אוניברסיטת וינה

אוניברסיטת וינהגרמנית: Universität Wien) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וינה, בירת אוסטריה. האוניברסיטה, שנפתחה בשנת 1365 על ידי הדוכס רודולף הרביעי, היא האוניברסיטה הוותיקה באירופה אחרי אוניברסיטת בולוניה, ואחת החשובות בקרב העולם דובר הגרמנית. האוניברסיטה מציעה למעלה מ-130 מסלולי לימוד, ומונה בין שורותיה כ-91,000 סטודנטים.[1] עד היום, יצאו מהאוניברסיטה שמונה חתני פרס נובל. האוניברסיטה נקראת בפי אוסטרים רבים "האוניברסיטה המרכזית" ("Hauptuni") באופן בלתי-פורמלי.

אוניברסיטת וינה
Universität Wien
הבניין המרכזי של האוניברסיטה, מבט מרחוב רינגשטראסה
הבניין המרכזי של האוניברסיטה, מבט מן הרינגשטראסה
סוג אוניברסיטה ציבורית
רקטור פרופ' גאורג וינקלר
סטודנטים 91,000[1]
מיקום וינה, אוסטריה
קואורדינטות 48°12′47″N 16°21′35″E / 48.213055555556°N 16.359722222222°E
http://www.univie.ac.at
(למפת וינה רגילה)
Austria Vienna location map
 
אוניברסיטת וינה
אוניברסיטת וינה

היסטוריה

Uni Wien Bibliothek, Vienna 2
האוניברסיטה

האוניברסיטה הוקמה ב-12 במרץ 1365 על ידי הדוכס רודולף הרביעי ואחיו אלברט השלישי וליאופולד השלישי, והייתה לאוניברסיטה הוותיקה ביותר במרכז אירופה, לאחר אוניברסיטת קארל בפראג, צ'כיה, והראשונה מבין האוניברסיטאות הגרמניות.

בשנת ההקמה, התנגד האפיפיור אורבן החמישי לייסוד שלב דוקטורט באוניברסיטה, דוגמת זו של אוניברסיטת פריז, אשר עודדה בידי רודולף הרביעי. ההתנגדות התעוררה בעיקר ביחס לפקולטת התאולוגיה הנוצרית, וכנראה גם בשל הלחץ של הקיסר קרל הרביעי, אשר רצה להימנע מתחרות עם אוניברסיטת פראג. האישור הושג לבסוף מהאפיפיור לאחר שנתיים, והאוניברסיטה קיבלה מעמד של אוניברסיטה מלאה, כולל פקולטת התאולוגיה הנוצרית. בשנת 1385 נפתח בניינה הראשון של האוניברסיטה.

הבניין המרכזי הנוכחי של האוניברסיטה שברחוב רינגשטראסה נבנה בין השנים 1877 ו-1884 על ידי היינריך פון פרסטל. הבניין המרכזי הקודם מאוכלס כיום על ידי כנסיית האוניברסיטה הישנה והאקדמיה האוסטרית למדעים.

נשים התקבלו כסטודנטיות באוניברסיטה מאז 1897, אם כי הוגבלו בתחילה לפילוסופיה בלבד. שאר המקצועות אושרו ללמידת נשים מאוחר יותר, אך בעיכוב ניכר של עשרות שנים: רפואה ב-1900, משפטים ב-1919, תאולוגיה פרוטסטנטית ב-1923, ולבסוף תאולוגיה קתולית ב-1946. 8 שנים לאחר כניסת הסטודנטיות הראשונות לאוניברסיטה, ב-1905, קיבלה אליזה ריכטר את התואר פרופסור לשפות רומיות, ובכך הייתה האישה פרופסור הראשונה באוניברסיטה, ואף בעולם.

לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה, חלק מחברי הסגל הבכיר של האוניברסיטה (למשל דיקן הפקולטה לרפואה אדוארד פרנקופף) היו בין התומכים הנלהבים של המשטר הנאצי.

מיקום

המתקנים האקדמיים של האוניברסיטה מפוזרים בכ-60 מיקומים ברחבי וינה. הבניין ההיסטורי המרכזי ברחוב רינגשטראסה מהווה את מקומה של הנהלת האוניברסיטה, וכמוכן את רוב המשרדים המנהליים.

מעמד בינלאומי של האוניברסיטה

האוניברסיטה נהנית משם בינלאומי בזכות שורה ארוכה של חוקרים ואנשי רוח שלימדו בה בעבר. בין הנודעים שבהם: מייסד הפסיכואנליזה זיגמונד פרויד, הפסיכולוגים אלפרד אדלר וויקטור פרנקל ופילוסוף המדע קרל פופר.

בדירוג האקדמי לאוניברסיטאות העולם של אוניברסיטת ז'או טונג שאנגחאי של 2005 דורגה האוניברסיטה במקום ה-85 בעולם ובמקום ה-27 באירופה, בדירוג אוניברסיטאות העולם של המוסף להשכלה גבוהה בעיתון הטיימס של 2005 דורגה במקום ה-65 בעולם ובמקום ה-19 באירופה, ובדירוג האוניברסיטאי הבינלאומי G-factor של 2006 דורגה במקום ה-117 בעולם וב-29 באירופה. לעומת זאת, בשנת 2006 דירג העיתון הגרמני די צייט את האוניברסיטה במקום נמוך יחסית, ואף קבע כי הביולוגיה הכימיה והפיזיקה באוניברסיטה הם ברמה בסיסית בלבד.

פקולטות

באוניברסיטת וינה ישנן 17 פקולטות: תאולוגיה קתולית; תאולוגיה פרוטסטנטית; משפטים; עסקים, כלכלה וסטטיסטיקה; מדעי המחשב; מדעים היסטוריים-תרבותיים; מדעים פילולוגיים-תרבותיים; פילוסופיה ומדעי החינוך; פסיכולוגיה; מדעי החברה; מתמטיקה; פיזיקה; כימיה; מדעי כדור הארץ, גאוגרפיה ואסטרונומיה; מדעי החיים; לימודי התרגום וספורט.

בוגרים ידועים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 עובדות על האוניברסיטה באתר אוניברסיטת וינה
אוטו לוי

אוטו לוי (Otto Loewi;‏ 3 ביוני 1873, פרנקפורט – 25 בדצמבר 1961, ניו יורק) היה פרמקולוג, רופא יהודי-גרמני-אמריקאי. תגליתו, האצטילכולין סייעה לקדם את מקצוע הרפואה ובאופן אישי הקנתה לו את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1936, אותו חלק עם סר הנרי דייל.

אוניברסיטת מינכן

אוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן (בגרמנית: Ludwig-Maximilians-Universität München; בראשי תיבות: LMU) היא אוניברסיטה במינכן, גרמניה.

באוניברסיטת מינכן למדו בשנת 2007 כ-46,000 סטודנטים. זוהי האוניברסיטה השנייה בגודלה בגרמניה והשלישית בעולם דובר הגרמנית (אחרי אוניברסיטת וינה ואוניברסיטת קלן). מספר הסטודנטים הלמדים בה כמעט זהה למספר הסטודנטים בקלן, כך שמדי כמה שנים מחליפות שתי האוניברסיטאות האחת את השנייה בראש רשימת האוניברסיטאות בגרמניה.

אוניברסיטת מינכן נוסדה בשנת 1472 והיא מהעתיקות שבאוניברסיטאות גרמניה. זוהי האוניברסיטה הראשונה שנוסדה בבוואריה (אוניברסיטת וירצבורג נוסדה 70 שנה לפניה, אך באותה העת לא השתייכה וירצבורג לבוואריה). בתחילה שכנה האוניברסיטה בשתי ערים אחרות (אינגולשטאט ולאחר מכן לאנדסהוט), ורק ב-1826 הועברה למינכן. היא קרויה על שם שני אנשים שונים: לודוויג התשיעי, דוכס בוואריה, ומקסימיליאן הראשון יוזף, מלך בוואריה.

במלחמת העולם השנייה נוסדה באוניברסיטת מינכן קבוצת הוורד הלבן, אחת מתנועות ההתנגדות לנאציזם החשובות ביותר. ששת חברי הקבוצה לאחר ששניים מחבריה, הנס שול ואחותו סופי שול, נתפסו בבניין הראשי של האוניברסיטה בעת שחילקו עלונים אנטי נאצים שחיבר הפרופסור קורט הובר. כולם הוצאו זמן קצר לאחר מכן להורג. כיום קרויה הכיכר בה שוכן הבניין הראשי "כיכר האחאים שול"; בבניין עצמו פינות רבות המוקדשות לזכר האח והאחות וכיכר בפקולטה למשפטים על שם קורט הובר.

אוניברסיטת מינכן מחולקת ל-18 פקולטות, והיא מציעה 160 מסלולי לימוד שונים. תקציבה השנתי של האוניברסיטה עומד על כמיליארד אירו. האוניברסיטה מעסיקה כ-700 מרצים בדרגת פרופסור וכ-12,600 עובדים אחרים. 62% מהסטודנטים הם נשים, וכ-16% אינם אזרחים גרמנים. מבני האוניברסיטה מפוזרים ברחבי מינכן והעיר הסמוכה גרכינג, אך הבניין הראשי ורבות מהפקולטות שוכנים כקילומטר מצפון לעיר העתיקה של מינכן, בשכונת שוואבינג (Schwabing). אוניברסיטת מינכן עובדת בשיתוף פעולה צמוד עם האוניברסיטה הטכנית של מינכן ועם ארבעת מכוני מקס פלאנק השוכנים בעיר ובגרכינג.

אוניברסיטת מינכן מדורגת מזה מספר שנים, לצד האוניברסיטה הטכנית של מינכן, כאוניברסיטה הטובה בגרמניה. בשנת 2006 דורגה כאוניברסיטה ה-17 באירופה וה-63 בעולם על ידי שבועון ניוזוויק.

אוניברסיטת פרייבורג

אוניברסיטת פרייבורג, בשמה המלא האוניברסיטה על שם אלברט לודוויג בפרייבורג (בגרמנית: Albert-Ludwigs Universität Freiburg) היא אוניברסיטה ציבורית להוראה ומחקר בעיר פרייבורג אים ברייסגאו, במדינת באדן-וירטמברג בגרמניה, אחת האוניברסיטאות הוותיקות והיוקרתיות של גרמניה.

המוסד הוקם בשנת 1457 על ידי הארכידוכס האוסטרי אלברכט השישי לבית הבסבורג. היה אז האוניברסיטה השנייה שהוקמה בתחום הארכידוכסות אחרי אוניברסיטת וינה. משום כך היה מוכר בעבר גם כ"אוניברסיטה אלברטינה". בשנת 1820 נוסף לשם האוניברסיטה שמו של הדוכס הגדול של באדן, לודוויג הראשון.

אוניברסיטת פרייבורג היא האוניברסיטה החמישית לפי הוותק בגרמניה. אוניברסיטת פרייבורג כוללת 11 פקולטות ולומדים בה סטודנטים גרמנים וזרים. האחרונים מהווים כ-16% מכלל הסטודנטים ובאים מ-120 ארצות. בחורף 2013 - 2014 מספר הלומדים הרשומים בה היה 24,700.

באוניברסיטת פרייבורג לימדו בעבר דמויות חשובות בתחומי המדע וההגות כמו פרידריך מיינקה, מקס ובר, אדמונד הוסרל, רודולף קרנפ, פרידריך הייק, הנס שפמן, מרטין היידגר, חנה ארנדט, הנס-גאורג גאדאמר ויוהאן אגק.

אוניברסיטת קלן

אוניברסיטת קלן (בגרמנית: Universität zu Köln ובקיצור הנהוג בגרמניה, Uni Köln, "אוּני קלן") היא אוניברסיטה ציבורית בעיר קלן בגרמניה. אוניברסיטת קלן הוקמה ב-1388 והיא אחת האוניברסיטאות העתיקות ביותר באירופה. כיום לומדים בה למעלה מ-44,000 סטודנטים, דבר שהופך אותה לאחת האוניברסיטאות הגדולות בגרמניה. האוניברסיטה היא חלק מ"קהילת המחקר" (Deutsche Forschungsgemeinschaft) שכוללת את האוניברסיטאות המובילות בגרמניה. בית הספר למנהל עסקים של האוניברסיטה משתייך למייסדי קבוצת בתי הספר האירופיים למנהל, CEMS.

אוניברסיטת קלן החלה רשמית ללמד ב-6 בינואר 1388 כאוניברסיטה הרביעית באימפריה הרומית הקדושה, אחרי אוניברסיטת קארל בפראג, אוניברסיטת וינה ואוניברסיטת היידלברג. על צו הקמתה חתם האפיפיור אורבנוס השישי.

ב-1798 סגרו כוחות הכיבוש הצרפתי בראשות נפוליאון, שפלשו לקלן ב-1794, את האוניברסיטה, מכיוון שמוריה סירבו להישבע אמונים לרפובליקה הצרפתית. הרקטור, פרדיננד פרנץ וולרף (Ferdinand Franz Wallraf) החביא את חותם האוניברסיטה, ונעשה בו שימוש לאחר הפתיחה מחדש ב-1919. האוניברסיטה נפתחה מחדש לאחר מלחמת העולם הראשונה ואובדן אוניברסיטת שטרסבורג לצרפת, בדומה לשתי אוניברסיטאות גרמניות אחרות - אוניברסיטת המבורג ואוניברסיטת יוהאן וולפגנג גתה שבפרנקפורט.

אוסקר מורגנשטרן

אוסקר מורגנשטרן (באנגלית: Oskar Morgenstern;‏ 24 בינואר 1902 - 26 ביולי 1977) כלכלן אוסטרי-אמריקאי, ממייסדי תורת המשחקים.

אלואיס מוסיל

אלואיס מוּסִיל (Alois Musil;‏ 30 ביוני 1868 – 12 באפריל 1944) היה חוקר, מזרחן ותאולוג אוסטרי-צ'כי.

אלכסנדר ואן דר בלן

אלכסנדר ואן דר בלן (בגרמנית: Alexander Van der Bellen; נולד ב-18 בינואר 1944) הוא פוליטיקאי וכלכלן אוסטרי, נשיא אוסטריה.

ואן דר בלן הוא פרופסור בדימוס לכלכלה באוניברסיטת וינה. בעודו חבר מפלגת הירוקים, שימש כחבר המועצה הלאומית מ-1994 עד 2012 והיה יו"ר המועדון הפרלמנטרי והדובר הפדרלי של מפלגתו מ-1997 עד 2008.

ב-2016 התמודד על תפקיד נשיא אוסטריה בתמיכת מפלגת הירוקים. סיים במקום השני מתוך שישה בסיבוב הראשון. בסיבוב השני ניצח בפער מזערי את נורברט הופר, מועמד מפלגת החירות. בעקבות עתירה של מפלגת החירות למערכת המשפט הנוגעת לאי-סדרים בבחירות בוטלו תוצאותיהן, וואן דר בלן לא נכנס לתפקידו, ונקבע סיבוב שני חוזר. ואן דר בלן ניצח בבחירות החוזרות שנערכו בדצמבר בהפרש גדול והפך להיות נשיא אוסטריה הנבחר.

ואן דר בלן הוא נצר למשפחת האצולה ההולנדית-רוסית ואן דר בלן, שהשתקעה באימפריה הרוסית בשלהי המאה ה-18. המשפחה לקחה חלק בפוליטיקה הליברלית של ממשלת המעבר הרוסית, וברחה לאסטוניה בשנת 1919 בעקבות הישגי הצבא האדום במלחמת האזרחים הרוסית. ב-1940, עם התקדמות ברית המועצות במלחמת העולם השנייה ברחה המשפחה שנית למחנה פליטים בגרמניה, ולבסוף עברה להשתכן בווינה, שם נולד אלכסנדר. לאחר סיום המלחמה נותרה המשפחה (וביניהם אלכסנדר) חסרי אזרחות, ונשארו במעמד של פליטים באוסטריה. רק בגיל 14, בשנת 1958 קיבל אלכסנדר אזרחות אוסטרית במשותף עם הוריו. במהלך מערכת הבחירות הזכיר ואן דר בלן את קורות משפחתו רבות בהקשר של סוגיית הפליטים באירופה, וטען כי על המדינות לקלוט מבקשי מקלט הבורחים מאימת המלחמה ברחבי העולם.

ארווין שרדינגר

אֶרווין רוּדוֹלְף יוֹזֶף אָלֶכְּסַנְדֶר שְׁרֶדִינְגֶר (בגרמנית: Erwin Rudolf Josef Alexander Schrödinger; ‏12 באוגוסט 1887- 4 בינואר 1961) היה פיזיקאי אוסטרי שהתפרסם בזכות תרומתו למכניקת הקוונטים. חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1933, ביחד עם פול דיראק, על גילוי צורות מועילות חדשות של התורה האטומית ובהן פיתוח משוואת שרדינגר. תרומה נוספת של שרדינגר היא ניסוי המחשבה – החתול של שרדינגר.

הנס פישר

פישר נולד בהוכסט על מיין (לימים חלק מפרנקפורט). הוריו היו אנה הרגדן וד"ר אויגן פישר, מנהל חברת Kalle & Co מויסבאדן, ומרצה פרטי (Privatdozent) בתיכון הטכני בשטוטגרט. הוא התחנך בבית ספר עממי בשטוטגרט, והמשיך את לימודיו ב"Humanistisches Gymnasium" בוויסבאדן, שם סיים ב-1899. הוא למד כימיה ורפואה, תחילה באוניברסיטת לוזאן, ומאוחר יותר באוניברסיטת מרבורג. הוא סיים את הלימודים ב-1904, וקיבל תואר דוקטור לרפואה ב-1908. בגיל 20 חלה בשחפת, וסיבוכי המחלה ליוו אותו כל חייו. בין השאר, ב-1917 נאלצו הרופאים להסיר אחת מכליותיו.

פישר עבד בתחילה במרפאה במינכן, ומאוחר יותר ב"מכון הכימי הראשון של ברלין" אצל הרמן אמיל פישר. הוא שב למינכן ב-1911, והתמנה למרצה לרפואה פנימית כעבור שנה. ב-1913 היה למרצה לפיזיולוגיה במכון הפיזיולוגי של מינכן. ב-1916 היה לפרופסור לכימיה רפואית באוניברסיטת אינסברוק, ועבר לאוניברסיטת וינה ב-1918. מ-1921 עד מותו החזיק בתפקיד פרופסור לכימיה אורגנית במכון הטכנולוגי (Technische Hochschule) במינכן, כממשיכו של וילנד.

עבודתו המדעית של פישר התמקדה בחקר פיגמנטים בדם ומרה, כלורופיל בעלים, והכימיה של פירולים, מהם נגזרים אותם פיגמנטים. במשך השנים מעבדתו סינתזה יותר מ-130 פורפירינים. חשיבות מיוחדת הייתה לסינתזה של בילירובין והמין, אותן ביצע לראשונה. פישר חקר לעומק את מבנה הכלורופיל, ופרסם 129 מאמרים בנושא. הוא זכה לשבחים רבים על עבודתו בתחום, וקיבל עליה את פרס נובל לכימיה לשנת 1930, ואת מדליית דייווי בשנת 1937. הכלורופיל סונתז לראשונה ב-1960, 15 שנה לאחר מותו של פישר, בהתבסס במידה רבה על עבודתו.

פישר נישא ב-1935 לווילטרוד האוף, שהייתה צעירה ממנו בשלושים שנה. לזוג לא היו ילדים.

הוא התאבד ב-31 במרץ 1945, במינכן, לאחר שהמכון הטכנולוגי ועבודתו הושמדו במתקפה אווירית של בעלות הברית, בימיה האחרונים של מלחמת העולם השנייה.

וינה

וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, [viːn] להאזנה (מידע • עזרה) בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית. וינה ממוקמת על נהר הדנובה במרכז אירופה, קרוב לצ'כיה, להונגריה ולסלובקיה. חיים בה 1.84 מיליון בני אדם והיא העיר הגדולה ביותר באוסטריה.

לודוויג בולצמן

לודוויג בולצמן (גרמנית: Ludwig Boltzmann; ‏20 בפברואר 1844 - 5 בספטמבר 1906) היה פיזיקאי אוסטרי. הוא מוכר בעיקר כאבי המכניקה הסטטיסטית.

מקס ובר

מקסימיליאן קארל אמיל ובר (בגרמנית: Maximilian Carl Emil Weber; ‏21 באפריל 1864 - 14 ביוני 1920) היה כלכלן פוליטי, סוציולוג ופילוסוף גרמני, ממייסדי הסוציולוגיה המודרנית ותורת המנהל הציבורי, ממנסחי החוקה הדמוקרטית של רפובליקת ויימאר.

ובר, שהשתייך לזרם הרציונליסטי, עסק בעיקר בתחומי הדת והממשל ושאף להסביר את ההתפתחויות המטריאליות-כלכליות המתרחשות בעולם, כפונקציה של השינויים שחלו בתרבות ובתפיסה האנושית.

פרנץ ברנטנו

פרַנץ בְּרֶנְטַנוֹ (גרמנית: Franz Brentano;‏ 16 בינואר 1838 – 17 במרץ 1917), היה פסיכולוג ופילוסוף אוסטרי, שפעל בווינה, ועסק, בין היתר, בחקר ההכרה.

פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה

פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיולוגיה או הרפואה. הפרס מוענק על ידי מכון קרולינסקה השוודי.

קונראד לורנץ

קונרַאד זכריאס לוֹרֶנְץ (בגרמנית: Konrad Zacharias Lorenz;‏ 7 בנובמבר 1903, וינה, אוסטריה – 27 בפברואר 1989, שם) היה חוקר טבע אוסטרי, אבי מדע האתולוגיה וחתן פרס נובל בפיזיולוגיה לשנת 1973 יחד עם קארל פון פריש וניקולאס טינברגן. בתצפיותיו על אווזים וברווזים גילה לורנץ את תופעת "ההחתמה" אצל בעלי חיים וקבע שהיא מולדת ואינה נשלטת על ידי בעלי החיים.

לורנץ היה חבר המפלגה הנאצית, ועובדה זו גרמה לרבים להטיל ספק בעבודתו המדעית. כיום רוב עבודתו התאורטית מיושנת, וחלקים ממנה אכן משקפים את דעותיו הפוליטיות באותו זמן, אך תצפיותיו האמפיריות הן בעלות חשיבות גבוהה גם כיום.

לורנץ היה פרופסור באוניברסיטת וינה מ-1928 ועד 1935, ופרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת עמנואל קאנט בקניגסברג ב 1940. הוא הצטרף לוורמאכט ב-1941 והיה שבוי אצל הסובייטים מ-1944 ועד 1948.

בשנת 1950 נוסד על שמו מכון לורנץ לפסיכולוגיה התנהגותית בבולדרן שבצפון גרמניה. בשנת 1969 הוא זכה בפרס קלינגה.

קרל לנדשטיינר

קרל לנדשטיינר (בגרמנית: Karl Landsteiner; ‏14 ביוני 1868 – 26 ביוני 1943) היה ביולוג ורופא אוסטרי אמריקאי. נולד כיהודי אך המיר את דתו לנצרות בגיל 22. פרסומו בא לו בזכות פיתוח השיטה המודרנית לסיווג הדם ב-1900, וזאת על יסוד זיהוי נוכחות גורמי קרישה בדם. בשנת 1930 קיבל פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה. בשנת 1937 הוא גילה את גורם ה-Rh. בשנת 1946, לאחר מותו, הוענק לו פרס לסקר על גילוי גורם ה-Rh.

רוברט באראני

רוברט באראני (בגרמנית: Róbert Bárány;‏ 22 באפריל 1876 – 8 באפריל 1936) היה רופא יהודי אוסטרי ממוצא הונגרי. בשנת 1914 קיבל באראני פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה על מחקריו בתחום הפיזיולוגיה והפתולוגיה של מערכת שיווי המשקל של האוזן הפנימית.

רודולף קרנפ

רודולף קרנפ (בגרמנית: Rudolf Carnap;‏ 18 במאי 1891 – 14 בספטמבר 1970) היה פילוסוף גרמני חבר החוג הווינאי.

ריכרד אדולף ז'יגמונדי

ריכרד אדולף ז'יגמונדי (הונגרית: Richárd Adolf Zsigmondy;‏ 1 באפריל 1865 - 23 בספטמבר 1929) היה כימאי אוסטרו-גרמני ממוצא הונגרי, שעסק בחקר קולואידים. הוא זכה בפרס נובל לכימיה לשנת 1925 "על הדגמת האופי ההטרוגני של תרכובות קולואידיות והשיטות בהן השתמש". מכתש ז'יגמונדי בירח קרוי על שמו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.