אדריכלות נאו-קלאסית

נאו-קלאציסיזם באדריכלות הוא סגנון אדריכלי המבוסס על שאיפה למסורת האדריכלית ההיסטורית או לגישות אסתטיקה המבוטאות באמנות יוון ורומא בעת העתיקה. בהקשר המסורתי, המושג "קלאסיקה" מתייחס לכל אמנות מתקופת העת העתיקה או מתקופה עוקבת ומאוחרת ממנה, אשר הושפעה במישרין מאידיאל התקופה הקלאסית.

הנאו-קלאסיקה מתייחסת תמיד לאמנות ולאדריכלות מתקופות מאוחרת מזו הקלאסית, בהן ניכרת רק השפעה מעקרונות התקופה הקלאסית. בהתאם לכן ניתן לומר כי המונחים קלאסיקה ונאו-קלאסיציזם הם משלימים ואף חופפים לעיתים. החזרה ל"קלאסיקה" אשר שגשגה באמנות ובאדריכלות בתקופה שבין 1750 ל-1830 זוכה לכינוי "נאו-קלאסיקה", וזאת בעיקר על מנת להבדיל אותה מן האדריכלות ה"קלאסית" של רומא העתיקה ושל תקופת הרנסאנס המוקדם. (אותה אדריכלות אליה מנסים לחזור בתקופה הנאו-קלאסיציסטית).

בגרמנית ושפות אירופאיות רבות נוספות, מקובלת ההגדרה KLASSIZISMUS כמתארת התקופה בין 1750 ל-1830, באמנות ובאדריכלות.

כאמור, האדריכלות הנאו-קלאסית החלה דרכה באמצע המאה ה-18, וזאת כתנועת ריאקציה כנגד שרידי תקופת אדריכלות הבארוק והרוקוקו, וכשאיפה לחזור אל מה שנתפש כ"טוהר" של אמנות האימפריה הרומית, יוון העתיקה, וכן במידה אל "קלאסיקת" הרנסאנס, אשר חרת על דגלו את החייאת תקופות אלה.

האדריכלות הנאו-קלאסית זכתה לדריסת רגלה הראשונה בלונדון, באמצעות דוגמאות אדריכליות של סר ויליאם צ'מברס (אשר רכש מיומנותיו האדריכליות בפריז), וג'יימס סטוארט, ובפריז, באמצעות דור אמנים צרפתים אשר חונכו באקדמיה הצרפתית ברומא, והושפעו עמוקות על ידי נוכחותו של שארל-לואי קלאריסו, וכתביו של יוהאן יוהכים וינקלמאן.
הסגנון תפס עד מהרה ואומץ גם על ידי חוגים מתקדמים בשוודיה.

ערך זה הוא חלק מסדרת
תולדות אדריכלות המערב
אדריכלות מצרים העתיקה
אדריכלות קלאסית
אדריכלות יוון העתיקה
אדריכלות רומית
אדריכלות ימי הביניים
אדריכלות ביזנטית
אדריכלות רומנסקית
אדריכלות נורמנית
אדריכלות גותית
אדריכלות הרנסאנס
אדריכלות הבארוק
אדריכלות נאו-קלאסית
התחייה הגותית
אדריכלות מודרנית
אדריכלות פוסט-מודרנית
סגנונות באדריכלות
P Architecture
פורטל האדריכלות
Federal Hall NYC1
ה"פדרל הול" בוול סטריט, ניו יורק, מהווה דוגמה לאדריכלות נאו-קלאציסיסטית

נאו-קלאסיציזם בישראל

בתקופה בה הגיעה האדריכלות הנאו-קלאסית לשיאה בעולם, בארץ ישראל שלטה אדריכלות מקומית שאפיינה את הבנייה הערבית במזרח התיכון. הבנייה האירופית באזור, הייתה אף היא בעלת אופי מקומי ולא התקרבה לסגנון הנאו-קלאסי. הדוגמאות הטובות ביותר לאדריכלות נאו-קלאסית בישראל הם המבנים שבמרכז הבהאי העולמי (הגנים הבהאים) שבחיפה אשר נבנו כולם במחצית השנייה של המאה ה-20 אך מבנים אלו הם יוצאי דופן בנוף האדריכלי של ישראל והם אינם מייצגים סגנון מקומי כלשהו.

ניתן למצוא במשכן הכנסת בתכנונו של האדריכל יוסף קלארווין את הבניין הנאו-קלאסי המובהק ביותר בישראל. על אף שמשכן הכנסת תוכנן ונבנה עשרות שנים לאחר שיאה של התקופה הנאו-קלאסית, ובעוד הסגנון הברוטליסטי היה השליט בארץ, הרי שבניין זה, שכבר מעצם כינויו "משכן" ועד לתוכנית הבניין המקורית ולחזיתות המבנה המוגמר, הרי שאלמנטים נאו-קלאסים שולטים בסגנון הבניין.

מבנים נאו-קלאסיציסטים מפורסמים

ראו גם

אדריכלות ביזנטית

אדריכלות ביזנטית היא סגנון אדריכלי שהתפתח מהאדריכלות הרומית ואיפיין את הבנייה של האימפריה הביזנטית באזור מזרח הים התיכון מן המאה ה-4 ועד שלהי ימי הביניים. חלק נכבד מהאדריכלות הביזאנטית נמצא בעיר איסטנבול אשר נקראה בעבר קונסטנטינופול והייתה הבירה של האימפריה. רוב המבנים בסגנון זה הם כנסיות ומנזרים וחלקם, אשר נמצאים בטורקיה, הפכו למסגדים בתקופה העות'מאנית ובכך הצליחו להשתמר עד לימינו.

אדריכלות נאו-ביזנטית

אדריכלות נאו-ביזנטית היא סגנון אדריכלי מקבוצת "סגנונות התחייה" (כמו התחייה הגותית או אדריכלות נאו-קלאסית) שעיקרה בנייה של מבני ציבור, ובפרט מוסדות דת, בסגנון המחקה אדריכלות ביזנטית, אך בחומרים ובשיטות בניה של המאה ה-19. הסגנון התקיים מן העשורים הראשונים של המאה ה-19 עד למהפכת אוקטובר (1917), קודם במערב אירופה ולאחר מכן הגיע לשיאו בתחומי האימפריה הרוסית, בבולגריה וביוגוסלביה.

כבר ב-1826 הוקמה כנסיית הזיכרון לאלכסנדר נבסקי בעיר פוטסדאם שבגרמניה עבור מאמיני הכנסייה האורתודוקסית הרוסית. מלכי בוואריה לודוויג הראשון ולודוויג השני שילבו אלמנטים מן האדריכלות בת המאה השישית של ראוונה (כגון פסיפסים ושימוש בציפויי זהב) במספר מבנים מרכזיים, בהם טירת נוישוונשטיין.

האדריכל הדני תאופיל הנסן , שהיה מורה לאדריכלות ולאמנות של האימפריה הביזנטית באוניברסיטת וינה בשנות ה-50 של המאה ה-19, העמיד דורות של תלמידים שהתמחו בתחום ובנו בסגנון ביזנטי באוסטרו-הונגריה וסרביה בעיקר כנסיות אורתודוקסיות ובתי כנסת (בהם לודוויג פרסטר).

הצאר ניקולאי הראשון ביקש לגבש אדריכלות רוסית שתסמל את מבני הכנסייה הפרבוסלאבית. סגנון זה עוצב בשנות ה-30 של המאה ה-19 על ידי האדריכל הראשי של המשטר, קונסטנטין טון . השפעתו העיקרית הייתה החלפת הכיפה הביזנטית המעוגלת בכיפה דמוית בצל, המהווה מאז סמל בולט לאדריכלות רוסית נאו-ביזנטית. יורשו, אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, נטה יותר לתחייה אמיתית של אמנות ביזנטית מקורית (שהדגם שלה היה כנסיית איה סופיה) והסתייע באדריכלים שביקשו לשחזר את האמנות הביזנטית כגון דוד גרים שבנה רבות בארמניה ובגאורגיה (בין היתר מתכננה של קתדרלת אלכסנדר נבסקי בטביליסי). מבנים בסנגון זה, ששידרו רוח רוסית מובהקת, הוקמו באזורי השליטה הרוסית החדשים כגון פולין הקונגרסאית, קרים והקווקז. אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה, שעלה לשלטון ב-1855 הפסיק מגמה זו בערים המרכזיות של רוסיה ונטה לבנייה בסגנון הרוסי הצבעוני, המבקש לחקות את כנסיית וסילי הקדוש בכיכר האדומה במוסקבה, אולם בפולין ובמדינות הבלטיות המשיכו להבנות כנסיות פרבוסלביות בסגנון הנאו-ביזנטי (כגון, למשל, כנסיית גברתנו, אם האלוהים בוילנה וקתדרלת הים בקרונשטאדט). השימוש בבטון מזוין הקל מאד את הבנייה ואיפשר התמודדות טובה עם אתגרי הבנייה, אף אם התוצאה הסופית נראתה "עתיקה".

מבנים בסגנון נאו-ביזנטי הוקמו ברחבי העולם משנות ה-80 של המאה ה-19 ועד סוף המאה, בשל אופנתיות הסגנון והייצוגיות של להקמת מבני דת מרשימים. כך הוקמו בסגנון זה מספר כנסיות בצפון אמריקה ובבריטניה ואף בית הכנסת החורבה בירושלים.

אדריכלות נורמנית

האדריכלות הנורמנית הייתה ההמשך של האדריכלות הרומנסקית והכילה אלמנטים אדריכליים שמאוחר יותר יובאו לכדי בשלות באדריכלות הגותית. אדריכלות זו כללה קמרון צלעות ושימוש חלקי בקשת מחודדת. החזיתות הנורמניות השפיעו על חזית בזיליקת סן דני. האדריכלות הנורמנית התבטאה לצד מבני דת גם בטירות וביצורי אבן.

אדריכלות קלאסית

אדריכלות קלאסית הוא שם כולל לסגנונות אדריכליים שאיפיינו את אזור הים התיכון בעת העתיקה במשך תקופה של כאלף שנה.

האדריכלות הקלאסית מתייחסת לסגנון האדריכלי אשר פותח ביוון העתיקה כבר בתקופה הארכאית, האדריכלות ההלניסטית שאיפיינה את מזרח הים התיכון ואת אזור המזרח התיכון אשר נכבשו על ידי אלכסנדר מוקדון ואת האדריכלות הרומית עד לנפילת האימפריה הרומית.

האדריכלות הקלאסית היוותה בסיס לכל סגנונות הבנייה בתרבות המערב עד המאה ה-20. המבנים הקלאסים עליהם מדובר הם בעיקר מקדשים וכן גם מוסדות שלטון ותיאטראות אשר לא היו קיימים עד אותה העת.

האדריכלות בתקופה הקלאסית של יוון העתיקה (המאה ה-5 לפנה"ס) כבר הייתה ברורה ומזוקקת. הסגנון הגדיר כללים מאוד ברורים לבנייה אשר התבססו על סדר וסימטריה. נוסחו סדרים אשר הגדירו את הפרופורציות המדויקות ואת התאמת האורנומנטיקה (קישוטים) למבנה.

במאה ה-4 לפנה"ס כבש אלכסנדר מוקדון שטחים עצומים מהבלקן ועד הודו. במסגרת הפצת התרבות ההלניסטית נבנו ערים ומבנים בסגנון היווני הקלאסי. שרידים ארכאולוגיים של תיאטראות נמצאים בכל רחבי המזרח התיכון ועד לאפגניסטן.

האדריכלות הרומית אימצה את הסגנון והמשיכה לשכללו ולפתחו עד המאה ה-5 לספירה.

אדריכלות רומית

האדריכלות הרומית היא סגנון אדריכלי שאפיין את רומא העתיקה ואת האימפריה הרומית בכלל ומהווה במידה רבה בסיס לכלל סגנונות האדריכלות המערביים עד למאה ה-20. האדריכלות הרומית אימצה את השפה החזותית של אדריכלות יוון העתיקה ושכללה אותה גם בהיבט העיצוב וגם בטכנולוגיה.

האדריכלות אז כללה בתוכה גם את ההנדסה האזרחית ופיתוח טכנולוגיות בנייה (חומרים ושיטות). האדריכל הרומי מרקוס ויטרוביוס פוליו הניח במאה הראשונה לפנה"ס את היסודות התאורטיים לאדריכלות וההנדסה האזרחית הרומית.

ארמון טבריצ'סקי

ארמון טבריצ'סקי (ברוסית: Таврический дворец) הוא ארמון במרכז סנקט פטרבורג שנבנה בסוף המאה ה-18.

ארסנל הקרמלין

ארסנל הקרמלין (ברוסית: Арсенал Московского Кремля) הוא מבנה טרפזואידי דו קומתי הממוקם בפינתו הצפונית של הקרמלין במוסקבה, בירת רוסיה. כיום משמש המבנה את משמר הקרמלין המופקד על הגנת המבצר.

בית הממשלה (הונג קונג)

בית הממשלה (באנגלית: Government House; בסינית: 香港禮賓府) הוא מבנה הממוקם על גבעת הממשלה באזור סנטרל של האי הונג קונג בהונג קונג.

כיום משמש המבנה כמקום המגורים של ראש הרשות המבצעת של הונג קונג. המבנה הוקם בשנת 1855 בסגנון תחיית הרנסאנס. המבנה שופץ בזמן הכיבוש היפני של הונג קונג וכיום למבנה מראה המשלב סגנון אדריכלות יפנית עם אדריכלות נאו קלאסית.

בין השנים 1855–1997 שימש המבנה כמגורים הרשמיים של מושל הונג קונג, עת הייתה הונג קונג מושבה בריטית. 25 מתוך 28 ממושלי הונג קונג התגוררו במבנה.

בניין בית המשפט העליון של ארצות הברית

בניין בית המשפט העליון של ארצות הברית הוא משכנו של בית המשפט העליון של ארצות הברית. הבניין הוא חלק מקומפלקס הקפיטול בוושינגטון הבירה, ותוכנן על ידי אדריכל הקפיטול קאס גילברט. בנייתו החלה בשנת 1932 והסתיימה בשנת 1935, ב-4 במאי 1987 הוכרז הבניין כציון דרך היסטורי לאומי.

המרכז ההיסטורי של סנקט פטרבורג ואתרים קשורים

המרכז ההיסטורי של סנקט פטרבורג ואתרים קשורים (ברוסית: Дворцово-парковые ансамбли пригородов Санкт-Петербурга) הוא השם הכולל לקבוצת אתרים באזור סנקט פטרבורג, אשר הוכרזו על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית בשנת 1990. האתרים הוכרזו בשל חשיבותם הארכיטקטונית, המשלבת אדריכלות בארוק, אדריכלות נאו-קלאסית ואדריכלות רוסית מסורתית.

בין האתרים העיקריים הכלולים בהכרזה:

המרכז ההיסטורי של סנקט פטרבורג (ובהם ארמון החורף ומבצר פטרופבלובסקיה)

המרכז ההיסטורי של קרונשטט והמצודה של קרונשטאדט

מצודות האי קוטלין

מתחם הארמונות והגנים בפטרהוף, והמרכז ההיסטורי של העירה פטרהוף

ארמונות העיר פושקין, אזור צארסקויה סלו והארמונות שבו ובהם: ארמון יקטרינה וארמון אלכסנדר, הפארקים שסביב הארמונות והמרכז ההיסטורי של העיר

ארמונות וגני העיר פאבלוסק והמרכז ההיסטורי של העיר

הארמונות והגנים בכפר רופשה

הארמון והפארק בכפר גוסטיליצי

הארמון והפארק בכפר טאייצי

הארמון והפארק בעיירה גאטצ'ינה והמרכז ההיסטורי של העיירה

הארמון והפאר בעיירה סטרלנה והמרכז ההיסטורי של העיירה

גדות נהר הנייבה

התחייה היוונית (אדריכלות)

התחייה היוונית היא סגנון באדריכלות אשר רווח בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19 בעיקר בצפון אירופה ובארצות הברית. התחייה היוונית נחשבת לשלב האחרון בהתפתחות האדריכלות הנאו קלאסית, והשימוש הראשון במונח נעשה ב-1842.

אדריכלי סגנון התחייה היוונית ראו בעצמם אנשי מקצוע מעולים, והרבו בהשתלמויות ולימוד ארכאולוגי של סגנון הבניה והעיצוב האדריכלי בתקופה של יוון העתיקה.

וול סטריט 14

וול סטריט 14 (באנגלית: 14 Wall Street) הוא גורד שחקים הממוקם בוול סטריט 14 שברובע הפיננסי במנהטן, ניו יורק, ארצות הברית. הבניין מתנשא לגובה של 164.59 מטרים והוא בעל 29 קומות. הוא תוכנן על ידי משרד האדריכלים "טרוברידג' וליוינגסטון" (Trowbridge & Livingston) בסגנון אדריכלות נאו-קלאסית ושימש כמטה המשרדים של ארגון הבנקאות Bankers Trust. בנייתו החלה בשנת 1910 והסתיימה בשנת 1912. תוספות עיצוביות בסגנון האר דקו, שתוכננו על ידי משרד האדריכלים "שריב, לם והרמון", נבנו בו בין השנים 1931-1933. הפירמידה בראשו מהווה נקודת ציון בקו הרקיע של מנהטן ואף הפכה ללוגו של ה-Bankers Trust גם לאחר שמכר את הבניין בשנת 1937.הבניין הוא בעל מעמד מבנה היסטורי עירוני מה-14 בינואר 1997.

מצודת סביליה

מצודת סביליה (בספרדית: Reales Alcázares de Sevilla - האלקסר המלכותי של סביליה) היא ארמון מלכותי בעיר סביליה שבספרד שנבנה על ידי המורים. הארמון הוכר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-1987, יחד עם קתדרלת סביליה וארכיון איי הודו.

בתחילה נבנה במקום מבצר על ידי הכובשים המוסלמים ב-712 על מנת להגן על נהר גואדלקיביר (Guadalquivir) שעובר בעיר. מאוחר יותר, הורחב ושופץ המבנה על ידי שליטי שושלת אל-מוואחידון, והחלקים שנוספו אז מהווים דוגמה טובה לאדריכלות מודחר (Mudéjar), סגנון הבניה של המורים בספרד. אחרי הרקונקיסטה, כיבוש סביליה על ידי הנוצרים ב-1248, הפך הארמון למגורי משפחת המלוכה והוא עבר הרחבות ושיפוצים נוספים בתקופות שונות, כך שניתן לראות מגוון סגנונות בנייה: מאדריכלות הרנסאנס ועד אדריכלות נאו-קלאסית. הקומות העליונות עדיין משמשות למגורי משפחת המלוכה הספרדית. במצודה מערכת חדרים גדולה מקושטים ובנויים במגוון סגנונות, חצרות פנימיות ובהן בריכות נוי וגנים.

סגנונות באדריכלות

באדריכלות קיימים סגנונות בנייה רבים ושונים. החל מהבנייה המסורתית של הכפרים בתרבויות קדומות (כדוגמת אוהל טיפי אינדיאני) ועד לפוסט מודרניזם שבו בנויים רוב המבנים היום. סגנון אדריכלי משמעו מאפיינים החוזרים על עצמם בצורה כלשהי בכל הבניינים המשויכים לאותו סגנון.

דוגמאות לכך ניתן לראות בבניינים הבנויים כצורות גאומטריות פשוטות באדריכלות מודרנית, בחשיפת שלד המבנה בקונסטרוקטיביזם, ואף בחיקוי של תרבויות עתיקות מהעבר, כמו אדריכלות רומית או זו של יוון העתיקה, באמצעות עמודים יווניים או העתקת קטעי מקדשים באדריכלות נאו-קלאסיציסטית.

סן פולו די ונציה

כנסיית סן פולו די ונציה (באיטלקית: Chiesa di San Polo) היא כנסייה הממוקמת ברובע סן פולו בוונציה שבאיטליה (הנקרא על שם הכנסייה). הכנסייה המוקדשת לקדוש הנוצרי פאולוס.

פאלאצאטה די מסינה

פאלאצאטה די מסינה (באיטלקית: Palazzata di Messina), שעמד לצדו של המעגן, היה הארמון הגדול ביותר במסינה. הארמון הוקם בין 1619 ו-1622 לפי תוכניותיו של האדריכל שמעון גולי (באיטלקית: Simone Gullì) בסגנון בארוק. לאחר רעידת האדמה שהרסה אותו ב-5 בפברואר 1783, נבנה ה"פאלאצאטה" מחדש, לפי תוכניותיו של ג'אקומו מינוטולי בסגנון אדריכלות נאו-קלאסית. מינוטולי עיצב את החזית של ה"פאלאצאטה" עם עמודים איוניים. עם הזמן, הארמון מסינה נהיה פופולרי. הארמון מסינה זהה לסהר המלכותי בבאת' של ג'ון ווד הבן (באנגלית: John Wood). ב-28 בדצמבר 1908 נהרס בעקבות רעידת אדמה וצונמי.

פאלאצו גראסי

פאלאצו גראסי (באיטלקית: Palazzo Grassi) הוא ארמון הבנוי בסגנון נאו קלאסי הממוקם על גדתה המזרחית של התעלה הגדולה ברובע סן מרקו של ונציה שבאיטליה. הארמון, שתוכנן על ידי האדריכל ג'ורג'ו מאסארי ונבנה בין השנים 1748–1772, משמש כיום כמוזיאון.

קתדרלת הלסינקי

קתדרלת הלסינקי (בפינית: Helsingin tuomiokirkko) היא קתדרלה לותרנית-אוונגליסטית פינית של בישופות הלסינקי, הממוקמת בשכונת קרונונהקה במרכז הלסינקי, פינלנד. הכנסייה נבנתה במקור בשנים 1830–1852 כמחווה לדוכס הגדול של פינלנד, הצאר ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה. היא הייתה ידועה גם ככנסיית "סנט ניקולאוס" עד עצמאותה של פינלנד בשנת 1917.

שער אלקלה

שער אלקלה (בספרדית: Puerta de Alcalá) הוא אנדרטה הבנויה בסגנון נאו-קלאסי הנמצאת בכיכר העצמאות (Plaza de la Independencia) במדריד, בירת ספרד.

השער ממוקם סמוך למרכז העיר ומטרים ספורים מהכניסה הראשית לפארק בואן רטירו, על צירו של רחוב אלקלה. שמו של השער נגזר מהדרך הישנה ממדריד לעיר הסמוכה אלקלה דה אנרס. השער נבנה בשנת 1778 בהוראתו של המלך קרלוס השלישי, והחליף שער קטן יותר שעמד במקום לפניו.

בשנת 1823 נפגע השער מרסיסי פגזים במסגרת מעורבות צרפתית בספרד. סימני הפגיעה נראים על השער עד היום.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.