אגודת סטודנטים

אגודת סטודנטים, נקראת לפעמים גם התאחדות סטודנטים, היא ארגון המוקם על ידי סטודנטים במוסד אקדמי, על מנת לדאוג לזכויותיהם, רווחתם וטובתם של הסטודנטים, ועל מנת להגן במשותף על האינטרסים המשותפים להם ומטרותיהם המשותפות.

מרבית אגודות הסטודנטים מוקמות ומופעלות על ידי קבוצת סטודנטים שלומדים באותו מוסד שבו קמה ופועלת האגודה. ראשי האגודה נבחרים בבחירות דמוקרטיות על ידי כלל הסטודנטים החברים באגודה. באגודות סטודנטים רבות, חברי האגודה, שהם מרבית הסטודנטים הלומדים במוסד האקדמי, משלמים דמי חבר שנתיים, והתקציב מחולק בהתאם להקצאות שנקבעות בישיבות תקציב של האגודה.

פעמים רבות, בעיקר במשטרים דמוקרטיים, האגודה עוסקת גם בעניינים פוליטיים לאומיים שלא קשורים ישירות לסטודנטים. כך הופכים הסטודנטים לגוף חברתי פעיל במישור הלאומי, על ידי פעילויות שונות בקרב האוכלוסייה, הפגנות, השפעה על ממשלות ופרלמנטים במדינות שבהן הם פועלים (לדוגמה, אירועי מאי 1968 בצרפת, נגד מלחמת וייטנאם בארצות הברית וכן במקומות רבים נוספים בעולם). לא אחת, אגודות סטודנטים מהוות כר פורה להתפתחותם של פוליטיקאים צעירים, ואלה, לאחר שצברו ניסיון בפוליטיקה באגודת הסטודנטים, עוברים לזירות מתקדמות יותר.

עם זאת, המטרה העיקרית של אגודת סטודנטים היא לדאוג לשיפור תנאיהם של הסטודנטים (כגון מעונות סטודנטים, קפיטריות וכו'), לייצוג הולם של הסטודנטים מול הנהלת המוסד האקדמי שבו הם לומדים (עזרה בערעור על החלטות הדרג האקדמי והמנהלי באוניברסיטה, ייצוג משפטי לסטודנט מול האוניברסיטה וכו'), לארגון פעילויות לרווחת הסטודנטים (כגון מסיבות, ירידים), ליצירת איגוד כלכלי של הסטודנטים על מנת להקנות להם הנחות ולחזק את כוחם הכלכלי וכו'.

במקרים רבים, אגודות סטודנטים במוסדות אקדמיים נפרדים מאוגדות בעצמן באגודות־על, כגון אגודות והתאחדויות סטודנטים מחוזיות או ארציות. מנגנון פוליטי זה מאפשר לעיתים לאגודות לטפל במטרות המשותפות לכל הסטודנטים במספר מוסדות לימוד באותו אזור או באותה מדינה, באמצעות יצירת גוף־על גדול יותר ובעל כוח רב יותר מאשר הגופים המקומיים.

אגודה
לוגו אגודת הסטודנטים באריאל
Aguda logo clear.pdf
לוגו אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית
Logo Asat
לוגו האגודה בטכניון
קובץ:LOGONEW (2).png
לוגו האגודה, אוניברסיטת תל אביב
לוגו אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן גוריון
סמל אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע

כמעט בכל מוסד אקדמי בישראל פועלת אגודת סטודנטים. האגודות פועלות כמלכ"ר ומאוגדות כעמותות.

המטרות העיקריות של האגודות זהות, לרוב, למטרות הכלליות של אגודות סטודנטים בשאר העולם, קרי: ייצוג ענייני הסטודנטים מול הנהלת המוסד האקדמי, פעולות למען רווחתם וטובתם של הסטודנטים במוסד וטיפול במכלול הנושאים הנוגעים לחייהם של הסטודנטים, במישורים האקדמיים, החברתיים, הכלכליים והציבוריים.

מנהיגי וראשי האגודות נבחרים על ידי ציבור הסטודנטים חברי האגודות, בבחירות שנערכות אחת לשנה או שנתיים. לאור גודלן של האגודות, בדרך כלל הסטודנטים עצמם בוחרים באספת נציגים, המורכבת מנציגי חוגים, פקולטות או קמפוסים, וחברי האספה הנבחרים מתכנסים לאחר מכן ובוחרים את יושב ראש האגודה ואת שאר חברי ועד האגודה. המתמודדים לתפקידים באגודה הם לרוב חברי תאי סטודנטים, אך לפעמים גם סטודנטים עצמאיים.

מקורות הכנסה

מקורות ההכנסה העיקריים של האגודות הם:

  • דמי רווחה - במוסדות אקדמיים רבים נגבים מהסטודנטים, בנוסף לשכר הלימוד, גם דמי רווחה. תשלומים אלה נגבים על ידי המוסד, וחלקם מועבר על ידי הנהלת המוסד לאגודת הסטודנטים, בהיותה ספקית של חלק משירותי הרווחה שניתנים במוסד. בדרך כלל העברת הכספים מעוגנת בהסכם בכתב בין הנהלת המוסד לאגודה, שבו מתחייבת האגודה לספק שירותים מסוימים תמורת הכספים שמועברים אליה. תשלום דמי הרווחה הוא תשלום רשות, אך הרוב המכריע של הסטודנטים בוחר לשלם אותו, מאחר שאי התשלום גורר אחריו מניעת שירותי רווחה רבים הניתנים על ידי המוסד ועל ידי האגודה.
  • דמי חבר - ישנן אגודות סטודנטים שבוחרות לגבות דמי חבר שנתיים מהסטודנטים החברים בהן, וזאת במקום או בנוסף לקבלת הכספים מדמי הרווחה. עם זאת, מרבית האגודות מעדיפות שלא לגבות דמי חבר ולהסתפק בכספי דמי הרווחה, הן משום מורכבותו של מנגנון גביית הכספים והן בשל החשש כי גביית דמי חבר תפחית משמעותית את מספר הסטודנטים שיבקשו להיות חברים באגודה.
  • כספים המתקבלים מחברות בנות - בהיותן של האגודות מלכ"ר, נמנעת מהן האפשרות לבצע בעצמן פעולות כלכליות או מסחריות, ועל ידי כך לתרגם למונחים כספיים את המוניטין שלהן ואת כוחם הכלכלי של הסטודנטים החברים בהן. לשם כך מקימות רבות מהאגודות חברות בנות, אשר דרכן מתבצעת הפעילות הכלכלית של האגודות. חלק ניכר מרווחיהן של החברות מועברים לאגודות ומשמשים אותן למימוש מטרותיהן.

פעילויות ושירותים עיקריים

כאמור, אגודות הסטודנטים פועלות במגוון רחב של נושאים, הנוגעים במכלול חייהם של הסטודנטים. השירותים העיקריים שמספקות האגודות לחבריהן הם:

  • פתרון בעיות אקדמיות, החל מרמת הקורס הבודד ועד לרמת המוסד בכללותו.
  • ייצוג הסטודנטים בבית הדין המשמעתי של המוסד האקדמי.
  • בנק בחינות, שבו יכולים הסטודנטים לקבל בחינות משנים קודמות.
  • הפקת מקראות ופתיחת קורסי עזר ומרתונים מסובסדים לקראת הבחינות.
  • חלוקת מלגות לחברי האגודה, על בסיס סוציו-אקונומי ועל בסיס מעורבות חברתית.
  • הפקת אירועי תרבות ובידור ברחבי הקמפוס, דוגמת הפנינג פתיחת שנת הלימודים, יום הסטודנט, תערוכות והופעות של אומנים, עיתון האגודה וכו'.
  • ייעוץ משפטי וייעוץ מס הניתנים לסטודנטים ללא תשלום על ידי עורכי דין ורואי חשבון מטעם האגודה.
  • ביטוח הסטודנטים בביטוח תאונות אישיות.

מאבקים

Demonstration against the housing prices in Haifa 30.7.2011 – Horev Square, Ahuza (29)
נציג אגודת הסטודנטים, אוניברסיטת חיפה, מחאת הדיור, 2011

בשנים שבהן החליטו ממשלות להעלות את שכר הלימוד או להפר הבטחות שהובטחו לסטודנטים, פעלו אגודות הסטודנטים להשבתת הלימודים במרבית מוסדות ההשכלה הגבוהה הגדולים בארץ, ואף להפגנות אלימות ועימותים עם המשטרה, לשם הסבת תשומת הלב הציבורית לעניין. כך היה, למשל, במאבק הסטודנטים להפחתת שכר הלימוד בשנת 1998, וכן במאבק הסטודנטים בשנת 2007 נגד הקמתה של ועדת שוחט.

עם זאת, בשנים האחרונות נמתחה ביקורת על הסטודנטים שהם מתעוררים למאבקים עיקשים רק כאשר מדובר בשכר הלימוד שלהם, ושאינם מעורבים בעניינים לאומיים, כמו במקומות מסוימים בשאר העולם, שבהם היה בכוחן של הפגנות סטודנטים לשנות החלטות היסטוריות של ממשלותיהם, כגון בארצות הברית ובמערב אירופה בשנות השישים ושנות השבעים של המאה ה-20, שבהן מחו הסטודנטים נגד המשטר במדינותיהם.

הכרה רשמית באגודות הסטודנטים ובמעמדן

הכרה רשמית ראשונה באגודות הסטודנטים ובמעמדן הייתה בדו"ח ועדת מלץ משנת 1996. בדו"ח, שעסק בקביעת שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה, נקבע כי תשלומים נלווים לשכר הלימוד, דוגמת דמי רווחה ואגרת שמירה, יהיו תשלומי רשות, אותם יהיה ניתן לגבות אך ורק בהסכמה בין הנהלת המוסד האקדמי לאגודת הסטודנטים של המוסד.

בחוק זכויות הסטודנט, שנחקק בשנת 2007, יש בפעם הראשונה התייחסות של המחוקק הישראלי לאגודות הסטודנטים. סעיף 1 לחוק מגדיר מהי אגודת סטודנטים: גוף הנבחר על ידי הסטודנטים בהתאם להוראות החוק. החוק מטיל חובה על המוסד האקדמי לאפשר את קיומן של בחירות לאגודת הסטודנטים במוסד (סעיף 20 לחוק). על אגודת הסטודנטים לפעול בהתאם לתקנון שתקבע ושיפורסם לכלל הסטודנטים במוסד (סעיף 21). כמו כן, נקבע כי ועדת הערעורים על החלטות ועדת המשמעת תורכב מנציגי סגל ההוראה ומנציגי אגודת הסטודנטים במוסד (סעיף 18).

פוליטיקאים ואישי ציבור שהחלו את דרכם באגודות הסטודנטים

לא מעט פוליטיקאים ואישי ציבור - ראשי עיריות, חברי כנסת ושרי ממשלה - החלו את פעילותם הציבורית באגודות הסטודנטים. ביניהם ניתן למנות את רוני מילוא, לימור לבנת, סילבן שלום, מיכאל איתן, צחי הנגבי, חיים רמון, מיכאל רייסר, יונה יהב, איתן כבל, מיכאל קליינר, גילה גמליאל, אלכס מילר, בועז טופורובסקי, יאיר רביבו ואיציק שמולי.

ארגוני גג

בעבר אגודות הסטודנטים עצמן היו מאוגדות בשני ארגוני גג סטודנטיאליים: התאחדות הסטודנטים בישראל, שבה היו חברות בעיקר אגודות הסטודנטים של האוניברסיטאות ושל המכללות הגדולות, וארגון הסטודנטים בישראל, שבו היו חברות אגודות הסטודנטים של המכללות הקטנות. ב-2009 ארגון הסטודנטים התאחד לתוך התאחדות הסטודנטים וחדל לפעול כגוף נפרד. נכון ל-2010 חברות בהתאחדות הסטודנטים מעל 60 אגודות הסטודנטים הקיימות בישראל.

ראו גם

אגודת הסטודנטים אוניברסיטת חיפה

אגודת הסטודנטים אוניברסיטת חיפה היא עמותה המאגדת את הסטודנטים הלומדים באוניברסיטת חיפה. האגודה פועלת לקדם את רווחת הסטודנטים בתחום החברתי, התרבותי והאקדמי, והיא הגוף הרשמי המייצג את ציבור הסטודנטים באוניברסיטת חיפה בפני הנהלת האוניברסיטה ובפני מוסדות חיצוניים. האגודה היא חברה מלאה בהתאחדות הסטודנטים הארצית.

אקדמיה

אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם. כיום מתייחס המונח בעיקר למוסדות להשכלה גבוהה.

דוקטור

דוקטור (בקיצור, ד"ר), או "תואר שלישי", הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.

המילה דוקטור מקורה בשפה הלטינית: בלטינית הקלאסית פירושה היה מורה, ובלטינית של ימי הביניים מלומד ויועץ דתי. המשמעות הנוכחית, של המחזיק בתואר גבוה באוניברסיטה, התקבעה בסוף המאה ה-14 .

דוקטור לשם כבוד

דוקטור לשם כבוד (בלטינית: .Dr. h. c) הוא תואר כבוד שמעניק מוסד אקדמי, לרוב אוניברסיטה, כדי לכבד אישים שהוא חפץ ביקרם. התואר מוענק לאות הוקרה על הישגים בתחום המדע, על תרומה מיוחדת לחברה או על תרומה כספית נכבדה לאוניברסיטה.

השם העברי לתואר הוא תרגום honoris causa מלטינית.

אישים שזכו לכמה תוארי דוקטור לשם כבוד נושאים בתואר .Dr. h. c. mult.

אחד האירועים הבולטים של הענקת תואר דוקטור לשם כבוד בישראל הוא אירוע הענקת התואר לרמטכ"ל יצחק רבין מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, עם תום מלחמת ששת הימים. בטקס זה נשא רבין את נאום הר הצופים.

אוניברסיטת בר-אילן מעניקה תואר דוקטור לשם כבוד גם לארגונים. בארגונים הזוכים: מגן דוד אדום ותנועת הנוער בני עקיבא.

המכללה האקדמית ספיר

המכללה האקדמית ספיר היא מכללה אקדמית השוכנת בנגב הצפוני בסמוך לעיר שדרות, בתחום המועצה האזורית שער הנגב. במכללה מתקיימים לימודים לתואר אקדמי וכן קיים בית ספר להנדסאים, בית ספר לאמנות ומרכז לימודי הסמכה והכשרה. כנשיא המכללה משנת 2019 מכהן הפרופסור שי פלדמן.

במכללה לומדים כ-8,500 סטודנטים וכך, היא נחשבת למכללה הציבורית הגדולה בישראל.

שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה).

מדעי החיים

המושג מדעי החיים (Life Sciences) מתאר קבוצה של דיסציפלינות במדעי הטבע, העוסקות בחומר החי על פני כדור הארץ, בהתפתחות החיים, בהשלכות יצורים חיים על הסביבה וביחסי הגומלין בין יצורים חיים. המונח משמש בעיקר בהקשרים אקדמיים, כשמה של פקולטה להוראה ולמחקר; במרבית ההקשרים משמש המונח כמילה נרדפת לביולוגיה, אך בהקשרים אחרים מציין תחום רחב יותר, העשוי לכלול גם רפואה ומדעים נוספים.

מדעי הרוח

מדְעי הרוח הם תחומי הידע האנושי אשר עוסקים בחקר והתחקות אחר חוקיות הרוח בקיום. במובן זה, המונח "רוח" מכוון למכלול העקרונות שמהם מורכב העולם הלא-פיזי, שאין להכפּיפו לחוקיות סיבתית פשוטה, כמקובל בעולם הפיזי. המונח מדעי הרוח מקושר בדרך כלל לתחום ההוראה באוניברסיטאות, כאשר עומדת הפילוסופיה במרכז. כיום משויכים להוראת מדעי הרוח כלל המקצועות שאינם נוגעים בעולם הפיזי כמו מדעי החברה או המדעים המדויקים.

מוסמך אוניברסיטה

מוסמך אוניברסיטה הוא תואר אקדמי שאוניברסיטה מעניקה לאדם שסיים מסלול לימודים אקדמי מתקדם, הכולל בדרך כלל גם התנסות במחקר. תואר זה קרוי גם "תואר שני", משום שהוא השני בסדר הנפוץ של תארים אקדמיים שאדם יכול לקבל במסגרת אקדמית (לאחר תואר ראשון ולפני דוקטורט). תואר זה מוכר גם בשמות ובקיצורים של התארים המקבילים לו ברחבי העולם: "מאסטר", .M.A‏, .M.B.A‏, .M.P.A,

.LL.M‏, .M.S‏ ועוד, כאשר הקיצורים משתנים על-פי תחום הלימודים. הלומד לתואר מוסמך, מכונה לעיתים, בטכניון ובחלק ממדינות העולם, "מגיסטר". תואר "ד"ר לרפואה" (.M.D) הוא תואר שני מבחינה אקדמית, למרות שבוגריו נקראים "דוקטור".

בחלק מהאוניברסיטאות בישראל נהוגים שני מסלולים לתואר "מוסמך":

מסלול מחקרי עם תזה, שבסופו על הלומד לתואר להגיש עבודת מחקר ברמה נאותה.

מסלול מקצועי ללא תזה, שהלומד בו אינו נדרש להגיש עבודת מחקר.מספר הקורסים שעל הסטודנט ללמוד במסלול ללא תזה גדול יותר מזה שבמסלולים עם תזה. תואר שני ללא תזה אינו מאפשר המשך ללימודי דוקטורט.

מכללה

מכללה הוא התרגום לעברית של המושג "קולג'", המקובל בהגיות שונות בשפות שונות. משמעותו של המונח נגזרת מההקשר במדינה שבה נעשה בו שימוש. בשפה הרווחת בישראל, "מכללה" היא מוסד להשכלת המשך או השכלה גבוהה שלא במסגרת אוניברסיטאית.

מרצה

מרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד פרונטלי אל מול קהל מאזינים. הרצאה (דברי מרצה בפני קהל) יכולה להיות בכל תחום ידע. בשונה ממורה, מרצה בדרך כלל מלמד במסגרות על-תיכוניות.

באמצע שנות ה-30 החלו מרצים ללוות את הרצאותיהם באמצעי המחשה אודיו-ויזואליים: החל משקופיות, שקפים ומצגות שנוצרו באמצעות תוכנות ייעודיות וכלה בהקרנה של קטעי וידאו. עם זאת, מרצים רבים עדיין משתמשים בגישה המסורתית של הרצאה מול תלמידים ושימוש בלוח להמחשת החומר הנלמד.

באוניברסיטאות בשנות האלפיים, מרצה (Lecturer) הוא גם שמה של הדרגה הנמוכה בסולם הדרגות של אנשי הסגל האקדמי הבכיר והדרגה הבאה אחריה קרויה מרצה בכיר. דהיינו, "מרצה" אינו רק מעביר הרצאות אלא גם עומד בראש צוות מחקר. בטכניון הוחלט לשנות את השם, והתואר נקרא "פרופסור משנה" החל מ-2012, ועד שנת 2014, אז הורתה לו המועצה להשכלה גבוהה לחדול מהענקת תואר זה (אך לא לבטל רטרואקטיבית תארים שכבר ניתנו).

בארצות הברית ובקנדה משמשת המילה מרצה לתיאור מורה בקורסים לא-אקדמיים באוניברסיטאות, במכינות וכן בקורסים שאינם בחסות אקדמית כלל.

משפטים

משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו. מחד, יש המסווגים את המשפטים כתחום אינטרדיסציפלינרי עקב אופיו של התחום - תחום המתקשר הן למדעי החברה, הן למדעי הרוח והן למדע המדינה; מאידך, הגישה הנפוצה רואה בו תחום העומד בפני עצמו.

סטודנט

סטודנט הוא אדם הלומד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה, במטרה לרכוש ידע ותואר אקדמי.

הישגים אקדמיים הם התוצר של תפקודו של הסטודנט בתחומי הדעת שהוא לומד.

עוזר מחקר

עוזר מחקר באוניברסיטאות, במוסדות אקדמיים שונים ובמכוני מחקר אחרים הוא אדם המסייע למחקר האקדמי הנערך במוסדות אלה. בדרך-כלל עוזר המחקר מסייע לפרופסור (או איש סגל אקדמי בכיר אחר) באחד או יותר ממחקריו השונים, או שהוא עובד במעבדה.

סוג העבודה שעושה עוזר המחקר במסגרת עבודתו יכול להיות מגוון מאוד – החל מעבודה משרדית והקלדת נתונים וכלה בהשתתפות של ממש בשיקולים המדעיים של המחקר – תכנון ניסויים, ביצועם, ניתוח תוצאותיהם והסקת המסקנות הנדרשות. כן יכול לסייע עוזר המחקר בכתיבת מאמרים מדעיים ובחיפוש המידע הנחוץ עבור מאמרים אלה.

לעיתים עובד עוזר המחקר באופן קבוע אצל פרופסור מסוים ומסייע לו בכל מחקריו, ולעיתים הוא מועסק לצורך פרויקט מסוים, כגון כתיבת ספר הדורש עבודה מחקרית או ביצוע ניסוי יחיד.

לעיתים עוזר המחקר משמש גם כעוזר הוראה בקורסים אותם מלמד הפרופסור שאצלו הוא עובד.

תפקיד עוזר המחקר ניתן בדרך כלל לסטודנטים מצטיינים (לרוב סטודנטים לתארים מתקדמים), לא רק כדי לקבל את עבודתם, אלא גם כדי לאפשר להם פרנסה נוחה בתקופת לימודיהם.

פקולטה

פקולטה היא יחידה של אוניברסיטה העוסקת במחקר ובהוראה בתחום ידע מוגדר או באיגוד של מספר תחומי ידע קרובים.

קדימה

האם התכוונתם ל...

קדימה (אגודת סטודנטים)

קדימה (בגרמנית: A.V. Kadima Wien) הייתה אגודת סטודנטים יהודים שנוסדה בווינה ב-25 באוקטובר 1882 על ידי נתן בירנבאום, ראובן בירר, פרץ סמולנסקין ומשה שנירר. האגודה פעלה עד 1938.

קתדרה (אקדמיה)

קָתֶדְרָה (מיוונית: kathedra) καθεδρα) – כיסא, מושב. באנגלית: Chair) היא פעילות הוראה או מחקר באוניברסיטה בתחום מדעי שהאוניברסיטה מעוניינת להדגישו בתוך פקולטה מסוימת או תוך שילוב תחומי מחקר מפקולטות ומחלקות שונות. בראש הקתדרה עומד פרופסור המקבל בדרך זו מעמד של בכירות ונקרא "מופקד הקתדרה".

לעיתים משמשת קתדרה כ"זרע" להקמת תחום חדש באוניברסיטה המתפתח לכדי מחלקה נפרדת ולעיתים היא משמשת כתואר בלבד המוענק לפרופסור בכיר (למשל "הקתדרה למתמטיקה על שם לוקאס" באוניברסיטת קיימברידג' בראשה כיהנו אייזק ניוטון, פול דיראק, סטיבן הוקינג ורבים נוספים).

נהוג שהקתדרה נקראת על שם תורם או קרן המממנת אותה, או נקראת לזכר אדם מסוים לצורך הנצחה. בשם הקתדרה מוזכר תמיד התחום המדעי-מחקרי עליו היא מופקדת. התורם או הקרן משלמים לפרופסור העומד בראשה תוספת תשלום על משכורתו האקדמית הרגילה לפי התקן.

רקטור

רקטור (מלטינית: regere - שליט) הוא ראש המערכת האקדמית באוניברסיטאות. זאת להבדיל ממנכ"ל, שהוא בעל המשרה האדמיניסטרטיבית העליונה באותו מוסד אקדמי.

הרקטור אחראי על הניהול האקדמי של האוניברסיטה, ובכלל זה מינוי חברי סגל אקדמי, העלאתם בדרגה, פתיחה וסגירה של חוגי לימוד ונושאים אקדמיים נוספים. במוסדות אקדמיים רבים נקרא ראש המערכת האקדמית "פרובוסט" (באנגלית: Provost). בטכניון נקרא ראש המערכת האקדמית "משנה לנשיא לעניינים אקדמיים".

מאז יישום החלטות ועדת מלץ בשנים 2002–2003, בראש כל אוניברסיטה בישראל עומד נשיא, האחראי גם על המערכת האקדמית, ובכללה הרקטור, וגם על המערכת האדמיניסטרטיבית, שבראשה עומד מנכ"ל.

המונח "רקטור" משמש גם בתחומים אחרים, כגון בכנסייה הקתולית ובכנסיות אחרות, שם הוא מציין אנשים בעלי תפקיד בכיר (לרבות בישופים, אך לעיתים גם כמרים).

תארים מתקדמים

תארים מתקדמים או תארים גבוהים הם תארים אקדמיים המוענקים לבוגרי תואר ראשון המסיימים לימודי המשך מתקדמים, למשל תוארי מוסמך (M.A, M.S, L.L.M, M.F.A, M.B.A), דוקטור (J.S.D, LL.D, M.D, D.M.D, D.V.M ,Ph.D) או בתר-דוקטור.

לעיתים קרובות הזכאות לתואר מתקדם מותנית בהשלמת עבודת מחקר חדשנית בתחום הלימודים ובמקרים אלו הסטודנטים הלומדים לתואר מכונים תלמידי מחקר או סגל אקדמי זוטר. מרבית המחקר האקדמי בעולם מבוסס על עבודות מחקר אלו. במקרים אחרים התארים המתקדמים מבטאים את העובדה כי הסטודנט רכש הכשרה מקצועית מקיפה, דוגמת תואר דוקטור לרפואה (MD) או תואר מוסמך במנהל עסקים (MBA) והם אינם כוללים השלמה של עבודה מחקרית.

מערכת ההשכלה הגבוהה מאורגנת באופן שונה במדינות שונות ולפיכך גם מערכת התארים המתקדמים שונה. במדינות המושפעות מן המסורת האקדמית הגרמנית, למשל, לא הייתה קיימת באופן מסורתי הבחנה בין תואר ראשון לתואר "מאסטר", ושניהם לוכדו יחד תחת תואר אחד - ה"דיפלום" או ה"מגיסטר". מטרת הסכם בולוניה היא בין היתר לשנות מצב זה ולאחד את שלבי הלימודים הגבוהים בכל רחבי האיחוד האירופי.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.