אוכף

אוכף הוא התקן המיועד לישיבה על גבן של בהמות רכיבה, לרוב על גב סוסים.

WesternSaddle2
אוכף על גב סוס
Selle1
אוכף

מטרת האוכף

השימוש באוכף נועד לשרת מספר מטרות, בהן:

  • נוחות הישיבה על הסוס והשמירה על שיווי המשקל בזמן הרכיבה.
  • איזון של משקל הרוכב על גבי הסוס, על־מנת להפחית מהמאמץ של הסוס.
  • שמירה על יציבות הרוכב, בעזרת הארכופים, הנמצאים בשני צדי האוכף ולתוכם יכול הרוכב להכניס את רגליו, בעזרת המשענת, שבצדו האחורי של האוכף ומעניקה תמיכה לגב הרוכב, ובעזרת הקרן, הנמצאת בקדמת האוכף (באוכפי רכיבה מערבית בלבד) ומאפשרת לרוכב להיאחז בה.

סוגי אוכפים

  • אוכף לרכיבה מערבית ("וסטרן")[1]- אוכף מאסיבי בדרך-כלל, בעל קרן, עשוי מעור בסגנון המערב הפרוע, נועד לרעיית בקר ומקצועות הרכיבה המערבית.
  • אוכף אנגלי- אוכף הנועד לקפיצות מעל מכשולים ולרכיבה אומנותית ("דרסאז'"). אוכף זה קל יותר ביחס לאוכף המשמש לרכיבה המערבית, והוא חסר קרן.
  • אוכף מירוצים- אוכף קל ביותר, חסר קרן, נועד לרכיבת מירוצים על־מנת להפחית ככל הניתן את המשקל על גב הסוס.
  • אוכף לרכיבת פעלולים ("טריק ריידינג")- אוכף בעל קרן ובעל רצועות המאפשרות לרוכב להאחז בידיו וברגליו בעת ביצוע פעלולים שונים.

הערות שוליים

  1. ^ רכיבה שהתפתחה במערב ארצות הברית ומכאן שמה
אופני הרים

אופני הרים הם אופניים שנועדו לרכיבה שלא בדרכים סלולות. במקביל להתפתחות האופניים, התפתח גם ענף הספורט העושה בהן שימוש כספורט עממי ותחרותי.

בקעת ארבל

בקעת ארבל היא בקעה בגליל המזרחי, השוכנת מערבית לטבריה. אורכה כ-6 ק"מ ממזרח למערב, רוחבה כ-4 ק"מ ושטחה כ-24 קמ"ר. היא משתרעת מצפון לכביש 77 ומדרום לנחל ארבל.

צורתה של הבקעה היא כשל אוכף, וגובה נע בין 180 מטר מעל פני הים בצפונה ל-100 מטרים מעל פני הים בדרומה. בתווך היא מנוקזת על ידי נחל רקת ונחל קוצר, ובצידה המזרחי גובהה מגיע לרום פני הים, בטרם היא מתחלפת בסדרת מצוקים תלולים היורדים אל הכנרת.

בשר כבש

בשר כבש הוא בשר לאכילה שהוכן מכבש.

בשר של כבש צעיר עד גיל שנה, אשר לרוב במשקל 5.5 עד 39 ק"ג מכונה בשר טלה. בשר טלה בדרך כלל עדין יותר מבשר כבש מבוגר יותר. בשר טלה פופולרי יותר לרוב במדינות מערביות מסוימות, לרוב בתקופת חג הפסחא. בשר טלה בדרך כלל יקר יותר מבשר כבש.

בשר כבש פופולרי במיוחד במטבחים של אזור הים התיכון, צפון אפריקה, המזרח התיכון והודו.

הרי סולוואי

הרי סולוואי (באנגלית: Solvay Mountains) הם רכס הרים המשתרע בכיוון מזרח-צפון-מזרח למערב-דרום-מערב, בחלקו הדרומי של האי בראבנט, בארכיפלג פאלמר, למול חוף חצי האי האנטארקטי שבאנטארקטיקה.

שיא גובהם של ההרים הוא 1,590 מטרים מעל פני הים (בפסגת קוק).

אוכף אלוזור מפריד בין הרי סולוואי, להרי סטריבוג, שבחלק הצפוני של האי.

הרי סטריבוג

הרי סטריבוג (באנגלית: Stribog Mountains; בבולגרית: планина Стрибог) הם רכס ההרים העיקרי של האי בראבנט בארכיפלג פאלמר שבאנטארקטיקה.

הרכס מכוסה קרחונים, למעט מדרונותיו המערביים התלולים - שאינם מכוסים קרח.

שיא גובהו של הרכס הוא בהר פארי, המתנשא לגובה של 2,520 מטרים מעל פני הים.

אורכו של הרכס 40 קילומטרים בכיוון צפון - דרום, ורוחבו של הרכס 15 קילומטרים.

אוכף ויאמאטה מחבר את הרי סטריבוג לרכס סטאוורצי שמצפון מזרח לו.

אוכף דוריונס מחבר את הרי סטריבוג לרמת אוורולווה.

אוכף אלוזור מחבר בין הרי סטריבוג להרי סלוואי.

חסידת אוכף

חסידת אוכף (שם מדעי: Ephippiorhynchus) הוא סוג של עופות ממשפחת החסידתיים.

אלו עופות גדולים היכולים להגיע לגובה 140 ס"מ ולמוטת כנפיים של 230-270 ס"מ. הם חיות באגמים ובביצות באפריקה, דרום מזרח אסיה ואוסטרליה. הם בעלי מקור גדול בצבע אדום-שחור עם עיטורים צהובים אצל חסידת האוכף או שחור לגמרי אצל החסידה שחורת-הצוואר. לשניהם גוף וכנפיים שחורים.

הם קרובי משפחה של חסידת היאבירו הענקית וכן של עופות המרבו.

מינים:

חסידת האוכף (Ephippiorhynchus senegalensis)

חסידה שחורת-צוואר (Ephippiorhynchus asiaticus)

חסידתיים

חסידתיים (שם מדעי: Ciconiidae), היא משפחת עופות בסדרת החסידאים.

טופוגרפיה

טוֹפּוֹגְרַפְיָה הוא תחום בגאוגרפיה, העוסק בחקר צורות פני השטח של כדור הארץ, תיאורן ומיפויים (מיוונית, טופוס – שטח, גרפיה – רישום). תחום זה נלמד באוניברסיטה, תנועות נוער, חוגי סיירות ובצבא. יישום מעשי של תורה זו הוא ביצירת מפות טופוגרפיות ובניווט. לטופוגרפיה שימושים אזרחיים וצבאיים שונים, ובהם תיור, ניווט, וככלי עזר לפעילות צבאית ולהנדסה אזרחית. הגוף המרכזי האחראי על תחום זה בישראל, הוא המרכז למיפוי ישראל (מפ"י).

יודפת (יישוב עתיק)

יוֹדְפַת (יוונית: Ἰωτάπατα, לטינית: Jotapata, תעתיק: יוֹטַפַּטַא) הייתה עיר יהודית חשובה בתקופת בית שני. שרידיה נמצאו באתר בלב רכס הרי יודפת שבמרכז הגליל התחתון, דרומית מזרחית למושב יודפת המודרני, 22 ק"מ דרום מזרחית לעכו ו-9 ק"מ צפונית לציפורי.

העיר נבנתה על תל בגובה 419 מ' מעל פני הים, מוקפת בשרשרת פסגות הגבוהות ממנה. ממזרח ומצפון מזרח מקיף אותה נחל יודפת ויובל שלו מקיף אותה ממערב, מדרום ומצפון מערב. אלו יוצרים מדרונות תלולים משלושת צדי הגבעה כך שזו נגישה רק מצד צפון, שם נמצא אוכף טופוגרפי המחבר אותה להר מימין. יודפת מתוארת בהרחבה בספר תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים של יוסף בן מתתיהו, ומוזכרת גם במשנה. האתר ששטחו 263.32 דונם הוכרז ב-11 בנובמבר 2014 כגן לאומי.

מיתר (כלי מיתר)

מיתר הוא חוט מתוח, העשוי בדרך-כלל ממתכת, פלסטיק (כגון פרלון), משי, מעי, או גיד, ומשמש בעזרת רטט הנוצר על ידי פריטה, הקשתה או הקשה, להפקת הצליל של כלי המיתר. ככל שהמיתר רוטט בתדירות גבוהה יותר כך הצליל הנוצר הוא מה שאנו מכנים כצליל גבוה יותר. בנוסף לחומר ממנו עשוי המיתר, כך גם עוביו של המיתר, מתיחות המיתר, ואורכו קובעים את גובה הצליל המתקבל, כך שככל שהמיתר קצר יותר, דק או מתוח יותר הוא יפיק צליל גבוה יותר.

בכלים מודרניים רבים המיתרים עשויים ממתכת וניילון, שהם חומרים עמידים יחסית, וצלילם חד, בוהק, יציב, חזק וברור יחסית, אך ברחבי העולם יש שימוש נרחב בחומרים מן החי להפקת מיתרים, כולל בכלים של התרבות המערבית כגון כינור, בהם המיתרים היו עשויים בעבר כנורמה בעיקר מגידים או ממעי. מיתרים אלו נקרעו במהירות, שמרו פחות על כיוון ואופי הצליל שלהם כמובן היה שונה, ומסיבות אלו ואחרות פחת השימוש בהם. בכל כלי המיתר ישנם התקני כיוון, שהמיתר מלופף סביבם, ובעזרתם הנגן יכול לכוון את המיתר.

לכלי הנגינה יש מספר שונה של מיתרים. בפסנתר למשל יש כ88 קלידים המקישים באמצעות מערכת מנופים על בין מיתר אחד לשלושה עבור כל קליד. בגיטרה קלאסית, חשמלית ואקוסטית יש לרוב 6 מיתרים (קיימים דגמים של 7 או 8 מיתרים נפרדים, ושל 12 מיתרים, שבהם כל זוג מיתרים מכוון לאותו תו, או לשני תווים זהים בהפרש של אוקטבה זה מזה), ולעומתם לכינור ורוב כלי הקשת המוכרים יש 4 מיתרים, ולגיטרה בס יש 4, 5 או 6 מיתרים. כמובן, יש יוצאי דופן רבים מבחינה זו, גם בין הכלים המוכרים יותר כגון אלו שצוינו, וכמובן שקיים מגוון עשיר מאוד של כלי מיתר ברחבי העולם ולאורך ההיסטוריה.

מיתרים מדורגים לפי הקוטר שלהם (המכונה באנגלית Gauge). בגיטרה חשמלית, למשל, קוטרם של המיתרים בסטים המקובלים נע 0.056 אינצ'ים לעבה ביותר, ו0.008 אינצ'ים לדק ביותר. מיתרים לגיטרה מגיעים בדרך כלל בסטים של 6 מיתרים, הנקרא לרוב לפי שם המיתר הדק ביותר (לדוגמה: 9 עבור סט מיתרי גיטרה חשמלית בהם עוביו של הדק ביותר הוא 0.009 אינצ'ים) או לפי שמם של הדק והעבה ביותר עם מקף ביניהם (לדוגמה: 9-42 עבור סט מיתרי גיטרה חשמלית בהם עוביו של הדק ביותר 0.009 אינצ'ים והעבה ביותר 0.042 אינצ'ים).

ככל שהמיתרים עבים יותר, עליהם להימתח יותר כדי להגיע לגובה הצליל הרצוי. כאשר מחליפים בכלי כגון גיטרה מיתרים לסט בעל עובי שונה, יש לשנות בהתאם את גובה המיתרים יחסית לצוואר, לכוון את מוט המתיחה של הצוואר (אם יש) למתח המיתרים החדש, ובכלי מיתר בעלי סריגים גם לכוון מחדש את אוכף הגשר כך שבסריג ה-12 הצליל יהיה בדיוק אוקטבה מעל צליל המיתר הפתוח ( דוגמה זו נכונה בגיטרות הנפוצות, אולם יש כלי מיתר בעלי סריגים שיש להם פחות סריגים ו/או שאינם מכוונים במרווחים של חצאי טון, מושווים או לא)

ממשל צבאי

ממשל צבאי הוא שלטונו המאורגן של צבא באוכלוסייה אזרחית, בדרך כלל לאחר מלחמה וכיבוש. לרשות הממשל עומדת מערכת משפטית, הכוללת חוקים, תקנות ומוסדות, והיא מופעלת על ידיו.

ממשל צבאי מונהג בנסיבות הבאות:

הפיכה צבאית, שבה משתלטים קציני צבא על השלטון במדינה כלשהי.

תפיסה לוחמתית או כיבוש של שטח בידי צבא של מדינה זרה.

החלטה של ממשלה חוקית להעביר חלק מסמכויותיה לצבא הכפוף לה, עקב מצב חירום או משיקולים אחרים.ממשל צבאי מתאפיין בקשיחות יחסית, ובשיתוף מועט (אם בכלל) של הציבור הנשלט בהחלטות השלטון. כמו כן, בממשל צבאי אין הפרדת רשויות מלאה. מאז מלחמת העולם השנייה רואה הקהילה הבינלאומית בממשל צבאי כורח בל-יגונה שנועד למצבי חירום בלבד ואשר יש לסיימו במהירות האפשרית.

ממשל צבאי מבטל תמיד חלק מזכויות האזרח. ממשל כזה מגביל את זכות הקניין, את חופש התנועה, מקצר הליכים משפטיים מקובלים, מחמיר את הענישה, ולפעמים אף מחמיר את נטל המיסים. במדינות רבות, הממשל הצבאי מטיל עונש מוות גם על פשעים שעליהם בדרך כלל לא מוטל עונש כזה.

במדינות רבות ממשל צבאי אוכף חוקים מיוחדים, למשל עוצר. לעיתים קרובות, בממשל כזה, מערכת המשפט מוכפפת לצבא, כך שגם אזרחים נשפטים בבתי דין צבאיים. ממשל צבאי עשוי להנהיג מעצרים בלא משפט, ולהשעות צווי הביאס קורפוס.

מעבר הרים

מעבר הרים (מכונה גם פס, מאנגלית: pass) הוא כינוי לנקודה נמוכה יחסית ברכס, בדרך כלל גיא או אוכף, המאפשרת מעבר קל יחסית של הרכס. מעבר ההרים הוא נקודה נמוכה ביחס לסביבתו, אך בדרך העוברת דרכו הוא הנקודה הגבוהה ביותר. כיוון שהמעבר הוא הנקודה הנוחה לחציית הרכס, פעמים רבות יעברו דרכו דרכים ומסילות ברזל. ברכסים גבוהים, המעבר עשוי להיות גדול יחסית, ולכן יהיו בו חלקים מישוריים המאפשרים בנייה. בנייה במעברים היא לרוב תחנות מנוחה למטיילים, מגורי פקחים או תחנות מכס ומעבר גבולות.

מפרק סינוביאלי

מפרק סינוביאלי (TA: Junctura synovialis; Articulatio. גם מפרק ממשחי) או מפרק נע חופשי (Diarthrosis) הוא סוג המפרק הנפוץ ביותר בגוף ובעל יכולת התנועה המרובה ביותר מבין סוגי המפרקים. המפרק מאופיין בחלל בין עצמות המפרק המכיל נוזל סינוביאלי, בקופסית מפרק מרקמה פיברוטית חזקה המצופה בצידה הפנימי בקרום סינוביאלי ובסחוס מפרקי המכסה את העצמות.

למרות התנועה החופשית היחסית של מפרקים סינוביאלים, יכולת התנועה שלהם מוגבלת על ידי מבנה עצמות המפרק וקופסית המפרק (והרצועות הנמצאות לרוב במפרקים אלו). מפרקים סינוביאלים מסווגים לפי צורת עצמות המפרק.

מרוץ סוסים

מרוץ סוסים הוא ענף ברכיבה על גבי סוסים, שבו מתחרים סוסים ורוכביהם. המנצחים בתחרות הם הסוס והרוכב שהגיעו ראשונים לקו הסיום.

הרוכב (שנקרא רווץ) כורע על אוכף קל משקל (כדי להפריע לסוס כמה שפחות). הסוסים המשמשים לרכיבה זו גדולים ומהירים, והם מהגזעים המתאימים לכך, כגון גזע הת'ורוברד. גזע נוסף שמתחרה במרוצי הסוסים הוא הגזע הערבי, גזע בעל סיבולת גבוהה מאוד ומרץ רב.

סוסי מרוץ צריכים להיות מוחזקים בתנאים טובים מאוד כדי שיוכלו להגיע לתוצאה המקסימלית. ענף יקר זה ממומן בעיקר באמצעות הימורים.

הסוסים מתחרים בהיפודרומים; ישנם מסלולים מעגליים, ישרים, ומסולסלים. ישנם גם היפודרומים עם משוכות שהסוסים צריכים לקפוץ מעליהן, תוך כדי הריצה המהירה.

נונאטאק ג'מיני

נונאטאק ג'מיני (באנגלית: Gemini Nunatak; מילולית: נונאטאק התאומים) הוא נונאטאק המורכב משתי פסגות שאינן מכוסות קרח, דרומית לנונאטאק בורכגרווינק, בקצה מעלה פיליפי, בחוף המזרחי של ארץ גראהאם שבאנטארקטיקה.

שתי הפסגות, המתנשאות לגובה של 465 ו-490 מטרים מעל פני הים, מחוברות על ידי אוכף סלע צר.

נונאטאק ג'מיני מצוי 7 קילומטרים דרומית לנונאטאק בורצ'גרבניק.

נקודת אוכף

במתמטיקה, נקודת אוכף היא נקודה בתחום של פונקציה של שני משתנים שהיא נקודה יציבה (כלומר, הגרדיאנט שלה מתאפס), אך אינה מהווה נקודת קיצון מקומית. בנקודה כזו, המשטח ידמה לרוב לאוכף אשר מתעקם למעלה בכיוון אחד, אך מתעקם למטה בכיוון אחר (כמו מעבר הרים). בטופוגרפיה, אם נסתכל על מפה טופוגרפית כפונקציה של שני משתנים המתאימה לכל קואורדינטה (שני משתנים:אורך ורוחב) ערך - גובה נזהה בה את נקודת האוכף בדרך כלל באמצעות קו גובה אשר חותך את עצמו (ראו תמונה משמאל).

סמל ליטא

סמל ליטא נקרא ויטיס (Vytis, "האביר") או ראייטליס (Raitelis, "הפרש") והוא מהסמלים הוותיקים באירופה. הגרסה הנוכחית אושרה בשנת 1992 בפרק 15 של החוקה.

גרסתו הנוכחית אומצה בספטמבר 1991 וכוללת את הפרטים הבאים:

רקע אדום

האביר המשוריין על הסוס בצבע לבן. האביר מחזיק את החרב מעל ראשו.

מגן לבן עם צלב כפול צהוב.

אוכף, רצועות וחגורות הסוס בצבע תכלת השמיים.

ידיד החרב, נרתיק, משענת לרגלי הרוכב, רסן בפי סוס ועוד פרטים דקורטיביים בצבע זהב.

צב גלאפגוס

צב גלאפגוס המכונה גם צָב פִּילִי (שם מדעי: Chelonoidis nigra) הוא מין צב גדול ביותר ממשפחת הצבים יבשתיים המצוי באיי גלאפגוס. משקלו מגיע עד למעלה מ-400 ק"ג, ואורכו מגיע עד למעלה מ-180 ס"מ. תוחלת חייו הארוכה, למעלה ממאה שנה בטבע, הופכת אותו לאחד מבעלי החוליות בעלי תוחלת החיים הארוכה ביותר. בשבי הגיעו פרטים ממין זה לגיל של למעלה מ-170 שנה.

תפוצתו של צב זה היא בשבעה מאיי גלאפגוס, ארכיפלג געשי הממוקם כ-1,000 ק"מ מערבית לאקוודור. מגלי ארצות ספרדים שגילו את האיים במאה ה-16, קראו להם בשם זה בהתייחסם למילה galápago בספרדית שמשמעותה "צב".גודל השריון וצורתו משתנים בין האוכלוסיות. על איים גבוהים ולחים הצבים גדולים יותר, השריון מקומר יותר והצוואר קצר יותר. על איים יבשים ונמוכים יותר הצבים קטנים יותר, לשריון צורה המזכירה צורת אוכף וצווארם של הצבים ארוך יותר. רשמיו של צ'ארלס דרווין לגבי ההבדלים האלה שתועדו במהלך מסעו השני באונייה "ביגל" ב-1835 תרמו לפיתוח תורת האבולוציה שלו.

אוכלוסיית הצבים הצטמצמה מלמעלה מ-250,000 פרטים במאה ה-16, עד לכ-3,000 פריטים בשנות ה-70 של המאה ה-20. צמצום זה נבע משימוש בצבים לבשר ושמן, מניצול סביבת המחיה הטבעית שלהם לצורכי חקלאות ומהכנסת מינים פולשים כמו עכברושים, עיזים וחזירים על ידי בני האדם שהתיישבו באיים. מ-15 התת-מינים המקוריים שרדו כיום עשרה. הפרט האחרון בתת המין צב פינטה ענק (Chelonoidis nigra abingdoni), שנודע בכינוי ג'ורג' הבודד, מת ב-24 ביוני 2012, ויחד עמו נכחד תת-המין כליל. מאמצי השימור שהחלו במאה ה-20, הביאו לכך שבתחילת המאה ה-21 מנתה אוכלוסיית הצבים למעלה מ-19,000 פרטים. מאמצי השימור כללו רבייה בשבי של צבים, ושחרורם בסביבת המחיה הטבעית של המין. למרות הצלחת המאמצים, מצב השימור של המין כולו מוגדר עדיין "פגיע" על ידי איגוד השימור העולמי.

רחוב הרכבת

רחוב הרכבת הוא רחוב מרכזי בתל אביב שנמצא בתפר שבין מרכז העיר ודרום העיר.

הרחוב מתחיל במחלף לה גוארדיה בנתיבי איילון וממשיך אל לב תל אביב, שם הוא מתחבר אל רחוב יהודה הלוי. הרחוב נקרא על שם תוואי מסילת הרכבת יפו-ירושלים שעברה לאורכו וחיברה בעבר בין שתי הערים. בקצה הרחוב הייתה תחנת הרכבת תל אביב דרום, שהייתה תחנת הקצה של הקו בין השנים 1950–1970. ב־1970 הועתקה התחנה אל מחוץ לעיר, מבניה נהרסו (למעט בית המכס הבריטי), והמסילה שעברה ברחוב הוסרה.

הרחוב מעוקל בשל היותו סלול לאורך קו האפיק הטבעי שחוצה אוכף על קו פרשת המים שבין הים התיכון ונחל איילון, והיה התוואי הנוח ביותר להנחת מסילת הרכבת עוד בתקופה העות'מאנית. קטעי המסילה המפורקת הפכו לחניונים המקבילים לרחוב הרכבת ולרחוב יהודה הלוי עד קצה שכונת נווה צדק, לרבות הדרך העוברת מתחת לגשר שלוש.

בין השנים 2006–2009 התבצעו לאורך הרחוב עבודות לבניית מנהרת לה גוארדיה, במטרה להקל על העומסים בכניסה אל העיר. המנהרה מחברת את רחוב הרכבת אל רחוב לה גוארדיה ואל נתיבי איילון בכיוון דרום.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.