אוניברסיטת קים איל-סונג

אוניברסיטת קים איל-סונגקוריאנית: 김일성종합대학) נוסדה ב-1 באוקטובר 1946, היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בקוריאה הצפונית, ונחשבת כיום לאחת מהאוניברסיטאות המובילות במדינה, בה לומדים כ-10,000 סטודנטים מדי שנה.

מתחם האוניברסיטה משתרע על שטח של כ-15 דונם במרכז פיונגיאנג, בירת קוריאה הצפונית.

בנוסף לאולמות הלימוד האקדמיים, מתחם האוניברסיטה כולל גם 10 בנייני משרדים, 50 מעבדות, ועוד מגוון ספריות, מוזיאונים, בית דפוס, מרכז מחקר ופיתוחמעונות סטודנטים ואף בית חולים.[1] במתחם פועלת גם מעבדת מחשבים, אף שבהתאם למדיניות קוריאה הצפונית ביחס לשימוש ברשת האינטרנט, הגישה לאינטרנט מהמעבדה וממוסדות האוניברסיטה מוגבלת ומנוטרת בקפידה.[2]

האוניברסיטה קרויה על שמו של קים איל-סונג,[3] אבי האומה והנשיא הנצחי של קוריאה הצפונית.

האוניברסיטה מדורגת במקום השני מבין כלל האוניברסיטאות בקוריאה הצפונית (לאחר אוניברסיטת פיונגיאנג למדע ולטכנולוגיה), ובמקום ה-9,837 בדירוג האקדמי העולמי.[4]

היסטוריה

במהלך חודש יולי 1946, בתקופת השלטון הצבאי הסובייטי בקוריאה הצפונית וכשנתיים בטרם קבלת העצמאות, הוועדה העממית לענייני פנים, בראשות קים איל-סונג עצמו, התכנסה והחליטה על הקמת אוניברסיטה ראשונה מסוגה בקוריאה הצפונית (פקודה מס' 40). האוניברסיטה הוקמה שלושה חודשים לאחר מכן, ב-1 באוקטובר 1946, במתחם מיועד במרכז העיר פיונגיאנג, בירתה המיועדת של המדינה שבדרך.

בשנת 1948, ארבע מהפקולטות שפעלו באוניברסיטה (הפקולטה להנדסה, הפקולטה להנדסת תחבורה, הפקולטה לחקלאות, והפקולטה לרפואה) הופרדו מאוניברסיטת קים איל-סונג לשם הקמתן של מכללת פיונגיאנג לטכנולוגיה (קרויה כיום אוניברסיטת קים צ'אק לטכנולוגיה), אוניברסיטת פיונגיאנג לחקלאות, ואוניברסיטת פיונגיאנג לרפואה.

Kim-Il-sung-University-Paeksong-2014
במהלך מלחמת קוריאה, הלימודים באוניברסיטה הועברו למתחם פאקסונג (בתמונה), לשם שמירה על ביטחון הסטודנטים. 

במהלך מלחמת קוריאה, האוניברסיטה הועברה באופן זמני למתחם חלופי, רחוק ממרכז העיר פיונגיאנג, על מנת להימנע מהפצצות חיל האוויר האמריקאי על העיר. לאחר תום המלחמה, האוניברסיטה שבה למרכז העיר פיונגיאנג. 

בשנים שלאחר המלחמה, אוניברסיטת קים איל-סונג הפכה בהדרגה למרכז של ״התנגדות אינטלקטואלית״ בקוריאה הצפונית, כאשר הסטודנטים ואנשי הסגל שאפו להרחיב את היקף חופש הביטוי והמחשבה בקוריאה הצפונית, תוך התנגשות עם גורמי השלטון ומפלגת הפועלים של קוריאה, אשר ביקשו להצר את חופש הביטוי במדינה.[5] בעקבות אירועי המרד ההונגרי של שנת 1956, שלטונות קוריאה הצפונית החלו בתהליך ״טיהור״ של האוניברסיטה, כאשר כמאה סטודנטים, יחד עם בכירים מקרב סגל האוניברסיטה, הושמו כמטרה מצד השלטון. בהמשך, הליך הטיהור התרחב גם כלפי גורמים ״חתרניים״ נוספים ברחבי קוריאה הצפונית.[6]

עד לסוף שנות ה-70, למעלה מ-50,000 צפון-קוריאנים סיימו לפחות שנת לימודים אחת באוניברסיטה.

האוניברסיטה גם שימשה ומשמשת ככלי חשוב לאימון ולהכשרת קצינים בצבא קוריאה הצפונית. מסיבה זו, בין היתר, במהלך שנות ה-70 החלו להתקיים באוניברסיטה גם קורסים ללימוד השפה האנגלית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ http://terms.naver.com/entry.nhn?docId=553237
  2. ^ Wingfield-Hayes, Rupert (4 במאי 2016). "A rare look inside North Korea's Kim Il Sung University". BBC News. בדיקה אחרונה ב-4 במאי 2016.
  3. ^ York, Rob (12 בדצמבר 2014). "Kim Il Sung University has new website". NK News. בדיקה אחרונה ב-7 בינואר 2017.
  4. ^ דירוג אקדמי של אוניברסיטת קים איל-סונג
  5. ^ Lankov 2002, p. 96.
  6. ^ Lankov 2002, p. 97.
אוניברסיטת פיונגיאנג ללימודי חוץ

אוניברסיטת פיונגיאנג ללימודי חוץ היא אוניברסיטה הפועלת בפיונגיאנג, בירת קוריאה הצפונית, ומתמקדת בלימודי שפות.

חינוך בקוריאה הצפונית

מערכת החינוך בקוריאה הצפונית היא מערכת חינוך ציבורית, המנוהלת וממומנת באופן מלא על ידי המשטר הצפון קוריאני. בהתאם לנתונים הפומביים המפורסמים מטעם המשטר, עומד שיעור האוריינות של תושבי המדינה מגיל 15 ואילך על 100%.

לפני שנת 2012 כלל מסלול החינוך הצפון קוריאני שנת לימודים אחת בגן ילדים, ארבע שנות לימודים בבית-ספר יסודי, שש שנות לימודים בבית ספר על-יסודי, ובהמשך לימודים אקדמאים לתושבי המדינה הזכאים לכך. בהתאם לדיווח צפון קוריאני מספטמבר 2012, רפורמה חדשה הנחילה מבנה של שש שנות בית ספר יסודי - שלוש שנות חטיבה ושלוש שנות תיכון (בדומה למצב בקוריאה הדרומית ובמדינת ישראל), אך נכון לשנת 2018, לא ברור האם הדבר אכן יושם בפועל.

בשנת 1988 דיווחה סוכנות אונסק"ו כי בקוריאה הצפונית פעלו בסך הכל כרבע מיליון מורים, מתוכם 35,000 הועסקו בגני ילדים, 59,000 בבתי ספר יסודיים, 111,000 בבתי ספר על-יסודיים, 23,000 במערכת החינוך האקדמית (מכללות ואוניברסיטאות), ו-4,000 במסגרות על יסודיות אחרות.

פיונגיאנג

פיונגיאנג (בקוריאנית: 평양직할시,להאזנה (מידע • עזרה)) היא בירת קוריאה הצפונית. העיר נמצאת בצפון-מערב המדינה, על נהר טאדונג.

קוריאה הצפונית

קוריאה הצפונית, ובשמה הרשמי הרפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה (בקוריאנית: 조선민주주의인민공화국, צ'וֹסוֹן מִינְג'וּג'וּאִי אִינְמִין גּוֹנְגְּחְוָאגּוּק) היא מדינה במזרח אסיה, בחלקו הצפוני של חצי האי הקוריאני. בירתה של המדינה והעיר הגדולה ביותר בה היא פיונגיאנג. האזור המפורז הקוריאני, הנמצא בחלק הדרומי של המדינה, משמש כשטח חוצץ בין המדינה לקוריאה הדרומית. היא גובלת גם ברפובליקה העממית של סין בצפון ובמערב, ובגבול קצר גם עם רוסיה בצפון-מזרח.

חצי האי הקוריאני היה בשליטתה של האימפריה הקוריאנית עד 1905, עת סופח בפועל על ידי יפן בעקבות מלחמת רוסיה-יפן, ומשנת 1910 נשלט רשמית על ידי האימפריה היפנית. לאחר מלחמת העולם השנייה חולק חצי האי לאזורי חסות בין ברית המועצות לארצות הברית: החלק הצפוני של חצי האי עבר לחסותה של ברית המועצות, והחלק הדרומי עבר לחסותה של ארצות הברית. ב-1948 נערכו בחירות כלליות בחצי האי בפיקוחם של אנשי ארגון האומות המאוחדות. קוריאה הצפונית סירבה להשתתף בבחירות, דבר שהוביל להקמתן של שתי ממשלות קוריאניות נפרדות. שתי הממשלות טענו לריבונות על כל חצי האי, וב-1950 הובילה מחלוקת זו למלחמת קוריאה. הסכם שביתת הנשק שנחתם בין האו"ם לקוריאה הצפונית בשנת 1953 סיים את מעשי האיבה. קוריאה הדרומית לא חתומה על הסכם זה ולכן, נכון להיום (2018), שתי המדינות עודן נמצאות במצב מלחמה, שכן הסכם שלום ביניהן מעולם לא נחתם, והסכם הפסקת האש אינו חתום על ידי הדרום. ב-1991 התקבלו שתי המדינות לארגון האומות המאוחדות.

המשטר בקוריאה הצפונית הוא חד-מפלגתי, כשהמפלגה השלטת היא מפלגת הפועלים של קוריאה הצפונית. ממשלת קוריאה הצפונית פועלת לפי אידאולוגיית ג'וצ'ה שפיתח קים איל-סונג, נשיאה הראשון של המדינה, הדוגלת ב"הסתמכות עצמית" וניהול משק אוטרקי. קים איל-סונג הוא היחיד בהיסטוריה של קוריאה הצפונית שהחזיק בתואר "נשיא המדינה", ולאחר מותו הוכרז כנשיאה הנצחי של המדינה. אף על פי שקים איל-סונג פעל לפי אידאולוגיית ג'וצ'ה כבר ב-1955, הג'וצ'ה הפכה לאידאולוגיה הרשמית של המדינה רק ב-1972, לאחר אשרור החוקה החדשה במדינה.

לאחר התפרקות ברית המועצות ב-1991 וסדרה של אסונות טבע, שרר רעב המוני במדינה שהביא למותם של בין 800,000 ל-3.5 מיליון איש. לנוכח נסיבות אלו, אימץ שליט המדינה באותה תקופה, קים ג'ונג איל, את ה"סונגון" הידועה כמדיניות "קדימות לצבא העם". מדיניות זו דגלה בהפניית משאביה של המדינה לצבא בעדיפות ראשונה ונועדה לחזק את המדינה ואת ממשלתה. כיום, קוריאה הצפונית היא אחת המדינות המיליטריסטיות ביותר בעולם והיא בעלת יכולת גרעינית.

קוריאה הצפונית נחשבת על ידי רבים למדינה הסגורה לאזרחיה והדיקטטורית ביותר בעולם. ארגונים רבים מתארים אותה כדיקטטורה טוטליטרית בסגנון סטליניסטי בעלת פולחן אישיות סביב משפחת קים, וכאחת המדינות שמפרות זכויות אדם בצורה החמורה ביותר. ביחס לאופיו הקומוניסטי של המשטר, ישנם פרשנים שדוחים את הגדרה זו, וטוענים כי הממשל במדינה משתמש בקומוניזם בניסיון להצדיק את שליטתו במדינה - ואף מצביעים על קיום מעמד "המנהיג הדגול" ועליונותו על פני פשוטי העם כעקרונות יסוד משותפים לג'וצ'ה ולפשיזם. לפי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, בקוריאה הצפונית יש כ-200 אלף אסירים שנמצאים במחנות מעצר פוליטיים שונים הפזורים ברחבי המדינה.

קים ג'ונג-און

זהו שם קוריאני; שם המשפחה הוא קים. קים ג'ונג-און או קים ג'ונג-וון (בקוריאנית: 金正恩 김정은; נולד ב-8 בינואר 1984) הוא המנהיג העליון של קוריאה הצפונית. לאחר מות אביו קים ג'ונג-איל ב-2011, ג'ונג-און החליף אותו בשלוש עמדות המפתח: ראשות המפלגה, הצבא והמדינה.

ב-2010 החלו לראות בו יורש, ולאחר מות אחיו, הוכרז באופן רשמי ליורש. לפני שעלה לשלטון מיעט להופיע בפומבי, וגם לאחר שעלה לשלטון הוסיף מעטה חשאיות עבה לאפוף אותו ואת ממשלתו. לכן פרטים רבים אודותיו נותרו לא ידועים, וגם את אלה הידועים לא אחת קשה לאמת. בשנת 2016 דורג על ידי המגזין "פורבס" במקום ה-43 ברשימת האנשים החזקים בעולם.

קים ג'ונג-איל

זהו שם קוריאני; שם המשפחה הוא קים. קים ג'ונג-איל (בקוריאנית: 김정일, תעתיק IPA: ‏[kim.ʥɔŋ.il‏; 16 בפברואר 1941 - 17 בדצמבר 2011) היה המנהיג העליון של קוריאה הצפונית בשנים 1994- 2011.

בשנות ה-80 הוכר כיורש ומונה לתפקידים בכירים במפלגה, בצבא ובמדינה. ב-1991 מונה למפקד העליון של הצבא. בשלוש השנים שלאחר מות אביו שלט בפועל, וב-1997 מונה למזכיר הכללי של המפלגה וליושב ראש הוועדה הצבאית המרכזית. כך היה ג'ונג-איל לראש המפלגה והצבא, ולמעשה לשליט יחיד ברפובליקה הדמוקרטית העממית של קוריאה.

קים ג'ונג-נאם

קים ג'ונג-נאם (הנג'ה: 金正男 הנגול: 김정남; מ-10 במאי 1971 - 13 בפברואר 2017) היה בנו הבכור של קים ג'ונג-איל ואחיו-למחצה של קים ג'ונג-און, מנהיגי צפון קוריאה. בין השנים 1994–2001 הוא נחשב ליורש העצר הצפוי של קים ג'ונג-איל, עד סדרת תקריות בהן הביע התנגדות לשלטון הצפון קוריאני, וכן ניסיונו הכושל לבקר בדיסנילנד טוקיו על ידי הסתננות ליפן בדרכון מזויף. בשנת 2010 הוכתר אחיו כיורש השלטון.

קים ג'ונג-נאם הוגלה מצפון קוריאה בשנת 2003, תוך שהוא נעשה מבקר חריף של המשטר ודרש ביצוע רפורמה במדינה. הוא הורעל בשנת 2017 על ידי גז עצבים בנמל התעופה הבינלאומי של קואלה לומפור במלזיה.

קים היון-ווי

זהו שם קוריאני; שם המשפחה הוא קים. קים היון-ווי (בקוריאנית: 김현희, נולדה ב-27 בינואר 1962), ידועה גם בשם אוק הווה, היא סוכנת חשאית בשירות קוריאה הצפונית לשעבר האחראית לפיגוע בטיסה 858 של קוריאן אייר בשנת 1987, שבו נהרגו 115 גברים, נשים וילדים. היא נעצרה בבחריין כאשר ניסתה לברוח והועברה לרשויות בקוריאה הדרומית. כאשר הגיעה לקוריאה הדרומית היא הועלתה לדין מיד ונשפטה לעונש מוות לאחר משפט מהיר, היא קיבלה חנינה נשיאותית מהעונש ויצאה לחופשי.

קוריאה הצפונית מכחישה כל קשר לקים ואף טוענת שזו לא נולדה שם. היא גורסת כי כל הביוגרפיה של קים היא המצאה של הדרום. במספר מחוזות ביפן, נלמד בבתי הספר הקוריאניים כי קים הייתה סוכנת בשירות קוריאה הדרומית. כיום, מתחרטת קים על ההפצצה ומבקרת סוגיות רבות ביחסים בין שתי הקוריאות, אפשרויות האיחוד והשיחות ביניהן.

קים יו-ג'ונג (צפון קוריאה)

זהו שם קוריאני; שם המשפחה הוא קים. קים יו-ג'ונג (בקוריאנית: 김여정; נולדה ב-26 בספטמבר 1987) היא פוליטיקאית צפון-קוריאנית ואחותו הצעירה של המנהיג העליון של קוריאה הצפונית, קים ג'ונג-און ובתו של המנהיג המנוח קים ג'ונג-איל. לפי דיווחים שונים, לקים השפעה רבה בפוליטיקה הצפון קוריאנית, ובפרט על אחיה, מנהיג צפון קוריאה.

בינואר 2017 היא הוצבה ברשימת האזרחים הפרטיים של משרד האוצר של ארצות הברית שעליהם הוטלו סנקציות אישיות, בשל תפקידה בפגיעה בזכויות האדם של קוריאה הצפונית.

קים יונג-נאם

זהו שם קוריאני; שם המשפחה הוא קים. קים יונג נאם (בקוריאנית: 김영남; ‏נולד ב־4 בפברואר 1928) הוא מדינאי צפון קוריאני.

קים יונג נאם הוא יושב ראש נשיאות אספת העם העליונה - הפרלמנט של קוריאה הצפונית. הוא משמש בתפקיד זה מאז ה-5 בספטמבר 1998. לפני כן שימש כשר החוץ. בתוקף תפקידו הוא נפגש עם נציגי מדינות זרות, חותם על הסכמים, נוכח בטקסים, נפגש עם שגרירים ומקבל את פניהם של מדינאים מחוץ לקוריאה הצפונית. בחוקה הוא מוכרז כ"ראש המדינה ליחסי חוץ". הוא אחד המדינאים הבכירים בקוריאה הצפונית יחד עם קים ג'ונג און.

רי סול ג'ו

זהו שם משפחה קוריאני; שם המשפחה הוא רי. רי סול ג'ו (בקוריאנית: 리설주; נולדה ב-28 בספטמבר 1989) היא הגברת הראשונה של קוריאה הצפונית ואשתו של מנהיג המדינה קים ג'ונג-און. מעט ידוע אודותיה וכל המידע עליה מגיע ממקורות זרים, ככל הנראה לה ולבעלה יש 3 ילדים משותפים והיא הופיעה לצידו במספר אירועים פומביים. באפריל 2018 דרגתה הועלתה מדרגת חברת מפלגה לדרגת "הגברת המכובדת הראשונה".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.