אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל

אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל (בעבר: אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל או אגודת הסופרים העבריים) היא אגודה מקצועית של הסופרים והמשוררים כותבי העברית בישראל (קיימות בישראל גם אגודות של סופרים כותבי שפות אחרות, כגון ערבית) והיא מקבילה לאיגוד כללי של סופרים בישראל.

היסטוריה

האגודה הוקמה בתל אביב בשנת 1921 על ידי חיים נחמן ביאליק, באספה הראשונה השתתפו כ-70 סופרים ונחום סוקולוב נבחר לנשיא כבוד. באותו מעמד נבחרו כדירקטורים לוועד האגודה: חיים נחמן ביאליק, אחד העם, מרדכי בן הלל הכהן, יעקב פיכמן, אשר ברש, אהרן אברהם קבק ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'.[1]

ב-1928 נבחר חיים נחמן ביאליק לנשיא האגודה, תפקיד שמילא עד שנפטר ב-1934. ב-1938 נבחר שאול טשרניחובסקי להחליפו בתפקיד נשיא האגודה, תפקיד שמילא עד שנפטר ב-1943. ב-1958 נבחר דב חומסקי, תפקיד שמילא עד 1974.

ארכיון האגודה נקרא "גנזים", ומטרתו שימור המורשת הספרותית בשפה העברית. האגודה מוציאה לאור ירחון ספרותי בשם "מאזנים". בית האגודה הוא "בית הסופר" בתל אביב, הקרוי על שם שאול טשרניחובסקי, ובו שוכנים הארכיון ומערכת הירחון של האגודה.

תנאי הקבלה לאגודה

במקור חברות באגודה הייתה מותנית בכתיבת שני ספרים בשפה העברית. בתחילת שנות השבעים, כאשר מספר חברי האגודה היה כ-300, הוחלט לצרף גם לשורות האגודה סופרים חדשים שעלו לא מכבר אל הארץ. סופרים אלו לא פרסמו עבודות בעברית. במקביל האגודה יזמה מאמץ לתרגם את היצירות של סופרים אלו לעברית, לסייע בקליטתם לתרבות הישראלית.

בתחילת שנת 2016 הצטרפו לאגודה כ-40 עורכים ומתרגמים, לאחר שתנאי הסף לקבלה לחברות באגודה שונו והתאפשרה הצטרפות גם של עורכים ומתרגמים "בהוצאות ספרים מרכזיות".

נכון לשנת 2016 מאגדת האגודה כ-520 סופרים, משוררים, עורכים, מתרגמים, במאים ומחזאים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, בספרייה היהודית המקוונת (באנגלית)
איתמר יעוז-קסט

איתמר יָעוֹז-קֶסְט (Jaoz-Keszt; לעיתים Yaoz-Kest; נולד ב-1934 בסארוואש שבהונגריה) הוא משורר ומתרגם עברי, ישראלי ממוצא הונגרי, ניצול השואה.

החל לפרסם את שיריו ב-1956. פרסם עשרות ספרי שירה, פרוזה ועיון.

שיריו נלמדים ברוב בתי-הספר התיכוניים, במסגרת תוכנית הלימודים לבחינות הבגרות, הן בנושא השואה והן בנושא אמונה. יצירתו משמשת כחומר למחקר במסגרת התואר השני וכן במסגרת עבודות דוקטורט.

המשורר איתמר יעוז-קסט מעולם לא הסתגר ב"דלת אמות", אלא היה מעורב באופן פעיל בהוויה הספרותית הישראלית. הוא גילה וטיפח, במסגרת עבודתו כעורך "עקד" וביטאוניה הספרותיים - משוררים צעירים רבים.

יעוז קסט שימש במשך 3 שנים כנשיא אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

אסתי ג. חיים

אסתר ג. חיים (נולדה ב-14 בנובמבר 1963) היא סופרת ישראלית. ספריה עוררו דיון בנושאים שונים כזהות ישראלית, זהות נשית וזהותם המורכבת של בני הדור השני לניצולי שואה.

בית הסופר

בית הסופר ע"ש שאול טשרניחובסקי הוא מקום משכנה של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, ברחוב קפלן מספר 6, בתל אביב.

בעבר אירח חיים נחמן ביאליק, שהיה בין מקימי האגודה, את פעילותה בביתו שברחוב ביאליק בתל אביב. בבית שכן מכון "גנזים" ארכיון האגודה (שהועבר לספריית בית אריאלה), ובבית מתקיימות סדנאות כתיבה על כל ענפיה, וכן אירועים ספרותיים הפתוחים לקהל הרחב.

כיום יושבים בו גם משרדיו של כתב העת הספרותי "מאזנים".

הבית נקרא על שם המשורר שאול טשרניחובסקי. בית דומה נמצא בירושלים, וקרוי על שם הסופר חיים הזז.

גבריאלה אלישע

גבריאלה אלישע (13 בנובמבר 1954 - 26 בפברואר 2019) הייתה משוררת, מתרגמת שירה ועורכת שירה ישראלית. הוציאה לאור אחד עשר קובצי שירה, תרגמה שירה מאנגלית ומצרפתית, ערכה את מרפסת: קונטרסים לשירה בשנים 1990–1992, וזכתה בפרסים ספרותיים רבים. פרסמה גם בשם אלה בת-ציון.

דליס אלאלוף מימון

דליס אלאלוף מימון (נולדה ב-1953) היא משוררת, מבקרת ספרות ישראלית. מפרסמת רשימות ביקורת בכתבי עת שונים, כמו מאזנים. שם העט שלה הוא "דליס", ובשם זה היא חותמת על מאמריה ושיריה.

הרצליה רז

הרצליה רז (סוקולינסקי-רוזנברג) (כ"ה בשבט תרפ"א, 3 בפברואר 1921 – כ"א בשבט תשע"ו, 31 בינואר 2016) הייתה סופרת ילדים, משוררת, מחנכת וחוקרת ספרות וספרות ילדים ישראלית.

ורדה גנוסר

ורדה גנוסר (נולדה ב-22 בפברואר 1943) היא משוררת, עורכת ואוצרת ישראלית. יוזמת הקמת "משכן האמנים" בהרצליה. ממייסדות אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

יורם לוי פורת

יורם לוי פורת (1939 - 10 בנובמבר 2006) היה מחזאי, במאי ומשורר ישראלי.

יערה בן-דוד

יערה בן דוד (נולדה ב-1947) היא משוררת, מבקרת ספרות ואמנית קולאז'ים ישראלית.

מאזנים (כתב עת)

מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

מישל חדאד (עורך דין)

מישל חדאד (בערבית: ميشيل حداد; נולד ב-22 ביוני 1950) הוא חוקר ועורך דין ערבי-ישראלי ששימש כראש מחלקת חקירות הפשעים של משטרת ישראל.

חדאד נולד וגדל במזרעה. הצטרף למשטרת ישראל בשנת 1968 בגיל 18. בשנת 1981 מונה לראש מחלק חקירות פשעים חמורים במטה מרחב דן בדרגת רב פקד. בתפקיד זה פענח את פרשיית רצח כרמלה בלס בידי עו"ד חרמון. ב-1986 מונה לראש צוות החקירה בפרשת רצח מלה מלבסקי, בעקבותיה הורשעו חוה יערי ואביבה גרנות.

בנובמבר 1986 הורשע בדין משמעתי בהתחברות לעבריינים והתנהגות שלא כהלכה במילוי תפקידו, ונדון ל־200 שקל קנס ו־7 ימי מחבוש על תנאי.חדאד פרש מהמשטרה בשנת 1988 והפך בעלים למשרד חקירות פרטי, וכן למשרד עורכי דין בשותפות עם דורית זילברמן. מראשי מקימי תנועת אמיתי - לימים תנועת אומ"ץ יחד עם אריה אבנרי, מעוזיה סגל ותנ"צ שגיא. בשנת 2015 נבחר כחבר ועד אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל. אב לשלושה. שניים מהם המשיכו דרכו במשטרת ישראל.

משה בן-שאול

משה בן-שאול (16 באוקטובר 1930 – 6 בדצמבר 2007) היה משורר עברי, צייר, עיתונאי, סופר, עורך ומתרגם ישראלי, עורך מאזנים.

עזריאל קאופמן

עזריאל קאופמן (1929 – 20 בפברואר 2004) היה משורר עברי, צייר, מורה מחנך ועורך כתב העת מאזנים.

פרס ברנר

פרס ברנר הוא פרס ספרותי מרכזי בחיי התרבות והספרות בישראל המוענק בתמיכת רחל ומשה ינאי. הפרס מוענק על שמו של הסופר יוסף חיים ברנר. הפרס ניתן מדי שנה מאז שנת 1945 על ידי אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, שהיא גוף המאגד סופרים ומשוררים הכותבים עברית, ואשר חיים בישראל. פרס ברנר ניתן בתמיכת רחל ומשה ינאי. הוא עומד החל משנת 2010 על סך של 50,000 ש"ח, והוא מוענק אחת לשנה לספר פרוזה שיצא לאור בשנת הפרס האחרונה, ואחת לשלוש שנים גם לספר שירה שיצא לאור בשלוש השנים האחרונות שלפני כן.

בוועדת הפרס יושבים שופטים הממונים על ידי אגודת הסופרים העברים וכן משקיף המרכז את פרס ברנר מטעם אגודת הסופרים, ומייצג גם את משפחת ינאי, תורמי הפרס.

הפרס נוסד על ידי משפחת האפט בשנת 1945 לזכר יוסף חיים ברנר.

צבי ניר

צביקה (צבי) ניר (נולד ב-14 באוגוסט 1946) הוא סופר, משורר, משפטן ואיש ציבור ישראלי. החל מדצמבר 2015 מכהן כיו"ר אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

רובי שונברגר

רובי שונברגר (נולד ב-1960) הוא פסיכואנליטיקאי, משורר, מבקר ומתרגם ישראלי.

יליד טימישוארה, רומניה. כיום תושב גבעתיים.

בוגר החוג לספרות עברית והשוואתית ומוסמך החוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. קיבל תואר מומחה בפסיכולוגיה קלינית ב-1991.

ערך עם אלון אלטרס, אלי הירש וחזי לסקלי את גליונו היחיד של כתב העת "מקום" שראה אור ב-1985.

שונברגר נשוי ואב לבן.

ריקה ברקוביץ

ריקה ברקוביץ' (18 בנובמבר 1946 - 10 בפברואר 2019) הייתה סופרת ומשוררת ישראלית. חיברה 17 ספרים לילדים לנוער ולמבוגרים, שחלקם משמשים כספרי עזר להוראה וחלקם תורגמו.

שירי מכות מצרים

שִׁירֵי מַכּוֹת מִצְרַיִם הוא ספר השירה השלישי של נתן אלתרמן, שראה אור בהוצאת צבי שעל יד הוצאת מחברות לספרות בפברואר 1944, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. הספר כולל פואמה יחידה בת שלושה חלקים שבמרכזה עשרה שירים שנושאם הוא עשר מכות מצרים הניתכות על העיר החוטאת נֹא אמון, המתוארות מנקודת מבטם של אב ובנו תושבי העיר. הפואמה נפתחת בשיר "בדרך נא אמון", שממנו עולה כי חורבן העיר עקב חטאיה אינו מאורע היסטורי יחיד אלא אירוע מייצג בשרשרת נצחית של אירועי חורבן ואב טיפוס לתולדות האנושות; ונחתמת בשיר "איילת" (איילת השחר) המביע את צמיחת התקווה, כחלק מאותו מחזור נצחי של חורבן וגאולה. בין שיר הפתיחה לשיר הסיום נפרסים עשרה שירים בעלי אופי של בלדה, שכל אחד מהם נחלק לשני חצאים. חציו הראשון של כל שיר מוקדש לתיאור ציורי של המכה, וחציו השני מוקדש לדיאלוג בין אב מצרי לבין בנו-בכורו. באופן מפתיע ביחס לכותרת השיר, המקושרת אינטואיטיבית לסיפור הגאולה היהודי של אירועי יציאת מצרים ולהגדה של פסח, נקודת מבטו של אלתרמן היא נקודת המבט המצרית. עובדה זו, בפרט בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, עוררה בקרב הקוראים תימהון ומבוכה והזינה שלל פרשנויות. היצירה נחשבת לאחת מיצירותיו החשובות של המשורר. אליעזר שביד כינה אותה "הבהירה והמגובשת ביצירותיו של אלתרמן", והלל ברזל טען ש"'שירי מכות מצרים' הם מן השלמים ביותר בשירי נתן אלתרמן".

תמי כץ-לוריא

תמי כץ-לוריא (נולדה ב-1963) היא משוררת, רקדנית, מורה למחול ופילאטיס, וכוריאוגרפית ישראלית.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.