אונסק"ו

אוּנֶסְק"וֹאנגלית: United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization - UNESCO) הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות, שבו חברות 195 מדינות[1]. אונסק"ו נוסד ב-16 בנובמבר 1945, ומטרתו המוצהרת היא לתרום לשלום ולביטחון על ידי קידום של שיתוף פעולה בינלאומי בתחומים של חינוך, מדע ותרבות, מתוך שאיפה להנחיל ברחבי העולם רגש של כבוד כלפי ערכי הצדק, שלטון החוק, זכויות האדם והחירויות הבסיסיות שהוכרזו בהצהרת האו"ם.

המשרדים הראשיים של הארגון בפריז, ויש לו למעלה מ-50 נציגויות שטח ומספר מוסדות ומשרדים ברחבי העולם. רוב נציגויות השטח הן משרדים שמטפלים בענייניהן של שתיים או שלוש מדינות ובנוסף יש משרדים לאומיים ואזוריים.

אונסק"ו פועל באמצעות חמש תוכניות עיקריות, בתחומים של חינוך, מדעי הטבע, מדעי החברה, תרבות, תקשורת ומידע. מיזמים הממומנים על ידי אונסק"ו כוללים: לימוד קרוא וכתוב, לימודים טכניים, תוכניות להכשרת מורים, תוכניות מדע בינלאומיות, קידום תקשורת עצמאית וחופש העיתונות, מיזמי היסטוריה תרבותית ואזורית, קידום ההכרה במגוון תרבויות, הסכמי שיתוף פעולה בינלאומיים כדי להבטיח את המורשת התרבותית והטבעית של העולם, שמירה על זכויות אדם וניסיונות לגשר על הפער הדיגיטלי בעולם.

Flag of UNESCO
דגל ארגון אונסק"ו
April 2010, UNESCO Headquarters in Paris - The Garden of Peace (or Japanese Garden) in Spring
מטה אונסק"ו בפריז
UNESCO Brasília Office
משרדי אונסק"ו בברזיליה

מבנה

המבנה הארגוני של אונס"קו כולל שלושה גופים[2]:

  • הוועידה הכללית - אספה של המדינות החברות בארגון וחברים שותפים, שבה לכל מדינה יש קול אחד. הוועידה מתכנסת מדי שנתיים, קובעת מדיניות כללית ומגדירה מהם הקווים המנחים את הארגון.
  • הועד המנהל - הוועד המנהל מונה 58 חברים שנבחרים על ידי הוועידה הכללית לתקופות של 4 שנים. הוועד המנהל אחראי להתכנסות הוועידה הכללית ולכך שהוראותיה יוצאות לפועל. מעבר לכך ישנן סמכויות נוספות בתחום אחריותו, שמוקצות לו על ידי הוועידה הכללית.
  • המזכירות - המזכירות מורכבת מהמזכיר הכללי וצוותו והיא אחראית לניהול היומיומי של הארגון. המזכיר הכללי, שמהווה את הפנים הציבוריות של הארגון, נבחר לתקופה (הניתנת לחידוש) של ארבע שנים על ידי הוועידה הכללית. הצוות הנוכחי מונה כ-2,100 אנשים ונשים, כשני שלישים מהם יושבים בפריז, והשליש הנותר מפוזר ברחבי העולם, בין 58 נציגויות השטח של הארגון. המזכירות מחולקת למספר משרדים מנהליים ולחמישה חלקים המשקפים את חמשת תחומי הפעילות העיקריים של הארגון.

תקציב

תקציב אונס"קו, מורכב מתמיכות של המדינות החברות בו. אחוז התמיכה של המדינות נקבע, בכל 22 ארגוני האו"ם, על בסיס התל"ג העולמי כאשר הסכום המחושב לכל מדינה מתחשב בהכנסה לנפש בכל מדינה ובחוב החיצוני של המדינה[3][4]. בשנים שארצות הברית תמיכה בארגון, תמיכה הייתה 22% מהתקציב (האחוז הגבוהה ביותר שמדינה תורמת לארגוני האו"ם[4])[5].

באוקטובר 2011 אונס"קו קיבלה את פלסטין כחברה בארגון. כתוצאה מהחלטה זו, ארצות הברית הודעה להפסקת תמיכה בארגון[6]. כתוצאה מהפסקת התמיכה בארגון, ארצות הברית איבדה את זכות ההצבעה שלה בוועידה הכללית ובוועד המנהל של הארגון[5].

פעילויות

מזכירים כלליים

# שם מדינה תקופת כהונה הערות
התחלה סיום
1 ג'וליאן הוקסלי הממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת 1946 1948
2 חיימה טורס בודט מקסיקו  מקסיקו 1948 1952
3 ג'ון ווילקינסון טיילור ארצות הברית  ארצות הברית 1952 1953
4 לותר אוונס ארצות הברית  ארצות הברית 1953 1958
5 ויטורינו ורונזה איטליה  איטליה 1958 1961 התפטר מתפקידו עקב סיבות רפואיות
6 רנה מיו צרפת  צרפת 1961 1974 כיהן 2 כהונות בתפקיד
7 אמאדו-מאהטר אמ'באו סנגל  סנגל 1974 1987
8 פדריקו מאיור סראגוס ספרד  ספרד 1987 1999 כיהן 2 כהונות בתפקיד
9 קוהישירו מאטסואורה יפן  יפן 1999 2009 כיהן 2 כהונות בתפקיד
10 אירינה בוקובה בולגריה  בולגריה 2009 2017
11 אודרי אזולאי צרפת  צרפת 2017 מכהנת

אונסק"ו וישראל

ישראל הצטרפה לארגון בשנת 1949. היא הוצאה ממנו בשנת 1974 בעקבות חפירות ארכאולוגיות שביצעה בשטחי הר הבית שלא התקבלו על דעת הארגון. בשנת 1979 הצטרפה ישראל שוב לאונסק"ו לאחר איום של ארצות הברית לחדול מהעברת הכספים למימון פעילות הארגון.

נשיא הוועד הלאומי לאונסק"ו בישראל הוא שר החינוך. המזכירה הכללית של הוועד הישראלי לאונסק"ו היא ד"ר דלית אטרקצ'י ויושב ראש ועדת המורשת העולמית של ישראל הוא האדריכל אריה רחמימוב[7].

הקשרים המקצועיים עם אונסק"ו בנושאים המקצועיים הרבים שבהם עוסק גוף זה מרוכזים כולם על ידי הוועד הישראלי לאונסק"ו. הקשרים המדיניים עם ארגון זה מנוהלים על ידי משרד החוץ בעזרת שגריר ישראל לאונסק"ו, כרמל שאמה הכהן, שמקום מושבו הוא שגרירות ישראל בפריז. בישראל הוכרזו על ידי אונסק"ו שישה אתרי מורשת עולמית.

באוקטובר 2011 החליט ארגון אונסק"ו לצרף את הרשות הפלסטינית כמדינה חברה, אף על פי שהמהלך מנוגד לחוקת האומות המאוחדות, לפיה רק מדינה החברה באו"ם יכולה להצטרף לאונסק"ו[8]. ארצות הברית, קנדה וישראל החליטו בתגובה על הפסקת העברת כספים לארגון אשר כרבע מתקציבו ממומן על ידי ארצות הברית[9]. בעקבות אי העברת הכספים בנובמבר 2013 הושעתה זכות ההצבעה של ישראל ושל ארצות הברית בארגון[10].

בדצמבר 2012 נחנכה כיכר אונסק"ו לסובלנות ולשלום בחיפה.

בספטמבר 2017 מסרה ישראל לאונסק"ו בטקס חגיגי העתק חלקי משער טיטוס, כהוכחה היסטורית שנועדה לסתור את הטענה שישראל והיהודים כובשים בהר הבית. הרעיון נולד בעקבות החלטת אונסק"ו שישראל היא "כובשת בירושלים". ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט שמעשה זה יהיה "דרישת שלום" מהאמת ההיסטורית על קיומו של בית המקדש השני שנחרב, ולא ננטש מרצון. הענקת הרפליקה בוצעה כחלק מההבנות על הצטרפות ישראל מחדש לארגון[11].

באוקטובר 2017 הודיעה ארצות הברית על פרישתה מאונסק"ו, בשל ההטיה המתמשכת נגד ישראל[12]. לאחר פרישת ארצות הברית, הנחה שר החוץ וראש הממשלה בנימין נתניהו את משרד החוץ להתכונן לפרישה מאונסק"ו. ב-22 בדצמבר 2017 הודיעה ישראל על פרישתה מאונסק"ו. פרישת ישראל נכנסה לתוקף ב-31 בדצמבר 2018[13].

ירושלים

ב-16 באפריל וב-13 באוקטובר 2016 הצביע הוועד הפועל של אונסק"ו בעד החלטות שבין השאר מגנות את ישראל על התנהגותה בנושאים שונים הקשורים להר הבית. בהחלטות נקראים הר הבית והכותל המערבי בשמותיהם המוסלמים (אל אקסה/אל-חראם א-שריף, ואל-בוראק)[14][15]. יש הרואים בהחלטות שלילת הזיקה בין היהודים להר הבית והכותל[16]. ההחלטות זכו לגינויים חריפים בישראל, מימין ומשמאל[17]. בארצות הברית, חלק מחברי הקונגרס[18] וכן נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ[19], הביעו גינויים גם כן.

אחרי ההחלטה באוקטובר הצהירה מזכ"לית הארגון, אירנה בוקובה, כי "הר הבית קדוש גם ליהודים" והוסיפה כי "להכחיש או למחוק היסטוריה שלמה ליהודים, לנוצרים או למוסלמים, חותרת תחת האמינות של המקום ויוצאת נגד מה שמייצגת המורשת העולמית של ארגון אונסק"ו"[20].

כתגובה להחלטה, הורה שר החינוך נפתלי בנט להשעות כל פעילות עם אונסק"ו[21] למרות הסתייגותה של בוקובה[22].

ב-26 באוקטובר 2016 אישרה אונסק"ו עוד החלטה המציגה את הר הבית כאתר פולחן מוסלמי בלבד. גם החלטה זו גונתה בחריפות על ידי ישראל[23].

ב-2 במאי 2017 אישר הארגון החלטה הקובעת שישראל היא כוח כובש בירושלים[24]. ב-4 ביולי של אותה שנה גינה גם את החפירות בעיר העתיקה והכריז שישראל אינה הריבון בירושלים[25].

ב-7 ביולי 2017 החליטה אונסק"ו כי מערת המכפלה והעיר העתיקה בחברון הם אתר מורשת עולמי. מבחינת אונסק"ו הריבון במקום היא ישראל ולכן חברון ומערת המכפלה יירשמו ככאלה ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו[26]. החלטה זו גונתה בחריפות על ידי הפלשתינאים[27]. בעקבות ההחלטה, סיכמה ממשלת ישראל כי יקוצצו מיליון דולר מהכספים שישראל מעבירה לאו"ם. הכספים יועברו להקמת "מוזיאון למורשת העם היהודי בקריית ארבע ובחברון", ולפרויקטים נוספים בתחום המורשת הקשורים בחברון[28]. לאחרונה הוכרז כי היישוב יתד הוא אתר מורשת עולמי ה-14 במספר. דבר זה עורר מחלוקות כי יש הטוענים שמדובר ביישוב על אדמות פרטיות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Countries | United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization, www.unesco.org (באנגלית)
  2. ^ Governing Bodies, UNESCO (באנגלית)
  3. ^ Administrator, Top Ten Providers of Assessed Contributions to UN Budgets, www.globalpolicy.org (בBritish English)
  4. ^ 4.0 4.1 "How much do various countries contribute to the UN Budget?". FACTLY (באנגלית). 13 בדצמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-25 בדצמבר 2017.
  5. ^ 5.0 5.1 Press, Associated (8 בנובמבר 2013). "US loses Unesco voting rights after stopping funds over Palestine decision". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-25 בדצמבר 2017.
  6. ^ Lynch, Colum (31 באוקטובר 2011). "UNESCO votes to admit Palestine; U.S. cuts off funding". Washington Post (באנגלית). ISSN 0190-8286. בדיקה אחרונה ב-25 בדצמבר 2017.
  7. ^ הוועדה הישראלית למורשת עולמית (IWHC) באתר משרד החינוך
  8. ^ יצחק בן-חורין ואליאור לוי, ארצות הברית: מפסיקים מיד את הסיוע הכספי לאונסק"ו, באתר ynet
  9. ^ קנדה: נפסיק להעביר סיוע כספי לאונסק"ו בגלל קבלת הפלסטינים
  10. ^ עקב הפסקת המימון: אונסק"ו השעתה את זכות ההצבעה של ישראל, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2013
  11. ^ עמית ולדמן, ‏השי העוקצני של ישראל לאונסק"ו, באתר ‏mako‏‏, ‏26 בספטמבר 2017‏
  12. ^ סוכנויות הידיעות, ארה"ב תפרוש מאונסק"ו: "מוטה נגד ישראל", באתר ynet, 12 באוקטובר 2017.
  13. ^ טל שלו, אונסק"ו: קיבלנו רשמית את בקשת ישראל לפרוש מהארגון, וואלה, ‏29 דצמבר 2017
  14. ^ המסמך הרשמי של אונסק"ו מאפריל
  15. ^ המסמך הרשמי של אונסק"ו מאוקטובר
  16. ^ ניצן קידר, אונסק"ו: גם הכותל לא קשור ליהודים, באתר ערוץ 7, 13 באוקטובר 2016,
    מואב ורדי, אונסק"ו קבעה: אין זיקה בין ישראל להר הבית, באתר של "רשת 13", 13 באוקטובר 2016 (במקור, מאתר "nana10").
  17. ^ חזקי ברוך, ההחלטה הצפויה באונסק"ו - אנטישמית, באתר ערוץ 7, 13 באוקטובר 2016,
    איתמר אייכנר ומורן אזולאי, אונסק"ו מטיל ספק בזיקה בין היהודים לאתרים הקדושים בירושלים, באתר ynet, 13 באוקטובר 2016.
  18. ^ אריאל כהנא, חברי קונגרס לאונסקו: "אל תכחישו את הקשר היהודי לירושלים", באתר nrg‏.
  19. ^ ynet ומורן אזולאי, טראמפ על החלטת אונסק"ו: "התעלמות מקשר בן 3,000 שנה", באתר ynet, 14 באוקטובר 2016
  20. ^ מורן אזולאי, מזכ"לית אונסק"ו: "הר הבית קדוש גם ליהודים", באתר ynet, 14 באוקטובר 2016
    Statement by the Director-General of UNESCO on the Old City of Jerusalem and its Walls, a UNESCO World Heritage site, UNESCO, 14.10.2016
  21. ^ דפנה ליאל ומיכל פעילן, ‏לאחר ההחלטה החריגה: בנט הורה להשעות כל פעילות עם אונסק"ו, באתר ‏mako‏‏, ‏14 באוקטובר 2016‏
  22. ^ דנה סומברג, עפר לבנת, ‏מנכ"לית אונסק"ו: "אל-אקצא נמצא על הר הבית שקדוש גם ליהודים", באתר מעריב השבוע, 14 באוקטובר 2016
  23. ^ שלמה צזנה, ‏אונסק"ו בהצבעה הזויה נוספת נגד ישראל, באתר ישראל היום, 26 באוקטובר 2016 11:27.
  24. ^ איתמר אייכנר, רוב באונסק"ו: לשלול ריבונות ישראל בכל ירושלים, באתר ynet, 2 במאי 2017
  25. ^ איתמר אייכנר, אונסק"ו: ישראל היא לא הריבון בירושלים, באתר ynet, 4 ביולי 2017
  26. ^ Hebron / Al Khalil Old town, Palestine
  27. ^ איתמר אייכנר, נתניהו: "החלטת אונסק"ו הזויה, אומרים ", באתר ynet, 7 ביולי 2017
  28. ^ עוזי, ישראל מענישה את האו"ם, באתר ערוץ 7, 7 ביולי 2017
אאוגסבורג

אָאוּגְסְבּוּרְג (בגרמנית: Augsburg (מידע • עזרה)) היא עיר בדרום-מרכז גרמניה השוכנת במפגש הנהרות ורטאך ולך. זוהי הבירה והעיר הגדולה של מחוז שוואביה במדינת בוואריה. מניין האוכלוסין עמד על 276,193 בשנת 2004.

ב-2019 מערכת ניהול המים ההיסטורית של אאוגסבורג (גר') הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

אוניברסיטת לונדון

אוניברסיטת לונדון (באנגלית: University of London) היא אוניברסיטה פדרלית בריטית, בה חברים 18 מוסדות שונים שהקמפוסים שלהם ממוקמים בעיקר בלונדון. נחשבת לאוניברסיטה הגדולה בממלכה המאוחדת על פי מספר הסטודנטים הלומדים בה במסגרת לימודים מלאה; לומדים בה כ-135 אלף סטודנטים ועוד כ-40,000 במסגרת תוכנית חוץ (באוניברסיטה הפתוחה הבריטית לומדים יותר סטודנטים, אולם רובם בהיקף לימודים חלקי). היא הוקמה באמצעות צ'ארטר מלכותי בשנת 1836.

האוניברסיטה חברה בארגון האוניברסיטאות העולמי של אונסק"ו.שמה של האוניברסיטה מצוין לעיתים בקיצור כ-'Lond'.

אתר מורשת עולמית

אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות.

האספה הכללית של אונסק"ו החלה בתוכנית להגנה על אתרי מורשת עולמית עם ניסוח "האמנה בדבר הגנת המורשת הטבעית והתרבותית העולמית" (Convention Concerning the Protection of World Cultural and Natural Heritage) ביום 16 בנובמבר 1972, ומכוחה הוקמה ועדת המורשת העולמית, האחראית על בחירת אתרים חדשים ופיקוח על ניהולם של האתרים שברשימה. עד כה אישררו 190 מדינות את האמנה.

האתרים שברשימה יכולים, בכפוף לתנאים מסוימים, לזכות במימון וסיוע כספי מקרן המורשת העולמית, ולהכללתו של אתר ברשימה נודעת גם חשיבות כלכלית ותדמיתית.

בשנת 2018 כללה רשימה אתרי המורשת העולמית 1,092 אתרים ב-167 מדינות וישויות (כולל קוסובו והרשות הפלסטינית). 845 מהאתרים מוגדרים כאתרי תרבות, 209 כאתרי טבע ויתר 38 האתרים משלבים את שני התחומים.

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה. שרידי העיר נמצאים בעיראק, כ־110 קילומטר מדרום לבגדאד. מהעיר בבל צמחה האימפריה הבבלית ששלטה בשיאה בכל מסופוטמיה ובאזורים רחבים בסהר הפורה. העיר עצמה נבנתה על הפרת, שחילק אותה לשני חלקים שווים.

ב-2019 השרידים הארכאולוגיים של בבל הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

בורדו

בורדו (בצרפתית: Bordeaux) היא עיר השוכנת סמוך לחופי האוקיינוס האטלנטי בדרום-מערב צרפת, בחבל אקיטן החדשה. העיר, המרוחקת כ-500 ק"מ מפריז, בנויה על גדותיו של נהר הגארון ומחולקת לשני חלקים - הגדה הימנית במזרח והגדה השמאלית במערב. מבחינה היסטורית, הגדה השמאלית מפותחת יותר. הגדה השמאלית היא מישור נמוך שחלקו ביצתי.

העיר מכוּנה גם "פנינת אקיטן" ו"היפהפייה הנרדמת" בזכות מרכז העיר העתיק שהקירות בו בצבע שחור בשל זיהום האוויר.

ארגון אונסק"ו הכיר בחלקה העתיק של העיר כאתר מורשת עולמית, בהיותו "מתחם עירוני וארכיטקטוני יוצא מן הכלל" של המאה השמונה עשרה.

המוטו של העיר הוא: "הפלר דה ליס לבדו שולט בירח, בגלים, בטירות ובאריה".

ברצלונה

ברצלונה (בקטלאנית ובספרדית: Barcelona; הגייה בקטלאנית: bəɾsəˈɫonə, ברסלונה; הגייה בספרדית: baɾθeˈlona, ברת'לונה) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה והעיר המאוכלסת ביותר בה. היא העיר השנייה בגודלה בספרד, ומתגוררים בה (נכון ל-2015) כ-1,604,555 תושבים, וכ-4.7 מיליון תושבים במטרופולין שלה, מה שהופך את ברצלונה לאזור השישי המאוכלס ביותר באיחוד האירופי, אחרי פריז, לונדון, מדריד, אזור הרוהר ומילאנו. ברצלונה היא המטרופולין הגדול ביותר על הים התיכון, וממוקמת בין שפכיהם של הליוברגט והבסוס, והיא תחומה במערב ברכס הרי קויסרולה.

בברצלונה, שהיא מרכז כלכלי חשוב, נמצא אחד הנמלים הים-תיכוניים החשובים ביותר באירופה. העיר הוקמה בתקופה הרומית, והפכה לבירת רוזנות ברצלונה. לאחר סיפוחה לכתר אראגון, העיר הפכה לאחת הערים החשובות בממלכה. החל מסוף המאה ה-20 מהווה ברצלונה מרכז תרבותי חשוב, ויעד תיירותי עיקרי בספרד. עבודותיהם האדריכליות של אנטוני גאודי וליואיס דומנק מונטנר בעיר הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בשנת 1992 התקיימה בעיר אולימפיאדת ברצלונה.

כבירת קטלוניה, העיר היא המרכז הפוליטי בקהילה האוטונומית, ומשמשת מושב הז'נרליטט דה קטלוניה (הממשלה והפרלמנט) ובית המשפט העליון. כמו כן, העיר היא גם בירת חבל ברצלונס.

בשנת 2009 העיר דורגה במקום השלישי באירופה ואחת הערים המצליחות ביותר, כמותג עירוני, באותה השנה הייתה העיר מדורגת רביעית באירופה בטיבה לעסקים והעיר האירופאית בעלת השיפור המהיר ביותר עם צמיחה של 17% בשנה.

מאז 2011 ברצלונה נחשבת לעיר חכמה מובילה באירופה.

ברצלונה היא גם מרכז תחבורתי, כאשר נמל ברצלונה הוא אחד מנמלי הים העיקריים של אירופה ונמל הנוסעים העמוס ביותר, נמל התעופה אל פראט בו עוברים מעל 40 מיליון נוסעים בשנה, רשת כבישים מהירים וקו רכבת מהיר עם חיבור לצרפת וחלקים נוספים באירופה.

ג'נובה

ג'נובה (באיטלקית: Genova, בניב הגנואי "זֶנָה"), המכונה גם גנואה, היא עיר ונמל בצפון איטליה, בירתה של ליגוריה. אוכלוסייתה מונה כ–700,000 איש. זו העיר השישית במספר התושבים באיטליה, והשלישית בצפון איטליה. העיר כונתה "הגאה" (La Superba). חלק מן העיר העתיקה של ג'נובה נמצא ברשימת אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. ב-2004 הייתה העיר בירת התרבות האירופית. בעיר זו נולדו כריסטופר קולומבוס, ניקולו פאגאניני ופבריציו דה אנדרה.

נמל ג'נובה הוא הגדול ביותר באיטליה, והשני בים התיכון לאחר נמל מרסיי שבצרפת.

נקודת ציון אחדות בעיר הן ה"פלאצו דוקאלה" (הארמון של הדוג'ה), קתדרלה די סן לורנצו, הנמל הישן ("פורטו אנטיקו") שהוסב לקניון, וויה גריבלדי (רחוב גריבלדי) שבו שוכנים ארמונות אחדים, וכן בית הקברות המונומנטלי השוכן על גבעת סטליאנו.

הספרייה הלאומית של צ'כיה

הספרייה הלאומית של צ'כיה (בצ'כית: Národní knihovna České republiky) היא הספרייה הלאומית והספרייה המרכזית והגדולה של צ'כיה.

בספרייה יש 6 מיליון מסמכים ו-60 אלף קוראים רשומים. הספרייה מנוהלת על ידי משרד התרבות של צ'כיה ובשנת 2005 היא זכתה להכרה עולמית על ידי ארגון אונסק"ו כאשר זכתה דרך תוכנית זיכרון עולם בפרס Jikji, פרס בסך 30 אלף דולר המוענק למוסדות אשר תרמו תרומה משמעותית לשימור הנגישות של מורשת תיעודית. הספרייה זכתה בפרס זה על עבודתה עבור פרויקטים חלוציים שבהם הונגשו כתבי יד עתיקים המופעלים בצורה דיגיטלית.

וילמאן

וילמאן (בהונגרית: Vilmány) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה. העיר ממוקמת כ 193 ק"מ מצפון מזרח לבודפשט, עיר הבירה של המדינה. ישנם מספר אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו בקרבת מקום. אתר המורשת הקרוב ביותר בהונגריה הוא Tokaj, אזור יין ונוף היסטורי במרחק של 31 ק"מ מדרום לוילמאן.בוילמאן חיה קהילה יהודית ובמקום היה בית כנסת ושני בתי קברות.

יום הפילוסופיה העולמי

יום הפילוסופיה העולמי (באנגלית: World Philosophy Day) הוא מועד בינלאומי המצוין מדי שנה ביום חמישי השלישי של חודש נובמבר.

מועדים בינלאומיים

מועדים בינלאומיים, המכונים גם ימים בינלאומיים וכן חגים בינלאומיים, הם מועדים בעלי חשיבות בינלאומית. מטרתם לציין את המועד ברחבי העולם, להעלות מודעות לנושא, לקדם מטרות ולגייס אנשים לפעולה. רבים מהמועדים נוסדו או הוכרו על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות, המועצה הכלכלית חברתית של האומות המאוחדות או אונסק"ו.

גופים וסוכנויות מטעם האומות המאוחדות, האחראיים לקידום הנושא, עושים זאת בשם האו"ם (UN) או אונסק"ו (UNESCO). אותן סוכנויות רשאיות לפעול מטעם האו"ם, להשתמש בסמלים שלו ולהיעזר בתשתית שלו כדי לתאם אירועים ברחבי העולם. על הסוכנות האחראית להציג דוחות המסכמים את הפעילות שהתרחשה ברחבי העולם בחסות הבינלאומית ולתת המלצות לעתיד.

מרכז אסיה

מרכז אסיה הוא אזור גאוגרפי ביבשת אסיה. ישנן מספר הגדרות למרכז אסיה ולארצות והמדינות הנכללות באזור זה. ההגדרה השכיחה ביותר היא חבר המדינות (לשעבר ברית המועצות) האסייתיות הנמצאות בין הים הכספי לסין. אזור זה מוקף כולו ביבשה ואין ממנו גישה ישירה לאוקיינוסים.

ההגדרה הרשמית של הממשל הסובייטי הייתה המדינות אוזבקיסטן, טג'יקיסטן, טורקמניסטן וקירגיזסטן ואילו השימוש הנפוץ מייחס גם את קזחסטן כחלק מאזור זה. הגדרה אחרת של אונסק"ו מתייחסת גם למרכז אסיה כאזור גאוגרפי שאינו תלוי בגבולות מדיניים ופוליטיים הכולל גם שטחים נרחבים של המדינות רוסיה, מונגוליה, סין, הודו, פקיסטן, אפגניסטן ואיראן. הגדרה זו מבוססת על גאוגרפיה, קבוצות אתניות ותרבויות קרובות והיסטוריה של האזור.

נאפולי

נַאפּוֹלִי (באיטלקית: Napoli (מידע • עזרה) בנפוליטנית: Napule), היא עיר נמל ואחת הערים הגדולות שבערי איטליה.

העיר היא עיר הבירה של פרובינציית נאפולי (provincia di Napoli) הנושאת אותו השם ובירת מחוז קמפניה. בנאפולי מתגוררים כ-959,000 תושבים ובאזור המטרופוליטני, הכולל גם חלקים מנפות קזרטה, אבלינו וסלרנו מתגוררים כ-4,000,000 תושבים. נאפולי, העיר השלישית בגודלה באיטליה מבחינת מספר תושבים (אחרי רומא ומילאנו), היא האזור האורבני השני בגודלו באיטליה אחרי מילאנו והשביעית בדירוג האזורים האורבניים המאוכלסים ביותר באירופה. כמו כן, בנאפולי שוכנת כחמישית מאוכלוסיית מחוז קמפניה, ובנפת נאפולי שוכנת יותר ממחצית מאוכלוסייתו.

"העיר הקסומה", על פי מילותיו של ויטוריו דה סיקה בסרט "מפרץ נאפולי" משנת 1954, היא אחת הערים היפות ביותר באיטליה (נאמר עליה:"לראות את נאפולי ולמות"). היא ממוקמת על מפרץ נאפולי, בין הר הגעש וזוב לבין האזור הוולקני "Campi Flegrei". המרכז ההיסטורי של נאפולי המושך אליו תיירים מכל העולם, הוכרז על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

סלוניקי

סלוניקי (ביוונית: Θεσσαλονίκη (מידע • עזרה), בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה. היא ממוקמת במחוז מרכז מקדוניה ונקראת באופן לא רשמי "בירת מקדוניה". העיר מונה 322,240 תושבים נכון לשנת 2011, ומהווה מרכז תעשייתי ומסחרי. כלכלתה מתבססת בעיקר על הנמל, תעשיות נפט, פלדה, טקסטיל וכן תעשיות חקלאיות.

המבנים מהתקופה הנוצרית המוקדמת והביזנטית הוכרו על ידי אונסק"ו כאתרי מורשת עולמית. האיחוד האירופי בחר בסלוניקי להיות "בירת התרבות האירופית" לשנת 1997.

פירנצה

פִירֶנְצֶה (באיטלקית: Firenze (מידע • עזרה)) עיר במרכז איטליה צפונית לרומא, המשמשת כבירת חבל טוסקנה. בעיר ששוכנת על נהר הארנו מתגוררים כ-357,000 תושבים. בפירנצה רבתי מתגוררים קרוב ל-1,500,000 תושבים. היא ידועה בעיקר הודות לפריחתה התרבותית ומרכזיותה בתקופת הרנסאנס והודות לעושר האמנותי והארכיטקטוני שלה. בימי הביניים פירנצה נחשבה למרכז הכלכלה והמסחר באירופה. בעבר כונתה העיר אתונה של ימי הביניים. פירנצה מהווה מוקד משיכה תיירותי ממדרגה ראשונה. מעריכים כי מספר התיירים הפוקדים אותה בשנה הוא כ-5 מיליון. בשנת 1982 המרכז ההיסטורי של פירנצה הוכרז אתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

קהיר

קָהִיר (בערבית: القاهرة – המנצחת, תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה) היא עיר הבירה של מצרים. מתגוררים בה כ-17 מיליון תושבים (7 מיליון בשטח העירוני, וכ-10 מיליון בפרוורים). היא המטרופולין הגדולה ביותר באפריקה ובמזרח התיכון, ואחת מהערים הגדולות בעולם.

האתרים ההיסטוריים של קהיר המוסלמית הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1979, והעיר שימשה כבירת התרבות הערבית הראשונה בשנת 1996.

קרקוב

קרקוב (בפולנית: Kraków, להאזנה (מידע • עזרה), בפולנית נהגה השם: קְרָקוּף; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה. העיר, שהוקמה במאה ה-7, שוכנת על גדות נהר הוויסלה. היא הייתה בירת פולין בשנים 1038–1596, ובירת דוכסות קרקוב הגדולה בשנים 1846–1918. כיום היא משמשת כבירת מחוז פולין קטן.

קרקוב היא עד היום אחד ממרכזי המדע, התרבות והאמנות של פולין. לאור ההיסטוריה המפוארת שלה, נשארה העיר לבה הרוחני של המדינה. היא משמשת אטרקציה חשובה לתיירים מקומיים וזרים, ובשל מגוון אתרי המורשת הנמצאים בה הכריז עליה אונסק"ו בשנת 1978 כאתר מורשת עולמית.

רויטרס

רויטרס (באנגלית: Reuters) היא סוכנות ידיעות שבסיסה בבריטניה ושלוחותיה פרוסות במקומות שונים ברחבי העולם. זוהי סוכנות הידיעות השנייה בגודלה בעולם (אחרי AP) והגדולה ביותר לפי הכנסות, והיא מספקת ידיעות לרוב אמצעי התקשורת הגדולים, מה שמקנה לה השפעה רבה בתקשורת ועל דעת הקהל בעולם. לפי דו"ח של נציבות אונסק"ו לבעיות תקשורת, לרויטרס מנויים מעל 6,500 עיתונים וכ- 400 תחנות רדיו וטלוויזיה ב-153 מדינות.

מייסדה של הסוכנות היה פאול יוליוס רויטר, יהודי ממוצא גרמני שהתנצר והעתיק את מקום מגוריו ללונדון. הסוכנות הוקמה בעקבות התפתחות הטלגרף, אשר פתח אפשרויות חדשות להעברת ידיעות עסקיות, חדשותיות ואחרות.

בשנת 1858 חתמה הסוכנות הסכם עם עיתון ראשון ובו התחייבה לספק לו ידיעות. מאז הלכה וביססה את מעמדה כסוכנות הידיעות השנייה בגודלה בעולם ובעלת ההכנסות הגבוהות ביותר. רויטרס חתמה הסכמים לחלוקת הפעילות עם סוכנויות מתחרות שקמו בגרמניה ובצרפת. בשנת 1925 עברה רויטרס, תחילה באופן חלקי ולאחר מכן בצורה מלאה, לבעלות של התאגדות עיתונים בריטיים. מאז 1947 נמנים עם בעליה גם עיתונים מאוסטרליה ומניו זילנד.

פעמים מספר נטען כי הסוכנות עיוותה תמונות בצורה המציגה את מדינת ישראל באור שלילי. כך אירע, למשל, במהלך מלחמת לבנון השנייה, כאשר הסוכנות הפיצה תמונות שעובדו על מנת להציג פגיעה כביכול בבנייני מגורים, ובעקבות המשט לעזה, כאשר הסוכנות הפיצה תמונות מהן נמחקו הסכינים בהם אחזו המשתתפים במשט ופציעתו של חייל ישראלי.לרויטרס משרדים בגן הטכנולוגי מלחה בירושלים והמטה הראשי שלה ממוקם בלונדון.

שמורה ביוספרית

שְׁמוּרָה בִּיוֹסְפֶרִית היא שמורת טבע בקרבת מגורי אדם, העונה על שורה של קריטריונים אקולוגיים ותכנוניים הנוגעים לביוספרה, כולל פיתוח בר קיימא ושמירה על ערכי טבע מגוונים, במטרה לאזן בין צורכי האדם העכשוויים, העתידיים וערכי שמירת הטבע.

השמורות הביוספריות מוקמות ומוכרות במסגרת "תוכנית האדם והביוספרה" (MAB) של אונסק"ו, ובהתאם לאמנת האומות המאוחדות בדבר מגוון ביולוגי.

מטרת הקמת השמורות הביוספריות היא ליצור שילוב חכם בין שימור מגוון ביולוגי לבין פיתוח כלכלי. על פי תקנון השמורות הביוספריות של אונסק"ו, שמורות ביוספריות "יעודדו ויציגו מערכת יחסים שקולה בין בני אדם לבין הביוספרה". סעיף 4 לתקנון קובע, כי על שמורה ביוספרית "לכלול פסיפס של מערכות אקולוגיות", ולמעשה לייצג שילובים מגוונים בין ערכי טבע יבשתיים, ימיים או חופיים.

נכון לשנת 2019, "הרשת העולמית של שמורות ביוספריות" של אונסק"ו כוללת 686 שמורות ביוספריות ב-122 מדינות ברחבי העולם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.