אהרן יריב

אהרן יריב (רבינוביץ') (20 בדצמבר 1920 במוסקבה - 7 במאי 1994 בישראל) היה אלוף בצה"ל, ראש אמ"ן ושר בממשלת ישראל.

אהרן יריב
Aharon Yariv
תאריך עלייה 1935
השתייכות Hahaganah.png  ההגנה
הצבא הבריטי  הצבא הבריטי
Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19391972
19731974
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם השנייה
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
שר התחבורה
10 במרץ 1974 – 3 ביוני 1974
(12 שבועות ויומיים)
שר ההסברה
3 ביוני 1974 – 4 בפברואר 1975
חבר כנסת
כנסות 8 (המערך)

ביוגרפיה

יריב נולד במוסקבה במשפחתו של חיים רבינוביץ, רופא יליד לטביה. כעבור שנה עזבה משפחתו את רוסיה לברלין. בשנת 1924 הם עברו ללטביה (שהייתה אז מדינה עצמאית). בשנת 1935 עלה אהרן יריב עם כל משפחה לארץ ישראל. בארץ למד בבית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה. הוא היה חבר קיבוץ גבע בשנים 1940 עד 1941.

שירות צבאי

יריב החל את שירותו הצבאי בהגנה בשנת 1939 ובשנת 1941 התגייס לצבא הבריטי, בו הגיע לדרגת סרן. לאחר מלחמת העולם השנייה היה פעיל בהצלת פליטים יהודים ועסק ברכש. ב-1946 נבחר להשתתף במחזור הראשון של בית הספר לדיפלומטים שהקימה הסוכנות היהודית. בשנת 1947 חזר לשירות בהגנה כשלישו של יעקב דורי, מפקד ההגנה. עם הקמת צה"ל (1948) מונה לסגן מפקד גדוד בחטיבת אלכסנדרוני ולאחר מכן באותה שנה למפקד גדוד 21 בחטיבת כרמלי. בתפקידו כמג"ד (מפקד גדוד) השתתף בקרבות בצפון ובכיבוש נצרת במהלך מלחמת העצמאות.

בשנת 1951 מונה לראש ענף במחלקת המבצעים במטכ"ל, ושנה לאחר מכן מונה לראש צוות ההקמה של המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה והיה למפקדו הראשון של בית הספר בין השנים 19541956. לאחר מכן שירת כראש מטה פיקוד המרכז. בין השנים 19571960 שירת כנספח הצבאי בארצות הברית וקנדה.

CmdrAskenaziYariv
אהרן יריב עם ראובן אשכנזי. 1966

באפריל 1960 מונה למפקד חטיבת גולני, באוגוסט 1961 מונה לעוזר ראש אגף המודיעין. בינואר 1964 מונה לראש אמ"ן, ושירת בתפקיד עד 1972 (תקופת הכהונה הארוכה ביותר של ראש אמ"ן). כיהן כראש האגף במלחמת ששת הימים. בשנת 1972, לאחר טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, מונה ליועץ ראש הממשלה גולדה מאיר לענייני טרור.

לאחר הפרישה מצה"ל

בזמן מלחמת יום הכיפורים, בשנת 1973, גויס כעוזר מיוחד לרמטכ”ל, ולאחר מכן עמד בראש צוות המשא ומתן עם המצרים בקילומטר ה-101 לייצוב הפסקת האש. שיחות אלו היו השיחות הישירות הרשמיות הראשונות בין ישראל ומצרים מאז הסכמי שביתת הנשק ב-1949. ב-11 בנובמבר 1973 חתם יריב עם מוחמד עבד אל-ע'ני אל-גמאסי על הסכם שש הנקודות, בו נקבעה המסגרת לדיונים על הפרדת הכוחות, חילופי שבויים, המשך האספקה לארמייה השלישית המצרית המכותרת והסרת ההסגר המצרי שהוטל בתחילת המלחמה במצרי באב אל מנדב בים סוף. ההסכם הוביל להסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים בינואר 1974[1][2].

לאחר פרישתו מצה"ל, הצטרף למפלגת העבודה, שהייתה אז במערך. יריב כיהן כחבר כנסת מטעם "המערך" בכנסת השמינית (בשנים 1977–1974). הוא שימש שר התחבורה בממשלת גולדה מאיר קצרת הימים, ושר ההסברה בממשלת יצחק רבין הראשונה.

בשנת 1974 הגה ביחד עם שר הבריאות ויקטור שם טוב את נוסחת יריב - שם טוב שבה קראו למדינת ישראל להכיר באש"ף ולנהל משא ומתן לשלום עם הפלסטינים.

בפברואר 1975 התפטר מהממשלה לאחר שלא התקבלו רעיונותיו המדיניים. במאי 1977, ערב הבחירות, התפטר מהכנסת והצטרף לתנועה הדמוקרטית לשינוי (ד"ש). מאוחר יותר שב למפלגת העבודה.

משנת 1977 ועד מותו ב-1994 עמד בראש מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב. בין השנים 1984–1986 עמד בראש ועדות שבחנו את מבנה קהילת המודיעין הישראלית. בשנת 1988 ייסד את המועצה לשלום ולביטחון.

עמדותיו

יריב השתייך לאגף ה'יוני' במפלגה. בתקופת כהונתו בחבר כנסת ושר בממשלת ישראל גיבש עם ויקטור שם-טוב את נוסחת יריב - שם טוב, הקוראת לניהול משא-ומתן עם הפלסטינים, אולם היא לא התקבלה על דעת הממשלה.

יריב סבר שלאחר טבח הספורטאים במינכן לא הייתה לישראל ברירה אלא להנהיג מדיניות חיסולים כדי לעצור את הטרור הפלסטיני[3].

משפחתו

יריב היה נשוי לנחמה ואב לאסף. התגורר ברמת השרון. אחיו היה גוטמן רבינוביץ, מנהלו של עיתון מעריב במשך שנים רבות, אחיינו הוא פרופסור איתמר רבינוביץ, שגריר ישראל בארצות הברית ונשיא אוניברסיטת תל אביב.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Mati Alon, The Unavoidable Surgery, Trafford Publishing, 2004, page 25
  2. ^ [1]
  3. ^ Simon Reeve, One day in September, Arcade Publishing, 2000, page 161
1920

שנת 1920 היא השנה ה-20 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1920 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1994

שנת 1994 היא השנה ה-94 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1994 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

20 בדצמבר

20 בדצמבר הוא היום ה־354 בשנה (355 בשנה מעוברת), בשבוע ה־51 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 11 ימים.

7 במאי

7 במאי הוא היום ה-127 בשנה (128 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 238 ימים.

דב שיאון

דב שיאון (1921 – 22 במרץ 2003) היה תת-אלוף בצה"ל, שימש כדובר צה"ל וראש הוועדה המשותפת לישראל ומצרים לאכיפת הסכם השלום בין המדינות.

המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית

המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית הייתה מחלקה של הסוכנות היהודית שניהלה את המגעים עם שלטונות המנדט הבריטי וגורמי חוץ אחרים, וניהלה את ענייני החוץ של היישוב.

המכון למחקרי ביטחון לאומי

המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) הוא מכון מחקר עצמאי חיצוני של אוניברסיטת תל אביב ושוכן במתחם האוניברסיטה. המכון עוסק בתחומים הקשורים בעיקר לביטחון הלאומי של ישראל.

המכון מקיים ימי עיון, כנסים, וכן מפיק פרסומים בהם ניירות עמדה, מחקרים וכתבי עת. בראש המכון עומד אלוף (מיל') עמוס ידלין. המכון דורג לשנת 2018 במקום הראשון בין מכוני החשיבה בישראל, במקום השני במזרח התיכון ובמקום ה-14 בעולם בתחומו - לפי מדד Global Go To Think Tank Index Report של אוניברסיטת פנסילבניה.

המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה

המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה (בקיצור: פּוּ"ם) נוסדה ב־31 במאי 1954 ונועדה להכשרת קצינים בכירים בצה"ל. החל משנת 2017 מכשירה גם נגדים.

המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה היא מוסד הדרכה לקצונה הבכירה ביותר בצה"ל. המוסד משרת את שלוש זרועות הצבא – הים, האוויר והיבשה – ומתקבלים אליו קצינים מדרגת סגן ועד דרגת אלוף-משנה, ונגדים בכניסה לקבע מובהק ובכניסה למסלול בכיר.

המערך

המערך של מפלגת העבודה הישראלית ומפלגת הפועלים המאוחדת (המערך השני) היה רשימה משותפת וסיעה משותפת בכנסת של שתי מפלגות: מפלגת העבודה ומפ"ם, ואליו הצטרפו בסוף דרכו רצ, הליברלים העצמאים ויחד.

הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים

הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים (בערבית: اتفاقية فك الاشتباك الأولى, באנגלית: The Agreement on Disengagement) הוא הסכם שנחתם בין ישראל למצרים ב-18 בינואר 1974, וסיים את מלחמת יום הכיפורים ואת תקופת ההתשה שלאחריה בחזית המצרית.

יריב (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

מבצע דקל

מבצע דקל היה אחד ממבצעי צה"ל במלחמת העצמאות, אשר נערך בעיקר נגד צבא ההצלה. הוא נערך, כחלק מקרבות עשרת הימים, בגליל המערבי ובגליל התחתון בין ליל 8 ביולי-9 ביולי 1948 ועד ה-19 ביולי 1948. מספר קרבות מקומיים נערכו גם בימים הבאים. במסגרת המבצע צה"ל כבש שטחים נרחבים בגליל המערבי ובגליל התחתון, כולל נצרת, שפרעם, ציפורי וכפרים ערביים רבים נוספים. למרות כשלונותיו ברוב הקרבות, 'צבא ההצלה' הוכה אמנם, אך לא מוגר, וגם לאחר תום המבצע שמר על כושר לחימה ניכר.

ממשלת ישראל השבע עשרה

ממשלת ישראל השבע עשרה, בראשותו של יצחק רבין פעלה מה-3 ביוני 1974 עד ה-20 ביוני 1977, בתקופת כהונתה של הכנסת השמינית.

ממשלת ישראל השש עשרה

ממשלת ישראל השש עשרה, בראשותה של גולדה מאיר פעלה מה-10 במרץ 1974 עד ה-3 ביוני 1974, והושבעה עם כינונה של הכנסת השמינית. ממשלה זו כיהנה את תקופת הזמן הקצרה ביותר מכל ממשלות ישראל.

מפלגת העבודה הישראלית

מפלגת העבודה היא מפלגה ציונית וסוציאל-דמוקרטית הנמצאת במרכז-שמאל הפוליטי בישראל. העבודה הוקמה ב-21 בינואר 1968, מאיחוד של מספר מפלגות, ובמרכזו מפלגת השלטון – מפא"י, יחד עם אחדות העבודה - פועלי ציון ורפ"י. היה זה איחודן מחדש של כל המפלגות יוצאות מפא"י ההיסטורית אשר החזיקו בשלטון במדינת ישראל ובמוסדות היישוב ממועד היווסדן ועד הבחירות ב-1977. בין ראשי המפלגה בעבר היו לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין, שמעון פרס ואהוד ברק.

יושב ראש המפלגה הנוכחי הוא עמיר פרץ, אשר כיהן כיו"ר המפלגה ב-2005 עד 2007.

מצרי טיראן

מצרי טיראן (בערבית: مضيق تيران) הם מצרי ים השוכנים בפתחו של מפרץ אילת ומקשרים בינו לבין הים האדום. בגדה המזרחית שלהם חצי האי ערב ובמערבית חופי חצי האי סיני שבמצרים.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הוא המשרד האחראי מטעם הממשלה על ניהול התשתית התחבורתית במדינה, ביבשה באוויר ובים, כולל המלחמה בתאונות הדרכים. כיום עומד בראש המשרד השר בצלאל סמוטריץ'.

המשרד מנוהל בעזרת אגפים, רשויות וחברות ממשלתיות ומופקד על: ניהול התחבורה היבשתית מתבצע באמצעות מינהל היבשה הכולל את המפקחים על התעבורה, אגף תשתיות ופיתוח, אגף התחבורה הציבורית, אגף תכנון תחבורתי; אגף תנועה הכולל אחריות על תקינת הרכבים, רישוי נהגים ורכבים, יצוא ויבוא כלי רכב; רשות התעופה האזרחית מפקחת ומסדירה את תחום התעופה האווירית בישראל ואילו רשות הספנות והנמלים אחראית של חברות הספנות ופיקוח על נמלי הים, שלאחר רפורמה שנערכה בשנת 2004 מנוהלים על ידי חברות ממשלתיות; למשרד מסונפים גם השירות המטאורולוגי הישראלי, המספק שירותי חיזוי של מזג האוויר; ואגף הביטחון.

למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים יחידות מטה אשר מספקות מידע ועבודות מטה עבור שר התחבורה ומנכ"ל המשרד, בין השאר, אגף לייעוץ משפטי, אגף לתכנון כלכלי, אגף ביקורת ומינהל משאבי אנוש.

על תחום הבטיחות בדרכים אחראית משנת 1997 הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עד אז הפעילות בתחום זה נעשתה במסגרת המינהל לבטיחות בדרכים שהיווה אגף במשרד. כיום מנוהלת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כרשות עצמאית סטטוטורית הכפופה ישירות לשר התחבורה והבטיחות בדרכים ומהווה זרועה מקבילה למשרד בתחום הבטיחות בדרכים.

ב-5 בינואר 2012 החליטה ממשלת ישראל לשנות את שם המשרד למשרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים על מנת לתת ביטוי הולם לאחריות המשרד בתכנון וביצוע תשתיות התחבורה בישראל. בספטמבר 2013 שונה שם המשרד למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים.משרד התחבורה שוכן בבניין ג'נרי בקריית הממשלה בירושלים ביחד עם משרד הכלכלה ומשרד התיירות.

למשרד התחבורה תאגידים וחברות ממשלתיות הכפופות לו מקצועית ומיניסטריאלית, כגון:

רשות שדות התעופה (רש"ת)

רשות התעופה האזרחית (רת"א)

הרשות הארצית לתחבורה ציבורית

רשות הספנות והנמלים (רספ"ן)

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד)

נמלים: חברת נמלי ישראל, נמל אשדוד, נמל חיפה, נמל אילת

רכבת ישראל

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה

חברת כביש חוצה ישראל (הרשות הממונה על הקמת כביש 6)

אוצר מפעלי ים (נמל תל אביב)

חברת נתיבי איילון

נ.ת.ע - נתיבי תחבורה עירוניים (הקמת מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב)

חברת מוריה

חברת יפה נוף

החברה לחינוך ימי

הרשות לחינוך והכשרה ימיים

פיקוד המרכז

פיקוד המרכז (בראשי תיבות: פַּקְמָ"ז) הוא פיקוד מרחבי בצבא ההגנה לישראל. הפיקוד אחראי לכל היחידות והחטיבות הממוקמות באיו"ש (אזור יהודה ושומרון), ירושלים, השרון, גוש דן והשפלה.

מפקדת הפיקוד ממוקמת בצפון ירושלים בין השכונות נווה יעקב ושועפט. מחנה המפקדה נקרא בעבר "מצודת כפיר", אך כיום שמו הוא "מחנה נחמיה", על שם האלוף נחמיה תמרי, שנהרג במקום בהתרסקות מסוק בשנת 1994.

מפקד הפיקוד הנוכחי הוא האלוף נדב פדן.

קבוצת המומחים לשלום ולביטחון

קבוצת המומחים לשלום ולביטחון (עד שנת 2015 פעלה גם בשמות המועצה לשלום ולביטחון או עמותת מומחים לביטחון), היא עמותה המורכבת בעיקר מיוצאי מערכת הביטחון בעלי דרגות בכירות, שנוסדה בשנת 1988 בידי מספר חברים ובראשם האלוף אהרן יריב.

מטרת העמותה, כעולה מפרסומיה, היא תמיכה בתהליך השלום כמרכיב חיוני בביטחון הלאומי של ישראל. עמדת המועצה היא שיש לחתור להסכם, שניתן להשיגו רק תמורת פשרה טריטוריאלית והקמת מדינה פלסטינית שבירתה במזרח ירושלים לצד מדינת ישראל, תוך שמירה על סידורי ביטחון. המועצה הביעה תמיכה בהסכמי אוסלו (1993), ביציאה החד-צדדית מלבנון (2000) ובתוכנית ההתנתקות (2005).

שרי התחבורה בממשלות ישראל
דוד רמזדב יוסףדוד צבי פנקסדוד בן-גוריוןיוסף סרליןיוסף ספירזלמן ארןמשה כרמליצחק בן-אהרןישראל בר-יהודהעזר ויצמןשמעון פרס • אהרן יריב • גד יעקבימנחם בגיןמאיר עמיתחיים לנדאוחיים קורפומשה קצבישראל קיסריצחק לוישאול יהלוםיצחק מרדכיאמנון ליפקין-שחקאפרים סנהאריאל שרוןצחי הנגביאביגדור ליברמןמאיר שטריתשאול מופזישראל כ"ץבצלאל סמוטריץ' סמל מדינת ישראל
שרי ההסברה בממשלות ישראל
ישראל גלילישמעון פרס • אהרן יריב • יולי אדלשטייןגלעד ארדן סמל מדינת ישראל
מפקדי המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה Semel Pum.svg
•אהרן יריב • יהודה פריהרישעיהו גבישאברהם טמירמוטה גורמנחם אבירםמשה פלדקלמן מגןמרדכי ציפורייעקב עקניןדב תמריעמרם מצנעאביגדור קהלנייהודה פלדעוזי לבצורעמנואל הרטיצחקי חןיוסי רווהמשה ציןיעקב זיגדוןעמוס בן-אברהםאבי אשכנזינעם תיבוןהראל כנפוהרצי הלוירוני נומהאופק בוכריסאודי בן-מוחה
ראשי אגף המודיעין (אמ"ן)
מחלקת המודיעין איסר באריחיים הרצוג AmanLogo.svg
אגף המודיעין בנימין גיבלייהושפט הרכביחיים הרצוגמאיר עמית • אהרן יריב • אלי זעיראשלמה גזיתיהושע שגיאאהוד ברקאמנון ליפקין-שחקאורי שגיאמשה יעלוןעמוס מלכאאהרן זאבי-פרקשעמוס ידליןאביב כוכביהרצי הלויתמיר הימן
מפקדי חטיבת גולני Golani tree color.svg
משה מןמישאל שחםנחום גולןדן לנראברהם יפהמאיר עמיתאסף שמחונייששכר שדמיחיים בן-דודבנימין גיבליאהרון דורוןאלעד פלד • אהרן יריב • מרדכי גוראורי בר-רצוןשלמה אלטוןיונה אפרתיקותיאל אדםיהודה גולןאמיר דרוריאורי שמחוניחיים בנימיניאורי שגיאאמיר ראובנידוד כץאילן בירןארוין לביאעמנואל הרטצבי פולגגבי אופירגבי אשכנזיברוך שפיגלמשה ציןיאיר נוהמשה קפלינסקיארז גרשטייןגדי איזנקוטשמואל זכאימשה תמירארז צוקרמןתמיר ידעיאבי פלדאופק בוכריסיניב עשוררסאן עליאןשלומי בינדרשי קלפר

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.