אדם המזיק

במשפט העברי אדם המזיק הוא אדם שגורם על ידי מעשיו נזק לאחר, בממונו או בגופו. ונכלל לפי דעה אחת[1] כאחד מארבעה אבות נזיקין.

פרטי ההלכה

הפן הממוני

אדם המזיק ממונו של חברו חייב לשלם. יסוד הלכה זו נלמד מהפסוק:

"ומכה בהמה ישלמנה"

אדם מועד לעולם

דין אדם המזיק שונה ממעשי עבירות שאם עשאם באונס פטור מעונש, אך לעניין אדם המזיק אמרו בתלמוד "אדם מועד לעולם, בין בשוגג בין במזיד בין באונס בין ברצון." (מסכת סנהדרין דף ע"ב), לאמור, אדם שהזיק אחראי על מעשיו גם כשנעשו מתוך אונס, ואין זה משנה אם הנזק נגרם ברצונו של המזיק או בשוגג, או באונס תוך כדי שינה.

אמנם במקרה של אונס גמור, כגון שלאחר שאדם הלך לישון הונחו כלים בקרבתו, נחלקו הראשונים בדינו, לדעת תוספות במקרה זה נאמר הכלל 'אדם מועד לעולם', וחייב, אמנם דעת הרמב"ן דמקרה כזה שהוא אנוס לגמרי, יש לפוטרו.[2]

אולץ להזיק באונס

כאמור אדם שהזיק באונס עצמי למשל מתוך שינה או שהקיא בלא כוונה על חפץ וגרם לו נזק, חייב בתשלום מלא. אך לגבי אדם שנאנס באיומי מוות להזיק ממון של אדם אחר - נחלקו הפוסקים. הרמב"ם פסק[3] שחייב לשלם, מכיוון שבסופו של דבר הוא גרם נזק וחייב גם במקרה של אונס כאמור. הראב"ד פסק[4] שפטור, כיוון שמבחינה הלכתית מותר לו להזיק כדי להציל את נפשו, ואין לחייב אדם בתשלום נזיקין, על דבר שמותר לעשותו.

חומרות נוספות

דינים נוספים שישנים באדם המזיק בשונה משאר המזיקים הוא לעניין מקום ההיזק, שבאדם המזיק לעולם אין הבדל אם הנזק נעשה ברשות הניזק או שהניזק בא לרשותו של המזיק ושם פגע בו בעל הבית.[5]

במקום שבו היו שותפים בנזק מספר בני אדם נאמר דין שהנזק מתחלק בין כולם.[6]

הפן האיסורי

מלבד עצם העניין שמחויב הוא לשלם מדיני נזיקין, עובר המזיק באיסור כגנב וכגזלן הנוטלים ממון אחרים. אמנם אם שילם ועשה תשובה נתכפר חטאו ואינו זקוק למחילת הנזק, וזאת, בניגוד לגנב וגזלן שמלבד החזרת הגניבה והתשובה עדיין זקוקים הם למחילת הנגזל.[7]

חמישה דברים

המזיק אדם אחר בגופו, מלבד חיוב תשלומי הנזק מתחייב בעוד ארבעה חיובים לניזק:

נזק - אובדן קבוע של יכולת השתכרו. צער - כמה היה מוכן לשלם על מנת שלא יצטער כך. ריפוי - הוצאות רפואיות. שבת - אובדן זמני שלא כושר השתכרות. בושת - תשלום על הבושה שנתבייש הניזק, (כמה היה מוכן לשלם על מנת שלא להתבייש כך).

המזיק את ממונו של האחר פטור מחמישה דברים.[8]

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ב', עמוד ב'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"ו, עמוד א'
  3. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות חובל ומזיק, פרק ח', הלכה ב'
  4. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות חובל ומזיק, פרק ח', הלכה ב'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף מ"ח, עמוד א'
  6. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות חובל ומזיק פרק ו', הלכה יג
  7. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה פרק א' הלכה א'; פרק ב' הלכה ט'
  8. ^ הבדל נוסף בין נזק ממוני לנזק גופני לגבי כפרה. שהמזיק ממון ושילם - נתכפר לו. אך המזיק (חובל) בגוף - גם אם שילם חמישה דברים - לא נתכפר לו כל עוד לא ביקש את מחילת הנחבל. ראה: משנה תורה לרמב"ם, הלכות חובל ומזיק, פרק ה', הלכה ט'

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

אדם מועד לעולם

אדם מועד לעולם הוא כלל הלכתי בדיני אדם המזיק, שפירושו הוא שאדם אחראי על כל נזק שנעשה מחמתו, בין אם קרה בשוגג או אפילו באונס, ויישא בתוצאות מעשיו.

אין הולכין בממון אחר הרוב

אין הולכין בממון אחר הרוב הוא עיקרון במשפט העברי, לפיו בהכרעה לגבי עובדות הנוגעות לענייני ממונות אין משמעות לרוב ולמיעוט. הכלל קובע כי לא ניתן לסמוך על קיומו של רוב כדי להכריע בדין ו"להוציא" ממון מחזקתו של אדם.התלמוד מציג את העקרון כשנוי במחלוקת בין האמוראים רב ושמואל, כאשר לדעתו של רב הולכים בממון אחר הרוב, אך ההלכה-למעשה נפסקה כדעת שמואל שאין הולכים בממון אחר הרוב.כלל זה עורר פרשנים רבים לדון בתמיהה מה הסיבה שדווקא בדיני ממונות לא הולכים אחר הרוב למרות שהם אינם החמורים ביותר. כך לדוגמה בעלי התוספות מקשים על דברי התלמוד שאין הולכים בממון אחר הרוב, מהעובדה שבדיני נפשות החמורים פי כמה כן הולכין אחר הרוב. בקרב הפרשנים והפוסקים קיימות גישות שונות באשר להגדרת הכלל, כשחלקם מסייגים אותו מהותית וקובעים כי מדובר רק במקרים מיוחדים בהם הרוב חלש יותר מהרוב הרגיל. בכל מקרה, הנימוק הבסיסי שביסוד הכלל הוא שבדיני ממונות קיימת מוחזקות משפטית של הנתבע בממון או ברכוש, ולכן הכלל הרגיל לפיו יש ללכת אחר הרוב, אינו גובר על הכלל של המוציא מחברו עליו הראיה העומד מולו.

ארבעה אבות נזיקין

ארבעה אבות נזיקין הם הסוגים העיקריים של נזק על פי המשפט העברי. חז"ל מנו את אבות נזיקין על פי הפסוקים בפרשת משפטים (שמות כ"א - כ"ב) ובפרשת אמור (ויקרא כ"ד). אבות נזיקין אלו הם סמלים לסוגים שונים של נזק.

המשנה הראשונה במסכת בבא קמא מונה ארבעה אבות נזיקין ומכנה אותם בשמות "שור", "בור", "מבעה" ו"הבער" (מספר האבות ושמותם אינם נזכרים במקרא). סוגים אלה נקראים 'ארבעה אבות נזיקין', ופרטי הדינים הקשורים בהם מהווים בסיס לדיני הנזיקין בהלכה היהודית.

במסגרת אבות הנזיקין נכללים גם "תולדות", שהם סוג נזק אשר שכיח פחות מהשאר.

יגאל לרר

הרב ירחמיאל יגאל אליהו לרר (נולד בי' בשבט ה'תשי"ז, 12 בינואר 1957), הוא רב ציוני דתי, אב"ד בבית הדין הרבני פתח תקווה ור"מ בישיבת מרכז הרב.

לא תיקום ולא תיטור

לא תִקּוֹם ולא תִטּוֹר הן שתי מצוות לא תעשה הקשורות זו לזו ועוסקות ביחסי הגומלין שבין אדם לחברו. מצוות לא תיקום אוסרת על נקמה באדם מישראל, בעוד מצוות לא תיטור אוסרת אף על אצירת זכר החטא של האדם ושמירת רגשות עוינים כלפיו.

מזיק

האם התכוונתם ל...

מזיק וניזק

בהלכה, דיני מזיק וניזק, תופסים חלק נכבד מספרות המשפט העברי. במשנה הוקדש מקום להלכות אלו בסדר נזיקין, שמספר מהמסכתות שלו עוסקות בדיני נזיקין. בפרט ידועה מסכת בבא קמא - המסכת המרכזית המרכזת הלכות אלו, ומסכת בבא בתרא - שבה הוקדש פרק נרחב להלכות הרחקת נזיקין.

שירות דוב

שירות דוב הוא ביטוי המתאר ניסיון כן לפתור בעיה באופן המקלקל עוד יותר את מצב העניינים. אדם המזיק מתוך כוונה לעזור נותן שירות דוב.

מקור הביטוי במשל מהמאה ה-17 מאת הסופר הצרפתי ז'אן דה לה פונטיין:

משל זה עובּד ותורגם לרוסית בידי איבן אנדרייביץ' קרילוב ב"משלי קרילוב",

והנה מוסר ההשכל:

ברפואה, שבה טעות עלולה לגרום נזק רב, מקובל הכלל פרימום נון נוקרה (ובלטינית: Primum non nocere), ומשמעותו: ראשית, אל תגרום נזק. הכלל מבטא עיקרון מהותי של האתיקה הרפואית, והוא משמש לפחות מאז 1860 כתזכורת לעוסקים ברפואה, כי לפעולות הנעשות מתוך כוונות טובות עלולות להיות תוצאות לא רצויות.

אמרות אחרות המבטאות כוונה זו: "הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות" ו"בא לברך ויצא מקלל".

דיני ממונות במשפט העברי
חיובי תשלומין גזלגניבהארבעה אבות נזיקין • אדם המזיק • שור המזיקבוראשקרןשן ורגלצרורותתשלומי חובל (ה' דברים) • בושת
קנסות תשלומי כפלתשלומי ארבעה וחמישהשלושים של עבדאונס נערהמפתהחצי נזקכופרצרורותמודה בקנס
שונות גרמא בנזיקיןדינא דגרמיהיזק שאינו ניכרהיזק ראייהאדם מועד לעולםהרחקת נזיקיןזה נהנה וזה לא חסרדיני שומריםחזקה (הלכה)קניין רוחנישעבודא דרבי נתןהפקרייאושהשאלהירושהשותפותספק ממוןאין הולכין בממון אחר הרובבית דין לממונות
קניינים קניין כסףקניין חצרקניין חזקהקניין הגבההקניין משיכהקניין מסירהקניין רכובקניין ארבע אמותקניין הילוךקניין אגבקניין אותיותקניין הבטהקניין חליפיןאודיתאסיטומתאאסמכתאמעמד שלשתןסילוקמחילה
שטרות שטר חובגטשטר שחרורכתובהשטר תנאים • שטר אמנה • שטר אדרכתאקיום שטרות
מצוות ממוניות השבת אבידהאונאהריביתמצוות הלוואההענקהמשכוןשמיטת כספים
דיני טענות טענת בריברי ושמאספק וודאיקים לימרא קמאכופר הכלמודה במקצתמיגוטענו חיטין והודה לו בשעוריןטוען וחוזר וטוען
פסק בית דין המוציא מחברו עליו הראיהיחלוקויהא מונח עד שיבוא אליהוכל דאלים גברשודא דדיינימי שפרעפשרהעביד איניש דינא לנפשיההפקר בית דין הפקרחזקת ממוןתפיסהגוד או איגוד

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.