצמותה של ארצות הברית מבחינה מדינית, צבאית, כלכלית, מדעית, טכנולוגית ותרבותית.

זוהי שפה רשמית בבריטניה, אירלנד, קנדה, ניו זילנד, מלטה, הודו, פקיסטן, פיליפינים, סינגפור, ובמספר מדינות באפריקה, באמריקה הלטינית ובאיי אוקיאניה.

בארצות הברית ובאוסטרליה לא מוגדרת שפה רשמית, אך השפה האנגלית משמשת את ממשלותיהן ואת תושביהן יותר מכל שפה אחרת.

אנגלית בריטית

אנגלית בריטית היא מגוון ניבי השפה האנגלית הנמצאים בשימוש בבריטניה, על גרסאותיהם השונות, להבדיל מאלו שבקרב דוברי האנגלית האחרים בעולם.

ארמית בבלית

ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה. ניב זה שייך, יחד עם הסורית והמנדעית, לענף המזרחי של הארמית המאוחרת. החלקים הארמיים שבתלמוד הבבלי כתובים בניב זה, ובשל כך גדולה ביותר השפעתו על העברית.

גרמנית

גרמנית (Deutsch (מידע • עזרה) - דּוֹיְטְש), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות. זוהי אחת השפות המדוברות בעולם עם מעל 100 מיליון אירופים (כרבע מכלל האירופים) הדוברים אותה כשפת אם. גרמנית היא השפה המדוברת ביותר באיחוד האירופי כשפת אם. היא השפה השלישית או הרביעית בפופולריות שלה כשפה זרה הנלמדת ברחבי העולם, והשנייה בפופולריות שלה כשפה זרה באירופה, ארצות הברית ומזרח אסיה (יפן)[דרוש מקור]. היא אחת השפות הרשמיות של האיחוד האירופי, והשפה השכיחה ביותר באינטרנט, אחרי האנגלית[דרוש מקור].

הגרמנית מדוברת בעיקר בגרמניה, אוסטריה, ליכטנשטיין, חלקים גדולים של שווייץ, לוקסמבורג, אזור דרום טירול (Südtirol) שבאיטליה, חלק קטן מפולין, הקנטונים המזרחיים בבלגיה, אזורים ברומניה ובצ'כיה, חבל אלזס וחלק מחבל לורן בצרפת. בנוסף, במושבות לשעבר של גרמניה, דוגמת נמיביה, ישנם חלקים באוכלוסייה הדוברים גרמנית, ויש גם כמה מיעוטים דוברי גרמנית במזרח־אירופה ברוסיה, בהונגריה ובסלובניה. גם בצפון אמריקה ובמדינות בדרום אמריקה כארגנטינה ישנן קהילות דוברות גרמנית. כמו כן האמיש וחלק מהמנוניטים מדברים בניב גרמני.

לאדינו

לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol", ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת. לאדינו הוא השם הנפוץ ביותר כיום ללשון "הספרדית-היהודית", בעבר המונח לאדינו היה לשפה המשמשת לתרגום כתבי קודש בלבד הכתובה באותיות רש"י, שפה שיוחדה לכתיבה והייתה שונה משפת הדיבור.

מבטא

בבלשנות, מבטא הוא סגנון הגייה ייחודי, המאפיין קבוצה מסוימת. אין לבלבל בין מבטא ובין ניב, הכולל גם אוצר מילים וחוקי דקדוק שונים.

מנדרינית

מנדרינית (בכתב מסורתי: 北方話; בכתב מפושט: 北方话; בתעתיק פּין-יִין תקני: bĕifānghuà; מילולית: "הניב הצפוני". מכונה גם 北方方言 bĕifāng fāngyán שפירושו "הניבים הצפוניים") היא קטגוריה של ניבים סיניים הנמצאים בשימוש ברחבי צפונה ודרום מערבה של סין. המונח מתייחס גם למנדרינית תקנית, הניב התקני של השפה הסינית, המבוסס על הניב הבייג'ינגי של השפה (אך לא זהה לו). מנדרינית תקנית היא השפה הרשמית ברפובליקה העממית של סין, וכן, בשינויים קלים, גם ברפובליקה הסינית (טאיוואן). כמו כן, היא אחת מארבע השפות הרשמיות בסינגפור. אם מתייחסים למנדרינית כשפה בפני עצמה, כפי שמקובל בשיח האקדמי, הרי שזו השפה המדוברת בתבל.

על פי רוב מתייחס המונח "מנדרינית" למנדרינית תקנית בשימוש יומיומי. בתפישה אקדמית, המונח "מנדרינית" מתייחס לקבוצה רחבה של ניבים, שדובריהם אינם בהכרח מבינים זה את זה, מה עוד שמחוץ לחוגים אקדמיים נדיר מאוד השימוש במונח זה לציון עצמי של הניב על ידי דובריו-שלו. תחת זאת, כאשר דוברי צורה מסוימת של מנדרינית נשאלים לגבי שפת הדיבור שלהם, סביר שיתייחסו לגרסה המסוימת שהם דוברים, כגון ניב סצ'ואן, ניב צפוני וכדומה, ואף ייתכן שאינם מודעים לכך שניב זה מזוהה עם מנדרינית. לא קיימת גם זהות "מנדרינית" משותפת המבוססת על לשון זו, אף כי קיימות זהויות אזוריות המשותפות לדוברי ניב מנדריני זה או אחר.

כמו לגבי גרסאות אחרות של סינית, קיימת מחלוקת רבה בשאלה אם מנדרינית היא אכן שפה או שמא דיאלקט. לדיון בנושא ראו שפות סיניות.

מתורגמן

מתורגמן הוא אדם העוסק בתרגום של דיבור באופן סימולטני (בּוֹ-בַּזְּמַן) או מיד עם תום הדיבור (להבדיל ממתרגם, העוסק בתרגום של טקסטים כתובים).

עבודת המתורגמן מצריכה היכרות מעמיקה עם שפת היעד, שפת המקור וכן עם התחום שבו עוסק הדיבור.

מתורגמן משמש במפגש בין אנשים שאינם דוברים איש את שפת רעהו, למשל במפגש בין שני ראשי ממשלות, או בריאיון ברדיו או בטלוויזיה עם אדם שאינו דובר את שפת המאזינים. במצבים כאלה מחכה המתורגמן עד שהדובר יסיים את דבריו, ואז הוא מתרגם אותם. תרגום מסוג זה נקרא תרגום קונסקוטיבי (תרגום עוקב).

בכנס שבו יש משתתפים רבים, הדוברים שפות שונות, נעשה שימוש בתרגום סימולטני, שבו הנואם דובר בשפתו, ותוך כדי דיבורו מתורגמנים מתרגמים את דבריו לשפות המאזינים, וכל מאזין שומע את הנאום בשפה המובנת לו, באמצעות אוזניות.

תרחיש נפוץ נוסף שבו נעזרים בשירותי מתורגמן (בדרך כלל בתרגום סימולטני) הוא כאשר אחד מהמשתתפים הוא חירש או חירש. במקרה זה דרוש מתורגמן מסוג שונה אך דומה – מתורגמן לשפת הסימנים.

הדמיון מתבטא בכך ששפת סימנים היא שפה בעלת מורכבות ברמה דומה לכל שפה טבעית אחרת:

ולכן מלאכת התרגום ומורכבותה עבור המתורגמן דומות.

שם המשפחה של יהודים מארצות האסלאם "תורג'מן" מלמד כי אחד מאבות המשפחה עסק בתרגום.

ספרדית

ספרדית (בספרדית: Español אספנְיול) או קסטילית (Castellano), היא שפה איברו-רומאנית מתוך קבוצת השפות הרומאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וקרובה במיוחד לפורטוגזית וגליסית.

הספרדית היא השפה הרומאנית המדוברת ביותר. עם כ-570 מיליון איש דובריה ברחבי העולם, ספרדית היא שפת הדיבור השלישית בתפוצתה בעולם (מבחינת מספר הדוברים הכולל, כשפת אם וכשפה זרה), לאחר מנדרינית ואנגלית. ספרדית משמשת כשפת אם בפי כ-470 מיליון דוברים ובפי השאר כשפה זרה. כשפת אם היא השנייה המדוברת ביותר בעולם. ספרדית מדוברת בפי 40 מיליון איש בספרד ומלבדה היא מדוברת בלמעלה מ-20 מדינות, רובן בדרום אמריקה ובמרכזה. היא גם אחת השפות הרשמיות של האומות המאוחדות.

המסמכים המוקדמים ביותר בהם הספרדית הופיעה בכתב מתוארכים למאה ה־11 לספירה. אוצר המילים הספרדי מכיל בעיקר אוצר מילים לטיני אך גם אוצר מילים ערבי רב. הספרדית התפתחה מהלטינית הוולגארית שדוברה במושבות של האימפריה הרומית. בימי הביניים המוקדמים הושפעה מהערבית וגם מהבסקית. היא התפשטה בכל רחבי חצי האי האיברי בתקופת הרקונקיסטה ובכל רחבי אמריקה הלטינית בתקופת האימפריה הספרדית.

עברית מקראית

עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל. בניב זה כתובים ספרי המקרא (למעט הפרקים הכתובים ארמית) וממצאים אפיגרפיים מאותה התקופה שהתגלו באתרים ארכאולוגיים, והיא הצורה המתועדת המוקדמת ביותר של השפה העברית.

קטלאנית

קַטַלַאנִית (Català) היא שפה ממשפחת השפות הרומאניות.

השפה מדוברת במזרח חצי האי האיברי ובמספר מקומות נוספים. לשפה כ־9 מיליון דוברים, רובם בספרד. היא שפה רשמית באנדורה, בחבל קטלוניה שבספרד, בוולנסיה שבספרד, באיים הבלאריים, ובעיר אלְגֶרוֹ שבסרדיניה. בשנת 1714 כשהספרדים כבשו את קטלוניה נאסר השימוש בשפה. מבחינת אוצר מילים ודקדוק, השפה קרובה לספרדית וצרפתית.

שאילת מילים

בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת, מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם, מלקסיקון של שפה אחרת. עקרונית, מילה, שמקורה בשפה אחרת, מכונה "מילה שאולה". אולם מכיוון, ששאילת מילים היא תופעה נפוצה המתרחשת במגע בין קהילות דוברות (או כותבות) שפות שונות, זיהוי כל המילים השאולות בשפה כלשהי דורש מחקר היסטורי מדוקדק ומעמיק, ובלתי אפשרי לדובר השפה שאינו חוקר או בלשן. כבר בעברית המקראית ניתן לזהות מילים שאולות, כגון "אחשדרפן" - מילה שאולה מהשפה הפרסית, או "מס" ו"שֹר" - מילים השאולות מהמצרית הקדומה. "מילה שאולה" מכונה לעיתים מילה נודדת, וַנדרווֹרט (מגרמנית: Wanderwort) או מילה תועה.

כמעט כל שפה מכילה בלקסיקון שלה מילים שמקורן בשפה אחרת. אך יש תחומים בלקסיקון בהם נפוץ השימוש במילים שאולות, ויש תחומים בהם נדיר למצוא מילים שאולות. מילים שאולות נפוצות בעיקר בתחומי הרפואה, הטכנולוגיה והמדע, בהם מתקיימת אינטראקציה נרחבת עם שפות דומיננטיות ועם דוברים מארצות אחרות. לרוב, נשאלים מושגי יסוד ומונחים מקצועיים (ז'רגון מקצועי), שמות של טכנולוגיות, שמות של מכשירים מתוחכמים, שמות מכונות, ושמות המצאות.

ישנן תופעות דומות לשאילת מילים - ראו פירוט בהמשך. ישנן גם תופעות מנוגדות לשאילת מילים. דוגמאות לתופעות מנוגדות לשאילת מילים הן: תחדיש (כמו המילה העברית "פרפר"), הפסקת שימוש במילים ארכאיות (כמו המילים העבריות "תולע" ו"אשכר") ושימור השימוש במילים עתיקות, שהתקיימו בשפה האם של השפה בה מדברים (כמו המילה העברית "אב"; דובר השפה המצוי לא יכול לדעת שמילה זו או אחרת הייתה קיימת עוד בשפה האם של שפתו).

שוודית

שוודית (Svenska (מידע • עזרה)) היא שפה סקנדינבית מזרחית מקבוצת השפות הגרמאניות של משפחת השפות ההודו-אירופיות. היא מדוברת בפי תשעה מיליון איש בעולם, שמונָה וחצי מתוכם בשוודיה. משנת 2009 היא הוכרה כשפה רשמית בשוודיה.

מלבד בשוודיה, מדוברת השוודית גם במחוז אולנד (Åland), השייך לפינלנד. בפינלנד היבשתית ישנו מיעוט של שישה אחוזים דוברי שוודית, וזו שפה רשמית ובעלת מעמד שווה לפינית. בנוסף, כמה אלפי אנשים באסטוניה דוברים שוודית.

השפה התפתחה מהנורדית העתיקה, בדומה לדנית ולנורווגית, מהן אינה שונה באופן מהותי. למעשה, דובריה יכולים להבין דנית ונורווגית, ובייחוד את האחרונה, הדומה לשוודית במבטאה. בימי הביניים עברה השפה שינויים רבים עד שעברה סטנדרטיזציה במאה ה-16. ב-1786 נוסדה האקדמיה השוודית, שתפקידה לפקח על התפתחות השפה התקנית.

כשפה גרמאנית חולקת השוודית אוצר מילים נרחב גם עם הגרמנית ועם האנגלית. היא שאלה מילים רבות מהגרמנית התחתית בימי הביניים, מהגרמנית העילית (הגרמנית התקנית) במאות ה-16 וה-17, מהצרפתית במאה ה-18, ומהאנגלית במאה העשרים.

בדומה לרוב השפות הסקנדיביות, האותיות C,Q,W,X,Z מופיעות במילים שאולות בלבד, והאות G כמעט ואף פעם לא נהגית.

שיחדש

שִׂיחָדָש (באנגלית: Newspeak; כמו המקור האנגלי, השם העברי הוא הלחם בסיסים של המילים "שִׂיחַ" ו"חָדָש") היא שפה בדיונית המוצגת בספרו של ג'ורג' אורוול, "1984". המינוח "שיחדש" הפך ביטוי מקובל לפעולה של תיאור המציאות במסולף בעזרת מונחים הממסכים את האמת.

על פי עלילת הספר, שיחדש היא שפה מומצאת, המבוססת על השפה האנגלית, אשר יצר השלטון באוקיאניה – מדינה טוטליטרית שבה האזרחים נמצאים תחת עינו הפקוחה של האח הגדול, המייצג את שלטון מפלגת הסוֹצאנג. באוקיאניה ההיסטוריה משוכתבת לפי צורכי השליטים, והשפה המדוברת מותאמת כך שתוגבל יכולת החשיבה של האזרחים. מטרת השיחדש היא לצמצם את אוצר המילים, תוך סילוק מונחים כ"חופש", ובד בבד ליצור מצב שבו הדיבור הופך להיות פעולה אוטומטית שמקורה בגרון האנושי, ולא פעולה מנטלית שמקורה במוח – וכך להפוך את ההתנגדות למפלגה לבלתי אפשרית, שכן דוברי שיחדש לא יוכלו לנמק התנגדות כזאת בנימוקים רציונליים. כך למשל, התרגום לשיחדש של הפסקה המפורסמת מהכרזת העצמאות של ארצות הברית, הדנה בחופש ועל החיפוש אחר האושר, מסתכם במילה אחת – "חושבפשע" (CrimeThink) – המילה המיוחדת בשיחדש לכל פעילות מנטלית שאינה על פי עקרונות המפלגה.

בהתאם למטרות השיחדש, מצומצם אוצר המילים בכל מהדורה חדשה של המילון. במילים שיכולות להתפרש באופן שלילי מבוטלת הדו משמעות שלהם – לדוגמה המילה "חופש" עדיין קיימת בשיחדש אולם מותר להשתמש בה רק במובנה הלא פוליטי. לפי תוכנית המפלגה תחליף שיחדש את שִׂיחַ־יָשָׁן (האנגלית התקנית והרגילה) כשפה המדוברת באוקיאניה בשנת 2050 לערך.

דקדוקית, לשיחדש כמה מאפיינים ייחודיים; מכיוון שמטרתה לצמצם את אוצר המילים, אפשר להשתמש במילה בכל חלקי הדיבר – המילה סכין, לדוגמה, יכולה לשמש במשמעות של מילת הציווי "חֲתוך", ובזה אפשר לבטל את המילה "חתוך" שהופכת למיותרת. בהוספת הסיומת "יי" בסוף המילה אפשר ליצור שם תואר – משמעות המילה "קליי", לדוגמה, היא "קליל"; בהוספת התחילית "ב" בתחילת המילה אפשר ליצור את תואר הפועל – משמעות המילה "במהר", לדוגמה, היא "מהירות". כמו כן ניתן לעשות הנגדה שלילית למילים בהוספת הסיומת "אל" בתחילת המילה או הגברה חיובית של משמעותה בהוספת "יתר" (plus) או "כפליתר" (doubleplus) בסוף המילה לשם השגת הדגשה חזקה יותר.

המילים בשיחדש מחולקות לשלושה סוגים שונים:

אוצר מילים א' – מאגד את המילים הנחוצות לשימוש יומיומי.

אוצר מילים ב' – מאגד את המילים בעלות האופי הפוליטי שנועדו לכפות על הדובר את השקפת הסוֹצאנג.

אוצר מילים ג' – מאגד את המילים הנחוצות לשימושים מדעיים וטכניים.

שפת מחשב

שפת מחשב היא שפה שבאמצעותה האדם נותן הנחיות פעולה למחשב. לכל שפת מחשב יש אוצר מילים משלה, בדומה למאפיין של השפה הטבעית. אך בניגוד לשפות טבעיות, לשפות מחשב יש לרוב מבנה נוקשה ומוגדרת בהן משמעות יחידה לכל ביטוי.

בשימוש הנפוץ במושג "שפת מחשב", לעיתים הכוונה היא לשפת תכנות או לשפת מכונה. במשמעות הרחבה יותר, מושג זה כולל בנוסף לשפות תכנות, גם שפות כגון HTML ,XML או CSS, שאינן בגדר שפות תכנות, אף שהן שפות בעלות אוצר מילים המשמשות למתן הנחיות למחשב. ההבדל הוא שבשפת תכנות יש לוגיקה שבדרך כלל מתבטאת בקיומן של פקודות לבקרת זרימה, כגון פקודת if, או כלים אחרים ליצירת לוגיקה. כלים ליצירת לוגיקה אינם קיימים בשפת תגיות (markup language) כגון HTML ו-XML.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.