אוצר החכמה

אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל מאה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי שעברו זיהוי תווים אופטי, שמאפשר אחזור מידע באמצעות מנוע חיפוש שמוטמע במערכת.

בגרסה 17.0 (חורף 2018/19) של המאגר ישנם 100,767 כותרים, קצב העדכון של המאגר עומד על כ-5,000 ספרים מדי שנה. המאגר מאפשר חלוקה של הספרים לפי קטגוריות, כמו: תנ"ך ופרשניו; משנה ומפרשיה; תלמוד בבלי ומפרשיו; תלמוד ירושלמי ומפרשיו; קבלה; מוסר; חסידות; היסטוריה; פולמוסים; כתבי עת; ספרי קהילות, ספרי יובל וספרי זיכרון. כתבי יד ודפוסים ראשונים.

המאגר נמכר במחיר מלא על גבי דיסק קשיח לשימוש לא מקוון, או בתשלום מנוי חודשי דרך אתר המאגר המקוון. המאגר מציע גם מנויים יומיים ודרכים שונות לשימוש בו. החיפוש באתר וכל הספרים זמינים לעיון חופשי במגבלת עמודים (נכון ל-2019 עד עמוד 40), דברי דפוס רבים כמו קונטרסים המופיעים במאגר זמינים לעיון חופשי בשלמותם בצורה זו.

המאגר פועל בשיתוף פעולה עם כמה מכוני הוצאה לאור תורניים מובילים וחלקם מציעים את ספריהם בתשלום נפרד כחלק מהמאגר. בין המכונים שספריהם נמצאים במאגר: יד הרב נסים, מוסד הרב קוק, מכון ירושלים, עוז והדר וקה"ת.

יוצר המאגר הוא ארז סלע, בעלי המאגר הם ארז ובשמת סלע.

לצד המאגר מפעילה מערכת אוצר החכמה פורום אינטרנט שבו מתנהלים דיונים בענייני ספרות תורנית, הלכה, היסטוריה יהודית וביוגרפיות של אישים רבניים.

אוצר החכמה
OH logo
OH homepage
דף הבית של המיזם (חלונית חיפוש)
מפתח ארז סלע
תאריך השקה 2002
גרסה אחרונה 17.0‏ (ינואר 2019)
קטגוריה מאגר תורני
www.otzar.org
אוצר החכמה גירסה 15
גירסת הדיסק הקשיח 15.0

ראו גם

קישורים חיצוניים

אלעזר וייסבלום (ליז'נסק)

רבי אֶלְעָזָר וַיְיסְבְּלוּם מִלִיזֶ'נְסְק (תק"א, וי"א תק"ב - כ"ח בתמוז תקס"ו), בנו הגדול של רבי אלימלך מליז'נסק. היה צדיק חסידי, מדפיס הספר נועם אלימלך.

אנציקלופדיה לחכמי גליציה

אנציקלופדיה לחכמי גליציה (נקראת גם מאורי גליציה) היא אנציקלופדיה ביוגרפית, גנאלוגית וביבליוגרפית של רבני יהדות גליציה והספרות תורנית שלהם.

מחבר האנציקלופדיה הוא חוקר יהדות גליציה ורבניה, מאיר וונדר, שהאנציקלופדיה היא מפעל חייו.

אסופות (ספר שנה)

אסופות היה ספר שנה למדעי היהדות שיצא לאור בירושלים במסגרת יד הרב נסים במשך חמש עשרה שנים, בין השנים ה'תשמ"ז-ה'תשס"ג, 1987-2003.

ספר השנה החל לראות אור בעקבות הוצאתו לאור בשנת ה'תשמ"ה של ספר הזיכרון לרב יצחק נסים בשישה כרכים. בעקבות היענותם של כותבים רבים לכתוב מאמרים עבור ספר הזיכרון, הועלה הרעיון ליצור כתב עת שיעסוק בשלל נושאי מדעי היהדות, מכיוון שעד אותה שנה לא היה כתב עת בעברית שלא התמקד בענף ספציפי מענפי התחום.

עורך ספר השנה לכל אורך שנות פעילותו היה מאיר בניהו.

ארז סלע

ארז סלע (נולד בכ"ג בטבת ה'תשי"ז, 27 בדצמבר 1956) הוא מוציא לאור, מהדיר ועורך ספרים, היוזם והבעלים של פרויקט "אוצר החכמה".

הדרום (כתב עת)

הדרום הוא קובץ תורני היוצא לאור בניו יורק מאז סוף שנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי הסתדרות הרבנים דאמריקה.

לצד חידושי תורה ופסקי הלכה, מתפרסמים ב"הדרום" גם מחקרים בהיסטוריה של עם ישראל וביוגרפיות של רבנים ודמויות בעולם היהודי. בגיליון מ"ז של הדרום פרסם הגרי"ד סולובייצ'יק את חיבוריו המחשבתיים 'ובקשתם משם' ו'רעיונות על התפילה'.

בין הדמויות הבולטות שפרסמו חידושי תורה ומאמרי הלכה בגליונות "הדרום": הרב יחיאל יעקב וינברג, הרב יוסף אליהו הנקין, הרב אליהו חזן, הרב יהודה לייב לוין ממוסקבה, הרב אליהו כץ מברטיסלאבה, הרב ישראל זאב גוסטמן והרב אפרים גרינבלט. אישים בולטים שפרסמו את מחקריהם בכתב העת: מאיר הרשקוביץ, יצחק לוין ונפתלי בן מנחם.

ההד

ההד היה ירחון בעל אופי דתי/חרדי לאומי, שראה אור בירושלים בשנים 1953-1925.

את כתב העת מימן האגף החרדי של קרן קיימת לישראל. העורך הראשון היה הרב חנוך הניך בורנשטיין, ולאחריו שימש בתפקיד במשך כעשרים וחמש שנים הסופר ואיש הרוח ר' בנימין, שאף כתב לא מעט מן הכתובת והמאמרים שהופיעו בעיתון בשנים הראשונות. אופיו של הירחון היה ייחודי, והוא עסק בו בזמן בסוגיות דתיות, לאומיות, יישוביות ופוליטיות. אחת ממטרותיו העיקריות הייתה לקרב את הציבור היהודי האורתודוקסי לעשייה הציונית והלאומית בארץ ישראל, ומסיבה זו תמכו בהפקתו קרן קיימת לישראל וקרן היסוד.

הגיליונות הראשונים הודפסו במכונת כתיבה פשוטה. בהמשך החל להיות מודפס בבתי דפוס בירושלים. בשנת 1932 גדל מספר העמודים ל-32 בגיליון והעטיפה הוחלפה לאיכותית יותר ועליה גם פרסומות. בשלב מסוים הובטחה לחותמים על כתב העת מתנה מיוחדת - אחד מספריו של רבי בנימין.

המאמרים שפורסמו בכתב העת הוקדשו לדמויותיהם של רבנים ואישי ציבור שהזדהו עם התנועה הלאומית היהודית ועם מטרותיה; לתיאור הקמתם של מוסדות דת, חינוך ומדינה בארץ ישראל; לדיונים אידאולוגיים בנושא השפה העברית, התנועה הציונית הדתית, המעש ההתיישבותי הציוני בארץ ישראל ועוד. בין הכותבים היו אישים דוגמת הרב אברהם יצחק הכהן קוק וש"י עגנון. תפוצתו של ההד הייתה בחלק מן השנים רחבה למדי, והוא הופץ גם בקהילות יהודיות באירופה, בארצות הברית ובדרום אמריקה.

החומה (כתב עת)

החומה, ילקוט מאמרים מאנשי נטורי קרתא הוא כתב עת של נטורי קרתא, הרואה אור בירושלים מעת לעת מספר פעמים בשנה.

הגיליון הראשון ראה אור בתש"ד 1944; בשנים תש"ט-תשי"ג (1953-1949) ראה אור בשם: "אם אני חומה"; בשנים תשי"ג-תשי"ד (1954-1913) בשם "חומתנו"; ובשנת תשי"ד - בשם "משמרת חומתנו". ‬

עורך העיתון כיום (2012) הוא הרב אברהם יעקב עפשטיין. משתתפים בו כותבים מאנשי "נטורי קרתא" והמקורבים אליהם, כגון עמרם הלוי, יצחק בהר"ן, מ. שיש, איש ירושלים (שם עט), א. לייבאוויטש, י. לאנג, ו-י. העריך. בדרך כלל כולל כל גיליון כד (24) עמודים. העיתון עוסק בעניינים העומדים על הפרק מנקודת המבט של המוציאים לאור, בהם שאלת מימון תלמודי התורה והישיבות על ידי מדינת ישראל, שעליה דנים "נטורי קרתא" בחריפות עם מפלגת "אגודת ישראל" ומקורביה; וכן על סוגיית גיוס חרדים לצה"ל; על חפירות ארכאולוגיות באזורי קברים בארץ ישראל, הקרויים לגנאי "חיטוטי שכבי"; ועל התרבות והספרות החרדית בכללה.

חסידות מודז'יץ

חסידות מודז'יץ הוא שמה של חצר חסידית שקמה בעיירה הפולנית דמבלין שכונתה בפי היהודים מודז'יץ, ומרכזה כיום בבני ברק. החסידות מפורסמת בדגש הניתן בה לפיתוח הניגון החסידי.

יגאל רוזן

הרב יגאל רוזן (נולד בח' באייר תש"ד, 1 במאי 1944) הוא ראש ישיבת אור ישראל הגדולה בפתח תקווה.

יחזקאל לנדא

רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 - י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793), היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל. נודע בכינויים ה"נודע ביהודה" וה"צל"ח" על שם ספריו.

מרדכי מקרמניץ

רבי מרדכי מקרמניץ (תק"ו - י"ג בתמוז תק"פ) היה אדמו"ר בדור הרביעי לחסידות. בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב.

משה אריה פריינד

הרב משה אריה פריינד (ו' בתשרי תרס"ד ספטמבר 1903 – כ' באלול תשנ"ו ספטמבר 1996) היה גאב"ד העדה החרדית.

משה צינוביץ

משה צינוֹביץ (תרס"ה, 1905 - ח' באלול ה'תשמ"ז, 1 בספטמבר 1987) היה סופר, ביוגרף ועיתונאי ישראלי ממוצא פולני-ליטאי. חוקר תולדות אישים וקהילות ישראל באירופה.

משיב הרוח ומוריד הגשם

'מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם' (נ"א: הַגָּשֶׁם) (נזכרת במשנה כהזכרת גבורות גשמים) היא הזכרה הנאמרת בימות החורף, בתפילת העמידה בברכת גבורות, (ברכת מחיה המתים).

פרודיות לפורים

פָּרוֹדְיוֹת לפורים הן פרודיות המיועדות לקריאה בחג הפורים, הנפוצות בגרסאות שונות בקרב היהודים, החל מתקופת הראשונים. הפרודיות מחקות את המקרא, התלמוד, התפילה, הסליחות, ועוד. הנושא העיקרי הוא מצוות השכרות בפורים שהורחבה ל"איסור" שתיית מים ואף ל"בל יראה" על מים. הפרודיות גררו ביקורת רבנית שהביאה עד לכדי קריאה לשריפת הספרים.

צבי שרגא גרוסברד

הרב צבי שרגא גרוסברד (תרע"ז 1917 – י"ג בחשון תשנ"ד, 28 באוקטובר 1993) היה ראש ישיבת פוניבז' לצעירים ומנהל החינוך העצמאי.

שלמה קורח

הרב שלמה קורח (י"ז בכסלו ה'תרצ"ו, דצמבר 1935 - י"ג בחשוון ה'תשע"ט, 22 באוקטובר 2018) היה מרבני יהדות תימן בישראל, הרב הראשי ואב"ד העיר בני ברק.

שמעון ברנפלד

שמעון ברנפלד (בגרמנית: Simon Bernfeld; י"ב בטבת ה'תר"ך, 7 בינואר 1860 - כ"ד בשבט ה'ת"ש, 3 בפברואר 1940) היה היסטוריון, פובליציסט וחוקר המקרא. יוצא יהדות גליציה שכיהן תקופה כרבה הראשי של הקהילה הספרדית בבלגראד ובעשרות שנותיו האחרונות פעל כחוקר עצמאי בברלין, גרמניה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.