אוניברסליזם

אוניברסליזםאנגלית: Universalism - עוֹלָמִיּוּת, כלליוּת) הוא זרם בפילוסופיה מתחום תורת המוסר, שלו אחיזה משמעותית במרבית ענפי מדעי החברה ובמיוחד בחינוך ובמחשבה המדינית-חברתית המודרנית וכן בתאולוגיה. עיקר מהותו בעיסוק בתכונות והגדרות שאותן ניתן להחיל על כלל הפרטים.

האוניברסליזם מבקש לראות בכל בני האדם שווים, ללא גדרות וללא הבחנות של שוני תרבותי; וכראויים להאצלת כללי מוסר וערכים דומים, ובכך, עומד ביחס של ניגוד ישיר לפרטיקולריזם. כאסכולה פילוסופית וחברתית, המצדדת בהתעלמות מקטגוריות קיבוציות, האוניברסליזם מנוגד לרלטיביזם, ומקורב להומניזם בכך שהוא גורס כי כל בני-האדם באשר הם ראויים לכבוד באופן שווה. בין יתר הערכים שנחשבים כאוניברסליים נמנים אושר, חירות, צדק ואחרים. עם זאת, מכיוון שהשיח האוניברסלי כולל שאלות הנוגעות לעצם טבע האדם ולהתפתחות התרבויות הנבדלות, נבחנות גם אתיקות כגזענות כבעלות היבטים אוניברסליים.

מציאותו של מוסר יחסי, או כזה שנמדד על סולם צו-המצפון האישי, נשללת על ידי האוניברסליסט.

סקירה רעיונית והיסטורית

מקובל לראות את תורת האידאות של אפלטון כמבשרת תורת האוניברסליזם. יש גם לציין שתורה זו מתקשרת לתורת האונטולוגיה (תורת היש) של אפלטון, לעניין היחס בין האידיאות לחומר המוחש. על פי אפלטון יש לומר שהאידיאות הן היש, ואילו החומר המוחש הוא השתקפות של האידיאה שמקבילה לו. הערכים האירופיים שליוו את יצירת המסגרות האקדמיות הראשונות בראשית ימי הביניים גזרו משורש זה את המילה אוניברסיטה כמכילה את מכלול ההגדרות שאותן מצופה האדם לממש. בעת החדשה, היו אלה אנשי עידן האורות שנשאו את דגל האוניברסליזם במה שהגיע לשיאו במהפכה הצרפתית, שזיקקה את הרוח החדשה בסיסמה "חירות, שוויון, אחווה". תנועת הרומנטיקה, שבאה לאחר מכן, דחתה את האוניברסליזם בהעדיפה באופן מובהק את הייחוד האינדיווידואלי של כל פרט על-פני "אמת משותפת" של סך-הפרטים, תוך האדרה של החד-פעמי, האותנטי שבאדם על חשבון האוניברסלי - המשותף לכולם. המגמות של המאות ה-19 וה-20 קידמו את הלאומיות, ואף את הלאומנות, בד-בבד עם התאוריה המרקסיסטית; ושוב לא הייתה עוד עדנה רבה למסרים הרציונליסטיים של ההגדרות הכלליות החלות על כלל היצורים[1]. הפוסט-מודרניזם חיזק והניף את דגלי הקהילתיות והייחודיות של תרבויות, של קבוצות ושל פרטים, כשהוא שולל את הגישה שלפיה כל בני האדם שווים בכמיהתם לשוויון זכויות ולחופש ותחתיה עודד את מגמת יצירתן של אוטונומיות קהילתיות נבדלות, מתוך תובנה שאין דין ציוויליזציה אחת כמשנתה - ואין למערכת ערכים אחת עדיפות על אחרת; בכך מזוהות כיום הגישות הפוסט-מודרניות עם פלורליזם, אך גם עם פרטיקולריזם, המנוגד לתפיסה האוניברסליסטית.

אינטרנציונליזם

ההיבט הפוליטי-כלכלי של אוניברסליזם מתון עשוי להיות אינטרנציונליזם - שהיא שיטה שדוגלת בהרחבת שיתוף-הפעולה הכלכלי והמדיני בין מדינות, תוך יתרון לכל הצדדים. האינטרנציונליסטים מחזיקים באמונה כי על מדינות לשתף פעולה זו עם זו כיוון שערכם של האינטרסים ההדדיים וארוכי-הטווח שלהן גדול מזה של המטרות האינדיווידואליות וקצרות-הטווח של כל אחת מהן. מנגד ניצבים פטריוטיזם שוביניסטי אך באותה עת - גם חסידי הגלובליזציה הקיצונית, שלכאורה מבטלת את ערכה וייחודה של כל מדינה; מבחינה זו אינטרנציונליזם הוא ניסיון לפשר בין הגלובליזם לאינדיווידואליזם, כשהוא מושתת על ההכרה ב"שִוויון-חרף-שוני" ועל כבוד למורשתן הלאומית של אומות.

אוניברסליזם מול רב-תרבותיות

בעוד שהאוניברסליזם מניח כי אנשים בכל החברות שואפים לאמץ את האידיאלים והפרקטיקות של המתבונן, הרי שהגישות הרב-תרבותיות במערב בוחרות לאפשר לכל קבוצה לשמר את מושגי השונות והזהות שלה. שתי הגישות ההומניסטיות שונות זו מזו, אולם חוקרים לא מעטים מוצאים[2] את הרב-תרבותיות משתלבת לא-פעם על רצף אחד עם האוניברסליזם, ואף משלימה אותו. כך, על הציר בין אוניברסליזם ליברלי המבקש לעצב עולם נאור ובין רב-תרבותיות - שהיא הייצוג המובהק של התפיסה המהופכת לכאורה, זו הרלטיביסטית והפרטיקולריסטית, מוצבים היום רבים מהנושאים המעסיקים את החברה ההומניסטית, כגון שאלות פמיניסטיות, פדגוגיות ומגדריות.

תפישות אוניברסליסטיות מול תפישות פרטיקולריסטיות

גישות פילוסופיות מנוגדות. האחת דוגלת באינדיבידואליזם והשנייה בקבוצות. כלומר, בגישות הכוללת את כל החברה ואת כל הפרטים בה. בגדול, ההבחנה משמשת לדיונים – Particular – בחשיבות הפרט בנושא מוסר – האם צריך להתייחס לפרט או לחברה.

הקשר המטאפיזי

המטאפיזיקה מבחינה באוניברסל כתכונה או אפיון שמשותף לדברים נפרדים. כלומר, אוניברסלים הם ישויות או פרמטרים שניתנים להדגמה חוזרת ונשנית על מקרים/משתנים ספציפיים רבים – כך, אם ישנם, לדוגמה, שני כיסאות ירוקים בחדר, הרי ששניהם חולקים "יְרוּקוּת", כלומר את תכונת הצבע הירוק. תכונה משותפת זו תיקרא "אוניברסל", בהיותה נתון שבאפשרותו לחול על דברים / מקרים רבים. חוקרים מחלקים את המושגים לשלושה פרמטרים עיקריים: "סוג" (למשל: יונק), "סגולה" (למשל: קצר; חזק), ו"יחס" (למשל: אבא של...; על-יד...), שהם כולם כאחד טיפוסים שונים של אוניברסל[3].

שיקוף של האוניברסליזם בדתות שונות

התאולוגיה האוניברסליסטית מתייחסת למושגים ורעיונות (דתיים ופילוסופיים) שיכולים לחול על 'הכל'. הנצרות גורסת כי כל בני האדם ייגאלו בבוא-יומם ויימחלו מול אלוהים; בודהיזם, זרם המהאיאנה מתאפיין בגישתו שלפיה כל יחיד מגלם את טבע הבודהה, גם כאן הביטוי האוניברסליסטי הוא ה"גאולה הכללית".

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ עקרון 'העולם הפדרטיבי' בא לידי ביטוי אצל מרטין בובר, שדגל בחבירה של קבוצות-השתייכות שיתופיות אלו עם אלו על בסיס זיקות דומות - לכדי בריתות שיתרחבו בהדרגה; בקרב פילוסופים ומחנכים נטען כי כזאת הייתה ההתיישבות השיתופית בארץ ישראל בעשורים הראשונים של המאה העשרים.
  2. ^ הנרייט דהאן כלב, לדוגמה, בחיבור "מיגדר ומזרח", אילן גור זאב, ב"רב-תרבותיות וחינוך בישראל" ואחרים.
  3. ^ מייקל ג'. לוקס, "The Problem of Universals", מתוך Metaphysics: Contemporary Readings, Michael J. Loux (ed.), N.Y.: Routledge‏, 2001.
אוניברסליזם אוניטריאני

אוניברסליזם אוניטריאני (באנגלית: Unitarian Universalism; תרגום מילולי: אחדות אוניברסלית; ידועה בכינויה UU), היא תנועה דתית ליברליסטית ופלורליסטית, שלה שורשים בנצרות הפרוטסטנטית ובזרם האוניטריאניזם. הכנסייה האוניברסליסטית נוסדה ב-25 במאי 1961 בצפון אמריקה בעקבות המיזוג בין "הארגון האוניטריאני האמריקאי" (נוסד ב-1825) ו"הכנסייה האוניברסליסטית האמריקאית" (1866 לערך).

אפוסטריורי

אפוסטריורי או א-פוסטריורי (לטינית: a posteriori, שפירושו: "מתוך מה שבא אחר-כך") הוא מונח בלוגיקה או בפילוסופיה שבא להניח טיעון שמהלכו הוא מן הסיבות הנראות לעין אל הסיבות הלא-ידועות, כלומר, מן החוויות והניסיון שלנו. לעומתו, טיעון א-פריורי הוא טיעון שמתחיל מהסיבות אל המסקנות.

ישנן עובדות רבות שאנחנו יודעים דרך החושים שלנו, כגון: דברים נופלים כלפי מטה ולא מעלה, או: שמן לא מתערבב עם מים. אלו אמיתות שאנחנו יודעים אותן מניסיון הרבה לפני שיש באפשרותנו להסבירן. כל עוד לא נוכל להסביר אותן מבחינה מדעית (כוח הכבידה או הקוטביות של מולקולות השמן), ידיעותינו יהיו ידיעות א-פוסטריוריות.

אפריורי

אַפְּרִיּוֹרִי (מלטינית: a priori, "מן הקודם" או "לפני הניסיון") הוא מונח בפילוסופיה ובלוגיקה. בצורה מופשטת ניתן לומר כי המונח א-פריורי, הוא טיעון שמתחיל מהסיבות אל המסקנות, וגם מתייחס למושגים או תפישות שאינם תלויים בחוויות-חושים, מהתבוננות או ניסיון.

וזאת בניגוד למושגים אפוסטריוריים (מתוך מה שבא אחר-כך), שהוא טיעון שמהלכו הוא מן הסיבות הנראות (כלומר, מן החוויות והניסיון שלנו אל הסיבות) אל העין אל הסיבות הלא-ידועות. למשל דברים הנופלים כלפי מטה ולא כלפי מעלה, או: שמן אשר לא מתערבב עם מים. כל עוד לא נוכל להסביר אותן מבחינה מדעית (הסברים כמו 'כוח הכבידה' או 'הקוטביות של מולקולות השמן'), ידיעותינו אודותיהן יהיו ידיעות א-פוסטריוריות.

ידע אפריורי נחשב ידע פרופוזיציונלי במובן זה שהוא נרכש לפני ניסיון כלשהו.

דוגמה למשפטים אפריורים הם משפטים המובנים מעצמם כגון "שני גדלים השווים לגודל שלישי שווים ביניהם", או הוכחות מתמטיות שאינן נזקקות לניסיון אלא מוכרחות מתוך עצמן.

פילוסופים רבים סבורים שלא תיתכן ידיעה אפריורית, בעיקר בתחום השאלות התאולוגיות. על פי הפוזיטיביזם הלוגי, הצהרות שתהיינה נכונות א-פריורית תהיינה תמיד טאוטולוגיות. קנט טען כי ידע אפריורי קיים בצורת התנאים הנחוצים להתנסות כלשהי, כגון המושגים סיבתיות, חלל וזמן. הניסיונות להגדיר בבהירות או להסביר ידיעה א-פריורית מהי מהווים חלק מזרם מרכזי בתורת ההכרה (אפיסטמולוגיה). לאור העובדה שההגדרות והשימושים של המונח עוותו לאורך השנים ועל כן משתנים על פני תחומי-דעת שונים, יהיה זה קשה לספק הגדרה אוניברסלית בעבורו.

לעיתים, כלכלנים עושים שימוש במונח א-פריורי כדי לתאר צעד בטיעון שאמיתותו יכולה להתקבל כמוכיחה את עצמה.

למשל, עמנואל קאנט קרא למרחב הפיזי (המרחב שבו אנו חיים) גאומטריה אבסולוטית (מוחלטת). הוא טען שהיא הגאומטריה היחידה הא-פריורית. על פי תורת היחסות אנו חיים במרחב-זמן, מרחב לא אוקלידי ולא גאומטריה אבסולוטית.

דיאלקטיקה

דיאלקטיקה (מיוונית: διαλεκτική - אומנות השיחה, הדיון או הוויכוח) היא מונח פילוסופי מערבי המשמש לתיאור שיטות שונות להשגת האמת או לתיאור תנועת ההתפתחות בעולם הרוח או החומר, או שניהם יחד. השימוש הנפוץ ביותר במילה דיאלקטיקה הוא כהתפתחות מתוך קונפליקט.

האסכולה האלאטית

האסכולה האלאטית היא אסכולה בפילוסופיה הקדם-סוקרטית התופסת את המציאות כמהות אחת, קבועה, בלתי מונעת ובלתי משתנה. היא טוענת שמה שנתפס בעינינו כשינוי, אינו אלא אשליה. בפועל, המציאות קבועה ובלתי משתנה.

פרמנידס וזנון נמנים על אסכולה זו. הם נולדו ופעלו בעיר אליאה שמצויה בדרום איטליה ועל שמה הם קרויים. גם מליסוס איש סאמוס היה ממפתחי הפילוסופיה.

הוליזם

הוליזם (מיוונית: όλος; שלם, כולל) הוא הרעיון שתכונות מערכת לא יכולות להיקבע או להיות מוסברות אלא רק על ידי סך כל המרכיבים שלה. המילה, יחד עם התואר הוליסטי, נטבעו על ידי יאן סמאטס בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20. במילון אוקספורד, סמאטס מגדיר את ההוליזם כ"נטייה בטבע ליצור שלם שהוא גדול מסכום חלקיו על ידי אבולוציה יצירתית".

הוליזם מוגדר לעיתים כהיפוכו של הרדוקציוניזם, למרות שתומכי הרדוקציוניזם המדעי טוענים כי מוטב להתייחס אליו כאל היפוכו של הרדוקציוניזם התאוותני. אפשר להנגיד אותו גם עם אטומיזם. כמה מבקרים טוענים שהוליזם הוא ניסיון למיזוג בין רעיון הבריאתנות לבין רעיון האבולוציה.

השטח של חשיבת מערכתית התפתח בשנים האחרונות כדי להתמודד עם מספר גדול של נושאים תוך שימוש במושגים הוליסטיים.

הנחה (לוגיקה)

הנחה בתורת ההגיון היא שם כולל לכל הטענות בהיסק שאינן מסקנתו.

בהיסק תקף המסקנה מקיימת יחס של נביעה מן ההנחות: כלומר המסקנה נגזרת מן ההנחות. בהיסק מבוסס המסקנה היא אמיתית משום שההנחות אמיתיות. אך, בניגוד לסברה נפוצה בין הדיוטות, אין כל הכרח שההנחות יהיו אמיתיות על מנת שההיסק יהיה תקף.

בפרט, כל היסק שבין הנחותיו יש סתירה, הוא היסק תקף. עובדה זו מנוצלת היטב בהוכחות בדרך השלילה המבוססות במכוון ובמודע על קיומה של סתירה בהנחות, כלומר על אי אמיתותן. למשל, ההוכחה שאין מספר ראשוני גדול ביותר מבוססת על ההנחה (המתגלית בסוף ההוכחה כשקרית) שיש מספר ראשוני גדול ביותר, ההוכחה שאין לשתיים שורש ראציונאלי מבוססת על ההנחה (המתגלית בסוף ההוכחה כשקרית) שיש לשתיים שורש ראציונאלי וכדומה.

יום הפילוסופיה העולמי

יום הפילוסופיה העולמי (באנגלית: World Philosophy Day) הוא מועד בינלאומי המצוין מדי שנה ביום חמישי השלישי של חודש נובמבר.

כשל נטורליסטי

'כשל נטורליסטי' הוא מונח שנטבע על ידי הפילוסוף ג.א. מור בספרו "פרינקיפיה אתיקה" (עקרונות האתיקה) משנת 1903. המונח מתייחס לכשל הטמון בהגדרת המונח "טוב" באמצעות התכונות שלו. לעיתים קרובות מבולבל המושג "כשל נטורליסטי" עם מושג דומה - "בעיית הראוי-מצוי".

מהאיאנה

מהאיאנה (בסנסקריט: महायान, מילולית - המרכבה הגדולה) הוא אחד מהזרמים הגדולים של הבודהיזם. הוא נפוץ בסין, טיבט, יפן, קוריאה, וייטנאם וטיוואן. מהמהאיאנה התפתח הווג'ריאנה האזוטרי, שטוען לאחד בתוכו את כל האסכולות הקודמות.

מהאיאנה הוא הזרם הבודהיסטי הגדול ביותר, אליו שייכים 263 מיליון מאמינים שהם 53% מהבודהיסטים בעולם נכון ל-2010.

מונאדה (לייבניץ)

מונאדה היא אובייקט פילוסופי שתיאר הפילוסוף גוטפריד וילהלם לייבניץ.

לפי לייבניץ, לכל אובייקט ישנה מונאדה העומדת בעבורו ושנושאת את כל האינפורמציה לגביו. אותו אובייקט אשר בעבורו עומדת המונאדה הוא "אובייקט אינטנציונאלי" של המונאדה. המונאדות הן נשאי אינפורמציה, כשהאובייקט אותו מייצגת המונאדה הוא "מצב אינפורמטיבי" של המונאדה. המונאדות הן דברים פשוטים שאינם ניתנים לפירוק מכל סוג שהוא.

בעיה העולה מתאוריית המונאדות של לייבניץ היא כיצד נוצרות וכלות מונאדות. נניח לדוגמה שיש קיר הבנוי מלבנים, ודאי המונאדה שתישא את האינפורמציה בעבורו תהיה מונאדה של "קיר עשוי מלבנים", אך אם נשבור את הקיר ונקבל ערימה של לבנים, מה יהיה אז? מה תהיה המונאדה במצב כזה?

אין תמימות דעים לגבי תשובתו של לייבניץ במקרה כזה, אך הועלו מספר סברות לגבי האופציות בהן היה עשוי לבחור:

מונאדת קיר הלבנים "התחלפה" במונאדה של "ערימת לבנים". בעצם ישנה טרנספורמציה: האינפורמציה הקודמת שנשאה המונאדה הוחלפה.

ניתן להקשות על לייבניץ ולשאול מה יהיה במקרה בו נפזר את הבלוקים כך שלא יהוו עוד ערימה, מה אז? ייתכן, שלייבניץ היה משיב, כי מונאדת קיר הלבנים הפכה למונאדה של אחד הבלוקים.למונאדות אין חלונות, אין קשר סיבתי ביניהן; הן כמו איים, האל הוא המסנכרן בין המונאדות בהרמוניה מושלמת.

מוניזם

מוניזם (ביוונית: μόνος (מונוס) - יחיד) היא השקפה פילוסופית הטוענת שמאחורי ריבוי הדברים שסביבנו מסתתר עיקרון אחד: גורם יחיד בלתי משתנה ובלתי ניתן לחלוקה שאחראי למופעים השונים שבטבע ומסביר אותם. תפיסה זו עומדת בניגוד לדואליזם ולפלורליזם שמניחים שבבסיס ההוויה מצוי ניגוד וריבוי. בתאולוגיה משמעות המוניזם הוא אמונה באל אחד.

אבי תפיסה זו בפילוסופיה הקדם-סוקרטית הוא תאלס אשר גרס ש"הכל מים". התפיסה המוניסטית השתכללה במשנתו של פרמנידס. הפער בין הפילוסופיה המוניסטית של פרמנידס לבין תפיסת הריבוי והשינוי שייצג הרקליטוס יושב במידת מה על ידי רעיון האידאות של אפלטון שאפשר הבנה של קיום הריבוי לצד קיומה של אחדות.

מטאפיזיקה

מֵטָאפִיזִיקָה (מיוונית: μετά (מֵטַא) "מעבר", φυσικά "פיזיקה", "אודות הטבע") היא ענף של הפילוסופיה העוסק בהסבר טבעם של המציאות, הקשר בין חומר לנפש, בין חומר לתכונה ובין מחשבה למציאות. מקור המונח בספרו של אריסטו, שנקרא "מטאפיזיקה" משום שבסידור המסורתי של כתביו היא הופיעה לאחר ספרו ה"פיזיקה".

אך במשך הדורות קיבל המושג משמעות יותר מילולית- פיזיס משמעותו טבע; לכן מטאפיזיקה עוסקת בדברים אשר הם מעבר לטבע או לעולם הגשמי. התפיסה בפילוסופיה מודרנית מתבססת על שימוש זה.

ערך (אתיקה)

באתיקה, המונח ערך מתייחס למדד של הערכת טיבו המוסרי של מעשה מסוים. תחום הידע העוסק בערכים נקרא "תורת הערך", או "אקסיולוגיה" .

עשרת הכבלים

עשרת הכבלים בבודהיזם הם אלו הכובלים את בני האדם שטרם חוו הארה.

מי שהצליח לנתק את שלושת הכבלים הראשונים מתחיל את המסע לנירוואנה, ואילו זה שהצליח לנתק את כל עשרת הכבלים הופך לבודהה שפירושו מואר.

התמקדות ב"עצמי" - אמונה בזהות אישית

ספק - בעיקר בבודהה ובתורתו. יש להדגיש כי הבודהיזם אינו דוגמטי, ולכן אינו דורש ציות עיוור או אוסר על שאילת שאלות.

היצמדות לטקסים ולפולחנים - אמנם הבודהיזם כמו כל פילוסופיה מוסרית דורש ערכי מוסר גבוהים, אולם אינו דורש אותם כציות עיוור אלא כתוצאה של מודעות והבנה. בנוסף, הבודהיזם לא דורש היצמדות לטקסי דת (אם כי אינו שולל אותם).

השתוקקות חושית / תשוקה חושנית (אחד מהיבטי הטנהא), זו המצוירת במרכז גלגל החיים

שנאה, זדון, רצון-להרע

תאווה חומרנית (אחד מהיבטי הטנהא )

תאווה לקיום חסר הצורה (אחד מהיבטי הטנהא הייחודי למודטים)

גאווה

חוסר שקט

בורות (בערות)

פוזיטיביזם

פוזיטיביזם - מגמה מחשבתית הסוברת כי הטבע כולו פתוח לחקירה אובייקטיבית מלאה של האדם באמצעות המדע. לפי הפוזיטיבסטים, חקירה פוזיטיביסטית מתבססת על מה שנראה בעין, על מה שניתן להוכיחו באופן ברור וודאי. הנתונים הפוזיטביסטים נגישים לאדם באמצעות החושים, כלומר המדע עוסק אך ורק במה שהאדם יכול לקלוט בחושיו. וזאת בניגוד לתפיסות מטפיזיות או תאולוגיות, המניחות הנחות שאותן אי אפשר להוכיח בכלים מדעיים.

על פי הפוזיטביסטים החוקר חייב להיות נייטרלי, חופשי מדעה קדומה, ואסור לו להיות מעורב באופן אישי במחקר. אסור שהאישיות תשפיע על תוצאות המחקר.

פילוסוף

פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה. הפילוסוף שואל שאלות כגון מהו מבנה העולם, האם קיים אלוהים ומהי הנפש האנושית. הוא דן בשאלות רבות ובהן מוסריות, קיומיות ומדעיות.

רלטיביזם

רֵלָטִיבִיזם (Relativism; מלשון 'relative', "יחסי") היא תפיסה הגורסת כי לנקודת מבט אין תוקף או אמת מוחלטת, אלא ערך יחסי בלבד הנקבע על-פי הבדלים בתפיסה ובשיקול דעת.

תאולוגיה

תאולוגיה (מיוונית: theos אלוהים, logos עיון) היא חקר האלוהות (בפרט זו המסווגת כתאיסטית) וכן יחסי האדם והאלוהים וזאת באופן שיטתי על פי אמות מידה שהוחלט עליהן באסכולה מוגדרת, רציונליות, או שאינה רציונליות.

הגם שתחילתה של התאולוגיה והנחלתה בעת העתיקה במוסדות דתיים, כגון מנזרים, בימי הביניים הונהג לימודה באוניברסיטאות באירופה.

פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשתאולוגיה
זרמים/אסכולות
טאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטית • מוהיזם • לגליזם • נטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזם • נאו-קונפוציאניזם • פנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסטמודרניזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזההבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזה • קונדה-קונדה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסיוהאן סקוטוסאבן סינאג'ו שירמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקוןרנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלמרטין היידגרברטראנד ראסלרודולף קרנפלודוויג ויטגנשטייןקרל המפלז'אן-פול סארטרוילארד ואן אורמאן קווייןג'ון רולסיורגן האברמאסמישל פוקוגסטון בשלאר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונהיום הפילוסופיה העולמי
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתי • אוניברסליזם • אימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםנהנתנותהוליזםהיסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנאנתאיזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאםהרצון לעוצמה
פורטל פילוסופיה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.