אדון עולם

אֲדוֹן עוֹלָם הוא פיוט המופיע בסידורי רבות מקהילות ישראל (גם אצל התימנים) בטרם תפילת שחרית, ואשר מחברו לא נודע. השערות שונות נכתבו בקשר לזיהוי מחברו, כגון: רבי שלמה אבן גבירול[1], רב שרירא גאון, רבן יוחנן בן זכאי[2]. אולם משקלה הערבי מחזק את ההשערה, ששיר זה חובר רק בימי הביניים.

אֲדוֹן עוֹלָם

אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ // בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל // אֲזַי מֶלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא
וְאַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל // לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא
וְהוּא הָיָה וְהוּא הוֹוֶה // וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי // לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּירָה
[וְהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן // לְכָל חֹמֶר וּלְכָל צוּרָה.]
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית // וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה
[בְּלִי עֵרֶךְ בְּלִי דִּמְיוֹן // בְּלִי שִׁנּוּי וּתְמוּרָה.
בְּלִי חִבּוּר בְּלִי פָרוּד // גְּדוֹל כּוֹחַ וּגְבוּרָה.]
וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי // וְצוּר חֶבְלִי בְּיוֹם צָרָה
וְהוּא נִסִּי וּמָנֻסִּי // מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא
[וְהוּא רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא // וְהוּא צוֹפֶה וְהוּא עֶזְרָה.]
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי // בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִירָה
וְעִם רוּחִי גְוִיָּתִי // אֲדֹנָי לִי וְלֹא אִירָא
[בְּמִקְדָּשׁוֹ תָּגֶל נַפְשִׁי // מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה.
וְאָז נָשִׁיר בְּבֵית קָדְשִׁי // אָמֵן אָמֵן שֵׁם הַנּוֹרָא.]

בסוגריים: תוספות לפי נוסח הספרדים

תוכן הפיוט ומעלתו

הפיוט עוסק בשבח לאלוהים על גודלו מעל העולם ואי-תלותו בו, כאשר לבסוף ישנה אמירה המביעה את הביטחון בו בעת שהאדם הולך לישון, כאשר רוחו מופקדת בידי בורא העולם.

בקהילות ספרד ותימן ישנו נוסח ארוך יותר של הפיוט. לדעת כמה חוקרים, חלק מן התוספות הן חלק מן הפיוט המקורי שנשמט מסידורי אשכנז ואיטליה, בעוד שחלק אחר הוא תוספת מאוחרת.

על מעלת הפיוט נכתב:

כָּל מִי שֶׁמְּכַוֵּן בְּעֵת הַתְחָלַת אֲדוֹן עוֹלָם – כָּתַב רַבִּי יְהוּדָה הֶחָסִיד וְרָב הָאִי גָּאוֹן וְרָב שְׁרִירָא גָּאוֹן - עָרֵב אֲנִי בַּדָּבָר שֶׁתְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת, וְאֵין שָׂטָן מְקַטְרֵג עַל תְּפִלָּתוֹ, וְאֵין לוֹ שָׂטָן וּפֶגַע רַע בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים בִּתְפִלָּתוֹ, וְאוֹיְבָיו נוֹפְלִים לְפָנָיו, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף יֵצֶר הָרַע מַשְׁלִים אִיתּוֹ

רבי משה מאט, ספר מטה משה, חלק א, לא

זמני אמירתו

את הפיוט נהגו בימי הביניים להגיד בליל יום כיפור, ובמשך הזמן הועבר גם לזמנים שונים, הוא נאמר בחלק מהקהילות לפני תפילת שחרית או אחרי תפילת שחרית וערבית. רבות מקהילות אשכנז בארץ חותמות את תפילת ערבית של שבת בפיוט (ואילו בקהילות ספרד ותימן חותמים את התפילה בפיוט יגדל).[3]

לחנים

הפיוט זכה ללחנים רבים, בין המפורסמים ביותר הם השיר שעוזי חיטמן כתב לפסטיבל הזמר החסידי ב-1976 וזכה למקום קאנוני כמעט, ואף על פי שאינו לחן מסורתי הוא משולב בתפילה במספר רב של קהילות יהודיות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ר' שם טוב גאגין, כתר שם טוב, עמ' תמו.
  2. ^ מהרי"ח, דף 58.
  3. ^ במנהג המקורי, אומרים יגדל גם באשכנז, עיין מדריך למנהג אשכנז המובהק, בני ברק תשע"ד, עמ' 26, וכן נוהגים עד היום ברוב קהילות נוסח אשכנז בחו"ל.
אברהם אבוטבול

אברהם אבוטבול (2 בינואר 1961, י"ד בטבת ה'תשכ"א - 11 באוקטובר 2012, כ"ה בתשרי ה'תשע"ג) היה שחקן, זמר ומוזיקאי ישראלי וחוזר בתשובה חסיד ברסלב. אברהם היה אב לארבעה ואחיו הבכור של השחקן אלון אבוטבול.

אהרון סיטבון

אהרון סיטבון (בצרפתית נקרא gilbert sitbon תעתיק:ז'ילבר סיטבון; נולד ב-1 בינואר 1947 בתוניס) הוא מוזיקאי ישראלי חוזר בתשובה חסיד חב"ד. לפני שחזר בתשובה היה זמר מצליח בצרפת.

אום אל-פחם

אוּם אֶל-פַחְם (וגם אֻם אֶל-פַחְם) (בערבית: أُمّ ٱلْفَحْم, תעתיק מדויק: אֻם אלְפַחְם, משמעות השם: "מקור הפחם" או "אם הפחם") היא עיר בנפת חדרה של מחוז חיפה בישראל. היא הוכרזה כעיר בשנת 1984. העיר שוכנת בחלקה על רכס אמיר ומזרחית לכביש ואדי עארה. העיר נמצאת ליד עין איברהים (הממוקם מעבר לכביש של אום אל-פחם), ליד ערערה ומוצמוץ.

דיסקוגרפיה של שרית חדד

שרית חדד היא זמרת-יוצרת ומוזיקאית ישראלית, שהוציאה 23 אלבומי אולפן, 4 אלבומי הופעה, 4 אלבומי אוסף ו-10 אלבומי וידאו. חדד מכרה מאות אלפי עותקים של אלבומיה, ואף מחזיקה בשניים מתוך עשרת האלבומים הישראלים הנמכרים ביותר בכל הזמנים. אלבומה העשירי ילדה של אהבה, נמכר ביומיים בכ-80 אלף עותקים בסך הכל. אלבומה ה-12 חגיגה נמכר בחודשיים בסך של 140 אלף עותקים. אלבום הבכורה שלה, ניצוץ החיים, הפך לאלבום הבכורה השלישי הנמכר ביותר בישראל.בשנת 2008 הוציאה חדד שני אלבומי אולפן (שנחשבו גם לשני אלבומי האוסף הראשונים שלה), האוסף הקצבי והאוסף השקט. בשני האלבומים ניתן למצוא חידושים לפזמונים "שיר הפרחה", "שיר של יום חולין", ו-"אדון עולם", ואף רמיקס ללהיט "זה ששומר עליי". לאחר שנה מצאת שני האלבומים, הוציאה חדד את אלבומה מרוץ החיים, שנמכר בכלמעלה מ-40 אלף עותקים בתוך שבועיים. באלבום נכללים שלושת השירים "מקודשת", שנמכר בכלמעלה מ-120,000 עותקים, "אהבה בתוכי", שמכר 50,000 עותקים, ושיר הנושא "מרוץ החיים", שכבש את כל פסגות המצעדים בישראל.בעשור השני של המאה ה-21 הוציאה חדד את ארבעה אלבומים. הראשון מביניהם היה 20, שזכה לתואר הפלטינה, השני הוא ימים של שמחה – חלק א', שהנפיק את הלהיט "תחזרי". השלישי שהוציאה בשנת 2015, נקרא על שמה, שרית חדד. מהאלבום יצאו הלהיטים "חיכיתי לו", "מימי" ו-"אינתה דאיימן". מאוחר יותר, בשנת 2017, הוציאה את אלבום ה-23 שרה שרה, שנמכר בכלמעלה מ-80 אלף עותקים בתוך כמה שבועות.

האוסף השקט

האוסף השקט הוא האלבום ה-17 של שרית חדד ואלבום האוסף השני שלה אשר יצא לאור ב-5 במאי 2008. האלבום הוא אוסף של שירים שקטים מאלבומיה הקודמים, וכן שירים שהוקלטו, אך לא נכנסו לאלבומים אלה.

יהודה גלאנץ

יהודה חוליו גלאנץ (נולד ב-19 במרץ 1958, בבואנוס איירס שבארגנטינה) הוא מוזיקאי, מלחין, זמר, פזמונאי ומפיק מוזיקלי ישראלי. גלאנץ הוא אחד היוצרים הבולטים של מוזיקה יהודית דרום אמריקאית. גלאנץ הוא רב-נגן: הוא מנגן על צ'רנגו, פסנתר, אקורדיון, סיקו, פינקויו, כינור, חליל פאן, כלי הקשה, גיטרות, מפוחית פה וקוואטרו. יהודה קיבל פעמיים את פרס המקום הראשון בפסטיבל הכליזמרים בצפת על הביצועים והיצירות שלו. בשנת 2008 יזם והקים את פסטיבל רגלים בשכונת נחלאות בירושלים, פסטיבל שהתקיים במשך שלוש שנים בחגים סוכות ופסח ומשך אליו אלפי מבקרים.

יעקב גולדמן

הרב יעקב גולדמן (ט' באלול ה'תרס"ו - י"ד בתמוז תשמ"ו; 30 באוגוסט 1906 - 21 ביולי 1986) היה רב בתי הסוהר בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ופעיל באכלוס הרובע המוסלמי ביהודים לאחר מלחמת ששת הימים.

כפולה

כפולה היא סדרת נוער-מתח מוזיקלית ישראלית המשודרת החל מ-1 בינואר 2018 בערוץ kidZ למנויי Yes ו-HOT. לאור הצלחת הסדרה, ב-9 באוגוסט 2018 התקיים מופע לסדרה בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב בשם "כפולה: המופע", המהווה המשך ישיר מתום אירועי העונה השנייה.

באוגוסט 2018 נוצר קרוס אובר לסדרה בשם "מעורבבים" המשלב בו את הדמויות של כפולה עם הדמויות של "שכונה", "אילת" ו"נעלמים".

באוקטובר 2019 החלו לשדר בערוץ "הוט בידור" שידורים חוזרים של כל העונות של כפולה.

מאיר פיינשטיין

מאיר פיינשטיין (5 באוקטובר 1927, ט' בתשרי ה'תרפ"ח - 21 באפריל 1947, ב' באייר ה'תש"ז), מעולי הגרדום, היה לוחם במחתרת האצ"ל שנתפס על ידי הבריטים והתאבד בצינוק לפני שעמד להיות מוצא להורג.

מודה אני

ביהדות, מודה אני היא תפילת הודיה קצרה הנאמרת מיד עם השכמת הבוקר: "מוֹדֶה (מוֹדָה) אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּים. שֶׁהֶֽחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה. רַבָּה אֱמֽוּנָתֶֽךָ׃"

מוזיקה יהודית מקורית

מוזיקה יהודית מקורית היא סוגה מוזיקלית (ז'אנר) מפותחת שהחלה במחצית הראשונה של שנות ה-90 בישראל ומהווה סינתזה בין מוזיקה יהודית-אמונית למוזיקה ישראלית. למעשה, המוזיקה היהודית המקורית היא מוזיקה עכשווית הכוללת מגוון סגנונות כגון רוק, פופ, מוזיקת עולם, מוזיקה אתנית, מוזיקה קלאסית ועוד. המשותף לכולם הוא המסר היהודי, האמוני והאסתטי שמנסים האמנים להעביר דרך שיריהם.

משה ברזני

משה ברזני (14 ביוני 1926, ב' בתמוז ה'תרפ"ו - 21 באפריל 1947, ב' באייר ה'תש"ז), מעולי הגרדום, היה לוחם במחתרת הלח"י שנתפס על ידי הבריטים והתאבד בגיל 20 בצינוק בטרם הועלה לגרדום.

נוסח האר"י

נוסח האר"י הוא כינוי לנוסח תפילה בו התפלל האר"י. נוסח התפילה של האר"י, הנהגותיו בעת התפילה וכוונות קבליות שהיה מכוון. הנוסח מפורט בספר שער הכוונות שנכתב על ידי תלמידו ר' חיים ויטאל.

עבודה עברית (פרויקט מוזיקלי)

פרויקט עבודה עברית הוא פרויקט מוזיקלי רחב היקף, במסגרתו מבצעים אמנים ישראלים גרסאות כיסוי לשירים שונים או יוצרים אלבומי קונספט המוקדשים לאמן ישראלי או לסוגה מוזיקלית. שם הפרויקט מתייחס למושג 'עבודה עברית' בשל העובדה שהפרויקט עוסק בזמר עברי.

עוזי חיטמן

עוזי חיטמן (9 ביוני 1952, ט"ז בסיוון ה'תשי"ב – 17 באוקטובר 2004, ב' בחשוון ה'תשס"ה) היה זמר, יוצר, מלחין, פזמונאי ומנחה טלוויזיה ישראלי. מהיוצרים הבולטים בזמר העברי שכתב במגוון סגנונות.

פול תומאס אנדרסון

פול תומאס אנדרסון (באנגלית: Paul Thomas Anderson;‏ נולד ב-26 ביוני 1970, סטודיו סיטי, קליפורניה) הוא תסריטאי ובמאי אמריקני.

פיוט

הפיוט הוא שירת קודש שבמקורה נועדה להחליף את נוסח הקבע של התפילות, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות. מקור המילה פיוט בשורש היווני ποιητής (יוצר, משורר). הפיוט התפתח החל מסוף תקופת התלמוד ועד ימינו. בתקופות מאוחרות יותר נכתבו גם פיוטים שלא נועדו להחליף את נוסח הקבע של התפילה אלא להתוסף לו, ואף פיוטים שלא נועדו למסגרת ליטורגית מחייבת כלשהי.

חוקרים שונים הציעו הגדרות שונות לפיוט:

עזרא פליישר סקר את תולדות הפיוט החל מהפייטנות הקדם-קלאסית, פייטנות קלאסית, הפייטנות מזרחית מאוחרת, האסכולה הפייטנית בספרד והאסכולה האיטלקית-אשכנזית ואפיין את הפיוט כשירת קודש שמטרתה לשרת טקסים דתיים ותפילות בבתי הכנסת על ידי שליחי הציבור או מפי הציבור עצמו.אפרים חזן ציין את מקורה היווני של המילה, וטען שמשמעות המילה התפתחה לציין יצירה שירית בכלל. בתקופה הקדומה (עד למאה ה-16) היצירה השירית הייתה שירת הקודש בבית הכנסת, והחל מהמאה ה-16 נוצרו גם מסגרות נוספות מחוץ לבתי הכנסת לשירת הקודש, ומכאן ואילך כוללת המילה 'פיוט' בתוכה את כלל שירת הקודש.אהרן מירסקי הגדיר את הפיוט כשירה עברית שלאחר המקרא, אשר ניצניה במקרא. המאפיין הבולט של הפיוט הוא הבאת דברים שיש בהם פירוש והסברים למקרא במטרה ללמוד באמצעותם מוסר. מירסקי סקר את התקופות שקדמו לפיוט הארץ ישראלי הקדום במאה החמישית והשישית והצביע על ניצני הפיוט במקרא, השירה לאחר תקופת המקרא והשירה בתקופת התלמוד.סוגי הפיוטים הנפוצים ביותר הם:

קרובות

סליחות

קינות

פסטיבל הזמר החסידי

פסטיבל הזמר החסידי היה תחרות של שירים ששילבו לחנים מקוריים עם פסוקים מהמקורות, שהתקיימה בין השנים 1992-1969.

תפילת ערבית של שבת

תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.

מבנה תפילת ערבית של שבת דומה לתפילת ערבית רגילה. היא פותחת בברכו, לאחריו נאמרות קריאת שמע וברכותיה, חצי קדיש, תפילת עמידה (בנוסח מקוצר לשבת), קדיש תתקבל, עלינו לשבח וקדיש יתום. בנוסף כלולות בנוסח תפילת השבת תוספות מיוחדות לשבת, כדוגמת פרשת 'ויכולו' וחזרת הש"ץ מקוצרת.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.