אוניברסיטת קיימברידג'

אוניברסיטת קיימברידג'אנגלית: University of Cambridge) היא מהקדומות ומהגדולות שבאוניברסיטאות העולם, והשנייה שנוסדה בעולם דובר האנגלית (אחרי אוניברסיטת אוקספורד). היא ממוקמת בעיר קיימברידג' שבאנגליה. סיפור עם מספר כי האוניברסיטה הוקמה בשנת 1209 על ידי קבוצת מלומדים שנאלצו להימלט מאוקספורד לאחר ריב עם המקומיים.

אוניברסיטת קיימברידג' נמנית עם שורת האוניברסיטאות היוקרתיות בעולם. חוקרי האוניברסיטה זכו ב-90 פרסי נובל - יותר מכל מוסד אקדמי אחר.[1] קיימברידג' מוליכה בדרך כלל את טבלת דירוג האוניברסיטאות באנגליה, ומדורגת אקדמית בין האוניברסיטאות הטובות בעולם.

בין אוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג', המכונות באנגליה אוקסברידג', שוררת יריבות היסטורית שמקורה במאבק על תואר האוניברסיטה הבכירה בממלכה המאוחדת. שיעור ניכר מקרב מדעניה, סופריה ומדינאיה של בריטניה הם בוגרי האוניברסיטאות הללו.

אוניברסיטת קיימברידג'
University of Cambridge
Cambridge University coat of arms
TrinityCollegeCamGreatCourt
מוטו Hinc lucem et pocula sacra
(מכאן האור ומשב הקדושה)
נשיא הנסיך פיליפ, דוכס אדינבורו
סגן נשיא פרופ' אליסון ריצ'רד
סטודנטים 16,000 סה"כ (4,700 תלמידי מחקר)
מיקום קיימברידג', הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
קואורדינטות 52°12′19″N 0°07′02″E / 52.205277777778°N 0.11722222222222°E
www.cam.ac.uk
(למפת קיימברידג'שייר רגילה)

מידע כללי

CambridgeTownCentre
מבט על סנאט האוניברסיטה, גונוויל אנד קיז קולג' וכנסיית האוניברסיטה, גרייט סנט מרי

31 הקולג'ים המרכיבים את אוניברסיטת קיימברידג' מהווים, למעשה, מוסדות עצמאיים: הקולג' רשאי לקבוע אילו סטודנטים יתקבלו ללימודים, ולהחליט באופן עצמאי על מינוי מרצים וחוקרים, בכפוף לתקנון האוניברסיטה. בנוסף, הקולג'ים הם האחראים על סידורים פנימיים ומנהליים, על רווחת הסטודנטים (רוב הסטודנטים חיים, גרים ולנים בתחומי הקולג' במהלך לימודיהם) ועל ארגון קבוצות למידה קטנות. בכל קולג' ישנם ספרייה ומתקני ספורט, מועדונים ואחוות שונות. הלימודים מתנהלים הן במחלקות הקולג'ים והן במחלקות האוניברסיטה, כאשר האוניברסיטה היא שמעניקה את התארים.

קיימברידג' חברה בקבוצת ראסל (רשת אוניברסיטאות מחקר בריטיות), בקבוצת קוימברה (התאחדות אוניברסיטאות אירופיות מובילות) ובארגון LERU (חבר אוניברסיטאות המחקר האירופיות).

בראש האוניברסיטה עומד נשיא (chancellor), אולם זהו תפקיד ייצוגי בעיקרו. הנשיא הנוכחי של האוניברסיטה הוא הלורד סיינזברי מטורנוויל, הבעלים של רשת המרכולים סיינזברי'ז. סגן הנשיא (vice-chancellor), ומי שעומד למעשה בראש האוניברסיטה, הוא פרופ' סטיבן טופ (Stephen Toope).

היסטוריה

הקולג' הראשון של אוניברסיטת קיימברידג' הוא פיטרהאוס קולג', שהוקם בשנת 1284 על ידי יו בלשאם (Hugh Balsham), בישוף אילי (Ely). רבים מהקולג'ים נוסדו במאות ה-14 וה-15, אולם קולג'ים נוספים הוקמו במהלך המאות הבאות, עד לזמננו אנו. הקולג' החדש ביותר הוא הומרטון קולג', מוסד שמקורו במאה השבע עשרה, אבל הוכר כקולג' בשנת 2010. בשנת 2004 דווח כי קיימברידג' מתכננת להגדיל את מספר הסטודנטים שלה על ידי בניית שלושה קולג'ים נוספים, אולם דוברי האוניברסיטה הכחישו זאת.

בימי הביניים, המניע העיקרי להקמת קולג'ים היה צבירת מתפללים רבים ככל האפשר - בדמותם של התלמידים, שהיו ברובם אנשי כמורה - על מנת שיתפללו למען נשמותיהם של מייסדי הקולג'ים. מסיבה זו כללו קולג'ים רבים כנסיות וחדרי תפילה, והכנסיות אף התוו את עיקרי תוכנית הלימודים: דקדוק, לוגיקה, רטוריקה, וכן לימוד סכולסטי של אריתמטיקה, מוזיקה, גאומטריה ואסטרונומיה. עיקר הדגש, עם זאת, היה על לימודי דת ותאולוגיה. במהלך פירוק המנזרים באנגליה ציווה המלך הנרי השמיני על מורי האוניברסיטה לסגור את הפקולטה ללימודי החוק הקאנוני ולחדול לאלתר מלימודי "הפילוסופיה הסכולסטית". הדבר הביא לשינוי במוקדי תוכניות הלימודים של הקולג'ים: לא עוד לימודי דת ותאולוגיה, כי אם קלאסיקה, ביקורת המקרא ומתמטיקה.

KingsCollegeChapelWest
קלייר קולג' (משמאל) וכנסיית קינגס קולג' (במרכז)

קרנה של אוניברסיטת קיימברידג' עלתה עם המצאת הדפוס, שאפשרה לחוקריה לפרסם פרסומים מדעיים בתפוצה רחבה החל משנת 1534, עת רכשה האוניברסיטה מספר מכבשי דפוס. במאה ה-17 הגיעה העשייה האקדמית בקיימברידג' לאחד משיאיה הרבים, כאשר אייזק ניוטון (1643-1727), שהיה פרופסור למתמטיקה בטריניטי קולג' פרסם לקראת סוף המאה ה-17 את מחקריו אודות חוקי התנועה והכבידה. הישגים אקדמיים בולטים נוספים היו פרסום "מוצא המינים", עבודתו המהפכנית של צ'ארלס דרווין על האבולוציה, וכן ביקוע האטום בשנת 1932 על ידי ג'ון קוקרופט וארנסט וולטון.

בחינת הגמר לקבלת התואר "Bachelors of Arts" - התואר הראשון העיקרי המוענק בקיימברידג' בתום לימודי מדעי הרוח, מדעי החברה ומדעי הטבע - ידועה בשם טרייפוס (Tripos). הגם שהאוניברסיטה מציעה כיום לימודים במגוון תחומים, עד ראשית המאה ה-19 עיקר הדגש היה על לימודי מתמטיקה, שהיו אז בבחינת לימודי חובה לצורך סיום התואר. לימודי המתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג', ובעיקר הטרייפוס במקצוע זה, היו תחרותיים ביותר, ובזכותם הופיעו כמה מגדולי המדענים האנגלים. עם זאת, היו מי שהביעו סלידה מהשיטה הנהוגה בקיימברידג', כדוגמת גודפרי הרולד הארדי אשר טען כי היא גורמת לרוב התלמידים להתעניין יותר בציוניהם מאשר בנושאים הנלמדים. אף על פי שכיום המחקר בקיימברידג' הוא רב-תחומי, עיקר חוזקה נותר לימודי המתמטיקה: מרכז אייזק ניוטון, המשתייך לאוניברסיטה, נתפס באנגליה כמכון המחקר הלאומי לחקר המתמטיקה והפיזיקה התאורטית.

הקולג'ים הנשיים הראשונים היו גירטון קולג' (1869) וניונהאם קולג' (1872). הסטודנטיות הראשונות נבחנו בשנת 1882, אולם רק בשנת 1947 שולבו נשים במערך המחקר וההוראה של האוניברסיטה, 20 שנים אחרי שילובן באוניברסיטת אוקספורד.

מתוך 31 הקולג'ים הקיימים כיום, שלושה מיועדים לנשים בלבד (לוסי קוונדיש קולג', ניו הול קולג' וניונהאם קולג'), וחמישה - לתלמידים מתקדמים בלבד (הלומדים לתואר M.A לפחות) (קלייר הול קולג', דרווין קולג', וולפסון קולג' וסיינט אדמונד קולג' והיוהס הול קולג).

קבלה ללימודים

בעבר, קבלה לאוניברסיטת קיימברידג' הייתה על בסיס ידיעת לטינית ויוונית, שנלמדו בבתי הספר הפרטיים בבריטניה (המכונים Private Schools). פירוש הדבר היה, על פי רוב, שרובם המכריע של הסטודנטים באוניברסיטה השתייכו לעלית החברתית הבריטית. החל משנות השישים הסתמן שינוי, שבמסגרתו התקבלו סטודנטים בעיקר על סמך כישוריהם והישגיהם האישיים. המועמדים נדרשים להיות בעלי הציונים הטובים ביותר האפשריים בתעודות סיום התיכון שלהם, וכן לעבור ראיון אישי קפדני. בשנים האחרונות, מועמדים המעוניינים להתקבל לתחומים טכניים שונים, כדוגמת מתמטיקה, נדרשים גם לעבור סדרת מבחנים הידועה כמבחני STEP. עם זאת, הוויכוח אודות מידת ההוגנות הקיימת בשיטת הקבלה לקיימברידג' ולאוקספורד עודו מתנהל בבריטניה.

כמעט כל הקולג'ים מקבלים סטודנטים עבור כל המקצועות הנלמדים באוניברסיטה, אך ישנם מספר קולג'ים אשר שמים דגש על מקצוע מסוים. לדוגמה, מכללת גונביל וקיז מכילה מספר רב של תלמידי רפואה.

תלמידים מתקדמים מתקבלים לקיימברידג' בהתאם לשיקולי המחלקה או הפקולטה שבה הם מתעתדים ללמוד, ורק לאחר מכן הם משויכים לקולג' זה או אחר.

ספורט ופנאי

בקיימברידג' קיימת מסורת ארוכה של השתתפות סטודנטים בפעילויות ספורט ופנאי. החתירה פופולרית במיוחד, וישנן תחרויות בין הקולג'ים ונגד אוניברסיטת אוקספורד עצמה. ישנן משחקי יריבות מול אוקספורד במגוון תחומי ספורט, ביניהם רוגבי, קריקט, ושחמט. הקיימברידג' יוניון הוא מרכז להתדיינויות פוליטיות בין סטודנטים. ישנם מועדני דרמה וקומדיה, וכן עיתוני סטודנטים רבי השפעה.

אגדות ומיתוסים

Mathematicians bridge cambridge large
"הגשר המתמטי" מעל נהר קאם

מספר מיתוסים התפתחו סביב אוניברסיטת קיימברידג' וההיסטוריה שלה. אחד מהם עוסק בגשר המתמטי הסמוך לקווינס קולג', שעיצב, כביכול, אייזק ניוטון עצמו באופן שיאפשר לו להחזיק מעמד ללא ברגים ובריחים. מסופר על חבורת סטודנטים ספקניים שפירקו את הגשר אך לא הצליחו להרכיבו מחדש לאחר מכך. הסיפור הוא בדיה, שכן הגשר נבנה 22 שנים לאחר מותו של ניוטון.

סיפור אמיתי הוא זה העוסק ב"פרס כף העץ", שהייתה ה"פרס" שהוענק לתלמיד שקיבל את הציון העובר הנמוך ביותר בלימודי המתמטיקה. הפרס הוענק בפעם האחרונה בשנת 1909 לחותר בשם קטברת' למפרייר הולטהאוס מסנט ג'ונס קולג'. מרגע שהובן כי מספר סטודנטים עשו מאמצים לזכות בכף העץ, בוטל הנוהג.

שונות

אוניברסיטת קיימברידג' מקיימת שותפות מחקרית הדוקה עם המכון הטכנולוגי במסצ'וסטס (MIT). בנוסף, האוניברסיטה מנהלת קשרים עם חברות ההייטק באזור קיימברידג'. אישים רבים בעולם הטכנולוגיה תורמים לאוניברסיטה באופן קבוע, כדוגמת גורדון מור מאינטל וביל גייטס נשיא מיקרוסופט. בשנת 2000, כונן גייטס את מלגת גייטס שנועדה לסייע לסטודנטים שאינם בריטים הלומדים בקיימברידג'.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ wiseGEEK: Which Schools Have the Most Nobel Prizes?
ארצ'ר ג'ון פורטר מרטין

ארצ'ר ג'ון פורטר מרטין (באנגלית Archer John Porter Martin;‏ 1 במרץ 1910 – 28 ביולי 2002) היה כימאי בריטי, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 1952 (במשותף עם ריצ'רד לורנס מילינגטון סינג') על המצאת שיטת הכרומטוגרפיה למקוטעין.

ג'ון ויליאם סטראט ריילי

ג'וֹן ווִילִיאָם סְטְרָאט רֵיילִי, ידוע גם כלוֹרְד רֵיילִי (באנגלית: John William Strutt Rayleigh; ‏12 בנובמבר 1842 - 30 ביוני 1919) היה פיזיקאי בריטי. ריילי גילה את גז הארגון (ביחד עם ויליאם רמזי), הישג שבזכותו קיבל פרס נובל לפיזיקה בשנת 1904. ריילי גילה את התופעה הנקראת כיום פיזור ריילי.

ג'יימס צ'דוויק

סיר ג'יימס צ'דוויק (באנגלית: James Chadwick;‏ 20 באוקטובר 1891 - 24 ביולי 1974) היה פיזיקאי אנגלי, מגלה הנייטרון, חתן פרס נובל לפיזיקה.

דייוויד ג'יימס ת'אולס

דייוויד ג'יימס ת'אולס (באנגלית: David James Thouless;‏ 21 בספטמבר 1934 - 6 באפריל 2019) היה פיזיקאי בריטי, חתן פרס וולף לפיזיקה לשנת ה'תש"ן-1990, וחתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2016.

הוצאת אוניברסיטת אוקספורד

הוצאת אוניברסיטת אוקספורד (באנגלית: (Oxford University Press‏ (OUP) היא הוצאת הספרים האוניברסיטאית הגדולה בעולם והשנייה בוותק, לאחר הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'. הוצאת הספרים היא מחלקה של אוניברסיטת אוקספורד ובראשה ניצבים 15 אקדמאים הממונים על ידי סגן הצ'נסלור של האוניברסיטה.

ההוצאה נוסדה ב-1586, לאחר שהאוניברסיטה הייתה גורם פעיל בתחום הדפוס כבר מ-1480. עד המאה ה-19 התמקדה ההוצאה בתחום הספרות האקדמית והדפסת חיבורים ליטורגיים נוצריים. באמצע המאה ה-19 לקחה ההוצאה על עצמה את מפעל המילון האנגלי של אוקספורד, המילון האנגלי הגדול, המוקפד והשלם ביותר. מאז ראשית המאה ה-20 מוציאה ההוצאה ספרות כללית הממוקדת בעיקר בהוצאה מחדש של ספרות קלאסית, ספרות ילדים, סדרות מדע פופולרי, מילונים ולקסיקונים במגוון תחומי דעת (בין היתר פילוסופיה, ביולוגיה ומוזיקה קלאסית ורבים אחרים, הראשון בהם היה The Oxford Companion to Music), כתבי עת מדעיים, ספרים ללימוד השפה האנגלית וספרות דתית. כל זאת בצד הוצאת ספרי מחקר אקדמאים של אנשי אוניברסיטת אוקספורד ואחרים, הנבחרים על ידי ועדת לקטורים אקדמית המורכבת מחברי סגל האוניברסיטה.

ב-1896 הקימה ההוצאה בניו יורק שלוחה ראשונה מחוץ לבריטניה ומאז היא פעילה ברחבי העולם (כולל אוסטרליה, הודו, סין, יפן, דרום אמריקה ודרום אפריקה).

הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'

הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' (באנגלית: Cambridge University Press) הוא בית הוצאה לאור שפועל מכוח צו מלכותי של הנרי השמיני, מלך אנגליה מ-1534. זוהי הוצאת הספרים הוותיקה ביותר שממשיכה לפעול. היא מוציאה ספרים אקדמיים ולימודיים, ולה סניפים ברחבי העולם.

ספרי ההוצאה מיועדים להימכר בשווקים ברחבי תבל, לקהלי יעד שנעים מבתי ספר תיכון דרך סטודנטים לתואר ראשון ועד לחוקרים.

מטה ההוצאה הוא בקיימברידג', אנגליה. ההוצאה מעסיקה קרוב ל-2,000 אנשי צוות ב-39 ארצות. הפרסומים שלה מכסים כמעט כל נושא לימודי, אקדמי ומחקרי בארצות הדוברות אנגלית - ובהם ספרים מקצועיים, ספרי לימוד, מונוגרפיות, ספרי יעץ, חומרים ללימוד השפה האנגלית, חומרות ופרסומים אלקטרוניים. ההוצאה גם מפרסמת ספרי תנ"ך, ספרי תפילה, וכ-240 כתבי עת אקדמיים המכסים 32 תחומים שונים.

ההוצאה מוציאה לאור מעל ל-3,000 כותרים חדשים מדי שנה, ולה מאגרים של כ-16 מיליון ספרים בתשעה מחסנים מסביב לגלובוס. היא מדפיסה כ-35,000 כותרים שונים.

הנס אדולף קרבס

סר הנס אדולף קרבס (גרמנית: Hans Adolf Krebs; ‏ 25 באוגוסט 1900 – 22 בנובמבר 1981) היה רופא וביוכימאי בריטי, בן לאב יהודי יליד גרמניה, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1953.

טריניטי קולג' (קיימברידג')

טריניטי קולג' (Trinity College, שם מלא: המאסטר, עמיתים ומלומדים של הקולג' של השילוש הקדוש והבלתי-מחולק בעיר ואוניברסיטת קיימברידג') הוא קולג' של אוניברסיטת קיימברידג' הנמצא בעיר קיימברידג' באנגליה. טריניטי הוא אחד משלושת הקולג'ים המלכותיים באוניברסיטת קיימברידג' ביחד עם קינג קולג' וסיינט ג'ון קולג'. בטריניטי יש כ-700 סטודנטים לתואר ראשון, 430 סטודנטים לתואר שני וכ-190 עמיתים[דרושה הבהרה], והוא הקולג' הגדול ביותר באוניברסיטאות קיימברידג' ואוקספורד. במספר הסטודנטים הוא שני להומרטון קולג' בקיימברידג'.

במהלך המאה ה-20 זכו חברי טריניטי ב-31 פרסי נובל מתוך 89 פרסי נובל בהם זכו חברי אוניברסיטת קיימברידג', המספר הגבוה ביותר של פרסי נובל בהם זכה קולג' בודד באוניברסיטת קיימברידג'. חברי הקולג' זכו ב-5 מדליות פילדס מתוך 6 שהוענקו למתמטיקאים בריטים.

בין בוגרי טריניטי ניתן למנות שישה ראשי ממשלה בריטים, הפיזיקאים אייזיק ניוטון ונילס בוהר, הפילוסופים לודוויג ויטגנשטיין וברטרנד ראסל והמרגלים קים פילבי, גאי ברג'ס ואנתוני בלאנט שנודעו כרשת קיימברידג'.

שניים מן המשפחה המלכותית בבריטניה הם בוגרי טריניטי: הנסיך ויליאם, דוכס גלוסטר ואדינבורו וצ'ארלס, נסיך ויילס. חברי המשפחה המלכותית נוספים שלמדו בטריניטי ולא סיימו בו תואר אקדמי הם אדוארד השביעי, ג'ורג' השישי והנסיך הנרי, דוכס גלוסטר.

לטריניטי יש אגודות רבות ובכללן האגודה המתמטית של טריניטי שהיא האגודה המתמטית הוותיקה ביותר בממלכה המאוחדת, מועדון הסירות הראשון והשלישי שהעניק לנשף מאי את שמו.

טריניטי קולג' נוסד על ידי הנרי השמיני.

מרטין אוונס

סר מרטין ג'ון אוונס (באנגלית: Sir Martin John Evans; נולד ב-1 בינואר 1941) הוא מדען בריטי אשר לזכותו עומדת תגלית תאי הגזע העובריים בשנת 1981 וכן תרומתו לפיתוח "עכבר הנוקאאוט" (Knockout Mouse) והטכנולוגיה הנלווית של התכווננות לגנים. הוא הוכרז כזוכה פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 2007 בזכות מחקרו על התכווננות לגנים בעכברים, יחד עם מריו קפקי ואוליבר סמיתיס.

אוונס הוא בוגר כריסט קולג' באוניברסיטת קיימברידג' בשנת 1963. הוא סיים את עבודת הדוקטורט באוניברסיטת לונדון בשנת 1969. בין השנים 1969–1978 הוא עבד במחלקה לאנטומיה ואמבריולוגיה באוניברסיטת קולג' לונדון. בין השנים 1978–1999 הוא עבד במחלקה לגנטיקה באוניברסיטת קיימברידג'. מאז שנת 1999 ועד היום הוא פרופסור לגנטיקה של יונקים וראש בית הספר למדעי החיים באוניברסיטת קרדיף.

בשנת 2004 קיבל מרטין אוונס אות אבירות ממלכת בריטניה על תרומתו למדעי הרפואה. בשנת 2009 העניקה לו החברה המלכותית את מדליית קופלי.

נכון ל-2018 הוא נשיא אוניברסיטת קארדיף.

פול דיראק

פול אדריאן מוריס דיראק (באנגלית: Paul Adrien Maurice Dirac;‏ 8 באוגוסט 1902 - 20 באוקטובר 1984) היה פיזיקאי תאורטי בריטי, ממניחי יסודות מכניקת הקוונטים, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1933.

פיליפ אנדרסון

פיליפ וורן אנדרסון (אנגלית: Philip Warren Anderson‏; נולד ב-13 בדצמבר 1923) הוא פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1977.

אנדרסון נולד באינדיאנפוליס, אינדיאנה שבארצות הברית וגדל באורבנה שבאילינוי. הוא סיים את לימודיו האקדמאים באורבנה בשנת 1940. לאחר מכן, עבר לאוניברסיטת הרווארד ללימודי תואר ראשון ותואר שני.

בשנים 1949–1984 הועסק על ידי מעבדות בל בניו ג'רזי, שם עבד על מגוון רחב של בעיות בפיזיקה של חומר מעובה. במהלך תקופה זו הוא פיתח את התופעה המכונה "המיקום של אנדרסון" (Anderson Localization). ב-1963 נבחר כחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

בשנים 1967–1975 שימש אנדרסון כפרופסור לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת קיימברידג'. ב-1977 זכה בפרס נובל לפיזיקה יחד עם נוויל מוט וג'ון ואן ולק, על המחקר התאורטי הבסיסי של המבנה האלקטרוני של מערכות מגנטיות ולא מסודרות. בשנת 1982 הוענקה לו המדליה הלאומית למדעים.

פרדריק גואולנד הופקינס

סר פרדריק גואולנד הופקינס (באנגלית: Sir Frederick Gowland Hopkins;‏ 20 ביוני 1861 - 16 במאי 1947) היה ביוכמיאי אנגלי שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1929 על גילוי הוויטמינים. נשיא החברה המלכותית בין השנים 1930 - 1935.

פרדריק סנגר

פרדריק סנגר (באנגלית: Frederick Sanger‏; 13 באוגוסט 1918 - 19 בנובמבר 2013) היה ביוכימאי אנגלי. זכה פעמיים בפרס נובל לכימיה: ב-1958 עבודתו על מבנה החלבונים, ובפרט אינסולין, וב-1980, יחד עם וולטר גילברט (ולצד פול ברג) על תרומתם לקביעת רצפי הבסיסים בחומצות גרעין.

פרנסיס ויליאם אסטון

פרנסיס ויליאם אסטון (אנגלית: Francis William Aston; ‏1 בספטמבר 1877 - 20 בנובמבר 1945) היה פיזיקאי וכימאי בריטי יליד בירמינגהם, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1922, "על גילוי איזוטופים למספר גדול של יסודות לא-רדיואקטיביים בעזרת ספקטרוגרף המסה שלו, ועל הצגת כלל המספר השלם".

בשנת 1903 זכה במלגה לאוניברסיטת בירמינגהם, שם הובילו אותו מחקריו בשפופרות התפרקות חשמלית לגילוי התופעה הידועה בשם "החלל השחור של אסטון". ב-1909 עבר למעבדת קוונדיש בקיימברידג', בעקבות הזמנתו של ג'יי. ג'יי. תומסון, ועסק בזיהוי האיזוטופים של היסוד ניאון. כשחזר למחקריו אלה לאחר מלחמת העולם הראשונה, השתמש בשיטה של מיקוד אלקטרומגנטי כדי להמציא את ספקטרומטר המסות. בעזרת המצאתו זו הצליח לזהות במהירות 212 מתוך 287 האיזוטופים הקיימים בטבע.

עבודתו בתחום האיזוטופים הובילה אותו לניסוח "כלל המספר השלם", לפיו - "כאשר מסת איזוטופ החמצן מוגדרת [כמספר שלם], המסות של כל שאר האיזוטופים יהיו בקירוב טוב מאוד מספרים שלמים". כלל זה סייע רבות לפיתוח תחום האנרגיה הגרעינית.

אסטון נפטר בשנת 1945, בגיל 68, בקיימברידג' שבבריטניה.

פרנסיס קריק

פרנסיס הארי קומפטון קריק (באנגלית: Francis Harry Compton Crick‏; 8 ביוני 1916 - 28 ביולי 2004) היה ביולוג מולקולרי וביופיזיקאי אנגלי, שיחד עם ג'יימס ווטסון וחוקרים נוספים גילה את מבנה ה-DNA. ב-1962 קיבלו ווטסון וקריק פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על התגלית. קריק המשיך לחקור את הקשר בין מבנה ה-DNA לתפקודו ואת הקוד הגנטי ולאחר שנים עבר לעסוק בחקר המוח.

פרס נובל לפיזיקה

פרס נובל לפיזיקה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיקה. הפרס מוענק על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים.

בין השנים 1901 ו-2012, הפרס לא חולק שש פעמים. 32 פעמים ניתן הפרס לשני אנשים בו זמנית, ו-31 פעמים ניתן לשלושה זוכים בו זמנית. בסך הכול קיבלו אותו עד שנת 2018 כ-209 איש, מתוכם שלוש נשים בלבד (מארי קירי (1903), מריה גופרט-מאייר (1963), דונה סטריקלנד (2018)), כאשר כל הנשים חלקו את הפרס עם אנשים אחרים. ג'ון ברדין הוא היחיד שקיבל את הפרס פעמיים.לזוכה ניתן פרס כספי בסך 8 מיליון קרונה שוודית.

צ'ארלס וילסון (פיזיקאי)

צ'ארלס תומסון ריס וילסון (באנגלית: Charles Thomson Rees Wilson; ‏14 בפברואר 1869 – 15 בנובמבר 1959) היה פיזיקאי סקוטי ומטאורולוג שזכה בפרס נובל לפיזיקה ב-1927 על שיטתו לגרום למסלולי חלקיקים טעונים חשמלית להיות נראים באמצעות עיבוי אדים (תא הערפל).

קיימברידג'

קיימברידג' (באנגלית: Cambridge, להאזנה (מידע • עזרה), מילולית: הגשר על נהר קאם - Cam) היא עיר באנגליה, במחוז קיימברידג'שייר, 80 ק"מ צפונית ללונדון. בשנת 2003 מנתה אוכלוסייתה כ-110 אלף תושבים, מהם, כחמישית סטודנטים.

בעיר נשמרו מסורות רבות של מאות שנים. אחת מהן היא בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות. בתי ספר עתיקים אלה קיימים שנים רבות ונודעים באיכותם וברמתם הגבוהה.

קיימברידג' ידועה בכל העולם בשל אוניברסיטת קיימברידג' השוכנת בתחומיה. קיימברידג' היא האוניברסיטה העתיקה ביותר (נוסדה ב-1209) בעולם דובר האנגלית, אחרי אוניברסיטת אוקספורד. באוניברסיטת קיימברידג' למדו יותר זוכי פרס נובל מבכל אוניברסיטה אחרת בעולם וחלק מכובד מהאנשים החשובים ביותר בהיסטוריה של המדעים המדויקים. בשנים האחרונות התפתחה קיימברידג' למרכז ההיי-טק הראשי בבריטניה.

רוברט אדוארדס

רוברט אדוארדס (Robert Geoffrey Edwards; ‏27 בספטמבר 1925 - 10 באפריל 2013) CBE, היה פיזיולוג בריטי וחלוץ בתחום חקר בעיות פוריות האשה והפריה חוץ-גופית. בשיתוף פעולה עם הגינקולוג ד"ר פטריק סְטֶפְּטוֹ (1913-1988) וג'יין פרדי (1978-1985), אדוארדס הביא לפריצת דרך בפתרון בעיות פוריות האשה באמצעות הפריה חוץ-גופית, פריצת דרך שהובילה, ב-25 ביולי 1978, ללידת "תינוקת המבחנה" הראשונה בהיסטוריה, לואיז בראון. בשנת 2010 הוא זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה "על פיתוח הפריה חוץ-גופית".

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.