אד

בפיזיקה אד מוגדר כחומר במצב צבירה גז שנמצא בטמפרטורה נמוכה יותר מהנקודה הקריטית שלו. במצב כזה ניתן לעבות את האד לנוזל על ידי העלאת הלחץ עליו, מבלי שיש צורך לקרר אותו.

לדוגמה, הטמפרטורה הקריטית של מים היא 374 מעלות צלזיוס, זאת הטמפרטורה הגבוהה ביותר שבה יכולים להיות מים במצב צבירה נוזלי (בלחץ גבוה מאוד).

לכן מים במצב צבירה גזי שיהיו בתנאי סביבה סטנדרטים יהיו אדי מים שניתן לעבות אותם בדחיסה מבלי להוריד את הטמפרטורה שלהם.

Watervapor cup
התעבות של אדי מים מעל ספל תה. האדים מתעבים מעל הספל כאשר הם מתחילים להתקרר

ראו גם

קישורים חיצוניים

  • אד, באנציקלופדיית המקרא של "גשר"
2002 בספורט

ערך מורחב – 2002

2017 במוזיקה

בערך זה מצוינים אירועים שהתרחשו במהלך שנת 2017 ונוגעים לעולם המוזיקה.

אד בניס

אד בניס (באנגלית: Ed Benes) הוא שם העט של מאייר הקומיקס חוזה אדילבנז בזרה דה מורה (José Edilbenes Bezerra de Moura). בניס הוא אחד ממאיירי העפרון הבולטים של חברת DC קומיקס (החל מ-2002) ובעבר עבד גם במארוול קומיקס. הוא אייר סדרות כגון "איירון מן", "קפטן אמריקה", "ציפורי הטרף", "סופרגירל", "סופרמן", ו"ליגת הצדק".

בניס נולד בשנת 1972 בסיארה, ברזיל, וחי מ-1986 בלימואירו (Limoeiro). הוא החל מתעניין ועוסק בקומיקס משנת 1989, אז הוא העתיק דמויות מחוברות קומיקס השייכות לאחיו. עבודת הקומיקס המקצועית הראשונה שעשה הייתה בשנת 1993, בקומיקס הקרוי "סאמורי" (Samuree), יחד עם ניל אדמס.

אד האריס

אדוארד אלן "אד" האריס (באנגלית: Edward Allen "Ed" Harris; נולד ב-28 בנובמבר 1950) הוא שחקן, תסריטאי, מפיק ובמאי קולנוע אמריקאי, מועמד ל-4 פרסי אוסקר, פרס אמי וזוכה שני פרסי גלובוס הזהב.

אד הומינם

טיעון אַד הוֹמִינֶם (מלטינית, argumentum ad hominem - "טיעון לגופו של אדם"), הוא כשל לוגי שבו משיבים לטיעון או לקביעה באמצעות התייחסות לאדם המציג את הטיעון או את הקביעה, במקום להציג טיעון אחר; או מצב שבו במקום להציג טיעון, מצביעים על היעדר עקביות בין ההשקפה המובעת על ידי האדם לבין שאר דעותיו או אמונותיו.

הכשל בטיעוני אד הומינם טמון בכך שההנחה הראשית וההנחה המשנית (הכלל והמקרה) אינם קשורים זה בזה, ולכן, המסקנה אינה רלוונטית להנחות המוצא. המונח אד הומינם נטבע על ידי ג'ון לוק ב"מסה על שכל האדם" (Essay concerning Human Understanding) משנת 1690.

הכשל קיים במקום שבו משיבים לגופו של טוען במקום לגופו של טיעון, כאשר למציג הטיעון אין כל נגיעה לעניין הנטען. כאשר הטיעון כולל, במפורש או במשתמע, עדות אישית, אמינותו של הטוען נעשית חלק חיוני בטיעון, ואז תשובה לגופו של הטוען עשויה להיות תקפה מבחינה לוגית (גם אם היא בלתי נעימה). קל וחומר כאשר הטוען מציב את עצמו בחזית הטיעון - "הסיפורים על חלקיק שיכול להיות בשני מקומות בו בזמן אינם נראים לי סבירים" - "ומה בכך, הרי גם פיזיקה ניוטונית אינה ידועה לך".

אד הוק

אָד הוֹק (מלטינית: Ad hoc; מילולית: "לצורך כך", "לעניין זה") הוא כינוי להחלטות, לפעילות ולמעשים נקודתיים שנעשו כדי לתת מענה לצורך מסוים ומוגדר (ולא כללי).

וַעדת אד הוק היא ועדת-שעה, ובגמר פעילותה היא מתפזרת. לעיתים מוקמים אד הוק ארגונים ומשלחות, הנדרשים לטפל בסוגיה לאומית או בינלאומית. לעיתים משתמשים בצירוף ככינוי להחלטות שהתקבלו (או מעשים שנעשו) בחופזה, ללא שקילה מעמיקה של הנסיבות – או כפתרונות זמניים ומאולתרים. הצירוף עשוי לתאר את הפועל: "הוועדה הוקמה אד הוק" (כלומר: הוועדה הוקמה לפי צורך השעה או לפי צו השעה).

אד שירן

אדוארד כריסטופר "אד" שירן (באנגלית: Edward Christopher "Ed" Sheeran; נולד ב-17 בפברואר 1991) הוא זמר-יוצר, מלחין ומפיק מוזיקלי אנגלי.

בשנת 2012, זכה שירן בשני פרסי המוזיקה הבריטית בקטגוריות "אמן הסולו הבריטי הטוב ביותר" ו"האמן הבריטי פורץ הדרך". שירו, "The A Team", היה מועמד לפרס "שיר השנה" בטקס הגראמי של שנת 2013 והסינגל "Thinking Out Loud", זיכה אותו בשני פרסי גראמי ב-2016: "שיר השנה" ו"הופעת הפופ הטובה ביותר".

בשנת 2018 זכה בשבעה פרסי בילבורד עבור: המבצע הטוב ביותר, המבצע-גבר הטוב ביותר, המוביל מ-100 המבצעים הלוהטים, המבצע בעל המכירות המובילות לשיר, המבצע בעל השירים המובילים ברדיו, השיר המוביל ברדיו עבור "Shape of You" לשנת 2018.

שירן לא הגיע לטקס בגלל שהותו באירלנד במסע הופעות.

אלבום הבכורה שלו, "+" ("פלוס"), יצא לחנויות בספטמבר 2011 ומאז הגיע בבריטניה למעמד של אלבום פלטינה שבע פעמים. אלבום-האולפן השני שלו, "×" ("כפול"), הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים האמריקאי והבריטי וב-2015, זכה בתואר "אלבום השנה" בטקס פרסי המוזיקה הבריטית.

איש קש (כשל לוגי)

איש קש או דחליל (לשון הפועל, קישוש או דיחלול) היא שיטה רטורית הנוגעת להגחכה של טענה מסוימת, על ידי הצגתה באופן לא מדויק עד כדי שתיראה עבור אחרים כלא אמינה בעליל. מתוקף כך, טיעון איש קש מוצלח, מציג את עמדת היריב כחלשה או מגוחכת ואף בכוחו להסיט דיון למחוזות לא רלוונטיים. במערכות לוגיות מסוימות, ובפרט בלוגיקה פורמלית, שיטה זו אף משקפת כשל לוגי שכן היא פוגעת ברצף הלוגי כביכול של דיון מסוים.

המונח נגזר מ"איש קש", בובה בדמות אדם, לרוב ממולאת בקש, המשמשת בדרך-כלל להפחדת ציפורים, כמטרה במטווח, מטרת הסחה, וכדומה. באופן דומה, "איש קש" הוא גם כינוי בתחומי המשפט והכלכלה למי שמשמש דמות שבחזית, בהסוואה לאדם החשוב יותר הנותר ברקע, למשל ברכישה של חברה.

בעיית הראוי-מצוי

בעיית הראוי-מצוי (באנגלית: is-ought problem) הוא מונח במטא-אתיקה שטבע דייוויד יום, בספרו "מסכת טבע האדם". המונח מתייחס לכשל הלוגי שבעירוב טענות המתבססות על המצוי, עם מסקנות העוסקות בראוי. הווה אומר, לטיעונים המנסים להסיק מטענות הנוגעות למה שמצוי מה שראוי, ולהפך. הצדקה שכזו אינה תקפה מבחינה הלוגית, משום שהמסקנה מכילה יסוד זר להקדמותיו של הטיעון.

ג'וני דפ

ג'ון כריסטופר "ג'וני" דפ השני (באנגלית: John Christopher "Johnny" Depp II; נולד ב-9 ביוני 1963) הוא שחקן קולנוע, מפיק ומוזיקאי אמריקאי. זוכה פרס מפעל חיים בטקס פרסי הקולנוע של MTV, פרס גלובוס הזהב ופרס גילדת שחקני המסך לשחקן הטוב ביותר.

דפ עלה לגדולה בסדרת הטלוויזיה משנות ה-80 "רחוב ג'אמפ 21", והפך לאליל נוער. בהמשך הוא פנה לתפקידים מאתגרים ורבגוניים יותר בקולנוע: הוא גילם את אדוארד ב"המספריים של אדוארד" (1990) ולאחר מכן שיחק בסרטים שוברי קופות כמו "סליפי הולו" (1999), "צ'ארלי בממלכת השוקולד" (2005), "סוויני טוד" (2008), "רנגו" (2011) וסדרת סרטי שודדי הקאריביים (2003-הווה). הוא שיתף פעולה עם חברו, הבמאי טים ברטון, בשמונה סרטים, ביניהם: "צ'ארלי בממלכת השוקולד", "סוויני טוד: הספר השטן מרחוב פליט", "אד ווד", "אליס בארץ הפלאות" וסרט ההמשך "אליס מבעד למראה", "צללים אפלים" ועוד.

דפ זכה לשבחים על גילומם של אנשים כמו אד ווד בסרט "אד ווד", ג'וזף די. פיסטון ב"דוני בראסקו", האנטר ס. תומפסון ב"פחד ותיעוב בלאס וגאס", ג'ורג' יאנג ב"שאיפות", ושודד הבנקים ג'ון דילינג'ר ב"אויבי הציבור". סרטיו של דפ גרפו מעל 3.1 מיליארד דולר בארצות הברית ומעל 7.6 מיליארד בעולם. הוא נרשם ב-2012 בספר השיאים של גינס כשחקן בעל השכר הגבוה ביותר, עם 75 מיליון דולר.

האוונג'רס הסודיים

האוונג'רס הסודיים (באנגלית: Secret Avengers) היא קבוצת מבצעים מיוחדים בדיונית של גיבורי-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. הקבוצה הופיעה לראשונה בחוברת Secret Avengers #1 מיולי 2010, ונוצרה על ידי הכותב אד ברובייקר והמאייר מייק דאודטו ג'וניור. הקבוצה התפלגה במקור מקבוצת האוונג'רס המקורית בתקופת מלחמת האזרחים של מארוול, ופעלה תחת מנהיגותו של קפטן סטיב רוג'רס, קפטן אמריקה לשעבר.

כחלק מההרצה המחודשת "מארוול עכשיו!", הקבוצה פועלת תחת השגחתה של סוכנות הביון S.H.I.E.L.D.

הוכחה בדרך השלילה

הוכחה בדרך השלילה, ידועה גם בשם הוכחה עקיפה או (שיטת ה-) אֵלִימִינַצְיָה (בלטינית: Reductio ad absurdum – רֶדּוּקְצְיוֹ אַדּ אַבְּסוּרְדּוּם - רדוקציה לאבסורד .R.A) היא טכניקת הוכחה, המשמשת במתמטיקה, בלוגיקה ובפילוסופיה, במסגרתה מוכיחים ששלילת ההנחה המבוקשת היא סתירה (אבסורד), ועל כן ההנחה נכונה. הסתירה מוכיחה שנקודת המוצא שלנו הייתה שגויה.

יש לשים לב כי שיטה זו משתמשת בכלל השלישי מן הנמנע בלוגיקה – או שמשהו הוא נכון, או שהוא אינו נכון, ועל כן, אם הנחנו שהטענה אינה נכונה והגענו לסתירה, נובע מכך שהיא בהכרח נכונה. ישנם זרמים במתמטיקה, דוגמת האינטואיציוניזם, שאינם מקבלים כלל זה, ובפרט דוחים את הטענה ששלילה כפולה משמעותה חיוב; על כן, אינם רואים הוכחה בדרך השלילה כהוכחה קבילה.

הוראות ביצוע מוזיקליות

הוראות ביצוע הן הוראות הניתנות למבצע מוזיקה, ומורות לו כיצד לנגן אותה. ההוראות מופיעות בגוף התווים, חלקן בסימנים וחלקן בכתב מקוצר. הוראות הביצוע מתייחסות להיבטים שונים במוזיקה - משך צליל, מהירות, דינמיקה, אופן השמעת הצליל ביחס לצלילים אחרים, שיטות ביצוע שונות בכלים שונים וכו'. לעיתים נותן המלחין או העורך הנחיות מדויקות למשתנים אלה במוזיקה, במקרים אחרים הוא עשוי להורות על נגינה חופשית, תוך פרשנות אישית של המבצע בקטעים מסוימים. בטהובן ציין ביצירותיו מהירות מטרונום מדויקת, גם כשהקצב השתנה מדי תיבות אחדות. מלחינים אחרים, כמו שופן, למשל, הורו לעיתים בפירוש על "רובאטו" או "אד ליביטום" בביצוע יצירותיהם. אצל באך אין ציוני קצב ודינמיקה והמבצע בן ימינו בפסנתר המודרני צריך לקבוע אותם בעצמו על פי היכרותו עם החומר והתקופה. חלק מן ההוראות, כמו צלילי קישוט, האטה, האצה, שהייה וכו', נתונים במידה רבה לפרשנות המבצע או המנצח, ביצירה לתזמורת. אחרות, כמו פיציקטו, הן סופיות, מוחלטות ומחייבות. להלן חלק מן ההוראות השכיחות לביצוע מוזיקה קלאסית:

אד ליביטום (ad libitum) אופי נגינת הקטע ייקבע על פי הבנתו של הנגן.

אצ'אקטורה (Acciaccatura)(Flam): (מונח עברי: קישוט) תו קישוטי שנדחס לפני התו שאחריו ואינו נחשב בספירת המקצב. הקו התומך שלו תמיד פונה מעלה, הוא נכתב בקטן ומסומן כתו שמינית עם קו חוצה ממעל:

דטשה: (détaché) הפרדת התו מהבא אחריו. מסומן: כפס מעל\מתחת לתו.

טנוטו (Tenuto): "החזקת" התו. נתינת חשיבות לתו בשלמותו.

טרילר (Triller): מעבר מהיר, הלוך וחזור, בין התו הכתוב לבין התו שמעליו או שמתחתיו (הדבר נתון לשיפוטו ולטעמו של הנגן). הוא מסומן מעל התו כ-tr.

טרמולו (Tremolo): (מונח עברי: רעדוד) חזרה מהירה ונמרצת על אותו התו לכל משכו, או חזרה מהירה על שניים או שלושה תווים סמוכים. הוא מסומן בקו התו בקו עבה או במספר החזרות על הצליל בפרק זמן מסוים.

לגאטו (Legato): מילה באיטלקית שפירושה "קשור", "מחובר". במוזיקה, מופיע הלגאטו בצורת קשת המחברת מספר צלילים שונים. צלילים המחוברים על ידי לגאטו צריכים להיות מופקים כך שלא תהיה כל הפסקה בין הצלילים, כלומר שיהיו "מחוברים" (בניגוד לסטקטו) בנגינה על כלי מיתר, משמעות הלגאטו היא לא לפרוט את הצלילים המחוברים בקשת. מסומן כקשת המחברת בין כמה תווים:כאשר הקשת מחברת שני תווים (או יותר) זהים, אין מנגנים את התו השני אלא ממשיכים לנגן את התו הקודם יחד עם משך התו שחובר אליו בקשת.

מורדנט (Mordent): תנועה חדה ומהירה בין התו הכתוב לבין התו שמעליו (במורדנט עליון) או מתחתיו (במורדנט תחתון; מסומן במורדנט חצוי קו). אופייני לתקופת הבארוק.

סטקטו (Staccato): נגינת התו באופן קצר וקופצני. מסומן כנקודה מעל או מתחת לתו:

פדאל (Pedal) (מונח עברי: דוושה) בפסנתר, לחיצה על הדוושה הימנית ברגל כדי להחזיק את הצלילים גם לאחר הרמת האצבעות מעל הקלידים. מסומנת בתווים כ-".ped" או באות "P" מסוגננת. כדי לסמן את עזיבת הפדאל, נכתבת כוכבית.

פורטטו (Portato): נגינת התווים בצורה לא מחוברת ומודגשת. מסומן בדרך כלל על ידי קו אופקי מתחת/מעל הצליל ו/או כאשר לא מופיעות קשתות בין התווים' זהה ל-portamento

פיציקאטו (Pizzicato) (מונח עברי: צביט) בכלי מיתר, הפקת צליל באמצעות צביטת המיתר באצבעות במקום משיכה בקשת. מסומן בתווים כ-pizz.

רובאטו (Rubato): הארכת תו אחד על חשבון התו הבא אחריו, לצורך יצירת חופש ביטוי מוזיקלי ולצורך הגברת המתח המוזיקלי

מפעם (Tempo) מורה על מהירות הנגינה.

אצ'לרנדו (Accelerando): האצה הדרגתית של הקצב.

ריטנוטו או ריטרדאנדו (Ritardando/Ritenuto): האטה הדרגתית בקצב. ביצירות תזמורתיות המנצח מראה את הריטנוטו בידיו ואף קובע עד כמה מפעם המוזיקה יאט. מסומן גם באותיות: .Rit.

פרמטה (Fermata או corona): הארכת תו מסוים (לזמן לא מוגדר, כאוות נפשו של הנגן או המנצח). מסומנת ב- .

משקל (Time Signature) מורה על מספר הפעמות בתיבה.

משקל : משקל שבו בכל תיבה שתי פעימות רבעים.

משקל : משקל שבו בכל תיבה שלוש פעימות רבעים. משמש בואלסים ושאקונים בין היתר.

משקל נפוץ (common time): משקל של , בכל תיבה ארבע פעימות רבעים. נקרא משקל נפוץ מפאת השימוש הרב שנעשה בו. מסומן ב-

משקל אלה ברווה (cut time): משקל של , בכל תיבה שתי פעימות חצאים; הפעמה נספרת על החצי, וכך מנוגן מהר יותר. מסומן ב-

משקל : משקל זוגי אשר בנוי משתי קבוצות של שלוש שמיניות.

מקצבים

קצב פרופורציית 1:3: מנוגן פי 3 מהר יותר ממה שכתוב, תוך שמירה על משקלה של כל תיבה. מסומן כ:

קצב טריולה: (tuplet) (בעברית: שלישונית), בו יש שלוש פעימות רבע בכל תיבה, וכל פעימה נספרת כטריולה, שלישיית תווים. לדוגמה, שלוש שמיניות טריולה יספרו כרבע. שלוש שש-עשריות טריולה יספרו כשמינית. מסומן כ: מעל תווי הטריולה.

דינמיקה: הוראות הנוגעות לחוזקו של הצליל ולאופי הנגינה.

פיאניסימו (Pianissimo): מורה לנגן בשקט מרבי. מסומן כ-.

פיאנו (Piano): חזק מעט יותר מפיאניסימו, מורה לנגן בשקט. מסומן כ-.

מצו-פיאנו (Mezzo Piano): חזק יותר מפיאנו, מורה לנגן בצורה בינונית שקטה. מסומן כ-.

מצו-פורטה (Mezzo Forte): חזק יותר ממצו-פיאנו, מורה לנגן בצורה בינונית חזקה. מסומן כ-.

פורטה (Forte): חזק יותר ממצו-פורטה, מורה לנגן בצורה חזקה. מסומן כ-.

פורטיסימו (Fortissimo): חזק יותר מפורטה, מורה לנגן בצורה חזקה ביותר. מסומן כ-.

קרשנדו (Crescendo): הגברת הדרגתית של עוצמת הנגינה. מסומן במזלג נפתח משמאל לימין היפוכו של מזלג הדימינואנדו, הנסגר משמאל לימין. דרך נוספת לסמן קרשנדו היא על ידי כתיבת cresc. כאשר כותבים .cresc, ההוראה היא לכיוון הדינמי הכללי של המשפט המוזיקלי כולו. לעומת זאת, התייחסות ה"מזלג" היא לקטעים ספציפיים קצרים: אורך ה"מזלג" כאורך הקטע המוזיקלי תחתיו הוא מסומן ואליו בלבד הוא מתייחס.דימינואנדו (Diminuendo) או דקרשנדו (Decrescendo): החלשה הדרגתית של עוצמת הנגינה. מסומן גם באותיות: .dim או .decresc.

ספורצנדו (Sforzando): נגינת התו בהדגשה ובעוצמה רבה, באופן פתאומי. מסומן כ-.בנוסף יש מספר הוראות חוזק פחות נפוצות אך בשימוש:פיאנו פיאניסימו (Piano Pianissimo) או פיאניסיסימו (Pianississimo): חלש עוד יותר מהפיאניסימו. מסומן כ-.

פורטה פורטיסימו (Forte Fortissino) או פורטסיסימו (Fortessissimo): חזק יותר מפורטיסימו. מסומן כ-.

פורטה פיאנו (Forte Piano): לנגן את התו המסומן בעוצמה, ולעבור מייד לנגינה שקטה. מסומן כ-.

כשל לוגי

כשל לוגי הוא שגיאה שמקורה במהלך טיעון לוגי, שאינה תלויה בנכונותן של ההנחות עליהן הוא מבוסס. כאשר קיים כשל בטיעון, הוא נחשב לא-תקף. קיום כשל לוגי בטיעון אין משמעותו בהכרח שהנחות הטיעון או מסקנותיו שגויות; ייתכן שגם ההנחות וגם המסקנות נכונות, אך הטיעון אינו תקף משום שהמסקנה שלו אינה נובעת מהנחות היסוד שלו בהתבסס על הכלי הלוגי בו משתמשים.

טיעון יכול להיות בעל כשל לוגי אף אם הטיעון אינו לוגי טהור. לדוגמה, טיעון שאינו מיישם נכונה את עקרונות הסבירות או הסיבתיות יכול להיות טיעון שהוא שגגה לוגית או כולל כשל לוגי.

זיהוי כשלים לוגיים עשוי להיות קשה לעיתים, משום שאנשים העושים שימוש בטיעון הכולל כשל לוגי משתמשים לעיתים קרובות בתחבולות שונות, חלקן מודעות וחלקן מובנות בכשל עצמו, כדי להסתיר את הכשל. התחבולות הנפוצות ביותר הן שימוש ברטוריקה, פנייה אל הרגש או אל חולשות פסיכולוגיות או חשיבתיות.

נהוג לחלק את הכשלים הלוגיים ל 2 סוגים:

כשל פורמלי - כשל בצורת ההגשה של טיעון מסוים, שמשתמש בצורת הגשה שאיננה תקפה, כדוגמת אישור הסוגר.

כשל לא פורמלי - כשל בתוכן של טיעון מסוים, שקיים עקב ביסוס פסול שלו, כדוגמת אד הומינם.

כשל נטורליסטי

'כשל נטורליסטי' הוא מונח שנטבע על ידי הפילוסוף ג.א. מור בספרו "פרינקיפיה אתיקה" (עקרונות האתיקה) משנת 1903. המונח מתייחס לכשל הטמון בהגדרת המונח "טוב" באמצעות התכונות שלו. לעיתים קרובות מבולבל המושג "כשל נטורליסטי" עם מושג דומה - "בעיית הראוי-מצוי".

מדרון חלקלק

מדרון חלקלק הוא מטאפורה, לפיה על אף שצעד מסוים יכול להיות ראוי מצד עצמו, הוא עלול להביא לשורה של השלכות שבסופן תהיה השלכה שלילית.

רעיון המדרון החלקלק דומה לרעיון תאוריית הדומינו (או "הקש ששבר את גב הגמל", או "שיטת הסלאמי"), אך משמש לעיתים קרובות דווקא בדיון בדילמות בנושאים הקשורים לאתיקה וזכויות.

בתחום הרטוריקה "כשל המדרון החלקלק" הוא כשל לוגי, שמבקש להפריך טענה על ידי הצגת סדרה של אירועים שכביכול מתחייבים נסיבתית מהטענה, אף שאין ביניהם קשר נסיבתי.

נובה (סם אלכסנדר)

סם אלכסנדר (באנגלית: Sam Alexander) הוא דמות בדיונית של גיבור-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. דמותו הופיעה לראשונה בחוברת Marvel Point One #1 מינואר 2012 ונוצרה על ידי הכותב ג'ף לוב והמאייר אד מקגינס לזכר בנו של ג'ף, סם לוב, שנפטר בגיל 17 מגידול בעצמות. הדמות היא השנייה בתורה לשאת בנטל גיבור-העל "נובה", אחרי ריצ'רד ריידר.

דמותו של סם אלכסנדר מופיעה כנובה באולטימייט ספיידרמן: סדרת האנימציה כאחת מהדמויות הראשיות.

קואליציה

קוֹאָלִיצְיָה (בעברית: יַחְדָּה) היא מעין ברית בין ישויות שונות, המשתפות פעולה לקידום עניין משותף.

קואליציה, על פי רוב, מוקמת אד הוק ליצירת חזית בנושא ספציפי וממוקד, ובכך היא נבדלת מ"ברית" במובנה המלא או "איחוד", מונחים המבטאים קשר יציב וקבוע יותר. קואליציה עשויה להתקיים בין מדינות, למשל לצורך מלחמה באויב משותף, כגון הקואליציה שהקימה ארצות הברית עם מדינות נוספות למלחמה נגד עיראק במלחמת המפרץ הראשונה והשנייה.

תוכנית אירוח

תוכנית אירוח (באנגלית אמריקאית/אוסטרלית: Talk Show, באנגלית בריטית: Chat Show) היא תוכנית טלוויזיה או תוכנית רדיו, שבה מתארח אדם אחר (או קבוצה של אנשים) על מנת לדון בנושאים שונים, אותם מעלה המנחה של תוכנית האירוח.

לעיתים, בתוכנית יתקיים פאנל של אורחים, המורכב בדרך כלל מקבוצה של אנשים, המלומדים או המנוסים בנושא שבו דנה התוכנית. בפעמים אחרות, יהיה זה אורח יחיד אשר ידון על תחום עבודתו או תחום ההתמחות שלו עם המנחה.

בתוכניות אירוח אשר משודרות בשידור חי עשויים להיות אורחים או מרואיינים שאינם נמצאים פיזית באולפן הטלוויזיה או בתחנת הרדיו, אלא בביתם, במכוניתם או בכל מקום אחר, אשר ינהלו שיחה עם המנחה באמצעות הטלפון. לעיתים, מוצגת שיחה עם אורח כשיחת טלפון, בעוד האורח עצמו נמצא מאחורי הקלעים.

טכניקה נפוצה בתוכניות אירוח, היא צילומן מול קהל חי, על פי רוב כדי להוסיף מחיאות כפיים או צחוק לפסקול התוכנית, בדומה להוספת צחוק מוקלט בקומדיות מצבים.

בין מנחי תוכניות האירוח האמריקאיים המפורסמים ביותר ניתן למנות את: קונאן או'בריין, אלן דג'נרס, אופרה וינפרי, דייוויד לטרמן, ריקי לייק, ג'יי לנו, אד סאליבן, ג'ון סטיוארט, ג'רי ספרינגר, הווארד סטרן, ג'ימי קימל, לארי קינג, ג'וני קרסון.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.