אוניברסיטת תל אביב

אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הגדולה ביותר בישראל, השוכנת בצפון מערב תל אביב, ממזרח לרמת אביב. בשנת הלימודים תשע"ה למדו בה יותר מ-30,000 סטודנטים.

אוניברסיטת תל אביב
Tel Aviv university logo - Hebrew
Antin1
הכניסה הראשית אל אוניברסיטת תל אביב בכיכר אנטין, לצידו של בניין מרכז הסטודנטים
תאריך ההקמה 1956
סוג אוניברסיטה ציבורית
צוות 1,847
נשיא פרופ' אריאל פורת
רקטור פרופ' ירון עוז
מנכ"ל גד פרנק
סגל 1,032
סטודנטים 26,023[1]
סטודנטים לתואר ראשון 14,498[1]
סטודנטים לתואר שני 9,127[1]
סטודנטים לתואר שלישי 2,112[1]
סטודנטים מתוקצבים 23,920[2]
מיקום תל אביב
קמפוס רמת אביב
קואורדינטות 32°06′50″N 34°48′15″E / 32.113888888889°N 34.804166666667°E
www.tau.ac.il
(למפת גוש דן רגילה)
Tel-aviv area
 
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב
Tel aviv university
סמליל האוניברסיטה עד ראשית 2016

היסטוריה והווה

Tau 0
דבריו של ראש עיריית תל אביב, חיים לבנון, בפתח הידיעון הראשון של "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע", 1953
Flag of Tel Aviv University
דגל האוניברסיטה
Naftali Building. Tel Aviv University
בניין נפתלי של הפקולטה למדעי החברה
TAU Law
בניין טרובוביץ של הפקולטה למשפטים
Tau centeral library
בניין הספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי בתכנון האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר ושמואל ביקסון
Schreiber-Math-TAU-001
מכון שרייבר למתמטיקה
Witkover12
בנייני מדעי החיים
The Porter School of Environmental Studies Building
בניין בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר
הבניינים הכפולים4
הפקולטה למדעי החיים בבניין שרמן ובבניין בריטניה הזהים, ובחזיתם בניין גרין לביוטכנולוגיה
31.03.09 Tel Aviv 030 TAU 13
בניין שרת של בית הספר לחינוך
31.03.09 Tel Aviv 022 TAU 5
בניין מקסיקו של הפקולטה לאמנות
31.03.09 Tel Aviv 024 TAU 7
בית הספר לשפות ע"ש ווב
גנים בוטנים4
הכניסה לגנים הבוטניים
ספריתמתפות
ספריית המפות בחוג לגאוגרפיה בבניין יד אבנר, ינואר 2010
31.03.09 Tel Aviv 019 TAU 2
בית הספר למקצועות הבריאות ע"ש שטייר
31.03.09 Tel Aviv 023 TAU 6
מרכז עלית לספורט
31.03.09 Tel Aviv 027 TAU 10
בניין דן דוד וכיכר היובל
TAU Mitchel
מרכז הסטודנטים ע"ש אריק מיטשל (בניין דקאנט הסטודנטים ואגודת הסטודנטים)
ביתהתפוצות
בית התפוצות
Gandkalim01
גן הדקלים ע"ש סימון מלאך, הנטוע לפני בנייני הפקולטה למדעים מדויקים
Yasharuni
בניין בית הספר ללימודי יהדות בתכנון אדריכל יצחק ישר
Tel Aviv University new dormitories (3)
מעונות הסטודנטים החדשים בצידו הדרומי של הקמפוס

ההכרזה על הקמת אוניברסיטת תל אביב הייתה ב-6 ביוני 1956, אך למעשה הקמתה נעשתה בשלבים ונמשכה כעשר שנים, אגב איחוד של מוסדות שונים. גרעין האוניברסיטה הוקם ב-1 בדצמבר 1953 באבו כביר, סמוך ליפו, עם פתיחת "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע". ב-4 בנובמבר 1964 נחנך הקמפוס הקבוע של האוניברסיטה ברמת אביב, וב-1969 זכתה האוניברסיטה להכרה מלאה של המועצה להשכלה גבוהה.

לאוניברסיטת תל אביב קדמו מספר מוסדות השכלה על-תיכוניים:

בשנות ה-50 של המאה ה-20 ננקטו מספר יוזמות, בהן של חיים לבנון, סגן ראש עיריית תל אביב-יפו ולימים ראש העיר, לאחד את המכונים השונים לאוניברסיטה אחת. ב-1953 נפתחה שנת הלימודים של "המכון האוניברסיטאי למדעי הטבע" בקמפוס אבו כביר[3], אך רק ב-1956 צלחו המאמצים לאחד בין המכונים ובתי הספר השונים, וב-6 ביוני 1956 הוכרזה הקמת "אוניברסיטת תל אביב – בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה". בית הספר הועבר ב-1959 לרשותה של האוניברסיטה העברית בירושלים, והוגדר כשלוחתה התל אביבית. באותה שנה צורפה למוסד החדש גם האקדמיה למוזיקה.

ב-1955 הונחה אבן הפינה לבניין טרובוביץ ("הבית האדום"), ובנייתו הסתיימה ב-1959. המבנה שימש משכן קבע לבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, והיווה את ראשיתו של קמפוס אוניברסיטת תל אביב ברמת אביב. קמפוס זה, שבו שוכנת האוניברסיטה עד היום, הוקם על חורבות הכפר הערבי שייח' מוניס ששכן מצפון לתל אביב, וניטש במהלך מלחמת העצמאות. חלק מהמבנים הנטושים שימשו את האוניברסיטה בשנותיה הראשונות, והיחיד ששרד במידת מה הוא הבית הירוק ברחוב ג'ורג' וייז, אשר על אף שנהרס ברובו והוקם מחדש, נותר בו חלק מקורי. בבית זה פועלים מועדון הסגל של האוניברסיטה, מסעדה, אולם אירועים ואולם כנסים. ב-1959 תרם סמואל רובין את הכספים הדרושים להקמת בניין האקדמיה למוזיקה, וזה הוקם ונקרא על שמו.

בשנים אלה התרחבה פעילות המוסד והוקמו "המכון האוניברסיטאי לתרבות ישראל" והספרייה שהייתה לימים לספרייה המרכזית ע"ש סוראסקי (1954). לאחר מכן קם גם "המכון לחינוך גבוה" (1957). בשנת הלימודים 1955/6 למדו במכונים 274 תלמידים, ובשנת 1962 כבר עמד מספרם על 1,446. שנה לאחר מכן, ב-1963, נוסדה הפקולטה ללימודי המשך ברפואה, לימים בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר (מבעלי חברת התרופות פורדו), וב-1964 קמה הפקולטה למדעי החברה. ההתרחבות המהירה של המוסד נמשכה, וב-1965 קם בית הספר למוסמכים במנהל עסקים ע"ש ליאון רקנאטי (שהיווה את היסוד להתפתחות הפקולטה לניהול).

בשנת 1960 זכתה האוניברסיטה להכרה ראשונה מטעם המועצה להשכלה גבוהה, ובהדרגה הוכרו חוגים נוספים מטעמה מבחינה אקדמית. בשנת 1962 נקבע סמל האוניברסיטה, שעוצב על ידי גבי נוימן[4]. בשנת 1963 התגייס ד"ר ג'ורג' וייז לעזרת האוניברסיטה, ותרם רבות להתבססותה. הוא כיהן כנשיאה הראשון עד שנת 1972, אז הוחלף בידי הפיזיקאי הישראלי פרופ' יובל נאמן. בשנת 1964 נחנך הקמפוס האוניברסיטאי ברמת אביב באופן רשמי, וב-1965 שולב "בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה" באוניברסיטה, ושמו שונה ל"פקולטה למשפטים". ב-1969 זכתה אוניברסיטת תל אביב להכרה מלאה של המועצה להשכלה גבוהה, והוכרה כתאגיד לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה.

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 חולקה הפקולטה למדעי הטבע, לפקולטה למדעי החיים (העוסקת בביולוגיה) ולפקולטה למדעים מדויקים (העוסקת במתמטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה וגאופיזיקה), ונפתחו שתי הפקולטות האחרונות - הפקולטה לאמנויות והפקולטה להנדסה. האוניברסיטה המשיכה להתפתח ולגדול, ובתחילת המאה ה-21 הושלם איחוד שני חלקיו של הקמפוס - המרכזי והדרומי. מספר התלמידים, שהגיע בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 לכ-12,000, הוכפל פי שניים וחצי ויותר בעשורים הבאים, והגיע בתשע"ג ליותר מ-30,000.

האוניברסיטה במאה ה-21

אוניברסיטת תל אביב היא הגדולה שבאוניברסיטאות המחקר בישראל. עם סגל האוניברסיטה נמנים עשרות חוקרים בעלי שם עולמי (חלקם חתני פרס ישראל ופרסים בינלאומיים יוקרתיים), והמאמרים שמפורסמים על ידי אנשי הסגל שלה זוכים לציטוטים רבים. על פי דירוג מוסדות ההשכלה הגבוהה השנתי של הטיימס הבריטי, בשנת 2014 דורגה אוניברסיטת תל אביב במקום ה-188 בעולם, מתוך כ-20,000 אוניברסיטאות, והיא האוניברסיטה הישראלית היחידה המדורגת בין 200 האוניברסיטאות המובילות בדירוג זה. בפרמטר של מספר ציטוטי מאמרים אקדמיים יחסית לגודל הסגל דורגה האוניברסיטה במקום ה-20 בעולם, ובמקום הראשון בישראל. במדד משולב, המעיד על איכות הסגל, ומורכב מהערכת עמיתים וציטוטים לחבר סגל, מוקמה האוניברסיטה במקום ה-33 בעולם, ובמקום הראשון בישראל[5].

על פי מחקר שנערך על ידי מוסד שמואל נאמן ופורסם בשנת 2007, נמצא כי כמעט בכל מקצועות הלימוד בוגרי אוניברסיטת תל אביב נהנו מתנאי השכר הגבוהים ביותר בשוק העבודה, והשתכרו כ-10% עד 20% יותר מבוגרי מוסדות אחרים[6].

על פי נתוני לשכת עורכי הדין, בשנים 2004–2008 הובילו בוגרי הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב בשיעורי המעבר ובציונים בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין. על פי נתוני מועצת רואי החשבון, בשנים 1999–2006 הובילו בוגרי החוג לחשבונאות של האוניברסיטה בשיעורי המעבר בבחינות ההסמכה של מועצת רואי החשבון. בשנת 2008 סרטים של בוגרי החוג לקולנוע הוקרנו ב-87 פסטיבלים בינלאומיים וזכו ב-38 פרסים[7].

באוניברסיטת תל אביב נערכים מחקרים ופרויקטים רבים לשימוש מערכת הביטחון הישראלית, חלק גדול מהם חשאיים. נכון ל- (2009) מממן המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון 55 פרויקטים כאלה, והסוכנות המקבילה בארצות הברית מממנת 9 פרויקטים אחרים. חברי סגל של בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטה זכו בשנים האחרונות ב-7 פרסי ביטחון ישראל[8].

חברי סגל האוניברסיטה זוכים כמעט מדי שנה בפרס ישראל. מאז הקמת האוניברסיטה ועד היום (2014) זכו בפרס 65 חברי סגל[9].

המשבר הכלכלי של תחילת המאה ה-21

בראשית המאה ה-21 נקלעה האוניברסיטה למשבר כלכלי חמור, שהגיע בשיאו לגירעון תקציבי של כ-180 מיליון ש"ח. הסיבות שהביאו למשבר היו מגוונות: קיצוץ בתקציב מטעם המדינה, ירידה בהכנסות משכר לימוד, השקעת כספי האוניברסיטה באפיקים לא סולידיים, חריגות שכר, והנטל הכבד של ההוצאות על הפנסיה התקציבית של העובדים[10].

בשנת ה'תשס"ב החלה האוניברסיטה ליישם תוכנית הבראה והתייעלות, שהוכנה בשיתוף עם ות"ת. בשנת התקציב תשס"ו עמד הגירעון התפעולי של האוניברסיטה על כ-24 מיליון ש"ח. באוקטובר 2006 אישרה הנהלת האוניברסיטה תוכנית אסטרטגית רב-שנתית להמשך הקטנת הגירעון. הצעדים העיקריים שבוצעו מאז הם:

  • צמצום כוח האדם המינהלי והאקדמי, באמצעות פרישה לגמלאות, עידוד פרישה מוקדמת, צמצום מצבת העובדים הבלתי קבועים לרבות מורים מן החוץ, וקליטה מצומצמת וסלקטיבית של עובדים חדשים
  • ביטוחם של עובדים חדשים בפנסיה צוברת ולא בפנסיה תקציבית
  • הסכם קיבוצי להפחתה זמנית ל-5 שנים בשכרם של חברי הסגל הבכיר, בשיעור של 3.5%, שנחתם בשנת 2003
  • קיצוץ של כ-15% בשכר הבכירים שבוצע בשנת 2003
  • איחוד חוגים קטנים[11]
  • צמצום מספרם של קורסי הבחירה
  • הגדלת מספרי התלמידים בשיעורים ובתרגילים
  • צמצום שעות הפתיחה של השערים, הספריות והבניינים
  • קיצוץ חד בתקציב הרכש של הספריות
  • הקטנת מספרם הכולל של הסטודנטים המתוקצבים בכ-5%, במקביל להגדלת מספר הסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים
  • הגדלת מספרן של התוכניות החוץ-תקציביות, המאפשרות לאוניברסיטה לגבות שכר לימוד גבוה
  • סגירת היחידה ללימודי חוץ[12]
  • סגירת בית הספר להנדסאים, שפעל בחסות ובסמוך לאוניברסיטה משנת 1962 (בית הספר עבר לפעול בהרצליה)[13]

בפברואר 2009 החליטה הנהלת האוניברסיטה על קיצוץ נוסף של 5% בשכר בכיריה למשך שנה[14].

חריגות שכר

במרץ 2009 פרסם מבקר המדינה דו"ח על המוסדות להשכלה גבוהה, ולפיו אוניברסיטת תל אביב מעניקה לרבים מבכיריה תוספות שכר, שחורגות עד 250% משכרם הבסיסי, והסדרי פרישה מועדפים[15]. בעקבות הדו"ח דרש הממונה על השכר במשרד האוצר באפריל 2009 מכ-2,000 עובדי מנהלה של האוניברסיטה בעבר ובהווה להחזיר רטרואקטיבית כספים שקיבלו שלא כדין, בסכום כולל של כ-100 מיליון ש"ח. כמו כן, הנהלת האוניברסיטה נדרשה לקצץ את שכרם של עובדים אלה בשיעורים של 10 עד 30 אחוזים[16].

פקולטות, בתי ספר ויחידות אחרות

פקולטות

בתי ספר

נכון לשנת 2014 קיימים באוניברסיטה 24 בתי ספר. הבולטים שבהם הם:

  • בית הספר ללימודי הסביבה על שם פורטר[26] - בית הספר הוקם בשנת 2000, והוא הראשון מבין בתי הספר שאינו משויך לאף אחת מהפקולטות הקיימות, והוקם מראש כבית ספר אינטרדיסציפלינרי. בית הספר מציע תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בלבד.
  • בית הספר סגול למדעי המוח[27] - בית הספר הוקם בשנת 2012 והוא החדש ביותר מבין בתי הספר באוניברסיטה. בית הספר משמש כמרכז אקדמי אינטרדיסציפלינרי של הוראה ומחקר במדעי המוח באוניברסיטה ומציע ארבע תוכניות לימודים לתואר ראשון וכן תוכניות לתארים מתקדמים.
  • בית הספר לעבודה סוציאלית על שם בוב שאפל[28] - בית הספר הוקם בשנת 1969. על אף היותו משויך רשמית לפקולטה למדעי החברה, הלכה למעשה בית הספר נהנה ממעמד עצמאי הדומה לזה של פקולטה.
  • בית הספר לחינוך על שם חיים וג'ואן קונסטנטינר[29] - על אף היותו משויך רשמית לפקולטה למדעי הרוח, הלכה למעשה בית הספר נהנה ממעמד עצמאי הדומה לזה של פקולטה.
  • בית הספר למדעי המחשב (בפקולטה למדעים מדויקים)[30]
  • בית הספר למדעי המתמטיקה (בפקולטה למדעים מדויקים)[31]
  • בית הספר לכימיה (בפקולטה למדעים מדויקים)[32]
  • בית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה (בפקולטה למדעים מדויקים)[33]
  • בית הספר לרפואת שיניים על שם מוריס וגבריאלה גולדשלגר (בפקולטה לרפואה)[34] - בית הספר הוקם בשנת 1972, תחילה כמענה לצורך להכשיר לעבודה בישראל קבוצה גדולה של רופאי שיניים שעלו מברית המועצות וביקשו לעסוק במקצוע. בשנת 1978 החל בית הספר לקיים גם לימודים לקראת תואר אקדמי.
  • בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה (בפקולטה לאמנויות)[35] - בשנת 1966 הפכה האקדמיה הישראלית למוזיקה לחלק מאוניברסיטת תל אביב, ועברה למשכנה הנוכחי בקמפוס האוניברסיטה. עם הקמת הפקולטה לאמנויות, בשנת 1972, הפכה האקדמיה לחלק ממנה. בשנת 2005 נחנך בית הספר החדש למוזיקה, כתוצאה משיתוף פעולה בין האקדמיה למוזיקה לתזמורת הפילהרמונית הישראלית. בית הספר החדש איחד לתוכו את האקדמיה למוזיקה, את החוג למוזיקולוגיה של האוניברסיטה ואת תוכנית ההכשרה התזמורתית של התזמורת הפילהרמונית. זובין מהטה מכהן כנשיא כבוד של בית הספר.
  • בית הספר לאדריכלות על שם דוד עזריאלי (בפקולטה לאמנויות)[36] - בית הספר הוקם בשנות התשעים. בשנותיו הראשונות הלימודים בו התקיימו מחוץ לקמפוס, במתחם קריית עתידים, שהאוניברסיטה היא חלק מבעליו. רק בראשית המאה ה-21 הועברו הלימודים לתוך שטח הקמפוס, לבניין על שם דה-בוטון.
  • בית הספר להיסטוריה ע"ש צבי יעבץ (בפקולטה למדעי הרוח)[37] - בית ספר מחקרי, המקיים לימודים לתואר שלישי בלבד. שישה ממורי בית הספר זכו בפרס ישראל וארבעה מהמורים הם חברי האקדמיה הלאומית למדעים.
  • בית הספר למדעי התרבות (בפקולטה למדעי הרוח)[38] - בית הספר הוקם בשנת 1986, והוא מציע תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בלבד, וכן לימודי תעודה בתרגום ובעריכת תרגום.
  • בית הספר לפילוסופיה (בפקולטה למדעי הרוח)[39] - בית ספר מחקרי, המציע תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בלבד, במגוון תחומיה של ההגות הפילוסופית.
  • בית הספר למדעי היהדות וארכאולוגיה ע״ש חיים רוזנברג (בפקולטה למדעי הרוח)[40] - בית הספר נוסד בשנת 1970, והוא משמש מסגרת גג של לימודי התואר השלישי, המחקר והפעילות האקדמית התחומית והבין-תחומית לחוגים, המכונים, תוכניות הלימוד והקתדראות שעניינם המרכזי הוא מחקר מדעי היהדות והארכאולוגיה והוראתם.
  • בית הספר לממשל ולמדיניות על שם הרולד הרטוך (בפקולטה למדעי החברה)[41] - בית הספר נוסד בשנת 2000, והוא מציע תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בלבד.
  • בית הספר לכלכלה על שם איתן ברגלס (בפקולטה למדעי החברה)[42] - נקרא בעבר החוג לכלכלה, והיווה חלק אינטגרלי מהפקולטה למדעי החברה. בשנת 2001 עבר החוג לבניין נפרד ושמו שונה לבית הספר לכלכלה. הייתה זו הפעם הראשונה בישראל שבה בית ספר לכלכלה הופרד מהפקולטה למדעי החברה[43].
  • בית הספר למקצועות הבריאות על שם סטנלי שטייר (בפקולטה לרפואה)[44] - בית הספר מציע תוכניות לימודים לכל התארים, וכן תוכניות ללימודי המשך. בית הספר כולל בתוכו ארבעה חוגי לימוד: הפרעות בתקשורת, סיעוד, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה.

מכונים

נכון לשנת 2009 קיימים באוניברסיטה למעלה מ-100 מכונים ומרכזי מחקר. מהבולטים שבהם הם:

  • מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים (בפקולטה למדעי הרוח) - מרכז יפה הוקם בשנת 1977, ביוזמתו של האלוף במילואים אהרון יריב. המרכז מפרסם דו"חות ומאמרים בתחומי האסטרטגיה, בעיקר בנושאים הקשורים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל. החל משנת 2006 המרכז פועל באופן עצמאי מחוץ למתחם האוניברסיטה, בשם "המכון למחקרי ביטחון לאומי". המכון נהנה מעצמאות כספית וארגונית, אך בה בעת ממשיך לשמור על שיוכו האקדמי לאוניברסיטה.
  • מרכז תמי שטיינמץ לחקר השלום (בפקולטה למדעי הרוח)[45] - המרכז הוקם בשנת 1992. מטרתו היא לקדם את המחקר והחשיבה השיטתית בנושאים הנוגעים לתהליכי עשיית שלום ופתרון סכסוכים, תוך שימת דגש מיוחד על הקונפליקט הישראלי-ערבי. פרויקט הדגל של המרכז הוא "מדד השלום", המאתר - באמצעות סקרים - מגמות בדעת הקהל בישראל בהקשר לתהליך השלום.
  • מרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה (בפקולטה למדעי הרוח)[46] - המרכז הוקם בשנת 1983, ומטרתו היא לקדם את המחקר וההבנה של ההיסטוריה המודרנית ושל אירועי השעה במזרח התיכון ובאפריקה. בשנים האחרונות עומד בראש המכון פרופ' עוזי רבי.
  • המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן (בפקולטה למדעי הרוח) - המכון הוקם בשנת 1983 על ידי פרופ' יהודה אלקנה ופרופ' עמוס פונקנשטיין, והוא עוסק במחקר ובלימודים לתארים מתקדמים בתחומי היסטוריה של המדע, פילוסופיה של המדע והיסטוריה ופילוסופיה של הרעיונות, כגון פילוסופיה של המשפט ופילוסופיה של הדת.
  • המכון לחקר האינטרנטפקולטה למדעי החברה) - מטרת המכון היא לחקור את מהפכת המידע בפרט והשלכותיה בכלל, הבנת תהליכיה וצפיית עתידה, בדגש על השפעת האינטרנט על החברה הישראלית.
  • מכון חיים הרצוג לתקשורת חברה ופוליטיקה (בפקולטה למדעי החברה)[47] - המכון הוקם בשנת 2002, כדי לעסוק במחקר אקדמי בזיקה, בקשר ובהשפעות ההדדיות שבין התקשורת לבין החברה והפוליטיקה.
  • המכון לדיפלומטיה ושיתוף פעולה אזוריפקולטה למדעי החברה)[48] - המכון הוקם בשנת 2002, בשיתוף פעולה בין האוניברסיטה למרכז פרס לשלום. המכון עוסק במחקר ובעיון בנושאי הדיפלומטיה ושיתוף הפעולה האזורי.
  • מרכז על ע"ש צגלה למחקר בינתחומי של המשפט (בפקולטה למשפטים)[49] - מרכז מחקר המארגן ומממן כנסים בינלאומיים, סימפוזיונים וסדנאות, עורך ומוציא לאור כתב עת בשפה האנגלית העוסק במחקר משפטי בינתחומי, ומעניק מלגות קיום לחוקרים בראשית דרכם האקדמית.
  • מרכז מינרבה לזכויות אדם (בפקולטה למשפטים)[50] - המרכז הוקם בשנת 1997, כמרכז משותף לפקולטות למשפטים של אוניברסיטת תל אביב ושל האוניברסיטה העברית בירושלים. מטרות המרכז הן לעודד ולקדם את המחקר על זכויות אדם בישראל, בתחום החקר המשפטי ובתחומי ידע נוספים תוך הדגשת יחסי הגומלין בין תחומים אלה, וכן להבטיח כי נושא ההגנה ומימוש זכויות האדם יישאר במוקד העניין הציבורי והאקדמי.
  • המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן (בפקולטות למדעי החיים ולרפואה)[51] - המרכז הוקם בשנת 1979, כמסגרת עבודה משותפת של חוקרים מהפקולטות למדעי החיים ולרפואה בקמפוס. מטרתו העיקרית של המרכז היא לקדם את חקר הסרטן באוניברסיטה, על ידי עריכת כנסים והענקת מענקי מחקר לחוקרים בתחום.

באוניברסיטה פועלות חמש ספריות ראשיות:

באוניברסיטה ספריות מחלקתיות המתמקדות במוזיקה, אדריכלות, גאוגרפיה, עבודה סוציאלית ועוד. להלן רשימת הספריות המחלקתיות:

  • הספרייה למוזיקה ע"ש מ. גרינשטיין[57]
  • ספריית בית הספר לאדריכלות ע"ש דוד עזריאלי[58]
  • ספריית בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל[59]
  • ספריית החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם ע"ש מיכה גרונית[60]
  • ספריית החוג להפרעות בתקשורת[61]
  • ספריית המכון לארכאולוגיה[62]
  • ספריית מהלמן[63]
  • ספריית מרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה[64]
  • אוספים מיוחדים נמצאים במרכז לתיעוד אירופי[65], בספריית וינר[66] ובמכון לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו ע"ש סטפן רוס[67]

יחידות אחרות

  • היחידה להוראת שפות - היחידה היא חלק מהפקולטה למדעי הרוח, והיא מציעה קורסים במגוון שפות, הן קורסים אקדמיים והן קורסים לציבור הרחב[68].
  • המכינה האקדמית - תוכנית לימודים קדם-אקדמית, המיועדת למתעתדים ללמוד באוניברסיטה, אשר ציוני תעודת הבגרות שברשותם אינם מספקים, ולכאלה המעוניינים ברענון ובהרחבת ידיעותיהם. המכינה מקיימת גם מכינה מיוחדת לעולים[69].
  • היחידה לנוער שוחר מדע - היחידה היא חלק מבית הספר לחינוך, והיא מציעה מדי שנה ומדי חופשת קיץ מגוון סדנאות וקורסים בתחומי מדע ודעת שונים, ביניהם: פיזיקה, מתמטיקה, מחשבים, רפואה ועוד. הסדנאות והקורסים מיועדים לבני נוער העולים לכיתות ה'-י"ב המעוניינים להעשיר את ידיעותיהם ולהעמיקן. בשנת 2009 נקראה היחידה על-שמו של דב לאוטמן. "אוניברסיטת תל אביב לנוער" היא אחד מהמפעלים של היחידה ובו לומדים כ-600 תלמידי חטיבת ביניים ותיכון קורסים אקדמיים. אוניברסיטת תל אביב לנוער מפעילה מספר תוכניות לתלמידים מחוננים ומצטיינים בשיתוף פעולה עם מרכז מדעני העתיד. בשנת 2013 הפכה אוניברסיטת תל אביב לאחת המפעילים של התוכנית נבחרות ישראל במדעים, והיא אחראית על המיון לתוכנית זו.
  • הגנים הבוטניים - גנים בוטניים המכילים מדגם מייצג של צמחיית ארץ ישראל והעולם. הגנים ממוקמים מול הקמפוס, לצד הטלוויזיה החינוכית[70].
  • הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב - הגן למחקר זואולוגי ע"ש א. מאיר סיגלס משמש כמרכז פעיל וייחודי של מחקר ושמירת טבע, ומשתרע על שטח ירוק של כ-30 דונם. הגן ממוקם ברחוב קלאוזנר ברמת-אביב. הוא מאכלס כ-40 מיני יונקים, כ-100 מיני עופות וכ-80 מיני זוחלים ודו-חיים, המייצגים את הפאונה המגוונת של ארץ ישראל[71].
  • מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט - המוזיאון הראשון בישראל להיסטוריה של הטבע, ומאפשר גישה חופשית לאוספי הטבע של האוניברסיטה, המכילים כ-5 מיליון פריטים, המתעדים את עולם החי והצומח של אזורנו לאורך אלפי שנים.
  • הגלריה לאמנות ע"ש גניה שרייבר, ולצידה גן הפסלים ע"ש לוי ופורטונה אשכנזי - הגלריה האוניברסיטאית מנוהלת על ידי הפקולטה לאמנויות וממוקמת בכיכר אנטין[72].
  • בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה - המרכז הוקם בשנת 1998, במטרה להביא להבנה ולקירוב לבבות בין הזרמים היהודיים הדתיים השונים ובין חילונים לדתיים. המרכז ממוקם במרכז הקמפוס, בסמוך לאתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל[73].
  • אודיטוריום סמולרש - האודיטוריום הגדול באוניברסיטה, המכיל מעל 1,000 מקומות ישיבה, ומשמש לעריכת אירועים וכנסים של האוניברסיטה ושל גורמים חיצוניים. האודיטוריום הוקם בראשית המאה ה-21, והוא ממוקם בצדו המזרחי של הקמפוס[74].
  • האוניברסיטה מפעילה את מצפה הכוכבים על שם וייז במצפה רמון - זהו מצפה הכוכבים הגדול בישראל, שהוקם על ידי האוניברסיטה בשנת 1971[75].
  • אל בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר מסונפים בתי חולים אוניברסיטאיים, בהם: המרכז הרפואי וולפסון, המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר, המרכז הרפואי תל אביב, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, המרכז הרפואי אסף הרופא, בית החולים מאיר, המרכז הרפואי רבין, בית החולים שמואל הרופא
  • המעבדה לעיצוב עירוני - גוף מחקר הפועל מאז 2009 בתמיכת האיחוד האירופי וסגן הנשיא לנושאי מחקר ופיתוח ומתמקד בשכלול הידע, המתודות וארגז הכלים העמודים לרשות המתכנן, האדריכל והגאוגרף.
  • מרכז העיר - המרכז לחקר העיר והעירוניות - היא יחידת מחקר באוניברסיטה הפועלת במסגרת בית הספר לאדריכלות, הפקולטה למשפטים, החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם, והמחלקה להנדסת תעשייה באוניברסיטה עבור המחקר העירוני.
  • המרכז לחדשנות בלמידה TAU Online - המרכז הוקם בשנת 2013 ומטרתו לעצב את החזון הפדגוגי-דיגיטלי של האוניברסיטה ולפתח פרויקטים ושיתופי פעולה הנובעים מחזון זה. המרכז מציע משילוב של כלים טכנולוגיים חינוכיים בתוך מערכי השיעור הפרונטליים, שיוכלו לשנות את ההוראה בהשכלה הגבוהה במדינת ישראל. בין הפעילויות המרכזיות של המרכז: תוכנית "תיכון אקדמי מקוון", במסגרתה יכול להשתלב כל תיכון בישראל. המטרה היא שכל התלמידים בשכבה (לא רק תלמידים מחוננים) ילמדו תוכן אקדמי מקוון על ידי המורה המקומי ובמסגרת הלימוד לבגרות (לא חוג אחרי הצהריים). בפרט המסלול מציע ערוץ קבלה נוסף לאוניברסיטה, ללא מבחן פסיכומטרי המתבסס על ממוצע של ציוני הבגרות וציונים של 3 קורסים אקדמיים דיגיטליים.

מחקר בינתחומי

אוניברסיטת תל אביב מקדמת גישה בינתחומית בלימודים ובמחקר ומעודדת חוקרים מתחומים שונים לשיתופי פעולה מחקריים. בין המוסדות המחקריים המאגדים חוקרים מפקולטות שונות:

  • בית הספר סגול למדעי המוח - בית הספר סגול למדעי המוח נפתח באוניברסיטת תל אביב בשנת הלימודים תשע"א. בית הספר מלווה את הסטודנטים משלב התואר הראשון המיועד למצטיינים, דרך תוכניות לתואר מוסמך ועד לדוקטורט. המרצים והחוקרים בתחום מגיעים משבע פקולטות שונות: מדעי החיים, מדעי החברה, רפואה, הנדסה, מדעים מדויקים, מדעי הרוח ואמנויות
  • בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר - בית הספר הוקם בשנת 2000. כמרכז אקדמי למחקר ולהוראה רב תחומיים בנושאי סביבה, משקף בית הספר את חשיבותה של גישה מקיפה ובינתחומית להתמודדות עם האתגרים הסביבתיים המקיפים אותנו, ועובד בשיתוף פעולה עם יותר ממאה חוקרים מתחומים שונים.
  • המרכז לננו-מדע וננו-טכנולוגיה - המרכז הוקם באוניברסיטת תל אביב כמסגרת בינתחומית לפעילותן של הפקולטות להנדסה, מדעים מדויקים, מדעי החיים ורפואה, מתוך רצון ליצור "תרבות ננו" בינתחומית, המיישמת את הפיתוחים החדשניים במגוון תחומי החיים. במרכז פועלות שמונה מעבדות מתחומי ידע שונים וגרעין רחב יותר של כחמישים קבוצות מחקר בהן לוקחים חלק חוקרים מתחומי התמחות משלימים.
  • מרכז אדמונד י. ספרא לביואינפורמטיקה - המרכז נועד לפתח מצוינות בתחום המחקר הבינתחומי בתחום הביו-אינפורמטיקה, ולהעמיד דור מדענים חדש שייענה על אתגרי המאה ה-21 במדעי החיים. בתוכניות הלימוד לוקחים חלק תלמידים וחוקרים העוסקים בביואינפורמטיקה במסגרת תחומים שונים.
  • המרכז לאנרגיה מתחדשת - 55 קבוצות מחקר בתחום האנרגיה המתחדשת, המונות מעל 300 חוקרים, פועלות בשבע פקולטות: מדעים מדויקים, הנדסה, מדעי החיים, ניהול, משפטים, מדעי החברה ומדעי הרוח, וכן בבית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר.
  • לימודי סייבר - תוכנית בינתחומית המשלבת קורסים משש פקולטות: מדעים מדויקים, הנדסה, ניהול, משפטים, מדעי הרוח ומדעי החברה, ומאפשרת ללמוד קבוצת קורסים במסגרת הלימודים לתואר במדעי הרוח, במדעי החברה ובמשפטים.
  • תוכנית "כלים שלובים"- התוכנית "כלים שלובים" מאפשרת לתלמידי הפקולטות לרפואה, מדעים מדויקים, מדעי החיים והנדסה להיחשף אל תחומי הלימוד של הפקולטות למדעי הרוח, מדעי החברה, אמנויות, ניהול, משפטים וחינוך, ולהפך. הסטודנטים משלבים קורסים מתחומים רחוקים מתחום הלימוד המרכזי שלהם כחלק מלימודי התואר הראשון.
  • לימודים דו-חוגיים - מסלול של לימודים דו-חוגיים מאפשר לשלב תחומי לימוד שונים, ולפעמים אף "מרוחקים" זה מזה. כחלק מהתפיסה הרב-תחומית והבין-תחומית של אוניברסיטת תל אביב מוצעות גם תוכניות משולבות שנבנו במיוחד.

תאגידים קשורים

לאוניברסיטת תל אביב מספר חברות בת ותאגידים קשורים הממוקמים בתחומה. הבולטים שבהם:

  • החברה הכלכלית של אוניברסיטת תל אביב בע"מ - האוניברסיטה משתמשת בחברה זו, הנמצאת בבעלותה המלאה, כדי לבצע פעילויות שהיא, כמלכ"ר, אינה יכולה לבצע, דוגמת התקשרויות עסקיות עם גורמים חיצוניים והכנסת גורמים שיווקיים ומסחריים לשטח הקמפוס, תמורת תשלום. מבקר המדינה מתח לא אחת ביקורת על כך שהאוניברסיטה (כמו גם אוניברסיטאות אחרות) אינה מאפשרת לו לבצע ביקורת בחברה הכלכלית, בטיעון שמדובר באישיות משפטית נפרדת שאינה כפופה לביקורתו, בה בשעה שיותר ויותר פעילויות בעלות משמעות כלכלית עבור האוניברסיטה מבוצעות באמצעות החברה הכלכלית.
  • רמות ליד אוניברסיטת תל אביב בע"מ - חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל אביב. החברה, שהוקמה ב-1973 ונמצאת בבעלותה המלאה של האוניברסיטה, יוזמת, מובילה ומנהלת את העברת הטכנולוגיות הנוצרות במסגרת המחקר האקדמי ממעבדות האוניברסיטה אל התעשייה. רמות מנהלת את כל פעילויות המסחור משלב ההגנה הפטנטית על המצאותיהם של חברי הסגל ותלמידי המחקר, ועד למתן רישיונות לגופים התעשייתיים הרלוונטיים. רמות מתפקדת כממשק המקצועי בין התגליות המדעיות החדשניות והקהילה העסקית בתחומי פעילות מגוונים (מדעי החיים, רפואה, מדעים מדויקים, והנדסה) (אתר החברה).
  • הוצאת רמות ליד אוניברסיטת תל אביב בע"מ - נמצאת בבעלותה המלאה של האוניברסיטה, ומתמחה בהוצאה לאור של ספרי לימוד במדע, טכנולוגיה, מדעי החברה והרוח לילדים מגיל הגן ועד החטיבה העליונה, וכן בפרסום ספרי עיון ומחקר בתחומים אקדמיים (אתר החברה).
  • ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב (אתר ההוצאה).
  • מרכז עלית לספורט באוניברסיטת תל אביב בע"מ - חברה בבעלותה המלאה של האוניברסיטה, הממוקמת ופועלת בצמוד לקמפוס. החברה מציעה מתחם של מרכז כושר ובריכות שחייה, לרבות בריכת שחייה אולימפית, חוגי ספורט, מרכז להסמכות בספורט ובתנועה, וקייטנות ופעילויות קיץ (אתר החברה).
  • להב פיתוח מנהלים בע"מ (חל"צ)- חברת בת בבעלות מלאה של האוניברסיטה, המציעה מגוון קורסים ותוכניות לימוד להכשרת והעצמת מנהלים, ואמורה להוות גשר בין העולם האקדמי לעולם העסקי והארגוני. החברה הוקמה בשנת 1992 על בסיס "עמותת להב", הפועלת עוד משנת 1964. להב ממוקמת ופועלת בתחומי הפקולטה לניהול של האוניברסיטה.
  • עתידים חברה לתעשיות עתירות מדע בע"מ - חברה שהוקמה בשנת 1972 כמיזם משותף של האוניברסיטה ושל עיריית תל אביב. החברה הקימה את קריית עתידים, שנועדה להיות קריה לתעשיות עתירות מדע. בשנות האלפיים, מהווה "קריית עתידים", הנמצאת בצפונה של תל אביב, מתחם בו ממוקמות חברות מובילות מתחומי ההיי טק, התקשורת, הפיננסים והרפואה.
  • אגודת הידידים של אוניברסיטת תל אביב - עמותה הפועלת לצד האוניברסיטה ומלווה אותה מאז הקמתה. האגודה עוסקת בשני הבטים של גיוס משאבים: "גיוס רוחני" – גיוס ושילוב מעגלי תמיכה ציבוריים ועסקיים, ו"גיוס חומרי"- גיוס כספים להשקעה במחקר, הוראה, מלגות ופיתוח הקמפוס. אגודת הידידים מוכרת כמוסד ציבורי על ידי רשות המיסים בישראל ומאושרת לצורכי תרומות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
  • דיונון - עמותה הנמצאת בבעלות משותפת של האוניברסיטה ושל אגודת הסטודנטים, והיא הבעלים של רשת חנויות "דיונון", המתמחה במכירת ספרים וציוד משרדי. הרשת מנתה ששה סניפים, כולם ממוקמים באוניברסיטאות ומכללות, כאשר סניף הדגל ממוקם בכיכר אנטין, הכניסה הראשית של אוניברסיטת תל אביב. מ-2006 הופעלו חנויות הרשת על ידי אופיס דיפו. משנת 2013 הועברה הפעלת חנות "דיונון" באוניברסיטת תל אביב לידי רשת "באג".
  • מועדון האוניברסיטה ע"ש מרסל גורדון - עמותה שמטרתה לקיים ולהפעיל מועדון חברים לסגל האקדמי של האוניברסיטה. המועדון מהווה מקום מפגש חברתי ותרבותי לסגל, והוא מציע לחבריו פעילויות תרבות, כנסים וימי עיון. המועדון ממוקם בתחומי הבית הירוק, הנמצא בסמוך לקמפוס האוניברסיטה.
  • מוזיאון בית התפוצות, המוזיאון לפזורה היהודית על שם נחום גולדמן - המוזיאון, שהוקם בשנת 1978 והמאוגד כחברה לתועלת הציבור, אינו מצוי בבעלותה של האוניברסיטה, אך ממוקם בתחומה.

תוכניות ופעילויות מיוחדות

תוכניות חוץ-תקציביות

החל משנת 2002 החלה האוניברסיטה במגמה של פתיחת תוכניות חוץ-תקציביות, המכונות לעיתים תוכניות לימוד מיוחדות למנהלים ולבכירים. התוכניות הן כולן לתואר שני ללא תזה, רובן מרוכזות לשנת לימודים אחת ולשני ימי לימוד מרוכזים בשבוע, וזאת על מנת להתאימן לסטודנטים העובדים במשרה מלאה. תוכניות אלה אינן מהוות חלק ממסלול הלימודים הרגיל, דרישות הקבלה אליהן שונות במקצת, והן אינן מתוקצבות על ידי המועצה להשכלה גבוהה, דבר המאפשר לאוניברסיטה לגבות עליהן שכר לימוד הגבוה משמעותית משכר הלימוד הרגיל. שכר הלימוד הממוצע בתוכניות אלה עומד על כ-40,000 ש"ח לשנה ולעיתים הוא אף גבוה הרבה יותר. במקרים רבים משולם שכר הלימוד על ידי מקום עבודתם של הסטודנטים (תוך חיוב הסטודנטים במס הכנסה על הטבה זו).

לאוניברסיטה הייתה מגמה מוצהרת, שבאה לידי ביטוי בתוכנית האסטרטגית הרב-שנתית שלה משנת 2008, להגדיל את מספר תוכניות הלימוד החוץ-תקציביות ואת מספר הסטודנטים הלא מתוקצבים הלומדים בהן, וזאת על מנת להשתחרר מהמגבלות המוטלות על ידי ות"ת ולהגדיל את הכנסות האוניברסיטה. מאז שנת 2011 האוניברסיטה אינה מוסיפה תוכניות חוץ-תקציביות, אולם נכון לשנת הלימודים תשע"ד הייתה אוניברסיטת תל אביב לאוניברסיטה שבה לומד המספר הרב ביותר של סטודנטים בתוכניות חוץ תקציביות עם כ - 1926 לומדים ב 17 תוכניות חוץ-תקציביות שונות. תוכניות אלו מתקיימות בשבע מהפקולטות ובביה"ס לחינוך בהן ניתן למנות את התוכנית למנהל ומנהיגות בחינוך ואת התוכנית לניהול מצבי חירום ואסון[77]. המתנגדים למגמה זו טוענים, כי מדובר בצעד המוביל לכיוון של הפרטת האוניברסיטה ובהעדפת תוכניות אלו על פני מסלולי הלימוד המסורתיים.

פעילויות ושירותים לקהל הרחב

באוניברסיטת תל אביב תוכניות מיוחדות ואירועים המיועדים לקהל הרחב, כמו גם מתן שירותים לציבור, בהם:

  • סדרת "לומדים בגילמן" - תוכנית העשרה בפקולטה למדעי הרוח הכוללת סדרות מיוחדות של הרצאות לצד השתלבות בקורסים מן התואר הראשון[78].
  • סדרת העשרה והשראה באמנויות – תוכנית העשרה בפקולטה לאמנויות הכוללת סדרות מיוחדות לצד השתלבות בקורסים מן התואר הראשון[79]
  • סדרת הקונצרטים של בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן מהטה - מנוי לסדרות קונצרטים של תזמורת בית הספר למוזיקה, ובהם קונצרטים בניצוחו של מאסטרו זובין מהטה נשיא הכבוד של בית הספר[80]
  • סדרת הרצאות בחסות הרקטור בצהרי יום ד' - בסדרה משתתפים מרצים מאוניברסיטת תל אביב, שכל אחד מהם מעביר במשך סמסטר שלם סדרת הרצאות בנושא מסוים[81]
  • המועדון האסטרונומי – הרצאות בנושאי אסטרונומיה המיועדות לקהל הרחב. המועדון האסטרונומי מאורגן בהתנדבות למען הקהילה על ידי סטודנטים לתארים מתקדמים של החוג לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה והחוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטריים[82]
  • קמפוס טבע – פעילויות "קמפוס טבע" פותחות בפני הקהל הרחב שער לגנים הבוטניים, לגן הזואולוגי ולאוספי הטבע של אוניברסיטת תל אביב[83].
  • אתנחתא – אירועים המיועדים לקהל הרחב וכוללים הרצאות וסדנאות. האירועים מתקיימים אחת לחודש, בכל חודש סביב נושא אחר, החל משנת תשע"ה[84].
  • חמישי בקמפוס – אירועים המיועדים לקהל הרחב וכוללים הרצאות, הקרנות סרטים, תערוכות, סדנאות ועוד. התקיימו ברחבי הקמפוס מדי יום חמישי בשנת תשע"ד.
  • TAU Online - פרויקט הקורסים המקוונים של אוניברסיטת תל אביב באתר הטכנולוגיות הלימודיות קורסרה (Coursera). עד כה נרשמו לקורסים של אוניברסיטת תל אביב עשרות אלפי נרשמים מיותר מ-120 מדינות מרחבי העולם[85].
  • אירועים בקמפוס - כנסים, ימי עיון, סמינרים ואירועים אקדמיים ותרבותיים הפתוחים לקהל הרחב. בזמן הלימודים מתקיימים מדי שבוע עשרות אירועים[86].
  • הקליניקות המשפטיות - הוקמו במטרה להגביר את מעורבותם של אנשי משפט בקידום תרבות משפטית המחויבת לצדק חברתי. הקליניקות נותנות שירות לאוכלוסיות מוחלשות, ופועלות לקדם נושאים עקרוניים כגון זכויות אדם, צדק סביבתי, זכויות ניצולי השואה, זכויות פליטים, זכויות עובדים, זכויות דיור ועוד[87].
  • מרפאות לבריאות הפה והשיניים - בית הספר לרפואת שיניים מציע לציבור את כל סוגי הטיפולים במחירים נמוכים משמעותית יחסית לשוק הפרטי ולמרפאות של קופות החולים[88].
  • מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט שבו מוצגים יותר מחמישה וחצי מיליון פריטים של בעלי חיים וצמחים[89].

חבר הנאמנים

חבר הנאמנים של האוניברסיטה מורכב מחברים ישראליים ומחברים מחו"ל. מספר החברים הישראליים הוא קבוע, 120, כאשר 32 מהם הם חברי הסגל האקדמי של האוניברסיטה, הנבחרים על ידי סנאט האוניברסיטה. החברים הישראליים שאינם חברי הסגל האקדמי נבחרים על ידי חבר הנאמנים בהצבעה חשאית. מספר החברים שאינם ישראליים אינו קבוע, וחברים חדשים מחו"ל נבחרים על ידי חבר הנאמנים, על פי המלצה של ועדת מינויים. תקופת כהונתם של כל החברים היא שנתיים, אולם ניתן להאריכה לתקופות כהונה נוספות. יו"ר חבר הנאמנים ממונה על ידי חבר הנאמנים, בהתאם להמלצת ועדת חיפוש, לתקופת כהונה של 4 שנים, אותה ניתן להאריך לתקופת כהונה אחת נוספת. נשיא האוניברסיטה, יו"ר הוועד המנהל, הרקטור, הפרו-רקטור ודקאני הפקולטות חברים בחבר הנאמנים מתוקף תפקידם.

חבר הנאמנים משמש כמעין אספה כללית של האוניברסיטה. בין השאר, הוא המוסמך לאשר שינויים בחוקת האוניברסיטה, על פי המלצות הוועד המנהל, לדאוג ולסייע למימון תקציבי האוניברסיטה, לתאם פעולות של אגודות ידידי האוניברסיטה בישראל ובחו"ל, לאשרר את מינויו של נשיא האוניברסיטה ולאשר את הענקת תוארי הכבוד מטעם האוניברסיטה. כמו כן, חבר הנאמנים מקבל דיווחים שנתיים מהנהלת האוניברסיטה לגבי התנהלות ענייניה של האוניברסיטה, נכסיה ועסקיה, התוכניות והתקציבים השנתיים והרב שנתיים של האוניברסיטה, הקמת גופים אקדמיים חדשים או שינויים מבניים בגופים אקדמיים קיימים, וכן לגבי הסדרים מהותיים בין האוניברסיטה לגופים אחרים.

חבר הנאמנים מתכנס אחת לשנה למושב בן שבוע בישראל, במהלך חודש מאי. במסגרת אירועי המושב מחולקים מדי שנה פרסי דן דוד ותוארי דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה.

החל משנת 2012 מכהן בתפקיד יו"ר חבר הנאמנים פרופ' יעקב פרנקל, לשעבר נגיד בנק ישראל, ויו"ר ג'יי פי מורגן צ'ייס אינטרנשיונל.

כתבי עת

  • עיוני משפט - כתב העת המרכזי בעברית שמפרסמת הפקולטה למשפטים. נוסד בשנת 1971, ומאז יוצא לאור שלוש פעמים בשנה. נחשב לאחד מכתבי-העת המשפטיים המובילים בישראל, ומתפרסמים בו מאמרים חדשניים ומקוריים בכל תחומי המשפט.
  • Estudios Interdisciplinarios América Latina y el Caribe ("לימודים בין דיסציפלינריים של אמריקה הלטינית והקריביים") - כתב עת חצי שנתי ותלת לשוני באנגלית, בספרדית ובפורטוגזית. זהו כתב העת היחיד בישראל המוקדש ללימודי אמריקה הלטינית. יוצא לאור החל משנת 1990, מטעם מכון סוורדלין להיסטוריה ותרבות של אמריקה הלטינית שבאוניברסיטה.
  • Theoretical Inquiries in Law - כתב עת בשפה האנגלית היוצא לאור החל משנת 2000 פעמיים בשנה על ידי המרכז ע"ש צגלה של הפקולטה למשפטים, ועוסק בתאוריה של המשפט. בשנת 2008 דורג כתב העת על ידי מערכת הדירוגים של Washington and Lee Law School כראשון בעולם מבין כתבי העת המשפטיים המתפרסמים מחוץ לארצות הברית.
  • משפט חברה ותרבות - סדרת ספרים המהווה במה ייחודית למחקרים אקדמיים בינתחומיים, העוסקים בבחינת הקשר שבין המשפט לבין תחומי דעת אחרים. כרכי הסדרה יוצאים לאור אחת לשנה, וכל אחד מהם מוקדש לנושא מוגדר. הסדרה נערכת בפקולטה למשפטים, אך היא מהווה במה כלל אוניברסיטאית.
  • מעשי משפט - כתב-עת למשפט ולתיקון חברתי. יוצא מטעם תוכנית "המשפט בשירות הקהילה", ועוסק בהיבטיה השונים של העשייה משפטית למען שינוי ותיקון חברתיים. יוצא לאור אחת לשנה. מאז הקמתו, חברים במערכת כתב העת סטודנטים מצטיינים לתואר ראשון ושני במשפטים, לצד עורכי דין ותיקים ואנשי אקדמיה.
  • דיני ישראל - שנתון לחקר המשפט העברי. המאמרים בו מתפרסמים בעברית ובאנגלית.
  • קשר - כתב עת בשפה העברית לחקר תולדות העיתונות והתקשורת היהודית בעולם היהודי ובישראל. נוסד בשנת 1987, ויוצא לאור פעמיים בשנה על ידי המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית ע"ש אנדראה וצ'ארלס ברונפמן שבאוניברסיטה.
  • מותר - כתב העת של הפקולטה לאמנויות, העוסק בדיון בין-תחומי בחקר האמנויות. נוסד בשנת 1993. מאז היווסדו ועד היום (2009) העורכת הראשית שלו היא פרופ' נורית כנען-קדר.
  • זמנים - כתב עת בנושא היסטוריה הרואה אור מטעם בית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב. נוסד בשנת 1979, מאז שנת 2004 מתפרסם בשיתוף פעולה עם המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות של האוניברסיטה הפתוחה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל והחברה ההיסטורית הישראלית.

פרסים, תארים ואותות המוענקים על ידי האוניברסיטה

  • דוקטור כבוד - החל משנת 1965 מעניקה האוניברסיטה מדי שנה, בהתאם להחלטת סנאט האוניברסיטה, תוארי דוקטור כבוד לפילוסופיה לאנשים בעלי הישגים מיוחדים או תרומה מיוחדת לאוניברסיטה או לחברה. התארים מוענקים במסגרת שבוע חבר הנאמנים של האוניברסיטה[90].
  • עמית כבוד - תואר המוענק על ידי האוניברסיטה, בהתאם להחלטת הוועד המנהל שלה, לאנשים שתרמו תרומה ייחודית לקידומה ופיתוחה של האוניברסיטה. התארים מוענקים מדי שנה, החל משנת 1978[91].
  • פרס דן דוד - הוא פרס שמעניקה קרן דן דוד בשיתוף האוניברסיטה מאז שנת 2002, לאנשים שהגיעו למצוינות ותרומה לאנושות במדעי הרוח, באמנות, במדעי הטבע ובעסקים. בקופת הקרן מאה מיליוני דולרים והיא תרומתו של איש העסקים דן דוד. המנהל הראשון המייסד של הפרס היה פרופסור גד ברזילי. פרסי דן דוד מוענקים מדי שנה בחודש מאי, במסגרת שבוע חבר הנאמנים של האוניברסיטה.
  • מדליית ג'ורג' וייז לשיתוף פעולה אקדמי בינלאומי, על שם ג'ורג' וייז נשיאהּ הראשון של האוניברסיטה. המדליה מוענקת החל משנת 1986 אחת למספר שנים, באופן בלתי סדיר[92].
  • אות הנשיא - האות מוענק אחת לשנה, החל משנת 1981, על ידי נשיא האוניברסיטה, לאנשים בעלי הישגים ותרומה ייחודית בתחומם[93].
  • פרסי סאקלר - פרסי סאקלר הבינלאומיים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר במדעים הפיזיקליים מוענקים לחוקרים צעירים אשר תרמו תרומה משמעותית ופורצת דרך למדע. מדי שנה מוענקים שני פרסי סאקלר, האחד בתחום הביופיזיקה והשני בתחומי הכימיה והפיזיקה לסירוגין. הפרס מנוהל על ידי אוניברסיטת תל אביב ונוסד ביוזמתם ובתרומתם של ד"ר ריימונד ובברלי סאקלר.

אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב

אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב היא עמותה המאגדת את הסטודנטים הלומדים באוניברסיטת תל אביב, מייצגת אותם ופועלת למען רווחתם. האגודה נוסדה בשנת 1965 (הוקמה מחדש בשנת 1983), והיא אחת מאגודות הסטודנטים הוותיקות והגדולות בישראל. האגודה היא חברה מלאה בהתאחדות הסטודנטים בישראל, ולמעשה הייתה (בגלגולה הקודם כאגודת הסטודנטים של בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב) אחת ממייסדות ההתאחדות בשנות ה-30 של המאה ה-20 (אז נקראה "התאחדות הסטודנטים העברים בארץ ישראל").

בשנת תשע"ד היו חברים באגודה כ-90% מכלל הסטודנטים הלומדים באוניברסיטת תל אביב.

קמפוס האוניברסיטה ברמת אביב

Tel Aviv University from Air
אוניברסיטת תל אביב בצילום אוויר

קמפוס האוניברסיטה ברמת אביב שוכן על הגבעה שממזרח לשכונה, ומשתרע בחלקו על השטח בו ניצב בעבר הכפר שייח' מוניס. אורכו מצפון לדרום הוא כ-1,200 מטר, ורוחבו מגיע ל-750 מטר לכל היותר. הוא תחום במערב על ידי רחוב חיים לבנון, אם כי מעונות הסטודנטים ברחוב איינשטיין, נמצאים מערבית לו, ועל ידי מדרון הכורכר היורד לעבר נתיבי איילון ממזרח. מדרום תוחם אותו רחוב ג'ורג' וייז ומצפון רחוב קלצ'קין, אם כי "בית יד אבנר" והמרכז למרשם נמצאים מצפון לרחוב זה.

תוכנית האב לקמפוס שיכלול 5000 סטודנטים נערכה בתחילת שנות החמישים על ידי האדריכל ורנר יוסף ויטקובר, שהמשיך ללות אותה עד לשנות השמונים. בתחילת שנות ה-80 תוכננה תוכנית אב חדשה ל-21,000 סטודנטים עי אדריכל משה עצמון, אדריכל האוניברסיטה. תחילת הקמתו של הקמפוס בשנת 1955 עת הונחה אבן הפינה לבניין טרובוביץ ("הבית האדום") שבנייתו הסתיימה ב-1959. תחילה התפתחו בניני האוניברסיטה סביב בניין טרובוביץ', וב-4 בנובמבר 1964 נחנך הקמפוס באופן רשמי. בשנות ה-70 ו-80, עם פיתוח תוכנית האב החדשה ע'י אדריכל עצמון, התפתח הקמפוס בעיקר לכיוון צפון, לעבר שכונת אפקה, אך לאחר מכן גרמה מצוקת המקום לתחילת הבנייה לכיוון דרום, במורד הגבעה ולאורך רחוב חיים לבנון. שני חלקי הקמפוס - הדרומי והצפוני - נותרו מנותקים על ידי חלקו הצפוני של רחוב ג'ורג' וייז, וגשר קטן להולכי רגל נבנה מעליו. לבסוף אוחדו שני החלקים. רובו של קטע הרחוב כלול כיום בתחומי הקמפוס והשטח זכה בעיבוד מחודש שנועד לטשטש את קו הגבול. עם זאת, הגשר עדיין ניצב על כנו.

בהתאם לעקרונות התכנון של אותה התקופה, שטח הקמפוס ירוק ומטופח, וככלל קיימת הפרדה מוצלחת בין דרכים המיועדות לכלי רכב לבין מעברים ושבילים המיועדים להולכי רגל. השטח משופע במדשאות, בצמחים ובעצים, ובין בנייני האוניברסיטה מקשרים שבילים, רחבות ומשטחים ציבוריים. ברחבי הקמפוס פזורים עשרות פסלים של אמנים ידועי שם. לחלק מהמבנים בקמפוס ערך אדריכלי ואסתטי.

לאדריכל משה עצמון הוענק פרס רכטר לארכיטקטורה על "..תכנון הקמפוס ועל תכנון ככר אנטין המבטא את הרעיון של שילוב הקמפוס והעיר..."

יד אבנר - בניין החוג לגאוגרפיה, הקרוי ע"ש אלוף אלימלך אבנר, נמצא מחוץ לקמפוס האוניברסיטה, מצפון לקמפוס, ומשמש גם כנקודת שיטור למשמר האזרחי. המבנה, שתוכנן על ידי האדריכל סם ברקאי, תוכנן במקור כבית הקהילה של שכונת אפקה והוקם באמצעות כספי "עמותת אפקה", ולאחר שהעמותה פשטה את הרגל, ושלד המבנה עמד שומם במשך כ-10 שנים הוחכר בשנת 1971 לאוניברסיטת תל אביב[94].

מעונות הסטודנטים

Milman house
בית מילמן - מעונות הסטודנטים של אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב - תצלום אוויר

מעונות הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב שתוכננו ע'י אדריכל אברהם יסקי, בפינת הרחובות איינשטיין וחיים לבנון, וידועים כ"מעונות איינשטיין". מתחם המעונות כולל כ-1,100 מיטות, הפזורות על פני שבעה בניינים. בנוסף, קיים במתחם מגוון של שירותים העומדים לרשות הסטודנטים: מועדון דיירים, חדר מחשבים, כיתת לימוד, מכונות צילום, פינת קפה, חדר כושר, סופרמרקט וקפיטריה[95].

מתחם המעונות ממוקם מול הכניסה הראשית לקמפוס (כיכר אנטין), אשר תוכננה ע'י אדריכל עצמון וביטאה את שילוב העיר וקמפוס האוניברסיטה.

החל משנת הלימודים תשס"ט העבירה האוניברסיטה את ניהול ותפעול המעונות לחברת "שיכון ובינוי", במסגרת הסכם שנחתם ב-2008, לפיו התחייבה החברה לשפץ את מעונות איינשטיין וכן להקים מתחם מעונות חדש בקמפוס ברושים, ההולך ומתהווה ליד הבית הירוק. בתחילת שנת הלימודים תשע"ד נפתח מתחם המעונות החדש, הכולל כמאתיים דירות בעלות שני חדרים, כמאה דירות בעלות שלושה חדרים עבור משפחות או שותפים, ולראשונה בישראל גם כאלף דירות סטודיו ליחיד, וכן מועדונים ושטחי רווחה. הפרויקט מתבצע בשיטת BOT, וחברת "שיכון ובינוי" קיבלה זיכיון לתפעול המעונות למשך 25 שנים[96].

החל משנת 2000, ולמשך 5 שנים, שכרה האוניברסיטה מחברת "השתתפויות בנכסים" שני בנייני מעונות נוספים, הנמצאים ברמת אביב בקרבת האוניברסיטה: בית מילמן ("מעונות מילמן"), הנמצא ברחוב טאגור ובו בניין אחד בן 8 קומות המכיל כ-250 מיטות, ובית ברודצקי ("מעונות ברודצקי"), הנמצא ברחוב ברודצקי ובו בניין עם שלושה אגפים וכ-125 מיטות. לאחר 5 שנים החליטה האוניברסיטה להפסיק את שכירת הבניינים, בשל מצבה הכספי הקשה ולנוכח העובדה שנאלצה לסבסד את הפרויקט. החל מאוקטובר 2005 מעונות מילמן וברודצקי מנוהלים ומתופעלים על ידי חברת נכס, החברה הכלכלית של אגודת הסטודנטים.

אדריכלות בקמפוס

בנייני הקמפוס של אוניברסיטת תל אביב מייצגים את האדריכלות הישראלית של תקופתה: מהפונקציונליזם המינימליסטי של סגנון הבאוהאוס, דרך בנייני הבטון המסיביים של שנות השבעים השייכים לזרם הברוטליסטי, הנאו-מודרניזם והפוסט-מודרניזם של שנות השמונים והתשעים, ועד לבנייה אקולוגית במאה ה-21.

בין הבניינים הבולטים בסגנונם הייחודי:

  • בניין צ'ק פוינט, שנחנך במאי 2019, שבו שוכנים בית הספר למדעי המחשב על שם בלווטניק ואוניברסיטת תל אביב לנוער. הבניין תוכנן על ידי משרד קימל-אשכולות אדריכלים.
  • בניין בית הספר ללימודי הסביבה ע"ש פורטר, שנחנך במאי 2014, מיועד להיות המבנה הראשון בישראל שיזכה לדירוג הגבוה ביותר של התקן האמריקאי לבנייה ירוקה - LEED Platinum ולדירוג הגבוה ביותר של התקן הישראלי החדש לבנייה ירוקה 5281 - דרגת יהלום. הבניין תוכנן על ידי צוות משותף של שלושה משרדי אדריכלים: אקסלרוד גרובמן אדריכלים, גאוטקטורה וחן אדריכלים.(אתר האינטרנט: http://www.environment.tau.ac.il/ecobuilding)
  • הגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר - מתכננים: ברכה ומיכאל חיוטין ארכיטקטים, דן איתן, ערי גושן ארכיטקטים. שנת בנייה 1988.
  • בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה - אדריכל: מריו בוטה, שנת בנייה 1997
  • הבית הירוק: מועדון האוניברסיטה על שם מרסל גורדון - אדריכל השימור והשיקום: קאמילו מנפרידיני. שנת השלמת השיקום – 1991.
  • בניין הסנאט על שם ג'ורג ס. וויז – אדריכל: יואב קדמון. שנת בנייה 1999
  • בניין וולפסון ללימודי הנדסה
  • בית הספר לשפות ע"ש מקס ווב
  • בניין בית הספר לרפואה ע"ש סאקלר
  • אודיטוריום ע"ש מרים ואדולפו סמולרש - אדריכל: אברהם יסקי.
  • בניין גק גרין לביוטכנולוגיה
  • בניין יצחק ורוזה גילמן למדעי הרוח
Cymbalista2 Synagogue

בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, בתכנון האדריכל מריו בוטה

31.03.09 Tel Aviv 024 TAU 7

בית הספר לשפות ע"ש ווב

31.03.09 Tel Aviv 036 TAU 19

בניין גילמן של הפקולטה למדעי הרוח

31.03.09 Tel Aviv 026 TAU 9

בניין הסנאט

Casa verde 157

הבית הירוק

ביתהספרלרפואה

בניין בית הספר לרפואה על שם סאקלר

Universitygallery

הגלריה האוניברסיטאית

פסלים בקמפוס

בקמפוס האוניברסיטה פזורים פסלים רבים של אמנים ידועי שם, כגון:

Messico Gebau (1)

הפסל "האצטקי" בכניסה לבניין מקסיקו

Tau tumarkin

פסלו של יגאל תומרקין, "התרחשויות" משנת 1972, ברחבת הדשא המרכזית של האוניברסיטה. ברקע: בניין הפקולטה לניהול בתכנון האדריכלים בנימין אידלסון, יעקב הרץ וגרשון ציפור

31.03.09 Tel Aviv 021 TAU 4

פסל שואה ותקומה מעשה ידי הפסל עמנואל הצופה

31.03.09 Tel Aviv 035 TAU 18

הפסל "עקדת יצחק" של מנשה קדישמן

31.03.09 Tel Aviv 028 TAU 11

פסל בסמוך לבניין הסנט

Tel aviv campos0043

פסל באוניברסיטה - מחווה ליוהאן קפלר מאת יגאל תומרקין

אנדרטה בקמפוס

בקמפוס ניצבת אנדרטה לחללי האוניברסיטה במערכות ישראל.

מפת הקמפוס

לחצו כדי להקטין חזרה
מרכז הירידים והקונגרסים בישראלהדרייב איןהמרכז לטכנולוגיה חינוכיתהטלוויזיה החינוכיתהגנים הבוטנייםהגן הזואולוגישייח' מוניסשדרות קק"למחלף קק"לטיילת המדעהבית הירוקהפקולטה להנדסהבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לכלכלהאודיטוריום סמולרשהפקולטה למשפטיםבית הכנסת צימבליסטההפקולטה לניהולהפקולטה למדעים מדויקיםבית התפוצותהספרייה המרכזית ע"ש סוראסקיספריית וינרהפקולטה לרפואהמסוף האוניברסיטהמרכז עלית לספורטהפקולטה לאמנויותהגלריה האוניברסיטאיתכיכר אנטיןבית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטההפקולטה למדעי החברההמכון למחקרי ביטחון לאומימכון התקנים הישראליאפקהנווה אביביםרמת אביברחוב חיים לבנוןמסילת הירקוןמסילת החוףנתיבי איילוןMap TAU.png

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 לפי טבלה 8 - סטודנטים באוניברסיטאות באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תשע"ח (2017-2018)
  2. ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ג נספח 4
  3. ^ דב איתן, הוקם גרעין לאוניברסיטה בתל אביב, מעריב, 6 בספטמבר 1953
  4. ^ חבר שופטים קבע הסמל לאוניברסיטת תל־אביב, מעריב, 13 בנובמבר 1962
  5. ^ אוניברסיטת מחקר ברמה עולמית, מתוך אתר האוניברסיטה
  6. ^ הבוגרים של אוניברסיטת תל אביב מרוויחים יותר, מתוך אתר האוניברסיטה
    המחקר המלא(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  7. ^ שמונה עובדות על הבוגרים של אוניברסיטת תל אביב, מתוך אתר האוניברסיטה
  8. ^ האוניברסיטה, כתב העת של אוניברסיטת תל אביב, חורף 2008/09, עמ' 4
  9. ^ הרשימה המלאה של חברי סגל האוניברסיטה שזכו בפרס ישראל, מתוך אתר האוניברסיטה
  10. ^ תמרה טראובמןמאבק ההישרדות של אוניברסיטת תל אביב, באתר הארץ, 1 באפריל 2005
  11. ^ מורן זליקוביץ', אוניברסיטת ת"א תסגור 10 יחידות וחוגים, באתר ynet, 7 במרץ 2005
  12. ^ אסף אביר, התכנית של אונ' ת"א: פיטורים, קיצוצים וסגירת חוגים, באתר של "רשת 13", 7 בדצמבר 2005 (במקור, מאתר "nana10")
  13. ^ מורן זליקוביץ', ועדת החינוך: אל תסגרו את ביה"ס להנדסאים, באתר ynet, 16 בפברואר 2005
  14. ^ עופר וולפסון, אוניברסיטת ת"א מקצצת 5% משכר הבכירים, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 4 בפברואר 2009
  15. ^ רועי גולדנברג, ‏דו"ח המבקר: תוספות שכר עד 250% בטכניון ובאונ' ת"א, גירעונות עד מיליארדי שקלים וניגודי עניינים במוסדות האקדמיים, באתר גלובס, 17 במרץ 2009
  16. ^ תמר טרבלסי-חדד, "האוצר לעובדי האוניברסיטה: תחזירו 100 מיליון שקלים", ידיעות אחרונות, 3.4.2009
  17. ^ אתר הפקולטה למדעים מדויקים(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  18. ^ אתר הפקולטה להנדסה
  19. ^ אתר הפקולטה למדעי החיים
  20. ^ אתר הפקולטה לרפואה
  21. ^ אתר הפקולטה למדעי החברה
  22. ^ אתר הפקולטה לניהול
  23. ^ אתר הפקולטה למדעי הרוח
  24. ^ אתר הפקולטה למשפטים
  25. ^ אתר הפקולטה לאמנויות
  26. ^ אתר בית הספר ללימודי הסביבה
  27. ^ אתר בית הספר למדעי המוח(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  28. ^ אתר בית הספר לעבודה סוציאלית
  29. ^ אתר בית הספר לחינוך
  30. ^ אתר בית הספר למדעי המחשב
  31. ^ אתר בית הספר למדעי המתמטיקה
  32. ^ אתר בית הספר לכימיה
  33. ^ אתר בית הספר לפיזיקה ולאסטרונומיה
  34. ^ אתר בית הספר לרפואת שיניים
  35. ^ אתר בית הספר למוזיקה
  36. ^ אתר בית הספר לאדריכלות
  37. ^ אתר בית הספר להיסטוריה
  38. ^ אתר בית הספר למדעי התרבות
  39. ^ אתר בית הספר לפילוסופיה
  40. ^ אתר בית הספר למדעי היהדות וארכאולוגיה
  41. ^ אתר בית הספר לממשל ולמדיניות(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  42. ^ אתר בית הספר לכלכלה
  43. ^ זהבה דברת, אוניברסיטת תל אביב חונכת את בניין בית הספר לכלכלה, באתר גלובס, 11.4.2001
  44. ^ אתר בית הספר למקצועות הבריאות
  45. ^ אתר המרכז לחקר השלום
  46. ^ אתר המרכז ללימודי המזרח התיכון ואפריקה
  47. ^ אתר המכון לתקשורת חברה ופוליטיקה
  48. ^ אתר המכון לדיפלומטיה ושיתוף פעולה אזורי(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  49. ^ אתר המרכז למחקר בינתחומי של המשפט
  50. ^ אתר המרכז לזכויות אדם
  51. ^ אתר המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן
  52. ^ אתר הספרייה המרכזית
  53. ^ אתר הספרייה למדעי החברה ולניהול
  54. ^ אתר הספרייה למדעי החיים ולרפואה
  55. ^ אתר הספרייהלמדעים מדויקים ולהנדסה(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  56. ^ אתר הספרייה למשפטים(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  57. ^ הספרייה למוזיקה(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  58. ^ ספריית בית הספר לאדריכלות
  59. ^ ספריית בית הספר לעבודה סוציאלית(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  60. ^ ספריית החוג לגאוגרפיה וסביבת האדם
  61. ^ ספריית החוג להפרעות בתקשורת
  62. ^ ספריית המכון לארכאולוגיה
  63. ^ ספריית מהלמן
  64. ^ הספרייה ללימודי המזרח התיכון ואפריקה(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  65. ^ אתר המרכז לתיעוד אירופי(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  66. ^ אתר האוסף בספריית וינר
  67. ^ אתר המכון לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  68. ^ אתר היחידה להוראת שפות
  69. ^ אתר המכינה האקדמית(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  70. ^ אתר הגנים הבוטניים(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  71. ^ אתר הגן הזואולוגי(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  72. ^ אתר הגלריה לאמנות
  73. ^ אתר המרכז למורשת היהדות
  74. ^ אתר האודיטוריום
  75. ^ אתר מצפה הכוכבים
  76. ^ לימודי האיחוד האירופי, go.tau.ac.il (בעברית)
  77. ^ רשימת התוכניות החוץ-תקציביות באתר האוניברסיטה
  78. ^ אתר "לומדים בגילמן"
  79. ^ אתר "העשרה והשראה באמנויות"
  80. ^ אתר מפעל המנויים החדש ע"ש יחיאל בן-צבי(הקישור אינו פעיל, 18.3.2019)
  81. ^ אתר סדרת הרצאות בחסות הרקטור בצהרי יום ד'
  82. ^ אתר המועדון האסטרונומי של אוניברסיטת תל אביב
  83. ^ אתר קמפוס טבע
  84. ^ אתר "אתנחתא"
  85. ^ אוניברסיטת תל אביב באתר קורסרה
  86. ^ לוח האירועים באתר האוניברסיטה
  87. ^ אתר הקליניקות המשפטיות
  88. ^ אודות שירותי המרפאות באתר האוניברסיטה
  89. ^ מאיה כהן, ‏מוזיאון טבע כחול לבן, באתר ישראל היום, 20 יוני 2018
  90. ^ רשימת מקבלי תואר דוקטור כבוד
  91. ^ רשימת מקבלי תואר עמית כבוד
  92. ^ רשימת מקבלי מדליית ג'ורג' וייז
  93. ^ רשימת מקבלי אות הנשיא
  94. ^ דניאל דגן, מפוארים וריקים, מעריב, 26 בפברואר 1971; המשך
  95. ^ אתר המעונות של האוניברסיטה
  96. ^ יערה מייטליס, אוניברסיטת ת"א מקימה קריית סטודנטים, באתר ערוץ 7, 13 ביולי 2008
אוניברסיטה משודרת

אוניברסיטה משודרת היא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב המשודרת בגלי צה"ל משנת 1977. רוב הקורסים המשודרים יוצאים לאור גם כספר בהוצאת משרד הביטחון - ההוצאה לאור. נכון לשנת 2013 פורסמו בסדרה 400 כותרים שנמכרו ב-750 אלף עותקים.

את הסדרה יזם בשנת 1977 מרדכי נאור. קדמה לה סדרת תוכניות של אוניברסיטה משודרת לעם בקול ישראל, בראשית שנות ה-60.

ערכה והפיקה את התוכנית מראשיתה תרצה יובל (לימים תרצה יובל־אלחנתי) ועמדה בראש הפרויקט, שהפך למפעל חייה, עד לפטירתה ב-27 בדצמבר 2000. לאחר פטירתה נקראה הסדרה על שמה. על מפעל זה הייתה מועמדת לקבלת פרס ישראל.בשנים 2001–2013 עמד בראש הפרויקט ד"ר חגי בועז.

עם המרצים הבולטים שהשתתפו בסדרה נמנים הפרופסורים ישעיהו ליבוביץ, מיכאל הרסגור, ירמיהו יובל, אסא כשר ורבים אחרים, כמעט כולם חברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות בישראל.

ההרצאות ניתנות במסגרת סמסטריאלית, בכל סמסטר מוצגים ארבעה או חמישה נושאים (בימים ראשון עד חמישי), שבכל אחד מהן כ-13 משדרים בני חצי שעה, המשודרים, נכון ל-2016, בשעות הערב (20:30); בעבר שודרה כל הרצאה פעמיים, הפעם הנוספת בשעות הבוקר (06:30).

נושאי האוניברסיטה המשודרת נלקחים מכל תחומי הדעת, אך ניכרת בהם העדפה לנושאים בתחום מדעי החברה ומדעי הרוח. גם מדעי החיים זוכים לכיסוי סביר, אך בתחומי ההנדסה, המתמטיקה ומדעי המחשב ניכר מיעוט הנושאים, קרוב לוודאי כיוון שתחומים אלה קשים יותר להעברה בצורה מילולית בלבד.

במרץ 2015 שינתה הסדרה את אופיה, ובמקום הרצאות מתקיימת בה שיחה בין מגיש לאיש אקדמיה. מגישי הסדרה הם ליעד מודריק, בן שני וקובי מידן.

אמיר אורן

אמיר אורן (נולד בשנת 1950) הוא עיתונאי, פובליציסט, שדרן רדיו ופרשן צבאי ישראלי. כתבותיו פורסמו בעיתונים נחשבים בישראל ומחוצה לה. שימש כפרשן צבאי גם בטלוויזיה וברדיו בישראל ובארצות הברית. חתן פרס "המצוינות ומקצוענות בעיתונות הישראלית" על שם שלום רוזנפלד לשנת 2011.

בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה

בית הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה הוא אחת משתי האקדמיות למוזיקה הפועלות בישראל. בית הספר מהווה חלק מהפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת תל אביב ופועל בשיתוף עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית. הוא קרוי על שמם של איש העסקים היהודי מפרנקפורט יוסף בוכמן, שתרם כסף להקמתו, והמנצח זובין מהטה, מנהלה המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. מהטה מכהן גם כנשיא כבוד של בית הספר ומנצח לעיתים מזומנות על התזמורת הסימפונית של המוסד, עמה אף סייר ברחבי העולם.

בית הספר מכשיר מוזיקאים לזירת המוזיקה המקצועית בתחומי הביצוע, היצירה והמחקר (נגינה, שירה, ניצוח, הלחנה, תאוריה ומוזיקולוגיה), לתואר ראשון, שני ושלישי; וכולל בתוכו, כחלק אינטגרלי, את תוכנית ההכשרה התזמורתית של התזמורת הפילהרמונית הישראלית.

בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש

בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש הידוע גם בשם החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב פועל במסגרת הפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת תל אביב. החוג נוסד בשנת 1972 והוא בית הספר לקולנוע הוותיק בישראל.

החוג מעניק לבוגריו תואר ראשון ושני הכוללים לימודים אקדמיים לצד לימודים מקצועיים. עם בוגריו נמנים יוצרים, חוקרים ומבקרים בתחומי הקולנוע והטלוויזיה בישראל ומחוצה לה.

ב-2014 החוג נבחר לרשימת "15 בתי הספר לקולנוע המובילים בעולם" על ידי הוליווד ריפורטר.

בתחילת 2015 תרם המפיק היהודי-אמריקאי סטיב טיש 10 מיליון דולר לחוג, על מנת לשנות את שמו ומעמדו ל"בית הספר לקולנוע וטלוויזיה על שם סטיב טיש".

בן שלו

בן שלו (נולד ב-5 בנובמבר 1971) הוא עיתונאי ישראלי, כתב התרבות ומבקר המוזיקה של העיתון "הארץ".

ברק רביד

ברק רביד (נולד ב-22 במאי 1980) הוא עיתונאי ופרשן מדיני ישראלי המשמש ככתב מדיני של חדשות 13.

דליה קרפל

דליה קַרְפֶּל (נולדה ב-1950) היא במאית קולנוע ישראלית, תסריטאית, עיתונאית ומרצה לקולנוע ותקשורת, ובין השאר לימדה גם בבית הספר כותרת.

זמנים (כתב עת)

זמנים הוא רבעון להיסטוריה הרואה אור מטעם בית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב, המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות של האוניברסיטה הפתוחה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל והחברה ההיסטורית הישראלית.

כתב העת נוסד באוניברסיטת תל אביב בידי צבי יעבץ, שאול פרידלנדר וחיים שקד בשנת 1979, ויצא אור באמצעות הוצאת זמורה ביתן. החל מגיליון מספר 86 (2004) מתפרסם כתב העת במסגרת שותפות הגופים השונים הנוכחית, והוא יוצא לאור באמצעות האוניברסיטה הפתוחה. נכון ל-2018 העורכים הם פרופ' גדי אלגזי, פרופ' מירי שפר-מוסנזון (שניהם מאוניברסיטת תל אביב) ופרופ' גיא מירון (מהאוניברסיטה הפתוחה). קודם לכן ערכו את כתב העת עדית זרטל, נעמה שפי, מרים אליאב-פלדון ואיריס רחמימוב מאוניברסיטת תל אביב.

כתב העת אינו מגביל את עצמו להיבט מסוים, נושאי, גאוגרפי, תקופתי או אחר, של חקר העבר, ואף על פי שעניינו הוא ההיסטוריה, לא רק היסטוריונים כותבים בו. "זמנים" מתאפיין בנגישות גבוהה לקהל רחב, המושגת באמצעות צירוף תמונות רבות וויתור על הערות שוליים. זאת, ללא פשרות אקדמיות, שכן מדובר בכתב עת מקצועי שמיטב החוקרים מהדיסציפלינות השונות משתמשים בו כאכסניה למאמריהם. [דרושה הבהרה].

בכתב העת מופיעים מאמרים, ביקורות ספרים וכן תעודות וניתוחן. לעיתים קרובות מוקדש גיליון לנושא מסוים, או לחלופין, מופיע בו מקבץ ערכים נושאי לצד מאמרים אחרים.

יוחנן אהרוני

יוחנן אהרוני (ט' בסיוון תרע"ט, 7 ביוני 1919, פרנקפורט על האודר, גרמניה – ט' באדר א' תשל"ו, 9 בפברואר 1976, תל אביב) היה מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל.

מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות

מוזיאון העם היהודי – בית התפוצות נוסד בשנת 1978, וממוקם בקמפוס אוניברסיטת תל אביב. המוזיאון עוסק בעמיות וזהות יהודית, ומקדם רב-תרבותיות ורב-גוניות בעם היהודי. מטרתו לשמש מרכז לשיח יהודי, למעורבות וללימוד מתוך ראייה פלורליסטית ומקיפה. בית התפוצות מאפשר למבקרים מכל העולם להכיר את סיפורו של העם היהודי ולעמוד על ייחודו, דרך תערוכות הקבע ותערוכות מתחלפות, אירועים וכנסים בנושא זהות ועמיות, אמנות, תרבות והיסטוריה. מאגרי המידע - שנאספו במשך 30 שנים ופתוחים כעת לקהל הרחב גם דרך האינטרנט - עשירים בתמונות, סרטים, מוזיקה יהודית, גנאלוגיה ועוד. כמו כן מקיים המוזיאון פעילויות חינוכיות לתלמידים, לנוער מישראל ומחו"ל, לסטודנטים ולחיילים; השתלמויות למורות, סיורים וסמינרים.

בית התפוצות הוא מוסד ללא מטרות רווח (חל"צ). בשנת 2005 עבר בכנסת חוק המגדיר את בית התפוצות כ"מרכז לאומי לקהילות ישראל בארץ ובעולם". במסגרת התחדשות כוללת של המוזיאון, נפתח בשנת 2016 אגף חדש המציג ארבע גלריות חדשות. בשנת 2018 מתוכננת להפתח תערוכת הקבע החדשה שתחליף את תערוכת הקבע המוצגת במוזיאון מיום הקמתו.

משה גלעד

משה גלעד הוא עיתונאי ישראלי עצמאי העוסק בכתיבה על אודות אתרי תיירות, נסיעות וטיולים ברחבי העולם.

נורית גוברין

נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

עופר אדרת

עופר אדרת (נולד ב-6 במרץ 1981) הוא עיתונאי ישראלי, כתב "הארץ" לענייני היסטוריה, כותב את מדור ההספדים "אחרי מות". בעבר כתב אדרת את החידה ההיסטורית השבועית של "מוסף הארץ", "מי היה האיש שהיה".

עופרה עופר

עופרה עופר אורן (נולדה ב-4 ביולי 1951 בתל אביב), סופרת, בלוגרית, מתרגמת ועורכת ישראלית. לימדה אנגלית בבית הספר לאומנויות ע"ש תלמה ילין בגבעתיים.

עיוני משפט

עיוני משפט הוא כתב העת העברי המרכזי שמפרסמת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הוא אחד מכתבי-העת המשפטיים המובילים בישראל, ומתפרסמים בו מאמרים בכל תחומי המשפט. חברי המערכת והעורכים הם סטודנטים מצטיינים הלומדים בפקולטה, כשלצדם העורך הראשי, הנמנה עם סגל הפקולטה. כתב העת יוצא לאור שלוש פעמים בשנה.

עמנואל לוטם

עמנואל לוטם (נולד ב-1944 בתל אביב) הוא מתרגם ישראלי. אחד המתרגמים הפוריים ביותר לעברית בתחום המדע הפופולרי, המדע הבדיוני והפנטזיה, ממייסדי האגודה הישראלית למדע בדיוני ולפנטסיה ויושב ראש שלה בשנים 2002-1996.

ציפי שוחט

ציפי (ציפורה) שוחט היא עיתונאית ישראלית.

רותה קופפר

רותה קופפר (נולדה ב-6 במרץ 1964, כ"ב באדר התשכ"ד) היא עיתונאית, בעלת טור, עורכת ומבקרת טלוויזיה ישראלית.

שמעון לב-ארי

שמעון לב-ארי (לובל) (6 באוגוסט 1942 – 21 באוגוסט 2012) היה איש תיאטרון ישראלי פורה, שחקן ומחנך, ארכיונאי, חוקר תולדות התיאטרון העברי, הישראלי והיידי, מרצה באוניברסיטת תל אביב לתולדות התיאטרון העולמי, מורה למשחק, במאי, מתרגם ואוצר ישראלי, מייסדו ומנהלו של המרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה (המילא"ה), ארכיון התיאטרון הישראלי, באוניברסיטת תל אביב.

אוניברסיטאות בישראל
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראלהאוניברסיטה העברית בירושליםמכון ויצמן למדעאוניברסיטת בר-אילן • אוניברסיטת תל אביב • אוניברסיטת חיפהאוניברסיטת בן-גוריון בנגבהאוניברסיטה הפתוחהאוניברסיטת אריאל בשומרון Sciences humaines.svg
נשיאי אוניברסיטת תל אביב
ג'ורג' ס' וייזיובל נאמןחיים בן שחרמשה מנייורם דינשטייןאיתמר רבינוביץצבי גליליוסף קלפטראריאל פורת

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.