אדריכל

אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.

מקור השם אדריכל, המופיע במקורות העבריים (ראו להלן), הוא בשפה האכדית: הלחמת המילים ארדו-אקלי (משרת-היכל), למילה "ארדכלוטו". בלעז פירושו ארכי-טקט (רב בנאי או בונה הלוחות מלשון טקטוניקה). בעבר, האדריכל אכן היה הבנאי הראשי והאחראי הבלעדי לתכנון ובניית הבניין. מאז המאה ה-19 עוסקים האדריכלים בעיקר בתכנון ולא בבנייה וגם תכנון הקונסטרוקציה עבר עם השנים לאחריותם של המהנדסים. כיום, עוסק האדריכל בתכנון ובעיצוב הבניין כאשר מהנדס אזרחי אחראי על תכנון הקונסטרוקציה ובדרך כלל אדם שלישי הוא מנהל הבנייה בפועל.

במקצוע הבנייה מעורבים גורמים ומומחים רבים לכל תחום כשתפקידו של האדריכל הוא להוביל את מלאכת הבניה. על האדריכל להכין תכנון אשר מקשר בין דרישותיהם וצרכיהם של המזמין והמשתמשים, נתוני השטח והאקלים וסביבתו של המבנה תוך הענקת תשומת לב להיבטים של הנדסה, חוק ותקינה. במקביל, כוללת עבודתו של האדריכל, העוסק גם באסתטיקה של הבניין ובהשפעתו על החברה גם מרכיב אומנותי נרחב כך שהאדריכל הוא אמן.

תחומים נוספים בהם עוסקים אדריכלים הם:

  1. תכנון עירוני - תחום זה עוסק בעיצובם של יישובים וערים, החל מהגדרת ייעודם של אזורים בחוק ועד עריכת תוכניות בינוי מפורטות למבנה השכונה, הרחוב ואף הנחיות לעיצוב הבית.
  1. עיצוב פנים - תחום העוסק בתכנון ובשינוי חללים פנימיים במבנים והוא חלק מהכשרתו של האדריכל. במבנים רבים, בפרט במבני ציבור, מעצב האדריכל את כל מרכיבי המבנה כולל את כל מרכיבי חללי הפנים. לעיתים, אדריכל מתמחה בתחום זה ועוסק רק בו ולעיתים פועלים בתחום זה מעצבי פנים שזו הכשרתם. טעות נפוצה היא השימוש במושג "אדריכלי פנים", הוא יציר כלאיים של שני בעלי מקצוע אלו.
  2. אדריכלות נוף - תחום שעוסק בתכנון של שטחים פתוחים כגון גנים, כיכרות, טיילות וכדומה. תחום זה, אשר בו עוסקים בעיקר אדריכלי נוף שהוכשרו למקצוע זה, כולל תכנון ועיצוב של חללים פתוחים ולא של מבנים.

כיום נעשה שימוש בהשאלה בשם "אדריכל" לביטוי תפקיד מוביל בנושאי תכנה ואסטרטגיה עסקית ומדינית. דוגמאות ביטויים וכינויים בהם נעשה שימוש במושג אדריכל הם "אדריכלי הסכם אוסלו", "אדריכל התוכנה הראשי" (שם תפקידו של ביל גייטס במיקרוסופט) ועוד.

Architect
אדריכל בעבודתו, חיתוך עץ מתוך ירחון נורווגי משנת 1893

הכשרת האדריכל בעולם

עם יישומו ההדרגתי של הסכם בולוניה, אשר החל בשנת 1997, נערכת השוואה וסטנדרטיזציה של משך שנות הלימוד וכמות נקודות הזכאות לתאר במדינות אירופה וצפון אמריקה, וכן במדינות רבות אחרות בעולם, להוציא מדינת ישראל. על-פי המקובל ברוב האקדמיות לאדריכלות בעולם היום, שוּנה מבנה הלימודים להכשרת האדריכל מתואר ראשון, "בוגר אוניברסיטה" או דומה, שנמשך 5 שנות ללימודים מקצועיים של שני חלקים: תואר ראשון שאינו מקצועי ואינו נועד לרישום, הנלמד במשך 4 שנות לימוד ונדרשות להשלמתו 240 נקודות זכות, ולאחריו מסלול לתואר שני, "מוסמך אוניברסיטה", שנמשך שנתיים נוספות ולהשלמתן נדרשת השלמת 120 נקודות זכות נוספות, ביניהן תזה בתחום הידע הרלוונטי. תואר שני זה מקנה את הזכות לרישום המוסמך כאדריכל.

באופן עקרוני, בשל אי-אימוץ תהליך בולוניה בתחום לימודי האדריכלות בישראל, עלול להתפס התואר המוענק בארץ ככזה שאין די בו לרישום הבוגר כאדריכל בניכר, ולפיכך חזקה עליו להשלים עוד שתי שנות לימוד במוסד מוכר וקבלת תואר "מוסמך", זאת על-מנת לעסוק במקצוע בצורה חוקית ברוב מדינות אירופה וצפון אמריקה.

הכשרת האדריכל בישראל

בדומה לשאר העולם, דומה מעמדו המקצועי של האדריכל לבעלי מקצועות חופשיים כגון רופא, עורך דין, רואה חשבון ומהנדס. הכשרתו של האדריכל בארץ היא מקצועית ביסודה, רחבה ואורכת 5 שנים. את לימודי האדריכלות ניתן להשלים לתואר בוגר (B.Arch), לתואר מוסמך (M.Arch) ולתואר דוקטור. מנקודת ראות קלאסית, על האדריכל לשלוט בשדות ידע נרחבים: תורת הבניה, הנדסה, תכונות חומרים, חשמל, סניטציה, אומנות ועיצוב - בעבר ובזמננו, היסטוריה, היבטים ארגונומיים, פסיכולוגיים, חברתיים, תרבותיים, אקלים המבנה, תנועה, נוף וצמחייה וכיוצא בזה.

רב-תחומיות זו ייחודית למקצוע האדריכל, שכן בעוד רוב בעלי המקצועות בני-זמננו מתמחים בתחום-ידע אחד וצר יותר ויותר עם חלוף השנים, דווקא נדרש מן האדריכל להעשיר את מקור הידע, להפכו לבין-תחומי, וכן מתפקידיו להוביל צוות בעלי מקצוע מתחומים שונים ומגוונים ולהתייחס לשדות ידע של המדעים המדויקים, כלכלה וחברה.

בארץ ניתן ללמוד את מקצוע האדריכלות לתואר ראשון, "בוגר", במספר מוסדות:

על פי דיני מדינת ישראל התואר הראשון מאפשר רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים ומאפשר תכנון מבנים במגבלות מסוימות. על מנת להפוך לאדריכל מורשה, ולהסיר מגבלות אלו, יש להתמחות במקצוע במשך 3 שנים לפחות ולעבור בהצלחה בחינה הנערכת על ידי רשם המהנדסים והאדריכלים.[1]

בארץ ניתן ללמוד עבור תואר שני באדריכלות בטכניון ובאוניברסיטת תל אביב. השלמת דוקטורט בתחום אפשרית רק בטכניון. ניתן ללמוד לתארים דומים גם מחוץ-לארץ.

האדריכל ביהדות

בתלמוד הבבלי במסכת בבא מציעא (דף קי"ח) מופיע האדריכל כבעל אחריות למלאכת התכנון שהופקדה בידיו: "הבנאי שמסר לאדריכל, אדריכל חייב", ובמקום מפרש רש"י כי אחריות האדריכל ("אבי האומנין") לפקח על יציבות המבנה וגימורו.

בתלמוד ירושלמי מופיע המונח "ארכיטקט" במסכת ברכות (פרק י"א) כמייצג את אומן הבניה.

בפירוש בית הבחירה למאירי, בפרק שני של מסכת עירובין, מתאר את האדריכל כך: "ואדריכל הוא האומן הגדול המושיב אבני הפנות ואחר כך הוא מורה לאחרים היאך יעשו ולשון אדריכל שמהדר את הכל".

בספר שמות מוזכרים בצלאל בן אורי (על שמו גם קרויה האקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל") ואהליאב בן אחיסמך כאדריכלים בוני המשכן.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נעמה ריבה, עורו הסטודנטים: הפקולטות לאדריכלות יושבתו בשבוע הבא, באתר Xnet‏, 5 בדצמבר 2013 - על המחלוקת סביב תהליך ההכשרה לאדריכלות בישראל
11 בדצמבר

11 בדצמבר הוא היום ה־345 בשנה (346 בשנה מעוברת), בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 20 ימים.

15 בספטמבר

15 בספטמבר הוא היום ה-258 בשנה (259 בשנה מעוברת), בשבוע ה-37 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 107 ימים.

26 בינואר

26 בינואר הוא היום ה־26 בשנה בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 339 ימים (340 ימים בשנה מעוברת).

27 בנובמבר

27 בנובמבר הוא היום ה-331 בשנה בלוח הגרגוריאני (332 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 34 ימים.

3 בפברואר

3 בפברואר הוא היום ה-34 בשנה, בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 331 ימים (332 בשנה מעוברת).

4 בינואר

4 בינואר הוא היום הרביעי בשנה בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 361 ימים (362 בשנה מעוברת).

אדריכלות

אַדְרִיכָלוּת או אַרְכִיטֶקְטוּרָה היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין. העיסוק במבנה ובחלל כולל את הסביבה הבנויה הכוללת ברמת המאקרו, כתכנון עירוני, עד לעיצוב פרטי המבנה והריהוט ברמת המיקרו.

תחום האדריכלות משתרע מפרטי בניין עד לתוכנית מתאר ארצית הכוללת תקנון. דוגמה לתקנון היא קביעתו של רונלד סטורס כי המבנים בירושלים ייבנו בחיפוי אבן ירושלמית. יש אדריכלים המתמחים בתחומים שונים, כגון אדריכלי פנים, אדריכלות מגורים, אדריכלות מבני ציבור, אדריכלי נוף ומתכנני ערים. בעלי מקצוע שאינם אדריכלים, עוסקים בענף ספציפי בתחום האדריכלות, כמו מעצבי פנים המתמחים בכל הקשור לפנים המבנה, מעצבי גינות, והנדסאי אדריכלות. בתהליך תכנון, יכול האדריכל לפעול לבדו בכל התחומים השונים, ויכול גם לצרף אליו בעלי מקצוע העוסקים בתחום התמקצעותם בהנחיית האדריכל, הנקראים 'יועצים' בשפה אדריכלית, בעיקר בפרויקטים רחבי היקף.

יש אדריכלים העוסקים בעיצוב רהיטים, כמו מריו בליני המתכנן ריהוט בין השאר עבור חברת נטוצי , בשל החפיפה בין ריהוט למבנה. יש גם מעצבים כמו פיליפ סטארק, מעצב תעשייתי בהכשרתו, העוסק בעיצוב חללי פנים. הוא עיצב את דירתו הפרטית של נשיא צרפת דאז פרנסואה מיטראן, ועיצב את הרעיון, הקונספט ושם המותג של מגדלי YOO שנבנו בתל אביב.

אדריכלות נוף

אדריכלות נוף היא תחום באדריכלות העוסק בתכנון של מרחבים פתוחים: חללים ציבוריים או פרטיים פתוחים, כיכרות, גינות ופארקים, טיילות ועוד. העוסק באדריכלות נוף הוא אדריכל נוף. ברוב המקרים אדריכלות הנוף קשורה בד בבד באדריכלות של מבנים ובתכנון ובעיצוב העירוני שהם תחומים בהם עוסקים אדריכלים. אדריכלות הנוף עוסקת בצורות שונות ומגוונות של שטחים פתוחים ובדרכים שונות של תכנון היחס שבין המבנים לקרקע ולנוף ובין האדם לטבע או לסביבתו העירונית.

בניין הרייכסטאג

הרַייכְסְטַאג (בגרמנית: Reichstag) הוא המבנה בברלין שבו יושב הפרלמנט הגרמני, הבונדסטאג.

בעבר, שימשה המילה "רייכסטאג" לתיאור מקום הכינוס של המלכים והאצילים החשובים בממלכות הגרמאניות, עד שנת 1806, שבה פסקה באופן פורמלי להתקיים האימפריה הרומית הקדושה. עד שנה זו שכן הרייכסטאג בעיר רגנסבורג שבממלכת בוואריה.

עם הקמת הקונפדרציה הגרמנית הפכה העיר פרנקפורט למקום מושבה של האספה הפדרלית של המדינות. ב-1871 הוקמה האימפריה הגרמנית על ידי ביסמרק, שחיבר את החוקה הגרמנית, וקבע את מקום מושב הפרלמנט בברלין.

השם "רייכסטאג" ניתן לבניין שבו ישב הפרלמנט (שכונה אז "הרייכסטאג") משנת 1894 עד לשנת 1933, ובו יושב הבונדסטאג, הפרלמנט הגרמני בן-זמננו, החל משנת 1999.

בניין הרייכסטאג שוכן במרכז העיר ברלין, בסמיכות לשער ברנדנבורג. הבניין נוסד במאה ה-19, לאחר איחוד גרמניה, כשנוצר צורך דחוף לבנות בניין שיאגד את כל נציגי הנסיכויות הגרמניות.

בניין הרייכסטאג הוצת ב-27 בפברואר 1933, שבוע לפני הבחירות, והנאצים האשימו את הקומוניסטים בהצתה. בעקבות זאת הוציא היטלר, באישור הנשיא הינדנבורג, צווים וחוקים אנטי-דמוקרטיים, אשר פגעו בחירויות ובזכויות הפרט שהובטחו בחוקת ויימאר, בהן "צו חירום להגנת העם והמדינה" וצו "נגד מעשי אלימות קומוניסטים המסכנים את המדינה".

לאחר הבחירות נחקק "חוק ההסמכה" - "החוק לביטול מצוקת העם והמדינה", שהעניק לממשלה הנאצית זכות לחוקק חוקים ללא אישור הרייכסטאג למשך 4 שנים אף אם הם סותרים את החוקה. החוק התקבל ברוב גדול מכיוון שנמנע מחברי רייכסטאג אחדים מלהצביע, ואחרים קיבלו שוחד, או שאיימו עליהם כדי שיצביעו בעד החוק. החוק הפקיע את סמכויות הפרלמנט והנשיא, והביא לריכוז סמכויות החקיקה בידי היטלר. חוק זה ביטל למעשה את חוקת ויימאר, תוך ביטול הפרדת הרשויות וביטול השיטה הפרלמנטרית.

הרייכסטאג המשיך להתקיים עד שנת 1939 אך ללא משמעות פוליטית, ושימש כחותמת גומי להיטלר וכמכשיר להצדקת חוקיות שלטונו הדיקטטורי.

הבית הלבן

הבית הלבן (באנגלית: The White House) הוא המעון הרשמי ומקום העבודה העיקרי של נשיא ארצות הברית. המבנה שוכן בשדרות פנסילבניה מספר 1600 שבוושינגטון די. סי., בירת ארצות הברית. הוא נבנה בשנים 1792–1800 מאבן אקוויה שנצבעה לבן, ומשמש כמעונם הרשמי של כל נשיאי ארצות הברית מאז כהונתו של ג'ון אדמס.

כמעונו המנהלי של נשיא ארצות הברית, המונח "הבית הלבן" משמש כמילה נרדפת לממשל הנשיא וליועציו באופן כללי. שטח הקרקע נמצא בבעלות שירות הפארקים הלאומיים ומהווה חלק מפארק הנשיא. בשנת 2007 הוא דורג במקום השני ב"רשימת הארכיטקטורה האמריקנית האהובה" של מכון האדריכלים האמריקאי.

המוזיאון הבריטי

המוזיאון הבריטי (באנגלית: British Museum) הוא אחד מהמוזיאונים הגדולים והמפורסמים בעולם. המוזיאון מציג בעיקר עתיקות, ונמצא בשכונת בלומסברי ברובע קמדן שבלונדון. הוא נוסד בשנת 1753 על ידי סר הנס סלואן, מדען ופיזיקאי, ונפתח לראשונה לציבור ב-15 בינואר 1759. במוזיאון יותר משישה מיליון מוצגים.

הקפיטול

הקפיטול (באנגלית: United States Capitol, נקרא גם בניין הקפיטול או גבעת הקפיטול) הוא מקום מושבה של הרשות המחוקקת של ארצות הברית. בניין הקפיטול ניצב בראש גבעה שנמצאת בקצהו המזרחי של המול בעיר וושינגטון בירת ארצות הברית, ובלבו של קומפלקס הקפיטול.

לבניין שני אגפים – המוקצים לשני חלקי הקונגרס – בחלקו הצפוני שוכן הסנאט של ארצות הברית, ובחלקו הדרומי שוכן בית הנבחרים של ארצות הברית. במרכז הבניין נמצאת כיפתו הגדולה, בעלת קווי מתאר הזהים לכיפת קתדרלת סנט פול שבלונדון.

המונח נלקח מרומא העתיקה, שמסורתה וסמליה היוו השראה לדורות הראשונים של המתיישבים האמריקאים.

האחראי לתחזוקה, הניהול השוטף, הפיתוח והשימור של בניין הקפיטול, נקרא אדריכל הקפיטול (Architect of the Capitol או בקיצור AOC), ועל אבטחתו מופקדת משטרת הקפיטול.

לה סקאלה

תיאטרון לה סקאלה (באיטלקית: Teatro alla Scala) במילאנו, איטליה, הוא אחד מבתי האופרה המפורסמים ביותר בעולם.

מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות

מוזיאון העם היהודי – בית התפוצות נוסד בשנת 1978, וממוקם בקמפוס אוניברסיטת תל אביב. המוזיאון עוסק בעמיות וזהות יהודית, ומקדם רב-תרבותיות ורב-גוניות בעם היהודי. מטרתו לשמש מרכז לשיח יהודי, למעורבות וללימוד מתוך ראייה פלורליסטית ומקיפה. בית התפוצות מאפשר למבקרים מכל העולם להכיר את סיפורו של העם היהודי ולעמוד על ייחודו, דרך תערוכות הקבע ותערוכות מתחלפות, אירועים וכנסים בנושא זהות ועמיות, אמנות, תרבות והיסטוריה. מאגרי המידע - שנאספו במשך 30 שנים ופתוחים כעת לקהל הרחב גם דרך האינטרנט - עשירים בתמונות, סרטים, מוזיקה יהודית, גנאלוגיה ועוד. כמו כן מקיים המוזיאון פעילויות חינוכיות לתלמידים, לנוער מישראל ומחו"ל, לסטודנטים ולחיילים; השתלמויות למורות, סיורים וסמינרים.

בית התפוצות הוא מוסד ללא מטרות רווח (חל"צ). בשנת 2005 עבר בכנסת חוק המגדיר את בית התפוצות כ"מרכז לאומי לקהילות ישראל בארץ ובעולם". במסגרת התחדשות כוללת של המוזיאון, נפתח בשנת 2016 אגף חדש המציג ארבע גלריות חדשות. בשנת 2018 מתוכננת להפתח תערוכת הקבע החדשה שתחליף את תערוכת הקבע המוצגת במוזיאון מיום הקמתו.

מוזיאון תל אביב לאמנות

מוזיאון תל אביב לאמנות הוא אחד ממוזיאוני האמנות החשובים בישראל. המוזיאון פועל בלב מטרופולין גוש דן ומהווה מאז הקמתו ב-1932 ועד היום מוסד אמנות ותרבות מרכזי בארץ.

המוזיאון מתמקד בתחומים של אמנות מודרנית ועכשווית. בבעלותו אוסף לאמנות ישראלית מהגדולים בעולם ואוספים לאמנות מודרנית, רישום והדפס, אמנות עכשווית, צילום, עיצוב ואדריכלות ואוסף לאמנות אירופאית מהמאה ה-16 עד המאה ה-19. בשבעת האוספים ניתן למצוא, בין השאר, יצירות של האמנים פטר פאול רובנס, מאוריצי גוטליב, ג'יימס אנסור, אלכסנדר ארכיפנקו, פבלו פיקאסו, מארק שאגאל, נחום גוטמן, אריה ארוך, פרנסיס בייקון, לאה ניקל, אביבה אורי, משה קופפרמן, מיכה בר-עם, יעקב קאופמן, מיכל נאמן, אניש קאפור, עדי נס וסיגלית לנדאו.

המוזיאון ממוקם באזור הצפוני של מרכז העיר תל אביב-יפו ומשתרע על פני ארבעה בניינים: הבניין הראשי והבניין ע"ש שמואל והרטה עמיר ממוקמים בשדרות שאול המלך בסמוך לבתי המשפט, ספריית בית אריאלה והמשכן לאמנויות הבמה. מבנה נוסף של המוזיאון, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות עכשווית, שוכן לצד היכל התרבות ותיאטרון הבימה ברחוב תרס"ט. סדנאות האמנות של אגף החינוך פועלות במרכז יוסף ורבקה מאירהוף לחינוך לאמנות שברחוב דובנוב.

משכנו הראשון של המוזיאון היה ב"בית דיזנגוף", ביתו הפרטי של מאיר דיזנגוף, ראש העירייה הראשון של תל אביב, אשר יזם וייסד את הקמת המוזיאון. בשנת 1948 נערך בבית דיזנגוף טקס הכרזת העצמאות של מדינת ישראל.

בשנת 2018 נשבר שיא המבקרים במוזיאון עם מספר של 1,018,323 כניסות למוזיאון במהלך השנה.בזכות נתון זה, נכנס מוזיאון תל אביב לאמנות לרשימת 100 המוזיאונים עם כמות המבקרים הגבוהה ביותר לשנת 2018 ודורג במקום ה-72 ברשימה.

מיכאל יעקובסון

מיכאל יעקובסון (נולד ב-1 בנובמבר 1979) הוא אדריכל, גאוגרף, בלוגר, צלם, סופר ועיתונאי ישראלי, זוכה פרס רכטר לאדריכל צעיר לשנת 2014.

מרקנה

אצטדיון מריו פיליו (בפורטוגזית: Estádio Mário Filho), המכונה מרקנה (Maracanã), הוא אצטדיון כדורגל מהגדולים בעולם, הנמצא בריו דה ז'ניירו שבברזיל. האצטדיון מכיל 78,838 מקומות ישיבה והוא מגרשן הביתי של הקבוצות פלמנגו ופלומיננסה וכן של נבחרת ברזיל בכדורגל.

סטאד דה פראנס

סטאד דה פראנס (בצרפתית: Stade de France; האצטדיון של צרפת) הוא אצטדיון הממוקם בפרוור סן-דני, מצפון לפריז, המשמש כאצטדיון הלאומי של צרפת בו משחקות נבחרת צרפת בכדורגל ונבחרת צרפת ברוגבי. האצטדיון נבנה לכבוד מונדיאל 1998 בו זכתה לבסוף צרפת לאחר ניצחון על ברזיל במשחק הגמר במגרש זה.

האצטדיון, בעל תכולה של כ-80,000 מושבים, החליף עם סיום בנייתו את הפארק דה פראנס כאצטדיון הלאומי.

ב-24 במאי 2000 אירח האצטדיון את גמר ליגת האלופות בו גברה ריאל מדריד על ולנסיה בתוצאה 0–3. ב-17 במאי 2006 אירח האצטדיון פעם נוספת את משחק הגמר של המפעל בו גברה ברצלונה על ארסנל בתוצאה 1–2. האצטדיון לקח חלק באירוח משחקי יורו 2016, בו אירח שבעה משחקים, כולל את משחק הגמר של הטורניר בו גברה פורטוגל על צרפת המארחת.

האצטדיון יהיה האצטדיון האולימפי המרכזי באולימפיאדת 2024 שתארח פריז ויארח את טקסי הפתיחה והסיום, תחרויות האתלטיקה וגמר טורניר הכדורגל האולימפי. במרחק לא רב מהאצטדיון יוקמו גם הכפר האולימפי לספורטאים והבריכה האולימפית לתחרויות השחייה.

שדרות רוטשילד

שְׂדֵרוֹת רוטשילד הוא שמה של שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. זהו אחד הרחובות החשובים ביותר בעיר והשדרה הידועה והחשובה ביותר מבין השדרות בתל אביב; היא ממלאת תפקיד מרכזי בהתפתחות האורבנית של תל אביב, ולאורכה אתרים ומבנים חשובים רבים. השדרה הייתה ועודנה מרכז תרבותי של תל אביב, והיא חלק מלבה הכלכלי של ישראל, בהיותה אחד הרחובות העיקריים במרכז העסקים הגדול והחשוב של המדינה. ככזו, וכמרכז השכונה בה התגוררו בעבר רבים ממנהיגי העיר והלאום, התקיימו בה אירועים היסטוריים רבים, בהם הכרזת המדינה. החל משנות ה-90 עוברת השדרה תהליך שבו בניינים נמוכים מוחלפים במגדלים המשמשים למגורים ולמשרדים, תוך שימור אחדים מהמבנים הישנים, ביניהם הקיוסק הראשון של תל אביב ובפרט אלו מסגנון האקלקטי והבאוהאוס.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.