אופוזיציה

אוֹפּוֹזִיצְיָה במובנה הרחב היא כלל העמדות, הארגונים והתנועות המתנגדים פוליטית או אידאולוגית לממשל או לעמדתו. בהקשר הפרלמנטרי-מדיני, אופוזיציהעברית: נֶגְדָּה[1]) היא כלל המפלגות שאינן חברות בקואליציה, כלומר שלא התאגדו עם מפלגת השלטון והמפלגות שתומכות בה (אשר נציגיהן חברים בממשלה) לשיתוף פעולה ברשות המבצעת.

מטרת האופוזיציה היא לייצג בפרלמנט את דעות המיעוט שלא זכו לייצוג בממשלה, לבקר את הממשל, להציג חלופה לדרכו ואף לנסות להדיחו בהתאם לחוק. במשטר פרלמנטרי-יחסי כמקובל בישראל, חברי האופוזיציה מהווים מיעוט בקרב חברי הרשות המחוקקת, מכיוון שחברותם של רוב חברי הפרלמנט בקואליציה הכרחית ליציבותה. לעיתים נקבע בחוק או בנוהג שנציג של האופוזיציה יהיה נוכח תמיד בוועדות, על מנת לתת יצוג למיעוט. למשל, בישראל נקבע בחוק שברשויות המקומיות יינתן לאופוזיציה ייצוג בכל אחת מוועדות החובה של הרשות המקומית[2].

בישראל, בממלכה המאוחדת ובמשטרים פרלמנטריים דומים, מקובל שראש האופוזיציה הוא יושב ראש המפלגה הגדולה מבין המפלגות החברות באופוזיציה. בישראל עד שנת 2000, "ראש האופוזיציה" היה תפקיד ללא משמעות שנקבעה בחוק כלשהו. בשנת 2000 נחקק תיקון לחוק שהסדיר את מעמדו, סמכויותיו, שכרו וכדומה. בין היתר חויב ראש הממשלה למסור לו עדכונים בענייני המדינה. כמו כן נחשב ראש האופוזיציה כ"סמל מדינה" וזכאי לאבטחה כראש ממשלה ונשיא.

לקריאה נוספת

  • יגאל מרזל "המעמד החוקתי של אופוזיציה פרלמנטרית" משפטים לח 217 (2009).

הערות שוליים

  1. ^ תחדיש של האקדמיה ללשון העברית, שלא נקלט בציבור.
  2. ^ עע"מ 1207/15 חיים מנחם רוחמקין נ' מועצת העיר בני ברק
אמנסטי אינטרנשיונל

אמנסטי אינטרנשיונל ("ארגון אמנסטי הבינלאומי"; מהמילה האנגלית Amnesty, "חנינה") הוא ארגון לא-ממשלתי בינלאומי הפועל לקידום זכויות האדם המקודשות במגילת זכויות האדם של האו"ם ובסטנדרטים בינלאומיים אחרים לזכויות אדם. בפרט, אמנסטי פועל לשחרור כל אסירי המצפון, ביטול עונש המוות, עינויים, וכל יחס אכזרי אחר לאסירים, סיום תופעת הרציחות הפוליטיות וההעלמות הפוליטיות. הארגון מתנגד לכל הפרה של זכויות אדם, הן בידי ממשלות והן בידי קבוצות אופוזיציה.

גבון

הרפובליקה הגבונית (בצרפתית: République Gabonaise) היא מדינה במערב מרכז אפריקה. היא גובלת בגינאה המשוונית וקמרון בצפון, הרפובליקה של קונגו במזרח ובדרום ומפרץ גינאה במערב. אוכלוסייתה מונה כ-1.7 מיליון בני אדם.

ווהאן

העיר ווהאן, (בסינית מסורתית: 武漢, בסינית מפושטת: 武汉, בפין-יין: Wǔhàn, להאזנה (מידע • עזרה)) היא בירת מחוז חוביי, והעיר המאוכלסת ביותר במחוז. העיר נמצאת ממזרח למישורי ג'ינגאן, והמפגש בין היאנגצה וההאן, והיא איחוד של שלוש ערים: ווצ'אנג, הנקו והניאנג. שמה של העיר נגזר משמותיהן של הערים שהרכיבו אותה, כאשר ההתייחסות הראשונה אל ווהאן כעיר הייתה ב-1927. בשנות העשרים של המאה העשרים הייתה העיר לבירתם של הקוומינטנג, אשר היוו אופוזיציה לצ'יאנג קאי שק. בימינו, ווהאן מהווה המרכז הפוליטי, כלכלי ופיננסי, לימודי ותחבורתי של מרכז סין. בין השאר, ווהאן ידועה כדרך הראשית של תשעה מחוזות, בשל היותה מרכז תחבורתי של עשרות מסילות ברזל, וכבישים מהירים העוברים דרך העיר.

ועדת הכלכלה

ועדת הכלכלה היא אחת מוועדות הכנסת הקבועות.

לפי סעיף 100 (א) (3) לתקנון הכנסת, תחומי עיסוקה הם מסחר ותעשייה; אספקה וקיצוב; חקלאות ודיג; תחבורה על כל ענפיה; איגוד שיתופי; תכנון ותיאום כלכלי; פיתוח; זיכיונות המדינה ואפוטרופסות על הרכוש; רכוש הערבים הנעדרים; רכוש היהודים מארצות האויב; רכוש היהודים שאינם בחיים; עבודות ציבוריות; שיכון; תקשורת; מינהל מקרקעי ישראל; אנרגיה ותשתית; מים.

הוועדה מקדמת חקיקה ראשית וחקיקה משנית בכל תחומי פעילותה, מקיימת סיורים ודנה במגוון רב של נושאים שוטפים. כך למשל דנה במהלך הכנסת ה-16, בין היתר, בייקור תעריפי השיחות בטלפונים ניידים, בהיערכות הממשלה להתפרצות שפעת העופות ובהקמת מתקנים להתפלת מים. ישנו מנהג שתפקיד יו"ר הוועדה ניתן לחבר אופוזיציה. עם זאת, בכנסת ה-18 עמדו בראשות הוועדה חברי הכנסת אופיר אקוניס וכרמל שאמה הכהן, שניהם חברי קואליציה. זאת מכורח הסכם עם האופוזיציה בעד ראשות ועדת החוץ והביטחון.

בוועדה פועלות ועדות משנה רבות לנושאים מגוונים. לדוגמה, בכנסת ה-17 פעלו בה:

ועדת המשנה למאבק בתאונות דרכים

ועדת משנה לעניין הטרמינל החדש בנתב"ג (נתב"ג 2000)

ועדת משנה לעניין חישוב תמלוגים לבעלי זכויות יוצרים ומבצעים

ועדת משנה לעניין סעיפים בתקנות הגז

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לעניין הפעלת כביש חוצה ישראל והמשך סלילתו

ועדת משנה לנושא כוונת משרד הביטחון לבטל את נסיעות החיילים ברכבת

ועדת משנה לעניין צו הבזק

ועדת משנה לעניין סיום המשא ומתן עם העובדים להקמת מע"צ החדשה

ועדת משנה לעניין תקינות מערכות הלייזר של המשטרה.בין הוועדות המשותפות לוועדת הכלכלה ולוועדות אחרות מצויות ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת החינוך לעניין חוק הרשות השנייה וועדה משותפת לוועדת הכלכלה וועדת הכספים לעניין משק המים.

מהפכה

מהפכה מוגדרת כאירוע היסטורי המשנה, בזמן קצר יחסית, את פני החברה, בעקבות קפיצת מדרגה ביכולתו הטכנולוגית של האדם, או בעקבות שינוי רדיקלי בתפיסתו החברתית והפוליטית. סמואל הנטינגטון הגדיר מהפכה כ"שינוי מהיר, עמוק ואלים, המשפיע על הערכים הדומיננטיים בחברה, על המוסדות הפוליטיים ועל המבנה החברתי". עם זאת, משתמשים במונח "מהפכה" גם במקרים בהם השינוי הוא עמוק אך אינו מהיר (כמו במקרה של המהפכה התעשייתית). יש לשים לב שאלימות, החלפת שליטים וחוסר לגיטימציה אינם קריטריונים להגדרת מהפכה אלא תופעות לוואי או תוצאות שלה.

להבדיל ממהפכה, להפיכה משמעות מצומצמת יותר, של החלפת הקבוצה השלטת ולעיתים, גם של המשטר, במדינה. השפעתה של הפיכה אינה חורגת, בדרך כלל, ממסגרת המדינה שבה אירעה. פעמים רבות נעשה שימוש במילה "מהפכה" לתיאור הפיכה שבה נעשה שינוי מהותי בסוג המשטר, גם אם תוצאות ההפיכה אינן חורגות מגבולותיה של המדינה שבה אירעה. דוגמה לכך היא מהפכת הציפורנים, שבה הוחלף המשטר בפורטוגל מדיקטטורה לדמוקרטיה. ברשימה שלהלן יובאו רק מהפכות ששינו את פני החברה האנושית, כל האחרות מופיעות בערך הפיכה. יש להבדיל, גם, בין מהפכה, שהיא אירוע מקיף ומעמיק, ומרד או התקוממות המוגבלים בהיקף ובמטרות.

בשיח הפוליטי, הכח המניע את החלפת השלטון במהפכה הם האזרחים. לעומת זאת, הפיכה היא לרוב אקט צבאי, בו אנשי הצבא מנצלים את כוחם לצורך כיבוש השלטון. בהקשר זה, מהפך הוא החלפת השלטון באופן דמוקרטי.

אבן הבוחן להחלטה האם התרחשה מהפכה או שהיה זה רק ניסיון מהפכה היא התשובה לשאלה: "האם בעקבות האירוע התרחש שינוי של קבע". אם לא נוצר שינוי, אם המצב חזר לקדמותו - לא התרחשה מהפכה.

ממשלת ישראל הארבע עשרה

ממשלת ישראל הארבע עשרה, בראשותה של גולדה מאיר פעלה מה-17 במרץ 1969 עד ה-15 בדצמבר 1969, בתקופת כהונתה של הכנסת השישית, לאחר פטירתו של לוי אשכול ועד לבחירות לכנסת השביעית.

ממשלת ישראל העשרים וארבע

הממשלה העשרים וארבע, בראשותו של יצחק שמיר, הוקמה במהלך כהונתה של הכנסת ה-12, ואושרה בכנסת ב-11 ביוני 1990. היא כיהנה במשך כשנתיים, עד 13 ביולי 1992.

ממשלת ישראל העשרים ושלוש

הממשלה העשרים ושלוש הוקמה לאחר הבחירות לכנסת ה-12 והושבעה בכנסת ב-22 בדצמבר 1988 (י"ד בטבת ה'תשמ"ט). היא הופלה בכנסת בהצבעת אי אמון ב-15 במרץ 1990 (י"ח באדר ה'תש"ן), בעקבות "התרגיל המסריח", והמשיכה לכהן כממשלת מעבר עד לכינון ממשלה חדשה ב-11 ביוני 1990 (י"ח בסיון ה'תש"ן).

ממשלת ישראל העשרים ושש

ממשלת ישראל העשרים ושש בראשות שמעון פרס הושבעה ב-22 בנובמבר 1995, וכוננה בעקבות הרצחו של ראש ממשלת ישראל יצחק רבין על בסיס הרכב דומה לממשלה העשרים וחמש. הממשלה סיימה את כהונתה ב-18 ביוני 1996. אירועים מרכזיים בימי הממשלה ה-26 הם מבצע ענבי זעם וחיסולו של יחיא עיאש.

ממשלת ישראל העשרים ושתיים

ממשלת ישראל העשרים ושתיים, בראשות יצחק שמיר, הושבעה ב-20 באוקטובר 1986 י"ז בתשרי ה'תשמ"ז, וסיימה כהונתה ב-22 בדצמבר 1988, י"ד בטבת ה'תשמ"ט.

ממשלת ישראל העשרים ותשע

ממשלת ישראל העשרים ותשע, הידועה גם כממשלת שרון הראשונה, הורכבה על ידי אריאל שרון מהליכוד לאחר שזכה ברוב גדול בבחירות הישירות לראשות הממשלה בשנת 2001, וכיהנה מ-7 במרץ 2001 ועד 28 בפברואר 2003.

ממשלת ישראל הראשונה

הממשלה הראשונה פעלה מ-10 במרץ 1949 עד 30 באוקטובר 1950, כשדוד בן-גוריון הגיש את התפטרותו לנשיא, והממשלה הפכה לממשלה זמנית במשך 16 יום, עד לכינון הממשלה השנייה.

ממשלת ישראל השישית

ממשלת ישראל השישית, בראשותו של משה שרת פעלה מה-29 ביוני 1955 עד ה-3 בנובמבר 1955, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.

ממשלת ישראל השלושים ואחת

ממשלת ישראל השלושים ואחת בראשות אהוד אולמרט הייתה ממשלה שהורכבה לאחר הבחירות לכנסת ה-17 וכיהנה מן ה-4 במאי 2006 ועד ה-31 במרץ 2009.

ממשלת ישראל השמונה עשרה

ממשלת ישראל השמונה עשרה, בראשותו של מנחם בגין פעלה מה-20 ביוני 1977 עד ה-5 באוגוסט 1981, בתקופת כהונתה של הכנסת התשיעית.

ממשלת ישראל השנייה

ממשלת ישראל השנייה הושבעה ב-1 בנובמבר 1950, בעת כהונתה של הכנסת הראשונה, וסיימה את כהונתה ב-8 באוקטובר 1951, לאחר הבחירות לכנסת השנייה.

ממשלת ישראל השש עשרה

ממשלת ישראל השש עשרה, בראשותה של גולדה מאיר פעלה מה-10 במרץ 1974 עד ה-3 ביוני 1974, והושבעה עם כינונה של הכנסת השמינית. ממשלה זו כיהנה את תקופת הזמן הקצרה ביותר מכל ממשלות ישראל.

ממשלת צללים

ממשלת צללים (באנגלית: Shadow government) הוא מונח המקובל בכמה דמוקרטיות פרלמנטריות, בפרט בבריטניה, לתיאור הרכב הממשלה המוצע על ידי האופוזיציה, אם וכאשר תזכה בבחירות. כשמדובר במשטרים לא-דמוקרטיים, מונח זה משמש לפעמים לתיאור ממשלה מחתרתית הפועלת בסתר נגד הממשלה המכהנת מתוך שאיפה להחליפה בהפיכה.

במשטר דמוקרטי קיומה של אופוזיציה חיוני לא רק לשם ביקורת על פעילות הממשלה, אלא גם כדי להציג חלופה לממשלה המכהנת ולמדיניותה. הקמת ממשלת צללים היא ביטוי מעשי להיותה של האופוזיציה חלופה לממשלה.

ראש האופוזיציה

ראש האופוזיציה בישראל, המכונה גם יושב ראש האופוזיציה, הוא מנהיג האופוזיציה בכנסת, ובדרך כלל ממלא את התפקיד מי שעומד בראשות הסיעה הגדולה מבין סיעות האופוזיציה. לראש האופוזיציה במדינת ישראל לא היה תפקיד מוגדר בחוק עד שנת 2000, אז שינתה הכנסת את החוק, והתפקיד הפך למשמעותי יותר.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.