אהרן מסטרשלה

רבי אהרן הלוי הורביץ מסְטַרשֶלֶה (staroszele) (תקכ"ו, 1766 - כ"ב בתשרי תקפ"ט, 1828) היה תלמידו של רבי שניאור זלמן מלאדי, ואחד מממלאי מקומו. כתב פירוש לספר התניא.

רבי אהרן מסטרשלה
אהרן הלוי הורביץ מסטרשלה
לידה 1766
תקכ"ו
אסבה
פטירה 1828 (בגיל 62 בערך)
כ"ב בתשרי תקפ"ט
סטרשלה
מקום קבורה סטרשלה
תחילת כהונה תקע"ג
סיום כהונה תקפ"ט
רבותיו רבי שניאור זלמן מלאדי
חיבוריו שערי עבודה, עבודת הלוי, סוד קדושים
אב רבי משה הלוי הורביץ
ילדים רבי מיכאל דוד, רבי חיים רפאל

ביוגרפיה

נולד לר' משה הלוי הורביץ, באסבה, שבמחוז ויטבסק. משפחתו מיוחסת לרב ישעיהו הלוי הורביץ (השל"ה)[1]. היה מבני ביתו ומתלמידיו המובהקים של רבי שניאור זלמן מלאדי, ושימש כמדריך לאברכים. כשנאסר רבו פעל לשחררו ואסף סכום של 60 אלף רובל תמורת שחרורו. היה חוזר חסידות יחד עם באורים משלו, דבר שלא מצא חן בעיני הרב יהודה לייב מיאנוביץ' (אחיו של רבי שניאור זלמן ומחבר הספר "שארית יהודה") שהרבה לדייק בלשונו של אחיו וגרם לחיכוכים ביניהם[2], בשלב מסוים הורה לו רבו לעזוב את ליאדי ולא הרשה לו לחזור במשך כשלוש שנים[3], בתקופה זו התגורר בעיירה אורשה. חלק על שיטתו של רבי דובער שניאורי, בנו של רבי שניאור זלמן מלאדי, בהבנת "ספר התניא". בעקבות כך לאחר פטירתו של רבי שניאור זלמן מלאדי הקים חצר משלו. ניגוניו מופיעים כחלק מניגוני חב"ד. בעת כהונתו כאדמו"ר כתב ביאורים בתורת החסידות, המתאפיינים בסגנון פשוט ובהיר, על אף עיסוקם בעיקר בנושאים מופשטים: אמונה באחדות ה', אהבת ויראת ה'. ב-1825 נאסר עקב הלשנה עם רבי דובער שניאורי. נפטר בתקפ"ט (1828) בסטרשלה.

לאחר פטירתו, מילא את מקומו בנו רבי חיים רפאל. לאחר פטירת בנו, חלק מחסידיו חזרו לחב"ד-לובביץ', חלקם פנו לרבי ישראל דב בער מווילעדניק, קבוצה גדולה העמיקה בכתביו ללא רבי ומורה דרך והשאר התפזרו בחסידויות האזור.

משנתו

רבי אהרן סבר[4] שדברי התורה שמשמיע הרבי הבא אינם חייבים להיות צמודים וכפופים לדבריו של האדמו"ר הזקן אלא רק מיוסדים עליהם בהוספת ביאורים וחידושים שחורגים מהכללים ומהנושאים שנדונו במשנתו של הרבי הקודם, לעומתו רבי דובער סבר כי דרושי החסידות מוכרחים להישמר בתוך המסגרת שנקבעה בתורת חב"ד על ידי הרבי הראשון.

כן סבר רבי אהרון שהמרכז בחייו של האדם אינו האדמו"ר אלא התורה אותה הוא מעביר לתלמידיו לכן אין צורך לדבוק באורחות חייו של הרב אלא מספיק ללמוד את תורתו, לעומתו רבי דובער שהחשיב את הרבי למרכז בחיי החסיד ואת החובה להתקשר אליו ולדבוק בדרכיו ואת תורתו של הצדיק ראה כ"גילוי" של הצדיק.

נושא נוסף בו חלקו הוא נושא ההתפעלות, לדעת רבי אהרן התפעלות מעניין אלוהי צריכה להתבטא כלפי חוץ בתפילה בקול ותנועות רבות. לעומתו, רבי דובער בקונטרס ההתפעלות סבר כי ההתפעלות צריכה להיות "התפעלות אלוקית" כלומר: שההתפעלות תהיה רק בנפש פנימה ואינה צריכה להראות כלפי חוץ והתפילה צריכה להיות בשקט וללא תנועות, את דעתו של רבי אהרן כינה "התפעלות חיי בשר" כלומר שההתפעלות היא חיצונית בלבד ואינה פועלת מאומה באדם עצמו.

ספריו

ספריו לא נדפסו מעבר למהדורותיהם הראשונות או בסמוך לכך, והיו לנדירים, אולם מאז שנות השבעים, הם נדפסו במהדורות רבות, ובהפצה נרחבת, על ידי אברהם משה קרויס, חסיד תולדות אהרן. בנוסף, ברשות ספריית חב"ד שבניו-יורק מצויים כתבי יד רבים מתורותיו, מאמריו ומכתביו שלא ראו אור.

היחס בין תורתו לבין תורת רבו, בעל התניא, ושל בנו, הרב דובער, העסיק חוקרים והוגים רבים, מתוך ומחוץ לחסידות. בין השאר, הנושא נחקר בהרחבה על ידי רחל אליאור בספרה "תורת האלוהות בדור השני של חסידות חב"ד", ירושלים ה'תשמ"ב. המחלוקת בין ר' אהרן לר' דובער נחקרה במאמר של רחל אליאור, "המחלוקת על מורשת חב"ד", תש"ם.

צאצאיו

העיתונאי מיכאל לוי רודקינסון (פרומקין) היה נכדו. כך גם הסופר העברי גרשון שופמן. הרב אליהו קלצקין נישא לנינתו.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אלפסי, החסידות מדור לדור, עמוד 234, בית רבי, עמ' 111-112
  2. ^ לפי הרבי מחב"ד-לובביץ', הרב מנחם מנדל שניאורסון, רשימות היומן, קה"ת, תשס"ט, עמ' שס"ז.
  3. ^ בספר בית רבי (חלק ב' עמ' ד' הערה א') מצוין שמאז שעזב את ליאדי החל הפילוג בינו לבין רבי דובער.
  4. ^ על תוכן המחלוקת בהרחבה ראה במאמרו של עמרם בלוי בקובץ היכל הבעש"ט גיליון כ"ד עמ' קמ"ז.
  5. ^ קישור לספר
  6. ^ קישור
  7. ^ קישור לספר
  8. ^ עבודת הלוי, חלק א, וחלק ב
אגודת חסידי חב"ד העולמית

אגודת חסידי חב"ד (בקיצור אַגוּ"ח) הוא ארגון הגג של חסידות חב"ד בעולם. תחתיו פועלים שלושת הארגונים המרכזיים של חב"ד בעולם: מחנה ישראל - הזרוע הסוציאלית של התנועה, המרכז לענייני חינוך - הזרוע החינוכית של התנועה, והוצאת הספרים קה"ת.

הארגון הוקם על ידי רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי והקודם של החסידות. במכתב ששלח בשנת ה'תרפ"ד (1923) לחסידיו באמריקה, הוא קורא להם להקים ארגון ומונה את מטרותיו: קישור כל קהילות חב"ד בארצות הברית סביב לימוד החסידות; ייסוד תלמוד תורה לילדים בכל קהילה עם מלמדים יראי שמים; הקמת ישיבות והמשך פעילותו של האדמו"ר הקודם.

הארגון הוקם באופן רשמי בניו יורק בשנת 1924. תחילה נקרא "אגודת החסידים ואנשי חב"ד בארצות הברית", בהמשך שונה השם ל"אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית וקנדה" ואחר כך לשם הנוכחי. בתפקיד מנהלי האגודה שימשו בין היתר הרבנים ישראל ג'ייקובסון ושלמה אהרן קזרנובסקי, והיו"ר חיים מרדכי אייזיק חדקוב. כיום היו"ר והמנהל הוא הרב אברהם שם טוב מפילדלפיה, והמזכיר הוא הרב חיים יהודא קרינסקי.

לארגון מחלקות שונות, ביניהם חברה קדישא של חב"ד בארצות הברית וקנדה, וכן אגף הדוברות הרשמית של חב"ד הפועל תחת אגו"ח.

הנשיא הראשון של הארגון היה משה אליעזר קרמר, אחריו כיהנו בתפקיד בנו חיים זלמן וכן דוד שיפרין, מחסידי חב"ד הראשונים בארצות הברית. תחת הארגון פועלת גם ספריית חב"ד, בקראון הייטס שבניו יורק, הספרייה היא הספרייה העברית הרביעית בגודלה בעולם[דרוש מקור] ובה כ-300,000 ספרים. משרדי האגודה ממוקמים במרכז חב"ד העולמי.

אדמו"ר

אדמו"ר (אדוננו מורנו ורבנו, מכונה גם רבי ובמקור הצדיק) הוא המנהיג הרוחני בתנועת החסידות. כיום משמשים רוב האדמו"רים כראשיהן של חצרות ממוסדות. מרכזיותם היא מעיקרי החסידות, ומעוגנת בתפישתה הקבלית. החסידים אמורים לציית ולהיות נאמנים להם לחלוטין, הנהגה המכונה "דבקות בצדיק" או "התבטלות לצדיק" בספרות הפנימית של התנועה. התואר אדמו"ר, ששימש ככינוי כבוד כללי לרבנים עוד לפני ראשית החסידות, נעשה עם הזמן למזוהה כמעט בלעדית עם צדיקיה. בישראל הוא רווח בשימוש תדיר. באירופה, ובהמשך בארצות הברית, "רבי" הוא המקבילה המוכרת יותר.

אהרן (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

בית חב"ד

בית חב"ד (באנגלית: Chabad House) הוא מרכז אזורי של חסידות חב"ד המנוהל על ידי שליח חב"ד המקומי. מטרת בתי חב"ד לעזור ולתמוך ביהודים בתחומים מגוונים, בעיקר בענייני יהדות. בתי חב"ד הראשונים הוקמו ב־1950 (ה'תש"י).

כ־3,650 בתי חב"ד פועלים בכ־950 ערים השוכנות בכמאה מדינות בעולם כ־350 מתוכם פועלים בישראל.

בשעה שהקדימו-תער"ב

בשעה שהקדימו תרע"ב (בעגה החב"דית נקרא המשך ע"ב) הוא 'המשך' של מאה ארבעים וארבע מאמרי חסידות שנאמרו או נכתבו על ידי אדמו"ר הרש"ב במהלך שנות תרע"ב – תרע"ו. המשך זה הוא מהיסודיים והעיוניים בכתבי חב"ד.

הוצאת ספרים קה"ת

קה"ת (ראשי תיבות: קרני הוד תורה) היא הוצאת הספרים הרשמית של חסידות חב"ד. היא נוסדה בשנת ה'תש"ב (1942) על ידי האדמו"ר מחב"ד רבי יוסף יצחק שניאורסון. ההוצאה פועלת כאגף של המרכז לענייני חינוך.

היום יום

ספר היום יום הוא לוח לימוד יומי שבו פתגמי חסידות המסודרים לפי לוח השנה של חסידות חב"ד. היום הראשון בשנה הוא ראש השנה לחסידות (י"ט בכסלו) והיום האחרון בשנה הוא י"ח בכסלו. בכל יום יש פתגם יומי שליקט רבי מנחם מנדל שניאורסון מתוך שיחות ואגרות של חתנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש. זהו הספר הראשון שערך והוציא לאור.

התוועדות

התוועדות (ביידיש: פאַרברענגען) היא השם המקובל בעגה של חסידות חב"ד להתכנסות של חסידים המשלבת דברי תורה, סיפורים חסידיים, שתיית 'לחיים' ונגינת ניגונים בצוותא.

ההתוועדות מתקיימת בין החסידים עצמם, לרוב עם משפיע או אישיות רבנית כלשהי, ונערכת בדרך כלל בשבתות, חגים, מועדים חסידיים כדוגמת חג הגאולה, ימי הולדת וכדומה. לעיתים כוללת ההתוועדות חזרת מאמר חסידות בעל פה.

ופרצת

ופרצת הוא שיר חסידי עליז, מהידועים והפופולריים שבניגוני חב"ד, מסוג מוזיקת פופ. בוצע בין היתר על ידי יגאל בשן באלבומו קפה אצל ברטה ב-1974, באלבום לחיים טיש חב"ד, בהפקת יוסף משה כהנא ב-2011 ובאלבום צמאה 4 בביצוע אריאל זילבר ב-2017.

חסידות קאפוסט

חסידות קאפוסט היא חצר חסידית, ענף של חסידות חב"ד שפוצלה וניהלה חצר בפני עצמה. החצר התקיימה ופעלה במחצית השנייה של המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 במקביל לענפים אחרים של חב"ד. מייסד השושלת היה המהרי"ל (בנו של האדמו"ר השלישי מחב"ד, הצמח צדק) לאחריו כיהן בנו כאדמו"ר ולאחריו שני בנים נוספים. לאחר שני דורות שבה החצר והתמזגה עם חסידות חב"ד ליובאוויטש. למעשה חצי מהזמן שבו התקיימה שושלת קאפוסט שימשו באדמורו"ת שני אדמו"רים במקביל. הענף היה קיים במשך חמישים ושבע שנים, מתרכ"ו עד תרפ"ג

חת"ת

חִת"ת הוא שמו של סדר לימוד יומי בחסידות חב"ד. סדר הלימוד כולל חומש, תהילים ותניא. ספר חת"ת הוא ספר המאגד את שלושת הספרים הנלמדים בסדר לימוד זה.

יוסף שאול נתנזון

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מן הבולטים בקרב המשיבים בעולם היהודי בזמנו.

יצחק מאיר מורגנשטרן

הרב יצחק מאיר מורגנשטרן (כתיב יידי: מאָרגְנשְטֶערְן; נולד בחנוכה תשכ"ז) הוא מנהיג עדה ומקובל חסידי, רב בית המדרש תורת חכם בירושלים.

ישראל דב בער מווילעדניק

הרב ישראל דב בער מווילעדניק, (תקמ"ט, 1789 - כ"א בטבת תר"י, 1850) היה רב חסידי במחצית הראשונה של המאה ה-19. מכונה "הצדיק מווילעדניק".

כולל חב"ד

כולל חב"ד הוא ארגון צדקה שהוקם בשנת 1788 על ידי מייסד חסידות חב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי. מטרת הקמת הארגון הייתה להעניק סיוע גשמי ליהודי ארץ ישראל שסבלו באותה עת ממצוקה כלכלית קשה. הכולל הוא ארגון הצדקה היהודי הוותיק ביותר שקיים היום.

בחלק אגרת-הקודש שבספרו ספר התניא ישנן מספר אגרות שכתב רבי שניאור זלמן אודות כולל חב"ד, והוא מכנה שם את הכולל "צדקת רבי מאיר בעל הנס".

משפיע (חב"ד)

"משפיע" בחסידות חב"ד הוא תפקיד חינוכי, בו חסיד משמש כחונך וכמורה רוחני לתלמיד ("מקבל"). לתלמידיו הוא מהווה מודל השראה בהליכותיו וברוחו.

למרות שמחנכים רוחניים קיימים בתנועות חסידיות אחרות וגם בשאינן חסידיות (כגון משגיח רוחני), מושג זה של משפיע הוא מיוחד בחסידות חב"ד, מאחר שתפקיד ההנחיה שונה במהותה מהגישה של קבוצות אחרות. השפעתו של המשפיע כוללת:

הדרכה קהילתית באמצעות הרצאות, שיעורים ציבוריים והתוועדויות, התכנסויות חסידות;

הדרכה אישית בנושאים של התנהגות אישית ותכונות אופי;

השראה לשאוף תמיד גבוה יותר לצמיחה הרוחנית של האדם, דרך יגיעה בלימוד התורה ובקיום המצוות, במיוחד על-פי המסורת החסידית בחב"ד;

תשובות הבהרה למבקשים בנושאים של משנת חב"ד, מנהגים חסידיים, והתנהגות כללית לפי סדר המחשבה של תנועת חב"ד;

עצה אישית, המיועדת לקדם את המשמעת העצמית של עבודת התפילה. משמעת זו כרוכה בעבודה עצמית רבה על מושגים חסידיים לפני ובמהלך התפילה.אופי התפקיד של המשפיע מרומז בהקדמה של ספר התניא, ספר היסוד של החסידות שנכתב על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי, האדמו"ר הראשון של חב"ד. הוא נדון בהרבה שיחות פומביות שנמסרו על ידי הרב יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי מליובאוויטש, ורבי מנחם מנדל שניאורסון, השביעי, האדמו"ר מליובאוויטש. בפרט, הורה כי כל אחד יגש אל המשפיע שלו באופן קבוע, כדי להבחן ולהיערך.

בישיבת תומכי תמימים מיוחסת לתפקיד זה חשיבות רבה, והתואר 'משפיע' משמש על בסיס יום-יומי לרב האחראי על לימודי השקפה ואמונה בחסידות, בין השאר בעקבות דברי הרבי מליובאוויטש שהורה לחסידיו לקחת על עצמם משפיע אישי, כציווי התנאי "עשה לך רב".

יש הבחנה בין הרב, יועץ אישי, ומשפיע. למרות שהם שני מושגים דומים[דרושה הבהרה] ומשמשים לעיתים קרובות לסירוגין, המושג הראשון מתייחס בדרך כלל למישהו בעל ידע מדעי, אשר מחזיק בעמדה הרשמית קהילתית. המושג האחרון, לעומת זאת, מתייחס לאדם מבחוץ ונבחר במטרה על מנת להציע עצה והדרכה. אדם זה לא צריך להיות מוסמך ממקום אחרת.

אחד המשפיעים הידועים בתקופה של הרבי מלובביץ' הוא הרב יואל כהן - משפיע בישיבת חב"ד המרכזית בברוקלין - 770, העורך הראשי של ספר הערכים חב"ד ששימש ה'חוזר' הראשי של הרבי מליובאוויטש.

הרבי מנחם מנדל שניאורסון, ביוזמה חסרת תקדים מבחינה היסטורית, עודד גם נשים ונערות לקבל על עצמם תפקיד דומה של מתן הדרכה, בהתייחסו עליהן כגון משפיעה. תפקיד זה בדרך כלל ממוקד יותר לשירות קהילתי.

סעודת משיח

סעודת משיח (ביידיש: משיח'ס סעודה) היא סעודה שמקיימים חסידי חב"ד ותומכיהם לקראת צאת החג של יום האחרון של חג הפסח (בארץ ישראל בשביעי של פסח, כ"א בניסן, ובחו"ל באחרון של פסח, כ"ב בניסן, שם מוסיפים יום טוב שני של גלויות). בחסידות ברסלב ובכמה חצרות חסידיות אחרות נוהגים לקיים בעת זו סעודה לציון הצלתו של הבעל שם טוב ביום זה, לפי המסורת החסידית, וקוראים לה סעודת הבעל שם טוב.

רבי יוסף יצחק שניאורסון, השישי לשושלת חב"ד, מביא בשם אביו, שהבעל שם טוב קרא כך לסעודה, משום שביום זה מתגלה הארת המשיח.

צמאה לך נפשי

צמאה לך נפשי הוא ניגון חסידי המבטא כמיהה וגעגוע, משורת ניגוני חב"ד הידועים ביותר והידוע ביותר מניגוני הרבי מלובביץ'. הניגון מיוחס לפי מספר דעות לרבי שניאור זלמן מליאדי, האדמו"ר הראשון של חסידות חב"ד, הוא מוכר בגירסתו הנוכחית כפי שלימד רבי מנחם מנדל שניאורסון את חסידיו, ויש הטוענים כי הוא מלחין הניגון. במאה ה-21 יצא הניגון מגבולות החסידות והיווה שיר הכותרת של סדרת אלבומים מוזיקליים הקרויים צמאה, הופיע באלבום צמאה הראשון בביצוע אביתר בנאי, באלבום "אתה נמצא כאן" בביצוע ברי סחרוף ובאלבום "ניגון ומזמור" בביצוע גד אלבז. בוצע על ידי עשרות אמנים נוספים.

קונטרס ההתפעלות

"קונטרס ההתפעלות" הוא קונטרס שנכתב על ידי רבי דובער שניאורי - אדמו"ר האמצעי, שהיה בנו של בעל התניא וממשיכו בשושלת אדמו"רי חב"ד. הקונטרס נשלח לחסידים בשנת תקע"ד (שנה לאחר מות בעל התניא). הקונטרס הוא איגרת לכלל חסידי חב"ד והוא עוסק בדרכי ההתפעלות במוח לב ובמחשבה על פי דרך חב"ד, ומסביר את עיקרי עבודת האלוהים החבדי"ת. על פי הקונטרס, "התפעלות" מושגת על ידי התבוננות בהנהגת ה' את העולם.

תקופת חייו של הרב אהרן מסטרשלה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן
חסידות חב"ד
שושלת ליובאוויטש הראשון: שניאור זלמן מלאדי ("אדמו"ר הזקן", "בעל התניא") • השני: דובער שניאורי ("האדמו"ר האמצעי") • השלישי: מנחם מנדל שניאורסון ("הצמח צדק") • הרביעי: שמואל שניאורסון ("מהר"ש") • החמישי: שלום דובער שניאורסון ("הרש"ב") • השישי: יוסף יצחק שניאורסון ("הריי"צ") • השביעי: מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מלובביץ'")
ענפים בחסידות אהרן מסטרשלה | קאפוסט: אדמו"רים: יהודה לייב שניאורסוןשלמה זלמן שניאורסוןשלום דובער שניאורסון מרציצהשמריה נח שניאורסון מבאברויסק | לאדי: אדמו"רים: חיים שניאור זלמן שניאורסוןיצחק דובער שניאורסון • לוי יצחק מסיראטשין | ניעז'ין: אדמו"ר: ישראל נח שניאורסון
כתבים אדמו"ר הזקן: ספר התניאשולחן ערוך הרבסידור אדמו"ר הזקןתורה אור ולקוטי תורהמאמרי אדמו"ר הזקן | האמצעי: קונטרס ההתפעלות | הצמח צדק: צמח צדקאור התורהדרך מצותיך | הרש"ב: המשך יו"ט של ר"ה תרס"ובשעה שהקדימו תרע"ב | הריי"צ: אגרות קודש הריי"צ | ספרי הרבי מלובביץ': היום יוםלקוטי שיחותאגרות קודש הרמ"מתורת מנחםרשימות | אחרים: ספר הערכים • קטגוריה:כתבי עת חב"דיים
אתרים מרכז חב"ד - 770אוהל חב"ד לובביץ'כפר חב"ד • קטגוריה:בתי כנסת חב"דיים • קטגוריה:ריכוזים חב"דיים | לובביץ'
מושגים ניגוני חב"ד: ארבע בבותצמאה לך נפשיופרצתניגוני הרבי מלובביץ' • קטגוריה:ניגוני חב"ד | פעילות: בית חב"דשלוחי חב"דמבצעי הרבי מחב"ד | התוועדויות: התוועדותמאמר חסידותמשפיע | מועדים: חג הגאולה • | תקנות: סעודת משיחמקווה "בור על גבי בור"תקנת לימוד החת"תתקנת לימוד הרמב"ם | שונות: פולמוס המשיחיות
ארגונים מרכזיים אגודת חב"ד העולמיתספריית חב"דבית דין רבני חב"דהוצאת ספרים קה"תישיבות תומכי תמימיםכולל חב"דמרכז לענייני חינוךנשי חב"דצעירי אגודת חב"ד בישראלרשת חינוך חב"דצבאות ה'
קטגוריה:ארגוני חב"ד • קטגוריה:ישיבות תומכי תמימים - חב"ד
שונות קטגוריה:חסידי חב"ד • קטגוריה:רבניות חב"ד
קטגוריה:חסידות חב"ד

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.