אולימפיאדת אתונה (2004)

אולימפיאדת אתונה (2004) היא האולימפיאדה ה-28 בעת החדשה, והיא נמשכה 17 ימים, מ-13 באוגוסט עד ה-29 באוגוסט 2004. השתתפו בתחרויות 10,625 ספורטאים מ-201 מדינות.

משחקי האולימפיאדה ה-XXVIII
אולימפיאדת אתונה (2004)
עיר מארחת אתונה, יוון
מדינות משתתפות 201
ספורטאים משתתפים 10,625
(6,296 גברים, 4,329 נשים)
תחרויות 301 תחרויות ב-28 ענפים
טקס הפתיחה 13 באוגוסט 2004
טקס הנעילה 29 באוגוסט 2004
נפתח רשמית על ידי קוסטיס סטפנופולוס, נשיא יוון
השביע את המשתתפים זואי דימוסצ'קי
הדליק את הלפיד האולימפי ניקולס קקלמנקיס
האצטדיון הראשי האצטדיון האולימפי, אתונה, יוון
הערים שהתמודדו על האירוח בואנוס איירס, סטוקהולם, קייפטאון, רומא

אתרי אולימפיאדת אתונה (2004)

לכבוד המשחקיים האולימפיים נבנו 4 מתחמי ספורט ענקים

אירועים בולטים

אתלטיקה

נשים

גברים

כדורגל

נשים

נבחרת ארצות הברית בכדורגל לנשים זכתה במדליית הזהב לאחר ניצחון במשחק הגמר על נבחרת ברזיל 1-2. במדליית ארד זכתה נבחרת גרמניה לאחר ניצחון על נבחרת שוודיה 0-1.

גברים

נבחרת ארגנטינה בכדורגל לגברים זכתה במדליית הזהב לאחר ניצחון במשחק הגמר על נבחרת פאראגוואי 0-1. במדליית ארד זכתה נבחרת איטליה לאחר ניצחון על נבחרת עיראק 0-1.

כדורסל

נשים

נבחרת ארצות הברית בכדורסל לנשים זכתה במדליית הזהב לאחר ניצחון במשחק הגמר על נבחרת אוסטרליה 63-74. במדליית ארד זכתה נבחרת רוסיה לאחר ניצחון על נבחרת ברזיל 62-71.

גברים

נבחרת ארגנטינה בכדורסל לגברים זכתה במדליית הזהב לאחר ניצחון במשחק הגמר על נבחרת איטליה 69-84. במדליית ארד זכתה נבחרת ארצות הברית לאחר ניצחון על נבחרת ליטא 96-104.

שחייה

נשים

  • נטלי קוגלין מארצות הברית זכתה ב-5 מדליות, 2 מדליות זהב, 2 מדליות כסף ומדליית ארד אחת.
  • אינגה דה ברוין מהולנד זכתה ב-4 מדליות, מדליית זהב אחת, מדליית כסף אחת ו-2 מדליות ארד.
  • פטריה תומאס מאוסטרליה זכה ב-4 מדליות, 3 מדליות זהב ומדליית כסף אחת.
  • ג'ודי הנרי מאוסטרליה זכתה ב-3 מדליות זהב, כולל במשחה היוקרתי ל-100 מטר חופשי ובשני משחי שליחות, 4x100 מטר חופשי ו-4x100 מטר מעורב, תוך כדי שבירת שיא עולם בכל אחד מהם.

גברים

  • מייקל פלפס השחיין מארצות הברית בניסיון לשבור את שיא צבירת מדליות זהב באולימפיאדה אחת ( מארק ספיץ מארצות הברית זכה במינכן 1972 ב-7 מדליות זהב), זכה אומנם ב-8 מדליות, אך מהן היו 6 מדליות זהב ו-2 מדליות ארד. הוא קבע שיא עולם אישי, במשחה ל-400 מטר מעורב אישי.
  • איאן ת'ורפ מאוסטרליה זכה ב-4 מדליות מהן 2 מדליות זהב במשחים ל-200 ול-400 מטר חופשי, מדליית כסף ומדליית ארד.
  • ארון פירסול מארצות הברית זכה ב-3 מדליות זהב, במשחי הגב ובמשחה השליחים 4x100 מטר מעורב בשיא עולם חדש. במהלך משחה השליחים הוא קבע שיא עולם חדש במשחה ל-100 מטר גב.

טבלת מדליות

Athens 2004 Olympics medals
מדליית כסף אולימפיאדת אתונה 2004

עשר המדינות אשר זכו במירב המדליות:

מיקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הברית ארצות הברית 35 39 29 103
2 הרפובליקה העממית של סין סין 32 17 14 63
3 רוסיה רוסיה 27 27 38 92
4 אוסטרליה אוסטרליה 17 16 16 49
5 יפן יפן 16 9 12 37
6 גרמניה גרמניה 14 16 18 48
7 צרפת צרפת 11 9 13 33
8 איטליה איטליה 10 11 11 32
9 קוריאה הדרומית קוריאה הדרומית 9 12 9 30
10 הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת 9 9 12 30
15 יוון יוון (מארחת) 6 6 4 16
סך הכול 301 301 327 929

המשלחת הישראלית

לאולימפיאדה זו, שלחה ישראל 36 ספורטאים והתחרתה במספר שיא של ענפים עד אז, 14 במספר. לראשונה השתתפו ספורטאים ישראלים בטניס שולחן, טאקוונדו ושחייה אמנותית.

במהלך האולימפיאדה הצליח נציג ישראלי לזכות לראשונה במדליית זהב. היה זה שייט המיסטרל גל פרידמן, מחזיק מדליית הארד מאולימפיאדת אטלנטה. פרידמן, אשר רק שנתיים קודם לכן זכה באליפות העולם באותו ענף, הצליח להעפיל על מתחריו לענף ולהביא להשמעת המנון התקווה בפעם הראשונה במשחקים האולימפיים. בנוסף לפרידמן, אריק זאבי, אז 3 פעמים אלוף אירופה, זכה במדליית ארד בענף הג'ודו (עד 100 ק"ג), והביא לישראל מדליה שנייה באולימפיאדה באתונה.

כמו כן, אודי וקס, הג'ודוקא, היה מעורב בעל כרחו בתקרית דיפלומטית קטנה כאשר בסיבוב הראשון יריבו האיראני, אראש מירסמאלי, לא התייצב לקרב והפסיד הפסד טכני. האירני טען כי הוא פרש כהזדהות עם הסבל הפלסטיני, אך כנראה פרישתו באה לאחר לחצים מצד הממשל האיראני שגם הבטיח לו 115,000 דולר פיצוי כבונוס על המעשה. פסילתו של מירסמאלי הביאה את אודי לסיבוב השני בו הפסיד נגד עמר מרידייה מאלג'יר.

ראו גם

קישורים חיצוניים

איחוד האמירויות הערביות במשחקים האולימפיים

איחוד האמירויות הערביות משתתפת במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984).

הישגיהם של ספורטאי האמירויות במשחקים היו דלים למדי, עד אולימפיאדת אתונה (2004). במשחקים אלה זכה הקלע אחמד אל מכתום במדליית הזהב בירי בצלחות חרס כפולות, וסיים במקום הרביעי בתחרות הירי בצלחות חרס בודדות. באולימפיאדת בייג'ינג (2008) סיים אל מכתום במקומות השביעי והשלושים, בהתאמה, אך בכל זאת היה הספורטאי המצליח ביותר מבין ספורטאי האמירויות במשחקים אלה. נושאת הדגל במשחקים אלה הייתה הנסיכה מאיתה אל מכתום, בתו של מוחמד בן ראשיד אל מכתום, לימים ראש ממשלת האיחוד ואמיר דובאי. אל מכתום השתתפה בתחרויות הטאקוונדו והודחה בסיבוב הראשון. באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) ייצגו את איחוד האמירויות שלושה ג'ודאים ילידי מולדובה. אחד מהם, סרז'יו טומה, זכה במדליית ארד, שהייתה למדליה האולימפית השנייה של איחוד האמירויות.

איחוד האמירויות הערביות מעולם לא השתתפה באולימפיאדת חורף.

אפגניסטן במשחקים האולימפיים

אפגניסטן השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת ברלין (1936). היא נעדרה מאז מ-5 אולימפיאדות: אולימפיאדת הלסינקי (1952), אולימפיאדת מונטריאול (1976), אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984), אולימפיאדת ברצלונה (1992) ואולימפיאדת סידני (2000). בעוד שארבע ההיעדרויות הראשונות היו ביוזמתה, היעדרותה מאולימפיאדת סידני נבעה מחרם שהטיל עליה הוועד האולימפי הבינלאומי בשל דיכוי נשים במדינה, שהונהגה אז בידי הטליבאן. גם ההיעדרות מאולימפיאדת לוס אנג'לס הייתה מטעמים פוליטיים - אפגניסטן השתתפה בחרם שארגנה ברית המועצות על המשחקים, ושבו נטלו חלק 14 מדינות מהגוש המזרחי. את אולימפיאדת מוסקבה (1980) החרימו 61 מדינות בהנהגת ארצות הברית, בשל הפלישה הסובייטית לאפגניסטן, אך אפגניסטן עצמה דווקא נטלה בה חלק. אפגניסטן מעולם לא השתתפה באולימפיאדת חורף.

בהופעותיה הראשונות במשחקים, לא רשמו הספורטאים האפגנים הישגים גבוהים במיוחד. הראשון שהתבלט היה המתאבק מוחמד אבראהימי, שדורג במקום החמישי באולימפיאדת טוקיו (1964)

אולימפיאדת אתונה (2004), אליה שבה אפגניסטן בעקבות סיום שלטון הטליבאן, הייתה הראשונה בה ייצגו אותה גם נשים, האתלטית רובינה מוקימיאר והג'ודוקא פריבה רזאיי.

באולימפיאדת בייג'ינג (2008) היה לוחם הטאקוונדו רוחאללה ניקפאי לאפגני הראשון שזוכה במדליה אולימפית, מדליית ארד. ניקפאי, שהתחרה בקטגוריית המשקל של עד 58 ק"ג, עבר להתחרות בקטגוריית המשקל של עד 68 ק"ג באולימפיאדת לונדון (2012), וגם בה זכה במדליית ארד. לוחם טאקוונדו נוסף, נאסר אחמד בהאווה, סיים במקום החמישי בלונדון, בקטגוריית המשקל של עד 80 ק"ג.

אתלטיקה באולימפיאדת אתונה (2004)

אולימפיאדת אתונה (2004) נערכה בפעם השנייה באתונה, יוון. הפעם הראשונה הייתה לפני 108 שנים באולימפיאדה הראשונה שנערכה בשנת 1896. תחרויות האתלטיקה נערכו בין ה-18 באוגוסט לבין ה-28 באוגוסט 2004. נערכו 46 תחרויות באתלטיקה במשחקים אלו (22 לנשים ו-24 לגברים), בהשתתפות 1,995 משתתפים (916 נשים ו-1,079 גברים) מ-196 מדינות.

ברוניי במשחקים האולימפיים

ברוניי השתתפה לראשונה במשחקים האולימפיים באולימפיאדת סיאול (1988), אם כי לאותם משחקים לא שלחה ספורטאים, אלא עסקן בודד, פעיל באיגוד השחייה. לשלוש האולימפיאדות שבין אולימפיאדת אטלנטה (1996) לבין אולימפיאדת אתונה (2004) שלחה ספורטאי אחד בכל פעם, ואיש מהם לא רשם הישג משמעותי. בשנת 2008 הייתה ברוניי המדינה היחידה שלא השתתפה באולימפיאדת בייג'ינג (2008). השתתפותה במשחקים בוטלה יום לפני פתיחתם, עקב כשלים ברישום הספורטאים. לאולימפיאדת לונדון (2012) שלחה ברוניי לראשונה משלחת בת שלושה משתתפים, ולראשונה היא כללה גם אישה.

ברוניי מעולם לא השתתפה באולימפיאדת חורף.

גוסטבו קוורטן

גוסטבו "גוגה" קוורטן (בפורטוגזית: Gustavo "Guga" Kuerten; נולד ב-10 בספטמבר 1976) הוא טניסאי עבר ברזילאי. דורג במקום הראשון בעולם בטניס, במשך 43 שבועות (זמן מצטבר), מקום 13 בכל הזמנים (2013).

קוורטן הצטיין כששיחק במגרש חימר.

במהלך קריירת הטניס שלו, זכה קוורטן ב-20 תארים ביחידים ו-8 תארים בזוגות, מהם 3 תארים ביחידים בטורנירי גראנד סלאם כולם באליפות צרפת הפתוחה (1997, 2000 ו-2001). נוסף על כך הוא זכה באליפות סבב המאסטרס העולמי (1999).

באולימפיאדת סידני (2000) הגיע קוורטן לשלב רבע הגמר.

בשנת 2012 זכה קוורטן להיכלל בהיכל התהילה הבינלאומי לטניס.

האצטדיון האולימפי (אתונה)

האצטדיון האולימפי (ביוונית: Ολυμπιακό Στάδιο), או האצטדיון האולימפי של אתונה, הוא אצטדיון הנמצא באתונה בירת יוון, והוא מהווה חלק ממתחם הספורט האולימפי אתונה. האצטדיון מכונה גם אצטדיון ספירידון לואיס, על שם הזוכה בתחרות ריצת המרתון שנערכה באולימפיאדת אתונה ב-1896.

בשנת 2004 שימש האצטדיון כאצטדיון העיקרי של אולימפיאדת אתונה, ונערכו בו טקסי הפתיחה והסיום וכן גמר משחקי הכדורגל. בטקסי הפתיחה נכחו באצטדיון 74,473 צופים וזאת על אף שהיו בו 71,030 מושבים.

האצטדיון תוכנן בשנת 1979, בנייתו החלה בשנת 1980 והסתיימה בשנת 1982 עבור אליפות אירופה באתלטיקה. האצטדיון נחנך ב-8 בספטמבר 1982 בנוכחות נשיא יוון קונסטנטינוס קרמנליס. בשנת 1991 נערכו באצטדיון חלק מתחרויות משחקי הים התיכון. האצטדיון אירח את גמר גביע אירופה לאלופות 1983 בו ניצחה המבורג את יובנטוס בתוצאה 1-0, וכן את גמר ליגת האלופות 1994 בו ניצחה מילאן את ברצלונה בתוצאה 4-0.

האצטדיון עבר שיפוץ נרחב לקראת אירועי אולימפיאדת 2004, במסגרתו נוסף לאצטדיון גג בתכנונו של סנטיאגו קלטרווה. האצטדיון המחודש נפתח רשמית ב-30 ביולי 2004. מאז אירח האצטדיון תחרויות וטקסי פתיחה וסיום של אולימפיאדת אתונה (2004) ואולימפיאדת הנכים אתונה (2004), וכן את גמר ליגת האלופות 2007 בו ניצחה מילאן את ליברפול בתוצאה 2-1.

משנת 2003 הוא משמש כאצטדיון הבית של קבוצת הכדורגל א.א.ק. אתונה, והחל משנת 2018 הוא משמש גם כאצטדיונה של פנאתינייקוס. האצטדיון מארח גם משחקים של נבחרת יוון.

ההיכל האולימפי (אתונה)

ההיכל האולימפי הסגור (ביוונית: Ολυμπιακό Κλειστό Γυμναστήριο), הידוע בשמו בראשי תיבות O.A.K.A (מתחם הספורט האולימפי אתונה, ביוונית Ολυμπιακό Αθλητικό Κέντρο Αθηνών), הוא היכל ספורט רב-תכליתי אשר נחנך בשנת 1995 וממוקם בפרבר מרוסי שבאתונה, בירת יוון. להיכל יש קיבולת של 18,989 מקומות ישיבה והוא אחד מחמשת מוקדי ספורט המרכיבים את מתחם הספורט האולימפי המרכזי ששימש את אולימפיאדת אתונה שנערכה ב-2004.

ההיכל האולימפי אליניקו

ההיכל האולימפי אליניקו (ביוונית: Κλειστό Γήπεδο Ελληνικού) הוא אולם כדורסל הממוקם באליניקו שבאתונה. בעבר שיחקה באולם אא"ק אתונה. ההיכל יכול להכיל עד 15,000 איש במשחקי כדורסל ובמשחקי כדוריד 13,5000 האולם שימש למשחקי הכדורסל ומשחקי הכדוריד באולימפיאדת אתונה.

טים הנמן

טימות'י הנרי "טים" הנמן (אנגלית: Timothy Henry "Tim" Henman; נולד ב-6 בספטמבר 1974) הוא טניסאי בריטי מקצועי שפעל בין השנים 1993-2007. הוא היה השחקן הבריטי הראשון מאז רוג'ר טיילור, בשנת 1973, שהעפיל לחצי גמר טורניר ווימבלדון בתחרות היחידים. דורג בשיאו במקום הרביעי בעולם (8 ביולי 2002).רגעי השיא בקריירה שלו כוללים חצי גמר באליפות צרפת הפתוחה (2004), חצי גמר בווימבלדון (1998, 1999, 2001, 2002 ), חצי גמר באליפות ארצות הברית הפתוחה, וכן זכייה בטורניר המאסטרס בפריז בשנת 2003.

ישראל באולימפיאדת אתונה (2004)

אולימפיאדת אתונה הייתה האולימפיאדה ה-13 שבה השתתפה משלחת ישראלית, מאז החלה את השתתפותה במשחקים בשנת 1952.

המשלחת הישראלית כללה 36 ספורטאים שהשתתפו ב-14 ענפים שונים.

שני ספורטאים מהמשלחת הישראלית זכו במדליה באולימפיאדה; גל פרידמן, שזכה במדליית זהב בגלישת רוח, והיה לספורטאי הישראלי הראשון שזכה במדליית זהב באולימפיאדה, ואריק זאבי, שזכה במדליית ארד בג'ודו.

נושא דגל ישראל בטקס הפתיחה היה הג'ודוקא אריק זאבי.

ישראל במשחקים הפאראלימפיים אתונה (2004)

משלחת ישראל למשחקים הפאראלימפיים אתונה כללה 24 ספורטאים שהתחרו ב-9 ענפים.

כדורגל באולימפיאדת אתונה (2004)

אולימפיאדת אתונה (2004) נערכה באתונה, יוון. תחרויות הכדורגל נערכו בין ה-11 באוגוסט ל-28 באוגוסט 2004. בטורניר הגברים לקחו חלק 16 נבחרות, ובטורניר הנשים השתתפו 12 נבחרות לאומיות.

כדוריד באולימפיאדת אתונה (2004)

אולימפיאדת 2004 נערכה באתונה, אתונה. תחרויות הכדוריד נערכו בין ה-14 באוגוסט ל-19 באוגוסט. זו הייתה תחרות כדוריד התשיעית במשחקים האולימפיים. בתחרות השתתפו 328 ספורטאים (179 גברים ו-149 נשים) מנבחרות גברים ונשים. המשחקים המוקדמים נערכו ב-Faliro Sports Pavilion Arena. משחקי הפלייאוף נערכו בהיכל האולימפי אליניקו.

נבחרת קרואטיה (קרואטיה) זכתה במדליית זהב בתחרות הגברים ונבחרת דנמרק (דנמרק) זכתה בתחרות הנשים.

אנדריי לברוב מ רוסיה השתתף באולימפיאדה במפעם החמישית והוסיף ל-3 מדליות זהב מדליית אדד.

כדורסל באולימפיאדת אתונה (2004)

אולימפיאדת 2004 נערכה באתונה, יוון. תחרויות הכדורסל נערכו בין ה-15 באוגוסט ל-28 באוגוסט. זו הייתה תחרות כדורסל ה-15 במשחקים האולימפיים. בתחרות גברים השתתפו 144 ספורטאים ב-12 ובתחרות הנשים השתתפו 143 כדורסלניות ב-12 נבחרות. המשחקים נערכו בהיכל האולימפי ובההיכל האולימפי אליניקו

מזרח טימור במשחקים האולימפיים

מזרח טימור משתתפת במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת אתונה (2004), אם כי ספורטאים מזרח-טימורים השתתפו באופן עצמאי כבר באולימפיאדת סידני (2000), בטרם זכתה המדינה בעצמאות מאינדונזיה. השתתפותם של הספורטאים ממזרח טימור במשחקים הייתה עד כה סמלית בעיקרה, ואיש מהם לא הגיע להישגים גבוהים.

אולימפיאדת החורף הראשונה בה השתתפה מזרח טימור הייתה אולימפיאדת סוצ'י (2014).

נבחרת ברזיל בכדורגל נשים

נבחרת ברזיל בכדורגל נשים היא נבחרת כדורגל הנשים הלאומית של ברזיל. הנבחרת מנוהלת על ידי קונפדרציית הכדורגל הברזילאית. הדירוג הנוכחי של נבחרת ברזיל ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-10 בעולם, נכון ל-12 ביולי 2019 - ללא שינוי לעומת דירוג קודם. דירוג השיא 2 נמדד לראשונה במרץ 2009, והדירוג הכי נמוך 10 נמדד לראשונה באוגוסט 2016.

הנבחרת סיימה במקום השלישי בגביע העולם בשנת 1999. בשנים 1998 ו-1999, הנבחרת הגיעה לגמר של גביע ארצות הברית.

ברזיל סיימה במקום הרביעי באולימפיאדת סידני (2000), והגיעה לגמר של אולימפיאדת אתונה (2004).

ב-2002 וב-2004, ברזיל סיימה במקום הרביעי באליפות העולם לנערות.

הנבחרת זכתה בחמש מתוך שש השתתפויות באליפות דרום אמריקה.

נבחרת עיראק בכדורגל

נבחרת עיראק בכדורגל (בערבית: منتخب العراق لكرة القدم), הידועה כ"האריות של שני הנהרות (הפרת והחידקל)", היא נבחרת הכדורגל הלאומית של עיראק. הנבחרת העפילה פעם אחת לגביע העולם בכדורגל, במונדיאל 1986, אך הפסידה בכל משחקיה בשלב הבתים לנבחרות בלגיה, פרגוואי ומקסיקו.

בתקופת שלטונו של סדאם חוסיין בנו, עודאיי חוסיין, היה אחראי לנבחרת האולימפית של עיראק, ובתוכה גם נבחרת הכדורגל. הנבחרת חזרה באותה עת לתודעה הבינלאומית כשנבחרת הכדורגל עד גיל 23 העפילה למשחקים האולימפיים של אולימפיאדת אתונה 2004 והפתיעה כשניצחה נבחרות כמו פורטוגל, אוסטרליה וקוסטה ריקה והגיעה עד המקום הרביעי בטורניר לאחר שהפסידה בחצי הגמר לנבחרת פרגוואי ובמשחק על מדליית הארד הפסידה לנבחרת איטליה.

הדירוג הנוכחי של נבחרת עיראק ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-77 בעולם, נכון ל-25 ביולי 2019 - ללא שינוי לעומת דירוג קודם. דירוג השיא 39 נמדד לראשונה באוקטובר 2004, והדירוג הנמוך ביותר 139 נמדד לראשונה ביולי 1996.

קיריבטי במשחקים האולימפיים

קיריבטי משתתפת במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת אתונה (2004). עד כה, התחרו הספורטאים הקיריבטים רק בענפי האתלטיקה והרמת המשקולות, ולא הגיעו בהם להישגים משמעותיים. להישג הגבוה ביותר הגיע מרים המשקולות מאמאה תומאס, שסיים במקום ה-13 (מתוך 21) באולימפיאדת אתונה. במשחקי החורף לא השתתפה קיריבטי מעולם.

שחייה באולימפיאדת אתונה (2004)

אולימפיאדת אתונה (2004) נערכה באתונה, יוון. תחרויות השחייה נערכו בין ה-14 באוגוסט 2004 ל-21 באוגוסט 2004. 32 משחים נערכו במשחקים אלו (16 לנשים ו-16 לגברים), בהשתתפות 937 משתתפים (393 נשים ו-544 גברים) מ-152 מדינות.

המשחקים האולימפיים (קיץ)
אתונה (1896)פריז (1900)סנט לואיס (1904)אתונה (1906)לונדון (1908)סטוקהולם (1912)אנטוורפן (1920)פריז (1924)אמסטרדם (1928)לוס אנג'לס (1932)ברלין (1936)לונדון (1948)הלסינקי (1952)מלבורן (1956)רומא (1960)טוקיו (1964)מקסיקו סיטי (1968)מינכן (1972)מונטריאול (1976)מוסקבה (1980)לוס אנג'לס (1984)סיאול (1988)ברצלונה (1992)אטלנטה (1996)סידני (2000) • אתונה (2004) • בייג'ינג (2008)לונדון (2012)ריו דה ז'ניירו (2016)טוקיו (2020)פריז (2024)לוס אנג'לס (2028)

אולימפיאדות שבוטלו: 191619401944

Olympic rings without rims
אצטדיוני אולימפיאדות הקיץ
אתונה, 1896פריז, 1900סנט לואיס, 1904אתונה, 1906לונדון, 1908סטוקהולם, 1912ברלין, 1916אנטוורפן, 1920פריז, 1924אמסטרדם, 1928לוס אנג'לס, 1932ברלין, 1936הלסינקי, 1940לונדון 1944 לונדון, 1948הלסינקי, 1952מלבורן, 1956רומא, 1960טוקיו, 1964מקסיקו סיטי, 1968מינכן, 1972מונטריאול, 1976מוסקבה, 1980לוס אנג'לס, 1984סיאול, 1988ברצלונה, 1992אטלנטה, 1996סידני, 2000אתונה, 2004בייג'ינג, 2008לונדון, 2012ריו דה ז'ניירו, 2016טוקיו, 2020פריז, 2024לוס אנג'לס 2028 (לוס אנג'לס ממוריאל קוליסיאום)/(אצטדיון הוליווד פארק) אצטדיון פאנאתינאיקו

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.