אדי מים

אדי מים הם מים במצב צבירה של גז. אדי המים נמצאים בכל מקום, אך הם בלתי-נראים לעין האדם כאשר הם אינם מתעבים (לכן טיפות קטנות שנראות לעין כגון הבל פה או מעל מים רותחים, אינן אדים אלא טיפות מים[1]). באטמוספירת כדור הארץ, אדי המים מהווים מרכיב עיקרי.

בסביבת הקוטב, יש באוויר פחות אדי מים מאשר באזור קו המשווה. מדד הכמות של אדי המים באטמוספירה מכונה לחות.

בתהליך מחזור המים, אדי המים מהווים מרכיב חשוב. בתנאי לחות מסוימים, כשטמפרטורת האוויר יורדת למתחת לנקודת הטל, חלק מאדי המים מתעבים ונוצרות טיפות מים. טיפות מים אלו הן שגורמות להיווצרות הערפל והעננים. אדי המים הם %0.04 מהאוויר.

Atmospheric Water Vapor Mean.2005.030
מדד כמות ממוצעת של אדי מים באטמוספירת כדור הארץ לשנת 2005
Watervapor cup
התעבות של אדי מים לטיפות מים, מעל ספל תה

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אדי מים, באתר מט"ח
אד

בפיזיקה אד מוגדר כחומר במצב צבירה גז שנמצא בטמפרטורה נמוכה יותר מהנקודה הקריטית שלו. במצב כזה ניתן לעבות את האד לנוזל על ידי העלאת הלחץ עליו, מבלי שיש צורך לקרר אותו.

לדוגמה, הטמפרטורה הקריטית של מים היא 374 מעלות צלזיוס, זאת הטמפרטורה הגבוהה ביותר שבה יכולים להיות מים במצב צבירה נוזלי (בלחץ גבוה מאוד).

לכן מים במצב צבירה גזי שיהיו בתנאי סביבה סטנדרטים יהיו אדי מים שניתן לעבות אותם בדחיסה מבלי להוריד את הטמפרטורה שלהם.

גז חממה

גז חממה הוא שם כולל לחומרים במצב צבירה גז, שנמצאים באטמוספירה ובולעים או מחזירים קרינה תת-אדומה הנפלטת מכדור הארץ (או כוכב לכת אחר), ובכך תורמים לאפקט החממה. למרות שניתן להחשיב כל גז כגז חממה במידה מסוימת, הגזים שונים זה מזה בקיבול החום ובספקטרום בליעה שלהם, ובדרך כלל הכוונה למספר גזים נפוצים שיש להם השפעה רבה יותר על אפקט החממה, והם אדי מים, פחמן דו-חמצני, מתאן, חמצן דו-חנקני ואוזון. לגזי החממה תפקיד חשוב בויסות האקלים - אם לא היו בכדור הארץ גזי חממה כלל, הטמפרטורה על פני כדור הארץ הייתה כ-18 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, במקום הממוצע בן זמננו של כ-15 מעלות צלזיוס בממוצע.

קיבול החום של גז תלוי לרוב במבנה המולקולרי שלו. אדי המים הם גז החממה היעיל ביותר באטמוספירת כדור הארץ.

העלייה בריכוזי גזי החממה באטמוספרה מאז ימי המהפכה התעשייתית, הביאה לכליאתו של יותר חום, אשר גורם לעלייה בטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ. ההערכות המקובלות במחקר קושרות בין העלייה בטמפרטורה לבין העלייה בתיעוש, ובפרט שריפה של כמויות גדולות והולכות של דלקים מכילי פחמן, דוגמת פחם, מזוט, בנזין וגז טבעי. תהליך השריפה של חומרים אלו יוצר פחמן דו-חמצני. תהליכים נוספים הגבירו את פליטת גזי החממה, והם שימושים שונים של תעשיית החקלאות, ובפרט הסבתם של שטחי יער גדולים למטרות חקלאיות, תהליך אשר פוגע ביכולתם של העצים לספוג את גזי החממה, ומגביר את הגעתם לאטמוספירה.

בעקבות עליית המודעות לחשיבותן של גזי החממה לאקלים העולמי, החל במדינות העולם, ובפרט במדינות המפותחות, מאמץ להקטין את פליטת גזי החממה ובכך להקטין את ההתחממות העולמית. גזי החממה, שהמדינות המפותחות אשר חתומות על אמנת קיוטו התחייבו להפחית את פליטתם לאטמוספירה הם:

פחמן דו-חמצני (CO2)

מתאן (CH4)

חמצן דו-חנקני (N2O)

גופרית שש פלואורידית (SF6)

פחמימה-פלואורידית (HFC)

perfluorcarbons) PFC)

גשם

גֶּשֶׁם הוא משקע הנופל מהשמים כטיפות מים זעירות. גשם נוצר מהתעבות אדי מים לטיפות מים מיקרוסקופיות ולאחר מכן התלכדותן לטיפות גדולות יותר, הכבדות מספיק כדי ליפול ארצה. הגשם ממלא תפקיד חשוב במחזור המים, שבו לחות מתאדה מן האוקיינוסים ומן הימים, מתעבה ויוצרת עננים, נופלת חזרה לכדור הארץ כמשקעים, ולבסוף חוזרת לאוקיינוסים ולימים דרך נהרות ונחלים, ומתחילה את המחזור מחדש. לגשם תפקיד חשוב בסוגים רבים של מערכות אקולוגיות, כמו גם לתחנות הידרואלקטריות ולהשקיית צמחייה.

התעבות סביב כלי טיס

התעבות סביב כלי טיס הוא שם כולל למספר תופעות של התעבות אדי מים סביב כלי טיס או סביב עצמים אחרים הנעים באוויר. התעבות זו נוצרת באזורים סביב כלי הטיס שבהם שורר לחץ אוויר נמוך במיוחד מסיבות שונות. בגזים, לחץ נמוך גורר ירידת טמפרטורה, ובתנאי לחות גבוהה באוויר תתרחש במקומות אלו התעבות. כתוצאה מכך יווצרו עננים קטנים וקצרי חיים שנראה כאילו הם מלווים את כלי הטיס במשך זמן מה. למעשה, טיפות מים זעירות נוצרות באזורי לחץ נמוך, ונעלמות לאחר מעבר המטוס וחזרת לחץ האוויר לערכו הרגיל.

חומר

חומר הוא כל דבר בעל מסה התופס נפח במרחב.

בסביבתנו הקרובה מוצרים רבים - שולחנות, ספרים, עטים, חלונות - העשויים כולם מחומר. השולחנות עשויים עץ ופלסטיק, הספרים עשויים מנייר, החלונות עשויים מאלומיניום וזכוכית, גופם של בעלי החיים והצמחים מורכב ממים, משומנים, מחלבונים, מפחמימות וממינרלים. סלעים עשויים מחומרים שונים כמו: גיר, צור, בזלת וחול. אוויר הוא סוג של חומר, והוא מכיל חמצן, חנקן, אדי מים, פחמן דו-חמצני ועוד.

חומרים קיימים במגוון רב של תכונות: מצב צבירה, צבע, צפיפות, חוזק, קשיות, מוליכות חשמלית ועוד.

מעבר לכל התכונות הללו נמצא כי קיימים מאפיינים המשותפים לכל החומרים ביקום, וכי כל החומרים בנויים ממספר קטן של אבני יסוד (ראו גם מיון החלקיקים וכן חלקיק יסודי).

שאלת מבנה החומר, כלומר השאלה מהן אבני הבניין היסודיות של שפע החומרים הסובבים אותנו, העסיקה את האדם כבר מהעת העתיקה. כיום ידוע שהמבנה הבסיסי של החומר הוא המולקולה, שקובעת את תכונות החומר, אשר מורכבת מאטומים (שנקראים גם יסודות כימיים), ושהם בתורם מורכבים מחלקיקים קטנים יותר. שאלת המבנה הבסיסי ביותר של החומר עודנה פתוחה במדע.

החומר ביקום בו אנו חיים מורכב מאטומים (שלרוב מתחברים אחד לשני ליצירת מולקולות) ושני אלו אף יוצרים תערובות שונות.

טל

טל הוא סוג של משקע, הנוצר בדרך כלל בלילה מהתעבות של אדי מים באוויר לטיפות על עלוות צמחים ועל הקרקע. הטל מסייע, בין היתר, לצמחים לשמור על לחות באזורים צחיחים.

ירחי שבתאי

ירחי שבתאי כוללים את ירחי כוכב הלכת שבתאי. מספר הירחים המדויק של שבתאי קשה לקביעה. מבחינה טכנית, כל גוש קרח בטבעות שבתאי יכול להיחשב כירח, ונקודת ההכרעה בין ירח לבין גוש קרח גדול אינה מדויקת ומסיבה זו ירחים רבים התגלו רק בשנים האחרונות. עד 2019 זוהו בוודאות 82 ירחים, מתוכם ל־53 יש שמות, וזהו כוכב הלכת בעל המספר הגדול ביותר של ירחים שהתגלו רבים מהירחים הם בעלי קוטר של כ־2–3 קילומטר. אולם, שבעה מירחי שבתאי הם מאסיבים עד כדי המצאות בשיווי משקל הידרוסטטי. אם ירחים אלו היו מסתובבים סביב השמש במקום סביב שבתאי הם היו מקבלים מעמד של כוכב לכת ננסי. שבעה אלו הם טיטאן, ריאה, אפימתאוס, דיוני, טתיס, אנקלדוס ומימס.

טיטאן - ירחו הגדול ביותר של שבתאי. לטיטאן אטמוספירה סמיכה המכילה בעיקר מתאן וחנקן. גובהה 400 ק"מ וצבעה אינו אחיד. מעל 230 ק"מ מעל פני הקרקע ועד לאטמוספירה עצמה ישנה שכבת אובך המפזרת את קרני השמש ומשווה לה מראה כחול, אך מתחת לגובה זה צבעה כתום וזה מה שמקנה לירח זה את צבעו. טיטאן הוא הירח הראשון שנצפה בטלסקופ והתגלה על ידי כריסטיאן הויגנס בשנת 1655. טיטאן משלים הקפה אחת סביב שבתאי אחת ל־15.96 יום.רִיאה - הירח השני בגודלו והבולט ביותר מבין שבעת הירחים, לאחר טיטאן. הקרח הוא מרכיבו העיקרי. ירח זה התגלה על ידי קאסיני בשנת 1672 והיה הירח האחרון של שבתאי שנתגלה על ידיו למרות בהירותו הרבה. ריאה משלים הקפה סביב שבתאי אחת ל־4.518 ימים. ריאה הוא הירח היחיד במערכת השמש שיש סביבו טבעות.יאפטוס - הירח השלישי בגודלו מבין ירחי שבתאי, התגלה על ידי ג'ובאני קאסיני בשנת 1671. יאפטוס הוא אחד מהירחים הקרובים ביותר לשבתאי ומורכב ברובו מקרח. בדומה לירח זה ישנו ירח נוסף בעל מסלול זהה שהתגלה על ידי אדווין דולפס הנקרא "יאנוס". יאפטוס משלים הקפה סביב שבתאי אחת ל־79.3215 ימים.דיוני - הירח הרביעי בגודלו מבין ירחי שבתאי ומורכב ברובו מקרח. דיוני משלים הקפה סביב שבתאי אחת ל־2.737 ימים. בדומה לריאה גם ירח זה התגלה על ידי קאסיני לאחר כמעט 30 שנה. במסלול זהה לזה של דיוני ישנו ירח זעיר, הלנה.טתיס - ירח זה נמנה בין הגדולים בירחי שבתאי ומשלים הקפה סביב שבתאי אחת ל־1.88 יום. ירח זה נתגלה בשנת 1684 על ידי קאסיני בדומה לדיוני ומורכב ברובו מקרח.אנקלדוס - הירח הכדורי הקטן ביותר מבין ירחי שבתאי שנתגלה על ידי ויליאם הרשל. גם הוא מורכב ברובו מקרח אך יש המאמינים שפני הקרקע הם קרום דק של קרח שמתחתיו יש מים נוזליים. ירח זה משלים הקפה סביב שבתאי אחת ל־32.52 שעות. האטמוספירה בירח זה היא אשליה של נוכחות אטמוספירית כיוון שמפאת גודלו הקטן אין זה אפשרי שתעטוף אותו מערכת גזית. את האשליה הזו מייצרים גייזרים הנמצאים בקוטב הדרומי של הירח בכך שפולטים לזמן קצר אדי מים בכמויות עצומות.מימס - הירח הקטן והקרוב ביותר לשבתאי והתגלה אף הוא על ידי ויליאם הרשל. מימס משלים הקפה סביב שבתאי אחת ל־22.36 שעות ומורכב בעיקר ממים.

לחות

לחות היא מידת הרטיבות שנמצאת באוויר. היא יכולה להימדד כלחות מוחלטת שהיא מסת המים המצויה בנפח אוויר מסוים, או כפי שלרוב משתמשים כלחות יחסית, שהיא היחס של הלחות המוחלטת מחולקת בלחות המוחלטת שתייצר טל באותה טמפרטורה.

מעגל רנקין

מעגל רנקין הוא מעגל תרמודינמי המכיל מנוע המופעל על ידי חום, ובייחוד מנועי קיטור.

המעגל קרוי על שם החוקר והמהנדס הסקוטי ויליאם רנקין, שתיאר אותו לראשונה בהרחבה, במסגרת המחקר שערך בנושא מנועי קיטור.

מעגל רנקין פועל על ידי שימוש בחום להחלפת מצב צבירה מנוזל לגז, ושימוש בלחץ הנוצר להנעה - בדרך כלל על ידי מדחף או טורבינה. מעגל רנקין מגיע ליעילות תיאורתית (קרנו) של 63% כאשר המנוע עובד עם נוזל עבודה במעגל סגור, והפרש הלחצים מהעיבוי מנוצל אף הוא. בתחנות כח מודרניות מופעלות פחם מגיעים ליעילות (נצילות) של 42%. האדים, הנראים לעיתים יוצאים מארובות הקירור בתחנות כח אינם נוזל העבודה, אלא נוזל קירור מאודה מתהליך הקירור או אדי מים מהאוויר בארובת הקירור.

משקעים אטמוספיריים

משקעים הם מים שמגיעים לאדמה מן האטמוספירה: מהעננים בצורת גשם, ברד או שלג, או ממגע של אדי מים בגוף קר - טל או כפור. המשקעים יכולים לרדת כמים נוזלים או קפואים (קרח). כמות המשקעים באזור מסוים היא נתון גאוגרפי חשוב לאפיון האזור, ומדידתה מתבצעת באמצעות מד גשם. באזורים שונים בעולם ישנן כמויות שונות וצורות שונות של משקעים.

ענן

ענן

(נקרא גם עב, נָשִׂיא ) הוא ריכוז טיפות מים או גבישי קרח מיקרוסקופיים, אשר התהוו כתוצאה מתהליך התעבותם של אדי מים הנמצאים במצב רוויתי בנוכחות גרעיני התעבות.

ערפל

הערפל הוא תופעה במזג האוויר שנוצרת במקומות נמוכים כאשר שכבת אוויר לחה מתקררת במהירות. כתגובה לכך נעשה האוויר סמיך בשל טיפות מים זעירות כבענן והראות נעשית לקויה עד אשר מתפזר הערפל כליל. הערפל יכול להיחשב כסוג של ענן בגובה נמוך והוא מושפע מאוד מגופי מים, טופוגרפיה, ומחוזק הרוח.

הערפל גם יכול להיווצר מפעילויות אנושיות, כמו הובלה ימית, תחבורה ממונעת, ומלחמה.

באוויר נמצאים תמיד אדי מים, בכל מקום על פני כדור הארץ, גם בקטבים וגם במדבריות. הטמפרטורה קובעת את כמות אדי המים שיכולה להיות באוויר. אוויר קר יכול להכיל פחות אדי מים מאשר אוויר חם. כשהלחות היחסית גבוהה מ-75% חל תהליך התעבות של הלחות. באותה הדרך בה נוצרים עננים, מתחילים להתגבש אדי מים לטיפות מיקרוסקופיות. טיפות אלה שוברות את האור העובר דרכן ולכן מגבילות את הראייה. גון האדים האלו נראה לבן, שכן כאשר קרני השמש עוברות דרכן טיפות המים הן נשברות באופן שווה, וכשהקרניים המפוזרות של השמש מגיעות לעינינו אנו מקבלים צבע לבן כתוצאה משילובן של כל הקרניים השבורות. ככל שאחוזי הלחות באוויר גבוהים יותר כך פיזור הקרניים גדל והיכולת לראות נפגעת. בדרך כלל הלחות בבוקר גבוהה יותר שכן האוויר עוד קר מהלילה ולכן הראות בדרך כלל פחות טובה. לקראת הצהריים הטמפרטורה עולה והראות משתפרת.

כאשר הלחות מגיעה ל-100%, חלקיקי המים באוויר מתרבים וגדלים. לחות זו הופכת לערפל. כשגודל החלקיקים מגיעה למאית המילימטר והצפיפות מגיעה למאות חלקיקים בסנטימטר נוצר ענן הוא הערפל.

פחם עץ

פַחַם עֵץ, הקרוי גם פחם (אך אין להתבלבל בינו ובין פחם אבן, ובין עץ שרוף שאינו פחם כלל), הוא דלק המתקבל מפירוליזה של עצים. על פי רוב הפחם נוצר מקלייה של גזרי עץ בטמפרטורה של 800–900 מעלות צלזיוס בנוכחות אדי מים או פחמן דו-חמצני ובהיעדר חמצן, לשם הפקת החום הדרוש מבעירים על פי רוב חלק מהעצים. החומר השחור שנוצר הוא בעל מבנה נקבובי ושטח פנים גדול.

פחם עץ שימש בעבר כחומר הסקה, אולם היום – בשל התכלות היערות - אין מרבים להשתמש בו.

בימינו, פחם העץ משמש בעיקר לצליית מזון במנגל בחצרות, מרפסות ובשטחים ציבוריים פתוחים.

במהלך בעירתם, מכונים הפחמים גחלים, ובסוף תהליך בעירתם, שאריותיהם המתפוררות מכונות רמץ או אפר.

תעשיית פחמי העץ הייתה נפוצה בעבר בארץ ישראל, העניקה את שמה ליישוב אום אל פאחם, ועדיין קיימת ביישובים ערביים.

בין שימושיו הנוספים: ציפוי גבינות עזים (שברה), עפרונות לרישום, ספיחת גזים, אדים וריחות רעים, טיהור מים וסינון אוויר (נמצא במסיכות גז) ואפילו משמש לסינון סוג של ויסקי אמריקני המכונה טנסי ויסקי.

צדק (כוכב לכת)

צדק (בלועזית: Jupiter, יופיטר) הוא ענק גזים וכוכב הלכת בעל המסה הגדולה ביותר במערכת השמש, החמישי במרחקו מן השמש והראשון בקטגוריית כוכבי הלכת הגזיים. צדק עשוי בעיקר מגז: כ־90% ממסתו הם מימן וכ־10% הליום.

קיטור

קיטור הוא אדי מים - גז חסר צבע, אשר בתנאים סטנדרטיים של טמפרטורה ולחץ, צפיפותו נמוכה פי 1,600 בערך מצפיפותם של מים במצב צבירה נוזלי.

קרה

קָרָה או כְּפֿוֹר היא תופעת אקלים בה הטמפרטורה השוררת סמוך לפני הקרקע היא 0 מעלות צלזיוס ופחות. התופעה מתרחשת בעיקר בלילות קרים ובהירים ללא רוח, בראשי ההרים ובעמקים, כאשר אוויר קר "גולש" מן ההרים למטה בשל צפיפותו הגדולה יותר. כאשר הטמפרטורה יורדת מתחת לאפס מעלות צלזיוס, אדי מים קופאים על צמחים או חפצים ונוצר כיסוי של קרח כתוצאה מדיפוזיה של אדי המים (לחות). הקרה עשויה לגרום לקפיאתם של צמחים ולכן היא מסוכנת לזנים מסוימים. כאשר מים יורדים לטמפרטורה של מתחת ל-4 מעלות צלזיוס הם מתפשטים. עקב כך, נימי הצמח מתפוצצים וגורמים למותו של הצמח. ניתן להבחין בתופעה זו כאשר טל קופא על זגוגיות ועלי צמחים אז נוצרת עליהם שכבה דקה של קרח.

התופעה מזיקה לחקלאות, והיא פוגעת בעיקר בפירות ובירקות.

קרח

קרח הוא צורת המוצק של מים. הקרח הוא בעל מבנה גבישי. בלחץ של אטמוספירה אחת, המעבר בין קרח לבין המצב הנוזלי של מים מתרחש בטמפרטורה של 0 מעלות צלזיוס.

ריק

בפיזיקה, רִיק (או בשמו הלועזי ואקום) הוא החוסר של חומר בנפח של חלל. ריק חלקי מבוטא על ידי יחידות של לחץ. יחידת המידה ללחץ היא פסקל או Pascal (והנכתב בקיצור Pa). ריק יכול גם להיות מבוטא על ידי שימוש ב-torr, על ידי שימוש בסקלת בברומטר, או כאחוז מהלחץ האטמוספירי על ידי שימוש ביחידת הבר.

רצועת המדבריות העולמית

רצועת המדבריות העולמית (מכונה גם חגורת המדבריות העולמית) היא כינוי לרצועת מדבריות בקוי הרוחב 20-30.

הסיבה לכך היא שבקו המשווה השמש נמצאת תמיד מעל הראש ותמיד חם באזורים אלה. האוויר מתקרר ונושא עימו אדי מים רבים מהים. הוא מוריד גשמים כבדים, שאופייניים לאזורי קו המשווה, אבל כשהמים יורדים בגשם נותר האוויר יבש והוא מתפשט לצפון ולדרום ושוקע כאוויר חם ויבש במדבריות של חוג הסרטן וחוג הגדי - אותן רצועות מדבר גדולות, שמצפון ומדרום לקו המשווה בו ממוקמים בין היתר הנגב ומדבר סהרה. תופעה זו היא גורם עיקרי למצב האקלים בשטח הנגב והוא הגורם המרכזי לחום וליובש השרוי בו.

זוהי הסיבה לכך שהנגב הוא אזור מדברי על אף קרבתו היחסית לים התיכון אשר אמורה לגרום לכך שתנאי האקלים בו לא יהיו מדבריים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.