אוסטרזיה

אוסטרזיה (Austrasia; מילולית "האדמות המזרחיות") הייתה אחת משלוש ממלכות הפרנקים (יחד עם ממלכת בורגונדיה ונויסטריה), התקיימה לסירוגין בין המאות השישית לשמינית והשתרעה על חלקים משטחי צרפת, ארצות השפלה וגרמניה המודרניות.

אוסטרזיה
The outline of history - being a plain history of life and mankind (1920) (14580277120)
מפת אוסטרזיה ושכנותיה
שפה נפוצה פרנקית עתיקה
לטינית וולגרית
לטינית
עיר בירה מץ
ריימס
קלן
טריר
משטר מונרכיה
הקמה
תאריך הקמה

511
פירוק
תאריך פירוק

751
ישות קודמת גאליה רומית
גרמניה תחתית
ישות יורשת האימפריה הקרולינגית
דת נצרות
Frankish Empire 481 to 814-Heb
מפת מערב אירופה במאות ה-5 עד ה-9

היסטוריה

לאחר מותו של המלך כלוביס הראשון מהשושלת המרובינגית ב-27 בנובמבר 511, חולקה ממלכתו בין בניו בהתאם למסורת הגרמאנית. בנו הבכור תאודריק הראשון קיבל את חלקי הממלכה שהפכו לאוסטרזיה, יורשיו של תיאודוריק שלטו בממלכה עד שילובה בתוך פרנקיה המזרחית. שלושת בניה של קלותילדה: כלודומר, כילדבר הראשון וכלותאר הראשון חילקו ביניהם את יתרת ממלכת אביהם. ערי הבירה של הממלכות השונות היו פריז, אורלאן, סואסון וריימס.

ממלכת אוסטרזיה השתרעה על שטחם של הפרנקים הריפוארים ושטחי הקולוניזציה שלהם, שטח הכולל היום את מזרח צרפת, מערב גרמניה, בלגיה, לוקסמבורג והולנד. ברוב תקופת קיום הממלכה מץ הייתה עיר הבירה של הממלכה, אף כי מלכים מסוימים מלכו מריימס, קלן וטריר. המונח "אוסטרזיה" שימש גם לתיאור החלק הצפון-מזרחי של איטליה במקביל לשם "נויסטריה", שהתייחס לחלק הצפון-מערבי של איטליה.

תאודריק נפטר ב-533 ועל כס המלוכה עלה בנו, תיאודברט הראשון, אחרי מותו של תיאודברט ב-547 או 548 עלה על כס השלטון בנו, תיאודבלד בן ה-13. תיאודבלד נישא לדודתו החורגת, ולדרדה (Waldrada), בתם של ווקא, מלך הלומברדים ושל אשתו השנייה אוסטריגוזה (Austrigusa). שהייתה אחותה של ויזידארד אשת אביו. וכך חיזק את הברית בין אוסטרזיה לבין הלומברדים. עם פטירתו של תיאודבלד ב-555 עברה הממלכה לידי דוד-אביו, כלותאר הראשון.

אחרי מותו של כאריברט הראשון, מלך פריז בדצמבר 567 ארבע הממלכות התאחדו לשלוש ממלכות, זיגברט הראשון, מלך אוסטרזיה נשאר השליט של אוסטרזיה, כילפריק הראשון שלט על נויסטריה וגונתרם, מלך בורגונדיה היה מלך בורגונדיה. ממלכות אלו הגדירו את החלוקה הפוליטית של צרפת אל תוך התקופה הקרולינגית.

ברוב התקופה שחלפה מ-567 ועד מותו של זיגיברט השני, מלך אוסטרזיה ב-613, היו נויסטריה ואוסטרזיה מסוכסכות ובורגונדיה ניסתה להשכין שלום ביניהן. מאבקים אלו הגיעו לשיאם במאבקים שהתחוללו בין ברונהילדה מלכת אוסטרזיה לבין פרדגונד מלכת נויסטריה. מרד של האריסטוקרטים נגד ברונהילדה גרם ב-613 להעברת השליטה על הממלכה לידי כלותאר השני. זו הייתה הפעם הראשונה בה ממלכה פרנקית מאוחדת נשלטה מפריז והתקופה בה עלה כוחם של המאיורדומוס מבית פפין.

ב-623 אחרי שאנשי אוסטרזיה ביקשו מכלותאר מלך משל עצמם, מינה הוא את בנו דגוברט הראשון כשליט אוסטרזיה, עם פפין מלאנדן כמאיורדומוס ואת נויסטריה יחד עם בורגונדיה העניק לבנו כלוביס השני.

ב-629 התאחדו אוסטרזיה ונויסטריה תחת שלטונו של דגוברט הראשון, עד שב-633 הוא העניק את אוסטרזיה לבנו הבכור סיגיברט השלישי שנחשב על ידי ההיסטוריונים למלך עושה-כלום (Roi fainéant) שנשלט על ידי המאיורדמוס שלו.

ב-657, לאחר מותו של סיגברט השלישי, המאיורדומוס גרימולד הזקן הצליח להדיח את בנו של סיגברט, דגוברט השני, ולמנות את בנו שלו קילדברט המאומץ על כס המלכות, שם הוא נשאר עד 662.

ב-678 כוחות נויסטריה תחת פיקודו של המאיורדומוס אברואן הכניעו את אוסטרזיה. ב-687 המאיורדומוס האוסטראסי פפין מהרסטל הביס בקרב טרטרי (כפר קטן בפיקרדיה קרוב לעיר פרון) את כוחות נויסטריה והשתלט עליה בשם מלכו, כך הפכה נויסטריה לכפופה לאוסטרזיה. על אף שלא הכריז על עצמו כמלך באופן רשמי, הפך פפין לאחר הניצחון לשליט הממלכה הפרנקית בפועל. מעמד זה עבר בירושה גם לבניו.

נעשה לעיתים שימוש במונח "אוסטרזיה" לתיאור החלק המזרחי של האימפריה הקרולינגית, כלומר פרנקיה המזרחית, וזאת אף שהזהות בין שתי הטריטוריות אינה מדויקת.

בורגון

בורגון (בצרפתית: La Bourgogne, בצרפתית פרובינציאלית: Borgogne) היה אחד מ-26 חבלי צרפת משנת 1972 ועד לסוף שנת 2015, ומכיל ארבע מחוזות: יון (Yonne), קוט-ד'ור (Côte-d'Or), נייוור (Nièvre) וסון ולואר (Saône-et-Loire).

בתחילת 2016 החבל אוחד עם חבל פראנש-קונטה במסגרת רפורמה מנהלית שעברה צרפת המטרופוליטנית לחבל בורגון-פראנש-קונטה.

ברונהילדה מאוסטרזיה

ברונהילדה מאוסטרזיה (בערך 543–613) הייתה נסיכה ויזיגותית שהפכה למלכת הפרנקים בשם בניה ונכדיה ושלטה באוסטרזיה במשך שנים רבות.

היא נולדה כנראה בטולדו שבספרד (שהייתה בירתם של הויזיגותים) כבתו של אתנגילד, שהפך למלך הוויזיגותים ב-554, וקיבלה את חינוכה כנוצריה ברוח האריאניות. ב-567 נישאה לזיגיברט הראשון, מלך אוסטרזיה (נכדו של כלוביס הראשון, מלך הפרנקים) ששלח לטולדו מתנות רבות, והצטרפה אליו בעיר בירתו מץ. עם נישואיה זנחה את האריאניות והמירה את דתה לקתולית.

על פי ההיסטוריון גרגוריוס מטור, כילפריק הראשון, מלך נויסטריה, שהיה אחיו של זיגיברט הראשון, התקנא באחיו בגלל נישואיו עם ברונהילדה רמת המעלה, וביקש את ידה של אחותה הבכורה גלסווינטה, אך משנישאה לו דרשה ממנו להיפטר מכל מאהבותיו. ב-568 פרדגונד, שהייתה המאהבת המועדפת על כילפריק הראשון, זממה את רצח גלסווינטה שנמצאה חנוקה במיטתה. אחרי רצח זה כילפריק הראשון נשא לאישה את פרדגונד.

ברונהילדה תיעבה את פרדגונד והשפיעה על בעלה, זיגיברט הראשון לצאת למלחמה בכילפריק הראשון. בגלל המנהג הגרמאני של נקמת דם רצח גלסווינטה שימש עילה למלחמות עקובות מדם בין זיגיברט לבין כילפריק, שביניהם היו הסכמי שלום אחדים. ב-575 נרצח זיגיברט הראשון, כנראה בידי שכירי חרב של פרדגונד, בנו כילדברט השני, שהיה בן חמש שנים בלבד, ניצל והוכרז למלך אוסטרזיה על ידי האריסטוקרטיה של ממלכה זו.

ברונהילדה נפלה בידיו של כילפריק הראשון, ששלח אותה לגלות בעיר רואן. אך ב-576 היא הצליחה לפתות את מרובך השני (בנו של כילפריק) שנשא אותה לאישה. כילפריק רדף את בנו מרובך עד שהומת ב-577. ב-584 נרצח כילפריק הראשון, כנראה על פי מזימתו של לאנדרי, המאיורדומוס של נויסטריה, שהפך למאהבה של פרדגונד. ב-585 ברונהילדה שבה לאוסטרזיה. היות שבנה כילדברט השני שירש את כתר אוסטרזיה, היה בן חמש עשרה שנה בלבד, ברונהילדה שימשה כעוצרת בשמו.

ברונהילדה פנתה לגונתרם, מלך בורגונדיה, שהיה אחיו של זיגיברט הראשון, וב-587 נחתם הסכם אנדלו בין גונתרם לבין ברונהילדה, שלפיו הסכים גונתרם, שלא היו לו ילדים, לאמץ כבן את בנה של ברונהילדה, כילדברט השני, מלך אוסטרזיה. ב-592 מת גונתרם, וכילדברט השני ירש את גם את כתר ממלכת בורגונדיה.

ב-595 מת כילדברט השני, כנראה אחרי שהורעל על ידי פרדגונד. ברונהילדה המשיכה לשלוט באוסטרזיה ובבורגונדיה בשם נכדיה תיאודוברט השני ותיאודוריך השני. ברונהילדה נמצאה במצב מלחמה עם כלותאר השני, מלך נויסטריה, שהיה בנה של פרדגונד. ב-601 האריסטוקרטיה של אוסטרזיה גירשה את ברונהילדה שמצאה מקום מקלט אצל נכדה, תיאודוריך השני. ב-611 תיאודוריך השני, מלך בורגונדיה יצא למלחמה נגד אחיו, תיאודוברט השני, מלך אוסטרזיה שנלקח בשבי והומת ב-612. ב-613 מת תיאודוריך השני, ובהסכמת ברונהילדה כתר אוסטרזיה ובורגונדיה עבר לבנו זיגיברט השני, שהיה בן שתים עשרה שנה בלבד.

חלק של האריסטוקרטיה האוסטרזית, בראשותו של המאיורדומוס ואנאקר שתיעב את ברונהילדה, מרד בה והחליט לתמוך בכלותאר השני. ברונהילדה שנשארה ללא צבא נמלטה להרי יורה (כיום בשווייץ), אך נלכדה בידי ארפון, מפקד צבא נויסטריה, שמסר אותה לידיו של כלותאר השני, שהפך למלך הפרנקים. הוא עינה את ברונהילדה במשך שלושה ימים, ולבסוף קשר אותה בשרשראות לארבעה סוסים שדורבנו בארבעה כיוונים שונים וקרעו את גופה לגזרים. איבריה הונחו על אלונקה ונשרפו. בסוף 613 עצמותיה נאספו והוטמנו במנזר מרטין הקדוש שבעיר אוטן שבבורגונדיה.

ב-25 באוגוסט 1632 נפתח קברה כדי לנסות לוודא שהיה זה קברה של ברונהילדה. נמצאה שם תיבת עופרת ובתוכה עצמות, אפר ומספר פחמים. התיבה נטמנה שנית בקברה במנזר מרטין הקדוש בעיר אוטן.

מספר היסטוריונים מתארים את ברונהילדה כשליטה סמכותית, יהירה, ולעיתים קרובות ערמומית, מחרחרת מלחמה ואשת תככים, שנהגה על פי המסורת הגרמאנית של נקמת דם, וגרמה לפילוג בין ממלכות המרובינגים. כמו יריבתה פרדגונד, ברונהילדה נראית בהיסטוריה באור שלילי. אף על פי כן, היא הייתה מאוד מתורבתת - מה שנחשב לדבר נדיר בין המלכים והאצילים של תקופתה. היה לה כבוד עצמי כנסיכה וכעוצרת בשם בניה ונכדיה, היו לה תומכים בקרב האצולה הפרנקית, האוסטרזית והבורגונדית, ומאידך היא ניסתה להטיל את סמכותה המלכותית על אצולה שמרדה בה לעיתים קרובות. הייתה לה גישה מודרנית לסמכותה של המדינה. כאשר האפיפיור גער בה על כך שאיפשרה ליהודים ולנוצרים של ממלכתה לחגוג את חג הפסח ואת חג הפסחא, היא השיבה לו כי בעיות הדת היו מעניינם של הבישופים, ולא מעניינה.

גונתרם, מלך בורגונדיה

גונתרם, ידוע גם כגונטרן (Gontran ,Gontram;‏ 532 - 28 במרץ 592) היה שליט פרנקי מהשושלת המרובינגית.

גרגוריוס מטור

גרגוריוס מטור (בערך 30 בנובמבר 538 - 17 בנובמבר 594) היה היסטוריון גאלו-רומי ובישוף טור.

המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700. זוהי המאה השביעית של המילניום הראשון. מאה זו נחשבת לתחילתם של ימי הביניים במזרח התיכון, והאירוע המשמעותי בתקופה זו הוא ייסוד האימפריה המוסלמית בעקבות כיבושי הערבים, אשר כבשו כליל את האימפריה הסאסאנית וחלקים גדולים מהאימפריה הביזנטית והביאו את האסלאם לכל רחבי המזרח התיכון וחלקים מאירופה.

במערב אירופה התבססה השושלת הקרולינגית שמרכזה בצרפת שהחליפה את השושלת המרובינגית. נציגה המפורסם ביותר של השושלת הזאת הוא קארל הגדול, מייסד האימפריה הרומית הקדושה בראשית המאה ה-9.

בדרום אמריקה המשיכה לפרוח תרבות המאיה שהייתה בתור הזהב שלה. בסין עלתה שושלת טאנג ואילו המשיך המאבק בין המדינות השונות על השליטה בתת-היבשת.

העשור השני של המאה ה-7

העשור השני של המאה ה-7 הוא העשור שהחל ב-1 בינואר 610 והסתיים ב-31 בדצמבר 619.

השושלת המרובינגית

השושלת המרובינגית היא שושלת פרנקית סאלית, ששלטה בפרנקים באזור גאליה העתיקה מאמצע המאה ה-5 עד אמצע המאה ה-8. תקופת שלטונה של השושלת אופיינה במלחמות פנימיות רבות בין ענפיה השונים. במאה האחרונה לשלטונם החלו בני השושלת המרובינגית לאבד את עוצמתם הממשית, שעברה בהדרגה לשרי הבית (שנקראו "מאיורדומוס"), בני השושלת הקרולינגית. הללו לקחו על עצמם את כל סמכויות המלך, שתפקידו הפך לטקסי בלבד וריק מתוכן, והשתלטו על הכס הפרנקי באופן סופי ב-751, עם הדחתו של המלך כילדריק השלישי בידי פפין הגוץ.

השושלת נקראה לעיתים בזמנה "המלכים ארוכי השיער" (בלטינית reges criniti) בשל מנהגם לגדל את שערם, בניגוד לרומאים שהעדיפו תספורת קצרה.

כילפריק הראשון

כילפריק הראשון (בערך 539 - ספטמבר 584) היה מלך נויסטריה מ-561 עד מותו.

כלותאר הראשון

כלותאר הראשון (בערך 497 - 29 בנובמבר 561) היה אחד מארבעת בניו של כלוביס הראשון, ושימש כמלך הפרנקים מ-558 עד מותו.

מץ

מץ (בגרמנית:מֶץ; בצרפתית: Metz (מידע • עזרה) מבטאים "מֶס") היא העיר המרכזית בחבל לורן שבצפון מזרח צרפת. העיר יושבת על הנהרות מוזל וסיי. העיר סמוכה למשולש הגבולות בין צרפת, גרמניה ולוקסמבורג. יותר מ-50 מקומות בעיר נחשבים לאתרים מונומנטליים והיסטוריים, ביניהם קתדרלת סנט אטיין המפורסמת.

נויסטריה

נויסטריה (Neustria) הייתה אחת משלוש ממלכות הפרנקים (יחד עם ממלכת בורגונדי ואוסטרזיה), התקיימה בין המאות השישית לשמינית והשתרעה על חלקים משטחי צרפת המודרנית. מאוחר יותר התקיימה דוכסות בשם זהה ובשטח מוקטן עד תקופת הקפטיאנים במאה ה-10, בתקופת השליטה הלומברדית נקרא שטח במערב צפון איטליה בשם נאוסטריה.

לאחר מותו של המלך כלוביס הראשון מהשושלת המרובינגית ב-27 בנובמבר 511, חולקה ממלכתו בין בניו: תאודריק הראשון הבכור, ושלושת בניה של קלותילדה: כלודומר, כילדבר הראשון וכלותאר הראשון. הם חילקו ביניהם את ממלכת אביהם, בהתאם למסורת הגרמנית, וקבעו את מרכזיהם בפריז, אורלאן, סואסון וריימס.

בעת הקמתה כללה נויסטריה שבשליטת כלותאר שלוש יחידות טריטוריאליות, את השטחים הצפון-מערביים של ממלכת הפרנקים, כלומר מתעלת למאנש בצפון, דרומית ומזרחית מסואסון דרך נהר הלואר, כלומר ממלכתו לשעבר של סיאגריוס, חלקה של אקיטן שיקרא מאוחר יותר גסקוניה ובורגונד. בעת הקמת נויסטריה וכן ברוב התקופה בה התקיימה שמרה ברטאן על עצמאותה, לרוב בשם דוכסות ברטאן ולא נכללה בנויסטריה.

סיגברט

האם התכוונתם ל...

פפין האמצעי

פפין האמצעי (מכונה גם פיפין מהרסטל; נולד ב-635 או 645 - מת ב-16 בדצמבר 714) היה המאיורדומוס של אוסטרזיה החל מ-680 ועד מותו, ושל נויסטריה וממלכת בורגונדיה בין 687 ל-695. הוא היה גם המאיורדומוס הראשון ש"שלט" כ"דוכס הפרנקים" ומבחינת כוחו הוא האפיל על זה של מלכי השושלת המרובינגית אותם שירת, אשר היו "rois fainéants" (מלכים עושי-כלום).

פרנקיה המזרחית

פרנקיה המזרחית (לטינית: Regnum Francorum orientalium) הוא השם לחלקו של לודוויג הגרמני לאחר חוזה ורדן ב-843, אשר חילק את האימפריה הקרולינגית של הפרנקים למערב, מזרח ומרכז. היא המדינה שקדמה לאימפריה הרומית הקדושה ולגרמניה של ימינו. לעיתים היא קרויה "ממלכת הפרנקים המזרחיים" או Francia Orientalis.

הממלכה כללה את אוסטרזיה, סקסוניה, תורינגיה ובוואריה. מרכזה היה ברגנסבורג.

בעוד ששנת הקמת פרנקיה היא 843, השתלבותה באימפריה הרומית הקדושה מעוררת מחלוקת לגבי השנה בה חדלה להתקיים. אם עליית השושלת האוטוניאנית נחשבת לתחילתה של האימפריה הרומית הקדושה, אזי שפרנקיה המזרחית התקיימה בין 843 להכתרתו של היינריך הצפר ב-919; או, כפי שבדרך כלל נקבע, עד להכתרתו של אוטו הגדול ב-962. למן המאה ה-11, קיימת התייחסות לאותה טריטוריה כ"Regnum Teutonicorum", כלומר "ממלכת הגרמנים" ועד לתחילת המאה ה-12 הייתה עדיין קיימת התייחסות במסמכים רשמיים ל-"Regnum Francorum orientalium", "האימפריה הפרנקית המזרחית".

קרלומן הראשון, מלך צרפת

קרלומן (או שארלומן 751–771) היה מלך צרפת מ-768 עד 771. הוא היה בנו של פפין השלישי.

יחד עם אחיו, קרל (שבעתיד יהיה ידוע כקרל הגדול), קרלומן נמשח למלך על ידי האפיפיור סטפנוס השני ב-754. אחרי מותו של פפין ב-768, קרלומן וקרל חילקו את הממלכה ביניהם, כאשר קרלומן מלך בחלק המזרחי, אוסטרזיה. בין האחים שרר מתח ניכר, וייתכן שזו הייתה הסיבה לכך, שאחרי מותו של קרלומן, אשתו גרברז' ברחה עם בניו לארמונו של דסידריוס, המלך האחרון של הממלכה הלומברדית. מפני שחלק מהמקורות מציינים כי דסידריוס היה בכלל אביה של גרברז', קשה לשפוט את טיב המתח בין האחים. סיפורים אחרים טוענים כי קרל הגדול נדהם מבריחתה של גרברז' ולא הבין למה עשתה זאת. בעת מותו של קרלומן, ממלכתו סופחה לזו של אחיו, שחילק חלקים ממנה לבניו.

שנות ה-90 של המאה ה-6

שנות ה-90 של המאה ה-6 היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-6, החלו ב־1 בינואר 590 והסתיימו ב־31 בדצמבר 599.

תאודריק השלישי

תאודריק השלישי (בלטינית: Theudericus III, בצרפתית מודרנית: Thierry III;‏ נולד בין 649 ל-656 - נפטר ב-691) היה שליט פרנקי מהשושלת המרובינגית.

תיאודבלד

תיאודבלד (Theudebald‏ 535–555) היה מלך אוסטרזיה בשנים 548 - 555.

אחרי מותו של תיאודברט ה-1 ב-547 או 548 עלה על כס השלטון בריימס בנו מדויטרה, תיאודבלד בן ה-13. נאמנותם של האצילים לזכר אביו שמרה על השקט בעת היותו קטין.

תיאודבלד נישא לדודתו החורגת, ולדרדה (Waldrada), בתם של ואקו, מלך הלומברדים ושל אשתו השנייה, אוסטריגוזה (Austrigusa). שהייתה אחותה של ויזידארד אשת אביו. כך חיזק את הברית בין אוסטרזיה לבין הלומברדים.

תיאובלד לא הצליח להחזיק בידיו את כיבושיו של אביו בצפון איטליה. ב-552 שלח יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית, משלחת צבאית בהנהגת נרסס. תיאובלד, כאביו לפניו נמנע מעימות ישיר עם הצבא הביזנטי.

עם פטירתו של תיאודבלד ב-555 עברה הממלכה לידי דוד-אביו, כלותר הראשון.

תיאודברט הראשון

תיאודברט הראשון (Theudebert I; ‏סביבות 500 עד 547 או 548) היה המלך המרובינגי של אוסטרזיה בשנים 534-548.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.