אגף המודיעין

אגף המודיעיןראשי תיבות: אמ"ן) של צה"ל הוא חלק מקהילת המודיעין הישראלית האחראי על איסוף וניתוח מודיעין צבאי. אגף המודיעין פועל בתיאום ובמשולב עם שירותי המודיעין האחרים על פי הגדרת ייעודם. אגף המודיעין נושא באחריות למתן התרעה מפני מלחמה ומפני פעולות איבה וטרור, להערכת המודיעין הלאומית במישור הצבאי והמדיני, למתן מודיעין צבאי שוטף ולהפצתו, לביטחון המידע, ולמודיעין המסכל בצה"ל.

אגף המודיעין מנחה מקצועית את כל גופי המודיעין בצה"ל:

אגף המודיעין פועל בתיאום עם המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ("המוסד"), שירות הביטחון הכללי (שב"כ), ואגף המודיעין במשטרת ישראל.

בראש אגף המודיעין עומד קצין בדרגת אלוף. ראש אגף המודיעין הנוכחי הוא האלוף תמיר היימן.

לאחר מלחמת יום הכיפורים הוחלט על הפרדה בין אגף המודיעין לחיל המודיעין, אשר בראשו יעמוד קצין מודיעין ראשי, שיהיה כפוף לראש אמ"ן ויבוא במקום תפקיד "עוזר ראש אמ"ן לחמ"ן". המטרה הייתה לאפשר לראש אמ"ן להתמסר לנושאי המחקר, הערכת המודיעין וההתרעה, ולהסיר ממנו את הצורך לדאוג לטיפול היום-יומי בענייני הלוגיסטיקה והארגון הקשורים לניהול זרוע המודיעין בצבא.

אגף המודיעין
AmanLogo
סמל האגף
"לך דומייה - תהילה"
פרטים
כינוי אמ"ן
מדינה ישראל  ישראל
שיוך Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל
סוג אגף / יחידת מטה
זרוע מודיעין צבאי
בסיס האם הקריה
אירועים ותאריכים
מלחמות כל מלחמות ישראל
פיקוד
יחידת אם המטה הכללי
דרגת המפקד אלוף  אלוף
מפקד נוכחי תמיר היימן
מפקדים מפורט בהמשך הערך

מבנה ארגוני

מבנה אגף המודיעין הנוכחי מתבסס על מטה המורכב מחטיבות (בדומה ללהקים שבמטה זרוע האוויר והחלל והמספנים שבמטה זרוע הים), ויחידות עצמאיות אחרות. המבנה ההיררכי של החטיבות, כנהוג ביחידות מטה בצה"ל, מורכב ממחלקות, ענפים ומדורים.

מפקד אגף המודיעין הוא ראש האגף, קצין בדרגת אלוף. תחתיו נמצא מטה אגף המודיעין, הגוף העוסק בניהול השוטף של האגף ותהליכי בניין הכוח בו. בראשות מטה האגף עומד קצין בדרגת תת-אלוף, ולמטה האגף כפופות שתי חטיבות, אשר גם עליהן מפקד קצין בדרגת תת-אלוף - חטיבת המחקר וחטיבת ההפעלה המבצעית. החטיבות מהוות את הגופים המרכזיים לניתוח תוצרי המודיעין, אשר נאספו על ידי יחידות האיסוף: יחידה 8200 האמונה על השגת מודיעין אותות, יחידה 9900 האמונה על השגת מודיעין חזותי ויחידה 504 האמונה על השגת מודיעין אנושי. האחריות על גיבוש תמונת המודיעין בחלקי הצבא השונים נתונה גם על היחידות הזרועיות והיחידות הפיקודיות. את מרבית המערכים של אגף מודיעין מתפעל החיל היחיד אשר כפוף לאגף: חיל המודיעין. בראשות חיל המודיעין עומד קצין בדרגת תת-אלוף.

יחידות אגף המודיעין
תג שם תפקיד
חטיבת ההפעלה המבצעית אחראית על ריכוז פעילותם של מערכי המודיעין השונים באגף והגברת התיאום ביניהם, וכן על העיסוק בחיזוק התקשורת בין דרגי המודיעין הבכירים והאסטרטגיים לבין קציני המודיעין בשטח
חטיבת המחקר (חט"מ) אחראית על כלל המחקר המודיעיני באגף המודיעין. לצד ניתוח מודיעין צבאי היא עוסקת גם במחקר מדיני, כלכלי, טכנולוגי, חברתי ופוליטי. מחלקת הבקרה היא מחלקה בחטיבה, אשר תפקידה לספק ביקורת מקצועית להערכות המודיעין של החטיבה, לנסות לערער עליהן ולהציע הערכות נוגדות
יחידות האיסוף
עוצבת מודיעין אותות (יחידה 8200) יחידה לאיסוף מודיעין אותות (סיגינט) ופענוח צפנים, המהווה את היחידה הגדולה ביותר באגף מודיעין. היחידה משתמשת בטכנולוגיות מתקדמות על מנת ליירט אותות אלקטרוניים של האויב ושל גורמים זרים ולהפיק מידע מודיעיני מתוכם.
עוצבת מודיעין חזותי (יחידה 9900) יחידה לאיסוף מודיעין חזותי (ויזינט). היחידה מתבססת על פענוח וניתוח מודיעיני של תצלומי לווין, תצלומי אוויר, תצפיות שטח וכדומה.
עוצבת המודיעין האנושי (יחידה 504) יחידה לאיסוף מודיעין אנושי (יומינט). היחידה אחראית על הפעלת סוכנים סמויים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, ומתבססת לצד שימוש בריגול גם שימוש בחקירות לשם השגת מידע חיוני.
היחידות הזרועיות
להק המודיעין (למד"ן) (תחת פיקוד חיל האוויר) הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין בזירה האווירית שבה פועל חיל האוויר הישראלי והעברתה לגורמי הפיקוד והתכנון במפקדת חיל האוויר וליחידות הלוחמות של החיל. במקביל אחראי הלהק על שילוב המרכיב האווירי בתמונת המודיעין הכוללת שמגבש אגף המודיעין.
מספן המודיעין (מד"ן) (תחת פיקוד חיל הים) הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין בזירה הימית שבה פועל חיל הים הישראלי והעברתה לגורמי הפיקוד והתכנון במפקדת חיל הים וליחידות הלוחמות של החיל. במקביל אחראי המספן על שילוב המרכיב הימי בתמונת המודיעין הכוללת שמגבש אגף המודיעין.
היחידות הפיקודיות
HamanZafon.svg
יחידת המודיעין פיקוד הצפון הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין בצפון המדינה ובגבולותיה של ישראל עם לבנון וסוריה, והעברתה לגורמי פיקוד הצפון.
HamanMerkaz.svg
יחידת המודיעין פיקוד המרכז הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין במרכז המדינה ושטחי הבקעה ויהודה ושומרון, והעברתה לגורמי פיקוד המרכז.
HamanDarom.svg
יחידת המודיעין פיקוד הדרום הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין בדרום המדינה ובגבולותיה של ישראל עם רצועת עזה וחצי האי סיני, והעברתה לגורמי פיקוד הדרום.
Modiin pakar.png
יחידת המודיעין פיקוד העורף הגוף האחראי על גיבוש תמונת המודיעין עבור צרכיו של פיקוד העורף ובכלל זה ניתוח האיומים הנשקפים מצד גורמי אויב על האוכלוסייה האזרחית בישראל.
גופים מיוחדים
מערך המבצעים המיוחדים (מ"מ) המערך כולל מספר יחידות ביניהן: יחידות מבצעיות ביניהן והמפורסמת שבהן היא סיירת מטכ"ל, שייעודה איסוף מודיעין והתפרסמה בזכות מבצעי חיסול, חטיפה וחילוץ במסגרת אירועי טרור ופיגועי מקח. היחידה הטכנולוגית, העוסקת במתן פתרונות טכנולוגיים לצרכים המבצעיים של היחידות המבצעיות. יחידת המודיעין, העוסקת בהכנת המודיעין הנדרש למבצעיהן של היחידות.
המרכז למבצעי תודעה (מל"ת) יחידה האחראית ללוחמה פסיכולוגית כנגד האויב. בין השאר היחידה עוסקת בחלוקת כרוזים לאוכלוסייה האזרחית בשטח האויב, השתלטות ושיבוש שידורי הטלוויזיה בשטחים אלו, הקמת אתרי אינטרנט פיקטיביים, יצירת דיסאינפורמציה וכו'.
Mahbam.gif
מחלקת ביטחון מידע (מחב"ם) גוף שמטרתו להבטיח מניעת דליפה של מידע צבאי מסווג לגורמים לא מוסמכים. המערך מנחה את כלל גופי ביטחון המידע בצה"ל. לצד פעולות אכיפה והסברה בתחום אבטחת המידע, המחלקה עוסקת גם בביצוע תחקירים ביטחוניים.
Cenzuralogo.png
הצנזורה הצבאית גוף שמטרתו ביצוע צנזורה מוקדמת בנושאים הנוגעים לביטחון המדינה שלום הציבור או הסדר הציבורי. הצנזורה הצבאית בודקת שידורי טלוויזיה ורדיו, עיתונים וספרים, מוחקת בעצמה קטעים או מורה למחברים להשמיטם.
מחלקת קשרי חוץ
חילות
Modiin.jpg
חיל המודיעין אחראי על העניינים הארגוניים ובניין הכוח באגף המודיעין – החל מאיתור מיועדים לשירות ביטחון ועד לקיום ההכשרות השונות.

היסטוריה

מחלקת המודיעין

במרץ 1949 הוחלט על הפרדה בין שירותי המודיעין הצבאי לאזרחי. הוקמה מחלקת המודיעין (ממ"ן) במקום שירות המודיעין. האחריות על ביטחון הפנים הועברה לארגון שירות הביטחון הכללי שזה עתה הוקם. בראש המחלקה הועמד חיים הרצוג והיא הורכבה ממספר שירותי משנה:

  • ש"מ 1 – מודיעין קרבי ומחקר, בפיקוד בנימין גיבלי
  • ש"מ 2 - מערך האזנה, בפיקוד מרדכי אלמוג
  • ש"מ 3 - ביטחון שדה וריגול נגדי, בפיקוד אברהם קדרון
  • ש"מ 4 - צנזורה צבאית ודוברות בפיקוד גרשון דרור
  • ש"מ 5 - מרכז החקירות וענף ביטחון פנימי לחקירת שוהים בארצות ערב, בפיקוד אריה פינס
  • ש"מ 6 - מחקר מודיעין שטח ותשתיות אסטרטגיות, הכנת עזרי שטח, מפות וצילומים, בפיקוד עמנואל ילן
  • ש"מ 7 - מודיעין מקורות גלויים, ספריית מודיעין, מודיעין טכנולוגי, מחקר צבאות לא-ערביים, בפיקוד פנחס פיק
  • ש"מ 8 - מעבדת המודיעין המרכזית, בית הדפוס, פיתוח טכנולוגי, בפיקוד חיים יערי
  • ש"מ 9 - קישור לנספחים צבאיים, בפיקוד מאיר דה-שליט
  • ש"מ 10 - יחידה לאיסוף מודיעין גלוי בעיתונות ובניית כרטסת אישים, בפיקוד שמואל טולידאנו
  • ש"מ 18 - המחלקה לפעולות מיוחדות (המחלקה הערבית/מסתערבים/יחידת השחר), הפעלת קת"מים/סוכנים, בפיקוד שמריה גוטמן

הקמת האגף

אגף המודיעין הוקם ב-28 בדצמבר 1953 כאגף במטה הכללי של צה"ל. לפני הקמת האגף פעלה מחלקת המודיעין (ממ"ן), שהייתה כפופה לאג"ם. ראש מחלקת המודיעין הראשון בצה"ל היה איסר בארי וראש אמ"ן הראשון כאגף במטכ"ל היה בנימין גיבלי.

עסקת הנשק בין מצרים לגוש המזרחי

ב-1955 אמ"ן לא נתן כל התרעה על התגבשותה של עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית, עסקה שגולם בה איום בסיסי על ביטחון ישראל.

כוננות "רותם"

ב-18 בפברואר 1960, בעקבות מידע כוזב שהעבירה רוסיה למצרים על כוונת ישראל לתקוף את סוריה, החלו כוחות צבא מצריים גדולים לחצות את תעלת סואץ. בתוך שישה ימים הצליח הצבא המצרי לרכז יותר מ-500 טנקים בגבול הנגב ללא כל התרעה מודיעינית.

רק לאחר שהגיעה התרעה מודיעינית מארצות הברית, גילה צה"ל שמול 500 הטנקים המצריים ניצבים רק 30 טנקים ישראלים, והחל להעביר לדרום כוחות גדולים של מילואים וצבא סדיר, במסגרת כוננות רותם. רק בתחילת מרץ הוציאו המצרים את כוחותיהם מסיני.

ניסוי הטילים הבליסטיים של מצרים

ב-21 ביולי 1962 ביצעה מצרים שיגור פומבי של ארבעה טילים בליסטיים בלי שאמ"ן נתן כל התרעה על היווצרות איום בליסטי על ישראל.

מלחמת ששת הימים

בשנים שלפני מלחמת ששת הימים העריכה מחלקת אמ"ן-מחקר, חד-משמעית, כי גמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים, לא ייזום משבר כל עוד צבא מצרים מעורב במלחמת האזרחים בצפון תימן ובפברואר הוא הבהיר שמלחמה לא צפויה לפני 1970. ראש מחלקת אמ"ן-מחקר דבק בהערכה זו גם חודשים ספורים לפני פרוץ המשבר בהעריכו כי המצרים לא יוכלו להסתכן במלחמה בחמש השנים הקרובות.

ביום ה־6 ביוני 1967, השני למלחמת ששת הימים רשם אמ"ן את אחד מהישגיו המשמעותיים במלחמה כאשר יחידת מודיעין האותות שלו, יחידה 515 קלטה את שיחת נאצר-חוסיין. בשיחה זו, נשיא מצרים הוליך שולל את מלך ירדן וטען כי חיל האוויר המצרי הולם מהבוקר בשדות התעופה של ישראל, אף על־פי שידע כי חיל האוויר שלו חוסל לחלוטין יום קודם במסגרת מבצע מוקד. נאצר עשה זאת כדי לגרום לחוסיין להעמיק את מעורבותו במלחמה ואולי להקל על מצרים. בשעה זו העולם, כולל תושבי ישראל, עדיין לא ידעו את גודל ההצלחה הכוללת ביבשה ובאוויר בשל דרישתו של שר הביטחון משה דיין לקיים ערפל קרב כבד. השיחה שנקלטה הושמעה בגלי צה"ל על פי החלטת שר הביטחון משה דיין מתוך חשש שמצרים מנסה באמצעות השקר לגרור את ברית המועצות למלחמה, כפי שהתחייבה בהסכם ההגנה, במקרה שארצות הברית תתערב לצד ישראל. כמו כן, הייתה כוונה לסכסך בין נאצר לחוסיין לאחר שיפורסם כיצד הם מרמים זה את זה.

מלחמת ההתשה

בסוף 1968, החליט הרמטכ"ל חיים בר-לב, על בסיס הערכותיו של אמ"ן, להכין את צה"ל למלחמה באביב ומלחמת ההתשה אכן פרצה כמה ימים לאחר המועד שבו נשלמו ההכנות לקראתה. אבל במהלכה אמ"ן כשל כישלון חרוץ במתן התרעה על כך שברית המועצות עלולה לשגר כוחות צבא שיסייעו למצרים, ובכך תרם להיווצרות העימות המסוכן בין צה"ל לכוחות סובייטיים.

מלחמת יום הכיפורים

Aman Yom Kippur 1973 Analyses Summery
סיכום מסמך ההערכה שהוציאה אמ"ן/מחקר ב-5 באוקטובר 1973, יום לפני פריצת מלחמת יום הכיפורים

חטיבת המחקר העריכה לפני מלחמת יום הכיפורים, באוקטובר 1973, כי הסבירות לפריצתה של מלחמה היא נמוכה והמשיכה לדבוק ב"קונספציה" גם כאשר הצטברו לפחות 11 התרעות אסטרטגיות קונקרטיות, ולפיהן מטרת ההכנות הצבאיות של הסורים והמצרים סמוך לגבולה של מדינת ישראל היא יציאה למלחמה, ולא למטרות מגננה (כפי שהעריכה לגבי סוריה) או לשם עריכת תרגיל (כפי שהעריכה לגבי מצרים).

חרף ההתרעות הרבות שהצטברו נותרה "דעת מחקר", אותה ייצגו בעיקר סא"ל יונה בנדמן, רע"ן מצרים, תא"ל אריה שלו, רמ"ח מחקר והאלוף אלי זעירא, ראש אמ"ן, לפיה "הסבירות שהמצרים מתכוונים לחדש את הלחימה היא נמוכה".

כישלונו של אמ"ן לספק התרעה אסטרטגית איכותית על המלחמה העומדת לפרוץ הוא אירוע יוצא דופן אפילו בהיסטוריה הארוכה של כישלונות מודיעיניים במאה ה-20. כישלון זה בולט במיוחד על רקע הפער הנרחב בין הכמות הרבה של מידע התרעתי, שעמדה לרשות אגף המודיעין ערב המלחמה, לבין איכותה הנמוכה של ההתרעה שהוא סיפק בסופו של דבר.

ועדת אגרנט, שהוקמה אחרי שוך הקרבות, ביקרה בצורה קשה ביותר את פעילות אגף המודיעין בתקופה שלפני המלחמה, ובעקבות המלצותיה הודחו מתפקידם שורה של קצינים בכירים באגף המודיעין ובחטיבת המחקר, ובראשם אלי זעירא ואריה שלו.

הסכם השלום עם מצרים

ב-9 בנובמבר 1977 הודיע אנואר סאדאת בנאום ארוך בפני חברי מועצת העם המצרי על נכונותו להגיע לכנסת בירושלים כדי לדון על שלום עם ישראל.

ראש הממשלה מנחם בגין, המוסד הכפוף לו ושר החוץ משה דיין ניהלו מגעים חשאיים עם מצרים.

חרף העובדה שמדובר במהלך בעל השלכות אסטרטגיות הנמצא תחת אחריותה הישירה של חטיבת המחקר, בחר ראש הממשלה מנחם בגין שלא לשתף את אמ"ן במהלכים החשאיים ולא התייעץ עם חטיבת המחקר בנושא.

הסתרת המידע תרמה להתרעה של חטיבת המחקר שהעריכה כי ביקור הנשיא סאדאת בישראל יסודו במזימה מצרית נוספת. הערכה זאת הובילה את הרמטכ"ל, מוטה גור, להזהיר את ראש הממשלה, מנחם בגין מפני כוונותיו התוקפניות של סאדאת יומיים לפני הגעתו. בעקבות אזהרתו המוטעית ספג הרמטכ"ל מוטה גור נזיפה רועמת ופומבית מפיו של שר הביטחון, עזר ויצמן.

האינתיפאדה

ב-1987 הופתעה ישראל מעצם פרוץ האינתיפאדה לאחר שחטיבת המחקר (אף כי היא לא אחראית בלעדית לכך) לא ניתחה בצורה נכונה את ההתפתחויות בשטחים.

מלחמת המפרץ

חטיבת המחקר לא התריעה ב-1990 על פלישת עיראק לכווית, אשר הביאה לפרוץ מלחמת המפרץ ב-1991.

הסכם השלום עם ירדן

ב־13 בספטמבר 1993 נחתם הסכם העקרונות בין ישראל לאש"ף והחל התהליך המדיני עם הפלסטינים. לאחר מכן עלתה השאלה האם בעקבות חתימת הסכם זה, יהיה אפשר לחתום הסכמי שלום עם גורמים ערביים נוספים, ובפרט עם ירדן, ששליטה, המלך חוסיין, קיים מגעים חשאיים ארוכי טווח עם ישראל.

חטיבת המחקר העריכה כי אין למהלך זה כל סיכוי וחזרה על הערכת המודיעין שהוצגה לראשי המדינה מזה שנים רבות, ולפיה, חוסיין לא יחתום על הסכם שלום פומבי עם ישראל עד שכל שכנותיה של ישראל, ובעיקר סוריה, יעשו זאת.

ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, דחה את הערכה זו, והעדיף את הערכת המוסד, לפיה, הגעה להסכם עם ירדן היא אפשרית. רבין פתח במשא ומתן עם חוסיין, שבסיומו, ב־26 באוקטובר 1994, נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן. גם הסכם זה, מאז חתימתו, כמו הסכם השלום עם מצרים, איתן ויציב. לאחר ההגעה להסכם תקף רבין בפומבי את אגף המודיעין וטען כי הערכותיו הטעו אותו, והוא שמח שבחר שלא להסתמך עליהן.

הנסיגה מרצועת הביטחון בדרום לבנון

חטיבת המחקר העריכה לאורך שנות ה-90 של המאה ה-20 חד־משמעית כי לאחר נסיגה מרצועת הביטחון בדרום לבנון ימשכו התקפות הרקטות של חזבאללה על יישובי הצפון, וכי בהיעדר רצועת הביטחון, יוכלו אנשי חזבאללה להתקרב לגבול ולהרחיק באמצעות הרקטות שברשותם עד לאזור הקריות, ואף לחדור לשטח מדינת ישראל למטרות ביצוע פיגועים. החטיבה העריכה כי מספר הפיגועים יגדל וישראל תשלם מחיר דמים גבוה מזה שהיא משלמת בעת שהות צה"ל ברצועת הביטחון. תחזית זו לא התממשה מספר שנים, ולאחר נסיגת צה"ל מדרום לבנון ב־24 במאי 2000, פחתה כמות הפיגועים מגבול לבנון באופן משמעותי, וכמות הנפגעים קטנה בסדר גודל בהשוואה למצב טרם הנסיגה.

השקט היחסי ששרר בגבול הצפון בשש השנים מאז הנסיגה בא לסיומו באופן חד ב-12 ביולי 2006. לאחר שלוחמי החזבאללה הצליחו לתצפת בצורה נרחבת על הכוחות הישראלים בזכות הנסיגה, ביצע החזבאללה פיגוע קשה בסיור צה"ל על הגבול ובעקבות כך, חטיפה של שני חיילי צה"ל והריגת חיילים נוספים. בתגובה לאירוע זה, פתחה ישראל בלחימה בחזבאללה בתוך שטח דרום לבנון. הכח הראשון שנכנס מיד עם החטיפה, היה טנק של גדוד 71 שארבעת לוחמיו נהרגו ממטען גחון רב עוצמה שהוכן מבעוד מועד לכניסה של חיילי צה"ל בעקבות החטיפה. החזבאללה הראה שהחטיפה לא הייתה מיקרית אלא כהכנה לעימות רציני וגדול עם צה"ל לאחר שש שנות אימון והכנת השטח. עקב מוכנות החזבאללה, לא נותר לישראל אלא להפציץ מהאוויר ולהיכנס אל עומק השטח תוך לחימה עזה, מה שהתפתח למלחמת לבנון השנייה. במהלך מלחמה זו, הראה חזבאללה את יכולתו לירות רקטות לא רק לעבר יישובי הצפון, אלא אף להגיע לחיפה, בית שאן ודרומית מכך. הירי נמשך לכל אורך המלחמה עד לכניסת הפסקת האש לתוקף ב-14 באוגוסט 2006.

מלחמת עיראק

חטיבת המחקר העריכה לפני מלחמת עיראק במרץ 2003, בסבירות גבוהה שהתקרבה לוודאות, כי בידי עיראק נמצאת "יכולת שיורית" בתחום הנשק הכימי והנשק הביולוגי, כמו גם עשרות טילי קרקע-קרקע המסוגלים להגיע לישראל ושניתן לזוודם בחימוש כימי וביולוגי. כמו כן, העריכה חטיבת המחקר ערב המלחמה, בסבירות נמוכה בדרך-כלל, כי סדאם חוסיין עלול לתקוף את מדינת ישראל באמצעות הנשק הבלתי קונבנציונלי (נב"ק) שברשותו; אם באמצעות טילי קרקע-קרקע (טק"ק), ואם באמצעות מטוסי קרב וכלי טיס בלתי מאוישים שהוכשרו לצורך כך.

אהרן זאבי-פרקש, ראש אמ"ן דאז, ונציגיו הפגינו ביטחון עצמי גבוה ביחס למובהקות הערכותיהם המודיעיניות בתחום היכולות בחודשים שקדמו למלחמה, חרף המצע האיסופי הדליל בנושאי נב"ק וטק"ק.

נוכח הערכות המודיעין בתחומי היכולות והכוונות, ובהתאם להערכות המצב, החליטה ממשלת ישראל לנקוט שורת צעדי התגוננות פסיבית ואקטיבית בעלות של מאות מיליוני שקלים, שכללו גיוס אלפי חיילי מילואים ממערך הנ"מ ומפיקוד העורף ומתן הנחיה לפתוח את ערכות המגן לאזרחים.

ככל שהלכה וקרבה המערכה, התרחש תהליך ברור של העצמת יכולות עיראק. כך למשל טיפסו לאיטן הערכות לגבי מספר הטילים ארוכי הטווח מבודדים עד לעשרות, ובשבועות האחרונים שלפני המערכה אף הגיעו ההערכות לרמה של בין 50 טילים כמינימום ועד ל-100 כמקסימום.

גם בשלבי המלחמה המתקדמים ולאחר שצבא עיראק כבר ניגף כמעט לחלוטין בפני צבאות ארצות הברית ובעלות בריתה, נמנעה מערכת הביטחון מלהסיר את הכוננות ומלשחרר את אזרחי ישראל מערכות המגן הצמודות, מחשש לתקיפת ישראל מאזור "אל קאים" שבצפון-מערב עיראק, אשר טרם נכבש באותה עת. החלטה זו ממחישה את אמונתו העמוקה של אמ"ן בקיומם של נב"ק וטק"ק ברשות המשטר העיראקי, ומהווה המחשה מסוימת למידת הביטחון שבה הוצגו הנתונים בפני הדרגים המחליטים. ב-8 באפריל מסר ראש אמ"ן למליאת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי "אני מעריך שבסבירות גבוהה מאוד יש נשק בלתי קונבנציונלי".

ברם, לאחר סיום המלחמה התברר כי הערכות המודיעין בתחום היכולות העיראקיות אינן עולות בקנה אחד עם המציאות שהתגלתה בשטח.

הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק מתחה ביקורת חריפה על תפקודי קהילת המודיעין אל מול עיראק, אך קבעה בדעת רוב כי בהינתן דלות החומר האיסופי בנושאי נב"ק וטק"ק, ההערכות השגויות שגובשו לבסוף נופלות, גם אם בדוחק, בגדר טעויות שאינן חורגות מגדר הסביר והמקצועי.

תוכנית הגרעין של לוב

ב־19 בדצמבר 2003, הצהירה לוב על כוונתה להפסיק לייצר נשק גרעיני. ההצהרה הפתיעה את אגף המודיעין והמוסד שלא ידעו כלל כי לוב בראשותו של מועמר קדאפי עוסקת במרץ בפיתוח נשק גרעיני, מפתחת תעשייה גרעינית מסועפת המוקמת באתרים רבים, וכי תוכניתה בתחום זה הגיעה לשלבים מתקדמים למדי.

ההצהרה הייתה תולדה של מגעים חשאיים שהתקיימו ממרץ 2003 בין לוב, ארצות הברית ובריטניה. שרותי המודיעין של ארצות הברית ובריטניה לא שיתפו בזמן אמת את עמיתיהם בישראל בחשיפות המשמעותיות שלהם את תוכנית הגרעין הלובית ואף הסתירו ממדינת ישראל את המהלכים שננקטו מול המשטר הלובי בניסיון להביאו לפירוק תעשיית הגרעין ולהניאו מהמשך הפיתוח של יכולותיו בתחום הגרעין.

הוועדה לחקירת מערך המודיעין בעקבות המלחמה בעיראק, שבמהלך עבודתה התגלה הדבר, הגדירה זאת כ"כשל מודיעיני חמור שחייב לעורר בדק בית ושידוד מערכות".

ב־24 בנובמבר 2004, הגיש אמ"ן לוועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים בכנסת דו"ח על הנסיבות שהובילו לכישלון במעקב אחר התוכנית הגרעינית של לוב. הדו"ח כלל גם המלצות לרפורמה במבנה איסוף המודיעין.

סמל אגף המודיעין

AmanOldLogo
סמלו הקודם של אגף המודיעין (שימש עד שנת 2002), כפי שהופיע על תג היחידה אותו ענדו החיילים ששירתו באמ"ן

פרח הפלר דה ליס, שבעברית מתבלבלים בינו לבין פרח החבצלת, נבחר להופיע הן בסמל אגף המודיעין והן בסמל חיל המודיעין (אם כי בשתי צורות שונות). הבחירה בפרח נבעה מהעובדה שבימי קדם היו כותשים את הבצל שלו, ובחומר שהתקבל מהכתישה השתמשו מרגלים כדיו סתרים. על פי גרסה נוספת, פרח הפלר דה ליס נבחר לסמל המודיעין מסיבה אחרת או נוספת: הפרחים סגורים ביום ונפתחים בלילה. עובדה זו מזכירה את עבודתם של אנשי המודיעין, אשר פעמים רבות נעשית בחסות הליל: המודיעין, כמו הפרח, "פורח" בחשיכה ולא ניתן להבחין בו ביום.

צבעי סמל אמ"ן הם ירוק ולבן לסירוגין. צורת ההופעה לסירוגין של הצבעים בסמל האגף באה להמחיש את ההיגד "החבוי שבגלוי והגלוי שבנסתר", המגלם את הווית עבודת המודיעין. החל משנת 2002, משולב בסמל גם מגן דוד. בשנה זו עוצב הסמל מחדש בעיגול, מתוך מטרה ליצור אחידות עם סמליהם העגולים[1] של יתר הזרועות והאגפים בצה"ל (להבדיל מסמלי החילות, שלסמליהם צורת מגן).

צבע הכומתה של חיילי אגף המודיעין הוא ירוק כהה. המעבר לכומתה בצבע זה נעשה בראשית שנות ה-90, בהחלטה משותפת של אמנון ליפקין-שחק, אז ראש אמ"ן, והקמנ"ר דאז, אורן שחור[2].

ראשי האגף

שם תקופת כהונה[3] הערות
סגן-אלוף איסר בארי 1948–1949 הודח מתפקידו לאחר שהורשע בהריגה בעקבות הוראתו להוציא להורג מודיע ערבי
אלוף-משנה חיים הרצוג 1949 – אפריל 1950 לימים נשיא מדינת ישראל
אלוף-משנה בנימין גיבלי אפריל 1950 - דצמבר 1953 הודח מתפקידו בעקבות עסק הביש והדחה למתן עדות שקר
אלוף-משנה יהושפט הרכבי דצמבר 1953 - מרץ 1954 ממלא מקום ראש האגף
אלוף-משנה בנימין גיבלי מרץ 1954 – מאי 1955 ראש האגף הראשון. הודח מתפקידו בשל חלקו בפרשת "העסק הביש"
אלוף יהושפט הרכבי מאי 1955 – אפריל 1959 הודח מתפקידו בשל מעורבותו בפרשת "ליל הברווזים"
אלוף חיים הרצוג אפריל 1959 – ינואר 1962 כהונה שנייה. לימים נשיא מדינת ישראל
אלוף מאיר עמית ינואר 1962 - ינואר 1964
אלוף אהרן יריב ינואר 1964 – ספטמבר 1972
אלוף אלי זעירא ספטמבר 1972 – אפריל 1974 הודח מתפקידו בעקבות המלצות ועדת אגרנט שחקרה את נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים
אלוף שלמה גזית אפריל 1974 – פברואר 1979
אלוף יהושע שגיא פברואר 1979 – מרץ 1983 נאלץ לפרוש בשל טבח סברה ושתילה
אלוף אהוד ברק מאי 1983 - ינואר 1986 לימים הרמטכ"ל ה-14
אלוף אמנון ליפקין-שחק ינואר 1986 – 1991 לימים הרמטכ"ל ה-15
אלוף אורי שגיא 1991–1995
אלוף משה יעלון 1995–1998 לימים הרמטכ"ל ה-17
אלוף עמוס מלכא 1998 – דצמבר 2001
אלוף אהרן זאבי-פרקש דצמבר 2001 – ינואר 2006
אלוף עמוס ידלין ינואר 2006 - נובמבר 2010
אלוף אביב כוכבי נובמבר 2010 – ספטמבר 2014 לימים הרמטכ"ל ה-22
אלוף הרצי הלוי ספטמבר 2014 - מרץ 2018 לימים מפקד פיקוד הדרום
אלוף תמיר היימן מרץ 2018 -

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תגים - פיקודים זרועות ואגפים, מאורכב מתוך אתר דובר צה"ל
  2. ^ משה דוד, "תופסים צבע", מוסף "המגזין" של מעריב, 11.7.2011, עמ' 4-5
  3. ^ עד 28 בדצמבר 1953, שם התפקיד היה "ראש מחלקת המודיעין"
אגף החקירות והמודיעין

אגף החקירות והמודיעין (בראשי תיבות: אח"ם) של משטרת ישראל היא היחידה האחראית על גילוי, פענוח וסיכול מקרי פשיעה בישראל. החלטה ארגונית של מפקדי המשטרה ב-1998 הביאה להקמת אגף המודיעין, בנפרד מאגף החקירות. ב-1 במאי 2005, השר לביטחון פנים בשיתוף עם מפכ"ל המשטרה החליט לאחד מחדש את אגף החקירות והמודיעין. מפקד האגף הנוכחי הוא ניצב גדי סיסו.

חטיבת המודיעין שבאגף היא הגוף המרכזי במשטרה שאחראי לאיסוף מודיעין בתחומי לוחמה בטרור ופלילים, והיא חלק מקהילת המודיעין הישראלית.

המודיעין הצבאי הסורי

המודיעין הצבאי בסוריה (בערבית: شعبة الاستخبارات العسكرية; תעתיק לעברית: שעבת אל-אסתח'באראת אל-עסכרייה) הוא סוכנות הביון של צבא סוריה. הוא הוקם ב-1969 כיורש לאגף הסורי של הלשכה השנייה (Deuxième Bureau) במטכ"ל הסורי, שהיה כפוף לשלטון המנדט הצרפתי. מטה הארגון בדמשק הבירה.

ראש אגף המודיעין הצבאי הסורי הוא רפיק שהאדה, המחליף מאז שנת 2012 את הגנרל עבד אל-פתאח קודסיה.

על אף היותה סוכנות צבאית, היא כפופה לנשיא ונחשבת לאחת מזרועות הביון החשובות בקהילת המודיעין הסורית. הארגון וסוכניו משפיעים מאוד על הפוליטיקה הסורית ורבים מבכירי המשטר הסורי הם בוגרי הסוכנות ומנגנוני הביטחון הסוריים. הסוכנות פועלת כסוכנות המודיעין העיקרית במדינה, והמשטר אינו מייחס חשיבות לסוכנות הביון האזרחית של סוריה ומטיל על המודיעין הצבאי את מרבית המשימות המודיעיניות. הארגון פועל נגד דיסידנטים פוליטיים, וישנה טענה כי הוא תומך בקבוצות טרור קיצוניות. כך, למשל, מעניק הארגון תמיכה טכנית-לוגיסטית לאנשי חזבאללה.

המודיעין הצבאי הסורי נטל חלק פעיל בסדר הסורי בלבנון עד פרוץ מהפכת הארזים ב-2005.

המרכז למורשת המודיעין

המרכז למורשת המודיעין (בראשי תיבות: מל"מ) הוא עמותה שמטרתה לתעד ולשמר את מורשת קהילת המודיעין הישראלית ולהנציח את חלליה.

משרדי העמותה שוכנים באתר ההנצחה של חללי קהילת המודיעין בגלילות.

העסק הביש

"העֵסֶק הַבִּיש" הוא כינוי שניתן לאחר מעשה לפעולת טרור במסווה (דגל כוזב) שבוצעה במצרים על ידי ישראל. הפעולה הוסוותה כך שיתקבל הרושם כאילו בוצעה על ידי ארגון טרור מצרי. בעת תכנון הפעולה וביצועה היא נקראה "מבצע סוזנה". עקב חשאיותה לא דובר עליה במפורש, אלא רק בכינוי הקוד "העסק הביש". כשלונה של פעולה זו עמד על סדר היום הציבורי במשך שנים רבות והביא לשורת משברים פוליטיים בישראל, שזכו לכינוי הכולל "פרשת לָבוֹן" או בפשטות "הפרשה".

חיל המודיעין

חיל המודיעין (בראשי תיבות: חמ"ן) בצה"ל הוא גוף המטה של אגף המודיעין (אמ"ן). החיל אחראי על העניינים הארגוניים ובניין הכוח באגף - החל מאיתור מיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) לשירות באגף ועד לקיום ההכשרות השונות. על הקמת החיל, שיפעל בנפרד מאגף המודיעין, הוחלט בעקבות המלצות ועדת אגרנט שבדקה את מחדלי מלחמת יום הכיפורים. הוא הוקם ב-1976 ומפקדו הראשון היה דב תמרי.

בראש החיל עומד קצין מודיעין ראשי (קמנ"ר), בדרגת תת־אלוף, המשמש גם כראש המטה (רמ"ט) תחת ראש אגף מודיעין, ובכך אחראי על היחידות השונות באגף. הקמנ"ר הנוכחי הוא תא"ל יובל שמעוני.

יואב מרדכי

יואב (פולי) מרדכי (נולד ב-25 במרץ 1964) הוא אלוף במילואים בצה"ל, כיהן כמתאם פעולות הממשלה בשטחים, כראש המנהל האזרחי וכדובר צה"ל.

יחידה 8200

יחידה 8200 (קרי: "שמונה מאתיים") היא יחידה לאיסוף מודיעין אותות (סיגינט) ופענוח צפנים, השייכת לאגף המודיעין של צה"ל. היחידה, שנודעה בתקשורת ובפרסומים צבאיים בשם "יחידת האיסוף המרכזית", כונתה בעבר יחידה 515 (קרי: "חמש ורבע") ובהמשך יחידה 848 (קרי: "שמונה ארבע שמונה"). לאחר מלחמת יום הכיפורים, ובעקבות פרשת הקב"ר המזמר, שונה שמה ל"יחידה 8200" (על שם מספר הדואר הצבאי שלה באותה עת). היחידה נחשבת לגדולה ביותר מבין יחידות צה"ל. מפקד היחידה הוא קצין בדרגת תת-אלוף, שבמהלך שירותו זהותו חסויה.

היחידה משתמשת בטכנולוגיה מתקדמת, והתפרסמה בזכות רבים מיוצאיה המאיישים את צמרת ההיי-טק בישראל ובעולם.

יעקב חפץ

יעקב (יענקלה) חפץ (30 באוקטובר 1923 – 13 ביוני 2007) היה קצין בדרגת תת-אלוף בצה"ל, ממייסדי אגף המודיעין, שירת כמפקד פיקוד ההדרכה והיועץ הכספי לרמטכ"ל.

לגיון ההצטיינות

לגיון ההצטיינות (באנגלית: Legion of Merit) הוא עיטור צבאי אמריקאי.

מידע מסווג

מידע מסווג הוא מידע שנקבע על ידי בעליו ככזה שאין לגלותו לציבור, משום שחשיפתו עלולה לפגוע בארגון שהמידע בבעלותו. הסיווג מהווה חלק מפעילות ביטחון מידע של הארגון. סיווג מידע נפוץ בארגונים ביטחוניים, כגון צבא, בהם המניע העיקרי לסיווג הוא הגנה מפני פגיעה בביטחון המדינה. הסיווג מקובל גם בארגונים עסקיים, בהם שמור מידע המהווה סוד מסחרי, או שיש להגן עליו מסיבות אחרות (למשל, לשם הגנת הפרטיות).

איסוף מידע סודי וניתוחו הם מטרותיהם העיקרית של ארגוני מודיעין, המשתמשים לצורכי השגתה בשלל אמצעים ושיטות. הצבא וגורמי ביטחון אחרים, בעיקר אלה העוסקים בסיכול ריגול, משקיעים מאמץ רב בהתגוננות מפני ביון.

חשיפתו של מידע צבאי מסווג, ובפרט מסירתו בזדון לאויב, נחשבים בישראל לעבירה פלילית שהעונש בגינה עשוי להיות חמור ביותר, עד כדי עונש מוות.

סיירת מטכ"ל

סיירת מטכ"ל (בעבר: "יחידה 269" או "יחידה 262") היא יחידת קומנדו של מערך המבצעים המיוחדים תחת אגף המודיעין של צה"ל. ייעודה המרכזי הוא איסוף מודיעין מעבר לקווי האויב (ובכלל זה הטמנה של מכשירים לאיסוף מודיעין אותות), אך היא מאומנת בכל סוגי הלוחמה היבשתית.

במשך שנים שימשה כיחידת ההשתלטות הבכירה של ישראל, המגיבה לאירועי טרור ופיגועי מיקוח (וזכתה לתהילה בינלאומית בזכות פעולת החילוץ באנטבה), אך בעקבות כישלון החילוץ בפיגוע במעלות, עברה הבכורה בתפקיד זה לימ"מ, יחידת ההשתלטות המיוחדת של משטרת ישראל, שהוקמה ב-1974 במיוחד לתפקיד זה. בסיס הקבע של היחידה הוא מחנה סירקין בפתח תקווה. מפקד סיירת מטכ"ל הוא אל"ם י' שמונה לתפקיד באפריל 2019.

מבוגריה של סיירת מטכ"ל צמחו כמה מהמפקדים והמנהיגים של ישראל, בהם שני ראשי ממשלה: אהוד ברק שהיה מפקד היחידה ובנימין נתניהו שהיה מפקד צוות.

עופר אדרת

עופר אדרת (נולד ב-6 במרץ 1981) הוא עיתונאי ישראלי, כתב "הארץ" לענייני היסטוריה, כותב את מדור ההספדים "אחרי מות". בעבר כתב אדרת את החידה ההיסטורית השבועית של "מוסף הארץ", "מי היה האיש שהיה".

עמוס גלבוע

עמוס גלבוע (נולד ב-14 במרץ 1939) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כראש חטיבת המחקר של אמ"ן.

עמוס גלעד

עמוס גלעד (נולד בשנת 1951) הוא אלוף בדימוס בצה"ל ובכיר לשעבר במערכת הביטחון הישראלית, שכיהן כראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון ושירת כראש חטיבת המחקר באמ"ן ומתאם פעולות הממשלה בשטחים. כקצין צעיר באמ"ן, נתן גלעד עדות מכרעת בפני ועדת כהן לחקר סברה ושתילה. כיום, עומד גלעד בראש המכון למדיניות ואסטרטגיה ומכהן כיו"ר כנס הרצליה במרכז הבינתחומי הרצליה.

פרס ביטחון ישראל

פרס ביטחון ישראל ע"ש אליהו גולומב הוא פרס הניתן מדי שנה ליחידים או לגופים עבור פעילות שתרמה להגברת הביטחון של מדינת ישראל, ובדרך כלל ניתן על פיתוח טכנולוגי (על הישג שמקורו בעוז רוח בשדה הקרב ניתנים עיטורי צה"ל). חלוקת הפרס החלה בשנת 1958. הפרס מוענק על ידי נשיא מדינת ישראל בסמוך ליום העצמאות.

זוכי הפרס נקבעים על ידי שר הביטחון. החלטתו מתבססת על המלצות ועדת שופטים חיצונית, המתמנה על ידיו.

כל שנה מוענקים שלושה או ארבעה פרסים - אחד עבור מפעל חיים מצטבר, ושניים או שלושה עבור אדם או צוות שלפעילותם תרומה לתחום המבצעי. בשנת 2008 עמד סכום הפרס על 36,000 ש"ח.

רן שחור

רן שחור (נולד ב-4 באוגוסט 1957) הוא תת-אלוף במילואים בצה"ל, שירת כמפקד מערך המבצעים המיוחדים, מפקד היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין ומפקד סיירת מטכ"ל בשנים 1989–1991 .

שחר ארגמן

שחר ארגמן הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, פיקד על סיירת מטכ"ל ועל מערך המבצעים המיוחדים באגף המודיעין.

שלומי בינדר

שלומי בינדר (נולד בפברואר 1975) הוא קצין בצה"ל בדרגת תת-אלוף, המשמש מפקד עוצבת הגליל. קודם לכן שימש מפקד חטיבת גולני, מפקד סיירת מטכ"ל ומפקד יחידת אגוז.

שמריה גוטמן

שמריה גוּטמן (15 בינואר 1909 – 22 באוקטובר 1996) היה ארכאולוג ישראלי. ידוע בעיקר הודות לתרומתו לחקר מצדה ולחשיפת גמלא, אם כי הידע שרכש בתחום היה פרי לימוד עצמי ולא אקדמי. בצעירותו היה פעיל בתנועת הנוער העובד, בארגון החלוץ והיה מפקד המחלקה הערבית בפלמ"ח. מבין הראשונים שדיווחו על האקסודוס הפלסטיני במלחמת העצמאות במאמרו "לוד יוצאת לגולה" שפורסם בנובמבר 1948.

זרועות, פיקודים ואגפּים
אגפּים אגף המבצעים • אגף המודיעין • אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקהאגף התכנוןאגף כוח האדםאגף התקשוב וההגנה בסב"ר
זרועות זרוע היבשהזרוע האוויר והחללזרוע הים
פיקודים פיקוד הצפוןפיקוד המרכזפיקוד הדרוםפיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאייםהפרקליטות הצבאיתהמכללות הצבאיותדובר צה"להרבנות הצבאיתמפקדת העומקהגיס הצפוניהגיס המטכ"לי
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגליםחיל השריוןחיל התותחניםחיל ההנדסה הקרביתחיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים חיל הרפואהחיל הלוגיסטיקהחיל הטכנולוגיה והאחזקהחיל המודיעיןחיל הקשר והתקשובחיל המשטרה הצבאיתחיל משאבי האנושחיל החינוך והנוערהחיל הכללי
חילות היסטוריים חיל המדעחיל נשים
שונות
מבנה צה"לאמצעי לחימהמילואיםיחידות מובחרותמבצעיםמדיםדרגותעיטוריםכומתותתגי כובעתג יחידהדגליםדין משמעתי
Folder Hexagonal Icon.svg‏ קטגוריה • P IDF.svg ‏ פורטל צה"ל
ארגוני ביון לאומיים
ביון חוץ
אוסטרליה ואסיה ASISEABXKXVEVAKSISGISIB/RAWMNBהמוסדGID • INIS • ביטחון המדינההסוכנות לתיאום ביון לאומיסירבּאר
אירופה SZRU‏ • AISE • ‏ Välisluureametקד"בBND‏SISIHMİTEYPCNI • AW‏ • DGSE‏ • SIESVRNDBDARKYPNIS
אמריקה הדרומית והצפונית AFI‏CIAABINCNICSISDNI
אפריקה DRSSASSהמודיעין הכלליהמודיעין הלובימינהל המחקר והתיעוד
ביטחון פנים
אוסטרליה ואסיה ASIOMXXDTXהמשרד לביטחון לאומישב"כPSIAביטחון הפניםNZSISהביטחון הכללי הסוריהביטחון הפוליטיביטחון המדינההביטחון הכללילשכת החקירות הלאומיתביטחון המדינהק.נ.בGKNBNIABINסוכנות החקירות הלאומית (הודו)
אירופה SBU‏BVT‏AISIDANS‏MI5BfVAHSRELVSDBIAAWB‏Supo‏DGSISRIפס"בSAPO
אמריקה הדרומית והצפונית FBI‏RCMP‏SEBIN‏
אפריקה הביטחון הלאומי המצרי • SSA • NSANIS
מודיעין צבאי
אוסטרליה ואסיה DIO • אמ"ן • מטה מודיעין ההגנההמוח'בראת אל-עסכריההמודיעין הצבאי הכללי
אירופה HURSIMMADגר"וDRM
אמריקה הדרומית והצפונית DNIEMDIA • CFIB
אפריקה SANDF
מודיעין אותות ולוחמת סייבר
אוסטרליה ואסיה ASDיחידה 8200GCSBאגף 121
אירופה DSTZSIOACGCHQ HIהכוח להגנת סייברספצסביאזהיחידה למבצעי מידע
אמריקה הדרומית והצפונית NSACSE
אפריקה NCC
קהילת המודיעין הישראלית
יחידות מודיעין בצה"ל אגף המודיעין • חיל המודיעיןחיל האיסוף הקרבילהק המודיעיןמספן המודיעין • מחלקות המודיעין בפיקודים המרחביים
משרד ראש הממשלה המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדיםשירות הביטחון הכללי
משרד החוץ המרכז למחקר מדיני
משטרת ישראל אגף המודיעין במשטרת ישראל
ארגונים לשעבר נתיב (לשכת הקשר)הלשכה לקשרי מדעש"י
ארגונים נוספים המשרד לענייני מודיעיןועדת ראשי השירותיםהמרכז למורשת המודיעין

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.