אום אל-פחם

אוּם אֶל-פַחְם (וגם אֻם אֶל-פַחְם) (בערבית: أُمّ ٱلْفَحْم, תעתיק מדויק: אֻם אלְפַחְם, משמעות השם: "מקור הפחם" או "אם הפחם") היא עיר בנפת חדרה של מחוז חיפה בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1984. העיר שוכנת בחלקה על רכס אמיר ומזרחית לכביש ואדי עארה. העיר נמצאת ליד עין איברהים (הממוקם מעבר לכביש של אום אל-פחם), ליד ערערה ומוצמוץ.

אום אל-פחם
סמל העיר
Umm al-Fahm 2014
אום אל-פחם
שם בערבית أمّ الفحم
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה סמיר מחאמיד
גובה ממוצע[1] ‎310 מטר
סוג יישוב עיר 50,000‏–99,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 55,182 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 33
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.7% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 2,080 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 105
תחום שיפוט[2] 26,060 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 71
(למפת הכרמל רגילה)
Carmel
 
אום אל-פחם
אום אל-פחם
32°31′09″N 35°09′06″E / 32.5191301758826°N 35.1516530980373°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
2 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3846
    - דירוג מדד ג'יני 168
פרופיל אום אל-פחם נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס
http://www.umelfahem.org
Umm Al Fahm 1949
ראש הכפר אום אל-פחם חותם בנוכחות אנשי הממשל הצבאי על שבועת אמונים למדינת ישראל, עם העברת הכפר לשלטון ישראלי (1949)
Umm al-Fahm Center
המסגד המרכזי בליבה ההיסטורי של העיר.
Umelfahm
בית הספר התיכון "העתיד" (المستقبل) באום אל-פחם.
Umelfahemart01
אחד מחדרי התצוגה ב"הגלריה לאמנות אום אל-פחם", מרץ 2007
Umm Al-Fahm, Haifa, Israel
מראה כללי של העיר.

פירוש השם

מקור שמו הנוכחי של היישוב בכמויות הרבות של הפחם שהופק בעיר במשך דורות ושימש, במקביל לחקלאות, כמקור ההכנסה העיקרי של התושבים. השם בתרגום מערבית משמעותו "אם הפחם" או "מקור הפחם". כיוון שכיום עלול השם להתפרש בערבית באופן שלילי ("מקור השחור"), מכנים אותה התושבים לפעמים "אום א-נור" (أمّ النّور - "מקור האור"). כפרים נוספים בשומרון הנושאים שמות הקשורים בתעשיית הפחם, כגון פחמה (פחם) ודיר אל-חטב.

גאוגרפיה

אום אל פחם חולשת על ואדי ערה. היא שוכנת על רכס הררי, ששיאו בהר אלכסנדר. רוב הכפרים הסמוכים הם כפרים ערביים-מוסלמיים. אום אל-פאחם היא עיר גדולה ביחס לכפרים שסביבה, וכוללת מרכזים מסחריים רבים.

העיר שוכנת סמוך לגדר ההפרדה, דרומית-מערבית לעפולה וצפונית-מזרחית לכפר ערערה. אום אל-פחם יושבת בחלקה על רכס אמיר (שהוא שלוחה של הכרמל), וכמה רכסי הרים מקיפים את העיר. פסגתו של רכס אמיר הוא הר אלכסנדר, הגבוה ביותר באזור, בגובה של עד 527 מעל פני הים. מיקומה הגבוה מקנה לעיר חשיבות אסטרטגית מיוחדת - היא משקיפה על עמק יזרעאל, עפולה, הרי שכם, הכרמל (אוניברסיטת חיפה, דלית אל-כרמל, עספיא), חדרה, בנימינה, זכרון יעקב, ואפילו חוף קיסריה, שלו השפעה ותפקיד ראשי בתמיכה הצבאית ההיסטורית לאזור. העיר מתאפיינת בשפע של מעיינות מים הפזורים בשטחה.

היסטוריה

מן הממצאים הארכאולוגיים שנמצאו בבית באום אל-פחם והסביבה ניתן להסיק כי התיישבות אנושית בשטח העיר ובסביבתה קיימת במשך כ-5000 שנים, החל מן התקופה הכנענית.[דרוש מקור] כמו כן נמצאו כמה קברים מאותה תקופה בשכונת ח'רבה אלגטסי ועין אלשערה.[דרוש מקור]

תולדות הכפר

הכפר אום אל-פחם מוכר מאז 1265, כשהוזכר בכתבי ההיסטוריון המוסלמי אל-מקריזי במסמך חלוקת הרכוש בין הסולטאן בייברס לבין הנסיך ג'מאל אל דין (Aqoc Alnaguibi) סגנו.[דרוש מקור] תושביו התפרנסו מהפקת פחמי עץ מעצי החורש בסביבה, ומכאן שם הכפר.

בשנת 1538 מנה הכפר 50 תושבים.[דרוש מקור] ב-1844 ביקר בכפר חוקר המקרא האמריקאי אדוארד רובינסון במהלך ביקורו בארץ ישראל. לפי עדויות של אישים, כיעקב ספיר ויואל משה סלומון, במהלך המאה ה-19 היה הכפר מקור לגידול אתרוגים שהיו ידועים בטיבם. במחצית הראשונה של המאה ה-20 חיו כמה משפחות נוצריות בעיר, המפורסמת ביניהן, משפחת חדאד.

ימי קום המדינה

המרד הערבי הגדול פגע בכלכלת הכפר[3]. בתקופת המנדט נכלל הכפר בנפת ג'נין ולפי סקר הכפרים משנת 1945 התגוררו בו 5,490 תושבים ושטחו כלל 77,242 דונמים.[4]

ב-1948 היו בכפר כ-4,500 תושבים. במלחמת העצמאות שלט בכפר הצבא העיראקי ואחר כך הלגיון הירדני. ב-20 במאי 1949 הועבר הכפר במסגרת הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, לשטח מדינת ישראל (יחד עם כפרים ערביים אחרים באזור המשולש). תושבי הכפר קיבלו אזרחות ישראלית, אך היו נתונים לממשל צבאי עד שנת 1966. המושל הצבאי הראשון בכפר היה אפרים בן-נתן. לאחר ביטול הממשל הצבאי הפך הכפר ליישוב מרכזי באזור "המשולש".

יישוב בישראל

בשנת 1960 הוכרז הכפר כמועצה מקומית, וצורף אל שטחה הכפר "עין איברהים" (عين إبراهيم) המהווה כיום שכונה בעיר, הממוקמת מעבר לכביש 65. בשנת 1984 הוכרז היישוב כעיר.

אום אל-פחם נחשבת למרכז של התנועה האסלאמית. ראש העירייה הוא איש התנועה האסלאמית מאז 1989. לתנועה יש השפעה חברתית ותרבותית חזקה בקרב תושבי אום אל-פחם.

אום אל-פחם הייתה אחד המוקדים של אירועי אוקטובר 2000: הפגנות אלימות של תושבי העיר הביאו לחסימתו של כביש ואדי ערה. ביום הראשון לאירועים נהרגו שניים מהמפגינים מירי של המשטרה, ולמחרת נהרג מפגין נוסף. ועדת אור, שתפקידה היה לחקור את האירועים על כל היבטיהם, מתחה ביקורת קשה על שייח' ראאד סלאח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית וראש עיריית אום אל-פחם בעת האירועים, וכן על אישי ציבור מחוץ לעיר ועל התנהלות המשטרה.

אוכלוסייה

בעיר אום אל-פחם יש ארבע חמולות גדולות (אגבאריה, ג'ברין, מחאג'נה, מחמיד) שבכל אחת ואחת יש הרבה משפחות שלא בהכרח יש קשר דם או קירבה ביניהן.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים באום אל-פחם 55,182 תושבים (מקום 33 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.7%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לאום אל-פחם דירוג של 2 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 60.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 5,361 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[5]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב.

משפחות ביישוב:

  • מחאג'נה: אבו שאקרה, כילאני, תמיש, אבו רעד, אבו ח'ליל, בדיר
  • מחאמיד: קיואן, תאהר, מנאסרה, חמאמדי, קרם, ח'דור
  • ג'בארין: סואלחא, חסיניה, גואברי, ינסי.
  • אגבאריה: בשיר, אבו סעאדי, מוסא, אבו סמרא.

כלכלה ותרבות

העיר אום אל-פחם נחשבת למרכז מסחרי לאזור ואדי עארה, עיר המושכת לקוחות מכל רחבי ישראל שקונים רהיטים, דבר שהפך את העיר למקום המושך בעלי עסקים ומשקיעים.

בעיר פועלת מאז 1996 "הגלריה לאמנות אום אל-פחם" שהקים האמן סעיד אבו שקרה. בשנת 2007 העניקה העירייה מגרש שעליו מתוכנן לקום מוזיאון לאמנות ערבית. בעיר מופיעים שלושה עיתונים שבועיים: "אלפחמאוי", "אלמדינה" ו"אלמסאר". יש בה גם תחנת טלוויזיה מקומית בשם "מיס אלרים".

ספורט

באום אל-פחם פועלות מספר קבוצות כדורגל - עירוני סעיד, מכבי וביתר. המוכרת שבהן הפועל אום אל-פחם התפרקה בשנת 2009. הבכירה שבהן, מכבי אום אל-פחם, מתמודדת בליגה א' צפון. וב-2019 קבוצת הפועל אום אלפחם עלתה לליגה לאומית אחרי 54 שנים של לחימה.

תחבורה ציבורית

על עיקר התחבורה הציבורית בעיר ובפרט על 2 הקווים הפנימיים בעיר אחראית חברת קווים. בנוסף חברת הנסיעות והתיירות נצרת מפעילה קווים לנצרת עילית ולנצרת וחברת סופרבוס מפעילה קווים לחיפה, עפולה, ועמק יזרעאל. בנוסף לכך בכניסה לעיר עובר שירות חולף של חברת אגד שעוצר בכניסה אך לא נכנס לעיר עצמה.

אתרוגי אום אל פחם

במאה ה-19 גודלו במקום אתרוגים שהיו ידועים בטיבם. כך למשל סיפר הרב יעקב הלוי ספיר שביקר שם ב-1853:

זיכני אדון עולם יתברך לתור ולסבב בארצנו הנבחרת במקום אחד נכבד אשר לא שערוהו מודדי הארץ ולא הביאו בספריהם, כי לא ראוהו. היא העיר העליזה אום אל פאחם ובנותיה, אשר הלכתי שמה כמה פעמים לחתוך משם פרי עץ הדר... כי שם מקום גידולם לרוב... העיר הגדולה הזאת עומדת בראש הר גבוה ותלול ויושביה ישמעאלים תוגרים מחמעדים כמה אלפי בעלי בתים... ויהודים אין איש. רק הבאים לסחור שמה... אין שמה שוטר ומושל רק שייח' הוא זקן העיר ובכל רחוב... ויש בה מעט חנויות סוחרים, כי אך לפלאחים, הם עובדי אדמה יחשבו רובם ככולם. ובתיהם מלאים מכל טוב, גם כסף וזהב ואוכלים למעדנים כי יש להם צאן ובקר לרוב, עדרים עדרים וסוסים מזוינים מובחרי המין במו ימצאו. וגמלים וחמורים אין מספר. סביבות העיר עמקים גדולים, מעינותיהם, שדותיהם גנותיהם, פרדסיהם ומרעיהם הרחק מהעיר... ומשלושת עבריה... יסובבו יערים גדולים שבארץ ישראל ... ויש מקומות ביער שהולכים בתוכם כמה שעות תחת מכסה האילנות באופל יהלוך ושודדי יום תחת צילם יחבאו.

ומוסיף יואל משה סלומון בשנת 1878:

ולא לחינם בחרו אבותינו רבנינו וגאונינו מדור לדור לברך אך על אתרוגי אום אלפחם, כי הגנים האלה נשארו לנו במסורה קדומה מדור לדור כי המה פרי הארץ לגאון ולתפארת... המראה הנעימה הלזה הייתה לנו לפתח תקווה ולעד נאמן, כי הארץ הנשמה הלזו תחכה בכיליון עיניים אל בניה מארץ מרחקים ואך בנטותם ידיים אליה תרום קרנה ותלבש הוד והדר

ראשי העיר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ יהואש (סופר), סיור בכפרים ערבים, דבר, 21 במאי 1940
  4. ^ האוכלוסייה והשטח כללו גם את הכפרים הסמוכים עין איברהים, מועאוויה, מושיריפה, מוסמוס ולג'ון
  5. ^ פרופיל אום אל-פחם באתר הלמ"ס
האשם מחאמיד

האשם מחאמיד (בערבית: هاشم محاميد; 18 בפברואר 1945 - 3 באפריל 2018) היה חבר הכנסת וראש עיריית אום אל-פחם.

הגלריה לאמנות אום אל-פחם

הגלריה לאמנות אום אל פחם היא גלריה לאמנות עכשווית ערבית-פלסטינית בעיר אום אל פחם.

הגלריה הוקמה בשנת 1996 ביוזמתו של אחד מבני היישוב, האמן סעיד אבו שקרה שאף משמש בה כמנהל וכאוצר ראשי. מטרת הקמתה הייתה להביא אמנות עכשווית ואיכותית לאום אל פחם ולתושביה, להציג אמנות ערבית ופלסטינית מקורית ולשמר ולפתח את התרבות הפלסטינית.בהיעדר גלריות נוספות לכל המגזר הערבי במדינת ישראל הפכה הגלריה למקום מפגש חשוב בין אמנים ממגזרים שונים, אזרחים מהשורה וכן בין אמנים מקומיים לאמנים מחו"ל.

הליגה הלאומית בכדורגל

הליגה הלאומית בכדורגל היא הליגה השנייה בחשיבותה בכדורגל הישראלי, אחרי ליגת העל. עד תום עונת 1998/1999 ובטרם הוקמה ליגת העל, הייתה הליגה הלאומית הליגה הבכירה בישראל. בליגה הלאומית משחקות 16 קבוצות, ושתי הקבוצות המסיימות במקומות הראשונים בתום כל עונה מעפילות לליגת העל. החל משנת 2014 מנוהלת ליגה זו על ידי מנהלת הליגות לכדורגל.

הפועל אום אל-פחם

הפועל אום אל-פחם (בערבית: بالعربية - هبوعيل ام الفحم) היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר אום אל-פחם, המשחקת בליגה הלאומית.

הפיגוע באוטובוס בוואדי ערה

הפיגוע באוטובוס בוואדי ערה (נחל עירון) היה פיגוע התאבדות שבוצע ביום רביעי, 20 במרץ 2002, באוטובוס "אגד" שהיה בדרכו בקו 823 מתל אביב לנצרת דרך עפולה, בצומת מוסמוס שבכביש 65 (נחל עירון - ואדי ערה). בפיגוע נהרגו 7 ישראלים ונפצעו 30.

יוסף ג'בארין

יוּסף תיסיר ג'בארין (בערבית: يوسف تيسير جبارين; נולד ב-23 בפברואר 1972) הוא פוליטיקאי ערבי-ישראלי. מכהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת חד"ש בסיעת הרשימה המשותפת ובעבר בסיעת חד"ש-תע"ל. במקצועו הוא דוקטור למשפטים.

יניב אברג'יל

יניב אברג'יל (נולד ב-16 באוגוסט 1977) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת החלוץ. בעונת 2002/2003 היה מלך השערים של ליגת העל, לאחר שכבש 18 שערים במדי הפועל כפר סבא.

כביש 65

כביש 65 הוא כביש בצפון ישראל, המשמש כעורק תחבורתי חשוב בין מישור החוף לגליל. הוא מוביל מדרום-מערב לצפון-מזרח, ועל כן הוא איננו כביש רוחב ואף לא כביש אורך. זהו הכביש בו נרשמו מספר שיא של דו"חות משטרה על מהירות מופרזת בין השנים 2014-2018.

ליגה א' (כדורגל)

ליגה א' היא הליגה השלישית בחשיבותה בכדורגל בישראל, אחרי ליגת העל והליגה הלאומית. הליגה מחולקת לשני מחוזות, ליגה א' דרום וליגה א' צפון, ובכל מחוז מתמודדות 16 קבוצות.

לאחר קום המדינה הייתה ליגה א' הליגה הבכירה בישראל, אך בעונת 1955/1956 הוקמה הליגה הלאומית, וליגה א' הפכה לליגת המשנה. בעונת 1976/1977 הוקמה הליגה הארצית כליגת המשנה החדשה, וליגה א' הפכה לליגה השלישית. לאחר הקמת ליגת העל בעונת 1999/2000 שימשה ליגה א' כליגה הרביעית במשך כעשור, אך בשנת 2009 בוטלה הליגה הארצית, וליגה א' הפכה שוב לליגה השלישית.

מחוז חיפה

מחוז חיפה הוא אחד מששת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל. המחוז הסובב את העיר חיפה ומכיל בעיקר את פרווריה ובירתו חיפה.

מכבי אום אל-פחם

מכבי עירוני אום אום אל-פחם, (בערבית: مكابي أم الفحم) היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר אום אל-פחם, המתמודדת בליגה ב'.

הקבוצה הוקמה בשנת 1972 ושיחקה במרבית הזמן בליגות הנמוכות. את הקפיצה הגדולה ביצעה הקבוצה בסיום עונת 2008/2009 כשהעפילה לליגה א' צפון בה שיחקה שנתיים. ובסיום עונת 2010/2011, העפילה הקבוצה לראשונה בתולדותיה לליגה הלאומית.

בתחילת עונת 2013/2014 הורדה הקבוצה לליגה א' מכיוון שלא הצליחה לגייס סכום כסף על מנת לפתוח את העונה בלאומית. למרות זאת, ב-24 בספטמבר 2013 קבע בית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל כי הקבוצה תישאר בליגה הלאומית ותספוג עונש של הפחתת חמש נקודות. לאורך העונה שיחקה הקבוצה בעיקר עם שחקני נוער, ובסופה ירדה לליגה א' ורשמה את אחת העונות הגרועות לקבוצה בהיסטוריה של הליגה, כאשר סיימה עם 4- נקודות לאחר שהפסידה בכל משחקיה פרט למשחק אחד בו סיימה בתיקו 0–0 מול הפועל ראשון לציון. בסיום עונת 2014/2015 ירדה לליגה ב' לאחר שהפסידה ב-29 משחקים, השיגה תוצאת תיקו אחת ולא ניצחה במשך כל העונה. הקבוצה סיימה עם 0 נקודות לאחר שהופחתה לה נקודה במהלך העונה.

באמצע עונת 2016/2017 פסקה ההתאחדות לכדורגל שהקבוצה תורד בסיום העונה לליגה ג', וזאת לפי פסיקת פיפ"א עקב אי תשלום חוב לאחד משחקניה הזרים ששיחק אצלה בתקופה בה שיחקה הקבוצה בליגה הלאומית.

בסיום עונת 2018/19 חזרה מכבי אום אל פאחם לליגה ב אחרי שנתיים של היעדרות אחרי ניצחונות במשחקי מבחן על עין סהלה, בית"ר חיפה והפועל דליית אל כרמל.

מכבי עירוני ג'ת אל-אהלי

מכבי עירוני ג'ת אל-אהלי (בערבית: مكابي نير جت الأهلي) הייתה קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר אום אל-פחם. הקבוצה הוקמה בשנת 2007 ובעונת 2010/2011 שיחקה בליגה הלאומית, אך לאחר שירדה לליגה א' התפרקה בדצמבר 2011.

נחל עירון

נַחַל עִירוֹן (בערבית: وادي عارة; תעתיק: ואדי עארה) הוא נחל באזור רמות מנשה והשרון הצפוני בארץ ישראל, באורך 20 קילומטרים, הממוקם בקווי המפגש של השומרון, רמות מנשה, והשרון. הנחל הוא אחד מיובלי נחל חדרה.

ראשיתו של נחל עירון בהר אלכסנדר שליד אום אל־פחם, משם הוא יורד לכיוון דרום-מערב, במקביל לקו התחום בין רכס אום אל־פחם לקער רמות מנשה. כקילומטר ממערב לצומת משמר הגבול יוצא הנחל אל מישור השרון הצפוני, ומתחבר לנחל חדרה מדרום למושב תלמי אלעזר.

בעמק הנחל ועל גדותיו מספר גדול של יישובים. בחלקו המזרחי, ההררי, היישובים הערביים (ממזרח למערב) מושריפה, מוצמוץ, עין איברהים, אום אל פחם, ערערה, עארה וכפר קרע אום אל קוטוף, חור צקר, דאר אל חנון, אל עריאן, ביאדה, עין אבראהים וואדי אל קצב, מערבה משם, לאורך חלקו המישורי, היישובים היהודיים ברקאי, עין עירון, עין שמר, מענית, גבעת חביבה, שער מנשה ותלמי אלעזר. צמוד לאפיקו עובר כביש מספר 65, המכונה כביש ואדי עארה, המחבר בין צומת משמר הגבול לצומת מגידו, ומשמש כעורק תחבורה חשוב במדינת ישראל.

עונת 2013/2014 בליגה הלאומית

עונת 2013/2014 בליגה הלאומית הייתה העונה ה-15 של הליגה הלאומית כליגה השנייה בחשיבותה בכדורגל בישראל. הליגה החלה ב-8 בספטמבר 2013 והסתיימה ב-20 במאי 2014.

על ניצחון במשחק הוענקו שלוש נקודות ונקודה בודדת הוענקה על תיקו.

הליגה הוגדלה ל-16 קבוצות שתחילה שיחקו ביניהן במשך 2 סיבובים בני 15 משחקים כל אחד - 30 מחזורים בסה"כ. בניגוד לשנים קודמות לאחר הסיבוב ה-15 הליגה חולקה ל-2 בתים: פלייאוף עליון (8 קבוצות) ופלייאוף תחתון (8 קבוצות). לפני תחילת העונה הוחלט שרק קבוצה אחת תעלה ליגה בסיום העונה, מליגת העל יירדו שלוש קבוצות,

העונה הסתיימה בניצחון של מכבי נתניה שעלתה לעונת 2014/2015 לליגת העל לצד הפועל פתח תקווה.

מכבי אום אל-פחם הפועל אשקלון והפועל קטמון ירושלים ירדו לליגה השלישית.

שחר הירש מהפועל עפולה זכה בתואר מלך השערים של הליגה עם 20 כיבושים.

עונת 2019/2020 בליגה הלאומית

עונת 2019/2020 בליגה הלאומית היא העונה ה-21 של הליגה הלאומית כליגה השנייה בחשיבותה בכדורגל בישראל. העונה צפויה להתחיל באוגוסט 2019, וצפויה להסתיים במאי 2020.

לקראת עונה זו הצטרפו לליגה הלאומית מכבי עירוני פתח תקווה ואיחוד בני סכנין, אשר ירדו מליגת העל, והפועל אום אל-פחם ומועדון ספורט כפר קאסם סוהיב שעלו מליגה א'.

הליגה כוללת 16 קבוצות שתחילה שיחקו ביניהן במשך שני סיבובים בני 15 משחקים כל אחד - 30 מחזורים בסה"כ. לאחר המחזור ה-30 הליגה חולקה ל-2 בתים: פלייאוף עליון (8 קבוצות) ופלייאוף תחתון (8 קבוצות). על ניצחון במשחק מוענקות שלוש נקודות, ונקודה בודדת על תיקו.

עפו אגבאריה

עפו אגבאריה (בערבית: عفو إغبارية, תעתיק מדויק: עפו אע'באריה; נולד ב-13 במאי 1949) הוא יושב ראש מפלגת חד"ש, שכיהן כחבר כנסת מטעמה, תושב אום אל-פחם וד"ר לרפואה.

פחם עץ

פַחַם עֵץ, הקרוי גם פחם (אך אין להתבלבל בינו ובין פחם אבן, ובין עץ שרוף שאינו פחם כלל), הוא דלק המתקבל מפירוליזה של עצים. על פי רוב הפחם נוצר מקלייה של גזרי עץ בטמפרטורה של 800–900 מעלות צלזיוס בנוכחות אדי מים או פחמן דו-חמצני ובהיעדר חמצן, לשם הפקת החום הדרוש מבעירים על פי רוב חלק מהעצים. החומר השחור שנוצר הוא בעל מבנה נקבובי ושטח פנים גדול.

פחם עץ שימש בעבר כחומר הסקה, אולם היום – בשל התכלות היערות - אין מרבים להשתמש בו.

בימינו, פחם העץ משמש בעיקר לצליית מזון במנגל בחצרות, מרפסות ובשטחים ציבוריים פתוחים.

במהלך בעירתם, מכונים הפחמים גחלים, ובסוף תהליך בעירתם, שאריותיהם המתפוררות מכונות רמץ או אפר.

תעשיית פחמי העץ הייתה נפוצה בעבר בארץ ישראל, העניקה את שמה ליישוב אום אל פאחם, ועדיין קיימת ביישובים ערביים.

בין שימושיו הנוספים: ציפוי גבינות עזים (שברה), עפרונות לרישום, ספיחת גזים, אדים וריחות רעים, טיהור מים וסינון אוויר (נמצא במסיכות גז) ואפילו משמש לסינון סוג של ויסקי אמריקני המכונה טנסי ויסקי.

ראאד סלאח

שייח' ראאד סלאח אבו שקרה (בערבית: رائد صلاح أبو شقرة, תעתיק מדויק: רָאאִד צַלָאח; פירוש השם: "חלוץ ישר"; נולד בשנת 1954 באום אל-פחם שבישראל) הוא מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית (שהוכרז בנובמבר 2015 כהתאחדות בלתי מותרת), ומראשי המנהיגים הדתיים של המוסלמים בישראל. סלאח ידוע בעמדותיו השוללות את הלגיטימיות של מדינת ישראל ובפרט את שליטתה בירושלים. בין השנים 1989–2001 כיהן כראש עיריית אום אל-פחם. נידון למאסר על עבירות של התפרעות והסתה.

רמות מנשה

רָמות מְנַשֶּׁה (נקרא בעבר "רמת מנשה") הוא חבל ארץ בדרום הכרמל, בין רכס הכרמל לרכס אמיר (הרי אום אל פחם). אזור רמות מנשה הוא החלק הקעור והנמוך מבין שלושתם. הגובה הממוצע הוא כ-250 מטר מעל פני הים ופסגותיו הגבוהות מתנשאות לגובה של כ-400 מטר. צורתו של רמות מנשה היא מעוין והוא נתחם על ידי עמק יזרעאל בצפון מזרח, נחל תות, נחל יקנעם (ואדי מילק) בצפון מערב - מפריד בין רמות מנשה להר הכרמל, נחל עירון (ואדי ערה) בדרום מזרח - מפריד בין רמות מנשה לרכס אמיר, ובקעת הנדיב בדרום מערב.

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.1%
גילאי 5 - 9 10.8%
גילאי 10 - 14 11.0%
גילאי 15 - 19 12.1%
גילאי 20 - 29 17.1%
גילאי 30 - 44 18.4%
גילאי 45 - 59 14.1%
גילאי 60 - 64 2.4%
גילאי 65 ומעלה 4.1%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 29
–  יסודיים 17
–  על-יסודיים 21
תלמידים 14,554
 –  יסודי 7,345
 –  על-יסודי 7,209
מספר כיתות 571
ממוצע תלמידים לכיתה 25.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז חיפה
נפות נפת חיפהנפת חדרה
מפת מחוז חיפה
ערים אום אל-פחם • אור עקיבאבאקה אל-גרבייהחדרהחיפהטירת כרמלנשרקריית אתאקריית ביאליקקריית יםקריית מוצקין
מועצות מקומיות בנימינה-גבעת עדהבסמ"הג'סר א-זרקאג'תדלית אל-כרמלזכרון יעקבכפר קרעמעלה עירוןעספיאערערהפוריידיספרדס חנה-כרכורקציר-חרישקריית טבעוןרכסים
מועצות אזוריות אלונהזבולוןחוף הכרמלמנשה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.