אוהל

אוהל הוא מבנה מגורים ארעי המורכב מיריעות בד, ברזנט, קנבס או חומרים אחרים המונחים ומתוחים על מסגרת של מוטות.

BerberTentZagora
אוהל ברברי ליד זגורה (מרוקו)

הקמת אוהל

בדרך כלל קל להרכיב ("להקים") ולפרק אוהלים, והם ניתנים לנשיאה ולהעברה קלה ממקום למקום. אוהל מחובר לקרקע בעזרת יתדות וחבלים. אוהלים מודרניים מכילים גם חומרים מעכבי בעירה וזמינים בגדלים שונים - החל מאוהל ליחיד וכלה באוהלי קרקס.

השימוש באהלים

היסטוריה

הראשונים להשתמש באוהלים היו נוודים, כדוגמת הבדווים. היום הם משמשים גם נופשים ("קמפינג"). טיפי הוא אוהל בצורת חרוט, עשוי עור של ביזון, אשר היו מכינים האינדיאנים.

שימוש צבאי

השימוש באוהלים נפוץ גם בצבאות שונים, לצורך מגורים של כוחות ניידים. בצבאות נעשה שימוש בגדלים שונים של אוהלים, החל מאוהלי סיירים שניתן לשאתם על הגב, שמיועדים לחייל אחד או שניים, וכלה באוהלים גדולים שמיועדים לעשרות חיילים, ושניתן לשים בהם מתקנים שונים כגון תאורה וחימום, להשתמש בהם כמחסנים, משרדים, בית חולים שדה או כמטבח.

שימוש אזרחי מודרני

Lowlands tents
אוהלים באתר קמפינג בהולנד

שימוש אזרחי באוהלים נעשה לצורך מחנאות כמו מחנה קיץ. כמו כן, הקרקס לרוב מציג את מופעי הבידור שלו בתוך אוהל. אוהלים יכולים לשמש כפתרון זמני עבור חסרי בית ובשכונת מצוקה.

אוהל בתרבות

בשפה העברית ישנם מספר ביטויים המשתמשים במילה "אוהל".

  • איש לאוהלו - כל אדם למקומו.
  • יושב אוהל - אדם המתכנס בביתו ואינו מרבה להתרועע בחברה.
  • יושב אוהל ומקנה - אדם המגדל צאן ובקר.

בדת היהודית ישנה התייחסות להלכות בנושא האוהל. כמו כן נעשה שימוש במילה אוהל בהקשרים דתיים כמו שמות של בתי כנסת וביטויים שונים- "אוהל שם", "אוהלה של תורה" וכו'.

תנועות ומאבקים חברתיים עושים שימוש באוהלים. לדוגמה: תנועת האוהלים, מחאת האוהלים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אהל (תיאטרון)

אֹהל היה תיאטרון עברי בתקופת היישוב, שנוסד בשנת 1925 ונסגר ב-1969.

אהל משה

אהל משה היא אחת מהשכונות הראשונות אשר הוקמו מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים. כיום מהווה חלק משכונת נחלאות.

אוהל חב"ד לובביץ'

אוהל חב"ד לובביץ' הוא אתר הקבר של אדמו"רי חסידות חב"ד רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ) וחתנו רבי מנחם מנדל שניאורסון. האתר נמצא בבית הקברות מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו יורק.

לאחר פטירת הרבי האחרון, המקום הפך למוקד עלייה לרגל במשך 24 שעות, לתפילה ובקשת ברכה. קהל של עשרות אלפים נוהג לפקוד את המקום בג' בתמוז – יום השנה (יארצייט) של רבי מנחם מנדל שניאורסון, י' בשבט – יום השנה של רבי יוסף יצחק שניאורסון ובכ"ט באלול – ערב ראש השנה.

אוהל שלמה

שכונת אוהל שלמה היא שכונה קטנה מצפון לרחוב יפו בירושלים, בסמוך לשוק מחנה יהודה.

ארון הברית

אֲרוֹן הַבְּרִית, הקרוי גם ארון האלוהים או אֲרוֹן הָעֵדוּת, הוא הארון בו נשמרו לוחות הברית, לפי המסורת היהודית. ארון זה הושם בתוך קודש הקדשים שבבית המקדש. הוא צופה זהב ועוטר בזר מזהב.

בית הכנסת אוהל אברהם

בית הכנסת 'אוהל אברהם' (Synagogue de la rue de Montevideo; מכונה גם בית הכנסת מונטוידאו) הוא בית הכנסת האשכנזי הגדול בצרפת. הוא נחנך בשנת 1893, על ידי קהילת "אגודת המסורת הישראלית" (צרפתית: Société du culte traditionnel israélite). בית הכנסת שוכן במרכז העיר ברחוב rue de Montevideo שברובע ה-16 היוקרתי בפריז.

המנורה

מנורת שבעת הקנים היא מנורת זהב, שהייתה מוצבת במשכן ומאוחר יותר בבית המקדש, ובה היו כהנים מדליקים ומטיבים את נרותיה מדי ערב. המנורה היא אחד מסמליו של העם היהודי וניצבת בלב סמלה הרשמי של מדינת ישראל.

המשכן

המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד"), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני. את המשכן בנו אמנים מומחים, ובראשם בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך, על פי ציווי ה' המתואר בפרשיות תרומה ותצוה בספר שמות. הקמת המשכן מתוארת בסופו של הספר, בפרשיות ויקהל ופקודי, ודינים ופרטים נוספים אודותיו מתוארים גם בספרי ויקרא ובמדבר. על פי המתואר במקרא, אוהל זה שימש את ישראל לאורך כל תקופת המדבר, וכן לאחר שנכנסו בני ישראל לארץ ישראל, להקרבת קורבנות ולמטרות פולחניות נוספות, וכן לשם היוועדות האל עם משה, והשראת שכינתו בקרב עַם ישראל.

שנים רבות שכן אוהל מועד, ומשכן האבן שהחליף אותו, בשילה. המקדש שבנה שלמה המלך בירושלים נבנה כתחליף קבע למשכן, ועל אף הבדלים מסוימים בגודל ובמבנה הפנימי, קיימים קווי דמיון רבים בין השניים.

הפרוכת

הַפָּרוֹכֶת הייתה מסך בד אשר הפריד את המשכן ואת בית המקדש, הן הראשון והן השני לשני חלקים - אזור קודש הקודשים בו עמד ארון הברית ואזור הקודש בו עמדו מנורת הזהב, מזבח הזהב ושולחן לחם הפנים.

טומאת אוהל

בהלכות טומאה, אוהל שתחתיו נמצא מת, מטמא את כל אשר באותו אוהל משותף עם המת.

טומאת מת

טומאת מת בהלכה היא אחת מסוגי הטומאה, הבאה על ידי גופת אדם מת או חלק מגופתו. טומאה זו מוגדרת אבי אבות הטומאה. המת יכול לטמא אדם, כלים, אוכלין או משקין.

יד ושם

יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל. הקמת המוסד החלה כבר בסוף שנת 1945, וב-19 באוגוסט 1953 הוא הוכרז כמוסד רשמי של מדינת ישראל בחוק מיוחד של הכנסת - "חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם, תשי"ג-1953".יד ושם מופקד על תיעוד תולדותיו של העם היהודי לפני השואה ובמהלכה, הנצחת סיפור חייהם וזכרם של מיליוני הנספים והנחלת מורשת השואה לדורות הבאים. לשם כך המוסד עוסק בהנצחה ותיעוד של מאורעות השואה, באיסוף חפצים ומסמכים, בגביית עדויות על השואה ופרסומן, באיסוף שמות הנספים בשואה והנצחתם, במחקר ובחינוך.

כמו כן הוסמך יד ושם על-פי החוק המיוחד, להעניק את התואר "חסיד אומות העולם" ללא יהודים שפעלו להצלת יהודים מידי הנאצים, תוך סיכון חייהם.

השם "יד ושם" מקורו בספר ישעיהו:

המוסד זכה פעמיים בפרס ישראל. בשנת תשל"ג זכה בפרס עבור מפעל ההוצאה לאור של פנקס הקהילות, ובשנת תשס"ג זכה בפרס על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

יריעות המשכן

על פי תיאורי המקרא, יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן הן שם כולל לארבעה כיסויים שכיסו את המשכן. האוהל שימש כתקרה למשכן שלא הייתה לו תיקרה קבועה, ובכך הסתיר את תוכנו של המשכן ואת כלי הקודש מעיני מתבונן חיצוני, הגן על כלי הקודש מאיתני הטבע ואף היה אחד האמצעים ששימשו לפאר את המשכן.

היריעות שימשו "מכסה" לאוהל מועד, כפי שמצוין בספר שמות, פרק מ', פסוק י"ט:

"וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן וַיָּשֶׂם אֶת מִכְסֵה הָאֹהֶל עָלָיו מִלְמָעְלָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה;"ארבעת הכיסויים שכיסו את המשכן היו:

יריעות המשכן

יריעות האוהל

עורות אילים מאדמים

עורות תחש

מזבח הזהב

לפי המתואר בתנ"ך, מִזְבֵּחַ הַזָּהָב, הנקרא גם מזבח הקטורת וגם המזבח הפנימי (להבדילו מהמזבח שהיה מחוץ להיכל), היה אחד מכלי השרת במשכן ובבית המקדש. הוא היה מוצב בתוך ההיכל (אבל לא בתוך קודש הקודשים). מיקומו היה במרכז בין המנורה לבין שולחן לחם הפנים ומשוך מעט כלפי הפתח. על מזבח הזהב היו הכהנים מקטירים את הקטורת בכל יום פעמיים - בבוקר ובין הערביים.

מסכת אהלות

מסכת אהלות היא המסכת השנייה בסדר טהרות, הסדר השישי והאחרון בששה סדרי משנה. במסכת אהלות שמונה-עשר פרקים אשר דנים בדיני טומאת מת בכלל ובדיני טומאת אוהל המת בפרט ומכאן שמה. בסוף הפרק הראשון של המסכת נמצאת המשנה הידועה של רמ"ח איברים.

הנושאים במסכת נגעים ובמסכת אהלות נחשבים נושאים עמוקים וקשים ביותר להבנה.אין בידינו תלמוד בבלי או ירושלמי למסכת זו, אך בשני התלמודים עסקו במשניות המסכת במסגרת סוגיות אחרות. רבי גרשון חנוך הניך ליינר (1839 - 1891) ליקט מובאות ממקורות אחרים העוסקים במשניות המסכת לספרו "סדרי טהרות". מהדורה מדעית של המסכת יצאה לאור בשנת 1955 על ידי פרופ' אברהם גולדברג.

קריית שמואל (ירושלים)

קריית שמואל היא שכונה מבוססת במרכז העיר ירושלים, הגובלת בשכונות רחביה בצפון, קטמון בדרום וטלביה במזרח. השכונה קרויה על שמו של הרב שמואל סלנט, שהיה רבה של הקהילה האשכנזית בירושלים.

שכונת קריית שמואל נוסדה בשנת 1926 על ידי "אגודת אוצר החסד קרן שמואל". קרן זו הוקמה במטרה להקים שכונה יהודית שתתנהל על פי רוח התורה ותיקרא על שמו של הרב שמואל סלנט שהיה הרב הראשי האשכנזי של העיר.

קרקס

קרקס (Circus) הוא מופע בידור, הנערך בזירה עגולה בתוך אוהל, ובדוכנים הסובבים אוהל זה, על ידי חבורת בדרנים נודדת. מופעי קרקס כוללים לעיתים סדרה של הצגות קצרות כגון אקרובטיקה, מופעי חיות, להטוטנות וקטעים קומיים.

שולחן הפנים

שולחן הפנים (או שולחן לחם הפנים) הוא אחד מכלי המשכן ובית המקדש, שהיה בהיכל בחלקו הצפוני.

שמואל ירונדי

רבי שמואל ירונדי מגירונה (ה'צ"ה 1335 - ?) היה ראשון שחי ופעל בספרד במאה ה-14. נודע בחיבורו ההלכתי 'אוהל מועד' שיצא לאור על ידי הראשון לציון רבי חיים אברהם גאגין, קרוב לחמש מאות שנה לאחר כתיבתו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.