אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון

אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסוןאנגלית: University of Wisconsin–Madison) היא אוניברסיטה ציבורית, המוסד הראשי במערכת האוניברסיטאות של מדינת ויסקונסין. האוניברסיטה נוסדה ב-1848 מיד לאחר שמדינת ויסקונסין צורפה לאיחוד של ארצות הברית, בחוקת המדינה נקבע כי המדינה תקים אוניברסיטה ציבורית בסמוך לבניין הממשל. הקמפוס הראשי של האוניברסיטה ממוקם בבירת המדינה, מדיסון, ומשתרע על פני כ-3.78 קמ"ר.

נכון ל-2009 היו רשומים באוניברסיטה למעלה מ-43,000 סטודנטים, היא מדורגת במקום ה-29 בדירוג אוניברסיטאות בעולם של Times Higher Education לשנים 2014–2015 ,[1] במקום ה-41 בדירוג QS של אוניברסיטאות בעולם לשנת 2014[2] ובמקום ה-24 בין מוסדות ההשכלה המובילים בעולם בדירוג של ARWU לשנת 2014.[2]

אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון
University of Wisconsin–Madison
NumenLumen
בסקום הול, המבנה המרכזי של אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון
בסקום הול, המבנה המרכזי של אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון
מוטו Numen Lumen
תאריך ההקמה 1848
סוג אוניברסיטה ציבורית
נשיא רבקה בלנק
סגל 2,189 (2014)
סטודנטים 43,193 (2014)
סטודנטים לתואר ראשון 29,302
סטודנטים לתארים מתקדמים 9,203
מיקום מדיסון, ויסקונסין
כינוי קבוצת הספורט באדג'רס (גיריות)
קואורדינטות 43°04′31″N 89°24′35″W / 43.07527778°N 89.40972222°W
www.wisc.edu
Sterling Hall bombing after explosion 1
בניין סטרלינג הול לאחר פיצוץ מכונית התופת ב-1970
Madison, Wisconsin Dec04 IMG 2778
ממוריאל יוניון
Musichall
מיוזיק הול
Madison, Wisconsin Dec04 IMG 2776
סאיינס הול, ממבני האוניברסיטה הנמצאים ברשימת האתרים ההיסטוריים הלאומים של ארצות הברית, עוצב בחלקו על ידי האדריכל הנודע בוגר האוניברסיטה, פרנק לויד רייט

היסטוריה

ב-26 ביולי 1848, כחודש לאחר הצטרפותה של מדינת ויסקונסין לארצות הברית, חתם המושל הראשון של המדינה על החוק להקמת האוניברסיטה, בהתאם לקביעה בחוקת המדינה לייסוד אוניברסיטת מדינה בסמוך למשכן הממשל. ב-5 בפברואר 1849 התכנסה הכיתה הראשונה ובה 17 תלמידים, במעון זמני בבית ספר לבנות במדיסון. ב-1851 נחנך נורת' הול, הבניין הראשון בקמפוס הראשי של האוניברסיטה (המכונה כיום בסקום היל). ב-1854 העניקה האוניברסיטה את תוארי הבוגרים הראשונים, וב-1862 הוענק לראשונה בתולדותיה תואר הדוקטור, למי שעתיד להיות אחד מנשיאיה צ'ארלס ואן הייס.

בתקופת כהונתו של ואן הייס כנשיא, נוסח "הרעיון של ויסקונסין" (The Wisconsin Idea),[3] חזון לפיו ההשפעה של האוניברסיטה תורגש בכל בית ברחבי המדינה ושהמחקר במוסד יתרום לבריאות, איכות החיים, איכות הסביבה ושיפור החקלאות במדינה.

במשך השנים נפתחו קמפוסים נוספים של אוניברסיטת ויסקונסין ברחבי המדינה, ב-1956 נוסדה אוניברסיטת ויסקונסין–מילווקי וב-1968 נוסדו אוניברסיטת ויסקונסין–גרין ביי ואוניברסיטת ויסקונסין–פארקסייד. בשנת 1971 החליט הסנאט של מדינת ויסקונסין לאחד את מערכות ההשכלה הגבוהה הציבוריות במדינה תחת הנהלה משותפת, 13 אוניברסיטאות ו-14 קולג'ים נכללו בחוק האיחוד וכל אחד מהמוסדות קיבל את השם אוניברסיטת ויסקונסין עם תוספת המציינת את מיקומו. אף על פי שמאז שינוי זה, השם אוניברסיטת ויסקונסין מתייחס לכלל המוסדות, הרי שבתודעה הציבורית הוא מתקשר בראש ובראשונה לאוניברסיטת הדגל ויסקונסין–מדיסון.[4]

בשנות מלחמת וייטנאם נפוצו בקמפוס מחאות סטודנטים, שהתפתחו לתקריות אלימות עם כוחות השיטור המקומיים. בין השאר נערכו הפגנות כנגד נוכחות מגייסים מטעם חברת דאו כימיקלים שייצרה את הנאפלם וכנגד קיומו של מרכז מחקר של מחלקת ההגנה ששכן במרכז לפיזיקה של האוניברסיטה. בליל 24 באוגוסט 1970 התפוצצה בחזית הבניין מכונית תופת עמוסה ביותר מטון חומר נפץ העשוי מאמוניום חנקתי ומזוט, מהפיצוץ נהרג אחד הפיזיקאים ששהה במעבדה בבניין ונפצעו 4 אחרים, 26 בניינים נפגעו והנזק נאמד ביותר מ-6 מיליון דולר. לפיגוע היו אחראים 4 סטודנטים, אחד מהם מעולם לא נתפס. היה זה פיגוע הטרור הפנימי החמור ביותר שאירע בארצות הברית עד לפיצוץ בניין הממשל הפדרלי באוקלהומה סיטי ב-1995.[5]

קמפוס ומבנים

אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון ממוקמת על מצר יבשה בין אגם מונונה לאגם מנטודה, הקמפוס הראשי מתפרש על שטח של כ-3.8 קמ"ר, כמיל אחד מהקפיטול של מדיסון. כלל מבני האוניברסיטה פרושים ברחבי המדינה על שטח של כ-43 קמ"ר.

לאוניברסיטה יחידת שיטור משלה, בית חולים, תחנת כוח ומרכזי בילוי עצמאיים.

בסקום היל

המבנה המרובע המורכב מבנייני האוניברסיטה, המבנה הוותיק ביותר הוא נורת' הול שהוקם ב-1851, אחריו סאות' הול שהושלם ב-1855 ומשמש כיום את סגל האדמיניסטרציה של הקולג' המרכזי, בירג הול וגולת הכותרת, בסקום הול, המבנה שמהווה את אחד מסמלי האוניברסיטה. בנייתו של בסקום הול הושלמה ב-1857, אך הוא ניזוק בשריפה והכיפה הדקורטיבית שכיסתה אותו הושמדה. כיום משמש המבנה כמשכנו של נשיא האוניברסיטה וסגניו.

הגן הבוטני של אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון

מערבית למדיסון ממוקם גן בוטני פתוח לציבור המהווה מערכת אקולוגית בפיקוח האוניברסיטה וכולל יערות מחטניים, נשירים, ביצות, ערבה וסוואנה בהם למעלה מ-300 מינים של צמחים מקומיים שבעבר נפוצו באזור ואוספים הורטיקולטורים. הגן הוקם בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 על אדמות חקלאיות ומרעה ומשתרע על פני כ-5 קמ"ר.

ממוריאל יוניון

בניין ממוריאל יוניון הוקם ב-1928 על גדות אגם מנדובה, משמש כמרכז תרבות ופנאי המופעל על ידי איגוד ויסקונסין (The Wisconsin Union), איגוד סטודנטים וחברי סגל שהוקם ב-1907.

מיוזיק הול

הבניין בסגנון גותי שנחנך ב-1880 נקרא בתחילה אסמבלי הול ותוכנן כך שיכיל אודיטוריום בן 800 מושבים, מגדל שעון וספרייה, לאחר שהספרייה הועברה למשכן אחר בקמפוס עבר המבנה לשימושו של בית הספר למוזיקה החל מ-1900, במבנה נערכו שינויים והחל מ-1910 קיבל את שמו החדש. כיום משמש הבניין כבית האופרה של האוניברסיטה וכן משכנה של המחלקה לתכנון עירוני.

מוזיאונים

בשטחה של האוניברסיטה פועלים מספר מוזיאונים בהם מוזיאון האמנות צ'אזן, מוזיאון לגאולוגיה ומוזיאון לזואולוגיה.

ספריות

לאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון ספריית המחקר העשירית בגודלה בצפון אמריקה, הכוללת 40 ספריות משנה מקצועיות ברחבי הקמפוס. נכון ליולי 2008 מכילה הספרייה מעל ל-7.3 מיליון ספרים, 6.2 מיליון מיקרופילם ומעל 7 מיליון מסמכים בתצורות אחרות.

ארגון

באוניברסיטה כלולים 17 בתי ספר וקולג'ים (פקולטות) למקצועות שונים, בהם לומדים למעלה מ-43,000 סטודנטים.

מחקר

אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון היא אחת האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית ובעולם בתחום המחקר ואחת מהחברות המייסדות של איגוד האוניברסיטאות האמריקאיות. בשנת 2007 דורגה האוניברסיטה במקום השלישי בין כלל האוניברסיטאות בארצות הברית (לאחר אוניברסיטת ג'ונס הופקינס ואוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו) בהוצאות מחקר ופיתוח בתחומי ההנדסה והמדע, עם תקציב של 841 מיליון דולר. בתחומי המחקר שאינם הנדסה או מדע דורגה האוניברסיטה במקום הראשון עם תקציב של 72 מיליון דולר.[6] ברישום פטנטים דורגה האוניברסיטה במקום השישי בשנת 2005.[7]

באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון כ-100 תוכניות ומרכזי מחקר הפרושים על פני תחומים שונים ומגוונים, אחד הענפים הבולטים בהם מובילה האוניברסיטה את המחקר העולמי הוא בחקר תאי הגזע והיא מהווה אבן שואבת לחוקרים בתחום מרחבי העולם. ב-1995 הוביל פרופסור ג'יימס תומפסון מבית הספר לרפואה ובריאות הציבור של האוניברסיטה את בידודם לראשונה של תאי הגזע עובריים מיונקים וב-1998 לבידוד הראשון של תאי גזע עובריים אנושיים.

ספורט

Camp randall
אצטדיון קאמפ רנדל בזמן משחק פוטבול

מרבית נבחרות הספורט של האוניברסיטה משחקות בליגה הבכירה (דיוויז'ן 1) של ה-NCAA ומשתייכות לחטיבת הביג-10. מאז 1890 סמל קבוצות הספורט הוא הגירית (באדג'ר) באקי, סמל שאומץ מכינוי מדינת ויסקונסין.

נבחרת הפוטבול של ויסקונסין–מדיסון מארחת את משחקייה באצטדיון קאמפ רנדל, אחד האצטדיונים הגדולים בארצות הברית ובו למעלה מ-80,000 מושבים. הקבוצה זכתה במהלך שנות קיומה ב-14 אליפויות חטיבה. אחת היריבויות הגדולות ביותר בספורט המכללות האמריקאי היא בינה לבין קבוצת הפוטבול של אוניברסיטת מינסוטה, מדי שנה מאז 1890 נפגשות שתי הקבוצות למשחק מסורתי אשר המנצחת בו זוכה בפרס ה"גרזן של פול באניין" על שם חוטב העצים האגדי.

קבוצת כדורסל הגברים סיימה 18 פעמים עם המאזן הטוב ביותר בחטיבה, שלוש פעמים העפילה לפיינל פור של טורניר אליפות המכללות וזכתה בו פעם אחת ב-1941.

ספורט בולט נוסף בקמפוס הוא הוקי קרח, נבחרת הגברים של האוניברסיטה זכתה שש פעמים באליפות המכללות ונבחרת הנשים זכתה בתואר 4 פעמים, כשב-2006 זכו באליפות שתי הנבחרות במקביל.

בוגרים וחברי סגל בולטים

Laurel Clark, NASA photo portrait in blue suit
לורל קלארק, טייסת חלל, קצינת רפואה ימית בצי האמריקני ומנתחת מוטסת, בוגרת לימודי רפואה מאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון ב-1987, נספתה באסון מעבורת החלל קולומביה

בין בוגרי האוניברסיטה ניתן למנות 12 זוכי פרס נובל ושישה נוספים שהיו חברי סגל האוניברסיטה, 32 זוכי פרס פוליצר מבין הבוגרים ואנשי הסגל ואישים בולטים נוספים בתחומם.[8]

חתני פרס נובל

בוגרים אחרים

חברי סגל זוכי פרס נובל

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ [1]
  2. ^ 2.0 2.1 [2]
  3. ^ The Wisconsin Idea באתר אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון
  4. ^ UWM students rebuff change
  5. ^ STERLING HALL BOMBING
  6. ^ National Science Foundation
  7. ^ U.S. PATENT AND TRADEMARK OFFICE
  8. ^ עובדות על האוניברסיטה, באתר האוניברסיטה
אברהם מאסלו

אברהם מאסלו (באנגלית: Abraham Maslow‏; 1 באפריל 1908 - 8 ביוני 1970) פסיכולוג חברתי יהודי-אמריקני הנחשב לאחד התאורטיקנים המרכזיים של הפסיכולוגיה ההומניסטית.

מאסלו פיתח תאוריה הנקראת "הגישה ההומניסטית", הטוענת כי האדם שואף להגשים את עצמו ולפתח את ה"עצמי" שלו, הכולל את הרגשות, המחשבות והתפיסות שלו בנוגע לעצמו ולסביבתו. מאסלו פיתח את תאוריית הצרכים הקרויה על שמו "מדרג מאסלו".

לטענתו אחד הצרכים של האדם הוא לדעת ולהבין.

אדוארד טייטום

אדוארד לורי טייטום (באנגלית: Edward Lawrie Tatum;‏ 14 בדצמבר 1909 - 5 בנובמבר 1975) היה ביוכימאי אמריקאי שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה יחד עם ג'ורג' בידל ויהושע לדרברג על גילוי תפקיד הגנים בניהול תהליכים ביוכימאים בתא.

אוליבר סמיתיס

אוליבר סמיתיס (באנגלית: Oliver Smithies‏; 23 ביוני 1925 - 10 בינואר 2017) היה גנטיקאי בריטי, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה ב-2007 ביחד עם מרטין אוואנס ומריו קפקי.

ארווין נהר

ארווין נהר (בגרמנית: Erwin Neher‏; נולד ב-20 במרץ 1944) הוא ביופיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1991.

ג'ון ברדין

ג'ון ברדין (באנגלית: John Bardeen‏; 23 במאי 1908 - 30 בינואר 1991) היה פיזיקאי אמריקאי, וחתן שני פרסי נובל בפיזיקה, לשנים 1956 ו-1972.

ג'ון ואן ולק

ג'ון הסברוק ואן ולק (באנגלית: John Hasbrouck Van Vleck; ‏ 13 במרץ 1899 - 27 באוקטובר 1980) היה פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1977 (יחד עם פיליפ אנדרסון ונוויל מוט) על תרומתו להבנת התנהגות אלקטרונים במוצקים מגנטיים. כן עסק בחקר כאוס קוונטי.

גינתר בלובל

גינתר בלובל (בגרמנית: Günter Blobel;‏ 21 במאי 1936 - 18 בפברואר 2018) היה ביולוג גרמני-אמריקאי וזוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1999 על הממצא שלחלבונים יש אותות פנימיים המורים על ההובלה והמיקום שלהם בתוך התא.

דיק צ'ייני

ריצ'רד ברוס "דיק" צ'ייני (באנגלית: Richard Bruce "Dick" Cheney; נולד ב-30 בינואר 1941) היה סגן נשיא ארצות הברית ה-46 במספר, שכיהן תחת נשיא ארצות הברית ג'ורג' ווקר בוש.

בניגוד לרוב סגני הנשיא לפניו, צ'ייני נחשב לבעל השפעה רבה בממשל והיה מראשי המחנה הניצי והנאו-קונסרבטיבי שהוביל את ארצות הברית למלחמת עיראק. צ'ייני נוקט בעמדה פרו-ישראלית, אנטי סורית ואנטי איראנית ברורה.צ'ייני היה ראש הסגל של הבית הלבן בשנים 1975–1977, חבר בית הנבחרים מטעם ויומינג בשנים 1979–1989, מזכיר ההגנה בשנים 1989–1993 ומנכ"ל ויושב ראש חברת האנרגיה הליברטון.

הווארד מרטין טמין

הווארד מרטין טמין (אנגלית: Howard Martin Temin; ‏ 10 בדצמבר 1934 – 9 בפברואר 1994), היה גנטיקאי אמריקאי יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1975 יחד עם דייוויד בולטימור ורנאטו דולבקו על גילוי האנזים רוורס טרנסקריפטאז (שעתוק לאחור) בשנות השבעים באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון.

בין הנימוקים למתן הפרס מצוינת תרומתו של טמין לתיאור האופן שבו אונקווירוסים (וירוסים שיכולים לגרום לגידולים) פועלים על החומר הגנטי של התא באמצעות שעתוק לאחור. תגליתו זו של טמין עמדה בניגוד לדוגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית ולפיה קיימת העברת מידע גנטי חד-כיוונית מה-DNA אל ה-RNA אל החלבון. אמונה שדוברה הבולט היה פרנסיס קריק, אחד ממגלי מבנה ה-DNA וחתן פרס נובל. טמין הדגים כי Rous sarcoma virus נושא את היכולות האנזימתית להפוך את כיוון זרימת המידע מן ה-RNA בחזרה אל ה-DNA על ידי שעתוק לאחר. תופעה זו נחקרה באופן עצמאי על ידי דייוויד בולטימור, שעימו חלק טמין את הפרס. התגלית של שעתוק לאחור היא אחת מן התגליות החשובות ביותר ברפואה בעת המודרנית, כיוון ששעתוק לאחור הוא האנזים המרכזי בכמה מן המחלות האנושיות הנפוצות ביותר, כגון HIV וצהבת נגיפית מסוג B. שעתוק לאחר הוא אף מרכיב חשוב של מספר טכניקות בולטות בביולוגיה מולקולרית וברפואה אבחנתית, כגון תגובת שרשרת של פולימראז (PCR).

טמין נולד בפילדלפיה, פנסילבניה, בשנת 1934 השני מבין שלושת ילדיהם של אנט והנרי טמין. אביו היה עורך דין ואימו פעילה חברתית. לאחר שסיים את לימודי התיכון פנה ללימודי ביולוגיה. בשנת 1955 סיים תואר ראשון בביולוגיה בקולג' סוארת'מור. טמין החל לימודיו לתואר דוקטור בתחום האמבריולוגיה הניסויית, אולם לאחר שנה ומחצה שינה את תוכנית לימודיו והתמקד במחקר בתחום הוירולוגיה של בעלי חיים. הוא היה תלמיד מחקר במעבדתו של פרופסור רנאטו דולבקו שברבות השנים חלק עמו פרס נובל. בשנת 1959 קיבל דוקטורט במכון הטכנולוגי של קליפורניה. בשנת 1960 החל ללמד ולחקור באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, שם ניהל את מחקריו פורצי הדרך. בשנת 1992 הוענקה לו המדליה הלאומית למדעים. טמין היה מן הדוברים הבולטים נגד עישון. נפטר בגיל 59 מסרטן ריאות, למרות שמעולם לא עישן. הוא הותיר אחריו אישה ושתי בנות. שביל להולכי רגל ורוכבי אופניים בקמפוס של אוניברסיטת ויסקונסין במדיסון נקרא על שמו.

הרברט ספנסר גסר

הרברט ספנסר גסר (באנגלית: Herbert Spencer Gasser;‏ 5 ביולי 1888 – 11 במאי 1963) היה פיזיולוג אמריקאי, זוכה פרס נובל. חלוץ בשטח הנוירופיזיולוגיה. מנהל מכון רוקפלר למחקר רפואי בין השנים 1935 – 1953. בשנת 1944 זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על מחקריו בתחום האותות החשמליים העצביים, יחד עם יוסף ארלנגר.

ויליאם קמפבל

ויליאם ססיל קמפבל (באנגלית: William Cecil Campbell; נולד ב-28 ביוני 1930) הוא ביולוג ופרזיטולוג אירי-אמריקאי, הנודע בשל פיתוח תרופה נגד תולעים נימיות, ועל כך זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2015 יחד עם סטושי אומורה וטו יויו.

יהושע לדרברג

יהושע לדרברג (באנגלית: Joshua Lederberg ‏;23 במאי 1925 - 2 בפברואר 2008), היה ביולוג מולקולרי אמריקאי יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1958 על מחקרו על המבנה הגנטי והתפקוד במיקרואורגניזמים. לדרברג זכה במחצית הפרס ואילו במחציתו השנייה התחלקו אדוארד לורי טטום וג'ורג' וולס בידל.

בנוסף לתרומותיו בשטח הביולוגיה, לדרברג ערך מחקרים מקיפים בתחום הבינה המלאכותית, כולל עבודה בנאס"א בתוכניות ניסיוניות לייסוד חיים על כוכב מאדים.

יוסף ארלנגר

יוסף ארלנגר (באנגלית: Joseph Erlanger; ‏5 בינואר 1874 – 5 בדצמבר 1965) היה רופא ופיזיולוג יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל בפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1944 על תגליתו כי סיבים שונים הנמצאים בתוך עצב אחד הם בעלי תפקודים שונים. ארלנגר הוא מאבות תחום האלקטרופיזיולוגיה.

ארלנגר נולד בסן פרנסיסקו, קליפורניה להרמן ושרה ארלנגר. הוא סיים לימודי תואר ראשון בכימיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ולימודי רפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור מרילנד בשנת 1899. לאחר שהשלים שנת השתלמות בעבודה בבית חולים החל לעבוד כעוזר מחקר במחלקה לפיזיולוגיה של בית הספר לרפואה בג'ונס הופקינס. בשנת 1906 התחתן עם איימי הירשטל ולזוג נולדו שלושה ילדים. אשתו נפטרה בשנת 1959.

בשנת 1906 קיבל משרת פרופסור לפיזיולוגיה בבית ספר חדש לרפואה באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, שם החל מחקרו על תפקוד סיבי העצב. עד לשנת 1910, חקר ארלנגר בויסקונסין יחד עם תלמידו גסר (Gasser), עמו המשיך לעבוד בשיתוף פעולה משך עשרות השנים הבאות. בשנת 1910 קיבל משרת פרופסור לפיזיולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס ושם ניסה דרכים ליישום פיתוחים בתחום האלקטרוניקה (תחום חדש באותם הימים) למחקר בתחום הפיזיולוגיה.

בשנת 1922 הצליח ארלנגר להגביר את האות החשמלי מסיב עצב בודד, כך ניתן היה לנתח את האות בעזרת אוסצילוסקופ. זו הייתה הפעם הראשונה בה ניתן היה לנתח את האות החשמלי של תגובה עצבית על גבי מסך מכשיר הניטור. בשנת 1932 ארלנגר וגסר גילו כי עצבים מוליכים אותות חשמליים במידה שונה בהתאם לעוביים, סיבים שונים בתוך אותו עצב מובילים אותות חשמליים שונים ולכל סיב יש רמת גירוי שונה הגורמת לו להוביל אות חשמלי. על תגליותיהם אלה חלקו ארלנגר והרברט ספנסר גסר את פרס נובל לרפואה בשנת 1944.

בשנת 1946 פרש ארלנגר לגמלאות.

כריסטופר בראונינג

כריסטופר רוברט בראונינג (באנגלית: Christopher Robert Browning; נולד ב-22 במאי 1944) הוא היסטוריון אמריקני, מחשובי ההיסטוריונים של השואה.

לורנס איגלברגר

לורנס סידני איגלברגר (באנגלית: Lawrence Sidney Eagleburger;‏ 1 באוגוסט 1930 – 4 ביוני 2011) היה מזכיר המדינה של ארצות הברית בשלהי כהונתו של הנשיא ג'ורג' הרברט ווקר בוש.

סטנפורד מור

סטנפורד מור (באנגלית: Stanford Moore;‏ 4 בספטמבר 1913 - 23 באוגוסט 1982) היה ביוכימאי אמריקאי, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 1972 (במשותף עם ויליאם סטיין ולצד כריסטיאן אנפינסן), "על תרומתם להבנה של הקשר בין המבנה הכימי לפעילות הקטליטית של מולקולת הריבונוקלאז".

מור נולד בשיקגו שבאילינוי, וגדל בנשוויל שבטנסי, היכן שאביו היה חבר סגל באוניברסיטת ואנדרבילט המקומית. כנער למד בבית הספר האוניברסיטאי של נאשוויל. הוא נרשם בעצמו לוואנדרבילט, כשהוא מתלבט בין לימודי כימיה להנדסת אווירונאוטיקה. פרופסור לכימיה שעסק במבנים מולקולריים שכנע אותו להתמקד בתחום הכימיה והוא סיים תואר ראשון בכימיה בשנת 1935. משם עבר לאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון והשלים את לימודי הדוקטורט בכימיה אורגנית ב-1938. הוא החל לשתף פעולה עם ויליאם סטיין במחקר באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, ויחד פיתחו השניים שיטות בכרומטוגרפיה כמותית לניתוח חומצות אמינו. במקביל, בתקופת מלחמת העולם השנייה עבד מור במעבדות מחקר ממשלתיות בוושינגטון ובהוואי.

ב-1972 זכה מור יחד עם סטיין בפרס נובל לכימיה על תרומתם להבנת הקשר בין המבנה הכימי לפעילות הקטליטית של מולקולת הריבונוקלאז.

פול בויר

פול דלוס בויר (באנגלית: Paul Delos Boyer;‏ 31 ביולי 1918 - 2 ביוני 2018) היה ביוכימאי אמריקאי, זוכה פרס נובל לכימיה יחד עם ג'ון ווקר לשנת 1997, על "תרומתם בנושא המנגנון האנזימי בבסיס הסינתזה של ATP". בחצי השני של הפרס זכה ינס סקואו.

פרדריק מארץ'

פרדריק מארץ' (באנגלית: Fredric March;‏ 30 באוגוסט 1897 - 14 באפריל 1975) היה שחקן אמריקני זוכה שני פרסי אוסקר.

קארל רוג'רס

קארל רוג'רס (באנגלית: Carl Rogers;‏ 8 בינואר 1902 - 4 בפברואר 1987) היה פסיכולוג אמריקאי, מאבות הזרם ההומניסטי בפסיכולוגיה, ואבי שיטת הטיפול הממוקד בלקוח (Client-Centered Therapy).

רוג'רס סבר כי המניע האנושי העיקרי הוא השאיפה למימוש עצמי. לדעתו שורשן של בעיות נפשיות הוא באי הלימה בין "העצמי האידיאלי" וה"עצמי בפועל". חוסר התאמה זה בין הרצוי למצוי יכול להימנע באמצעות חינוך השם דגש על קבלה בלתי מותנית, היינו נכונות לקבל את תחושות האדם ורגשותיו כלגיטימיים.

לדעת רוג'רס, הפער בין מה שמותר לבין תחושת העצמי עלול להוביל להדחקה. בדומה לאבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, הדגיש רוג'רס את חסרונות ההדחקה. שלא כמוהו הוא סבר שהיא אינה בלתי נמנעת. בנוסף בולט הניגוד בין רוג'רס לפרויד בראייתו האופטימית של רוג'רס את הטבע האנושי.

לטענת רוג'רס, המטפל הקליני לא אמור להוות דמות סמכותנית או "מספקת פתרונות" אלא כזו שתספק תמיכה, חום ואמפתיה לכיוונים אליהם יחליט המטופל עצמו לפנות.

רוג'רס כיהן כראש אגודת הפסיכולוגים האמריקאית בשנת 1947.

איגוד האוניברסיטאות האמריקניות - ארגון אוניברסיטאות מחקר מובילות בארצות הברית וקנדה
אוניברסיטאות ציבוריות אריזונה • באפלו • קליפורניה-ברקליקליפורניה-דייוויסקליפורניה-באירווייןקליפורניה-לוס אנג'לסקליפורניה-סן דייגוקליפורניה-סנטה ברברהקולורדופלורידהג'ורג'יה טקאילינויאינדיאנהאיווה • איווה סטייט • קנזסמרילנדמישיגןמישיגן סטייטמינסוטהמיזוריקרוליינה הצפוניתאוהיו סטייטאורגוןפנסילבניה סטייטפיטסבורגפרדוראטגרס • סטוני ברוק • טקססטקסס A&Mוירג'יניהוושינגטוןויסקונסין-מדיסון
אוניברסיטאות פרטיות אוניברסיטת בוסטוןברנדייסבראוןCaltechקרנגי מלוןקייס וסטרן ריזרבשיקגוקולומביהקורנלדיוקאמוריהרווארדג'ונס הופקינסMITנורת'ווסטרןניו יורקפנסילבניהפרינסטוןרייסרוצ'סטרדרום קליפורניהסטנפורד • טוליין • ואנדרבילטוושינגטון בסנט לואיסייל
אוניברסיטאות בקנדה מקגילטורונטו

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.