אגם קרעון

אגם קרעוןערבית: بحيرة قرعون בחירת קרעון) אשר נמצא בחלקה המרכזי של בקעת הלבנון ושטחו כ-11 קמ"ר.

האגם נוצר בקרבת העיירה קרעון, הנמצאת ממזרח לאגם, לאחר שהוקם במקום סכר על נהר הליטני, בשנים 19591965. גובהו של הסכר 62 מטר ואורכו 1,100 מטר, והוא תוחם את האגם מצידו הדרומי. אורכו של האגם 1,100 מטר.

האגם משמש כמאגר מים שנפחו 220 מיליון מטר מעוקב.

עודפי המים מהאגם מוזרמים בתעלה שאורכה 6.5 ק"מ לתחנת כוח הידרואלקטרית תת-קרקעית המפיקה עד 185 מגה-ואט חשמל - הפרויקט ההידרואלקטרי הגדול ביותר בלבנון.

הסכר מיועד גם להשקיית שטחים חקלאיים - כ-310 קמ"ר בדרום לבנון וכ-80 קמ"ר באזור בקעת הלבנון (הבאקע).

בחוף האגם ישנו בית מלון וישנן גם מספר מסעדות.

במבצע שלום הגליל בשנת 1982 כבשה ישראל חלקים נרחבים מנהר הליטני, כולל את כל אגם קרעון, ושלטה באזור עד נסיגת צה"ל ב-1985 מרוב השטחים בהם שהה.

אגם קרעון
Lake Qaraaoun
החלק הדרומי של האגם והסכר התוחם אותו
מיקום בקעת הלבנון, לבנון
סוג אגם אגירה מלאכותי
שטח 11 קמ"ר
אורך מרבי 1.1 קילומטר
נפח 0.22 קילומטר מעוקב
גובה 830
נהר מזין ליטני
מקור לנהר ליטני
מדינות באגן הניקוז לבנון
קואורדינטות 33°34′11.63″N 35°41′51.18″E / 33.5698972°N 35.6975500°E

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מראה האגם
Map of bakaa-HE
מפת בקעת לבנון
אגם קארון

אגם קארון (בערבית: بحيرة قارون), הוא אגם קדום, באזור מצרים העליונה, שבעמק הנילוס, הנמצא בחלקו הצפוני מערבי של נווה מדבר פיום, 80 ק"מ מדרום מערב לקהיר. שטחו של האגם משתנה והוא כ- 200 קמ"ר, עומקו המרבי כ- 8 מטרים. האגם נודע בעת העתיקה בשם: אגם מואריס (ביוונית עתיקה: Μοἵρις, genitive Μοίριδος). מחוז אל-פיום, ונווה המדבר שבו, קיבלו את שמם על שם האגם (,פא-יאם" בקופטית משמעו: "הים"). כיום מי האגם הם מלוחים, אך בתקופה הפרהיסטורית היו המים מתוקים.

באזור האגם נמצאו מאובנים של מריתריום.

אגמי הבקע הסורי-אפריקני

אגמי הבקע הסורי-אפריקני (אנגלית Rift Valley lakes) הוא שם קיבוצי למספר קבוצות של אגמים שנוצרו לכל אורכו של הבקע הסורי-אפריקני והכוללים חלק מהאגמים העתיקים, העמוקים והגדולים בעולם. ייתכן שגם ים סוף היה אגם מים מתוקים בתור השלישון, כאשר מצר באב אל מנדב נסגר וניתק אותו מהאוקיינוס ההודי, דבר שעשה אותו לגדול מבין אגמי הבקע הסורי-אפריקני באותה עת.

אל-אוואלי

נהר אל-אוואלי (בערבית: نهر الاولي, תעתיק מדויק: "נהר אלאולי", בעברית נקרא גם: נהר האוואלי) הוא נהר בדרום לבנון. זורם מהר הלבנון מערבה ונשפך לים התיכון מצפון לצידון.

הנהר מנקז אליו את חלקם הדרומי והמזרחי של הרי השוף ואת חלקו המזרחי של הר הלבנון. לנהר שני מקורות עיקריים: היובל הארוך, נהר אל-בארוכ, יוצא מג'בל ברוך וזורם דרום מערבה, שם הוא מתחבר ליובל קצר יותר, נהר אל אראי (Nahr al Aaray), אשר יוצא ממזרח לג'זין וזורם צפונה. שני הנחלים יוצרים את האוואלי אשר זורם מערבה במסלול מפותל.

חלק נכבד ממימיו של האוואלי מגיע בעצם מנהר הליטני באמצעות פרויקט מנהרת מרכבה אשר חוצה את הר הלבנון ומנצלת את הפרשי הגובה בין הליטני הזורם בבקאע ובין המורדות המערביים של הר הלבנון. המנהרה מתחילה בקצהו הדרומי של אגם קרעון, עוברת מערבה שישה ק"מ מתחת לאדמה, שם היא מגיעה לתחנת כוח תת-קרקעית. המים נופלים בצינור מגובה של 140 מטר ומפעילים שתי טורבינות המייצרות חשמל. משם המים ממשיכים מערבה במנהרה נוספת באורך של 17 ק"מ ונופלים מגובה של 420 מטר לתחנת כוח נוספת. בהמשך, קיימת תחנת כוח שלישית בה המים יורדים 150 מטר נוספים. סך הכול מופקים מהמפעל ההידרואלקטרי 190 מגוואט המשמשים את ביירות, צידון, צור וחלק גדול מהאזור שבין מקורות האוואלי ורצועת החוף. לאחר תחנת הכוח השלישית מוזרמים מי הליטני אל אפיק נחל האראי, אחד ממקורות האוואלי, הזורם מזרחית לג'זין, ומוסיפים אליו כ-500 מיליון מטר מעוקב מים בשנה. בכך מהווים מי הליטני את עיקר המים הזורמים בערוץ האוואלי. עיקר השימוש במי הליטני הוא בחורף בעת שהקיבולת של אגם קרעון יורדת. מי האוואלי משמשים גם את ביירות ואת ערי החוף, ועל ידי שליטה בהם ובתחנות הכוח של פרויקט מנהרת מרכבה היו לצה"ל כלי נשק אסטרטגיים רבי עוצמה כששלט באזור בשנים 1982–1985.

סכר על האוואלי באזור הכפר ביסרי שמצפון-מערב לג'זין נמצא בתהליכי בנייה.

סמוך לשפך הנהר נמצאים שרידי מקדש אשמון מהתקופה הפיניקית, מקדש המוקדש לאל אשמון. במאה ה-17 השתמש השליט הטורקי, האמיר פחרדין, באבני המקדש כדי לבנות גשר על הנהר. כיום, לאחר שהגשר נהרס מספר פעמים, נותרו רק אבני הבסיס של הגשר כעדות לגשר הטורקי.

ב-1976, בעת כניסת הצבא הסורי ללבנון, בעקבות מלחמת האזרחים השנייה, הפך אפיק הנהר ל"קו האדום" שחצייתו על ידי הסורים אמורה הייתה לגרור תגובה צבאית ישראלית. לאורך 20 השנה בהן שהו הסורים בלבנון, הם לא חצו את קו האוואלי דרומה.

שפך הנהר, מצפון לעיר צידון, היה זירת קרב באחד ממהלכי הפתיחה של מלחמת שלום הגליל. בליל ה-6 ביוני 1982 התבצעה נחיתת סער אמפיבית של כוחות שייטת 13, חטיבת הצנחנים ויחידות שריון של צה"ל. לאחר קרב שנערך באתר הנחיתה מול כוחות של אש"ף, בו נטלו חלק גם מטוסי חיל האוויר ושייטת ספינות הטילים של צה"ל, השתלטו הכוחות הישראלים על אזור הנחיתה והחלו בתנועה לכיוון דאמור. פעולה זו גרמה לניתוק כוחות אש"ף בדרום לבנון ממפקדותיהם בביירות.בתחילת ספטמבר 1983 נסוגו כוחות צה"ל מהרי השוף ומאזור ביירות דרומה, וייצבו את עצמם על קו האוואלי. נסיגה זו היוותה את יריית הפתיחה למאבק מזוין בין הדרוזים והמרונים בהרי השוף. במאבק זה, שכונה מלחמת ההרים, היו מעורבים כוחות של צבא לבנון ואפילו של צבא ארצות הברית. כוחות צה"ל שהו על קו האוואלי עד חודש מאי 1985 עת נסוגו אל רצועת הביטחון.

אמיר נחומי

אמיר נחומי (נולד ב-1945) הוא קצין צה"ל בדרגת תת-אלוף וטייס קרב לשעבר בחיל האוויר הישראלי. בתפקידו האחרון שימש ראש להק אוויר. נחומי הוא אלוף הפלות עם 13 הפלות של מטוסי אויב, בעל עיטור המופת וחתן פרס ביטחון ישראל. בנוסף השיג את הפלת הבכורה העולמית עבור מטוס ה-F-16 פייטינג פלקון והשתתף בתקיפת הכור הגרעיני בעיראק.

בקאע

הבקאע (בערבית: البقاع, בעברית: "העמק" - מוכר גם כבקעת הלבנון) הוא חבל ארץ פורה במזרח לבנון, ממערב לסוריה ובקצהו הצפוני בדרום טורקיה, הממוקם כ-19 ק"מ מזרחית לים התיכון (באזור ביירות). כשמו כן הוא - בקעה, שטח נמוך המוקף רכסי הרים מסביבו - הרי הלבנון במערב והרי מול הלבנון במזרח.

הבקאע היא הקצה הצפוני ביותר של השבר הסורי-אפריקאי. היא מהווה המשך ישיר של עמק החולה בישראל ועמק עיון בלבנון. אורכו של העמק הוא כ-120 ק"מ ורוחבו הממוצע הוא 16 ק"מ. האקלים הוא ים תיכוני, החורף ממוזג והקיץ חם ויבש, כמות הגשמים מושפעת מהיות העמק בצל הגשם, ונעה בין 230 מ"מ בצפון ל-610 מ"מ במרכז העמק. שני נהרות יוצאים מן העמק: הליטני, הזורם מערבה, לים התיכון, והאורונטס, הזורם לים דרך צפון סוריה וטורקיה.

זחלה היא העיר הגדולה ביותר בעמק, והיא מצויה צפונית לכביש ביירות-דמשק, החוצה את העמק.

גאוגרפיה של לבנון

לבנון נמצאת לאורך חופו המזרחי של הים התיכון. אורך המדינה (צפון - דרום) גדול פי שלושה מרוחבה (מזרח - מערב). המדינה הופכת צרה יותר ככל שמדרימים. לבנון ממוקמת אסטרטגית על קווי הסחר בין מזרח למערב, בין הודו והמזרח הרחוק לבין אירופה. מיקומה הוא שהקנה לה בעבר את חשיבותה הגאו-פוליטית ואת השפעתה העולמית, ויצרה אוכלוסייה שהייתה ידועה בקוסמופוליטיות ובגיוון שלה. הערים טריפולי, ביירות, צור וצידון שימשו ערי נמל מרכזיות למסחר.

דוביק טל

דוביק טל (נולד ב-10 במאי 1953) הוא איש צבא בדימוס, כיהן כמפקד חטיבה 7 וכקצין שריון ראשי בצה"ל, השתחרר בדרגת תא"ל. מאז 2007 מכהן כמנכ"ל תעשיות מלח לישראל.

הזירה הימית במבצע שלום הגליל

הזירה הימית במבצע שלום הגליל התרכזה בעיקר בסיוע לכוחות היבשה, ובמרכזה עמדה הנחתת כוחות מהים בחופי לבנון. הנחתת הכוחות נועדה לאגף את בסיסי המחבלים, והתבצעה על ידי שייטת הנחתות של חיל הים הישראלי. מבצע הנחיתה אובטח על ידי צוללות, דבורים וספינות טילים. ספינות חיל הים סייעו לכוחות היבשה גם באש מן הים, סיוע שהיה מהיר ומדויק יחסית. כל מבצעי חיל הים עברו ללא נפגעים.

חטיבה 7

חטיבה 7, המכונה גם "עוצבת סער מגולן", היא חטיבת שריון סדירה, הנמצאת תחת פיקודה של אוגדה 36 ("עוצבת געש") בפיקוד הצפון של צבא ההגנה לישראל. החטיבה הוקמה ב-16 במאי 1948, מיד לאחר הכרזת המדינה והשתתפה בכל מלחמות ישראל.

בעשור השני של המאה ה-21 משתמשת החטיבה בטנקים מדגם מרכבה סימן 4מ עם מערכת הגנה אקטיבית לטנקים "מעיל רוח". מפקד החטיבה הנוכחי הוא אלוף-משנה אודי צור.

טייסת 123

טייסת 123, המכונה גם "טייסת ציפורי המדבר" (כונתה בעבר: "טייסת הבֵּלים הדרומית"), היא טייסת מסוקי סער בחיל האוויר הישראלי.

עיקר פעילותה השוטפת של הטייסת הוא בתובלה וחילוץ של לוחמים, חילוץ מטיילים אבודים ופינוי נפגעי תאונות דרכים.

כאמד א-לוז

כָּאמֶד אֶ-לַּוְז (בערבית: كامد اللوز) הוא יישוב בבקאע בלבנון שאוכלוסייתו היא מוסלמית סונית. מספר תושביו כ-6,000 איש. תושבי הכפר קוראים למקום כאמד, התוספת א-לוז הוא כינוי נלווה על שם עצי השקד שבכפר, במשך השנים הוחלפו חלק גדול מעצי השקד לעצי דובדבן. העיירה נמצאת לרגלי מורדותיו הצפוניים של ג'בל עראבה. מצפון לה משתרעת הבקאע ובה שטחים חקלאיים נרחבים. פרנסת חלק גדול מתושבי העיירה היא על חקלאות. היישובים הסמוכים אל העיירה הם: סולטאן יעקוב א-תחתא בצפון, וג'וב ג'נין במערב.

ממזרח לעיירה נמצא צומת כבישים, שכונה על ידי צה"ל "משולש טובלנו" וסביבו התנהל במלחמת לבנון הראשונה קרב סולטאן יעקוב.

העיירה מזוהה עם העיר מהעת העתיקה הידועה בשם כּוּמִידוּ (תעתיק מדויק כֻּמִדֻ) או כּוּמִידִי שהייתה בתקופת הברונזה המאוחרת עיר חשובה בה ישב נציב מלך מצרים, שסמכותו חלה על ערים בבקעת לבנון או לפחות על דרום הבקעה המכונה "ארץ עמקו".

ליאור רוזנטל

ליאור רוזנטל (רוזי) (נולד ב-1971) היה מפקד אגד ארטילרי בדרגת אל"ם בחיל התותחנים.

ליטני

נהר הליטני (בערבית: نهر الليطاني נהר א-ליטאני; בלטינית: Leontes) הוא הנהר הגדול בלבנון ואורכו 170 ק"מ. מתחיל לזרום בסביבת בעלבק, ממשיך לכיוון דרום מערב, דרך בקעת הלבנון, בין הר הלבנון לבין הרי מול הלבנון, עד לסביבת מרג' עיון שליד גבול ישראל-לבנון. שם פונה הנהר מערבה (במה שמכונה "ברך הליטני") ונשפך לים התיכון, צפונית לצור.

מלחמת לבנון הראשונה

מלחמת לבנון הראשונה (שמה הרשמי בתחילתה: מבצע שלום הגליל, ובראשי תיבות: מבצע של"ג) התרחשה ברובה בשטח לבנון בין ישראל לסוריה ולארגוני טרור פלסטיניים שישבו בלבנון, וביצעו פיגועים בישראל ובמדינות נוספות.

מבצע שלום הגליל נערך בין 6 ביוני 1982 ל-29 בספטמבר 1982. לחיילים ששירתו בתקופה זו הוענק אות מערכת שלום הגליל.

על פי ההגדרה הבלתי רשמית והרחבה ביותר, כללה מלחמת לבנון את השלבים הבאים:

שלב הקרבות והלחימה הפעילה (מבצע שלום הגליל):

4–5 ביוני 1982: הסלמה בגבול לבנון, בעקבות ניסיון ההתנקשות בשגריר ישראל בממלכה המאוחדת, שלמה ארגוב.

6–11 ביוני 1982: כניסת כוחות קרקעיים של צה"ל ללבנון ולחימה נגד כוחות סוריים ופלסטיניים עד להפסקת אש.

12 ביוני 1982 - סוף אוגוסט 1982: זחילה ולחימה של צה"ל על כביש ביירות-דמשק, כיתור ולחימה בביירות, עד ליציאה מסודרת של כוחות פלסטיניים וסוריים מביירות.

29 בספטמבר 1982: יציאת צה"ל מביירות, וסיום המלחמה באופן רשמי.שהיית כוחות צה"ל בלבנון:

אוקטובר 1982 - ספטמבר 1983: שהיית ישראל בלבנון עד הנסיגה מהרי השוף.

ספטמבר 1983 - יוני 1985: שהיית ישראל בלבנון על קו האוואלי.

יוני 1985 - מאי 2000: שהיית ישראל ברצועת הביטחון ולחימה בתקופה זו, עד לנסיגה חד-צדדית של ישראל אל הגבול הבינלאומי ב-24 במאי 2000.המלחמה הביאה להגליית מפקדות אש"ף לתוניס, ולחיסול רוב הכוח הצבאי של הארגונים הפלסטיניים, אולם לא הצליחה להוציא את צבא סוריה מלבנון. בעקבות המלחמה קם הארגון השיעי הקיצוני חזבאללה, שמילא את החלל שנוצר בדרום לבנון עם יציאת הכוחות הפלסטיניים, ונלחם בכוחות צה"ל שנותרו בדרום לבנון. 654 חיילי צה"ל נהרגו במהלך מלחמת לבנון. במקביל, נתקלה המלחמה ומהלכיה בביקורת פנימית קשה בישראל מצד גורמים שונים.

קרב סולטאן יעקוב

קרב סולטאן יעקוב הוא קרב שנערך ב-11 ביוני 1982 כ' בסיוון ה'תשמ"ב במהלך מלחמת לבנון הראשונה. בקרב לחם צה"ל מול הצבא הסורי על צומת דרכים מדרום לכפר סולטאן יעקוב בבקאע שבלבנון.

הקרב הסתיים בנסיגת כוחות צה"ל מהצומת, לאחר שכוח צה"ל שפרץ קדימה גילה כי הוא מכותר בתוך מתחם סורי גדול, וחולץ בקושי בסיוע ארטילריה כבדה. ניהול הקרב נחשב לאחד הכישלונות הגדולים של צה"ל במבצע שלום הגליל.

הקרב זכור בעיקר בשל ההרוגים, הפצועים והשבויים הרבים שהיו בו לצה"ל, ושלושת חיילי המילואים הנעדרים ששניים מהם, יהודה כץ וצבי פלדמן, נעדרים עד עצם היום הזה. גופתו של הנעדר השלישי, זכריה באומל, הוחזרה 37 שנים לאחר הקרב באפריל 2019 בסיוע משרד ההגנה של רוסיה.

רפי ברקוביץ'

רפאל (רפי) ברקוביץ' (ברקו) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, שירת כטייס קרב בחיל האוויר.

רצועת הביטחון

רצועת הביטחון הייתה שטח בדרום לבנון הסמוך לגבול עם ישראל שבו שהה צה"ל מיוני 1985 ועד לנסיגה לגבול הבינלאומי בשנת 2000. צה"ל התייצב על גבול רצועת הביטחון לאחר שנסוג מרוב השטח שנכבש בשנת 1982 במלחמת לבנון הראשונה. השם רצועת הביטחון ניתן על ידי ישראל, כדי לשקף את מטרתה: יצירת שטח המפריד בין יישובי קו העימות שבצפון ישראל ובין מחבלים השוהים בלבנון, ובכך להגן על יישובים אלה.

במהלך שהותה של ישראל ברצועת הביטחון החזיק צה"ל מספר מוצבים באזור, ותמך במיליציה מקומית - צד"ל - צבא דרום לבנון. צד"ל ניהל במידה רבה את חיי היום יום ברצועת הביטחון, והחזיק את כלא אל-חיאם. באזור שהו גם כוחות יוניפי"ל מטעם האו"ם, שפרוסים בדרום לבנון מתום מבצע ליטני ב־1978.

רוחב הרצועה היה קילומטרים ספורים במערב, ומעט יותר במזרח. הרצועה כללה כ-10% מהשטח הכולל של לבנון, שכנו בה כ-150,000 תושבים שחיו ב-67 כפרים ועיירות שיעים, מארונים, ועיירה דרוזית אחת, חאצביא. מרכז הרצועה היה העיירה המרונית מרג' עיון שנחשבה לעיירה החשובה ברצועה. בתקופת קיומה של הרצועה רבים מתושבי הכפרים שבה נמלטו אל מצפון לה. לתושבים שנותרו ברצועה היו קשרים רבים עם ישראל, רבים מהם עבדו בה, וקיבלו ממנה שירותים שונים.

יחידת הקישור ללבנון הנפיקה אישורי עבודה לאלפי תושבי דרום לבנון שקרוביהם שירתו בצד"ל. הכניסה לישראל התקיימה דרך ארבעת המעברים בגדר הטובה: בראש הנקרה, בבירנית, במעבר תורמוס ובשער פאטמה ליד מטולה, שהיה מעבר הגבול המרכזי.רבים טוענים שההחלטה להשאר ברצועת הביטחון הייתה שגויה וגרמה לאבדות רבות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.