אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן היא אוניברסיטה ציבורית שמרכזה ברמת גן, מהגדולות בישראל, עם כ-17,000 סטודנטים[3]. היא נוסדה בשנת 1955, ונקראה על-שם הרב מאיר בר-אילן, ממנהיגי הציונות הדתית.

יותר מ-20 פרסי ישראל הוענקו במשך השנים לחוקרי האוניברסיטה בתחומי היהדות, החינוך, הספרות, החברה והמשפט. פרסים בין-לאומיים ומענקי מחקר רבים הוענקו לחוקרים בתחומי הרפואה, הכימיה, הפיזיקה, הסייבר ומדעי המחשב. הפקולטה למדעי היהדות של בר-אילן היא הגדולה מסוגה בעולם האקדמי. פרויקט השו"ת הוא מהישגיה הבולטים[4]. בדירוג שאנגחאי היא נמצאת במקום החמישי בין האוניברסיטאות בישראל ובדירוג Times Higher Education היא נמצאת במקום הרביעי.

אוניברסיטת בר-אילן
לוגו של אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר-אילן
מוטו מדע, יהדות, מצוינות, סובלנות
תאריך ההקמה 1955
סוג אוניברסיטה ציבורית
צוות 1,000
נשיא פרופ' אריה צבן
רקטור פרופ' מרים פאוסט
מנכ"ל זהר ינון
סגן נשיא פרופ' משה לוינשטיין (משנה לנשיא)
פרופ' שולמית מיכאלי-גולדברג (מחקר)
סגל 1,192
סטודנטים 17,523‏ (מתוכם 531 לומדים במכללות אשקלון, כנרת, גליל מערבי וצפת)[1]
סטודנטים לתואר ראשון 8,187‏ (מתוכם 531 לומדים במכללות אשקלון, כנרת, גליל מערבי וצפת)[1]
סטודנטים לתואר שני 6,459[1]
סטודנטים לתואר שלישי 2,102[1]
סטודנטים מתוקצבים 14,687[2]
מיקום גבעת שמואל
רמת גן
צפת
אשקלון
כנרת
גליל מערבי
קואורדינטות 32°04′04″N 34°50′33″E / 32.067777777778°N 34.8425°E
Biu.ac.il
(למפת גוש דן רגילה)
Tel-aviv area
 
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר-אילן

מבנה האוניברסיטה

הפקולטות באוניברסיטה הן:

  • הפקולטה למדעי היהדות[5] - הגדולה מסוגה בעולם האקדמי, מחלקות הפקולטה הן: מחשבת ישראל, תנ"ך ע"ש זלמן שמיר, תלמוד ותורה שבעל פה, תולדות ישראל ויהדות זמננו, לשון עברית ולשונות שמיות, ספרות עם ישראל, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, החוג הרב-תחומי למדעי היהדות, לימודי מזרח תיכון, אמנות יהודית.
  • הפקולטה למשפטים[6] - נוסדה ב-1969.
  • הפקולטה למדעי החברה[7] - נוסדה בשנת 1966. בפקולטה ארבעה בתי ספר ושמונה מחלקות. בתי הספר בפקולטה הם בית הספר לעבודה סוציאלית, בית הספר לחינוך, בית הספר למנהל עסקים ובית הספר לתקשורת; מחלקות הפקולטה הן ניהול, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, כלכלה, מדעי המדינה, קרימינולוגיה, חוג משולב חברה, גאוגרפיה וסביבה.
  • הפקולטה למדעי הרוח[8] - מחלקות הפקולטה הן: המחלקה ללימודים קלאסיים, המחלקה להיסטוריה כללית, המחלקה לערבית, המחלקה לפילוסופיה, המחלקה לספרות משווה, המחלקה למדעי המידע, המחלקה לתרבות צרפת, המחלקה למוזיקה, המחלקה לבלשנות וספרות אנגלית, המחלקה לתרגום וחקר התרגום, ב.א רב תחומי במדעי הרוח והיחידה לאנגלית כשפה זרה.
  • הפקולטה למדעים מדויקים[9] - בפקולטה ארבע מחלקות: כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה ופיזיקה. בין המסלולים בפקולטה: מסלול הביופיזיקה (המשלב פיזיקה, כימיה וביולוגיה), מסלול כימיה רפואית, מסלול ננוטכנולוגיה וכן מסלול ייחודי לתואר שני במתמטיקה פיננסית.
  • הפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן[10] - בפקולטה מספר קטגוריות עיקריות של מחקר: ביולוגיה תאית והתפתחותית, אקולוגיה ומדעי הצמח, אימונולוגיה וחקר הסרטן, ביולוגיה חישובית ומבנית, מיקרוביולוגיה ווירולוגיה, ונוירוביולוגיה.
  • הפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין[11] - בפקולטה מספר מעבדות, בהן המעבדה לסופר רזולוציה ודימות, מעבדת הרובוטיקה, מעבדת VLSI Design Lab, והמעבדה לעיבוד דיבור- היחידה מסוגה בישראל ומהבודדות בעולם.
  • הפקולטה לרפואה ע״ש עזריאלי[12] - ההוראה הקלינית במסגרת הפקולטה מתבצעת בבתי החולים ברחבי הגליל: בית חולים ע"ש ברוך פדה בפוריה, בית חולים ע"ש רבקה זיו בצפת, בית חולים לגליל המערבי בנהריה, בית חולים הסקוטי (EMMS) בנצרת, בית חולים ע"ש המשפחה הקדושה (האיטלקי) בנצרת ובית חולים הפסיכיאטרי, מזרע.

באוניברסיטה פועלת הפקולטה ללימודי יהדות הגדולה בעולם, וכן בית הספר לחינוך ובית הספר לעבודה סוציאלית הגדולים בישראל. כמו כן פועלים בה מכוני מחקר מדעיים בתחומים פיזיקה, כימיה רפואית, מתמטיקה, חקר המוח (מרכז רב תחומי), כלכלה, לימודי אסטרטגיה (מרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים), פסיכולוגיה התפתחותית, מוזיקולוגיה, ארכאולוגיה, הלכה והגות יהודית. פועל בה גם מכון מחקר חדיש לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים. בשנת הלימודים 2002 נפתח באוניברסיטה בית ספר להנדסת חשמל ומחשבים. בית הספר הפך ב-2011 לפקולטה עצמאית[13]. בבר-אילן גם קליניקות למען הציבור ובית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה, היחיד בישראל שמעניק תעודה אקדמית[14].

בשנת 2008 הוקם בצפון הקמפוס קומפלקס של ארבעה בניינים המכיל את בית הספר להנדסה והאוניברסיטה המשיכה להתרחב משמעותית ולהקים במתחם הצפוני קומפלקס של מבנים חדשים לפקולטה למדעי הרוח ומרכז חדש לחקר המוח, שפעילותו עוררה מחאות נמרצות של ארגונים למען זכויות בעלי חיים, עקב ניסויים בבעלי חיים המבוצעים בו.

בשנת לימודים 2009–2010 למדו בה 22,800 סטודנטים (כולל תלמידי מכינות) לעומת 20,500 בשנת 2008[15]. האוניברסיטה רשמה בשנה זו את הגידול המשמעותי ביותר במספר הסטודנטים יחסית למוסדות אקדמיים אחרים בישראל, והייתה לראשונה למוסד האקדמי עם מספר הסטודנטים הגדול ביותר בישראל[16].

לקראת יובל החמישים שלה, בשנת 2005, הצליחה האוניברסיטה להגדיל מאוד את מספר הדוקטורנטים ולהביאו ל-1,500. 4 שנים לאחר מכן למדו באוניברסיטה יותר מ-1,800 דוקטורנטים.

המרכז למבקרים ומצפה לב הקמפוס ע"ש ונגרובסקי (11562183273)
המרכז למבקרים ומצפה לב הקמפוס ע"ש ונגרובסקי

בשנת 2010 החלה אוניברסיטת בר-אילן, ביוזמת הממשלה, בהקמת הפקולטה לרפואה בצפת[17], וזו החלה לפעול בשנת 2011.

חסות אקדמית בעבר

אוניברסיטת בר-אילן פרסה בעבר חסות אקדמית על חמש מכללות אזוריות, אשר היוו למעשה סניפים של האוניברסיטה ברחבי הארץ. הסטודנטים במכללות אלה למדו במסלולים שפעלו באחריות אקדמית של האוניברסיטה ונחשבו לסטודנטים בבר-אילן - זאת החל מקבלתם ללימודים, שנעשתה על ידי האוניברסיטה, ועד לקבלת הדיפלומה.

במהלך הזמן, הפכו המכללות למוסדות אקדמיים עצמאיים, ומאז, אין לאוניברסיטת בר-אילן חסות אקדמית על מכללות.

בין המכללות, היו: המכללה האקדמית גליל מערבי, המכללה האקדמית צפת, המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן, המכללה האקדמית אשקלון ו"מכללת יהודה ושומרון" (החל מ-2013, "אוניברסיטת אריאל").

מערך הספריות

Bar-Ilan University. Main library (17297882665)
בניין הספרייה המרכזית

רשת הספריות של האוניברסיטה מאגדת כ-20 ספריות ברחבי האוניברסיטה[18]. הספריות אינן בנויות בהיקף אחיד. ישנן ספריות פקולטיות גדולות (כגון הספרייה למדעי היהדות והספרייה למדעי החברה), ספריות מחלקתיות (כגון הספרייה לכימיה, הספרייה לפסיכולוגיה והספרייה לכלכלה) ומספר ספריות מחקר קטנות (כגון ספרייה ליהדות הגולה וארכיון הציונות הדתית).

מערך הספריות הוא חלק מקונסורטיום מלמ"ד המשותף לאוניברסיטאות, המכללות האקדמיות בישראל ומספר מכוני מחקר נוספים. באוסף מערך הספריות נמצאים כמיליון ספרים, אלפי כתבי עת, כתבי יד וחומרים נוספים.

תולדות האוניברסיטה

Bar-Ilan University. Evenpina (15795977264)
טקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטת בר-אילן, יולי 1953
Bar-Ilan University. Dedication 1956 (14301978077)
טקס חנוכת בנייני האוניברסיטה, 1956. מימין לנואם יושב פרופ' פנחס חורגין ולצידו הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג
Bar-Ilan University (16231091140)
מבט ללב קמפוס האוניברסיטה בשנותיה הראשונות (ברקע מגדל התצפית לפני שיפוצו, ובניין הספרייה המרכזית)
Bar-Ilan University. Campus-Air (16232248689)
תצלום אווירי של לב הקמפוס (לערך שנות ה-60)

הקמת האוניברסיטה

האוניברסיטה הוקמה כדי לקדם את לימודי מדעי היהדות והמדעים הכלליים, בגישת "תורה עם דרך ארץ" וברוח היהדות האורתודוקסית.

הוגה אוניברסיטת בר-אילן ומייסדה היה הפרופסור להיסטוריה וספרות יהודית בארצות הברית, פנחס חורגין. בין יוזמיה היו גם אנשי אקדמיה ומנהיגים דתיים אמריקאים, ואנשי תנועת המזרחי בארצות הברית. שאיפתם הייתה לשלב מסורת ולימודי יהדות עם מחקר מדעי מודרני. לקידומה הפוליטי של היוזמה הייתה אחראית תנועת המזרחי בארץ ולכן, לא במקרה נקראה האוניברסיטה על שם אחד מראשי התנועה - הרב מאיר בר-אילן. בהתאם לכך, לפחות בשנותיה הראשונות, בעלי התפקידים הראשיים שבה מונו על ידי תנועת המזרחי, ועל ידי ממשיכת התנועה - המפד"ל.

רעיון הקמת אוניברסיטה בעלת אוריינטציה דתית והקשורה קשר אמיץ עם מפלגה דתית, נתקל בהתנגדות קשה, בעיקר מצד אנשי האוניברסיטה העברית בירושלים. למרות זאת, ראש הממשלה דוד בן-גוריון שוכנע לבסוף להסכים להקצות קרקעות למוסד האקדמי החדש, אך לא התחייב להכרה ממלכתית מלאה. בן ציון דינור, שר החינוך, היה מראשי המתנגדים. ההסתייגות באה לידי ביטוי בהיעדרות ראשי המדינה מטקס הנחת אבן הפינה לאוניברסיטה. גם לאחר ייסודה לא התלהבה המועצה להשכלה גבוהה מעובדת קיומה. היא סירבה להכיר בתארים שלה ואיימה על ראשיה בתביעה פלילית אם בכל אופן יעניקו אותם לבוגריהם. באותן שנים העניקה בר-אילן תארים של אוניברסיטת ניו יורק, ורק לאחר 11 שנה בר-אילן זכתה להכרה מלאה מהמל"ג ולתואר ישראלי.

תכנון הקמפוס נמסר לאדריכלים ארטור ובלהה שרגנהיים שהתמחו בתכנון מבני ציבור ותכננו את הקמפוס כשבמרכז מבנה אודיטוריום עם בית כנסת הבולט בנוף הודות לכיפה המכסה את מרכזו וכן מגדל מים ותצפית שהוקם לצידו. הבניינים שתכננו השתלבו במדשאות ובגינות שנשתלו בקמפוס, באמצעות מרפסות רחבות ומעברים מקורים שנמתחו בין הבניינים.

מייסדי בר-אילן שמו דגש על שלושה מוקדי חינוך: למורשת היהודית, לתחיית עם ישראל בארצו ולידע האקדמי המדעי. כפי שהעיד נשיא האוניברסיטה בשנת 1965 - "יכול אני לומר בוודאות שכל הפרופסורים והמרצים אצלנו הם... שומרי מצוות, וכך גם הרוב הגדול של הסטודנטים הם יראים ושלמים". בתחילת דרכה של האוניברסיטה באו רוב הסטודנטים מארצות הברית.

לימודי יהדות

בתחילה הייתה התוכנית להאריך את משך לימודי התואר הראשון משלוש שנים לארבע, כדי לפנות זמן למספר רב של קורסים ביהדות. בסופו של דבר הלימודים לתואר ראשון נמשכים שלוש שנים, אך על כולם חלה החובה ללמוד חמישה קורסים (10 נקודות זכות בסך הכל) ביהדות (החל משנת הלימודים תשע״ז, בעבר שבעה קורסים). יוצאי הדופן הם לא-יהודים המחויבים ללמוד קורסים כלליים במקום לימודי יהדות, וכן גברים ונשים בעלי רקע תורני, היכולים ללמוד בכולל ובמדרשה. סטודנטים בפקולטה למשפטים מחויבים רק בשלושה קורסים בלימודי יהדות, וזאת בשל חובת לימודי משפט עברי בפקולטה. בתכניות לתארים מתקדמים ישנה חובה ללימודי יסוד ביהדות גם כן. אם הלימודים הקודמים היו במוסד אחר, ישנה חובה לשני קורסים ביהדות (4 נקודות זכות) כאשר אפשר לעשות קורסים מקוונים, או קורסים אחרים בצורה לא פרונטלית[19].

הפתח שנתנה בר-אילן לסטודנטים חילונים להתקבל אליה, הביא לכך שרוב הסטודנטים הם חילונים, אף שבתנאי הקבלה נקבע כי לבר-אילן זכות להעדיף מועמדים בעלי רקע ישיבתי. בשל כך נזנח התקנון הדורש מהתלמידים הגברים לחבוש כיפה ורק מרצים מהסגל עדיין חויבו בו. לאחר מכן, גם לגבי המרצים סעיף זה בתקנון הפך ללא-מחייב. כמו כן נזנחה גם הכוונה המקורית לחייב את כל הסטודנטים להשתתף בתפילות. בלימודי היהדות באוניברסיטה, שהם חובה לכל סטודנט, ישנו מיעוט של מרצים שדורשים מהסטודנטים לחבוש כיפה, אך עם זאת אין שום הגבלה מעשית על לבוש הבנות, גם בלימודי היהדות, והוא מקביל לזה שבשאר האוניברסיטאות.

פרופ' אבי שגיא סיפר לעיתון "גלובס": "חברי פרופ' דב שוורץ ואני כתבנו ב'ספר בר-אילן', שיצא לכבוד היובל לאוניברסיטה, מאמר על תולדות המחלקה לפילוסופיה. לצורך המחקר עברנו על רשימות חברי הסגל בעבר, וגילינו שם מרצה שאיש לא הכיר. ביררנו עם פנסיונר של המחלקה מי האיש הזה, והתברר שזה היה משגיח מטעם, כי פילוסופיה היא הרי מקצוע המייצר סכנה"[20].

כנגד האוניברסיטה עלו טענות, כי קיימת העדפה ברורה לשומרי תורה ומצוות בבחירת הסגל האקדמי הבכיר, עד כי יש אנשי סגל הנאלצים להעמיד פנים לגבי אורחות חייהם, בתקווה לקבל קביעות. מקצת מעניין זה דלף לעיתונות בשערורייה שהתחוללה בסוף שנות התשעים סביב נוהלי המינוי האקדמיים במחלקה למוזיקולוגיה. עם זאת, עדיין אחוז נכבד מסגל ההוראה הוא חילוני במוצהר.

שאלת צביונה של האוניברסיטה עלתה ביתר שאת בתקופת העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים. נשמעה הטענה שיש למנוע 'הצפה' של האוניברסיטה בעולים, שכן הללו נטולי כל רקע ביהדות ויטשטשו לחלוטין את אופייה המיוחד. בסופו של דבר לא התקבלה גישה זו, מה עוד שבר-אילן, שנזקקה לסיוע תקציבי נרחב מהמדינה המותנה במספר התלמידים, לא יכולה הייתה להרשות לעצמה סלקטיביות יתרה.

זאת ועוד, לפי המדווח באתר NRG ד"ר מוטי קידר הודה בשיחה עם סטודנטים כי מרצים בעלי אג'נדה שמאלנית לא זוכים לקידום ולקביעות במוסד האקדמי שבו הוא מועסק, אלא רק מי שלא "גורמים נזקים"[21]. הוא התייחס למקרה שבו הוחלט לא לחדש את החוזה של ד"ר אריאלה אזולאי, פעילת שמאל מוכרת, שנקבע כי לא תקבל קביעות גם לאחר 11 שנות הוראה במוסד: "אוניברסיטה צריכה לשרוד כמו כל חברה שצריכה לשרוד. לכן הייתה מרצה אחת שהייתה בהעסקה שנתית בלי קביעות. בלי קשר לאמנות שלה, היא הלכה והשמיצה את המדינה - אז האוניברסיטה לא חייבת לחדש לה הסכם כי היא פוגעת במוסד".

במהלך מלחמת צוק איתן, אוניברסיטת בר אילן אישרה לשלושים סטודנטים לתואר שני במנהל עסקים להחליף קורס, בשל טענתם כי המרצה, ד"ר אורי וייס, הוא שמאלני קיצוני. כך בעיקר על על רקע שיר שפרסם ודברים שכתב בפייסבוק[22]. זאת ועוד, פרופ' חנוך שיינמן שלח במהלך צוק איתן מכתב לסטודנטים שבו הביע דאגה לנפגעים בשני הצדדים. בעקבות הדברים, הביע דיקן הפקולטה למשפטים, פרופ' שחר ליפשיץ, הסתייגות מהדברים, התנצל בפני הסטודנטים והבטיח כי "המקרה יטופל בחומרה"[23]. לאחר מכן, פרופ' שחר ליפשיץ חזר בו מהניסוח[24].

בשנת 2016 אוניברסיטת בר אילן ביטלה מבחן בקורס במשפטי עסקי של ד"ר אורי וייס, לאחר שהוא התבטא נגד ההתנחלויות. לאחר ביקורת ציבורית[25], האוניברסיטה חזרה בה[26].

המכון הגבוה לתורה

כדי לחזק את האופי הדתי של בר-אילן הוקם בשנות השבעים המכון הגבוה לתורה (מג"ל), שבו מתקיימת הפרדה בין גברים לנשים: הוא מחולק לבית מדרש (המכונה "הכולל"), בראשות הרב שבתי רפפורט, ומדרשה תורנית לנשים, אחת משתי המדרשות הראשונות בישראל, בראשות ד"ר טובה גנזל. נשיא המכון הוא הרב פרופ' דניאל שפרבר. הלימוד בכולל הוא ישיבתי מסורתי, ומתמקד בלימודי תלמוד בבלי והלכה, ואילו במדרשה הלימוד מתמקד במחשבת ישראל ובתנ"ך, הלכה ותלמוד. תלמידות המדרשה מחויבות במספר יותר מכפול של קורסים ביהדות (14 במקום 5) ותלמידי הכולל מחויבים במספר שעות לימוד בשבוע בבית המדרש, אך רבים מהם נהנים ממלגה, וחלקם אף מפטור מלא משכר לימוד[27]. אופי הלימוד בכולל ובמדרשה הוא דתי-מסורתי, והמרצים בו ברובם אינם אנשי אקדמיה, אך הלימוד בפקולטה למדעי יהדות הוא מחקרי מובהק, ואף נעשה בו שימוש (אומנם מצומצם) בביקורת המקרא.

בפולמוס הגדול שליווה את התהליכים המדיניים בתקופת ממשלת יצחק רבין הייתה פעילות ימנית ענפה בקמפוס. רצח יצחק רבין שבוצע בנובמבר 1995 על ידי יגאל עמיר, סטודנט למשפטים בבר-אילן ותלמיד במכון הגבוה לתורה (הכולל), חולל זעזוע באוניברסיטה, שציינה אותו בשני ימי שבתון, וגרר הפניית אצבעות מאשימות לעברה. כתוצאה מכך יזמו בבר-אילן, בין היתר, גם סדנת הידברות בין דתיים לחילונים, אשר מקנה נקודות זכות אקדמיות. האוניברסיטה גם הפסיקה את הרצאותיו של אורי מילשטיין, חוקר היסטוריה צבאית שנהג לבקר את רבין בהרצאותיו.

בעקבות הפרסום שיאיר לפיד לומד לתואר דוקטור בתוכנית לפרשנות ולתרבות, אף שאין לו תואר שני ואף לא תואר ראשון, הורתה המועצה להשכלה גבוהה לאוניברסיטה להפסיק את לימודיהם של תלמידים הלומדים לתואר דוקטור או לתואר שני מבלי שהשלימו תואר ראשון[28], והטילה סנקציות על האוניברסיטה[29].

מבנה ניהולי

המוסד העליון של אוניברסיטת בר-אילן הוא חבר הנאמנים, שאחראי בין היתר להתוות את המדיניות של האוניברסיטה ואת יעדיה, לקיים את האוניברסיטה כמוסד להשכלה גבוהה, על מנת לטפח ולקדם את הלימוד ואת המחקר בכל ענפי התורה והמדע, ברוח תורת ישראל ומסורת ישראל. בין יתר תפקידיו, להתוות את המדיניות הכללית של האוניברסיטה ויעדיה, לאשר את תקציבה, לפקח על ניהולה, השגת יעדיה וקידומה. חבר הנאמנים מהווה את החוליה המקשרת את האוניברסיטה עם יהדות התפוצות, ומעודד את פעולת ידידיה בישראל ובשאר העולם. חבר הנאמנים ממנה את הנשיא, המנכ"ל, המבקר, היועץ המשפטי ורואה החשבון של האוניברסיטה ונושא בסמכות השיורית בכל ענייני האוניברסיטה שלא הוקנתה בתקנון לרשות או מוסד אחר[30]. מתוך חבר הנאמנים מתמנה הוועד המנהל המורכב מחברי חבר הנאמנים שהם תושבי ישראל ומחברים מכוח תפקידם. בתקופות שבין אספה לאספה של חבר הנאמנים, משמש הוועד המנהל כמורשה של חבר הנאמנים למלא את כל הסמכויות והכוחות המסורים לחבר הנאמנים, פרט לסמכויות שאינן ניתנות להעברה, על פי החוק. הוועד המנהל, מלבד התכנסויותיו התקופתיות, פועל באמצעות ועדות משנה מטעמו הממלאות הלכה למעשה את תפקידי הפיקוח הציבורי על פעולות האוניברסיטה.

הסנאט הוא הסמכות האקדמית העליונה באוניברסיטה, והוא אחראי על ההוראה והמחקר המתבצעים בה. יחד עם חבר הנאמנים, הוא מופקד על שמירת היסודות הרוחניים של האוניברסיטה. הסנאט מורכב מחברים נבחרים, מחברים בתוקף תפקידם וממשתתפים בתוקף תפקידם. הוא כולל 70 חברים, מהם 60 חברים נבחרים, 10 ממלאי תפקיד ועוד משתתפים בתוקף תפקידם. תפקידי הסנאט כוללים, בין היתר, פיתוח וקידום המחקר המדעי, הענקת תארים אקדמיים, מינוי דיקני הפקולטות וחברי הוועדה המרכזת, המלצה על מינוי חברי סגל לדרגת פרופסור מן המניין וקידומם, הענקת קביעות לחברי סגל, ועוד. הסנאט מתכנס לפחות 6 פעמים במהלך כל שנה אקדמית, והוא פועל באמצעות ועדות קבועות, כגון הוועדה המרכזת, שתפקידה לרכז את עבודת הסנאט, להכין את החומר לקראת דיוניו ולקבל החלטות בעניינים הנתונים לסמכותה. הסנאט ממנה ועדות נוספות, האחראיות למינוי חברי סגל וקידומם, קבלת תלמידים, משמעת תלמידים ועוד[30].

המועצה האקדמית העליונה היא הגוף הייצוגי העליון של האקדמיה באוניברסיטת בר-אילן. חברים בה כל חברי הסגל באוניברסיטה בדרגת פרופסור מן המניין במשרה מלאה, בעלי קביעות ובמינוי במסלול הרגיל, נגיד האוניברסיטה, נשיא האוניברסיטה, רקטור האוניברסיטה (יושב ראש), דיקני פקולטות ונציגי דרגות אקדמיות אחרות. סמכויות המועצה כוללות בין היתר: בחירת הרקטור, אישור מינוי סגן הרקטור ובחירת חברי הסנט, חברי ועדות המינויים והערעורים וממלאי מקומם. הרקטור הוא הראש האקדמי של האוניברסיטה ויושב ראש המועצה האקדמית העליונה, ולצדו סגן הרקטור. המזכירות האקדמית מסייעת לרקטור להוציא אל הפועל את המדיניות האקדמית[31].

אגודת הסטודנטים

אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן היא עמותה רשומה ומלכ"ר, המאגדת את הסטודנטים הלומדים באוניברסיטת בר-אילן, מייצגת אותם ופועלת למען רווחתם. תפקידה של האגודה הוא להשמיע את קולם של הסטודנטים ולתווך בינם לבין האוניברסיטה.

האגודה נוסדה בשנת 1960 והיא אחת מאגודות הסטודנטים הוותיקות והגדולות בישראל. אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בר-אילן היא חברה מלאה בהתאחדות הסטודנטים בישראל.

גלריה

הטריפלקס לננוטכנולוגיה ע"ש לסלי וסוזן גונדה גולדשמיד (11513855913)

בניין המכון לננוטכנולוגיה

Machlaka

בניין המחלקות למתמטיקה ולמדעי המחשב

MosheBarIlan

בניין המחלקה לכלכלה בתכנון האדריכל משה ספדיה

פארק שאפל - גן האחדות (12476573023)

פארק שאפל - גן האחדות (האמפיתיאטרון הדרומי)

Bar-Ilan University. Engineering (11908490355)

בנייני הפקולטה להנדסה

Bar-Ilan University. Jim Joseph Education Building (17286117702)

בניין בית הספר לחינוך

(המרכז לחקר המוח ע"ש לסלי וסוזאן גונדה (גולדשמיד (11795483624)

המרכז לחקר המוח ע"ש לסלי וסוזאן גונדה, בתכנונו של בני פרי

בנין פסיכולוגיה ע"ש אנה ומקס ווב ומשפחתם (11795059335)

בנין פסיכולוגיה ע"ש אנה ומקס ווב ומשפחתם בתכנונו של דוד נופר

WohlCenter1

מרכז וואהל בתכנונו של דניאל ליבסקינד

בית הרב יעקובוביץ - מרכז סמי שמעון ללימודי פילוסופיה אתיקה ומחשבת ישראל (11908099463)

בית הרב יעקובוביץ ללימודי פילוסופיה אתיקה ומחשבת ישראל

Bar-Ilan University. Banin Law building (17110327360)

הבניין למשפט מקרקעין

212 מדעי החי ע"ש סוויסה (11924178315)

מתחם בנייני "מקסיקו" המשמשים את הפקולטה למדעי הטבע ולמדעי החברה

גינת אגוז (12405011273)

הבניין ללימודים בין-תחומיים

בניין מוסיקה ע"ש מרקוס ואן רוזנברג (11908264184)

בניין מוזיקה ע"ש מרקוס ואן רוזנברג

Bar-Ilan University. Machon synagogue (17287813145)

הרב עובדיה יוסף בשיעור במכון הגבוה לתורה

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 לפי טבלה 8 - סטודנטים באוניברסיטאות באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תשע"ח (2017-2018)
  2. ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ט נספח 4
  3. ^ עובדות ונתונים, באתר אוניברסיטת בר-אילן]
  4. ^ אודות אוניברסיטת בר-אילן, באתר האוניברסיטה
  5. ^ הפקולטה למדעי היהדות, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  6. ^ הפקולטה למשפטים, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  7. ^ הפקולטה למדעי החברה, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  8. ^ הפקולטה למדעי הרוח, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  9. ^ הפקולטה למדעים מדויקים, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  10. ^ הפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  11. ^ הפקולטה להנדסה ע"ש אלכסנדר קופקין, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  12. ^ הפקולטה לרפואה ע״ש עזריאלי, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  13. ^ בית הספר להנדסה הפך לפקולטה, 5 באוקטובר 2011, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  14. ^ בית הספר לאופטומטריה ומדעי הראיה, באתר אוניברסיטת בר-אילן
  15. ^ 22,800 סטודנטים לכל התארים יחלו לימודיהם בבר-אילן - הודעה מטעם מערך הדוברות באוניברסיטת בר-אילן, 30 באוקטובר 2008
  16. ^ נעה גרטי והדר קנה, המירוץ לתואר הראשון: המקצועות המבוקשים באוניברסיטאות ובמכללות המובילות, באתר כלכליסט, 18 באוקטובר 2009
  17. ^ הודעה - החלטת מל"ג על בית הספר לרפואה, 12 בינואר 2010, באתר המועצה להשכלה גבוהה
  18. ^ רשימת הספריות באוניברסיטת בר-אילן ופרטים עליהן
  19. ^ ביה"ס ללימודי יסוד ביהדות ע"ש הלנה ופאול שולמן | אוניברסיטת בר-אילן, yesod.biu.ac.il
  20. ^ מחלף בר-אילן, גלובס, ‏2008-05-29 (בעברית)
  21. ^ https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/313/028.html
  22. ^ בר־אילן אישרה ל30 סטודנטים להחליף קורס של "מרצה שמאלני"
  23. ^ מקור, www.makorrishon.co.il
  24. ^ דיקן בבר-אילן תקף מרצה שהזדהה עם הפלסטינים - וחזר בו מהניסוח
  25. ^ בר אילן מציגה: תואר שני בעסקי הטמטום
  26. ^ אוני' בר אילן חזרה בה: סטודנטים יחויבו לגשת לבחינה של מרצה שכתב כי מתנחלים מסכנים את ילדיהם
  27. ^ אתר המכון הגבוה לתורה
  28. ^ עמרי מניב, הפטור ליאיר לפיד: לימודיו בבר-אילן יוקפאו, באתר nrg‏, 31 בינואר 2012
  29. ^ טלילה נשר, המל"ג דחה את ערעור אוניברסיטת בר-אילן והטיל על המוסד סנקציות נוספות, באתר הארץ, 22 בפברואר 2012
    טלילה נשר, המל"ג אישרה פה אחד: סנקציות על בר-אילן בפרשת לפיד, באתר הארץ, 1 במאי 2012
  30. ^ 30.0 30.1 תקנון הסנאט
  31. ^ תקנון הסנט
אדמיאל קוסמן

אַדְמיאל מאיר קוֹסְמן (נולד ב-20 באוגוסט 1957) הוא משורר ישראלי, פרופסור למדעי היהדות באוניברסיטת פוטסדאם, והמנהל האקדמי של המכון להכשרת רבנים רפורמיים ע"ש גייגר בברלין.

אודי אדם

אהוד (אודי) אדם (נולד ב־22 בינואר 1958 בתל אביב) הוא מנכ"ל משרד הביטחון. אלוף במילואים בצה"ל ששימש כמפקד פיקוד הצפון במהלך מלחמת לבנון השנייה. כיהן כיו"ר התעשייה הצבאית וכמנהל הקריה למחקר גרעיני. אביו היה יקותיאל אדם, גם הוא אלוף בצה"ל, שנהרג במהלך מלחמת לבנון הראשונה.

אוסנת מארק

אוסנת הילה מארק (נולדה ב-22 בספטמבר 1967, י"ז באלול ה'תשכ"ז) היא חברת הכנסת מטעם מפלגת הליכוד.

אלי אשד

אלי אשד (נולד ב-9 באוגוסט 1965) הוא עיתונאי ותחקירן ישראלי. הוא פרסם ספרים אחדים ועשרות מאמרים העוסקים ברובם בחקר התרבות הפופולרית בישראל.

בקורת ופרשנות

בקורת ופרשנות הוא כתב עת מדעי של המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. כתב העת הוא במה למחקר אקדמי אודות הספרות העברית, היהודית והכללית, המתמקד בהקשרים טקסטואליים ותרבותיים. 'בקורת ופרשנות' רואה אור בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן.

דב שוורץ

דב שוורץ (נולד ב-16 באוגוסט 1961) הוא פרופסור למחשבת ישראל, בעבר דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת בר-אילן.

בשנת 2015 זכה בפרס אמת במחשבת ישראל.

דוקטור לשם כבוד

דוקטור לשם כבוד (בלטינית: .Dr. h. c) הוא תואר כבוד שמעניק מוסד אקדמי, לרוב אוניברסיטה, כדי לכבד אישים שהוא חפץ ביקרם. התואר מוענק לאות הוקרה על הישגים בתחום המדע, על תרומה מיוחדת לחברה או על תרומה כספית נכבדה לאוניברסיטה.

השם העברי לתואר הוא תרגום honoris causa מלטינית.

אישים שזכו לכמה תוארי דוקטור לשם כבוד נושאים בתואר .Dr. h. c. mult.

אחד האירועים הבולטים של הענקת תואר דוקטור לשם כבוד בישראל הוא אירוע הענקת התואר לרמטכ"ל יצחק רבין מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, עם תום מלחמת ששת הימים. בטקס זה נשא רבין את נאום הר הצופים.

אוניברסיטת בר-אילן מעניקה תואר דוקטור לשם כבוד גם לארגונים. בארגונים הזוכים: מגן דוד אדום ותנועת הנוער בני עקיבא.

דניאל הרשקוביץ

הרב פרופסור דניאל הרשקוביץ (נולד ב-2 בינואר 1953, ט"ו בטבת ה'תשי"ג) הוא מתמטיקאי ורב ישראלי. מכהן כנציב שירות המדינה וכרב שכונת אחוזה בחיפה. כיהן כיו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו"פ), כנשיא אוניברסיטת בר-אילן, כשר המדע והטכנולוגיה, כיושב ראש מפלגת הבית היהודי וחבר הכנסת מטעמה בכנסת ה-18, וכפרופסור למתמטיקה ודיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון.

הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

הוצאת אוניברסיטת בר-אילן היא הוצאת ספרים של אוניברסיטת בר-אילן, המתמקדת בהוצאה לאור של ספרים וכתבי עת אקדמיים העוברים ביקורת עמיתים, בעיקר בתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה, ובפרט במדעי היהדות.

ההוצאה לאור נוסדה בשנת 1966 על ידי פרופ' דניאל שפרבר, שעמד בראשה כעשר שנים. במתכונתה הנוכחית פועלת ההוצאה משנת 1978. בראש ועדת הספרים של ההוצאה עמדו במהלך השנים הפרופסורים דניאל שפרבר, אברהם סולטמן, שלום אלבק, שלמה אקשטיין, יהודה פרידלנדר, אלה בלפר, בנימין אברהמוב, דב שוורץ, אפרים חזן ויוסי כץ. מרים דרורי ניהלה את בית ההוצאה מראשיתו במשך 22 שנים. המנהלת הנוכחית היא מרגלית אבישר.כגולת הכותרת של מפעליה המיוחדים רואה ההוצאה את ספרי "מקראות גדולות הכתר" שבעריכתו המדעית של פרופ' מנחם כהן, שהוצאתם לאור נמצאת בעיצומה (עד כה יצאו לאור 18 כרכים, מתוך 22 כרכים מתוכננים).

במסגרת ההוצאה יוצאים לאור 18 סדרות ו-12 כתבי עת.

הלל ברזל

הלל ברזל (נולד ב-9 במאי 1925) הוא חוקר ספרות ישראלי, כיהן כפרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.

זבולון המר

זבולון המר (ט' בסיוון תרצ"ו – כ"ב בטבת תשנ"ח, 31 במאי 1936 – 20 בינואר 1998) היה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

זהר עמר

זֹהר עמר הלוי (נולד בשנת 1960) הוא פרופסור במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, אשר תחומי התמחותו הם: תולדות הטבע בעת העתיקה, זיהוי הצומח והחי של ארץ ישראל בהתאם לתיאורים במקורות ישראל; תרבות חומרית, ריאליה וחיי יום-יום בתקופת ימי הביניים כפי שבאה לידי ביטוי בחקלאות ובמסחר; תולדות הרפואה ואתנופרמקולוגיה. המחקר המשלב דיסציפלינות שונות, מתחום ענפי מדעי הטבע, היסטוריה וארכאולוגיה עם בלשנות ותחומי מחקר מעולם היהדות.

מחקרים בולטים שערך בשנים האחרונות היו: תעודות הגניזה הקהירית כמקור להכרת הרפואה המעשית במזרח התיכון בימי הביניים, מחקר צבענים שבטקסטילים עתיקים ונייר עתיק, כנימת האלון כמקור לצבע ("תולעת השני"), צבע הארגמן, צמח האפרסמון, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל ותיעוד מסורות כשרות בעלי החיים.

יבגני סובה

יבגני סובה (נולד ב-29 באוגוסט 1980, י"ז באלול ה'תש"מ) הוא חבר כנסת מטעם ישראל ביתנו. בעבר היה עיתונאי.

יצחק אלפסי (חוקר חסידות)

הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.

ישראל מ' תא-שמע

ישראל משה תא-שמע (1936 – 4 באוקטובר 2004) היה חוקר התלמוד והספרות הרבנית, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים.

חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (2002), פרס א.מ.ת ופרס ישראל בחקר התלמוד (תשס"ג).

מיכל שיר

מיכל שיר-סגמן (נולדה ב-18 בנובמבר 1979, כ"ח בחשוון ה'תש"ם) היא חברת הכנסת בכנסת העשרים ואחת מטעם הליכוד.

מקראות גדולות הכתר

מקראות גדולות הכתר, הוא פרויקט של אוניברסיטת בר-אילן שתכליתו ההדרה מדוקדקת של המקראות הגדולות על פי כתבי יד עתיקים, הנגשת הטקסטים לקורא באמצעות עזרי עיון, התקנתה של המהדורה בגרסה מודפסת ובגרסה מקוונת, וביסוסה ככלי לימוד ומחקר.

הפרויקט הוקם על ידי פרופסור מנחם כהן בשנות ה-80 של המאה ה-20, פרופסור כהן עומד בראש המפעל והוא המהדיר והעורך המדעי שלו.

עד ל-2018 יצאו לאור במהדורת הכתר רוב ספרי התנ"ך, מלבד איוב, משלי, דניאל, עזרא, ונחמיה.

פרויקט השו"ת

פרויקט השו"ת (בשמו הרשמי: מאגר היהדות הממוחשב) הוא כינוי לתוכנית ליצירת מאגר מידע ממוחשב של כתבים יהודיים תורניים עם דגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות (שו"ת), ופיתוח מנוע חיפוש המאפשר אחזור מידע מהמאגר על פי מילות חיפוש. הפרויקט החל בשנות השישים של המאה ה-20 במכון ויצמן והיה מהראשונים בעולם לשמירה דיגיטלית של טקסט שלם ("טקסט מלא") לצורך חיפוש בו. כיום הוא מובל על ידי אוניברסיטת בר-אילן. הפרויקט זכה בפרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשס"ז. הכינוי "פרויקט השו"ת" משמש כיום גם ככינוי לתוכנה המכילה את המאגר עצמו.

ציפי חוטובלי

צפורה (ציפי) חוֹטוֹבֵלי (נולדה ב-2 בדצמבר 1978, ב' בכסלו ה'תשל"ט) היא סגנית שר החוץ וחברת הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. קודם לכן הייתה עורכת דין, פובליציסטית ואשת תקשורת.

אוניברסיטאות בישראל
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראלהאוניברסיטה העברית בירושליםמכון ויצמן למדע • אוניברסיטת בר-אילן • אוניברסיטת תל אביבאוניברסיטת חיפהאוניברסיטת בן-גוריון בנגבהאוניברסיטה הפתוחהאוניברסיטת אריאל בשומרון Sciences humaines.svg

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.