אוניברסיטאות בישראל

תשע אוניברסיטאות ישראליות עוסקות במחקר ובמתן השכלה גבוהה. כולן מפוקחות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

לצד האוניברסיטאות בישראל פועלות 49 מכללות אקדמיות, העוסקות במתן השכלה גבוהה, אך לרוב אינן עוסקות במחקר. האוניברסיטאות והמכללות בישראל פועלות בפיקוח המועצה להשכלה גבוהה. בשנת 2006 למדו בהן כ־245 אלף סטודנטים, והמקצועות המבוקשים ביותר היו רפואה ומשפטים.

הקריטריונים המרכזיים המשמשים את האוניברסיטאות בישראל למיון ולסינון המועמדים הם תעודת בגרות והבחינה הפסיכומטרית[1].

Technion
משכנו הראשון של הטכניון בשכונת הדר הכרמל, בצילום משנת 1913

האוניברסיטאות בישראל

תשע בסך הכול, וכולן אוניברסיטאות מחקר.

מוסד מיקום שנת ייסוד מספר הסטודנטים בשנת ה'תשע"ד נשיא/ה הערות דירוג שאנגחאי לשנת 2018
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל חיפה 1924 13,703 פרץ לביא קמפוס ראשי בקריית הטכניון בנווה שאנן, הפקולטה לרפואה נמצאת בבת גלים, בסמוך למרכז הרפואי רמב"ם 93
האוניברסיטה העברית בירושלים ירושלים 1925 20,624 אשר כהן שלושה קמפוסים בירושלים, אחד ברחובות, קמפוס משנה בבית דגן וכן המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת 101-150
מכון ויצמן למדע רחובות 1949 1,080 דניאל זייפמן מעניקה תואר שני ומעלה בלבד 101-150
אוניברסיטת בר-אילן רמת גן 1955 24,453 אריה צבן מפעילה גם את הפקולטה לרפואה בצפת 401-500
אוניברסיטת תל אביב תל אביב 1956 27,191 יוסף קלפטר   151-200
אוניברסיטת חיפה חיפה 1963 כ-20,000 (2017) רון רובין כולל קמפוס הנמל ומתקני מחקר בכל אזור הצפון. ב-2017 הוכרז על איחוד צפוי עם מכללת אורט בראודה בכרמיאל ומכללת ויצו וכן בניית מגדל מחקר במרכז הרפואי רמב"ם 601-700
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב באר שבע 1969 19,902 רבקה כרמי קמפוסים נוספים בשדה בוקר ובאילת 401-500
האוניברסיטה הפתוחה רעננה 1976 47,713 מימי אייזנשטדט קמפוס ראשי ברעננה, כ-70 מבנים ברחבי הארץ. לא מעניקה תואר דוקטור לא מדורגת 
אוניברסיטת אריאל בשומרון אריאל 1982 (הוכרזה כאוניברסיטה ב-2012) 15,000 יהודה דנון האוניברסיטה ממוקמת מחוץ לקו הירוק. 801-900

חיפה היא העיר היחידה בארץ לה קמפוסים ראשיים של שתי אוניברסיטיאות שונות: הטכניון, ואוניברסיטת חיפה.

בשנת 2005 ממשלת ישראל אישרה את הקמתה של אוניברסיטה חדשה בגליל; בהמשך החלה אוניברסיטת בר-אילן בהקמת בית ספר לרפואה, והחל משנת הלימודים תשע"ב (2011) פועלת הפקולטה לרפואה בצפת מטעם בר-אילן.

נכון ל-2017, כל האוניברסיטאות בישראל הן אוניברסיטאות ציבוריות.

השינוי במספר הסטודנטים הכולל בישראל

Sherman Bldg
בניין המנהלה בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית
שנה מספר הסטודנטים הכולל
1948 כ-1,600
1958 כ-9,000
1970 כ-35,000
1980 כ-56,000
1990 כ-76,000
2000 כ-166,000
2006 כ-245,000
2013 כ-300,600
Machlaka
המחלקה למתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן
Haifa U Rabin Building
בניין רבין, אוניברסיטת חיפה

נכון לשנת 2018, 49.9% מהאוכלוסייה בין הגילאים 25 עד 64 מחזיקים בתואר אקדמי (כולל מכללות). לפיכך, ישראל היא במקום השלישי מבין המדינות המשכילות בעולם[2].

מסלולים מיוחדים

באחדות מהאוניברסיטאות בישראל מתקיימים, בצד מסלולי הלימוד הרגילים, מסלולים מיוחדים:

  • מסלולי לימוד מיוחדים ומקוצרים פתוחים בפני אנשי מערכת הביטחון, הממומנים על ידי שרותי הביטחון. אנשי אקדמיה מתחו ביקורת על מסלולי הלימוד הייחודיים לקצינים, בטענה שהם רק הסדר נוח לשיפור תנאי השירות, ואינם חושפים את הלומדים לעושר הדעות באוניברסיטה ולקושי אקדמי אמיתי[3].
בקורס טיס משולבים לימודים אקדמיים, ובסיומו מקבלים הבוגרים גם תואר ראשון מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בתוכנית תלפיות מסיימים הבוגרים תואר ראשון מורחב בפיזיקה, מתמטיקה ו/או מדעי המחשב מטעם האוניברסיטה העברית[4], בתוכנית ברקים מסיימים הבוגרים תואר ראשון ושני בהנדסת מכונות מטעם הטכניון ותואר כפול בהנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בתוכנית פסגות מסיימים הבוגרים תואר ראשון בהנדסה מטעם הטכניון, אוניברסיטת תל אביב או אוניברסיטת בן-גוריון, וכן בתוכנית חבצלות מקבלים הבוגרים תואר ראשון מטעם אוניברסיטת חיפה. גם בתום קורס חובלים ניתן למסיימים תואר ראשון בלימודים רב תחומיים, מטעם אוניברסיטת חיפה.
  • במרבית בתי הספר למנהל עסקים קיימות תוכניות לימוד מואצות חוץ תקציביות במסלולי מנהלים, בהן שכר הלימוד גבוה מהרגיל. תוכניות דומות קיימות גם בבתי הספר למינהל ציבורי. נגד תוכניות אלו נטען כי הן מובילות להפרטה של האקדמיה ולמכירת תארים.
  • מרבית הפקולטות לרפואה מפעילות תוכניות חוץ תקציביות לסטודנטים אמריקאים, בהן שכר הלימוד דומה לשכ"ל בארצות הברית. במסגרת תוכניות אלו הסטודנטים המשלימים את לימודי הרפואה בישראל בתוכניות המותאמות למערכת הרפואית בארצות הברית.

ארגוני העובדים והסטודנטים

ארגוני הסגל האקדמי הבכיר של האוניברסיטאות מאוגדים ב"מועצה המתאמת של הסגל האקדמי הבכיר", ארגוני הסגל האקדמי הזוטר שותפים ב"פורום המתאם של ארגוני הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות", וארגוני הסטודנטים שותפים ב"התאחדות הסטודנטים בישראל".

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שרה גורי-רוזנבליט (2000). נגישות להשכלה גבוהה: היבטים חברתיים ותהליכי מיון - ניירות עמדה. ירושלים: מכון ון ליר.
  2. ^ שירות כלכליסט, הישג מרשים לישראל: המדינה השלישית הכי משכילה בעולם, לפי ה-OECD, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2018
  3. ^ יוסף גרודזינסקי, צה"ל חסר השכלה, הארץ,25 בינואר 2007
  4. ^ http://www.talpiot.mod.gov.il/traing/Pages/default.aspx, www.talpiot.mod.gov.il
אוניברסיטה

אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.

אוניברסיטה ציבורית

אוניברסיטה ציבורית היא אוניברסיטה שרוב המימון שלה ממשלתי וזה לעומת אוניברסיטה פרטית שהמימון שלה הוא פרטי והיא צריכה לכסות את העלויות שלה בעצמה. המושג של אוניברסיטה ציבורית נפוץ במיוחד בארצות הברית שם האוניברסיטאות מחולקות לציבוריות ופרטיות.

במדינות שונות בעולם האוניברסיטאות המרכזיות הן ממשלתיות או פרטיות כמפורט בהמשך.

אקדמיה

אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם. כיום מתייחס המונח בעיקר למוסדות להשכלה גבוהה.

דוקטור

דוקטור (בקיצור, ד"ר), או "תואר שלישי", הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.

המילה דוקטור מקורה בשפה הלטינית: בלטינית הקלאסית פירושה היה מורה, ובלטינית של ימי הביניים מלומד ויועץ דתי. המשמעות הנוכחית, של המחזיק בתואר גבוה באוניברסיטה, התקבעה בסוף המאה ה-14 [2].

דוקטור לשם כבוד

דוקטור לשם כבוד (בלטינית: .Dr. h. c) הוא תואר כבוד שמעניק מוסד אקדמי, לרוב אוניברסיטה, כדי לכבד אישים שהוא חפץ ביקרם. התואר מוענק לאות הוקרה על הישגים בתחום המדע, על תרומה מיוחדת לחברה או על תרומה כספית נכבדה לאוניברסיטה.

השם העברי לתואר הוא תרגום honoris causa מלטינית.

אישים שזכו לכמה תוארי דוקטור לשם כבוד נושאים בתואר .Dr. h. c. mult.

אחד האירועים הבולטים של הענקת תואר דוקטור לשם כבוד בישראל הוא אירוע הענקת התואר לרמטכ"ל יצחק רבין מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, עם תום מלחמת ששת הימים. בטקס זה נשא רבין את נאום הר הצופים.

אוניברסיטת בר-אילן מעניקה תואר דוקטור לשם כבוד גם לארגונים. בארגונים הזוכים: מגן דוד אדום ותנועת הנוער בני עקיבא.

הנדסה

הנדסה היא שם כללי ליישום המדע לצורכי האנושות. מטרה זו מושגת על ידי ידע וניסיון שמנוצלים לתכנון וייצור של עצמים או תהליכים שימושיים. העוסקים בהנדסה נקראים מהנדסים. מקור המילה העברית "הנדסה" הוא בפרסית אמצעית ומשמעותה המקורית היא גאומטריה ובאופן מילולי, "למדוד".

המהנדס חייב לזהות ולהבין את המגבלות הרלוונטיות על מנת ליצור תכנון מוצלח. מגבלות אלה כוללות כמות משאבים מוגבלת, מגבלות טכנולוגיות/פיזיקליות, גמישות לתוספות ותכנונים עתידיים, ועוד גורמים כגון עלות, יכולת ייצור, יכולת תחזוקה, יכולות שיווק ואסתטיקה. על ידי הבנת מגבלות אלה, מהנדסים מזהים את הגבולות שבהם ניתן לייצר ולתפעל עצם או מערכת.

מהנדסים משתמשים בידע של מדע ומתמטיקה, ושל ניסיון רלוונטי, בשביל למצוא פתרונות סבירים לבעיות. יצירת מודל מתמטי של הבעיה, מאפשרת למהנדס לנתח את הבעיה באופן מעמיק ולבחון פתרונות אפשריים. אם מספר פתרונות סבירים קיימים, המהנדס מעריך את הפתרונות השונים על יתרונותיהם וחסרונותיהם, ובוחר בפתרון שתואם את הדרישות באופן הטוב ביותר.

בדרך כלל מנסים המהנדסים להעריך עד כמה טוב יתפקדו התכנונים שלהם לפני התחלת תהליך הייצור שלהם. בין השאר, הם משתמשים באבטיפוס, מודל מיניאטורי, סימולציה, מבחן הרס ומבחן לחץ. בדיקות אלה מאפשרות לוודא שהמוצר המוגמר יתפקד כראוי.

ישראל בן אמיתי

ישראל בן אמיתי (22 בנובמבר 1922 - 18 במרץ 2011) היה קצין תותחנים ראשי בצה"ל בדרגת אלוף-משנה, כיהן כמנכ"ל הראשון של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנת 1995 זכה באות יקיר באר שבע.

מדעי החיים

המושג מדעי החיים (Life Sciences) מתאר קבוצה של דיסציפלינות במדעי הטבע, העוסקות בחומר החי על פני כדור הארץ, בהתפתחות החיים, בהשלכות יצורים חיים על הסביבה וביחסי הגומלין בין יצורים חיים. המונח משמש בעיקר בהקשרים אקדמיים, כשמה של פקולטה להוראה ולמחקר; במרבית ההקשרים משמש המונח כמילה נרדפת לביולוגיה, אך בהקשרים אחרים מציין תחום רחב יותר, העשוי לכלול גם רפואה ומדעים נוספים.

מדעי הרוח

מדְעי הרוח הם תחומי הידע האנושי אשר עוסקים בחקר והתחקות אחר חוקיות הרוח בקיום. במובן זה, המונח "רוח" מכוון למכלול העקרונות שמהם מורכב העולם הלא-פיזי, שאין להכפּיפו לחוקיות סיבתית פשוטה, כמקובל בעולם הפיזי. המונח מדעי הרוח מקושר בדרך כלל לתחום ההוראה באוניברסיטאות, כאשר עומדת הפילוסופיה במרכז. כיום משויכים להוראת מדעי הרוח כלל המקצועות שאינם נוגעים בעולם הפיזי כמו מדעי החברה או המדעים המדויקים.

מוסמך אוניברסיטה

מוסמך אוניברסיטה הוא תואר אקדמי שאוניברסיטה מעניקה לאדם שסיים מסלול לימודים אקדמי מתקדם, הכולל בדרך כלל גם התנסות במחקר. תואר זה קרוי גם "תואר שני", משום שהוא השני בסדר הנפוץ של תארים אקדמיים שאדם יכול לקבל במסגרת אקדמית (לאחר תואר ראשון ולפני דוקטורט). תואר זה מוכר גם בשמות ובקיצורים של התארים המקבילים לו ברחבי העולם: "מאסטר", .M.A‏, .M.B.A‏, .M.P.A,

.LL.M‏, .M.S‏ ועוד, כאשר הקיצורים משתנים על-פי תחום הלימודים. הלומד לתואר מוסמך, מכונה לעיתים, בטכניון ובחלק ממדינות העולם, "מגיסטר". תואר "ד"ר לרפואה" (.M.D) הוא תואר שני מבחינה אקדמית, למרות שבוגריו נקראים "דוקטור".

בחלק מהאוניברסיטאות בישראל נהוגים שני מסלולים לתואר "מוסמך":

מסלול מחקרי עם תזה, שבסופו על הלומד לתואר להגיש עבודת מחקר ברמה נאותה.

מסלול מקצועי ללא תזה, שהלומד בו אינו נדרש להגיש עבודת מחקר.מספר הקורסים שעל הסטודנט ללמוד במסלול ללא תזה גדול יותר מזה שבמסלולים עם תזה. תואר שני ללא תזה אינו מאפשר המשך ללימודי דוקטורט.

מכללה

מכללה הוא התרגום לעברית של המושג "קולג'", המקובל בהגיות שונות בשפות שונות. משמעותו של המונח נגזרת מההקשר במדינה שבה נעשה בו שימוש. בשפה הרווחת בישראל, "מכללה" היא מוסד להשכלת המשך או השכלה גבוהה שלא במסגרת אוניברסיטאית.

מרצה

מרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד פרונטלי אל מול קהל מאזינים. הרצאה (דברי מרצה בפני קהל) יכולה להיות בכל תחום ידע. בשונה ממורה, מרצה בדרך כלל מלמד במסגרות על-תיכוניות.

באמצע שנות ה-30 החלו מרצים ללוות את הרצאותיהם באמצעי המחשה אודיו-ויזואליים: החל משקופיות, שקפים ומצגות שנוצרו באמצעות תוכנות ייעודיות וכלה בהקרנה של קטעי וידאו. עם זאת, מרצים רבים עדיין משתמשים בגישה המסורתית של הרצאה מול תלמידים ושימוש בלוח להמחשת החומר הנלמד.

באוניברסיטאות בשנות האלפיים, מרצה (Lecturer) הוא גם שמה של הדרגה הנמוכה בסולם הדרגות של אנשי הסגל האקדמי הבכיר והדרגה הבאה אחריה קרויה מרצה בכיר. דהיינו, "מרצה" אינו רק מעביר הרצאות אלא גם עומד בראש צוות מחקר. בטכניון הוחלט לשנות את השם, והתואר נקרא "פרופסור משנה" החל מ-2012, ועד שנת 2014, אז הורתה לו המועצה להשכלה גבוהה לחדול מהענקת תואר זה (אך לא לבטל רטרואקטיבית תארים שכבר ניתנו).

בארצות הברית ובקנדה משמשת המילה מרצה לתיאור מורה בקורסים לא-אקדמיים באוניברסיטאות, במכינות וכן בקורסים שאינם בחסות אקדמית כלל.

משפטים

משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו. מחד, יש המסווגים את המשפטים כתחום אינטרדיסציפלינרי עקב אופיו של התחום - תחום המתקשר הן למדעי החברה, הן למדעי הרוח והן למדע המדינה; מאידך, הגישה הנפוצה רואה בו תחום העומד בפני עצמו.

מתניהו אנגלמן

מרדכי מתניהו אנגלמן (נולד בכ"א בסיוון ה'תשכ"ו, 8 ביוני 1966) הוא מבקר המדינה, קודם לכן שימש כמנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה וכמנכ"ל הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, מנכ"ל המועצה המקומית שוהם ומנכ"ל הטכניון. רואה חשבון במקצועו.

סטודנט

סטודנט הוא אדם הלומד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה, במטרה לרכוש ידע ותואר אקדמי.

הישגים אקדמיים הם התוצר של תפקודו של הסטודנט בתחומי הדעת שהוא לומד.

פקולטה

פקולטה היא יחידה של אוניברסיטה העוסקת במחקר ובהוראה בתחום ידע מוגדר או באיגוד של מספר תחומי ידע קרובים.

קתדרה (אקדמיה)

קָתֶדְרָה (מיוונית: kathedra) καθεδρα) – כיסא, מושב. באנגלית: Chair) היא פעילות הוראה או מחקר באוניברסיטה בתחום מדעי שהאוניברסיטה מעוניינת להדגישו בתוך פקולטה מסוימת או תוך שילוב תחומי מחקר מפקולטות ומחלקות שונות. בראש הקתדרה עומד פרופסור המקבל בדרך זו מעמד של בכירות ונקרא "מופקד הקתדרה".

לעיתים משמשת קתדרה כ"זרע" להקמת תחום חדש באוניברסיטה המתפתח לכדי מחלקה נפרדת ולעיתים היא משמשת כתואר בלבד המוענק לפרופסור בכיר (למשל "הקתדרה למתמטיקה על שם לוקאס" באוניברסיטת קיימברידג' בראשה כיהנו אייזק ניוטון, פול דיראק, סטיבן הוקינג ורבים נוספים).

נהוג שהקתדרה נקראת על שם תורם או קרן המממנת אותה, או נקראת לזכר אדם מסוים לצורך הנצחה. בשם הקתדרה מוזכר תמיד התחום המדעי-מחקרי עליו היא מופקדת. התורם או הקרן משלמים לפרופסור העומד בראשה תוספת תשלום על משכורתו האקדמית הרגילה לפי התקן.

רקטור

רקטור (מלטינית: regere - שליט) הוא ראש המערכת האקדמית באוניברסיטאות. זאת להבדיל ממנכ"ל, שהוא בעל המשרה האדמיניסטרטיבית העליונה באותו מוסד אקדמי.

הרקטור אחראי על הניהול האקדמי של האוניברסיטה, ובכלל זה מינוי חברי סגל אקדמי, העלאתם בדרגה, פתיחה וסגירה של חוגי לימוד ונושאים אקדמיים נוספים. במוסדות אקדמיים רבים נקרא ראש המערכת האקדמית "פרובוסט" (באנגלית: Provost). בטכניון נקרא ראש המערכת האקדמית "משנה לנשיא לעניינים אקדמיים".

מאז יישום החלטות ועדת מלץ בשנים 2002–2003, בראש כל אוניברסיטה בישראל עומד נשיא, האחראי גם על המערכת האקדמית, ובכללה הרקטור, וגם על המערכת האדמיניסטרטיבית, שבראשה עומד מנכ"ל.

המונח "רקטור" משמש גם בתחומים אחרים, כגון בכנסייה הקתולית ובכנסיות אחרות, שם הוא מציין אנשים בעלי תפקיד בכיר (לרבות בישופים, אך לעיתים גם כמרים).

תארים מתקדמים

תארים מתקדמים או תארים גבוהים הם תארים אקדמיים המוענקים לבוגרי תואר ראשון המסיימים לימודי המשך מתקדמים, למשל תוארי מוסמך (M.A, M.S, L.L.M, M.F.A, M.B.A), דוקטור (J.S.D, LL.D, M.D, D.M.D, D.V.M ,Ph.D) או בתר-דוקטור.

לעיתים קרובות הזכאות לתואר מתקדם מותנית בהשלמת עבודת מחקר חדשנית בתחום הלימודים ובמקרים אלו הסטודנטים הלומדים לתואר מכונים תלמידי מחקר או סגל אקדמי זוטר. מרבית המחקר האקדמי בעולם מבוסס על עבודות מחקר אלו. במקרים אחרים התארים המתקדמים מבטאים את העובדה כי הסטודנט רכש הכשרה מקצועית מקיפה, דוגמת תואר דוקטור לרפואה (MD) או תואר מוסמך במנהל עסקים (MBA) והם אינם כוללים השלמה של עבודה מחקרית.

מערכת ההשכלה הגבוהה מאורגנת באופן שונה במדינות שונות ולפיכך גם מערכת התארים המתקדמים שונה. במדינות המושפעות מן המסורת האקדמית הגרמנית, למשל, לא הייתה קיימת באופן מסורתי הבחנה בין תואר ראשון לתואר "מאסטר", ושניהם לוכדו יחד תחת תואר אחד - ה"דיפלום" או ה"מגיסטר". מטרת הסכם בולוניה היא בין היתר לשנות מצב זה ולאחד את שלבי הלימודים הגבוהים בכל רחבי האיחוד האירופי.

אוניברסיטאות בישראל
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראלהאוניברסיטה העברית בירושליםמכון ויצמן למדעאוניברסיטת בר-אילןאוניברסיטת תל אביבאוניברסיטת חיפהאוניברסיטת בן-גוריון בנגבהאוניברסיטה הפתוחהאוניברסיטת אריאל בשומרון Sciences humaines.svg

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.