אדום

אדום הוא אחד מצבעי היסודמערכת ההוספה). האור האדום הוא קרינה אלקטרומגנטית בתדירויות הגל הנמוכות ביותר שעין האדם מסוגלת לקלוט. אורך הגל של אור אדום הוא בין 620 ל-740 ננומטר (תדירות בין 400 ל-480 טרה-הרץ). אורכי גל ארוכים יותר נקראים "תת-אדום" (או "אינפרה-אדום") והם אינם בתחום הספקטרום הנראה לעין האנושית. גוון אדום אשר נוטה לעבר הכתום וחסר כל מרכיב כחול נקרא "שני". אדום אשר חסר כל מרכיב צהוב ונוטה לעבר הסגול נקרא "ארגמן". אדום עם גוון סגלגל נקרא "אדום יין", "בורגונדי" או "בורדו".

דם מחומצן הוא אדום עקב נוכחות ההמוגלובין והחמצן. אור אדום הוא הראשון שנבלע על ידי מי ים, לכן דגים וחסרי חוליות ימיים שנראים אדומים, נראים למעשה שחורים בסביבה הטבעית שלהם כשמביטים בהם ממרחק של יותר מכמה מטרים[1].

אדום
Color icon red
שלשת הקסא #FF0000
ייצוג RGB R=255, G=0, B=0
ייצוג HSV H=0, S=100, V=100
ייצוג CMYK C=0, M=255, Y=255, K=0
Red rose
ורד אדום

אטימולוגיה

המילה "אָדֹם", כמו גם המילים הנרדפות לה, "תּוֹלָע" ו"שָׁנִי", מצויות כבר במקרא. הפירוש המקורי שלהן תיאר גם את הצבע האדום וגם את הצבע החום. לפי מודל השפה הפרוטו-שמית, המילה "אָדֹם" דומה מאוד למילה, שתיארה את הצבע האדום ואת הצבע החום באם השפות השמיות[2]. (לפי המודל, בפרוטו-שמית היו שמות רק לארבעה צבעים: לאדום-חום, לירוק-צהוב, ללבן ולשחור). ככול הנראה, יש קשר בין מוצא המילה "אָדֹם" לבין מוצא המילים "דם" ו-"אדמה".

שימושים, סמליות וביטויים

"2" Girl at Golden Temple, Amritsar, Punjab India February 2014
ילדה לובשת בגדים בצבע אדום, הודו.

הצבע האדום בטבע

ShokedaFeb2010pic (24)
כלניות אדמדמות
7-Spotted-Ladybug-Coccinella-septempunctata-sq1
מושית השבע צבועה באדום כצבע אזהרה המעיד על כך שהיא רעילה
  • אדום הוא צבעו הטיפוסי של הדם עקב הברזל שבהמוגלובין.
  • הפסיכואבולוציה של האדם התפתחה לקלוט אדום כצבע בולט מאוד לעין. בשונה מרוב מיני היונקים, קופי העולם הישן (הקופים צרי האף) ובהם האדם, מסוגלים להבחין בין ירוק לאדום משום שיש להם 3 סוגי מדוכים ברשתית העין (אדום, ירוק וכחול) לעומת 2 בלבד אצל יונקים אחרים כמו הקופים רחבי האף של דרום אמריקה והקיפופים. יש המייחסים התפתחות זו לצורך במציאת פירות בגווני אדום על רקע חופת עלים ירוקה[3] או לצורך בהבחנה בין עלים צעירים אכילים בגוון אדמדם לעומת עלים בוגרים ירוקים ודלי ערך תזונתי. הסבר אלטרנטיבי לראיית הצבע מתמקד לא בחיפוש מזון אלא יכולת הבחנה חברתית כמניע האבולוציוני להבחנת צבעים משוכללת להתמקדות באדום דווקא. ניתן למסור ולהפיק אינפורמציה על מצב רוחו ומצב בריאותו של אדם או בעל חיים מצבע עורו אם עור קירח משיער גלוי לעין. גון העור נקבע לא מעט על ידי לחץ הדם הקובע כמה המוגלובין יהיה בנימי העור ומצב החמצון של הדם. הדם בהיר יותר ככל שיותר המוגלובין קשור לחמצן. נתוח ספקטרום של האור המוחזר מעור חשוף מעלה כי כמות הדם משנה את הגוון מצהוב (חוסר דם) לכחול ואילו מצב החמצון של ההמוגלובין משנה את הספקטרום בציר שבין ירוק (דם עני בחמצן) לאדום. בעלי חיים שלהם רק שני סוגים של תאים רגישים לצבע יוכלו להבחין רק במימד אחד של שינוי גוון ודרושה התוספת החדשה יחסית מבחינה אבולוציונית, ההבחנה בין ירוק לאדום, כדי לקבל אינפורמציה מלאה. שיא הרגישות של המדוכים ברשתית העין האחראים להפרדה בין אדום לירוק הוא באורכי גל בו נמצא ההבדל המקסימלי בין ההחזרה מדם מחומצן לדם עני בחמצן. קופים שלהם ראיית צבע מלאה נוטים להשאיר אזורים קרחים על גופם ובפרט בפנים, באחוריים וליד אברי המין ואילו הקופים עיוורי הצבעים נוטים לכסות את כל גופם בשיער[4]. הצבע האדום, באופן אוניברסלי, מתקשר לכעס, לקנאה ולעוצמה[5]. במחקר בו הוצגו צורות פשוטות בצבעים שונים הנחקרים מייחסים לאדום יותר כח, סטטוס חברתי ותוקפנות[6] .
  • התהדרות פרחים בצבעים מרהיבים אינה קשורה לאסתטיקה. צבעם מכוון לתדירויות אור שאינן נקלטות בעין האנושית, אך מובילות חרקים לאיבוקם. בני אדם בייתו פרחים והכליאו אותם כדי ליצור מגוון צבעים.
  • הפרח האדום הידוע והפופולרי ביותר שפורח בישראל הוא הכלנית המצויה, שאף נבחר לפרח הלאומי של ישראל. פסטיבל "דרום אדום" הוא פסטיבל שנתי בישראל המוקדש לפריחת מרבדי הכלניות בנגב הצפוני ועוטף עזה.
  • בישראל יש יחסית מעט מיני פרחים בצבע אדום, בנוסף לכלנית בולטים המינים הבאים של פרחים אדומים: צבעוני ההרים וצבעוני השרון, נורית אסיה, פרג אגסני, דמומית קטנת-פרי ודמומית ארצישראלית, אדמונית החורש ודם-מכבים אדום.
  • ישנם בעלי חיים המשתמשים בצבע האדום על מנת להזהיר שהם רעילים ובכך להרתיע טורפים.
  • חיפושית מושית השבע בולטת בצבעה האדום-כתום-ארגמן שאף העניק לה את שמה המדעי.
  • אדום-החזה הוא מין של ציפור הנפוצה בישראל.
  • באסטרונומיה, ענק אדום הוא כוכב בסוף ימיו; וננס אדום הוא סוג של כוכב.
  • ישנם אנשים הלוקים מעיוורון צבעים לאדום (protanopia) - נובע מחוסר מוחלט בקולטני הצבע האדום ברשתית. הלוקים בפגם זה רואים אדום כשחור. כאחוז אחד מכלל הזכרים לוקה בעיוורון לאדום.

הצבע האדום בתרבות

Corrida sevilla2
לוחם שוורים מנופף בבד אדום במהלך מלחמת שוורים במטרה להרגיז את השור. מכאן צמח הביטוי לנופף בסדין אדום לפני שור.

הצבע האדום בספורט

ניתוח סטטיסטי של תוצאות משחקי כדורגל באנגליה משנת 1947 ועד 2008 מראה כי לקבוצה בתלבושת אדומה יתרון על יריבותיה הלבושות בכל צבע אחר. לא רק שקבוצות "אדומות" זכו ביותר אליפויות ממה שניתן היה לצפות באופן אקראי אלא שבכל הליגות המיקום של לובשי האדום גבוה באופן מובהק משל יריבותיהן[7]. התופעה קשורה, כנראה, להשפעה הרגשית של הצבע על היריבים ועל השופטים.

הצבע האדום כסמל השמאל והסוציאליזם

Flag of Germany (1935–1945)
דגל הרייך הגרמני השלישי שרובו אדום

הצבע האדום בצבא

בצה"ל

Tag shfifonN-1
סמל חטיבת הצנחנים: נחש מכונף על רקע אדום
  • בצה"ל, צבע אדום מסמל קרביות ויוקרה:
  • הדגל האדום מסמל מצבי סכנה - כגון מצב בו מותרת פתיחה באש או שטחי אש. בחיל הים מסמל הדגל האדום מצב בו יש "משמעת אש" - במסגרתה אין להדליק אש, כגון בשעת תדלוק כלי שיט.

בהלכה

רבי יוסף קארו בחיבורו בית יוסף ורבי משה איסרליש בהגהותיו לשולחן ערוך, בסימן העוסק באיסור הליכה בחוקות הגויים[8], כתבו שבמקום שנהגו הגויים ללבוש בגדים אדומים אסור ללבשם.

מקור דבריהם הוא מהמהרי"ק שכתב[9] שאם הבגד מבטא אמונה אלילית או פריצות, חל האיסור "ובחקותיהם לא תלכו"[10], שלא לנהוג כמנהגם. ומאחר והצבע האדום מבטא יותר מכל הצבעים את הפריצות והגאווה, לכן יש איסור ללבוש בגדים אדומים, כמנהג הגויים.

לדעת רוב פוסקי ההלכה גם היום חל האיסור ללבוש בגדים אדומים. אכן האיסור הוא רק בבגד שכולו או רובו הבולט אדום, אבל בגד שרק מיעוטו אדום או שצבעו לא ממש אדום, כגון ורוד או בורדו, מותר לדעת כל הפוסקים ללובשו. ישנם כמה פוסקים שמקילים בזמננו (כמו למשל הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה[11] פסק שבימינו אין איסור ללבוש בגדים אדומים, משום שלדעתו רק כאשר נהגו הגויים ללכת עם בגדים אדומים, חל האיסור לנהוג כמנהגם. אבל, מאחר שהיום אין מנהג מובהק של גויים ללכת בבגדים אדומים, ממילא אין בזה איסור) ללבוש בגדים אדומים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לפי טבלת נתונים ספקטרלית מקדם הבליעה של מים באדום הוא בערך 0.003 לס"מ כלומר במרחק מטר תהיה הבליעה 10 בחזקת מינוס 0.3 או כחצי (הדג עדיין יראה אדום למי ששוחה קרוב אליו) . רק עשירית מעצמת האור האדום תעבור 3 מטרים בתוך המים וממרחק 10 מטרים יונחת האור האדום פי 1000. מקדם הבליעה לאור כחול נמוך בערך פי 40 ולכן יראה למרחק רב בהרבה
  2. ^ Anthropology of Color: Interdisciplinary Multilevel Modeling edited by Robert E. MacLaury, Galina V. Paramei, Don Dedrick p 257
  3. ^ B C Regan et al; Fruits, foliage and the evolution of primate colour vision; Philos Trans R Soc Lond B Biol Sci. 2001 March 29; 356(1407): 229–283.
  4. ^ Mark A. Changizi et al; Bare skin, blood and the evolution of primate colour vision ; Biology letters Volume 2, Number 2 / June 22, 2006, Pages 217-221
  5. ^ Ralph B. Hupka et al; The Colors of Anger, Envy, Fear, and Jealousy ; Journal of Cross-Cultural Psychology, Vol. 28, No. 2, 156-171 (1997)
  6. ^ Anthony C. Little et al; Attribution to red suggests special role in dominance signalling; Volume 5, Numbers 1-4/March 2007 161-188, Journal of Evolutionary Psychology
  7. ^ Martin J. Attrill et al; Red shirt colour is associated with long-term team success in English football; Journal of Sports Sciences, Volume 26, Issue 6 April 2008, pages 577 - 582
  8. ^ יורה דעה סימן קע"ח סעיף א
  9. ^ שורש פ"ח
  10. ^ ויקרא יח, ג
  11. ^ ראה דרכי תשובה יורה דעה סימן קע"ח ס"ק ט"ז
אדום (עם)

אֱדוֹם הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן (דרום מערב ירדן של ימינו). חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. על פי ספר בראשית, האדומים הם צאצאי עשיו, נכדו של אברהם אבינו ותאומו של יעקב אבינו.

השפה האדומית היא שפה שמית שנכחדה, נותרו מעט חותמות וכתובות, בהן כתובת אדומית מחרבת עוזה שבנגב, ונוספת מתל ח'ליפה שבאילת.בכתובות בולטים השמות התאופורים על בסיס שם האל "קוס". הדת האדומית הייתה דת אלילית שהתבססה על אלי הפריון, והאל הראשי שלה נקרא בשם קוס. כל השמות התיאופוריים מכוונים לאל זכר.

גבולות אדום המקוריים היו כגבול הרי אדום, כלומר נחל זרד בצפון, הערבה במערב, ואדי חיסמה ומפרץ אילת בדרום ומדבר ערב במזרח. בתקופות מסוימות בהיסטוריה של אדום התפשטה הממלכה אל הערבה ומעבר לה, על חלקים גדולים של הנגב.

אור

אוֹר, או אור בתחום הנראה הוא קרינה אלקטרומגנטית בעלת אורך גל הנראה לעין האדם (380-780 ננומטר). במובן רחב יותר אור הוא קרינה אלקטרומגנטית בטווח שבין התת-אדום לעל-סגול, או כל סוג של קרינה אלקטרומגנטית. התחום בפיזיקה העוסק באור ובתופעות הקשורות נקרא אופטיקה.

המאפיינים העיקריים של אור (ושל כל קרינה אלקטרומגנטית) הם עוצמה, קיטוב ואורך גל או תדירות, הקובעים את הצבע. מהירות האור בריק היא קבועה, וקרובה ל-300 אלף קילומטר בשנייה, ובתווך חומרי המהירות קטנה יותר. האור הוא גל אך באופן קוואנטי האנרגיה שלו מגיעה במנות בדידות, כלומר גלי אור לא מגיעים בכל אנרגיה אלא רק בכפולות של יחידת אנרגיה בסיסית של אור שנקראת פוטון. הפוטון הוא חלקיק ומקיים תכונות דואליות. אור כמו כל גל אלקטרומגנטי, ניתן לביטוי חלקיקי זה, כפוטון, נטול מסת מנוחה ונע בממוצע במסילה גאודזית שהיא הדרך הקצרה ביותר בין שתי נקודות במרחב.

קליטת האור על ידי עין היא תנאי הכרחי לראיה, ולכן אנשים משתמשים בתאורה מלאכותית במקומות בהן עוצמת האור אינה מספיקה. לאור קיימים שימושים רבים בתקשורת ובטכנולוגיה, החל בנרות ועד לתאים פוטואלקטריים.

בשר

בָּשָׂר הוא הכינוי הנפוץ לחלקי הגוף של בעלי חיים שמשמשים למאכל - רקמת שריר, איברים פנימיים וכו' - בעבור בני אדם, טורפים, אוכלי נבלות ואוכלי כול. הבשר עשיר בחלבון, בשומן ובפרט בשומן רווי, מכיל וויטמינים שונים דוגמת B12 ובמינרלים שונים כאבץ. בבשר כמות זעירה של פחמימות המאוחסנות כגליקוגן. יש המתנגדים לצריכת בשר בטיעונים שונים, ובהם טיעונים מוסריים, בריאותיים, אקולוגיים ורוחניים. ציבורים הנמנעים מצריכת בשר הם למשל צמחונים וטבעונים.

גלות (יהדות)

הגלות ביהדות היא היעדרותו של עם ישראל, או חלקים משמעותיים ממנו, מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות למולדתו הנצחית. הגלות במקרא היא עונש החמור ביותר שניתן לעם ישראל בעקבות בגידה באלוהים, לאחר שמוצו כל העונשים האחרים. כמיהתם של יהודים רבים בגולה לעלות לארץ ישראל נשמרה לאורך הדורות, והוגברה על ידי אנטישמיות שהביאה יהודים רבים להגר מארצות לידתם, ברצון או בכפייה.

המילה גּוֹלָה מתייחסת למצב אובייקטיבי של חיי יהודים מחוץ לארץ ישראל, כאשר גָּלוּת מתייחסת למצב הסובייקטיבי של יהודים בגולה.

דגל

דגל הוא פיסת בד המתנופפת על עמוד או תורן, בדרך כלל לסימון, לאיתות, או לזיהוי.

השימוש בדגלים החל בשדות קרב עתיקים לשם תיאום וקישור בין יחידות ובמרוצת הזמן שוכללו לכלי איתות וזיהוי, במיוחד באזורים בהם היה קושי בתקשורת (לדוגמה, הסביבה הימית בה נעשה שימוש בסמפור).

הדגל הלאומי הוא סמל חשוב ביותר והוא עשוי לשמש ליצירת מוקד הזדהות וגאווה בקרב אלה המניפים אותו. שימוש זה בדגלים גדל בעקבות עליית הלאומיות כביטוי לפטריוטיות. הדגלים הלאומיים עשויים לעורר אסוציאציות צבאיות עקב מקורם והשימוש הצבאי הנרחב בהם.

הדגל הלאומי הקדום ביותר שעדיין נמצא בשימוש הוא דגל דנמרק, שקיימות עדויות לשימוש בו עוד במאה ה-13.

משהחלו מדינות לאום להקים ציים ימיים גדולים במאה ה-15 נוצר הצורך לזהות בים, ממרחק ניכר, לאיזו מדינה שייכת הספינה. צורך זה הוביל ליצירת דגלים גדולים יחסית, בצבעים חדים וברורים ובעלי צורה גרפית חדה (במקום סמלי האבירים ופסי-הבד של ימי הביניים).

מחקר דגלים מכונה וקסילולוגיה, מהמילה הלטינית VEXILLUM שמשמעותה דגל או כרזה.

דם

דַם הוא נוזל המכיל פלזמה (55%) (החלק הנוזלי השקוף) ותאים (45%) גופיפים שונים, תאי דם, הורמונים ועוד. במקומות רבים יש התייחסות לדם כאל רקמה, כגון: "רקמת הדם" היות שהדם, כמו כל רקמה, בנוי מתאים בעלי תפקוד זהה. ההבדל העיקרי בין רקמת הדם לרקמות אחרות היא העובדה שתאים אלו אינם מחוברים האחד לשני אלא רק סמוכים לתאים אחרים מאותו סוג במהלך שיוטם בכלי הדם. הדם הוא אחד החומרים החשובים ביותר בגוף.

התחום ברפואה העוסק במערכת תאי הדם, באיברים ורקמות המייצרים אותם וכן במנגנון קרישת הדם נקרא המטולוגיה.

הצלב האדום

הצלב האדום, או תנועת הצלב האדום והסהר האדום הבינלאומי הוא קבוצה של ארגונים העוסקים בסיוע הומניטארי. קבוצת הארגונים של הצלב האדום כוללת את הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, שמטרתו הגנה על חייהם ועל כבוד האדם של קורבנות סכסוך מזוין, את ארגוני הצלב האדום והסהר האדום הלאומיים של המדינות השונות, כולל מגן דוד אדום הישראלי ואת הפדרציה הבינלאומית של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום העוסקת בתיאום וארגון שיתופי פעולה בין הארגונים הלאומיים.

המשרדים הראשיים של ארגוני הצלב האדום נמצאים בז'נבה שבשווייץ. משרדיו בישראל שוכנים בשכונת בית חנינא בירושלים.

ים סוף

ים סוּף, המכונה גם הים האדום (בערבית: أَلْبَحْر الْأَحْمَر; תעתיק מדויק: אַלְבַּחְר אלְאַחְמַר), הוא ים בין-יבשתי המהווה שלוחה של האוקיינוס ההודי. הוא מחובר באופן מלאכותי לים התיכון באמצעות תעלת סואץ, ולחופיו שוכנות המדינות ג'יבוטי, אריתריאה, סודאן, מצרים, ישראל, ירדן, ערב הסעודית ותימן.

ירוק

ירוק הוא צבע המתקבל על ידי אור בתחום אורכי גל מקורב של 520–570 ננומטר (תדירות מקורבת בין 525 ל-575 טרה-הרץ) בספקטרום הנראה לעין.

רגישותם של התאים קולטי האור לאחר הסתגלות לחשיכה (העקומה הסקוטופית) היא מרבית באורך גל של 507 ננומטר, בקירוב, המתאים לצבע כחול-ירוק, בעוד שלאחר הסתגלות לתנאי אור (העקומה הפוטופית), שיא הרגישות הוא באורך גל של כ-555 ננומטר, המתאים לירוק-צהבהב.

צבע ירוק נחשב אחד מצבעי היסוד החיבוריים, יחד עם אדום וכחול. לעומת זאת, בתערובות צבעים חיסוריות מתקבל ירוק על ידי ערבוב של צבענים צהובים וציאנים.

ירוק הוא צבע המאפיין את הטבע, משום שלמרבית הצמחים צבע ירוק, הנובע מתכונות בליעת האור של מולקולות הכלורופיל שבתאי עליהם בעיקר.

כרטיס אדום

בכדורגל, כרטיס אדום הוא כרטיס פלסטי בצבע אדום ששולף שופט במשחק ספורט על מנת לסמן ששחקן כלשהו מורחק מן המגרש.

הכרטיס האדום נשלף כעונש על עבירה חמורה במיוחד, שתי עבירות בינוניות בחומרתן או התנהגות בלתי נאותה (קללות, אלימות וכו'). כאשר השחקן מורחק מן המגרש, לא יכול שחקן אחר למלא את מקומו והקבוצה שממנה הורחק השחקן נאלצת להמשיך לשחק בחוסר של שחקן אחד. הכרטיס האדום מהווה עונש לא רק לשחקן שהורחק אלא גם לקבוצתו, שנאלצת להמשיך את המשחק בכוחות פחותים. להרחקה בכרטיס אדום במסגרת תחרותית נלווים לרוב גם עונשים משמעתיים: הרחקה ממשחק נוסף והעמדה בפני ועדת משמעת שעשויה לפסוק הרחקה ממשחקים נוספים או קנס. השימוש בכרטיסים אדומים וצהובים הונהג בכדורגל החל משנות ה-70 של המאה ה-20.

ניתן להעניק כרטיס אדום לשחקן השותף במשחק.

עם השנים, המונח הפך לביטוי שמשמעותו הוצאת מישהו מזירת האירועים עקב התנהגות קלוקלת או טעות שביצע. כך דווח למשל כי הממשל האמריקאי הוציא כרטיס אדום ליאסר ערפאת.

כתום

כתום הוא צבע שנמצא בין אדום לצהוב בספקטרום האור הנראה, באורכי גל בתחום 620-585 ננומטר.

בשימוש בצבעים נוזליים, ניתן ליצור את הצבע הכתום על ידי ערבוב של אדום וצהוב.

לבן

לבן הוא הצבע הנראה כאשר מביטים על אור המורכב מכל קשת הספקטרום הנראה, באור בהיר וללא בליעה, ואין לו כל גוון. צבע זה מתואר לפעמים כצבע אכרומטי (חסר צבע, כמו הצבע השחור וגווני האפור).

תאורה של אור לבן יכולה להיווצר על ידי ערבוב פרופורציונלי של שלושת צבעי היסוד של האור: אדום, ירוק וכחול.

מגן דוד אדום

מגן דוד אדום, המוכר גם בראשי התיבות מד"א (שמו הרשמי הוא: מגן דוד אדום בישראל), הוא ארגון ההצלה הלאומי של ישראל. הארגון בנוי על-פי הדגם של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום, והוא מספק שירותי עזרה ראשונה, פינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים, שירותי הדם של ישראל, הדרכת עזרה ראשונה ורפואת חירום ופעילות הומניטרית בישראל וברחבי העולם. מנכ"ל הארגון הוא אלי בין ונשיא הארגון הוא תא"ל (מיל') אבי זוהר.

סגול

סגול הוא הצבע שמתקבל בצפייה באור באורכי הגל הקצרים ביותר בתחום הנראה, בערך בין 380 ל-455 ננומטר, עם תדירות בין 660 ל-790 טרה-הרץ (אורכי גל קצרים יותר נקראים על סגול או אולטרה סגול). בצבע זה ניתן לחזות בזמן צפייה בקשת בענן - זהו הצבע בקצה הקשת, מעבר לכחול. כאשר אור לבן עובר נפיצה דרך מנסרה, הסגול הוא הצבע הנראה הרחוק ביותר מכיוון האלומה המקורי.

ערבוב של אור אדום ואור כחול ביחסים שונים נותן אוסף של צבעים בגוון כחול אדמדם או אדום כחלחל, שרבים מהם (אלה שהכחול הוא המרכיב הדומיננטי בהם) נקראים גם הם סגול. מאחר שזהו תחום צבעים נרחב, יש המכנים חלק מגווני הסגול בשמות שונים, כדי לכוון לגוון מדויק יותר. חלק משמות אלו הם ארגמן, חציל, בורדו, מג'נטה, לבנדר, לילך, וכדומה.

במינוח קולורימטרי מבדילים בין הסגול שהוא תערובת של אדום וכחול ובין הסגול שהוא מרכיב צר בספקטרום הנראה. הראשון מכונה סגול לא-ספקטרלי, והשני - סגול ספקטרלי. כמעט כל הצבעים הסגולים בחיי היום-יום הם סגולים לא ספקטרליים.

שמו העברי של הצבע הסגול נגזר, כנראה, משם פרח הסיגלית.

סוג (טקסונומיה)

סוג (בלועזית: גנוס, Genus) הוא רמה של מיון טקסונומי של יצורים חיים.

מעל לרמת הסוג נמצאת רמת המשפחה (ולעיתים תת-משפחה). רמת הסוג מתחלקת למספר מינים.

לעיתים מתחת לרמת הסוג קימת גם קבוצת משנה תת-סוג.

ביצורים חיים רבים ניתנת חשיבות רבה לסוג, כשהמינים עצמם פחות מוכרים. מספר מינים של הפרוטיסט Plasmodium, לדוגמה, גורמים למחלת המלריה; לפיכך מוזכר בדרך כלל באזכורים יום-יומיים ובספרות המדע הפופולרי סוג ה-Plasmodium כגורם למחלת המלריה, מבלי לפרט את המינים השונים. עץ האלה מוכר לרוב האנשים בשמו זה; זהו למעשה סוג הכולל כמה מינים, כגון אלה ארצישראלית ואלת המסטיק. גם הדוב מהווה סוג הכולל כמה מינים (דוב הקוטב, דוב חום ועוד). הסוג דוב משתייך למשפחת הדוביים, הכוללת, לצד הדובים, את הסוג פנדה, למשל. הפנדה, אם כן, היא "קרובת משפחה רחוקה" של הדוב החום ושל דוב הקוטב, כיוון שהיא אינה משתייכת לאותו הסוג אליו משתייכים השניים האחרונים. דוב הפנדה, אגב, הוא דוגמה לסוג הכולל מין בודד; הפנדה המוכרת לנו היא יחידה מסוגה. רבים מכנים בטעות את דביבון הפנדה "דוב פנדה אדום" וסבורים כי מדובר במינים קרובים, אך למעשה דביבון הפנדה אינו שייך כלל למשפחת הדוביים, כי אם למשפחת הראקוניים. דביבון הפנדה הוא גם דוגמה לסוג הכולל מין יחיד. בשנים האחרונות גובר קולם של אלו הסבורים כי מקומו של דביבון הפנדה בכל זאת במשפחת הדוביים, או אולי במשפחה נפרדת משלו. הדבר ממחיש את הדינמיות הרבה של מדע הטקסונומיה.

במקרים אחרים השתרשה אמונה שגויה בנוגע ליצורים הכלולים תחת סוג מסוים. הסוג חתול, למשל, אשר רבים מקשרים עם חתול הבית בלבד, כולל למעשה מינים רבים אחרים, כגון חתול מדבר סיני וחתול חולות. חתול הבית, למרות שמופיע, במספר רב מאוד של זנים, הרי שאינו מהווה אפילו מין בפני עצמו, כי אם תת-מין המשתייך לַמין חתול בר.

בכתיב מדעי מופיע הסוג והמין של יצור מסוים באותיות לטיניות ובכתב מוטה (כל הרמות הנמצאות מעל לסוג אינן נכתבות בכתב מוטה). הסוג מופיע לפני המין ונכתב באות גדולה; המין עצמו נכתב באות קטנה. באזכורים של יצורים בספרות המדעית מסתפקים כמעט תמיד בציון הסוג והמין; המשפחה והרמות שמעליה לעולם אינן מוזכרות, למעט במאמרים העוסקים בטקסונומיה.

להלן מספר דוגמאות: Plasmodium malariae הוא הגורם הנפוץ ביותר למחלת המלריה; Pistacia lentiscus היא אלת המסטיק. לעיתים מופיע גם ציון תת-מין אחרי ציון המין: Felis silvestris catus הוא חתול הבית.

צילום אוויר

צילום אוויר הוא צילום המבוצע באמצעות מצלמה המוצבת על גבי פלטפורמה אווירית (מטוס, מזל"ט, מסוק, רחפן או לוויין). התוצאה של צילום אוויר קרויה "תצלום אוויר", ובראשי תיבות - "תצ"א".

קצין

קצין, בגוף בעל הירארכיה פיקודית, הוא מי שעבר קורס מתאים, ובעקבותיו הוא נושא בדרגה המקנה סמכויות פיקוד (אם כי סמכות פיקוד יכולה להינתן, במידה מצומצמת, גם למי שאינו קצין). המושג "קצין" משמש בהיקף נרחב בצבא, ובגופים נוספים בעלי הירארכיה פיקודית, כמו המשטרה, רשות הכבאות או מגן דוד אדום.

המילה קצין מופיעה בתנ"ך 6 פעמים. האטימולוגיה שלה אינה ברורה, אך כנראה שמקורה במילה "קצה", במובן "המייצג את הפיקוד".

בצבא ארצות הברית, בצבא בריטניה ובצבאות רבים אחרים קיימות עשר דרגות קצונה. בצה"ל קיימות תשע דרגות קצונה.

צבא פרוסיה היה הצבא הראשון שהקפיד על מתקנים נפרדים לקצינים, במטרה לשמור על מערכת יחסים מקצועית בין המפקדים לחיילים, הפרדה שאומצה לאחר מכן בכל צבאות העולם.

שחור

שחור הוא הצבע הכהה ביותר. התחושה הנוצרת במוח בהיעדר כל אור, או כאשר מכיוון מסוים מגיע לעין אור מועט ביותר ביחס לסביבתו. לדוגמה, בתאורה אחידה פחם הוא שחור, וכן אותיות דפוס בספרים.

בשונה מצבעים כגון אדום וכחול, הצבע השחור איננו תואם לתדירות מסוימת של אור נראה, אלא נובע מעוצמת אור חלשה. ככל שפיגמנט סופג יותר אור ולא משקף אותו בחזרה לעין, כך "ייראה יותר שחור". פיגמנט שחור יכול להיות תוצאה של שילוב של כמה פיגמנטים הסופגים בהתאמה את כל הצבעים. אם מערבבים את שלושת צבעי היסוד בפרופורציות מתאימות, אזי בתאורה אחידה התוצאה מחזירה כה מעט אור ביחס לסביבתה עד שהיא נקראת שחורה.

תת-אדום

קרינה תת-אדומה או אינפרה-אדום היא קרינה אלקטרומגנטית שאורך הגל שלה ארוך משל האור הנראה, אך קצר משל קרינת מיקרוגל. מקור השם "אינפרה-אדומה" במילה הלטינית infra, שמשמעותה "מתחת", שכן התדר של הקרינה נמצא מתחת לזו של אור אדום. אורכי הגל הכלולים בתחום מוגדרים בדרך כלל כאלה שבין 750 ננומטר (קצה גבול הראיה האנושית) ועד כ-30,000 ננומטר (30 מיקרון) (גבול תדרי קרינת טרה-הרץ).

כל עצם על פני כדור הארץ, ובפרט גוף האדם ובעלי חיים, פולטים קרינת חום בתחום זה, כיוון שלפי חוק פלאנק, זהו תחום התדרים אותו פולט גוף שחור הנמצא בטמפרטורה של כמה עשרות מעלות צלזיוס. זו הסיבה שמצלמות תת-אדום פועלות היטב גם בלילה, ללא קשר למקור תאורה חיצוני. גם לבעלי חיים מסוימים (כגון נחשים) יש חיישנים המסוגלים "לראות" את הקרינה.

לקרינה תת-אדומה ישנם שימושים רבים בטכנולוגיה, החל ממצלמות הרואות ביום ובלילה, דרך תקשורת בין מכשירים, ועד לחימום.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.