אדמונד ג'יימס דה רוטשילד

הברון אַבְרָהָם בִּנְיָמִין אֶדְמוֹנְד גֵ'יימְס דֶה רוֹטְשִׁילְד (Edmond James de Rothschild;‏ 19 באוגוסט 18452 בנובמבר 1934, ט"ז באב ה'תר"הכ"ד בחשוון התרצ"ה) היה יהודי בן לענף הצרפתי של משפחת רוטשילד, נדבן וציוני, תומך עיקרי ביישוב היהודי בארץ ישראל בתקופת העלייה הראשונה. ידוע בכינויים "הנדיב הידוע" ו"אבי היישוב". בישראל, הכינוי הברון רוטשילד מתייחס בדרך כלל אליו, אף שהיו ברונים נוספים במשפחת רוטשילד. בין המושבות שתרם להן: ראש פינה, זכרון יעקב, ראשון לציון, פתח תקווה, מזכרת בתיה, כפר תבור, גבעת עדה ובנימינה. קיבוץ אשדות יעקב נקרא על שם בנו, בעוד מזכרת בתיה קרויה על שם אימו.

אדמונד ג'יימס דה רוטשילד
Edmond de Rothschild
אדמונד ג'יימס דה רוטשילד
PikiWiki Israel 5741 People of Israel
בנימין אדמונד רוטשילד בצעירותו, 1882
PikiWiki Israel 3876 Visit Habaron Rothschild
הברון רוטשילד ורעייתו אדלהייד בביקור במטעים בזכרון יעקב, 1914
החותם האישי של אדמונד דה-רוטשילד Edmond De Rothschild seal monogram
החותם האישי של אדמונד דה רוטשילד
Rotschild tomb
הכניסה לאחוזת הקבר בגני רמת הנדיב שבה קבורים הברון רוטשילד ורעייתו
Edmond James de Rothschild grave
קבר הברון רוטשילד ואשתו בגן רמת הנדיב
500 sheqel note
דיוקנו של הברון דה רוטשילד על שטר של 500 שקלים
Edmond James de Rothschild stamp 1954
הברון על בול משנת 1954 בעיצובו של ג. המורי
הברון אדמונד דה רוטשילד (1934 - 1845) .-JNF044674.jpeg
הברון אדמונד דה רוטשילד

קורות חיים

הברון אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד נולד בשנת 1845 בעיירה ליד פריז שבצרפת, כבנם השלישי של ג'יימס מאיר רוטשילד ובטי סלומון דה רוטשילד. בניגוד לשני אחיו הבוגרים, לא היה אדמונד ג'יימס רוטשילד מעורב ישירות בענייני הבנקאות של משפחתו ונודע כחובב אמנות ותרבות. את השכלתו רכש בבית-ספר מיוחד לילדי אצילים. בגיל 32, נשא לאישה את אדלהייד (Adelheid, שלימים נקראה עדה), בתו של בן דודו וילהלם קרל רוטשילד, שכונה הברון "הצדיק" מפרנקפורט, או בשמו העברי שמעון זאב בן קלמן קרל רוטשילד מנאפולי. גם עדה הייתה קשורה מאוד למסורת היהודית, דרך החינוך האדוק מבית אביה בפרנקפורט.

עם תחילת הפוגרומים ברוסיה בשנת 1881, הקימו ראשי יהדות צרפת ועד סיוע ליהודי רוסיה ופרסמו כרוז נגד המדיניות האנטישמית. בין החותמים עליו היה רוטשילד, והדבר הביא אותו למסקנה שיש לפתור את בעיית היהודים על ידי עלייה לארץ ישראל. שני האנשים אשר השפיעו על דעתו של רוטשילד בנושא מצב היהודים היו הרב הראשי של פריז (לימים של צרפת), צדוק כהן, אשר בניגוד לחלק מהרבנים באותה תקופה תמך בתנועת "חובבי ציון", והפעיל הציבורי הבולט מזכיר חברת כי"ח, קרל נטר, שהקים עוד בשנת 1870 בארץ ישראל את בית הספר החקלאי מקוה ישראל.

לאחר מכן התחיל הברון לעסוק בפיתוח יישובים בארץ ישראל. המשבר החריף שבו היו נתונות המושבות הראשונות בארץ ישראל, דחף את רוטשילד להשקעת כספים רבים בהן ולמעורבות רבה בחייהן. תחילה עזר למושבה ראשון לציון, כאשר הייתה על סף ההתפרקות: בשנת 1882 פנה אליו אחד ממתיישבי המושבה ראשון לציון, יוסף פיינברג, אשר ביקש מרוטשילד סיוע כספי. רוטשילד סייע תחילה למתיישבים הראשונים של המושבה על ידי חפירת באר, סיוע למשפחות עניות ומימון מדריך חקלאי למושבה. מתוך רצון להעסיק פועלים יהודים, הוא פנה לאגודת 'חובבי ציון', וביקש לבחור צעירים שאותם יכשיר להיות מדריכים חקלאיים במושבות. בהמשך הרחיב מאוד את תחומי העזרה שלו ותמך למעשה בכל המושבות החדשות; אלמלא עזרתו, היה חשש כבד להתפזרות המתיישבים ולפירוק התיישבות העלייה הראשונה. היות שבתחילה נמנע מפרסום שמו בפומבי, זכה לכינוי "הנדיב הידוע"[1]. הוא שלח מומחים חקלאיים מצרפת על-מנת שידריכו את המתיישבים החדשים ואת האיכרים לגדל כרמי ענבים ולייצר יין – גידול זה, לפי דעתם של המומחים, היה המתאים ביותר לתנאי הארץ ולשיווק העולמי. עד שייצור היין החל, סיפק הברון קצבאות חודשיות למחיית המתיישבים, מימן את שירותי-הבריאות, החינוך והדת, ועוד.

הברון ( אדמונד דה רוטשילד ּ1934 - 1845ׂ-JNF012590.jpeg
הברון אדמונד דה רוטשילד ּ1934 - 1845ׂ
הברון אדמונד דה רוטשילד באניה-JNF021012.jpeg

הברון אדמונד דה רוטשילד באניה

הברון אדמונד דה רוטשילד והברונית אדלאידה דה רוטשילד-JNF035709.jpeg

הברון אדמונד דה רוטשילד והברונית אדלהייד דה רוטשילד

הברון אדמונד דה רוטשילד (1934 - 1845)-JNF012586.jpeg

הברון אדמונד דה רוטשילד

הברון אדמונדה דה רוטשילד (1934 - 1845)-JNF040062.jpeg

הברון רוטשילד

על-מנת להבטיח שיבוצע שימוש נבון ויעיל בכספיו, מינה אדמונד ג'יימס רוטשילד פקידים משלו לחלק מהמושבות בארץ ישראל והם פיקחו על הקצאת הכספים. בין המושבות ששלח אליהן את פקידיו היו ראשון לציון, עקרון (מזכרת בתיה) זכרון יעקב וראש פינה. הפקידים שילמו לאיכרים קצבאות מדי חודש, כאשר גודל התשלום היה תלוי בגודל המשפחה בלבד ולא בתפוקה החקלאית של אותו האיכר. אף על-פי שמעורבותו של רוטשילד אפשרה למושבות את המשך קיומן, התנהגותה של הפקידות ואופי המשטר שנוצר סביבם קוממו את המתיישבים נגדו, אך המרד נרגע לאחר כניעתם של המתיישבים, שכן הם היו תלויים בכספיו של רוטשילד. בשנת 1901 העביר הברון את המושבות הראשונות לידי חברת יק"א והוסיף כספים לניהול, המשך פעילות, פיתוח והרחבת היישובים החדשים, ובמקביל ביטל את שיטת הפקידות לאחר שהבין כי תלות המושבות בו לא תסתיים אם לא תהיינה עצמאיות. בשנת 1923 הוציא את מפעליו בארץ ישראל מידי יק"א והקים את החברה פיק"א בהנהלת בנו, ג'יימס ארמן רוטשילד.

הברון רוטשילד נפטר בפריז ב-1934, ונקבר בבית הקברות פר לשז שבעיר[2]. ב-6 באפריל 1954 הועלו עצמותיו ועצמות אשתו עדה לישראל בהתאם לצוואתו ונטמנו ברמת הנדיב שליד זכרון יעקב[3].

תרומתו לבית הלאומי ומורשתו

הברון סייע לבניין הבית הלאומי בשלשה אופנים מרכזיים:

  • רכישת אדמות. במהלך עשרות שנות פעילותו בארץ ישראל ובמיוחד בתקופת העלייה הראשונה, היה הברון רוטשילד עסוק ברכישת אדמות מידי הממשלה הטורקית ומידי בעלים ערבים, הצליח להכפיל את כמות האדמות שבידי היהודים. עד אמצע תקופת המנדט עלה היקף הקרקעות שרכש באופן אישי ובאמצעות החברות יק"א ופיק"א על זה של כל המוסדות הציוניים (הקק"ל, הכשרת היישוב וכו') גם יחד.
  • נטילת החסות על המושבות הראשונות, ופיתוחן הכלכלי. המושבות הראשונות ובהן ראשון לציון, ראש פינה, זכרון יעקב, יסוד המעלה ופתח תקווה, חוו קשיים רבים ונקלעו לגרעון כלכלי שהעמיד את קיומן בסכנה. הברון רוטשילד נעתר לפניית גורמים בארץ ובעולם והחליט לתמוך במושבות, מה שנודע כמשטר האפוטרופסות של הברון רוטשילד, באמצעות מנגנון של פקידים שהעבירו את המושבות בעיקר לייצור יין. תוך תקופה קצרה היו אנשי הברון אחראים לכל התחומים בחיי האיכרים.
  • פיתוח תשתיות ציבור ושירותי קהילה. יש חוקרים, ובראשם רן אהרנסון, ששמים את הדגש על היבטי תשתית ושירותים מרכזיים כמו הקמת מוסדות חינוך מתקדמים ומערך בריאותי מסועף, ועל הפעלתם. שירותים חיוניים אלו נתנו על ידי הברון באמצעות פקידים מומחים רבים (מורים ושאר אנשי הוראה, רופאים ויתר אנשי רפואה) לא רק לאנשי 'מושבות הברון' אלא אף לכל בני ההתיישבות היהודית בארץ ישראל דאז.

פעולתו במבט לאחור, למרות שהיו בה מגרעות רבות, סייעה רבות להתפתחות ההתיישבות בארץ ישראל ולחיזוקה הכלכלי. תמיכתו במושבות לאורך כ-20 שנה בצורה ישירה ועוד עשרות שנים בצורה עקיפה, איפשרה את התפתחות המושבות שנעשו לדגל בהתפתחות עבודת האדמה והתעשייה בישראל (יקבים, תעשיות בשמים, מטעי זיתים, שקדים, פרי הצבר, תחנות נסיוניות, דרכים, כבישים ועוד).

מקובל היה בעבר לקבוע כי תמיכתו במושבות הסתיימה כאשר העביר את ניהולם ליק"א, חברה להתיישבות יהודית מיסודו של הברון הירש. בדור האחרון טוענים מחקרים חדשים כי למעשה הברון רוטשילד המשיך להיות הדמות המובילה גם בפעילות יק"א בארץ ישראל, דבר שנמשך גם כשיק"א הייתה לפיק"א בתחילת תקופת המנדט.[דרוש מקור]

הקשר עם הברון נותק במהלך מלחמת העולם הראשונה. בתקופה זו סייע הברון למוסדות הציוניים בעולם. עם תום המלחמה ביקש לחזק את ענף התעשייה בארץ ישראל. בשנת 1929, עם הקמתה של חברת הסוכנות היהודית, נבחר להיות נשיא הכבוד שלה.

בין "מושבות הברון" ניתן למנות את המושבות זכרון יעקב (על שם אביו) מזכרת בתיה (על שם אמו), ראשון לציון, בנימינה (על שמו), גבעת עדה (על שם אשתו) ועוד.

בתקופה האחרונה של חייו, מימן אדמונד ג'יימס רוטשילד חפירות ארכאולוגיות רבות בארץ. בשנת 1913 רכש את שטח הקרקע המשתרע על מרבית המדרון המזרחי של עיר דוד בירושלים, ושכנע את הארכאולוג הצרפתי היהודי ריימון וייל לערוך במקום חפירות. הדבר נעשה כתגובה לחפירתו השערורייתית של מונטגיו פרקר בעיר דוד בשנת 1911. רוטשילד חזר ומימן עונת חפירות נוספת, בשנים 24–1923 בניהולו של וייל. בגלל רכישת הקרקע נשאר השטח ריק מבתים. כך יכול היה זמן רב אחרי כן הארכאולוג הישראלי יגאל שילה לחפור במקום באין מפריע. כמו כן, הוא סייע לחיים ויצמן בזמן השגת הצהרת בלפור. אדמונד ג'יימס רוטשילד לא הפסיק את מעורבותו בחיי המושבות, עד מותו בשנת 1934 כ"ד בחשוון התרצ"ה.

במהלך חייו, הוא השקיע יותר מחמישה מיליון לירות שטרלינג בפיתוח היישובים הראשונים, במשך 18 שנים. רכש כ-500,000 דונם של אדמה בארץ ישראל, ועל שטח זה נבנו כמעט שלושים יישובים והוקמו מפעלים, יקבים ובתי חרושת.

בשנת 1957 הועבר כל הרכוש של חברת פיק"א למדינת ישראל.

צאצאיו של אדמונד ג'יימס רוטשילד עד היום מממנים מפעלים שונים בארץ, על ידי הכספים של קרן רוטשילד קיסריה [4], "קרן רוטשילד" (הנקראת גם יד הנדיב): השקעות רבות ב"חברה לפיתוח קיסריה", "החברה לישראל" וחברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א).

על שמו של אדמונד ג'יימס (בנימין) רוטשילד נקראים היישוב בנימינה, קריית בנימין – שכונה של קריית אתא, "גן בנימין" - גן ציבורי בחיפה, מרכז התרבות "בית רוטשילד" במרכז הכרמל, ורחובות ברחבי הארץ (לדוגמה שדרות רוטשילד בתל אביב).

ביקוריו בארץ ישראל

ביקוריו של הברון רוטשילד בארץ ישראל היוו אירועים חשובים מאוד בחיי היישובים הראשונים. הוא ביקר בארץ ישראל חמש פעמים:

לקריאה נוספת

  • Ran Aaronsohn, Rothschild and Early Jewish Colonization in Palestine, Rowman & Littlefield Pub., The Hebrew University, Jerusalem, Lanham-Boulder, New York, 2000[11]

מאמרים

  • רן אהרנסון, ביקור אנונימי שהיה למנוף התיישבות (מאה שנה לביקורו הראשון של רוטשילד בארץ-ישראל), טבע וארץ ל (1), 1987, עמ' 38–40.
  • רן אהרנסון, הבארון רוטשילד וחדרה, אריאל טו (96-95), 1993, עמ' 33–40.
  • רן אהרנסון, המערך הרפואי הראשון: הברון אדמונד דה-רוטשילד והקמת שירות הבריאות במושבות בסוף המאה הי"ט, הרפואה 134 (11), 1998, עמ' 895–899.
  • רן אהרנסון, תוכנית נֶטֶר-רוטשילד: תחילת פעולתו היישובית של הבארון בארץ-ישראל, קתדרה 44, יוני 1987, עמ' 55–79
  • אהוד בן עזר, כיצד הגיע הברון בראשונה לזיכרון, עת-מול 26 (1), 2000, עמ' 21–23.
  • דודו דיין, כה אמר הברון, עת-מול ל (178), 2004, עמ' 31.
  • אברהם הדס, יעדים גאו-פוליטיים של הברון ברכישת קרקעות בארץ-ישראל, נופים 7, 1977, עמ' 7–11.
  • יורם מיורק, הברון רוטשילד, יק"א ופיק"א בארץ-ישראל: מקורות ארכיוניים, דברי הקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות ב (1), 1989, עמ' 319–323.
  • מרדכי נאור, רוטשילד והציונים, עת-מול כא (5), 1996, עמ' 6–8.
  • אביתר פריזל, הברון אדמונד דה רוטשילד והציונים בשנים 1918–1919, ציון ל"ח, עמ' 116–138.
  • הרב משה צבי נריה, 'בשבחו של הנדיב הידוע - אבי היישוב - הברון בנימין רוטשילד ז"ל', ליקוטי הראי"ה, כרך ב, כפר הרואה תשנ"א, עמ' 375–386.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ וראו גם אליהו הכהן, 'אֵלֶיךָ אָבִינוּ': תפילה לשלום הנדיב הידוע, בבלוג "עונג שבת", אוקטובר 2017.
  2. ^ פרטי הלוית הנדיב בפאריס, דואר היום, 14 בנובמבר 1934
  3. ^ 50 לישראל בעמוד על שנת 1954
  4. ^ קרן רוטשילד קיסריה
  5. ^ הברון רוטשילד במושבות יהודה, החרות ירושלים, 20 בפברואר 1914
    הבארון רוטשילד במושבת חדרה, הצפירה, 18 במרץ 1914
  6. ^ הברון רוטשילד בתל אביב, דואר היום, 18 במאי 1925
  7. ^ הברון רוטשילד במקווה ישראל, דואר היום, 20 במאי 1925
  8. ^ הנציב אצל הברון, דואר היום, 21 במאי 1925
  9. ^ הצפייה לברון רוטשילד, דואר היום, 25 במאי 1925
  10. ^ הברון לא יבקר את ירושלים, דואר היום, 27 במאי 1925
  11. ^ ביקורת: שולמית לסקוב, ‏רוטשילד – בעד ונגד, קתדרה 101, אוקטובר 2001, עמ' 194-191
בטי סלומון דה רוטשילד

בֶּטִי (בַּתְיָה) סָלוֹמוֹן דֶה רוֹטְשִׁיְלד (15 ביוני 1805 - 1 בספטמבר 1886) הייתה בתו של סלומון מאיר רוטשילד , אשתו של ג'יימס מאיר רוטשילד ואמו של אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

בית הכנסת אוהל יעקב

בית הכנסת אוהל יעקב הוא בית הכנסת המרכזי של זכרון יעקב, מועצה מקומית בחוטם הכרמל. הוא נבנה בשנת 1886 על ידי אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, לזכר אביו ג'יימס יעקב רוטשילד (על שמו נקרא גם היישוב).

בית הכנסת "אוהל יעקב" היה בית הכנסת המפואר ביותר מכל בתי הכנסת שהקים הברון רוטשילד, והיה גם בית הכנסת המועדף עליו מכל היישובים שתמך בהם. בבית הכנסת היה נוהג הברון לשוחח עם בני זכרון יעקב.

בית הכנסת הגדול (פתח תקווה)

בית הכנסת בית יעקב, המוכר יותר כבית הכנסת הגדול, הוא בית הכנסת המרכזי של העיר פתח תקווה. בית הכנסת שוכן ברחוב חובבי ציון ונקרא על שם ג'יימס (יעקב) מאיר רוטשילד, אביו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

בית העם בראשון לציון

בית העם העברי, שהיה בית העם הראשון בארץ ישראל, הוקם בראשון לציון בשנים תרנ"ו-תרנ"ח (1896-1898). בית העם הוקם בגבולו המזרחי של פרדס המושבה ראשון לציון, והיה המבנה הראשון ברחוב. הבניין הוא בן קומה אחת, שטחו כ-200 מטר רבוע וגובהו 5 מטר. הוא כלל אולם מרכזי שבצידו הצפוני הייתה גלריית תמונות. בצדו הדרומי הוקמה מרפסת אשר שימשה כבמה ומתחתיה נבנה מרתף.בית העם של ראשון לציון שימש לכינוסים ואירח אישים רבים. הוא נבנה בתמיכת הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. הרחוב שבו הוא עמד נקרא עד היום על שמו: רחוב בית העם. כאשר אישיות חשובה הגיעה למושבה, היו אנשי ראשון לציון מתכנסים בבית העם כדי להאזין לדבריה. במקום התקיימו אסיפות הייסוד של "איחוד מושבות יהודה והגליל" (1901) ושל "אגודת הכורמים" (1906). בעת הצורך שימש המבנה גם לצרכים אחרים. בין האישים אשר שהתארחו בבית העם היו בנימין זאב הרצל (1898), הברון אדמונד ג'יימס דה-רוטשילד (1899), המושל הטורקי ג'מאל פאשה (1915), אלברט איינשטיין (1923) ועוד רבים .

בקעת הנדיב

בקעת הנדיב היא עמק רחב במישור החוף, המשתרע על פני שטח של 20 קמ"ר בין מורדות הכרמל ממערב לבין רמת מנשה ממזרח וקרוי על שמו של הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. האזור מתאפיין בשטחים חקלאיים רבים, הכוללים בעיקר כרמי-ענבים ומטעים, ושטחי טבע נרחבים, הכוללים את אזור רמת הנדיב, יער אלונים בשמורת הר חורשן, שמורת אלוני יצחק, נחלים ומעיינות.

בבקעה אתרי מורשת הכוללים מבנים מתקופות קדומות כגון אמפיתיאטרון ופארק שוני, אמת המים "מי קדם" שהובילה מים לקיסריה ההרודיאנית, הדרך הרומית "דרך יפו" ההיסטורית, גתות, מבנים עתיקים, ועוד. כן נמצאים באזור אתרי מורשת רבים מתקופת העלייה הראשונה, הכוללים את מושבות האזור - זכרון יעקב, בנימינה, גבעת עדה ופרדס חנה-כרכור. בנוסף, נמצאים באזור אתרים מתקופת מחתרת "ניל"י".

בשל חשיבותו, אותר חלק ניכר מן המרחב כ-"מכלול נופי" בתמ"א 35, וכ-"מרקם מוטה שימור", הנדרש לתוכנית כוללת שתיוחד לו בלבד – תמ"מ 5/6. תוכנית זו התייחסה למרחב זה ונקראה "סובב בקעת הנדיב". בתוכנית ניתנה התייחסות מעמיקה ל "דרך יפו" ההיסטורית, ונקבע בה כי דרך זו תהיה דרך נוף חקלאית, דרך עפר לצרכים חקלאיים ולתיירות, כחלק ממערך שימור המורשת באזור.

לאזור מגיעים לעיתים קרובות ספורטאים (רצים, רוכבי אופניים ומטיילים) ונופשים, תיירים אקולוגיים הבאים ליהנות מן הציפורים הנודדות ובעלי החיים, העושר של האלונים והעצים הייחודיים לאזור, והנחלים הרבים החוצים אותו, ותיירי מורשת אשר מעוניינים ללמוד על תקופת בית שני ועל מורשת הברון רוטשילד והחקלאות הענפה של האזור.

ביולי 2015 התארגנה קבוצת תושבים במאבק על שמירת בקעת הנדיב כאזור ירוק. מאבק זה מתמקד בעיקר ביוזמה לסלול לאורך הבקעה כביש אזורי הומה, שיחצה אותה ויוליך מכבישי 6 ו-65 בדרום אל כבישי 4 ו-70 בצפון, וייסלל על "דרך יפו" ההיסטורית.

ברון

בָּרוֹן, או בגרסה הנשית ברונית, הוא תואר כבוד לאצילים המקובל באחדות ממדינות אירופה, בדרך כלל ארצות מערב אירופה. תואר אצולה זה מיוחס בדרך כלל כתואר פאודלי. מקור השם במילה הפרנקית baro שמשמעותה "אדם חופשי, לוחם". מילה זאת התמזגה עם המילה beorn באנגלית העתיקה שמשמעותה "אציל". בימי הביניים המוקדמים התואר ברון היה שווה לוסאל. במאה ה-13 כונו ברונים כל שכבת האצולה. בבריטניה היו קיימים, למשל, "ברונים גבוהים" ו"ברונים נמוכים" בהיררכיה של האצולה.

במאה ה-14 התגבשה סופית ההייררכיה הפאודלית של בני האצולה: התואר ברון הוא הנמוך ביותר, מתחת לויקונט ומעל האביר (שהוא אציל חסר תואר). במאה ה-14 הוכנס תואר אצולה חדש - ברונט, בין הברון והאביר. במאה ה-19 העניק נפוליאון ה-1 את התואר ברון לפקידים ולאנשי כמורה וראשי ערים בעלי רכוש מעל 15000 פרנק. התואר ברון עובר בירושה לכל בניו של הברון ומכאן הריבוי של בני תואר אצולה זה. במאה ה-20 הברונים בבריטניה קיבלו תואר לורד ונכנסו לבית הלורדים.

במרחב הגרמני מקבילה לתואר הברון דרגת "פרייהר".

ג'יימס דה רוטשילד

ג'יימס (יעקב) ארמנד אדמונד דה רוטשילד (James Armand de Rothschild;‏ 1 בדצמבר 1878 – 7 במאי 1957) היה פוליטיקאי בריטי ממוצא יהודי-צרפתי, בן למשפחת רוטשילד המפורסמת, אוהד הרעיון הציוני, קצין בגדודים העבריים, חבר הפרלמנט של בריטניה, יו"ר פיק"א ונדבן.

ההתיישבות העובדת

ההתיישבות העובדת הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון תנועות התיישבות ויישובים שהיו קשורים עם מפלגות פועלים ותנועות עובדים בארץ, בעיקר עם תנועת העבודה ובכלל זה עם ההסתדרות וגופים הקשורים לה.

היישובים שנכללו במושג זה היו, רובם ככולם, אגודות שיתופיות חקלאיות כגון: קיבוצים, קבוצות, מושבים ומושבים שיתופיים. מושבות, ערים ויישובים עירוניים, גם אם הזדהו עם ההסתדרות ועם מפלגות הפועלים והיו "מעוזים סוציאליסטיים" (כמו קריית חיים), לא נחשבו חלק מן ההתיישבות העובדת.

הוועד הפועל הציוני

הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.

ט"ז באב

ט"ז באב הוא היום השישה עשר בחודש האחד עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השישה עשר בחודש החמישי

למניין החודשים מניסן. ט"ז באב לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדו".

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ז באב היא לרוב פרשת עקב. אבל אם בר המצווה חל בשנה בה פסח הוא בשבת, וממילא גם תשעה באב - (שנים מקביעויות בשז, גכז, הכז) - אז פרשת בר המצווה היא פרשת ואתחנן.

י"ד בחשוון

י"ד בחשוון הוא היום הארבעה עשר בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הארבעה עשר בחודש השמיני

למניין החודשים מניסן. י"ד בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים שני,

חמישי

ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בהז".

פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ד חשוון היא תמיד פרשת וירא.

יד הנדיב

יד הנדיב (קרן רוטשילד) היא קרן פילנתרופית של משפחת רוטשילד בישראל. יד הנדיב פועלת נכון לשנת 2010 בכמה תחומים מרכזיים: חינוך, סביבה, ומצוינות אקדמית.

מזכרת בתיה

מַזְכֶּרֶת בַּתְיָה היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל. מזכרת בתיה הוקמה כמושבה בשנת 1883, ביוזמתו של הרב שמואל מוהליבר. המושבה הראשונה בארץ ישראל שהוקמה על ידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. שמה המקורי היה "עקרון" ולבקשת הברון, במהלך ביקורו במקום באפריל 1887, תושביה החליפו את שמה למזכרת בתיה על שם אם הברון, בטי סלומון דה רוטשילד. מזכרת בתיה הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1952. שטח השיפוט שלה הוא כ-7,000 דונם.

משפחת רוטשילד

משפחת רוֹטשילד היא שושלת בת שבעה דורות של בנקאים יהודים המפוזרים באירופה. מייסדי השושלת הם מאיר אנשל רוטשילד (1744–1812) ואשתו גיטל (שנאפר) רוטשילד (1753–1849). במהלך המאה ה-19 הייתה משפחת רוטשילד למשפחה העשירה באירופה, לאחר שתי מלחמות העולם ירד ערכה. ממשיכי השושלת הם בני הזוג בנג'מין ואריאן דה רוטשילד, שהונם נאמד בכ-4 מיליארד אירו.

פיק"א

פִּיקָ"א (PICA, ראשי תיבות באנגלית: Palestine Jewish Colonization Association – חברה להתיישבות יהודית בארץ־ישראל) הייתה חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל שהוקמה על ידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

ציונות מדינית

הציונות המדינית היה זרם בתנועה הציונית בשלהי המאה ה-19, אשר דגל בפעולה מדינית דיפלומטית לפני פעולות התיישבות בקנה מידה רחב בארץ ישראל. הציונות המדינית הייתה שונה ואף מנוגדת לתנועת חיבת ציון ולזרם המעשי שדגלו בעיקר בעבודה בארץ ישראל בלי להבטיח מראש זכויות פוליטיות.

מנהיגו המובהק של הזרם היה בנימין זאב הרצל, ולשם מימושה של הציונות המדינית נוסדה ההסתדרות הציונית. עיקר פעילותו של הרצל היה למען הקמת מדינה יהודית.

שורשיה של הציונות המדינית, בין השאר, בהגותם של מבשרי הציונות. ראשון להם, על פי ההיסטוריון ונשיא מדינת ישראל יצחק בן-צבי היה הרב ד"ר יהודה ביבאס ואחריו תלמידו רבי יהודה בן שלמה חי אלקלעי.

קריית בנימין

קריית בנימין היא שכונה בקריית אתא שבעבר הייתה יישוב נפרד עד שבשנת 1965 אוחדה עם כפר אתא וביחד היו לקריית אתא נקראת קריית בנימין על שם הברון אברהם בנימין אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

רוטשילד

רוטשילד (Rothschild, או Rothchild) הוא שם משפחה שמקורו בגרמנית ומשמעותו מגן (או סמל) אדום.

בדרום-מערב גרמניה היו שכיחים שמות משפחה על פי סימונים או ציורים על בתים. כך למשל, הפך Rotes Schild ("שלט אדום") לשם Rothschild.האם התכוונתם ל...

שדרות רוטשילד

שְׂדֵרוֹת רוטשילד הוא שמה של שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. זהו אחד הרחובות החשובים ביותר בעיר והשדרה הידועה והחשובה ביותר מבין השדרות בתל אביב; היא ממלאת תפקיד מרכזי בהתפתחות האורבנית של תל אביב, ולאורכה אתרים ומבנים חשובים רבים. השדרה הייתה ועודנה מרכז תרבותי של תל אביב, והיא חלק מלבה הכלכלי של ישראל, בהיותה אחד הרחובות העיקריים במרכז העסקים הגדול והחשוב של המדינה. ככזו, וכמרכז השכונה בה התגוררו בעבר רבים ממנהיגי העיר והלאום, התקיימו בה אירועים היסטוריים רבים, בהם הכרזת המדינה. החל משנות ה-90 עוברת השדרה תהליך שבו בניינים נמוכים מוחלפים במגדלים המשמשים למגורים ולמשרדים, תוך שימור אחדים מהמבנים הישנים, ביניהם הקיוסק הראשון של תל אביב ובפרט אלו מסגנון האקלקטי והבאוהאוס.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.