אונטולוגיה

אונטולוגיה (בעברית: תורת ההוויה או תורת היש) הוא התחום בפילוסופיה העוסק בטבע של היש, הקיים או המציאות. האונטולוגיה עוסקת בשאלות על הישויות הקיימות בעולם, במאפייניהן, בקשרים ביניהן, במציאות, בקיום ובהנחות היסוד הכלליות ביותר אודות כל אלה.

מקור המילה ביוונית עתיקה: הלחם של ὤν, ὄντος "מה שקיים" (בינוני של הפועל εἰμί "להיות") ו-λογία "תורה, מדע".

Parmenides
פסלו של האונטולוג היווני פרמנידס

תחומיה

אונטלוגיה עוסקת בדבר המשותף לכל האובייקטים בעולם אשר גורם להם להיות קיימים, (ה"יש" הקיומי).

אולם מאחר שכל דבר עוסק ב"יש", האונטולוגיה מתייחדת בחקר האין. השאלה הבסיסית באונטולוגיה היא "מה קיים?".

בעוד אפיסטמולוגיה עוסקת בהנחות היסוד אודות ההכרה, אונטולוגיה בוחנת את הנחות היסוד אודות בעלי ההכרה - הישויות הקיימות. בין שאלותיה: "מהי הישות?" ו"האם יש ישות אחת לכל הישים?".

שאלה חשובה היא האם באונטולוגיה אנו מתארים למעשה רק את הדרך בה אנו תופסים את העולם שסביבנו, או את העולם בפני עצמו. שאלה זו קשורה לשאלה האם המציאות היא מצב ממשי קיים שבו אנו חיים ואותו אנחנו חוקרים וחווים, או שמא היא למעשה הדרך המוגבלת שלנו כבני אדם לתפוס ולהגדיר את הקיום, והיא איננה העולם האמיתי.

בפילוסופיה ובתאולוגיה של ימי הביניים

בעקבות אריסטו, ניסו פילוסופים בימי הביניים להגדיר את מציאותו של עצם כלשהו: האם המציאות (העובדה שהעצם אכן קיים) היא תכונה של העצם? האם זוהי תכונה מהותית של העצם הקיים? האם ניתן לדבר ולתאר עצם גם אם עצם כזה מעולם לא היה ולא יהיה קיים? בעקבות אפלטון תהו בימי הביניים האם ניתן לומר שמושגים מופשטים (אידאות) הם "קיימים" ומצויים, באותו מובן שגם עצמים פיזיים הם קיימים? תאולוגים ביקשו להפריד בין מציאותם של עצמים רגילים, לבין מציאותו של האלהים. כך למשל, נוסחה טענה ולפיה מציאותו של כל עצם היא קונטיגנטית בלבד ("אפשרית המציאות"), ורק מציאותו של האלהים לבדו היא הכרחית ממש ("מחויב המציאות"). כך גם נטען כי בשעה שמציאותו של כל עצם איננה אלא תכונת-לוואי שלו, ואיננה זהה עם מהותו של העצם, רק מציאותו של האלהים זהה לחלוטין עם מהותו (וכך הצליחו תאולוגים מונותיאיסטים לטעון שהאלהים הוא אחד פשוט, ללא שום ריבוי תכונות שונות).

בין אונטולוגיה לאפיסטמולוגיה

בפילוסופיה של העת החדשה חלו תמורות חשובות בתורת ההכרה (אפיסטמולוגיה) שיש להן השלכות משמעותיות על תורת היש (אונטולוגיה). כבר ג'ורג' ברקלי במאמרו החשוב ביותר esse est percipi ניסה להראות שאין שום דרך להוכיח שהדברים שאנו קולטים באמת קיימים, ואי אפשר לדבר על כך שחפץ קיים, אלא רק שהוא קיים בתפישתו של מישהו. הפילוסופיה של ברקלי - "מה שקיים הוא מה שנתפש (על ידי צופה כלשהו)", הייתה רדיקלית ונגדה את ההיגיון הפשוט. כנגד תפישה זו נמתחה ביקורת: לא רק בשל האבסורדיות שלה ("האם הירח אינו קיים כאשר אף אחד לא מסתכל עליו?") אלא גם בשל האמונה באלהים הקיים גם מבלי שיש מישהו שתופש אותו. ברקלי עצמו, שהיה אדם דתי ואף מונה לבישוף, ענה שנפש האדם קיימת מבלי שיהיה מישהו שתופש אותה, ואנו מסיקים את קיומה באמצעות החזרה: ברגע בו אנו תופשים חפץ כלשהו, אנו יודעים שיש דבר מה שתופש אותו (האני, התודעה). באותה מידה אלוהים קיים מבלי שיהיה מישהו שתופש אותו, ויתרה מכך: אלוהים הטוב והניצחי הוא הצופה על כל העולם (ובפרט על הירח) כל הזמן ובכך - לפי תיזת התלות של ברקלי בין הכרה לקיום - מבטיח האלהים את קיומו הרציף של העולם.

במשנתו של היידגר

הפילוסוף הגרמני מרטין היידגר עסק בשאלות היש והקיים בספרו "הוויה וזמן" (גרמנית: Sein und Zeit). היידגר טען שהוויית האדם שונה מהותית מהוויית החפצים בשלושה עניינים: האחד, הוויית האדם נמצאת בתנועה מתמדת; השני, הוויית האדם "יודעת על עצמה"; והשלישי, האדם "יודע" שהוא נמצא בתוך העולם. שלושת אלה הם יתרונות הוויית האדם על פני "ישים אחרים". היידגר הציע "לענות על השאלה: מהי הישות" (או ההווייה) על ידי חקירת הוויית האדם.[1]

לקריאה נוספת

  • אברהם צבי בראון (ערך והקדים מבואות), מבחר טקסטים פילוסופיים - מפארמנידס עד הוגי ימינו : מקראה באונטולוגיה, ירושלים: הוצאת מאגנס, 1995.
  • ג'ורג' ברקלי, מסה על עקרונות דעת האדם, (תרגום: גיא אלגת), תל אביב: הוצאת רסלינג, 2007.
  • מרטין היידגר, מאמרים (1929–1959): הישות בדרך - מן האין (מבעד לטכניקה) אל השפה, ערך, תרגם מגרמנית, בצירוף הערות ומבוא - אדם טננבאום, תל אביב: מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, 1999.
  • אברהם צבי בראון, סוגיית היש: פרקים בניתוח אונטולוגי, ירושלים: הוצאת מאגנס, 1977.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ראו: הוגו ברגמן, הפילוסופיה של מרטין היידגר, בתוך: הוגי הדור, תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ה 1935, עמ' 126-125.
אונטולוגיה (מדעי המידע)

אונטולוגיה בתחום חקר המרשתת (האינטרנט) הוא מסמך או אוסף נתונים, המגדיר באופן רשמי את היחסים בין מונחים. מקור המונח בפילוסופיה, שם אונטולוגיה היא תאוריה על הדברים הקיימים בעולם ומאפייניהם.

לאונטולוגיה משמעות דומה בתחום ניהול הידע וכן בתחום הניתוח הלשוני במדעי השפה (לינגוויסטיקה).

אימננטיות

אימננטיות היא מושג בתאולוגיה, בפילוסופיה ובמטאפיזיקה, המציין חשיבה וקיום לפי המהות הפנימית, הטבועה והכלולה בעולם, ועל פי חוקים ברורים וקבועים, חוקי העולם הפיזי. זאת בניגוד לאופן חשיבה חיצוני לקיום, שהוא גם גמיש ומופשט, שהוא טרנסצנדנטי.

אנתולוגיה

אַנְתוֹלוֹגְיָה (או בעברית: ילקוט, אסופה, מִקְבָּץ או מִבחר), היא צורת כינוס של כתבים ספרותיים. מקור המילה הוא יוונית עתיקה, ופירושה "זר", "כליל". האנתולוגיה היא חיבור של יצירות שונות למכלול אחד.

האנתולוגיות הראשונות נתחברו כבר בתקופה הקלאסית, ביוון, ברומא ובמזרח הערבי. האנתולוגיה המוכרת הראשונה שתועדה היא זו שליקט המשורר מלאגרוס מגדרה במאה הראשונה לספירה, הידועה כיום, אחרי גלגולים רבים, בשם האנתולוגיה היוונית; מלאגרוס קרא לה בשם "אנתולוגיה" (כלומר, "זר פרחים"), ובהקדמתו השווה בין כל אחד מהמחברים לפרח כלשהו. בעקבותיו הפכה המילה "אנתולוגיה" לכינוי כללי לכל אסופה ספרותית. דוגמה נוספת היא ספר האגדה אותו ערכו ביאליק ורבניצקי, ספר המאגד את אגדות התלמוד ואגדות מכתבי חז"ל נוספים, ומסדר אותן כרונולוגית, לפי נושאים, ולפי מילות מפתח.

האנתולוגיה הספרותית יכולה להתחבר על פי עקרונות רבים ושונים ומתוך מגמות רבות. ישנן אנתולוגיות ספרותיות הנבחרות לפי סוגה ספרותית מסוימת, כגון אנתולוגיה לסיפור הקצר, או אנתולוגיה לשירה וכיוצא בזה. ישנן כאלה הנבחרות על פי לשון כתיבה מסוימת, על פי נושאי כתיבה מסוימים וכיוצא באלה. האנתולוגיה הספרותית מאופיינת על ידי המטרה והאופי של מחבריה. ישנן כאלה המתחברות על ידי חבורות של עורכים, על ידי מוסדות ספרותיים שונים, וישנן אנתולוגיות אישיות לחלוטין, המבטאות אך ורק את טעמו של המלקט והמאסף.

אפוסטריורי

אפוסטריורי או א-פוסטריורי (לטינית: a posteriori, שפירושו: "מתוך מה שבא אחר-כך") הוא מונח בלוגיקה או בפילוסופיה שבא להניח טיעון שמהלכו הוא מן הסיבות הנראות לעין אל הסיבות הלא-ידועות, כלומר, מן החוויות והניסיון שלנו. לעומתו, טיעון א-פריורי הוא טיעון שמתחיל מהסיבות אל המסקנות.

ישנן עובדות רבות שאנחנו יודעים דרך החושים שלנו, כגון: דברים נופלים כלפי מטה ולא מעלה, או: שמן לא מתערבב עם מים. אלו אמיתות שאנחנו יודעים אותן מניסיון הרבה לפני שיש באפשרותנו להסבירן. כל עוד לא נוכל להסביר אותן מבחינה מדעית (כוח הכבידה או הקוטביות של מולקולות השמן), ידיעותינו יהיו ידיעות א-פוסטריוריות.

אפריורי

אַפְּרִיּוֹרִי (מלטינית: a priori, "מן הקודם" או "לפני הניסיון") הוא מונח בפילוסופיה ובלוגיקה. בצורה מופשטת ניתן לומר כי המונח א-פריורי, הוא טיעון שמתחיל מהסיבות אל המסקנות, וגם מתייחס למושגים או תפישות שאינם תלויים בחוויות-חושים, מהתבוננות או ניסיון.

וזאת בניגוד למושגים אפוסטריוריים (מתוך מה שבא אחר-כך), שהוא טיעון שמהלכו הוא מן הסיבות הנראות (כלומר, מן החוויות והניסיון שלנו אל הסיבות) אל העין אל הסיבות הלא-ידועות. למשל דברים הנופלים כלפי מטה ולא כלפי מעלה, או: שמן אשר לא מתערבב עם מים. כל עוד לא נוכל להסביר אותן מבחינה מדעית (הסברים כמו 'כוח הכבידה' או 'הקוטביות של מולקולות השמן'), ידיעותינו אודותיהן יהיו ידיעות א-פוסטריוריות.

ידע אפריורי נחשב ידע פרופוזיציונלי במובן זה שהוא נרכש לפני ניסיון כלשהו.

דוגמה למשפטים אפריורים הם משפטים המובנים מעצמם כגון "שני גדלים השווים לגודל שלישי שווים ביניהם", או הוכחות מתמטיות שאינן נזקקות לניסיון אלא מוכרחות מתוך עצמן.

פילוסופים רבים סבורים שלא תיתכן ידיעה אפריורית, בעיקר בתחום השאלות התאולוגיות. על פי הפוזיטיביזם הלוגי, הצהרות שתהיינה נכונות א-פריורית תהיינה תמיד טאוטולוגיות. קנט טען כי ידע אפריורי קיים בצורת התנאים הנחוצים להתנסות כלשהי, כגון המושגים סיבתיות, חלל וזמן. הניסיונות להגדיר בבהירות או להסביר ידיעה א-פריורית מהי מהווים חלק מזרם מרכזי בתורת ההכרה (אפיסטמולוגיה). לאור העובדה שההגדרות והשימושים של המונח עוותו לאורך השנים ועל כן משתנים על פני תחומי-דעת שונים, יהיה זה קשה לספק הגדרה אוניברסלית בעבורו.

לעיתים, כלכלנים עושים שימוש במונח א-פריורי כדי לתאר צעד בטיעון שאמיתותו יכולה להתקבל כמוכיחה את עצמה.

למשל, עמנואל קאנט קרא למרחב הפיזי (המרחב שבו אנו חיים) גאומטריה אבסולוטית (מוחלטת). הוא טען שהיא הגאומטריה היחידה הא-פריורית. על פי תורת היחסות אנו חיים במרחב-זמן, מרחב לא אוקלידי ולא גאומטריה אבסולוטית.

האסכולה האלאטית

האסכולה האלאטית היא אסכולה בפילוסופיה הקדם-סוקרטית התופסת את המציאות כמהות אחת, קבועה, בלתי מונעת ובלתי משתנה. היא טוענת שמה שנתפס בעינינו כשינוי, אינו אלא אשליה. בפועל, המציאות קבועה ובלתי משתנה.

פרמנידס וזנון נמנים על אסכולה זו. הם נולדו ופעלו בעיר אליאה שמצויה בדרום איטליה ועל שמה הם קרויים. גם מליסוס איש סאמוס היה ממפתחי הפילוסופיה.

וילארד ואן אורמאן קוויין

וילארד ואן אורמאן קוויין (באנגלית: Willard Van Orman Quine;‏ 25 ביוני 1908 - 25 בדצמבר 2000) היה מחשובי הפילוסופים והלוגיקנים האמריקאים במאה ה-20.

בתחילת דרכו עסק בעיקר בלוגיקה פורמלית ובהדרגה החל לעסוק גם בשאלות של אונטולוגיה, אפיסטמולוגיה ושפה.

מאמרו "שתי דוגמות לאמפיריציזם" שהתפרסם בשנת 1951, נחשב למאמר מרכזי בענף הפילוסופיה האנליטית.

בשנת 1993 זכה בפרס רולף שוק ללוגיקה ולפילוסופיה.

מונאדה (לייבניץ)

מונאדה היא אובייקט פילוסופי שתיאר הפילוסוף גוטפריד וילהלם לייבניץ.

לפי לייבניץ, לכל אובייקט ישנה מונאדה העומדת בעבורו ושנושאת את כל האינפורמציה לגביו. אותו אובייקט אשר בעבורו עומדת המונאדה הוא "אובייקט אינטנציונאלי" של המונאדה. המונאדות הן נשאי אינפורמציה, כשהאובייקט אותו מייצגת המונאדה הוא "מצב אינפורמטיבי" של המונאדה. המונאדות הן דברים פשוטים שאינם ניתנים לפירוק מכל סוג שהוא.

בעיה העולה מתאוריית המונאדות של לייבניץ היא כיצד נוצרות וכלות מונאדות. נניח לדוגמה שיש קיר הבנוי מלבנים, ודאי המונאדה שתישא את האינפורמציה בעבורו תהיה מונאדה של "קיר עשוי מלבנים", אך אם נשבור את הקיר ונקבל ערימה של לבנים, מה יהיה אז? מה תהיה המונאדה במצב כזה?

אין תמימות דעים לגבי תשובתו של לייבניץ במקרה כזה, אך הועלו מספר סברות לגבי האופציות בהן היה עשוי לבחור:

מונאדת קיר הלבנים "התחלפה" במונאדה של "ערימת לבנים". בעצם ישנה טרנספורמציה: האינפורמציה הקודמת שנשאה המונאדה הוחלפה.

ניתן להקשות על לייבניץ ולשאול מה יהיה במקרה בו נפזר את הבלוקים כך שלא יהוו עוד ערימה, מה אז? ייתכן, שלייבניץ היה משיב, כי מונאדת קיר הלבנים הפכה למונאדה של אחד הבלוקים.למונאדות אין חלונות, אין קשר סיבתי ביניהן; הן כמו איים, האל הוא המסנכרן בין המונאדות בהרמוניה מושלמת.

מציאות

מציאות או ממשות היא מושג המבטא בשימושו היום-יומי את מצב הדברים הקיימים (השייכים ל"קיום"), כפי שהם באמת (לעיתים בניגוד לכפי שהם נראים או נתפסים או כפי שחושבים שהם). במובן הרחב יותר של המושג, המציאות כוללת את כל מה שיש, בין אם ניתן להבחין בו או להבין אותו ובין אם לאו. המושג קשור קשר הדוק למושגי הקיום והאמת וההבחנה ביניהם אינה תמיד ברורה. כמו לרבים מהמושגים הבסיסיים ביותר של המחשבה, במהלך השנים ניתנו למציאות הגדרות רבות ואין הגדרה מוסכמת אחת.

מרטין היידגר

מרטין היידגר (גרמנית: Martin Heidegger; ‏26 בספטמבר 1889 - 26 במאי 1976) היה פילוסוף גרמני, מאבות האקזיסטנציאליזם המודרני.

יצירתו העיקרית היא החיבור "הוויה וזמן" (1927), שאותו הקדיש לאדמונד הוסרל, מורו לפילוסופיה. היידגר הצטרף למפלגה הנאצית והיה הרקטור של אוניברסיטת פרייבורג. במסגרת זו נאסר על הוסרל (שהיה ממוצא יהודי) להשתמש בספריית האוניברסיטה ופוטרו המורים היהודים באוניברסיטה (ראו: חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי).

נומינליזם

נומינליזם היא אסכולה בפילוסופיה, שראשיתה בהגות של פייר אבלאר, הטוענת כי רק פריטים קיימים במציאות, אבל אידאות מכלילות (כלומר מושגים מופשטים המייצגים קבוצה של פריטים ולא פריט ספציפי אחד), אינם אלא פיקציה לשונית ומושגית, ולא מציאות.

עבר

במושג הליניארי של זמן, העבר הוא החלק של קו-הזמן שכבר קרה, כלומר המקום במרחב-זמן שבו נמצאים כל האירועים שכבר קרו. במובן זה העבר הפוך במשמעותו לעתיד (הזמן והאירועים שטרם קרו) וההווה (האירועים שקורים כעת).

במרבית השפות קיימת צורה דקדוקית מיוחדת לזמן זה.

לדברים שקרו בעבר מיוחסת חשיבות רבה כתחומים כמו: היסטוריה, משפטים, ארכאולוגיה, פלאונטולוגיה, בלשנות, אונטולוגיה וגאולוגיה.

ערך (אתיקה)

באתיקה, המונח ערך מתייחס למדד של הערכת טיבו המוסרי של מעשה מסוים. תחום הידע העוסק בערכים נקרא "תורת הערך", או "אקסיולוגיה" .

עשרת הכבלים

עשרת הכבלים בבודהיזם הם אלו הכובלים את בני האדם שטרם חוו הארה.

מי שהצליח לנתק את שלושת הכבלים הראשונים מתחיל את המסע לנירוואנה, ואילו זה שהצליח לנתק את כל עשרת הכבלים הופך לבודהה שפירושו מואר.

התמקדות ב"עצמי" - אמונה בזהות אישית

ספק - בעיקר בבודהה ובתורתו. יש להדגיש כי הבודהיזם אינו דוגמטי, ולכן אינו דורש ציות עיוור או אוסר על שאילת שאלות.

היצמדות לטקסים ולפולחנים - אמנם הבודהיזם כמו כל פילוסופיה מוסרית דורש ערכי מוסר גבוהים, אולם אינו דורש אותם כציות עיוור אלא כתוצאה של מודעות והבנה. בנוסף, הבודהיזם לא דורש היצמדות לטקסי דת (אם כי אינו שולל אותם).

השתוקקות חושית / תשוקה חושנית (אחד מהיבטי הטנהא), זו המצוירת במרכז גלגל החיים

שנאה, זדון, רצון-להרע

תאווה חומרנית (אחד מהיבטי הטנהא )

תאווה לקיום חסר הצורה (אחד מהיבטי הטנהא הייחודי למודטים)

גאווה

חוסר שקט

בורות (בערות)

פילוסוף

פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה. הפילוסוף שואל שאלות כגון מהו מבנה העולם, האם קיים אלוהים ומהי הנפש האנושית. הוא דן בשאלות רבות ובהן מוסריות, קיומיות ומדעיות.

פילוסופיה

פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: φιλοσοφία, "אהבת החוכמה") היא חקר מושגי יסוד בהכרה האנושית כמו קיום, מציאות, נפש, הכרה, היגיון, מוסר, סיבתיות, ידע ושפה. גישתה של הפילוסופיה לשאלות אלה היא גישה ביקורתית, שיטתית ומסתמכת על בניית טיעונים רציונליים.

פילוסופיה קונטיננטלית

פילוסופיה קונטיננטלית הנה מונח שניתן במקורו על ידי פילוסופים מהעולם דובר האנגלית, בעיקר אלו שעסקו בפילוסופיה אנליטית, כדי לתאר מגוון מסורות פילוסופיות שמקורן באירופה היבשתית (כלומר, שאינה כוללת את בריטניה). מקורן של רוב מסורות אלו הוא בגרמניה ובצרפת.

המונח כללי ומעורפל למדי, והוא כולל למעשה את רוב זרמי המחשבה הפילוסופית מהמאה ה-20 שאינם חלק מהפילוסופיה האנליטית. בין השאר, המונח כולל את זרמי המחשבה הבאים:

פנומנולוגיה של אדמונד הוסרל ומוריס מרלו-פונטי

אונטולוגיה פונדמנטאלית של מרטין היידגר

ביקורת גנאלוגית של פרידריך ניטשה ומישל פוקו

פסיכואנליזה של זיגמונד פרויד וז'אק לאקאן

אקזיסטנציאליזם של מרטין היידגר, אלבר קאמי וז'אן-פול סארטר

הזרמים השונים של המרקסיזם (קרל מרקס, לואי אלתוסר, אסכולת פרנקפורט, יורגן הברמאס)

הסטרוקטורליזם של מדעי החברה שפתחו קלוד לוי-שטראוס, לואי אלתוסר, פייר בורדייה, ז'ורז' דומזיל ומישל סר

ביטויים שונים של הגות פוסט-מודרניסטית (ז'אן-פרנסואה ליוטר, מישל פוקו, ז'אק דרידה)

פוסט-סטרוקטורליזם (ז'יל דלז, ז'אק דרידה, מישל פוקו, עמנואל לוינס, ז'וליה קריסטבה)

הסוציולוגיה של פייר בורדייה

הרמנויטיקה מבית מדרשם של הנס גאורג גדמר ופול ריקר

דקונסטרוקציה של ז'אק דרידה ובעקבותיו פול דה מאן

סמיולוגיה וסמיוטיקה שפתחו פרדינן דה סוסיר ואחריו רולאן בארת

ביקורת הספרות

ביקורת תרבות

תאוריות פמיניסטיותהמונח נמצא בשימוש בעיקר אצל פילוסופים לא-אירופאים או במחלקות ללימודים הומאניים לשם תיאור פעילות הנבדלת מהפילוסופיה האנליטית, ומההגות אשר עוסקת במדעים מדויקים, כגון מדעי-האדם, מדעי החברה,אסתטיקה, ספרות, או בתאוריות באדריכלות, קולנוע ותקשורת.

הבחנה "אנליטי/קונטיננטלי" מקורה יותר בהבדל סוציו-תרבותי בין היבשת האירופאית והארצות דוברות האנגלית, ולאו דווקא בהבדלים במסורת הפילוסופיות, שהרי פילוסופים חשובים רבים מהמסורת האנליטית היו אירופאים דוברי גרמנית (איתם ניתן למנות את לודוויג ויטגנשטיין, קרל פופר, הנס רייכנבך, קרל המפל וכן את מי שנחשב למייסד הזרם האנליטי, גוטלוב פרגה).

באופן כללי, הפילוסופים הקונטיננטליים טוענים נגד הפילוסופים האנליטיים כי הם מקבלים ומשתמשים באופן נאיבי בנקודת מבט מדעית ופורמליסטית, מבלי לחקור בצורה מספקת את הנחותיה המקדימות. הפילוסופים האנליטיים מאשימים את הפילוסופים הקונטיננטליים בעיסוק בפרשנות במקום בהבהרת בעיות פילוסופיות.

קובץ בקרה משולב

קובץ בקרה משולב (בגרמנית: Gemeinsame Normdatei) או בראשי תיבות GND הוא קובץ בקרה בינלאומי המשמש לארגון שמות אישים, מילות מפתח וגופים משותפים מתוך קטלוגים. הוא משמש בעיקר עבור תיעוד בספריות ויותר ויותר גם על ידי ארכיון ומוזיאונים. קובץ זה יוסד ומנוהל על ידי הספרייה הלאומית של גרמניה (בגרמנית: Deutsche Nationalbibliothek; בראשי תיבות DNB) בשיתוף פעולה עם מספר רשתות ספריות אזוריות באירופה דוברת הגרמנית ועם שותפים אחרים. בקובץ נעשה שימוש ברישיון Creative Commons Zero (או CC0).מפרטו של ה-GND מספק היררכיה של ישויות ראשיות ותתי-סיווגים, שהוא שימושי במיון ספרים בספריות, ויכולת גישה לזיהוי חד-משמעי של אלמנטים בודדים. הוא כולל בנוסף אונטולוגיה המיועדת לייצוג ידע ברשת סמנטית, הזמינה בפורמט RDF.קובץ הבקרה המשולב פורסם לציבור הרחב באפריל 2012, ומשלב את תוכנם של קובצי בקרה אלו, שהשימוש בהם נפסק:

קובץ בקרה שמי (Personennamendatei או בקיצור PND)

קובץ בקרה לגופים משותפים (Gemeinsame Körperschaftsdatei או בראשי תיבות GKD)

קובץ בקרה למילות מפתח (Schlagwortnormdatei או בראשי תיבות SWD)

קובץ כותר אחיד של ארכיון המוזיקה הגרמני (Einheitssachtitel-Datei des Deutschen Musikarchivs, או בקיצור DMA-EST)בזמן השקתו (החל מ-5 באפריל 2012), כלל המאגר של GND 9,493,860 קבצים, כולל 2,650,000 שמות אישים.

תכונה (פילוסופיה)

בפילוסופיה, תכונה היא מאפיין אבסטרקטי של ישות. לשום תכונה אין משמעות בפני עצמה, אלא בהסתכלות על אובייקטים שמאופיינים על ידיה. למשל, עגבנייה היא אדומה ולכן היא מאופיינת על ידי תכונת האדמומיות. אולם לא ניתן להבין מה היא תכונת האדמומיות אלא על ידי הסתכלות על חפצים אדומים.

תכונה נבדלת מ"קבוצה" בכך שהיא אינה מכילה את העצמים שמאופיינים אליה. למשל: כל הפריטים האדומים נכללים בקבוצת הפריטים האדומים, אך אינם חלק מ"תכונת האדמומיות".

פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשתאולוגיה
זרמים/אסכולות
טאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטית • מוהיזם • לגליזם • נטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזם • נאו-קונפוציאניזם • פנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסטמודרניזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזההבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזה • קונדה-קונדה
פילוסופים של ימי הביניים אוגוסטינוסיוהאן סקוטוסאבן סינאג'ו שירמב"םתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקוןרנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלמרטין היידגרברטראנד ראסלרודולף קרנפלודוויג ויטגנשטייןקרל המפלז'אן-פול סארטרוילארד ואן אורמאן קווייןג'ון רולסיורגן האברמאסמישל פוקוגסטון בשלאר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונהיום הפילוסופיה העולמי
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםנהנתנותהוליזםהיסטוריציזםהשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנאנתאיזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאםהרצון לעוצמה
פורטל פילוסופיה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.