אופוריה

אופוריהיוונית: εὐφορία - פוריות או הכוח של תחושת קלות תמידית, ההפך מדיספוריה) היא הרגשה קיצונית של התרוממות רוח, המלווה באופטימיות, בתחושת רווחה נפשית ובפעילות מוגברת. אופוריה כוללת תחושות אושר, הנאה, התרגשות והתלהבות גבוהות מאוד.

אופוריה לעיתים נגרמת על ידי שימוש בסמים פסיכואקטיביים או גם על ידי התנהגויות טבעיות כגון פעילות ספורטיבית לדוגמה בזמן ניצחון של ספורטאי או על ידי פעילות מינית. אופוריה יכולה לבוא ללא סיבה חיצונית הנראית לעין, אלא בעקבות התגברות ביטחון עצמי ורגשות חיוביים. כמו כן, אופוריה יכולה להיות גם תוצאה של הפרעה פסיכולוגית כגון הפרעה דו קוטבית וציקלותימיה. אופוריה עשויה להתרחש גם עקב מחלות התוקפות את מערכת העצבים כגון עגבת וטרשת נפוצה. במקרים פתלוגיים עלולה תחושת האופוריה להיות משוללת כל בסיס מציאותי ולכלול דלוזיות של גדלות וחסינות, עד כדי מאניה. במקרים כאלה האופוריה נחשבת להפרעה נפשית. התופעה ההפוכה לאופוריה נקראת דיספוריה.

הארי סטק סאליבן, פסיכיאטר אמריקאי אשר היה מהאבות המייסדים של הפסיכואנליזה הבינאישית, עשה שימוש נוסף במונח לציון תחושה אידיאלית (שלרוב היא בלתי ניתנת למימוש מלא), של סיפוק עמוק, רווחה נפשית ונוחות, שנוצרת אצל האדם כשהוא חש איזון פנימי מוחלט, לאחר שסופקו כל צרכיו הפיזיים והבין-אישיים. אופוריה לעולם לא מתקיימת במלואה אלא נמצאת בקצה אחד של ספקטרום החוויה כאשר בקצה השני נמצאת חוויה של מתח מוחלט.

אופוריה
League win
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D005059

סוגים

אופוריה הנגרמת כתוצאה מפעילות ספורטיבית

רצים יכולים לחוות תחושה של אופוריה. באמצעות שימוש בסורק PET ושאלון מצב רוח, מחקר אחד הראה כי רצים הפגינו רמות גבוהות של אנדרופינים אשר נקשרו לרצפטורים אופיואידים במספר אזורים במוח, בעיקר באזורים הקדמיים המעורבים עם רגשות חיוביים. מניתוח המחקר עלה כי רמת האופוריה הסובייקטיבית של רץ בודד התכתבה ישירות עם רמת פעילות האנדרופינים שהתרחשה בתוך המוח. יחד עם זאת, לא הוכח במחקר זה כי שחרור האנדרופין היה האחראי הבלעדי לחווית אופוריה בקרב רצים, אך זה הוכר כגורם תורם משמעותי לתחושת אופוריה[1]. למעשה, אנדרופינים משחקים תפקיד במערכת הגמול שעשויה לגרום להתמכרות כימית עקב פעילות גופנית עקבית.

אופוריה הנגרמת כתוצאה משימוש בחומרים פארמקולוגים

  • אלכוהול - דווחה אופוריה במהלך 10–15 הדקות הראשונות של צריכת אלכוהול.
  • Catnip - מכיל חומר מרגיע בשם nepetalactone אשר מפעיל רצפטורים אופיואידים. חומר זה מעורר אצל חתולים התנהגויות המסמנות הנאה כגון רחרוח, ליקוק, לעיסה, נענוע ראש, גלגול ושפשוף. Catnip, עם זאת, אינו מעורר תגובות אלו בקרב בני אדם.
  • קנאביס - המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בצמח הקנאביס - THC - הוא בעל מאפיינים הן מעוררים והן מדכאים, אך הוא מוכר יותר כגורם לאופוריה.
  • MDMA - המכונה גם "אקסטזי" ו-MDEA הם סמים אשר גורמים לרגשות של אופוריה לטווח קצר, אנרגיה מתפרצת ועלייה בחוש המגע.
  • אופיום - האופיום ונגזרותיו מורפיום וקודאין הם תרופות שהופקו מצמח פרג האופיום, אשר יוצר תחושת אופוריה ומפחית כאב.

אופוריה הנגרמת ממוזיקה

אופורית מוזיקה היא מצב של אופוריה אליו אדם מגיע בזמן שמיעת מוזיקה. למעשה, המוזיקה מובילה את האדם למצב של טרנס; תחושת ריחוף או סיבוב. האדם עשוי לראות או אף להרגיש קול. בנוסף, תחושת אופוריה זו יכולה להוביל לדחף בלתי נשלט לרקוד. ידוע כי תחושה מסוג זה יכולה להיגרם כתוצאה משימוש בקנאביס, אקסטזי ושאר הסמים הפסיכואקטיביים. חוקרים בתחום טוענים כי ניתן להציג מצב אופורי זה על ידי שימוש בהקלטה של גלי המוח שהתקבלו באמצעות סורק EEG.

קישורים חיצוניים

  • אופוריה, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
  • ציקלותימיה, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"

הערות שוליים

  1. ^ לחץ נפשי, אימון גופני והקשר לתחושת אופוריה ד"ר דרור שגיא
אופוריה (סדרת טלוויזיה אמריקאית)

אופוריה (באנגלית: Euphoria) היא סדרת נעורים אמריקאית שנוצרה על ידי התסריטאי והמפיק האמריקאי-יהודי סאם לוינסון, המבוססת על סדרה ישראלית בעלת שם זהה שנוצרה על ידי רון לשם, דפנה לוין וטמירה ירדני, עבור רשת "HBO". הסדרה עלתה לשידור ב-16 ביוני 2019. ביולי 2019, חודשה הסדרה לעונה שנייה שצפויה לעלות במהלך שנת 2020.

בארץ, הסדרה בגרסתה האמריקאית משודרת ב-HOT, yes, וסלקום tv.

אופוריה (סדרת טלוויזיה ישראלית)

אופוריה היא סדרה ישראלית ששודרה ב HOT בין 2012 ל-2013.

הסדרה, אותה כתב רון לשם וביימה דפנה לוין, עוסקת בעולמם של נערים בני 17, בני דור ה-Z, המעבירים את זמנם בקיום יחסי מין, בשימוש בסמים ובחיפוש אחר ריגושים. עולמם של הנערים בסדרה הוא עולם של בדידות וריקנות, ונעדר סמכות הורית. המבוגרים בסדרה נראים לעיתים רחוקות ובאופן מרומז בלבד, בזווית צילום שאינה מראה את פניהם. לנוכח תכניה הקשים הוחלט לחסום את אפשרות הצפייה בסדרה לפני השעה 22:00.

לדברי לשם, "הם לא מחפשים באמת כלום, כי הכל בהישג ידם בחיפוש בגוגל בטלפון הנייד... הפרק הראשון מתחיל בזה שבגיל 8 ראית אנשים קופצים ממגדלי התאומים. ראית כבר כל כך הרבה דברים בגיל 8, שמה יעניין אותך כבר בגיל 17? התרגלת לקצב דפיקות לב, לזרימת דם, לקצב אדרנלין כזה, שאתה מחפש את הדבר הבא".רשת HBO הפיקה גרסה אמריקאית באותו השם לסדרה, אשר עלתה ביוני 2019, בה מככבים זנדאיה, סטורם ריד וסידני סוויני.

אירוויזיון 2012

אירוויזיון 2012 הייתה ההפקה ה-57 של תחרות הזמר השנתית של רשת השידור "אירוויזיון" מטעם איגוד השידור האירופי. התחרות נערכה בבאקו בירת אזרבייג'ן לאחר זכייה באירוויזיון 2011 עם השיר "Running Scared" ("בורח בבהלה") שבוצע על ידי הצמד אל וניקי.חצי הגמר הראשון התקיים ב-22 במאי, השני ב-24 במאי והגמר ב-26 במאי 2012. המדינה הזוכה בתחרות זו היא שוודיה עם השיר "Euphoria" (אופוריה) שביצעה הזמרת לורין. במהלך שלב ההצבעה כל המדינות המשתתפות בתחרות חוץ מאיטליה העניקו לשוודיה נקודות, כאשר היא מקבלת "דוז פואה" (12 נקודות) 18 פעמים, מה שגורם לה להפוך למדינה שקיבלה הכי הרבה "דוז פואה" (12 נקודות) בתחרות אחת. עד אז השיא היה שמור לנורווגיה שקיבלה 16 פעמים "דוז פואה" (12 נקודות) בעת זכייתה באירוויזיון 2009.

המפקח מטעם איגוד השידור האירופי היה יון אולה סאנד מנורווגיה.

אמפטמין

אמפטמין (alpha-methyl-phenetylamine) הוא תרופה ממשפחת הממריצים הפועלת על מערכת העצבים המרכזית, ומשמשת לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), לטיפול בנרקולפסיה (נרדמות) וכמדכא תיאבון בבקרת משקל גוף.

לאמפטמין מרכז כיראלי אחד בלבד ולכן מופיע בשתי תבניות אופטיות פעילות – איזומר ימני (-dextro או d-) ואיזומר שמאלי (levo- או I-). כיום השימוש באיזומר השמאלי של אמפטמין לטיפול תרופתי ב-ADHD הוא בתערובת של מלחים יחד עם תערובת אננטיומרים של אמפטמין (MES-amphetamine), שמכילה ביחס של 1:3 אמפטמין איזומר ימני: אמפטמין איזומר שמאלי. הרכב זה נמכר הן בתצורת שחרור מידי והן בתצורת שחרור מושהה. ריכוז השיא בפלזמה הוא לאחר 3 שעות מנטילת הכדור, נתון שאינו משתנה בין האיזומרים.

בשנת 2007 הוצגה תרופה חדשה: בשם ליסדסאמפטמין שהוא אמפטמין בצורת קדם-תרופה (lisdexamfetamine dimesylate (Vyvanse. ליסדסאמפטמין מכילה את החומצה האמינית הטבעית ליזין, שקשורה בקשר קוולנטי דרך קבוצת האמין לאמפטמין איזומר ימני. התרופה עוברת פירוק לאחר ספיגה למחזור הדם על ידי תאי הדם האדומים היא מפורקת לשני מרכיבי היסוד שלה (אמפטמין וליזין) על ידי הידרוליזה אנזימתית. ריכוז השיא של התרופה בדם מגיע לאחר פחות משעה ונמשך בערך 12 שעות.התרופות הללו נמצאות בשימוש נרחב כבר עשרות שנים. מחקרים רבים, שבחנו את ההשפעה לטווח ארוך של נטילת תרופות ממריצות, לא מצאו שיש סכנה מיוחדת בנטילת התרופה, גם לא לטווח הארוך כאשר האמפטמין נלקח כגלולה, האפקט של הסם הוא "חלק" יותר (מתון יותר) ונמשך יותר זמן. לעיתים אמפטמין נלקח גם כדי להגביר את התופעות השונות של סמים אחרים[דרוש מקור]. בגלל השפעותיו הממריצות אמפטמין נחשב כסם אסור בספורט אלא באישור רפואי בלבד. הוא משווק כיום בישראל בשמות מסחריים כגון אדרל, אטנט, ובעבר שווק בשם Amphetamine Mixed Salts.

אנדורפין

אנדורפינים (באנגלית: Endorphin) הם חלק מקבוצה של חומרים כימיים (נוירוטרנסמיטורים) המצויים באופן טבעי במוח ומופרשים מבלוטת יותרת המוח.

יש להם תפקיד חשוב בשליטה על כאב ועל התנהגות רגשית כמו פחד, מתח והנאה.

בהתאם לכך, הם מסייעים לשיכוך כאב ולשיפור מצב הרוח.

האנדורפינים זכו לכינוי "מפתחות לגן עדן", בעקבות יכולתם לשלוט בהנאה וכאב.

אתר (כימיה)

אתרים (Ethers) הם קבוצה של תרכובות אורגניות. חומרים ידועים רבים הם אתרים, כשהידוע בהם הוא דיאתיל אתר, הקרוי לעיתים בפשטות אתר, אחד החומרים הראשונים ששימשו להרדמה רפואית.

החומר משמש גם כסם שנצרך בשאיפה, ומשרה הרגשה כללית של אופוריה, ופגיעה קשה ביכולת המוטורית והקוגניטיבית.

דפנה לוין

דפנה לוין (נולדה ב-14 ביוני 1968) היא במאית ותסריטאית טלוויזיה ישראלית.

התאהבות

התאהבות היא תחושה העולה באדם, החָפֵץ בקרבתו של אדם אחר, בדרך כלל מהמגדר שאליו הוא נמשך מינית, אך לאו דווקא, ומעוניין בקבלת יחס אוהב ממנו. זהו לרוב השלב הראשוני בהיווצרותו של קשר של אהבה רומנטית. התאהבות מאופיינת בסערת נפש, פרפרים בבטן, מחשבות בלתי פוסקות על האהוב, ותחושות של אופוריה, כאשר ההתאהבות נראית כמוליכה לעבר מערכת יחסים אוהבת, ומנגד, תחושות של דיכאון ודכדוך עמוקים, כאשר ההתאהבות נראית כעולה על שרטון.

התאהבות נמשכת פרק זמן מוגבל, ולאחריה, גם אם נוצר קשר רומנטי יציב, היא מתחלפת ברגשות רגועים יותר, שמאפייניהם הם שלווה וביטחון.

זנדאיה

זנדאיה מארי סטורמר קולמן (באנגלית: Zendaya Maree Stoermer Coleman; נולדה ב-1 בספטמבר 1996), המוכרת בשמה הפרטי זנדאיה, היא זמרת, שחקנית, רקדנית ואייקון אופנה אמריקאית. היא מוכרת בשל הופעתה בסדרת הנעורים "שייק", בה היא כיכבה לצד בלה ת'ורן, בסדרת הנעורים "קייסי אנדרקאבר", ובתפקיד הראשי בגרסה האמריקאית לסדרה הישראלית "אופוריה".

ילדי הפרחים

"ילדי הפרחים" או הִיפִּים הייתה תרבות הנגד השמאלנית של צעירים שהתחילה בארצות הברית באמצע שנות השישים והתפשטה למקומות אחרים בעולם. היפים התנגדו לאורתודוקסיה הפוליטית והחברתית, ובחרו באידאולוגיה עדינה שהעדיפה שלום, שוויון, ואהבה. ילדי הפרחים היו לעיתים קרובות צמחוניים וידידותיים לסביבה, הטיפו לאחווה בין בני האדם ושמירה על הטבע ועל בעלי החיים, ושימוש בסמים פסיכדליים (כמו LSD) אשר האמינו שגורמת להרחבת התודעה. תנועה זו הצמיחה מוזיקאים רבים בתחום הקאנטרי, הבלוז והרוק, ומנהגם לגדל שיער הפך למסורת עליה שמרו כמעט כל יוצרי הרוק הקלאסי והכבד לדורותיהם, משנות השישים ועד ימינו.

לוטוס

לוֹטוּס (ביוונית: λωτός) משמש כשם לא טקסונומי למינים רבים של צמחים, ובפרט לצמחי מים. באגדות, בדתות וביצירות האמנות של מצרים העתיקה, הודו ויוון העתיקה נקראו בשם לוטוס צמחי מים בעלי עלים צפים ושושנות מים.

כסוג טקסונומי, השם המדעי לוטוס מתייחס לסוג במשפחת הקטניות. צבעי הפרחים של המינים השונים המכונים כיום לוטוס הם אדום, ורוד, לבן ולעיתים רחוקות גם צהוב.

מאור שוויצר

מאור שוויצר ברדוגו (נולד ב-3 בספטמבר 1989) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון ישראלי.

מאניה

מאניה, או בשמה הרשמי אפיזודה מאנית, (אנגלית: ManicEpisode) היא מצב רוח המאופיין בתחושת התעלות, תחושת כל-יכולות ופעלתנות יתר. מצבים מאניים מאופיינים במצב רוח מרומם, אופטימיות, לעיתים אופוריה, עצבנות, רמות אנרגיה גבוהות, חוסר שינה, חשיבה ודיבור מהירים (לוגומניה), ולא ברורים, כך שלעיתים משמיט האדם מדיבורו משפטים או חלקי משפטים, דבר המקשה את הבנתו. הוא עשוי להיראות רציונלי ברגע אחד וחסר כל שליטה ברגע שלאחר מכן. מאניה היא מצב נפשי שעשוי להיות חלק מהתמונה הקלינית של הפרעה נפשית קשה. למרות הדמיון בשם אין כל קשר מבחינה קלינית בין מאניה לבין מצבים והפרעות נפשיות כמו ארוטומניה, קלפטומניה, פירומניה, טריכוטילומניה וכדומה.

מורפין

מורפין הוא סם פסיכואקטיבי ממכר ותרופה ממשפחת האופיאטים, המשמש כמשכך כאבים חזק. מורפין נכלל בפקודת הסמים המסוכנים ומותר רק בשימוש רפואי. כל שימוש, ייצור, קניה או מכירה של מורפין שלא לצרכים רפואיים, הוא עבירה פלילית בישראל ובמרבית מדינות העולם.

מורפין, כמו אופיאטים אחרים, פועל בצורה ישירה על מערכת העצבים המרכזית על מנת לשכך כאב. פעולתו העיקרית היא בסינפסות של הגרעין הקשתי (arcuate nucleus). מורפין נחשב לתרופה ממכרת מאוד בהשוואה לחומרים אחרים, סבילות ותלות פיזית ופסיכולוגית מתפתחות במהירות.

מקורה של המילה מורפין נגזר מהמילה מורפיאוס, אל החלומות במיתולוגיה היוונית.

מנון (דיאלוג אפלטוני)

מנון הוא דיאלוג סוקרטי שכתב הפילוסוף היווני אפלטון.

החיבור נחשב לאחד מן "הדיאלוגים האמצעיים" שכתב אפלטון. החיבור כתוב בצורה של שיחה בין מנון לבין לסוקרטס.

אם בדיאלוגים המוקדמים דן אפלטון בעיקר במידה הטובה ובענייני מוסר, עתה הוא מרחיב את היריעה לכל נושא אפשרי. בהתאמה לגישה הפלאטוניסטית שפיתח, סוטה אפלטון מהגישה הסוקראטית, כשהוא טוען שניתן להשיג ידיעה על נושאים מסוימים. הוא מפתח את תורת הצורות המפורסמת שלו, שלימים תקרא על שמו – פלאטוניזם.

עוד נידונים בדיאלוגים התיכוניים נושאים כגון נצחיות הנשמה ("פיידון"), פוליטיקה וסדרי המדינה האידיאלית ("המדינה"), למידה ("מנון"), אהבה ויופי ("המשתה").

בדיאלוג זה נראה כי אפלטון מנסה לקבוע את ההגדרה של מידות טובות, או אַרֵטֶה, כגון צדק או מתינות. החלק הראשון של הדיאלוג כתוב בסגנון הדיאלקטיקה הסוקארטית ומביא לידי בלבול או אופוריה אצל מנון.

לעומת זאת, בתגובה לפרדוקס של מנון (או הפרדוקס של הלומד), מציג סוקרטס רעיונות חיוביים כגון הישארות הנפש והתאוריה של הידע (היזכרות - אנמנזה), באמצעות חידה מתמטית אותה הוא מציג על אחד מבני העבדים של מנון. הדיאלוג מסתיים בהבחנה בין הידע המתמטי, והידע בכלל, לבין אמונה אמיתית.

משקה חריף

משקה חריף הוא משקה המכיל אלכוהול (שהוא השם המקובל בשפת היומיום לאתנול).

לצריכת אלכוהול יש, בין השאר, השפעות קצרות טווח. בשל השפעתו המשכרת של האלכוהול, המשרה על השותה אותו הרגשת שמחה, אופוריה ורוגע, הייתה מאז ומעולם שתיית משקאות חריפים, בעיקר בקבוצה, דרך מקובלת לחגוג, לבלות או להביע שמחה. קיימים משקאות חריפים רבים, המופקים מחומרים שונים. למעשה, כמעט לכל עם או קבוצת עמים יש משקה חריף מסורתי, בעל טעם, ריח ותכונות נוספות המייחדות אותו לעומת שאר המשקאות, וכן תרבות שתייה שהתפתחה סביבו.

סם פסיכדלי

סמים פסיכדליים הם סמים פסיכואקטיביים המעוררים הזיות, שינויים בדפוסי המחשבה ובמצב התודעה. המונח נגזר מיוונית ψυχή (פסיכה, "נפש") ו-δηλείν (דילין, "לחשוף"), או δήλος (דלוס, "יפה"), ומשמעותו שפסיכדלים יכולים לגשת לנשמה ולפתח פוטנציאל בלתי מנוצל של המוח האנושי.מחקרים מראים כי פסיכדלים בטוחים מבחינה פיזיולוגית ואינם מובילים להתמכרות. מחקרים פסיכותרפיים שנערכו באמצעות פסילוסיבין מצביעים על כך שסמים פסיכדליים עשויים לסייע בטיפול בהתמכרות לאלכוהול וניקוטין.רוב הסמים הפסיכדליים המוכרים אינם חוקיים במדינת ישראל ובמדינות אחרות בעולם, לעיתים למעט שימוש בהקשר דתי או לצורך מחקר. למרות בקרות האלה, השימוש בפסיכדלים הוא נפוץ.

קוקאין

קוקאין הוא אלקלואיד טרופאני המשמש כסם, המופק מעלי צמח הקוקה, שגדל בעיקר בדרום אמריקה באזורים ההרריים של קולומביה, בוליביה ופרו.

קוקאין משמש ברפואה להרדמה, בעיקר בניתוחי עיניים, אף וגרון.

לצד השימושים הרפואיים שלו, הקוקאין הוא גם סם פסיכואקטיבי שאנשים נוטים לעשות בו שימוש פלילי אשר מוגדר כמזיק רפואית. בשל היותו חומר רעיל וממכר, הפצתו, החזקתו וצריכתו שלא למטרות רפואיות אסורות כמעט בכל רחבי העולם. הקוקאין נחשב "סם של עשירים", בשל מחירו הגבוה יחסית לסמים אחרים.

בשנות ה-80 של המאה ה-20, השימוש הלא חוקי בקוקאין התפשט במהירות באירופה ובצפון אמריקה. במיוחד במדינת ארצות הברית, בה קוקאין הפך לסם השני הנצרך ביותר אחרי קנאביס, דבר שהוביל לעלייה חדה בשיעורי הפשיעה והאלימות בערים מרכזיות. ארצות הברית נחשבת לצרכנית הגדולה ביותר בעולם של סם הקוקאין.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.