אדום (עם)

אֱדוֹם הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן (דרום מערב ירדן של ימינו). חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. על פי ספר בראשית, האדומים הם צאצאי עשיו, נכדו של אברהם אבינו ותאומו של יעקב אבינו.

השפה האדומית היא שפה שמית שנכחדה, נותרו מעט חותמות וכתובות, בהן כתובת אדומית מחרבת עוזה שבנגב, ונוספת מתל ח'ליפה שבאילת[1].בכתובות בולטים השמות התאופורים על בסיס שם האל "קוס". הדת האדומית הייתה דת אלילית שהתבססה על אלי הפריון, והאל הראשי שלה נקרא בשם קוס. כל השמות התיאופוריים מכוונים לאל זכר.

גבולות אדום המקוריים היו כגבול הרי אדום, כלומר נחל זרד בצפון, הערבה במערב, ואדי חיסמה ומפרץ אילת בדרום ומדבר ערב במזרח. בתקופות מסוימות בהיסטוריה של אדום התפשטה הממלכה אל הערבה ומעבר לה, על חלקים גדולים של הנגב[1].

השם שזוהה כ"אדום" בכתב חרטומים
M17A2D46Z7G17
D36
T14N25
Edom
מפה של ממלכת אדום, כולל הערבה וחלק מהנגב. בצבע בורדו מלמעלה: השטח בו ישבו האדומים בימי בית שני

היסטוריה

לפי המחקר הארכאולוגי האדומים הופיעו באזור באלף ה-3 לפנה"ס ובמשך כ-1000 שנה ישבו באזור ועבדו את אדמתם כחקלאים[1]. במאות 19-13 לפנה"ס פקד את האזור שפל על רקע מלחמות בלתי פוסקות עם שבטים נודדים מהמדבר. העיר שעיר שבארץ אדום נזכרת לראשונה בכתובת מצרית מ-1300 לפנה"ס והשם אדום בכתובת אחרת מ-1215 לפנה"ס. ייתכן שיש קשר בין אדום לקבוצות הנוודים הלבנטיים שנקראו במצרית: "שוסו" ו"סותו" מכיוון שבכתובת שנכתבה מטעם חייל מצרי שישב במצודת גבול בוואדי טומילאט בתקופת פרעה מרנפתח ישנה התייחסות לאישור הגירה של "שבטי רועי שסו מאדום" לבורות השקיה במצרים העתיקה[2]. נראה שמהמאה ה-13 לפנה"ס עד המאה ה-6 לפנה"ס התקיימה ממלכת אדום[1]. אדום התאפיינה בגאות כלכלית ובהתפתחות תרבותית - בנייה וביצורים משוכללים, התיישבות צפופה, חקלאות ומסחר מפותחים ומכרות נחושת. דרכי מסחר בינלאומי חשובות עברו דרך אדום כמו הדרכים לעזה ולאשקלון, לסוריה ולערב. על עושרה של אדום יודעים לפי המס ששילמה לאשור שהיה שנים עשר מנים כסף לעומת עשרה ששילמה יהודה או שני מנים זהב עבור עמון ומנה זהב אחד עבור מואב[דרוש מקור]. בכתובות אשוריות שנרשמו בכתב היתדות מוזכרת אדום בשמות: "Udumi" או "Udumu בכתובת אשורית של אסרחדון נזכרת מצודה מדברית בשם "אדומתו". ([1] עמוד: 110)

האדומים גם התפרסמו בקרמיקה המשובחת שלהם. במאות ה-6 וה-5 לפנה"ס נכבשה אדום על ידי שבטי ספר נבטים שהשתלטו על דרכי המסחר העוברות בה ובנו בה את בירתם סלע אדום, והאדומים הוגלו ונעלמו בהדרגה. חלק מהם גלו לדרום יהודה לאזור שכונה במשך ימי בית שני בשם "אדומיאה".[1].

היחסים בין בני אדום ובני ישראל

Edomite stands (3), Hazeva. Israel Museum, Jerusalem
קרמיקה אדומית, מאתר מצד חצבה, אוסף מוזיאון ישראל

שם העם והממלכה הוא השם שניתן במקרא לעשיו, תאומו של יעקב אלא שיש שתי גרסאות משלימות לשם: (ספר בראשית כ"ה, כ"ה, כ"ה, ל):

ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער, ויקראו שמו עשו.
ויאמר עשו אל יעקב: הלעיטני נא מן האדם האדם הזה, כי עיף אנכי, על כן קרא שמו אדום.

בספר בראשית ל"ו מסופר על 12 שבטי האדומים. על פי המסורת המקראית, האדומים הם צאצאיו של עשיו, אחי יעקב, והיריבות ביניהם לבין עם ישראל היא המשך ליריבות שהתקיימה בין עשיו ליעקב. בתנ"ך, שמהווה מקור מידע חשוב על האדומים, מוזכרים האדומים פעמים מספר כשכניהם של בני ישראל.

בספר במדבר פרק כ ובשופטים פרק יא פסוקים יח-יט, מסופר על סירובם של בני אדום לאפשר לבני ישראל מעבר בארצם בדרך לארץ כנען:

וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ, אֶל-מֶלֶךְ אֱדוֹם; כֹּה אָמַר, אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל, אַתָּה יָדַעְתָּ, אֵת כָּל-הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ; וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה, וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים; וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם, וְלַאֲבֹתֵינוּ. וַנִּצְעַק אֶל-ה', וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ, וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ, וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם; וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ, עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ.;נַעְבְּרָה-נָּא בְאַרְצֶךָ, לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם, וְלֹא נִשְׁתֶּה, מֵי בְאֵר; דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ, לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול, עַד אֲשֶׁר-נַעֲבֹר, גְּבֻלֶךָ; וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם, לֹא תַעֲבֹר בִּי--פֶּן-בַּחֶרֶב, אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ; וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה, וְאִם-מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי, וְנָתַתִּי מִכְרָם; רַק אֵין-דָּבָר, בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה; וַיֹּאמֶר, לֹא תַעֲבֹר; וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ, בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה ;וַיְמָאֵן אֱדוֹם, נְתֹן אֶת-יִשְׂרָאֵל, עֲבֹר, בִּגְבֻלוֹ; וַיֵּט יִשְׂרָאֵל, מֵעָלָיו.

על פי המתואר במקרא (בספר שמואל ב', פרק ח' ובספר מלכים א', פרק י"א), ממלכת אדום נכבשה על ידי יואב בן צרויה בפקודת דוד. הצבא הישראלי הקדיש שישה חודשים לקבורת חללי המערכה ולהריגת כל הזכרים אשר באדום, שהפכה לממלכה כבושה ומעלת מיסים (שמואל ב, ח ,14),( מלכים א, יא, 15), (דברי הימים א ,יח ,12-13). כיבוש זה פתח עבור ממלכת יהודה את הדרך הראשית מדמשק לים סוף ונמל אילת.

וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִבִים, בְּכָל-אֱדוֹם שָׂם נְצִבִים, וַיְהִי כָל-אֱדוֹם, עֲבָדִים לְדָוִד; וַיּוֹשַׁע ה' אֶת-דָּוִד, בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ. (שמואל ב, ח ,14)

וַיְהִי, בִּהְיוֹת דָּוִד אֶת-אֱדוֹם, בַּעֲלוֹת יוֹאָב שַׂר הַצָּבָא, לְקַבֵּר אֶת-הַחֲלָלִים; וַיַּךְ כָּל-זָכָר, בֶּאֱדוֹם.   כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב-שָׁם יוֹאָב, וְכָל-יִשְׂרָאֵל, עַד-הִכְרִית כָּל-זָכָר, בֶּאֱדוֹם.( מלכים א, יא,16 -15)

 וְאַבְשַׁי בֶּן-צְרוּיָה, הִכָּה אֶת-אֱדוֹם בְּגֵיא הַמֶּלַח, שְׁמוֹנָה עָשָׂר, אָלֶף.   וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִיבִים, וַיִּהְיוּ כָל-אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִיד; וַיּוֹשַׁע ה' אֶת-דָּוִיד, בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ. (דברי הימים א ,יח ,12-13)

בימי שלמה בהנהגת שריד למשפחת המלכות האדומית - הדד האדומי, ניסו האדומים למרוד במלכות יהודה.  (מלכים א', פרק י"א פסוק כ"ה).

האדומים המשיכו להיות יריבים לממלכת ישראל בימי יורם

 בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם, מִתַּחַת יַד-יְהוּדָה; וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם, מֶלֶךְ.   וַיַּעֲבֹר יוֹרָם צָעִירָה, וְכָל-הָרֶכֶב עִמּוֹ; וַיְהִי-הוּא קָם לַיְלָה, וַיַּכֶּה אֶת-אֱדוֹם הַסֹּבֵיב אֵלָיו וְאֵת שָׂרֵי הָרֶכֶב, וַיָּנָס הָעָם, לְאֹהָלָיו.   וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם, מִתַּחַת יַד-יְהוּדָה, עַד, הַיּוֹם הַזֶּה; אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה, בָּעֵת הַהִיא.  (מלכים ב, ח, 20-22)

עימות נוסף מתואר בימי אמציה

הוּא-הִכָּה אֶת-אֱדוֹם בְּגֵי-המלח (מֶלַח), עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, וְתָפַשׂ אֶת-הַסֶּלַע, בַּמִּלְחָמָה; וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמָהּ יָקְתְאֵל, עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (מלכים ב, יד, 7)

בזמן נפילת הבית הראשון השתתפו כוחות אדומים בהחרבת בית המקדש.

 זְכֹר ה', לִבְנֵי אֱדוֹם--    אֵת, יוֹם יְרוּשָׁלִָם: הָאֹמְרִים, עָרוּ עָרוּ--    עַד, הַיְסוֹד בָּהּ. (תהילים קל"ז, 7)

במקרא מופיעה שמה של העיר בצרה ששימשה כנראה כבירת ממלכת אדום, ובחלק מהתייחסויות שמה הופיע ככינוי מטונימי לאדום. עיר נוספת המופיעה ככינוי לאדום כולה היא תימן[3].

תקופת בית שני

בימי בית שני היגרו האדומים לדרום הר חברון הריק מיהודים, בשל לחצם של הנבטים על ארצם העתיקה. בתקופה ההלניסטית עברו האדומים, כמו כל העמים באזור, תהליך של התיוונות. המעמד הגבוה באדום דיבר יוונית ואימץ אל חיקו את התרבות היוונית. מחוז זה כונה באותה תקופה "אִידוּמיאָה".

זמן מה התעוררו חיכוכים בין תושביה החדשים של דרום יהודה לבין היהודים הוותיקים, הצבא הסלאוקי הסתייע בהם בדיכוי מרד החשמונאים, ויהודה המכבי אף נלחם בהם, אך בשנת 125 לפנה"ס[4] השלים הנשיא החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון את המלחמה באדומים, כבשם וגיירם בכוח[5], על ידי העמדת ברירה בפניהם בין גירושם מהארצות אליהן נדדו אבותיהם, ובין גיור. מחקרים מודרניים מפקפקים בכך שהגיור נעשה בכפייה, וגורסים שרוב האדומים קיבלו את היהדות ברצון[6]. רוב האדומים בחרו להתגייר, מלבד שכבה קטנה של מתייוונים שברחה למצרים התלמיית.

בתקופת אלכסנדר ינאי מונה אדומי בשם אנטיפס לשמש כנציב אדום. בנו, אנטיפטרוס, הסית את בנו של אלכסנדר ינאי, הורקנוס, לנסות לקחת את המלוכה מידי אחיו אריסטובולוס, באמצעות הנבטים. מלחמת האחים שפרצה הקלה על השתלטות הרומאים על הממלכה החשמונאית, ואנטיפטרוס סייע בעדם לנהלה מאחורי הקלעים. ברבות הימים בנו הורדוס מונה על ידי הסנאט ברומא למלך יהודה, וכבשה, באמצעות שכירי חרב, האדומים, וצבא רומאי, מידי המלך החשמונאי האחרון אנטיגונוס. צאצאי הורדוס אחריו נשאו בתפקידים שלטוניים ביהודה או בחלקים ממנה במשך שלושה דורות נוספים, בכפיפות לרומא.

לדברי יוסף בן מתתיהו, במהלך המרד הגדול, עשרים אלף אדומים סייעו לקנאים לבצע טבח באנשי הפלג המתון, לרבות חיסול מנהיג ממשלת המרד חנן בן חנן.

בספרות היהודית אדום הפכה סמל לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל עמי הנצרות האירופיים, כשהם מוזכרים בהקשר של אנטישמיות ודיכוי.

הרב דון יצחק אברבנאל[7] טען שאדום קשורה לרומי ולנצרות, הן מבחינה דתית והן מבחינה היסטורית, הנוגעת לייחוסם של בני רומי ושל מלכיהם הראשונים. לעומתו רבי אברהם אבן עזרא טען[8] שרומי אינם מצאצאי אדום, ומקור הכינוי הוא בכך שהדת הנוצרית נשמרה בתחילתה על ידי אדומים.

מלכי אדום

עמוד ראשיNuvola kdict glass.png
להרחבה בנושא ראו: שמונת מלכי אדום

רשימת שליטי אדום שמלכו לפני תקופת המלוכה בישראל לפי התנ"ך:[9]

  • בלע בן בעור מדנהבה
  • יובב בן זרח מבצרה
  • חושם מארץ התימני
  • הדד בן בדד מעוית
  • שמלה ממשרקה
  • שאול מרחובות הנהר
  • בעל חנן בן עכבור
  • הדר מפעו

ממקורות חיצוניים ידוע על מלכים נוספים של אדום, ביניהם:

  • קוסמלך, שמלך בתקופת השלטון האשורי של תגלת פלאסר השלישי, בסביבות השנים 745–727 לפנה"ס.
  • מלך-רם, שמלך בתקופת השלטון האשורי של סנחריב, בסביבות שנת 705 לפניה"ס, שמו מופיע במנסרת סנחריב.
  • קוסגבר, שמלך בתקופת השלטון האשורי של אסרחדון, בסביבות שנת 680 לפניה"ס.

לקריאה נוספת

אריה כשר, אדום ערב וישראל, הוצאת יד יצחק בן צבי, 1988.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, ירושלים: מוסד ביאליק, 1950, כרך א, עמ' 89-97
  2. ^ "סיימנו להניח לשוסו של אדום לעבור את מצודת מרנפתח אשר בצֶ'כּו, לברכות של פר אתום." (פפירוס אנאסטאזי ו')
  3. ^ למשל ספר עמוס, פרק א', פסוק י"ב.
  4. ^ מלחמות היהודים א 63, קדמוניות יג 257, אריה כשר
  5. ^ קדמוניות יג 257–258, קדמוניות טו 254, פטולמאיוס, סטראבון - גאוגרפיקה טז, 2, 34.
  6. ^ אריה כשר, ימי ממלכת החשמונאים בתוקפה, מדינת החשמונאים, באתר מט"ח
  7. ^ בפירושו לספר ישעיהו פרק ל"ה
  8. ^ בפירושו על התורה, בראשית כ"ז מ'
  9. ^ בראשית לו, לא-לט.
אדום

אדום הוא אחד מצבעי היסוד (במערכת ההוספה). האור האדום הוא קרינה אלקטרומגנטית בתדירויות הגל הנמוכות ביותר שעין האדם מסוגלת לקלוט. אורך הגל של אור אדום הוא בין 620 ל-740 ננומטר (תדירות בין 400 ל-480 טרה-הרץ). אורכי גל ארוכים יותר נקראים "תת-אדום" (או "אינפרה-אדום") והם אינם בתחום הספקטרום הנראה לעין האנושית. גוון אדום אשר נוטה לעבר הכתום וחסר כל מרכיב כחול נקרא "שני". אדום אשר חסר כל מרכיב צהוב ונוטה לעבר הסגול נקרא "ארגמן". אדום עם גוון סגלגל נקרא "אדום יין", "בורגונדי" או "בורדו".

דם מחומצן הוא אדום עקב נוכחות ההמוגלובין והחמצן. אור אדום הוא הראשון שנבלע על ידי מי ים, לכן דגים וחסרי חוליות ימיים שנראים אדומים, נראים למעשה שחורים בסביבה הטבעית שלהם כשמביטים בהם ממרחק של יותר מכמה מטרים.

אדמת

אדמת (שם מדעי: Rubella, שתרגומה הוא "אדום קטן", ומכאן שמה "אדמת"; או German Measles) היא מחלה הנגרמת בידי נגיף האדמת. ילדים מחלימים ממנה בקלות רבה יותר ממבוגרים. בנוסף, היא מסוכנת מאוד לעוברים.

לעיתים מבלבלים פריחה מזדמנת בצבע אדום עם מחלת האדמת אף שמחלת האדמת כיום, כשיש חיסונים, היא אירוע נדיר.

בורגונדי (צבע)

בורגונדי (לפעמים מכונה "צבע יין" או בקיצור "יין") הוא צבע אדום עם סגלגלות המזוהה עם צבעו של יין הבורגונדי ששמו מגיע מהאזור בו הוא מגודל ומיוצר - מחוז בורגונדי במזרח צרפת.

צבע בורגונדי דומה לגוונים אחרים של אדום כהה כגון בורדו.

האזכור הראשון לשימוש בצבע היה בשנת 1881.

בורנמות' (כדורגל)

מועדון כדורגל בורנמות' (אנגלית: A.F.C. Bournemouth) הוא מועדון כדורגל מקצועני מהעיר בורנמות' שבאנגליה, שהחל מעונת 2015/16 משחק בפרמייר ליג.

מגרשה הביתי של הקבוצה מאז הוא אצטדיון דין קורט הממוקם בפרברה של העיר, בוסקומב. כינויו של המועדון הוא הדובדבנים, כינוי שנבע מצבע החולצות של הקבוצה, שעד לשנת 1971 היה אדום עם שרוולים לבנים. החל מאותה שנה, צבעי המועדון התחלפו לאדום עם פסים שחורים, בדומה לתלבושת של קבוצת מילאן האיטלקית. בין השנים 2004 ל-2006, צבעי החולצות הוחלפו באדום חלק, אך לאחר מכן הפסים השחורים הוחזרו לבקשת האוהדים.

לקראת עונת 2013/2014 הצליחה הקבוצה להעפיל לליגת המשנה, בפעם השנייה בתולדותיה, ובאותה עונה השיגה את מיקום השיא שלה בהיסטוריה, המקום ה-10. מחזור אחד לסיום עונת 2014-2015 העפילה בורנמות' לראשונה בתולדותיה לפרמייר ליג.

זריחה

זריחה היא הרגע שבו ניצוץ אור ראשון של השמש עולה מעל האופק במזרח. אין לטעות בין זריחה לבין דמדומי השחר שהם (לפי הגדרות משתנות) נקודת הזמן שבה השמים מתחילים להאיר, זמן מה לפני שהשמש עצמה מופיעה. מכיוון שפיזור האור גורם לשמש להיראות גם לאחר שהיא שוקעת באופק וגם לפני זריחתה, הן השקיעה והן הזריחה הן למעשה אשליות אופטיות.

מהלך השמש מערבה נובע מסיבוב כדור הארץ סביב צירו מזרחה. אשליה זו היא כל כך משכנעת שמרבית התרבויות פיתחו מיתולוגיות ודתות סביב המודל הגאוצנטרי. אפקט זה מורגש גם על ידי לוויינים החגים סביב כדור הארץ בעת שהם חוצים בקרבת הקטבים.

מכיוון שהזריחה והשקיעה מחושבים מהרגע שהקצה העליון של השמש מפציע מהאופק בזריחה ועד הרגע שבו הקצה השני נעלם לחלוטין בעת השקיעה, ולא לפי המועד שבו עולה באופק (או יורד) מרכז השמש, הדבר מגדיל במעט את אורכו של היום על חשבון הלילה. בחצי הכדור הצפוני, זריחת השמש המאוחרת ביותר איננה ביום ההיפוך החורפי (היום הקצר בשנה) החל ב-21 בדצמבר, אלא בתחילת ינואר. באופן דומה, זריחת השמש המוקדמת ביותר איננה ב-21 ביוני (יום ההיפוך הקיצי) אלא בתחילת יוני. במשך שבוע או שבועיים המקיפים את שני ההיפוכים, הן הזריחה והן השקיעה מתאחרים מדי יום.

גם בקו המשווה מוזזים הזריחה והשקיעה בכמה דקות קדימה ואחורה במהלך השנה, ביחד עם "הצהריים השמשיים". אפקט זה משורטט על ידי אָנָלֶמה (תרשים בצורת הספרה שמונה המצביע על מיקומה של השמש ברקיע בשעה קבועה בכל יום של השנה).

צבע השמים בעת הזריחה והשקיעה מוסבר באמצעות תופעה המכונה פיזור ריילי.

באמנות ובספרות מסמלת הזריחה תקווה חדשה והתחלה חדשה.

לזריחה כמו גם לשקיעה חשיבות רבה בניווט אסטרונומי. ניתן לחשב את שגיאת המצפן בעזרת חישוב הכיוון האמיתי של הזריחה (אמפליטוד) והשוואתו לכיוון שמראה המצפן, ההבדל שמתקבל הוא שגיאת המצפן. לצורך החישובים דרושים רק דקלינציית השמש באותו רגע, קו הרוחב וטבלה הנקראת טבלת אמפליטודה של השמש.

מגן דוד

מגן דוד (בתו מחשב: ✡) הוא הקסגרמה (כוכב בעל שישה קודקודים) שבו מונחים שני משולשים שווי צלעות זה על זה – העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה – ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה משוכלל. על פי מסורות יהודיות ואחרות, סמל זה היה מצויר או חרוט על מגיני לוחמיו של דוד המלך. מסורת אחרת, מהרב אלעזר מוורמייזא, מצביעה דווקא על ציורה של המנורה מעל המגינים. במרכזו של דגל מדינת ישראל מופיע מגן דוד.

נושא הנחש

נושא הנחש הוא שמה האסטרונומי של קבוצת כוכבים הנמצאת על קו המשווה השמימי. אזור זה בשמים מכיל צבירי כוכבים רבים וחלק של שביל החלב הקרוב למרכזו. מסלול השמש חוצה את הקבוצה בין ה-1 בדצמבר וה-17 בדצמבר.

בספטמבר 2016 נאס"א איזכרה את קבוצת הכוכבים והציתה ויכוח האם קבוצת הכוכבים נחשבת כאחד המזלות באסטרולוגיה אם לאו.

סמל איטליה

סמל איטליה עוצב על ידי פאולו פּאסְקֶטּו, לאחר שנבחר בתחרות בינואר 1948.

הכוכב הלבן במרכז מייצג את הרפובליקה האיטלקית, וגלגל השיניים מאחוריו מסמל עבודה וקידמה. ענף הזית בצד שמאל מסמל את הרצון לשלום פנימי וחיצוני. ענף עץ האלון בצד ימין מסמל את הכוח והכבוד של בני העם האיטלקי, כמו כן עץ הזית ועץ האלון הם אחדים מהעצים המאפיינים את איטליה. בין הענפים משולב סרט אדום, ועליו הכיתוב באיטלקית "REPVBBLICA ITALIANA" (הרפובליקה האיטלקית).

סמל מוזמביק

סמל מוזמביק אומץ בשנת 1990.

מבנה הסמל מבוסס על סמל ברית המועצות ומייצג הזדהות עם עקרונות הסוציאליזם. הוא כולל גלגל הילוכים וגבעולי תירס סביבו. במרכז ניתן לראות את השמש האדומה מעל ההרים, רובה AK-47, מעדר וספר. הזר קשור בסרט אדום עם שם המדינה.

גבעול התירס וקנה הסוכר מייצגים את החקלאות והטבע.

גלגל ההילוכים מייצג את כח העבודה.

המעדר מייצג את החקלאים.

הרובה מייצג את הלחימה לעצמאות המדינה.

הצבע האדום מייצג את השאיפה לסוציאליזם.

השמש האדומה מייצגת את דרום אפריקה ותקווה לחיים טובים יותר.

סמל פינלנד

סמל פינלנד הוצג בעת הקבורה של גוסטב ואסה, בשנת 1560. הסמל שימש גם כסמל דוכסות פינלנד, כאשר היא הייתה חלק מהאימפריה הרוסית.

הסמל מוגדר בחוק הפיני כדלקמן:

בפועל, האריה הוא סמל שושלת בית בְּיֶילְבוֹ המופיע גם בסמל שוודיה. האריה היה בשימוש גם בסמל הדוכסות של פינלנד במאה ה-14. החרבות מופיעות גם בסמלים עתיקים של חבל קרליה. החרב המעוקלת המונחת מתחת לאריה מסמלת את המתיחות ששררה במאה ה-16 בין שוודיה לרוסיה. קיימת טענה כי תשעת הוורדים מייצגים את תשעת המחוזות הקדומים של פינלנד; אך למעשה לפלנד ומחוז אוסטרובותניה לא היו חלק מפינלנד ההיסטורית. לעומת זאת, תשע ערים בדיוק היה חלק מדוכסות פינלנד בזמן עיצוב הסמל המקורי: טורקו, פורבו, ראומה, ניינטלי, פורי, ויבורג, אקנס, הלסינקי ופריוזרסק, שנכבשה מידי רוסיה בשנה קודם לכן. במהלך השנים חל שינוי במספר הוורדים, אך במאה ה-20 הוחלט לשוב לגרסה המקורית.

סמל פינלנד מופיע על הדגל הטקסי של המדינה.

קרב מגן ישראלי

קרב מגן ישראלי או ק.מ.י היא אמנות לחימה ישראלית, שמטרתה הגנה עצמית והתמודדות בקרב פנים אל פנים. השיטה פותחה מתוך שיטת הקרב מגע ויוסדה רשמית בשנת 1989 על ידי אלי אביקזר. לאביקזר היה חשוב ששם השיטה שפיתח יכיל את המילה "ישראל" מתוך רגשות ציוניים. זו גם הסיבה בשלה בחר מדי אימון בצבעי דגל הלאום לשיטה. לאחר פטירתו של המייסד בשנת 2004 נבחר אבי אביסידון לראש השיטה וליו"ר עמותת ק.מ.י

רוסיה הצארית

רוסיה הצארית (ברוסית: Царство Русское או Российское царство‏) הוא הכינוי הרשמי של הישות הפוליטית ברוסיה בין עלייתו לשלטון ב-1547 של איוואן הרביעי, הראשון שכינה עצמו "צאר" ועד להכרזתו של פיוטר הגדול על הקמת האימפריה הרוסית ב-1721.

בתקופת קיומה של רוסיה הצארית, היא כונתה בדרך כלל במערב אירופה "מוסקוביה" (Московия), כפי שכונתה גם נסיכות מוסקבה באופן לא פורמלי. הכינוי "רוסיה הצארית" הוא חלוקה שעשו היסטוריונים מודרניים, אף שגם לאחר הפיכתה של רוסיה הצארית ל"אימפריה הרוסית" התקראו השליטים "צאר" ולפיכך יש לעיתים גם הטועים לחשוב כי "רוסיה הצארית" הוא כינוי לרוסיה שבתקופה זו עד למהפכת פברואר (1917).

משנת 1551 ועד שנת 1700 רוסיה גדלה ב-35,000 קמ"ר בשנה. בתקופה זו השלטון עבר משושלת רוריק לשושלת רומנוב, רוסיה יצאה למלחמות נגד פולין וליטא, כבשה את סיביר וכוחה העולה כמעצמה אירופית הלך וגדל עם עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בשנת 1682. לאחר הניצחון על השוודים במלחמת הצפון, פיוטר הכריז על עצמו קיסר והמדינה החלה להתקרא "האימפריה הרוסית" (Российская Империя) החל משנת 1721.

שקיעה

שקיעה היא זמן לקראת הערב שבו מתכסית השמש אל מעבר לקו האופק במערב.

תאומים (קבוצת כוכבים)

תאומים הוא המזל השלישי בגלגל המזלות, בין שור לסרטן. סמלו הוא והשמש חולפת דרכו מסוף יוני עד סוף יולי ובו היא מגיעה לנקודה הצפונית ביותר בתנועתה המדומה על פני השמיים. הקבוצה קרויה על שמם של התאומים קסטור ופולוקס, אשר על פי המיתולוגיה היוונית נתגלגלו לשני הכוכבים הבהירים הסמוכים קסטור ופולוקס בקבוצה.

תפוח

תַּפּוּחַ תַּרְבּוּתִי (מכונה גם תפוח-עץ או בקיצור תפוח, שם מדעי: Malus domestica) הוא מין של עץ פרי נשיר במשפחת הוורדיים.

תרי עשר

תְּרֵי עֲשַׂר הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך. כפי ששמו מורה (תְּרֵיסָר, שְׁנֵים-עָשָׂר בארמית) הספר כולל שנים-עשר ספרי נבואה קצרים שקובצו לספר אחד כדי שלא יאבדו מפאת קוצרם (בלשון התלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא יד, ב: "איידי דזוטר מירכס" - מתוך שקצר יאבד).

ספר זה מופיע בתנ"ך אחרי ספר יחזקאל (מיקום זה נקבע על ידי בעלי המסוֹרָה, על פי המסרנים המאוחרים) ונכלל בחטיבת הנביאים האחרונים.

תת-אדום

קרינה תת-אדומה או אינפרה-אדום היא קרינה אלקטרומגנטית שאורך הגל שלה ארוך משל האור הנראה, אך קצר משל קרינת מיקרוגל. מקור השם "אינפרה-אדומה" במילה הלטינית infra, שמשמעותה "מתחת", שכן התדר של הקרינה נמצא מתחת לזו של אור אדום. אורכי הגל הכלולים בתחום מוגדרים בדרך כלל כאלה שבין 750 ננומטר (קצה גבול הראיה האנושית) ועד כ-30,000 ננומטר (30 מיקרון) (גבול תדרי קרינת טרה-הרץ).

כל עצם על פני כדור הארץ, ובפרט גוף האדם ובעלי חיים, פולטים קרינת חום בתחום זה, כיוון שלפי חוק פלאנק, זהו תחום התדרים אותו פולט גוף שחור הנמצא בטמפרטורה של כמה עשרות מעלות צלזיוס. זו הסיבה שמצלמות תת-אדום פועלות היטב גם בלילה, ללא קשר למקור תאורה חיצוני. גם לבעלי חיים מסוימים (כגון נחשים) יש חיישנים המסוגלים "לראות" את הקרינה.

לקרינה תת-אדומה ישנם שימושים רבים בטכנולוגיה, החל ממצלמות הרואות ביום ובלילה, דרך תקשורת בין מכשירים, ועד לחימום.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.