אום אל-קוטוף

אום אל קוטוף (וגם אֻם אֶל-קֻטוּף) (בערבית: أمّ القـُطـُف) הוא כפר ערבי ישראלי ליד ואדי ערה, הנמצא בתחום המועצה האזורית מנשה החל משנת 1974. הכפר נקרא על שם עץ אשר שייך למשפחת האלוניים, אשר היו איכרי הכפר משתמשים בעציו על מנת ליצור כלי חקלאות. התגלו בחפירות ארכיאלוגיות בתחומי הכפר מקדש מן התקופה הפרסית. כמו כן התגלו שלושה מבנים שהיו מיועדים כבתי ספר בתקופה הביזנטית. בנוסף לכך נתגלו שרידים ארכיאלוגים מן התקופה הצלבנית והממלוכית.

הכפר הוקם על ידי בני משפחת כבהא כיישוב בת של ברטעה[2].

אום אל-קוטוף
UMelKUTUF
המסגד המרכזי ביישוב
שם בערבית أمّ القـُطـُف
מחוז חיפה
מועצה אזורית מנשה
גובה ממוצע[1] ‎138 מטר
סוג יישוב יישוב כפרי אחר
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 1,093 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 2.1% בשנה עד סוף 2018
(למפת הכרמל רגילה)
Carmel
 
אום אל-קוטוף
אום אל-קוטוף
32°28′09″N 35°03′23″E / 32.4691877431529°N 35.0563730867642°E
מפת היישובים של מועצה אזורית מנשה
באדום - אום אל-קוטוף
בירוק - מיקום בניין המועצה

קישורים חיצוניים

Um al qutuf and Bartaa panorama 01 May27 2006
מבט ממערב על הכפר, עם הבתים המערביים של ברטעה על הגבעה מימין, וקציר על הגבעה הרחוקה בצד שמאל

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ Muhammad Amara, Politics and sociolinguistic reflexes: Palestinian border villages, John Benjamins Publishing Company, 1999, page 12
בסמ"ה

בַּסְמָ"ה היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.

המועצה נוצרה מאיחודם של היישובים ברטעה, עין א-סהלה ומועאוויה, בשנת 1995. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1996, בעלת שטח השיפוט של 1,700 דונם.

ברטעה

בַּרְטַּעָה (בערבית: برطعة) הוא יישוב ערבי באזור נחל עירון אשר חלקו המערבי מצוי בתחומי מדינת ישראל ותושביו הם אזרחי ישראל, בעוד חלקו המזרחי נמצא בתחומי יהודה ושומרון ותושביו הם פלסטינים.

ברטעה הישראלית נכללת בתחומה של מועצה מקומית בסמ"ה, ומספר תושביה הוא כ-4,300. מרבית התושבים הם מוסלמים המשתייכים ברובם למשפחת כבהא.

המשולש

המשולש (בערבית: المثلث, תעתיק: אלְמֻתַ'לַּת') הוא כינוי לאזור התיישבות ממזרח לשרון, במורדות הרי השומרון, בו מרוכזים ישובים ערביים ישראליים רבים. הכינוי "המשולש" ניתן לשטח זה, שהועבר מירדן לישראל בעקבות הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות בין ישראל לירדן. האזור נמתח לאורך "הקו הירוק", בעברו במורדות המערביים של הרי השומרון. על פי הערכות שונות, מתגוררים באזור המשולש יותר מ-300,000 בני אדם.

כפר גליקסון

כְּפַר גְּלִיקְסוֹן הוא קיבוץ במישור החוף ליד המושבה פרדס חנה-כרכור וליד בנימינה השייך למועצה אזורית מנשה.

הקיבוץ נוסד בשנת 1939 כיישוב חומה ומגדל על ידי עולים מהונגריה ומרומניה. בשנת 1944 הונחה אבן הפינה לנקודת הקבע של הקיבוץ.

בעשור הראשון של המדינה לא צלחה דרכו של הקיבוץ והוא שקע בחובות.

הקיבוץ נקרא על שמו של משה יוסף גליקסון שהיה מנהיג ציוני ועיתונאי בארץ ישראל. גליקסון עמד בראש תנועת הנוער הנוער הציוני והיה עורך עיתון הארץ במשך 15 שנה.

כיום מתגוררים בכפר גליקסון כ-300 תושבים. הקיבוץ מתפרנס, בין היתר, מחקלאות: רפת "גל-ים", גידולי שדה, ותעשייה: מפעל אומגה לייצור חומרי יצירה, מעונות יום לילדים, בריכת שחייה למנויים ועוד.

כפר פינס

כְּפַר פִּינֶס הוא מושב דתי בצפון השרון בפתחת ואדי ערה. נקרא על שם הרב יחיאל מיכל פינס, סופר ועסקן מאנשי חובבי ציון, והוקם בידי עולים ממרכז אירופה בשנת 1933.

מאור

מָאוֹר הוא מושב באזור השרון ליד העיר חדרה השייך למועצה אזורית מנשה.

מגל (קיבוץ)

מַגָּל הוא קיבוץ בצפון השרון, על קו התפר כ-10 ק"מ מדרום-מזרח לחדרה.

מועצה אזורית מנשה

מועצה אזורית מנשה היא מועצה אזורית השוכנת בשטח שממזרח לחדרה היא הוקמה בשנת 1950. המועצה כוללת בתוכה קיבוצים, מושבים ומעט כפרים ערביים שמדרום לנחל עירון, ושני יישובים קהילתיים. שטח המועצה הוא כ-160,000 דונם.

שם המועצה נגזר מהתנ"ך. שטחי המועצה נמצאים בנחלת שבט מנשה.

סמל המועצה מציג את הראם, כסמל לחיות הבר ששכנו באזור בעבר.

המועצה תומכת בקבוצת הכדורסל "הפועל גן שמואל מנשה" וכן בקבוצת כדורעף בליגה הבכירה, בשיתוף עם מועצה אזורית עמק חפר ועיריית חדרה.

ראש המועצה הוא אילן שדה.

מייסר

מֵיסִר (בערבית: مـَيْسـَر) הוא כפר ערבי-ישראלי באזור המשולש, הנמצא בתחום המועצה האזורית מנשה.

מענית

מַעֲנִית הוא קיבוץ על גבול השרון והשומרון, מדרום-מזרח לפרדס חנה-כרכור, בתחום המועצה האזורית מנשה.

מצפה אילן

מִצְפֵּה-אִילָן הוא יישוב קהילתי דתי בין קציר לבין חריש (כ-2 ק"מ מזרחית לחריש), בתחומי מועצה אזורית מנשה.

מצר (קיבוץ)

מֶצֶר הוא קיבוץ בצפון-מערב השומרון, כשבעה קילומטר מדרום-מזרח לפרדס חנה-כרכור, וסמוך ליישוב שער מנשה.

משפחת כבהא

משפחת כבהא (נכתבת גם קבהא ו-כבהה; בערבית: كبها) נחשבת המשפחה הערבית הגדולה ביותר בישראל. בני המשפחה נמצאים בעיקר בסביבות ואדי עארה (נחל עירון).

חמולת כבהא נדדו מחצי האי ערב לפני כחמש מאות שנה לארץ ישראל.

בני המשפחה מתגוררים בכפרים: ברטעה, אום אל-קוטוף (הכפר הוקם על ידי בני כבהא כיישוב בת של ברטעה), עין אל-סהלה, אל-עריאן, ערערה, כפר קרע, עארה, באקה אל-גרבייה, וכן בערים נצרת, יפו, שפרעם וחיפה.

הכפר ברטעה הוקם באמצע המאה ה-19 על ידי בני שבט כבהא. על פי מסורות בעל פה, בני השבט עברו באמצע המאה ה-18 מבית ג'יברין ליעבד. באמצע המאה ה-19 חלק מבני כבהא עזבו את יעבד בחיפוש אחר אזור מחיה ורכשו את שטחה של ברטעה, בו מצאו מעיין ומרעה למקניהם. עם הזמן התפתחה ברטעה ונוסדו מסביבה כפרי לוויין, אף הם של בני כבהא: אום אל-קוטוף, עין אל-סהלה, ואדי עארה וטורא אל-ערבייה.

בין בני המשפחה:

פרופ' מוסטפא כבהא, נולד בכפר אום אל-קוטוף במשולש, בפתחו המערבי של ואדי ערה. בן למשפחת כבהא שלה שושלת יוחסין מן המאה השביעית, שתושבי הכפר כולו משתייכים אליה.

שפיק כבהא - זמר ערבי-פלסטיני, בן למשפחה מוסלמית מכפר קרע שבוואדי ערה. נרצח ב-2013.

ריאד כבהא - ראש מועצת בסמ"ה.

מרואן כבהא - כדורגלן ערבי-ישראלי המשחק בעמדת הקשר האחורי בהפועל באר שבע.

עלא ראתב עבד אללטיף כבהא - רצח קצין וחייל ופצע עוד 2 חיילים בפיגוע דריסה ליד מבוא דותן ב-16 במרץ 2018 ונפצע במהלך הפיגוע. אחיו עצאם (עסאם) ראתב עבד אללטיף כבהא נעצר בעקבות הפיגוע.

שהיר כבהא - שחקן תיאטרון, קולנוע וטלוויזה ערבי ישראלי.

נחל עירון

נַחַל עִירוֹן (בערבית: وادي عارة; תעתיק: ואדי עארה) הוא נחל באזור רמות מנשה והשרון הצפוני בארץ ישראל, באורך 20 קילומטרים, הממוקם בקווי המפגש של השומרון, רמות מנשה, והשרון. הנחל הוא אחד מיובלי נחל חדרה.

ראשיתו של נחל עירון בהר אלכסנדר שליד אום אל־פחם, משם הוא יורד לכיוון דרום-מערב, במקביל לקו התחום בין רכס אום אל־פחם לקער רמות מנשה. כקילומטר ממערב לצומת משמר הגבול יוצא הנחל אל מישור השרון הצפוני, ומתחבר לנחל חדרה מדרום למושב תלמי אלעזר.

בעמק הנחל ועל גדותיו מספר גדול של יישובים. בחלקו המזרחי, ההררי, היישובים הערביים (ממזרח למערב) מושריפה, מוצמוץ, עין איברהים, אום אל פחם, ערערה, עארה וכפר קרע אום אל קוטוף, חור צקר, דאר אל חנון, אל עריאן, ביאדה, עין אבראהים וואדי אל קצב, מערבה משם, לאורך חלקו המישורי, היישובים היהודיים ברקאי, עין עירון, עין שמר, מענית, גבעת חביבה, שער מנשה ותלמי אלעזר. צמוד לאפיקו עובר כביש מספר 65, המכונה כביש ואדי עארה, המחבר בין צומת משמר הגבול לצומת מגידו, ומשמש כעורק תחבורה חשוב במדינת ישראל.

נפת חיפה (המנדט)

נפת חיפה (באנגלית: Sub-district of Haifa) הייתה הנפה היחידה במחוז חיפה בתקופת המנדט הבריטי. נקראה על שם העיר הגדולה בה, חיפה.

לפי תוכנית החלוקה נועד שטח הנפה להיות חלק מהמדינה היהודית ואכן בעקבות מלחמת העצמאות הוא נותר במדינת ישראל והפך למחוז חיפה של ימינו.

עין עירון

עין עירון הוא מושב באזור הצפון בוואדי ערה השייך למועצה אזורית מנשה.

המושב הוקם בשנת 1934, על ידי קבוצת תושבים אשר עלו לארץ ישראל בימי העלייה השנייה. שמו של המושב ניתן לו עקב מיקומו הצופה על נחל עירון הסמוך. בשנת 1939 נמנו ביישוב 174 תושבים ב-54 משקים.

בסמוך למושב נמצא האתר הארכאולוגי תל אסור ושמורת עין ארובות.

עין שמר

עֵין שֶׁמֶר הוא קיבוץ סמוך לפרדס חנה-כרכור השייך למועצה אזורית מנשה.

קציר (יישוב)

קָצִיר הוא יישוב מדרום לנחל עירון ברכס אמיר, הכולל את "הגבעה המערבית" ו"הגבעה המרכזית", השוכנות על שתי גבעות נפרדות ברכס אמיר, ברום של כ-400 מטרים מעל פני הים. יש המכנים את קציר "כפר אמנים", בעקבות קהילת האמנים המתגבשת בו.

במדרון המערבי של הרכס עליו נבנה היישוב, שוכן האתר הארכאולוגי "אל-אחוואט", בו התגלה יישוב מתקופת התנחלות השבטים בארץ כנען.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.