אוניברסיטת אריאל בשומרון

אוניברסיטת אריאל בשומרון היא אוניברסיטה השוכנת בעיר אריאל.

המוסד הוקם בשנת 1982 כמכללה בשם "המכללה האקדמית יהודה ושומרון" בחסות ובפיקוח אקדמי של אוניברסיטת בר-אילן, ומאז 2005 החל לפעול באופן עצמאי בשם "המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון". ביולי 2012 החליטה המועצה להשכלה גבוהה (יהודה ושומרון) על הפיכת המוסד לאוניברסיטה, ובדצמבר באותה שנה אישר אלוף פיקוד המרכז את ההחלטה, ומאז נקרא המוסד בשמו הנוכחי.

בשנת הלימודים תשע"ד (2014-2013) למדו באוניברסיטה כ-15,000 סטודנטים. מרבית הסטודנטים מגיעים מישראל שבגבולות הקו הירוק, בפרט מאזור המרכז, ומיעוטם (כ-15%) מגיעים מן השומרון. הסטודנטים מגיעים מאוכלוסיות שונות בחברה הישראלית, לרבות האוכלוסייה הערבי-ישראלי.

שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה)[3].

אוניברסיטת אריאל בשומרון
סמליל האוניברסיטה
אוניברסיטת אריאל בשומרון
מוטו רוח חדשה באקדמיה
תאריך ההקמה 1982
סוג אוניברסיטה ציבורית
נשיא פרופ' יהודה דנון
נגיד יגאל כהן-אורגד
רקטור פרופ' מיכאל זיניגרד
מנכ"ל עו"ד יורם שי
סטודנטים 15,000
סטודנטים לתואר ראשון 9,868[1]
סטודנטים לתואר שני 670[1]
סטודנטים מתוקצבים 6,064[2]
מיקום אריאל
קואורדינטות 32°06′14″N 35°12′28″E / 32.103888888889°N 35.207805555556°E
http://www.ariel.ac.il
(למפת צפון השומרון רגילה)
North-shomron
 
אוניברסיטת אריאל בשומרון
אוניברסיטת אריאל בשומרון

מבנה האוניברסיטה

במוסד 26 מחלקות לימוד לתארים בוגר אוניברסיטה, מוסמך אוניברסיטה ודוקטור, בשלוש פקולטות וארבעה בתי-ספר. בשנת הלימודים תשע"ג, למדו בו כ-14,000 סטודנטים, מתוכם כ-10,500 לתואר אקדמי באחת מבין 28 תוכניות לימוד, והשאר בלימודים קדם-אקדמיים במסגרת מכינה קדם-אקדמית או לתואר הנדסאי במסגרת "הנדסאים באריאל" הפועל לצד האוניברסיטה[4]. האוניברסיטה מפעילה יחידה ללימודי חוץ והמשך בשכונת רמת אביב בתל אביב-יפו.

מעונות הסטודנטים, בעיר ובסביבתה, מהווים זרז לגידול אוכלוסיית האזור.

יחידות אקדמיות

Arieluniv17
בניין הספרייה המרכזית
הספריה האקדמית
בנין המנהלה
מעונות סטודנטים באוניברסיטת אריאל
בניין מעונות סטודנטים

בית הספר לאדריכלות

הפקולטה להנדסה

הפקולטה למדעי הטבע

בית הספר לתקשורת

הפקולטה למדעי החברה והרוח

בית הספר למדעי הבריאות

בית הספר לרפואה

פעילות מחקר

באוניברסיטה פועלים יותר מ-300 חוקרים, מתוכם כ-70 פרופסורים. מתבצע בה מחקר בתחומים: רובוטיקה, אלקטרואופטיקה, גידול גבישים, טיפול בסרטן, פיתוח פולימרים, רעידות אדמה, לימודי הסביבה, אימונולוגיה ועוד[5].

Ariel050
מראה באוניברסיטה

חלק מפרויקטי המחקר נערכים במסגרת של מרכזי מו"פ רב-תחומיים הפועלים באוניברסיטה:

חלק ניכר מפרויקטי המחקר מתבצעים בשיתוף פעולה עם חוקרים ממוסדות השכלה אחרים בארץ וכן אוניברסיטאות ומכוני מחקר רבים ברחבי העולם. כמו כן מבצעים חוקרי האוניברסיטה פרויקטים רבים של מחקר ופיתוח לפי הזמנות או בשיתוף פעולה עם התעשייה הביטחונית וחברות ישראליות אחרות וכן חברות אמריקאיות ואירופיות. סך כל תקציבי המחקר והפיתוח שסגל האוניברסיטה גייס מקרנות תחרותיות וגורמי תעשייה הם למעלה מ-45 מיליון ש"ח לשנה (לא כולל שכר החוקרים שהם חברי הסגל הבכיר).

האוניברסיטה מפעילה את חברת יישום, אריאל בע"מ. החברה היא הכלי לבחינה, פיתוח ומסחור הקניין הרוחני של האוניברסיטה וחוקריו. המצאות אלו הן בתחומים מגוונים כגון ביולוגיה וביו-רפואה, הנדסת כימיה וביוטכנולוגיה, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, תוכנה, הנדסת חומרים, אופטיקה ותקשורת, מכטרוניקה ורובוטיקה, ביטחון המולדת ועוד.

בתחקיר "כלכליסט" באוקטובר 2016 פורסם שמאז שנת 2007 קיבלה אוניברסיטת אריאל כ-162 מיליון שקלים מהתקשרויות עם מוסדות המדינה, בעוד אוניברסיטאות אחרות זכו לסכומים נמוכים משמעותית[7].

אגודת הסטודנטים

אגודת הסטודנטים אוניברסיטת אריאל היא עמותה רשומה המאגדת את הסטודנטים הלומדים באוניברסיטת אריאל. האגודה פועלת לקדם את רווחת הסטודנטים בתחום החברתי, התרבותי והאקדמי, והיא הגוף הרשמי המייצג את ציבור הסטודנטים באוניברסיטת אריאל בפני הנהלת האוניברסיטה ובפני מוסדות חיצוניים. האגודה חברה בהתאחדות הסטודנטים הארצית. חברים באגודה 13,402 סטודנטים.

מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן

המו"פ האזורי שומרון ובקעת הירדן הוקם בשנת 1998 על ידי ד"ר יעקב אשל ביוזמת משרד המדע, התרבות והספורט, יחד עם המרכזים למחקר ופיתוח (מו"פ) ברחבי הארץ. המו"פ עוסק במחקרים בתחום מדעי הטבע והסביבה, מדעי החברה והחקלאות באזור. הוא ממוקם באוניברסיטת אריאל בשומרון, מקיים קשר הדוק עם האוניברסיטה וחוקריה ונתמך על ידה.

לאור אפיונו של האזור בתנאים גאוגרפיים, אקלימיים ודמוגרפיים ייחודיים פותחו תחומי הפעילות הבאים[8]:

  • מדעי הסביבה והחקלאות - מניעת זיהום מי התהום באקוויפר ההר; שימוש במי קולחין בחקלאות ותעשייה; אפיון המערכת ההידרולוגית באזור; שיפור מערכות השקיה והזנה בגידול הפרח אדמונית, ימי עיון והשתלמות לחקלאים באזור; יחס עובי - שטח - משך הגשם בשומרון, השפעת השקיה במי קולחין בשטחי מרעה.
  • מדעי החברה - לימוד המוטיבציה של דור ההמשך למתיישבי האזור להישאר ולהתגורר באזור; מעקב אחר קליטת עולים חדשים ביישובי האזור; שילוב משקים חקלאיים ביישובים קהילתיים בשומרון, מתיישבי הגבעות בשומרון ויהודה.
  • מחקרי יהודה ושומרון – עריכת כנס שנתי והוצאה לאור של קובץ שנתי של מחקרי יהודה ושומרון. המתקיים מדי שנה, החל משנת 1991.

מינואר 2009 עומדת בראש המרכז לפיתוח פרופ' מרים ביליג.

מרכז אריאל לחקר ביטחון ותקשורת

מרכז אריאל לחקר ביטחון ותקשורת הוקם ב-2010 על ידי ד"ר רון שלייפר. המרכז עוסק במחקר ובהוראה של נושאים שונים הקשורים בלוחמת מידע: לוחמת מחשוב, לוחמה פסיכולוגית ויחסי צבא תקשורת. המרכז מעניק מדי שנה את "פרס מולדובן לספרות ביטחונית" בסך 5,000 דולר לספר בעברית בנושאי צבא וביטחון[9].

הנדסאים באריאל

Raalariel14
בניין ראאב להנדסה בתכנון האדריכל מרדכי בן-חורין
Ariel University - Campus radio and the Students
הרדיו האוניברסיטאי וסטודנטים

"הנדסאים באריאל" היא מכללה טכנולוגית הפועלת בקמפוס האוניברסיטה מאז שנת 1989. תוארי ההנדסאי מוענקים בו מטעם האגף להכשרה ופיתוח כוח אדם במשרד הכלכלה – מה"ט, בשיתוף הנדסאים באריאל. מתקיימים בו גם קורסים של הסבה והכשרת אקדמאים לתחומים נדרשים וכן מסלול הנדסאי-אקדמאי לצבירת נקודות אקדמיות במהלך לימודי ההנדסאים, ולימודי מכינה טכנולוגית, לקראת לימודים לתואר הנדסאי. המרכז מחולק לשניים: לימודי הנדסה וטכנולוגיה ולימודי עיצוב, תקשורת ואדריכלות.

תחומי לימוד:

לימודי תעודה

באוניברסיטה מתנהלים לימודי תעודה בתחומים הבאים:

לימודי חוץ והמשך

יחידה ללימודי חוץ
היחידה ללימודי חוץ של אוניברסיטת אריאל בשומרון

היחידה ללימודי חוץ והמשך של אוניברסיטת אריאל בשומרון מקיימת לימודים בקמפוס באריאל ובתל אביב, ומתמחה בארגון ופיתוח תוכניות לימוד בתחומי ידע רבים ומגוונים, כגון:

מדרשות תורניות

Ariel041
הקרוואנים המשמשים למגורי הסטודנטים

בתחילת דרכה של המכללה האקדמית יהודה ושומרון, כשלוחה של אוניברסיטת בר-אילן, הונהגה בה חובת קורסי מורשת ישראל. כחלופה לקורסי מורשת פועלות באוניברסיטה מספר מדרשות תורניות לנשים ושתי תוכניות שילוב לגברים.

  • "מדרשת אלומה" היא המדרשה הראשונה שנפתחה במסגרת זו על ידי הרב יחזקאל פרנקל. התוכנית נפתחה בשנת הלימודים התשס"ב (2002). המדרשה משתייכת למוסדות "ישיבת ברכת יוסף" באלון מורה ונשיאה הוא הרב אליקים לבנון. בראש המדרשה עומדות הרבניות שלומית שילר ואתי אלסטר.
  • מדרשת "נצר אריאל" ממוקמת באוניברסיטה. המדרשה הוקמה על ידי מתיישבי נצרים שעברו לגור באריאל לאחר שפונו מיישובם במסגרת תוכנית ההתנתקות, מתוך מגמה להתחבר אל העיר אריאל ואל המרכז האוניברסיטאי. המדרשה הוקמה יחד עם בית המדרש לבנים "עוז רועי" לזכר רועי קליין, בשנת התשס"ז (2007). בראש בית המדרש עומד הרב ציון טוויל, רב היישוב נצרים לשעבר וראש ישיבת "נצר מטעי" שהתמקמה באריאל, ובראש המדרשה עומדת רעייתו אפרת טוויל. בשנת הלימודים התש"ע (2010) למדו בשתי המסגרות כ-280 תלמידים. המדרשה ובית המדרש מיועדים לסטודנטיות ולסטודנטים מרקע דתי המעוניינים להמיר את לימודי החובה במסגרת המחלקה למורשת ישראל בלימודים תורניים. המדרשה פועלת בעיקר בערבים. המשתתפים מחויבים ליטול חלק גם בפעילות בלתי פורמלית הכוללת שבתות, ימי עיון, סיורים ומסיבות ראש חודש וחגים. התוכנית מוכרת לצבירת נקודות זכות אקדמיות.
  • תוכנית שילובים - ביוזמת ישיבת הר ברכה. התוכנית מעניקה כלים להתמודדות עם האתגרים שבלימודים באקדמיה, הקמת משפחה והשתלבות בשוק העבודה תוך שילוב לימוד תורה משמעותי. התלמידים בה מקבלים פטור מרוב[11] קורסי החובה במורשת ישראל וסיוע כלכלי בתקופת הלימודים. בתוכנית לומדים סטודנטים וסטודנטיות לכל התארים, החל מתואר ראשון ועד ד"ר[12].

שיתופי פעולה בינלאומיים

אריאל בצילום מהאוניברסיטה
מראה העיר אריאל בצילום מכיוון הקמפוס העליון, הניצב על אחת משתי הגבעות הגבוהות בעיר. הבניין הגדול והחדש במרכז התמונה הוא הספרייה של האוניברסיטה. שורת הבניינים בימין התמונה הם המעונות החדשים שנבנו בהסכם "בנה-הפעל-העבר".

האוניברסיטה חברה בארגון האוניברסיטאות העולמי של אונסק"ו[13] וחתום על הסכם שיתוף פעולה אקדמי עם למעלה מ-50 מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי העולם[14][15]. קיים שיתוף פעולה בין אוניברסיטת טורונטו לבין האוניברסיטה במסלול לתואר שני במנהל עסקים MBA[16]. הקורסים הנלמדים באוניברסיטה מוכרים במסגרת לימודי רפואה כללית .M.D תואר של האיחוד האירופי בשיתוף הפעולה בין אוניברסיטת תל אביב לבין אוניברסיטת UPJS אשר בסלובקיה. הלימודים משולבים בין ישראל לסלובקיה במסגרתו לומדים שנתיים באוניברסיטת אריאל ובבית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב לאחר מכן, 4 שנים נוספות בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת UPJS כתלמידים מן המניין[17].

החל משנת 2006 מתקיים באוניברסיטת אריאל אולימפיאדת מתמטיקה[18]. מינואר 2008 היא נפתחה למתחרים מארצות נוספות. בשנת 2010 נערכה אולימפיאדת מתמטיקה וירטואלית בינ"ל[19].

בשנת 2008 הוקם באוניברסיטה הסניף האקדמי הראשון בישראל של האיגוד העולמי לניהול סיכונים פיננסיים (GARP)[20] האיגוד הגדול בעולם בתחום ניהול סיכונים פיננסיים. הסניף מקיים כנסים וקורסים בינלאומיים בניהול סיכונים באוניברסיטה[21].

בשנת 2011 חתם המרכז האוניברסיטאי אריאל על הסכם שיתוף פעולה עם האוניברסיטה הפדרלית אורל (UrFU)[22][23] ומרכז ההשקעות סקולקובו המכונה "עמק הסיליקון" הרוסי. בעקבות הסכם זה יוקם בארץ "מרכז ישראל-סקולקובו" (Israel Skolkovo Gateway), שיעניק לחברות ישראליות גישה אל משאבי ההון וכוח האדם של סקולקובו[24]. בנוסף, האוניברסיטה משמשת כנציגת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשיתוף הפעולה המדעי עם האקדמיה הרוסית למדעים.

האוניברסיטה משתתפת בפרויקט מסע במסגרתו מגיעים סטודנטים יהודים מרחבי העולם לתקופה של סמסטר עד שנה ללמוד באריאל[25], כ-30% מהסטודנטים המגיעים ללמוד באריאל עולים לישראל בסיום הפרויקט[26].

היסטוריה

המוסד הוקם בשנת 1982 כמכללה בשם "המכללה האקדמית יהודה ושומרון" בחסות ובפיקוח אקדמי של אוניברסיטת בר-אילן. מאז 2005 החל לפעול באופן עצמאי בשם "המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון".

שדרוג ממכללה לאוניברסיטה

Ariel University sign
שלט הכניסה לאוניברסיטה
Ariel University Center of Samaria Symbol
סמל המוסד לפני הפיכתו לאוניברסיטה
גן התעשייה אריאל
המבנים המשמשים את אוניברסיטת אריאל בשומרון תוכננו תחילה כמבני תעשייה, אך הוסבו לכיתות לימוד טרם החל השימוש בהם

במאי 2005, בעת כהונתו של אריאל שרון כראש הממשלה, התקבלה החלטת ממשלה לפעול להסבת המכללה לאוניברסיטה (צעד שפירושו קבלת תקציבי מחקר מהמדינה והזכות להעניק תואר דוקטור). היועץ המשפטי לממשלה קבע שנושא זה נמצא בסמכות הבלעדית של מל"ג יו"ש שתחליט לאחר שתקבל את חוות הדעת של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת). בהתאם לכך הקימה שרת החינוך, לימור לבנת, ועדה להערכה אקדמית של הנושא, ובה שישה מדענים, משש אוניברסיטאות בישראל, ומתחומי מדעים שונים. חברי הוועדה היו הפרופסורים עמוס אלטשולר (יושב ראש), דניאל שפרבר, ישראל אומן, יובל נאמן, מאיר וילצ'ק ודוד חסון. דו"ח הוועדה קבע כי המכללה מתפקדת למעשה כאוניברסיטה לכל דבר. הוועדה המליצה להעניק למכללה הכרה זמנית כאוניברסיטה למשך שלוש שנים והמליצה שבתקופה זו יהיה שם המוסד "מרכז אוניברסיטאי", כדי שניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור אם המכללה לא תעמוד בתנאים שהועמדו לה[27].

על פי הנחיות הוועדה, שהתנתה את ההכרה כ"מרכז אוניברסיטאי" בהפעלת ארבע תוכניות לתואר שני, נוספו בקיץ 2007 שני מסלולי תואר שני כתוספת לשניים שכבר פעלו. לאור זאת הודיעה מל"ג יו"ש כי אישרה לשנות את שם המכללה ל"מרכז אוניברסיטאי". שינוי השם אושר גם על ידי רשם העמותות[28] והתקבל בברכה על ידי ראש הממשלה, אהוד אולמרט[29]. המועצה להשכלה גבוהה הכריזה שאינה מכירה בשינוי השם כיוון שלטענתה לא ניתן אישור המפקד הצבאי ועד ינואר 2010 הכירה המועצה בתארים שהתקבלו במוסד תוך ציון העובדה שהשימוש בשם "המרכז האוניברסיטאי" אינו מוסכם עליה. המוסד המשיך להיות מתוקצב כמכללה (ללא תמיכת ות"ת בפעילות המחקרית המתקיימת בו).

בראשית 2010 אישר שר הביטחון אהוד ברק לאלוף פיקוד המרכז להכיר במוסד כמרכז אוניברסיטאי כחלק מתהליך הפיכת המוסד לאוניברסיטה בעתיד[30]. על פי אותה החלטה אמור היה המרכז באריאל להפוך לאוניברסיטה ביולי 2012[31].

בדצמבר 2011 אושר למרכז האוניברסיטאי, כמו גם לארבע מכללות, להעניק לאנשי סגל תואר פרופסור. המל"ג סייגה אישור זה בדרישה כי במכללה יהיו לפחות חמישה פרופסורים בתחום של המועמד שהמכללה מבקשת להעניק לו את התואר.[דרוש מקור]

בתחילת 2012 הגישה ועדת המעקב של מל"ג יו"ש (בראשותו של עמוס אלטשולר, שפעלה כהמשך לוועדה בראשותו שהוקמה בשנת 2005), דו"ח שקבע כי המרכז באריאל עומד בכל הקריטריונים הנדרשים להפוך לאוניברסיטה[27]. חרף זאת, ביולי 2012 המליצה הוועדה לתכנון ולתקצוב, בראשות מנואל טרכטנברג, על הארכת ההכרה במוסד כ"מרכז אוניברסיטאי" מבלי לשנות את מעמדו הנוכחי עד למאי 2013[32]. בדיון ציבורי שהתפתח בעקבות העיסוק בסוגיה זו, קראו ראשי האוניברסיטאות שלא להכיר במרכז באריאל כאוניברסיטה[33], אך בקרב שרים וחברי כנסת זכה המהלך לתמיכה. ב-17 ביולי 2012 החליטה מל"ג יו"ש על הפיכת המרכז האוניברסיטאי אריאל לאוניברסיטה[34]. לשם השלמת המהלך נדרש אישורו של אלוף פיקוד המרכז. באוגוסט 2012 הגישו האוניברסיטאות האחרות (למעט אוניברסיטת בר-אילן) עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה, והעתירה נדחתה בדצמבר 2013[35]. בספטמבר החליטה הממשלה להנחות את אלוף פיקוד המרכז לאשר את ההחלטה, בכפוף לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה. ב-24 בדצמבר 2012 קבע היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין כי אין מניעה שמפקד הפיקוד יאשר את המהלך, ולמחרת חתם אלוף פיקוד המרכז, ניצן אלון, על הפיכת המרכז האוניברסיטאי לאוניברסיטה. בעקבות כך שינה המוסד את שמו לאוניברסיטת אריאל בשומרון.

המשך התפתחות

ב-12 בפברואר 2018 אושר בכנסת תיקון לחוק המועצה להשכלה גבוהה, לפיו סמכות המועצה להשכלה גבוהה תחול, החל מפברואר 2019, גם על מוסדות ישראליים ביהודה ושומרון, ובהם אוניברסיטת אריאל (ובכך יתבטל הצורך במל"ג יו"ש)[36].

ביוני 2017 תרמו בני הזוג מרים ושלדון אדלסון 20 מיליון דולר להקמת פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, וזו נקראה על שמם[37][38].

ביולי 2018 אישרה ות"ת הקמה של פקולטה לרפואה[39], אך החלטה זו בוטלה בפברואר 2019[40]. לאחר שבוע מל"ג יו"ש אישרה את הקמת הפקולטה ללא אישור ות"ת[41], ובאפריל 2019 אושרה ההחלטה גם במל"ג[42].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 לפי טבלה 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תשע"ד (2013-2014)
  2. ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"ג נספח 4
  3. ^ הקרן לעידוד השכלה גבוהה בפריפריה, באתר הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים
  4. ^ אודות אוניברסיטת אריאל
  5. ^ אתר "המרכז האוניברסיטאי אריאל"
  6. ^ אתר משרד המדע והטכנולוגיה
  7. ^ ספי קרופסקי, כך הפכה המדינה את אריאל לאוניברסיטה המתוגמלת בישראל, באתר כלכליסט, 7 באוקטובר 2016
  8. ^ מקור: אתר משרד המדע
  9. ^ אתר "מרכז אריאל לחקר ביטחון ותקשורת"
  10. ^ ניהול סיכונים פיננסיים במרכז האוניברסיטאי אריאל
  11. ^ כללי זכאות לפטור מקורס מורשת
  12. ^ תוכנית שילובים באתר הישיבה; כתבה מערוץ 7 אף על פי כן - הר ברכה מציגה: ד"ר ראשון
  13. ^ מוסדות להשכלה גבוהה החברים בארגון האוניברסיטאות הבינלאומי
  14. ^ מוסדות להשכלה גבוהה שלהם הסכם לשת"פ אקדמי עם המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון
  15. ^ שיתופי פעולה עם מוסדות להשכלה גבוהה ברחבי בעולם
  16. ^ קנדה וישראל ימשיכו בשיתוף פעולה אקדמי
  17. ^ לימודי רפואה כללית - מסלול משולב ישראל וחו"ל
  18. ^ האולימפיאדה באריאל
  19. ^ אולימפיאדת מתמטיקה וירטואלית בינ"ל
  20. ^ ראו. הערך האיגוד העולמי לניהול סיכונים פיננסיים בוויקיפדיה באנגלית
  21. ^ אתר Global Association of Risk Professionals במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון הסניף האקדמי של ישראל
  22. ^ ראו. הערך האוניברסיטה הפדרלית אורל בוויקיפדיה באנגלית
  23. ^ בכירים מרוסיה בכנס מיוחד לסטארט אפים ישראלים: "שתפו איתנו פעולה"
  24. ^ נחתם נחתם הסכם שת"פ בין המרכז האוניברסיטאי אריאל לסקולקובו - "עמק הסיליקון" הרוסי
  25. ^ המרכז האוניברסיטאי אריאל מארח סטודנטים מחבר העמים
  26. ^ שליש ממשתתפי פרויקט 'נתיב-מסע' של המרכז האוניברסיטאי אריאל עושה עליה עם סיומו
  27. ^ 27.0 27.1 דו"ח ועדת המעקב של המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון, ינואר 2012 קובץ PDF
  28. ^ תעודה לשינוי שם של עמותה
  29. ^ מורן זליקוביץ', אולמרט לא מחכה למל"ג: ברכות לאוני' אריאל, באתר ynet
  30. ^ פנחס וולף‏, ברק אישר: מכללת אריאל תהפוך לאוניברסיטה, באתר וואלה! NEWS
  31. ^ נדב שרגאי, ‏הפעם החרם כבר לא עבד, באתר ישראל היום, 14 בינואר 2011
  32. ^ טלילה נשר, הבקשה נדחתה - המרכז האקדמי באריאל לא יהפוך לאוניברסיטה, באתר הארץ, 4 ביולי 2012
    ליאור דטל, טרכטנברג נגד סער ושטייניץ: הכרה במכללת אריאל כאוניברסיטה - נזק, באתר TheMarker‏, 16 ביולי 2012
  33. ^ אסף שטול-טראורינג, נשיאי כל האוניברסיטאות לנתניהו: מנע הקמת אוניברסיטה באריאל, באתר הארץ, 27 ביוני 2012
  34. ^ תומר ולמר, מעבר לקו הירוק: אושרה אוניברסיטה באריאל, באתר ynet, 17 ביולי 2012
  35. ^ בג"ץ 6168/12 האוניברסיטה העברית בירושלים ואחרים נ' המועצה להשכלה גבוהה יהודה ושומרון ואחרים, ניתן ב-24 בדצמבר 2013
  36. ^ אושר סופית: המל"ג יוכל להפעיל את סמכויותיו גם באזור יהודה והשומרון, באתר הכנסת, 12 בפברואר 2018.
  37. ^ ליאור דטל, רוני לינדר-גנץ, תרומת ענק ופקולטה לרפואה על שם אדלסון: בנט מכפיל את אוניברסיטת אריאל, באתר TheMarker‏, 18 ביוני 2017
  38. ^ צעד נוסף בדרך לפתיחת בית ספר לרפואה באריאל, באתר ישראל היום, 23 בנובמבר 2017
  39. ^ אדיר ינקו, אושרה הקמת פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, באתר ynet, 18 ביולי 2018
  40. ^ עמרי זרחוביץ', ‏אכזבה לבנט: בוטל האישור להקים בית ספר לרפואה באריאל, באתר גלובס, 7 בפברואר 2019
  41. ^ אדיר ינקו, הישג לבנט: מל"ג-יו"ש אישרה את הקמת הפקולטה לרפואה באריאל, באתר ynet, 13 בפברואר 2019
  42. ^ המל"ג אישרה: תקום פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, באתר גלובס, 11 באפריל 2019
אגודת הסטודנטים אוניברסיטת אריאל

אגודת הסטודנטים באוניברסיטת אריאל היא עמותה רשומה ומלכ"ר המאגדת את הסטודנטים הלומדים באוניברסיטת אריאל. האגודה פועלת לקדם את רווחת הסטודנטים בתחום החברתי, התרבותי והאקדמי, והיא הגוף הרשמי המייצג את ציבור הסטודנטים באוניברסיטת אריאל בפני הנהלת האוניברסיטה ובפני מוסדות חיצוניים. האגודה היא חברה מלאה בהתאחדות הסטודנטים הארצית.

אוניברסיטה ציבורית

אוניברסיטה ציבורית היא אוניברסיטה שרוב המימון שלה ממשלתי וזה לעומת אוניברסיטה פרטית שהמימון שלה הוא פרטי והיא צריכה לכסות את העלויות שלה בעצמה. המושג של אוניברסיטה ציבורית נפוץ במיוחד בארצות הברית שם האוניברסיטאות מחולקות לציבוריות ופרטיות.

במדינות שונות בעולם האוניברסיטאות המרכזיות הן ממשלתיות או פרטיות כמפורט בהמשך.

אלי כהן (פוליטיקאי, 1949)

אלי כהן (נולד ב-29 במאי 1949 בירושלים) הוא אמן קראטה ואיש עסקים, שכיהן כחבר הכנסת החמש עשרה מטעם מפלגת הליכוד, שגריר ישראל ביפן, ויו"ר הוועד הפועל של אוניברסיטת אריאל בשנים 2013-2010.

אריאל

העיר אֲרִיאֵל היא התנחלות השוכנת בלב השומרון, ליד כביש 5. היא הוקמה בשנת 1978, והוכרזה כעיר בשנת 1998. העיר ממוקמת בגובה הנע, בין 570 מטר מעל פני-הים בנקודה הנמוכה ביותר ועד לגובה של כ-706 מטר מעל פני-הים בנקודה הגבוהה ביותר. מבחינה טופוגרפית היא בנויה על גבעה המשתרעת לאורך כ-12 ק"מ.

אוכלוסיית אריאל היא חילונית ברובה. בעיר נמצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון.

אריאל (פירושונים)

אריאל הוא שם עברי, המשמש כשם פרטי (הן לגברים והן לנשים) וכשם משפחה. אטימולוגיית השם היא "האריה של האל". השם הוא אחד מכינוייה של ירושלים, וכן של בית המקדש.

האם התכוונתם ל...

בנצי ליברמן

בנצי ליברמן (נולד ב-1959) כיהן מנהל רשות מקרקעי ישראל, ראש המועצה האזורית שומרון, יושב ראש מועצת יש"ע וראש מנהלת תנופה.

דני אילון

דניאל (דני) אילון (נולד ב-17 בדצמבר 1955) הוא דיפלומט ופוליטיקאי ישראלי, שכיהן כסגן שר החוץ בממשלת ישראל וכחבר כנסת מטעם ישראל ביתנו בכנסת ה-18. בעבר כיהן כשגריר ישראל בארצות הברית.

הרצל בודינגר

הרצל בודינגר (נולד ב-7 במאי 1943) היה המפקד ה-12 של חיל האוויר, מינואר 1992 ועד יולי 1996.

לאחר שירותו הצבאי שימש בכמה תפקידים אזרחיים, ובהם נשיא ויו"ר דירקטוריון חברת ראדא תעשיות אלקטרוניות, נשיא עמותת חיל האוויר, יו"ר דירקטוריון העמותה הישראלית להגנה בפני טילים, יו"ר מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל ויו"ר אוניברסיטת אריאל.

לבודינגר תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן, והוא בוגר קורס מנהל מתקדם באוניברסיטת הרווארד.

ועד ראשי האוניברסיטאות

ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) הוא גוף שהוקם באמצע שנות ה-60 וכולל את הנשיאים, הרקטורים והמנהלים של שבע אוניברסיטאות המחקר בישראל: הטכניון, האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב. האוניברסיטה הפתוחה היא במעמד משקיף.

הוועד עוסק בנושאי מדיניות המשותפים לכל האוניברסיטאות בישראל: שכר הסגל האקדמי, שכר הלימוד, גודל ההקצבה לקרן קשרי מדע בינלאומיים, מדיניות קבלת סטודנטים וכדומה. נציגים מכל האוניברסיטאות שבוועד מפקחים על פעילות של מרכז ארצי לבחינות ולהערכה שנוסד על פי החלטת הוועד בשנת 1981.

הוועד מוציא לאור כתב עת בשם "אקדמיה", ובו מאמרים בנושאי פעילותו של הוועד, מאמרים בנושאי שיטות הוראה ומחקר, וידיעות על הנעשה באוניברסיטאות.

יושב ראש ור"ה הנוכחי הוא פרופ' רון רובין, נשיא אוניברסיטת חיפה. אחדים מקודמיו הם פרופ' יוסף קלפטר מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' פרץ לביא מהטכניון, פרופ' מנחם בן-ששון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' רבקה כרמי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופרופ' אהרון בן זאב מאוניברסיטת חיפה.

מקום מושבו של הוועד הוא בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 2012 פעל הוועד נגד ההכרה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון כאוניברסיטה, אך עמדתו לא התקבלה. הוועד לא קיבל לשורותיו את אוניברסיטת אריאל בשומרון. בשנת 2018 פעל הוועד למניעת הקמתה של פקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל בשומרון, אך גם הפעם נכשל.בשנת 2018 יצא הוועד נגד הקוד האתי לאוניברסיטאות שגובש במועצה להשכלה גבוהה. באותה שנה יצא הוועד נגד ההחלטה לאפשר למרכז הבינתחומי הרצליה לפתוח מסלול לתואר דוקטור למשפטים.

יגאל כהן-אורגד

יגאל כהן-אורגד (30 באוגוסט 1937 – 27 באוגוסט 2019) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כשר וחבר הכנסת. בעשור השני של המאה ה-21 כיהן כנגיד אוניברסיטת אריאל בשומרון.

יוסף בן-שלמה

יוסף בן שלמה (1930 - 21 באפריל 2007) היה חוקר בתחום הקבלה והפילוסופיה, תחום התמחותו היה הפילוסופיה של הדת, והוא קנה שם עולמי במומחיותו למשנת הפילוסוף ברוך שפינוזה, אשר לכמה מספריו כתב מבואות חשובים. היה מן הידועים בהוגי הדעות הישראלים, ודובר בולט של "גוש אמונים". היה פרופסור מן המניין בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. נמנה עם מייסדי אוניברסיטת אריאל בשומרון.

יעקב אשל

יעקב אשל (ב' באלול תרצ"ה, 30 באוגוסט 1935 - י"ד בתשרי תשס"ט 12 באוקטובר 2008) היה ממייסדי מכללת אריאל (לימים אוניברסיטת אריאל), ומנהל המרכז למחקר ופיתוח אזורי - השומרון ובקעת הירדן. כמו כן יזם את 18 כנסי מחקרי יהודה ושומרון שב-16 מהם ערך את ספר הכנס. בעריכתו יצאה לאור סדרת הספרים של מחקרי יהודה ושומרון, הכוללת מעל ל-1,000 מחקרים בתחומי מקרא, היסטוריה, ארכאולוגיה, מדעי החברה ומדעי כדור הארץ.

תרם לקליטת עולים חוקרים מחבר המדינות. הוא שילב את חלקם במחקר ובהוראה במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. קליטתם במוסדות אקדמיים אחרים לא הייתה קלה מפאת חוסר תקנים ומכסות. רבים מהם מרצים וחוקרים באריאל והם נתנו למרכז את ייחודו המדעי.

מדרשת בינת

מדרשת בינת היא מדרשה תורנית לנשים בשבות רחל. המדרשה הוקמה בחודש אלול תשס"א. תוכנית הלימודים הרגילה של המדרשה כוללת לימודי קודש. מלבדה, קיימות שתי מסגרות לימודים אקדמיות ללימוד במוסדות מחוץ למדרשה: במכללת אורות שבאלקנה ובאריאל . לימודי הקודש במדרשה מוכרים במוסדות האקדמיים ונחשבים למילוי חלק מחובות הלימודים לתואר האקדמי. התוכנית הרגילה כוללת גם הכנה לחיי משפחה ונמשכת שנה אחת. מספר התלמידות של המדרשה בשנת 2008 עולה על מאה, וכך גם בשנת 2018.

ראש המדרשה הוא הרב רונן טמיר, בוגר הישיבה בשילה, נשוי ואב לתשעה ילדים.

נשיא המדרשה הוא הרב מיכאל ברום אשר יזם את רעיון הקמת המדרשה.

מרים ביליג

מרים ביליג היא פרופסור-חבר נלווה באוניברסיטת אריאל בשומרון בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. בתחומי המחקר וההוראה היא מתמקדת בנושאי חקר קהילות, סוציולוגיה אורבנית ופסיכולוגיה סביבתית.

משה ארנס

משה (מישה) ארנס (27 בדצמבר 1925, י' בטבת תרפ"ו – 7 בינואר 2019, א' בשבט תשע"ט) היה מהנדס אווירונאוטיקה ופוליטיקאי ישראלי. כיהן כשר הביטחון ושר החוץ בממשלות ישראל, שגריר ישראל בארצות הברית, יושב ראש ועדת חוץ וביטחון, וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. היה פרופסור חבר בטכניון, סמנכ"ל התעשייה האווירית, חתן פרס ביטחון ישראל וחתן פרס הדיפלומטיה הישראלית.

צביקה סלונים

צביקה (צבי) סלונים (1934 - 7 באוגוסט 2019) היה ממנהיגי תנועת ההתנחלות ביש"ע, שימש דובר ומזכיר גוש אמונים ומראשוני המתיישבים בשומרון, ממייסדי מכללת יהודה ושומרון (שהפכה לימים לאוניברסיטת אריאל בשומרון) וראש מדרשת ארץ ישראל בקדומים.

קלינאי תקשורת

קלינאי תקשורת הוא בעל מקצוע פרא-רפואי העוסק באבחון, טיפול ושיקום של אנשים עם לקויות שונות בתקשורת אישית, ובכללן לקויות בדיבור, בהבנה או בהבעת שפה מדוברת, לקויות בתקשורת לא מילולית ולקויות קריאה וכתיבה. מרבית קלינאי התקשורת הוותיקים הוכשרו לטיפול חלקי או ייחודי בקרב האוכלוסייה הנזקקת לטיפולים אלו.

רון נחמן

רון נחמן (6 באוגוסט 1942 - 18 בינואר 2013) היה ראש עיריית אריאל, חבר הכנסת ה-13 מטעם הליכוד וחבר מועצת הנפט בישראל. לאחר פטירתו הוחלט על זכייתו בפרס ישראל לשנת תשע"ג בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה.

שאול יהלום

שאול נחום יהלום (נולד ב-27 בספטמבר 1947) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת המפד"ל בכנסות ה-13 עד ה-16, שכיהן כשר התחבורה בשנים 1998–1999.

אוניברסיטאות בישראל
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראלהאוניברסיטה העברית בירושליםמכון ויצמן למדעאוניברסיטת בר-אילןאוניברסיטת תל אביבאוניברסיטת חיפהאוניברסיטת בן-גוריון בנגבהאוניברסיטה הפתוחה • אוניברסיטת אריאל בשומרון Sciences humaines.svg
נשיאי אוניברסיטת אריאל בשומרון
עוזר שילדדן מאירשטייןיהודה דנון

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.