אהרן דותן

אהרן דותן (Aron Dotan; נולד ב-12 בינואר 1928, י"ט בטבת ה'תרפ"ח) הוא פרופסור אמריטוס לבלשנות עברית וחקר המסורה באוניברסיטת תל אביב, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (1998) ופרס ישראל לבלשנות (ה'תשס"ה).

אהרן דותן
אהרן דותן, 2010
לידה 12 בינואר 1928 (בן 91)

ביוגרפיה

דותן נולד בי"ט בטבת ה'תרפ"ח בעיר שטוטגרט שבגרמניה לניסן וחיה דויטשר. בשנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, עלה עם הוריו לארץ ישראל, והתיישב בחיפה. בנעוריו היה חבר "בני עקיבא", ובין השנים 19451946 היה מרכז סניף קריית שמואל. בתום לימודיו בבית הספר "יבנה" התגייס לשנת שירות כעובד חקלאי בכפר נוער דתי ושירת כנוטר, לאחר שהיה קודם לכן חבר ארגון "ההגנה". בשנת 1947 החל בלימודי לשון עברית, מקרא וספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים ולמד גם ערבית, בלשנות שמית ופדגוגיה. במלחמת השחרור פסק מלימודיו והתגייס לחילות השדה. במסגרת גדוד "מוריה" השתתף בהגנת ירושלים, ומאוחר יותר הוכשר ומונה למפקד סוללת תותחי נ"ט שליד מפקדת חטיבת ירושלים. ב-1949 חזר ללימודיו, שאותם סיים בהצטיינות בשנת 1951. בשנת 1963[1] סיים בהצטיינות יתרה דוקטורט בנושא "ספר דקדוקי הטעמים לר' אהרן בן משה בן אשר", בהנחיית נפתלי טור-סיני וזאב בן-חיים.

בשנת 1951 החל לשמש מזכיר מדעי בוועד הלשון העברית, ייסד את עלון "לַמֵּד לְשׁוֹנְךָ" והיה עורכו הראשון. בשנת 1961 נבחר לשמש יועץ באקדמיה ללשון העברית, ובשנת 1971 היה לחבר האקדמיה והחזיק בה בתפקידים שונים, בהם יו"ר ועד הפרסומים. בשנת 1961 הצטרף לסגל החוג ללשון עברית שהוקם באותה עת באוניברסיטת תל אביב ולסגל המחלקה ללשון עברית ולשונות שמיות באוניברסיטת בר-אילן. בשני המוסדות עבד עד פרישתו לגמלאות בשנת 1996. בשנת 1969 הועלה לדרגת פרופסור חבר[2], ובשנת 1973 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין, ומשנת 1990 היה מופקד על הקתדרה לתולדות הלשון העברית באוניברסיטת תל אביב. תחומי עיסוקו נגעו במכלול נושאים בבלשנות שמית ובלשון המקרא, ובהם ארמית, בלשנות של ימי הביניים, מסורה וטעמי המקרא. בשנת 1992 נמנה עם מייסדי הארגון הבינלאומי לחקר המסורה ונבחר לנשיאו.

באוניברסיטת תל אביב נבחר גם לסגן דקאן הפקולטה למדעי הרוח (19661967), ראש החוג ללשון עברית (19661974), ראש בית הספר למדעי היהדות (19751977), נציג הסגל בחבר הנאמנים של האוניברסיטה וחבר ועדות מקצועיות שונות (בין השנים 19771980 יו"ר הוועדה לתלמידי מחקר). בשנת 1996, עם פרישתו מסגל ההוראה והמחקר, הקים את מוסד נציב הקבילות באוניברסיטה, ועמד בראשו כחמש שנים. בין השנים 19731998 היה מנהלו המייסד של החוג ללשון עברית בסמינר הקיבוצים. במכללת בית ברל ייסד את מגמת מדעי היהדות. בשנת 1997 הקים באוניברסיטת תל אביב את המרכז למורשת היהדות ועמד בראשו עד שנת תשע"ב.

בשנות עבודתו הוזמן כפרופסור אורח לאוניברסיטאות רבות בעולם, בהן אוניברסיטת פריז, אוניברסיטת ייל ואוניברסיטת ליון. בשנת 1995 צורף כיועץ מומחה למפעל ההוצאה הבינלאומית החדשה של התנ"ך, מטעם החברה הגרמנית למקרא. בין תפקידיו הציבוריים היה יו"ר ועדת הלשון במועצת רשות השידור (19801988) וחבר מועצת האיגוד העולמי למדעי היהדות.

בשנת 1998 זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל, ובשנת ה'תשס"ה זכה בפרס ישראל לבלשנות. מנימוקי חבר השופטים:

פרופ' אהרן דותן מאוניברסיטת תל אביב הוא מחשובי חוקרי העברית בדורנו.
עבודתו המדעית של פרופ' דותן מיוחדת באיכותה, בהיקפה בהדים שהיא מעוררת בין החוקרים והמלומדים בתחום הלשון העברית בפרט ומדעי היהדות בכלל ובתרומתה החשובה להבנת מורשת היהדות והתרבות העברית.
תחומי מחקריו של פרופ' דותן כוללים את ראשיתו של הדקדוק העברי ואת תורת הדקדוק העולה מן המסורה, ובכל הנוגע לחקר המסורה עבודותיו המדעיות הפכו לקלאסיקה.
תחום עיקרי נוסף שפרופ' דותן עוסק בו הוא הבלשנות היהודית בימי הביניים ובעיקר בראשית הצמיחה של המחשבה והמעשה בדקדוק ובמילונאות. מחקרו בתחום טעמי המקרא פתח שער להפיכת מקצוע זה למקצוע אקדמי.
פרופ' דותן הוא מורה מעולה שזכה להנחות תלמידים רבים לתארים מתקדמים והוא חבר האקדמיה ללשון העברית.[3]

ספר יובל

לקריאה נוספת

  • נאסר בסל (עורך), 'רשימת הפרסומים של פרופ' אהרן דותן', בתוך: משאת אהרן (ירושלים תש"ע 2009), עמ' 1–10.

קישורים חיצוניים

מכּתביו:

מאמרים

הערות שוליים

  1. ^ תואר דוקטור לפילוסופיה, דבר, 15 ביוני 1964
  2. ^ העלאות ומינויים בסגל האוניברסיטה של ת"א, מעריב, 13 באוגוסט 1969
  3. ^ פרס ישראל בחקר הלשון העברית לפרופ' אהרן דותן, הודעת דוברות משרד החינוך, 9 בפברואר 2005.
אהרן בן אשר

אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10. אהרן בן אשר נחשב לאחרון ולחשוב במשפחת בן אשר, משפחה של בעלי-מסורה, שפעלה בטבריה.

אורה שורצולד

אורה (רוֹדְרִיג) שְוַרְצְוַלְד (נולדה ב-28 במאי 1944 בתל אביב) היא בלשנית ישראלית, מומחית בעברית ובלאדינו, פרופסור אמריטה באוניברסיטת בר-אילן, חברת האקדמיה ללשון העברית וחברה לענייני הספרדית-היהודית באקדמיה הממלכתית הספרדית (RAE).

כיהנה כנשיאת החוג הישראלי לבלשנות על שם חיים ברוך רוזן (תשס"א–תשס"ז), כנשיאת האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה (תשס"ד–תשס"ז) וכיושבת ראש ועדת המקצוע ללשון העברית במשרד החינוך (תשס"א–תשע"ג).

אליעזר רובינשטיין

אליעזר רובינשטיין (5 במאי 1926 - 29 ביולי 1989) היה פרופסור לבלשנות באוניברסיטת תל אביב.

גדעון הנמן

גדעון הַנֶמַן (Haneman; י"ז בכסלו תרפ"ז, 23 בנובמבר 1926 – ח' בכסלו תשל"ה, 22 בנובמבר 1974) היה בלשן עברי, חוקר לשון חז"ל. מחקרו משמש עד היום כמקור חשוב בלשון חז"ל.

דותן

האם התכוונתם ל...

דחיק

דְּחִיק או בכינויו הנוסף אָתֵי מֵרַחִיק הוא סימן דיאקריטי במערכת הניקוד הטברני של המקרא, המסומן כנקודה בתוך האות בדומה לדגש ולמפיק. הדחיק מופיע בתנאים מסוימים בראש המילה השנייה בצירופים בני שתי מילים. על פי מסורת העדות, הדחיק הוא מקרה פרטי של דגש חזק, וממומש כמותו.

הדחיק אינו מסומן בניקוד העברית בת ימינו.

ה'תשס"ה

ה'תשס"ה (5765) או בקיצור תשס"ה

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-16 בספטמבר 2004

, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 2 באוקטובר 2005

.המולד של תשרי חל ביום שלישי, 19 שעות ו-287 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג הז, היא מעוברת, ואורכה 382 ימים.זו שנה רביעית לשמיטה, ושנת 8 במחזור העיבור ה-304. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 25 במחזור השמש ה-206.שנת ה'תשס"ה היא שנת 1,936 לחורבן הבית, ושנת 2,316 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשס"ה 57 שנות עצמאות.

זאב בן-חיים

זאב בן-חיים (28 בדצמבר 1907 - 6 באוגוסט 2013) היה מחשובי הבלשנים העבריים, חתן פרס ישראל, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולשעבר נשיא האקדמיה ללשון העברית.

יהושע בלאו

יהושע בלאו (נולד ב-22 בספטמבר 1919) הוא בלשן ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, הנשיא השלישי של האקדמיה ללשון העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס רוטשילד, וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ה (1985).

כתר ארם צובא

כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בשנת 930 בקירוב. חוקרי המקרא רואים בכתב יד זה את הנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, בשל ההתאמה הפנימית המדויקת בין הנוסח עצמו לבין הערות המסורה הנמצאות בו. לדעת חלק מהחוקרים, זהו ספר התורה שהרמב"ם העיד על דיוקו.

הספר נדד בין קהילות יהודיות שונות, בתחילה בירושלים ובקהיר ולאחר מכן בחלב עד שנעלם בפרעות ביהודי חלב בסוף 1947. כעבור כעשר שנים הגיע "הכתר" כשהוא קרוע וחסר לידי נשיא מדינת ישראל, יצחק בן צבי. כתב היד הופקד במכון בן צבי ובהמשך הועבר לספרייה הלאומית ולאחר מכן למוזיאון ישראל. הוא מוצג כיום בהיכל הספר. מאז הגיעו לישראל פורסמו כמה מהדורות חדשות של התנ"ך המבוססות על "כתר ארם צובא".

ב־9 בפברואר 2016 הוכרז על ידי אונסק"ו כנכס תרבות עולמי.

מנחם פינקלשטיין

מנחם (פכו) פינקלשטיין (נולד ב-1951) הוא משפטן ישראלי המכהן כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בלוד. בעבר כיהן כפרקליט צבאי ראשי בדרגת אלוף.

משה ונטורה

הרב ד"ר משה ונטורה (בצרפתית: Moïse Ventura;‏ 16 בפברואר 1892 – 14 באוגוסט 1978) היה פילוסוף, איש חינוך ומנהיג ציוני שכיהן כרב הראשי של יהודי אלכסנדריה בשנים 1938–1948.

נחמיה אלוני

נחמיה אלוני (לינדה) (Nehemya Allony (Linde (ב' באב תרס"ו, 24 ביולי 1906, ורשה, פולין – י"ב בסיון תשמ"ג, 24 במאי 1983, ירושלים, ישראל) היה חוקר בנושא של חכמת ישראל, הספרות, הלשון והשירה העברית בימי הביניים, מייסד ומנהל המכון לתצלומי כתבי יד עבריים (1950 – 1963), פרופסור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחוג לספרות עברית. זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל (1970).

סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882 - 21 במאי 942) בן העיר פיום, המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל, ושימש כראש ישיבת סורא בבגדאד.

רס"ג הצטיין בבקיאות במרבית כתבי הקודש היהודיים וגם במרבית ענפי המדע שהיו בתקופתו. היקף מפעלו הספרותי היה גדול ביותר: הוא כתב ספרים בענייני הלשון העברית ודקדוקה, פיוטים, פרשנות מקרא, ונושאים תאולוגיים ופילוסופיים. רס"ג הוא גם הראשון שעסק בדקדוק של השפה העברית בצורה מסודרת, כהשפעה מן המדקדקים של הערבית שפעלו באותה תקופה. לפיכך הוא נחשב לראשון מבין מדקדקי ימי הביניים. על תלמידיו בתחום זה נמנים המדקדקים החשובים דונש בן לברט ומנחם בן סרוק. שפת כתיבתו הייתה ערבית-יהודית.

שמעון שרביט

פרופ' שמעון שרביט (נולד ב-7 ביולי 1939) הוא בלשן וחוקר של לשון חכמים. משמש כיום כרקטור במכללה האקדמית אשקלון.

שפת הוראה

שפת הוראה היא מונח הלקוח מתחום ההוראה והחינוך, והוא מתייחס לשפה בה נלמדים תכנים מסוימים כגון: לימודי שפה זרה או שנייה ותכנים לימודיים אחרים, בעיקר במסגרת בתי ספר ומוסדות אקדמאים. כמתייחסים לשפת הוראה בכמה הקשרים: שפת ההוראה עצמה - אם היא שפת האם של הלומד או שפה נוספת, בלימודי שפה זרה או שנייה כמו לימודי ערבית או אנגלית במערכת החינוך בישראל, גיל הלומדים, סוג בית הספר או המוסד וכן שפת ההוראה בבתי ספר לעומת מוסדות אקדמיים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.