אגודה שיתופית

אגודה שיתופית היא הגדרה ישראלית לתאגיד המהווה מסגרת לפעילות כלכלית לצד היבטים אישיים ושיתופיים[1]. רישום האגודות השיתופיות מפוקח על ידי רשם האגודות השיתופיות במשרד הכלכלה והתעשייה.

MEMBERS OF KIBBUTZ AFIKIM HOLDING THEIR GENERAL MEETING IN THE LIBRARY OF THE SETTLEMENT. אסיפה כללית של חברי קיבוף אפיקים, בספריית הקיבוץ.
חברי קיבוץ אפיקים מכונסים באספת האגודה (1937)
OfraAguda7096
הצגת התקציב באספה כללית של האגודה השיתופית בעפרה

חקיקה

פקודת האגודות השיתופיות חוקקה בשנת 1933 והיא קובעת כי בתור אגודה שיתופית יוכלו להרשם "אגודה שמטרותיה הן טיפוח החסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה". על פי אותה פקודה, כל חבר בני-אדם המונה לפחות שבעה אנשים רשאי להתאגד כאגודה שיתופית.

אגודות שיתופיות

בין האגודות השיתופיות ניתן למנות את כלל הקיבוצים והמושבים, ישובים קהילתיים רבים, קואופרטיבים מסוגים שונים, דוגמת אגד ובעבר גם דן, אגודות שיתופיות לאספקת מים, אגודות צרכניות כדוגמת הצרכניות ורשתות מרכולים, חברות יצרניות כמו הארגז (עד שנת 2000), עוף העמק, קרנות פנסיה וארגונים נוספים.

אגודה שיתופית היא אחת מ-4 צורות התאגיד הפרטי כפי שמוגדר בחוק הישראלי. אגודות שיתופיות יכולות להיות מסווגות כמרכזיות או התיישבותיות. על האגודות המרכזיות נמנות "ברית פיקוח" שמטרתה לפקח חשבונאית על אגודות שיתופיות, "ברית סיוע" שמטרתה לחנך ברוח ערכי הקואופרציה ולסייע להקמה והפעלה של אגודות שיתופיות. אגודה חקלאית, יצרנית, בתחום השירותים ואגודות נוספות.

אגודה שיתופית תאגד לרוב פרטים ממעמד דומה או בעלי תכונה משותפת.

ניהול האגודה השיתופית

אגודה שיתופית מבוססת על ניהול עצמי בדרך דמוקרטית, לרווחת החברים. חברי האגודה הם גם הבעלים של האגודה ונכסיה.

במושבי העובדים, בהם הייצור הוא נפרד, מטפלת האגודה השיתופית בשיווק התוצרת, ובעיבוד שטחים חקלאיים המשותפים לכל חברי המושב. בקיבוץ, בו אמצעי הייצור ותהליך הייצור הם משותפים, השיתוף מתבצע גם בתחומי הייצור, צריכה, חינוך, תרבות.

רשויות האגודה

Kvutzat Kinneret Museum 1 (3)
פרוטוקול אספת החברים בקבוצת כנרת 1913

שתי הרשויות החשובות ביותר באגודה שיתופית הן: האספה הכללית והוועד.

האספה הכללית

האספה הכללית היא אספת כל החברים באגודה השיתופית והיא הסמכות העליונה לקבלת החלטות באגודה השיתופית[2]. לאספה מפורסם מראש סדר יום. באספה נמסרות הודעות מטעם הנהלת האגודה ונערכים דיונים בנושאים הנמצאים בסדר היום של האספה. לכל חבר באגודה יש זכות להשתתף בדיון ויש לו זכות הצבעה (קול אחד). ההצבעה על ההחלטות המוצעות מתקיימת, אם באספה עצמה ואם בצורה אחרת שאושרה באספה (כגון קלפי במועד מאוחר יותר).

כל אגודה שיתופית מחויבת לערוך לפחות אספה אחת בשנה, המכונה "האספה השנתית". לאספה השנתית יש סדר יום קבוע שבו חייבים להופיע סעיפים מסוימים שנקבעו על ידי רשם האגודות השיתופיות ונועדו להבטיח את התנהלותה התקינה של האגודה[3].

האספה הכללית מכונה לעיתים גם "אספת חברים". היא מהווה דוגמה לדמוקרטיה השתתפותית[2], אך יש בה גם מאפיינים הנתפסים על ידי חלק מהחברים כבעייתיים בשל חוסר המקצועיות של חלק מהחברים בנושאים העומדים על סדר היום וכן מצבים בהם מיעוט חברים שמשתתפים באספה עשוי לקבוע החלטות המשפיעות על כלל הציבור[2]. בהיסטוריה של הקיבוצים נכנסו אסיפות החברים להווי החיים הקיבוצי. הן בגלל התכנסויותיהן התכופות והן בגלל הדינמיקה הפנימית של האסיפות שלעיתים, באו בהן לידי ביטוי מתחים פנימיים וחילוקי דעות בין החברים, שלא תמיד היה להם ביטוי במקום אחר. אסיפות אלו גם זכו לייצוגים בתרבות הישראלית. למשל בספרות ב"אפרים חוזר לאספסת" ובקולנוע ב"סלאח שבתי".

הוועד

הוועד, או ועד ההנהלה, משמש כהנהלה בפועל של האגודה השיתופית. רק חברי האגודה יכולים להיות חברים בוועד[3]. מספר חברי הוועד ומשך הקדנציה של כהונתם נקבע על פי תקנון האגודה השיתופית הספציפית. הוועד נבחר בבחירות אישיות שנערכות באספה הכללית. בדרך כלל הוועד כולל גם בעלי תפקידים מרכזיים באגודה כגון: מזכיר וגזבר וכולל גם חברים מן השורה המכונים "נציגי ציבור". יושב ראש הוועד נבחר בדרך כלל באספה הכללית. הוועד עוסק בכל ענייניה השוטפים של האגודה; הן החברתיים והן הכלכליים והכספיים. בחלק מהנושאים הוועד מקבל את ההחלטות בעצמו ובחלק אחר הוא מביא את הצעות ההחלטה לדיון ולהחלטה באספה הכללית.

חובת חברות באגודה שיתופית

עד שנת 1998 לא היה הליך שבו חבר מושב יכול לפרוש מהאגודה השיתופית של המושב. בשנת 1998 החליט מינהל מקרקעי ישראל לאפשר לחברי מושב שאינם חברי האגודה השיתופית לחתום על חוזה ישירות מול המנהל. בשנת 2003 החליט מינהל מקרקעי ישראל החלטה דומה לגבי חלקה ב'[4]. עד שנת 2016 טרם נחתם חוזה של המינהל ישירות עם תושב במושב שלא היה חבר האגודה, עקב התמשכות הטיפול בנושא[5].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ע"א 2483/14 צביקה שלומוביץ ואח' נ' בית חנניה מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, סעיף 36
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 המדריך המקצועי להנהגות היישובים (אסיפות חברים), עמ' 12, באתר "מפעם" של משרד הפנים, נובמבר 2015
  3. ^ 3.0 3.1 תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975, באתר Nevo.co.il
  4. ^ בג"ץ 1793/03 עמיר דרורי ואח' נ' מועצת מקרקעי ישראל ואח'
  5. ^ 7049-05-14 באדר נגד בית נקופה מושב עובדים, פסק דין מיום 6 ביולי 2016, סעיף 9
AZCA

AZCA (ראשי תיבות של Asociación Mixta de Compensación de la Manzana A de la Zona Comercial de la Avenida del Generalísimo - אגודה שיתופית להקמת אזור עסקים בשדרת גנרליסימו) הוא אזור עסקים במדריד, בירת ספרד.

אזור העסקים AZCA ממוקם במרכז מדריד, לאורך שדרת קסטיאנה (לשעבר שדרת גנרליסימו) החוצה את העיר מצפון לדרום. הקמת אזור העסקים עלתה בתוכנית הניהול הכללית של מדריד שאושרה בשנת 1946, במסגרתה נקבע גם שמו של האזור. מטרת התוכנית הייתה להקים אזור בנייני משרדים מודרני שיהיה נגיש באמצעות רכבת תחתית ורכבת רגילה, ושימוקם בסמוך לאצטדיון סנטיאגו ברנבאו ולמתחם הממשלתי החדש נואבוס מיניסטריוס.

לאחר עיכובים רבים, החלה בניית המתחם בשנות ה-70. כיום המתחם כולל כמה מגורדי השחקים המודרניים והגבוהים במדריד, ובהם מגדל פיקאסו, מגדל אירופה ומגדל בנק בילבאו. עד שנת 2005 ניצב באזור גם מגדל וינדזור, שעלה באש ונהרס מאוחר יותר. תוכנית הבניה המקורית כללה גם הקמתם של גן בוטני, ספריה ובית אופרה, אך אלו לא נבנו מעולם.

אגודת הכורמים

"אגודת הכורמים" היא אגודה שיתופית של יקבי זכרון יעקב ושל יקבי ראשון לציון. היא נוסדה ב-1905 בישראל בתקופת העלייה הראשונה. האגודה נוסדה עקב משא ומתן שיזמו כורמים מהיקבים הגדולים עם הברון רוטשילד ועם החברה היהודית להתיישבות - יק"א, על מנת לקבל אחריות על היקבים בעצמם. האגודה פעילה.

אלומות בית השקעות

אלומות הוא בית השקעות בוטיק הנוסד בשנת 1997, אלומות מנהלת כ -9 מיליארד ₪ בנכסים פיננסים (נכון לאוגוסט 2018)

, עבור למעלה מ-700 לקוחות, ביניהם, לקוחות פרטיים, חברות (ציבוריות ופרטיות), אגודות שיתופיות, קיבוצים ומושבים. בית ההשקעות נמצא בבעלות של כ-250 קיבוצים ואגודות שיתופיות של מושבים בארץ והוא "חברה אחות" של חברת ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ. חברת אלומות הייתה חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל אביב. במאי 2011 הפכה אלומות לחברה פרטית בבעלות מלאה של 250 קיבוצים ומושבים. לחברה מגוון פעילויות רחב בשוק ההון, באמצעות חברות בנות.

ביטוח חקלאי

ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית היא אגודה שיתופית הפועלת בישראל כחברת ביטוח.

אגודת "ביטוח חקלאי" נוסדה ב-14 באפריל 1937, בשיאן של מאורעות 1936 ("המרד הערבי הגדול"). באותה תקופה הוצתו שדות קיבוצים ויישובים יהודיים בארץ ישראל על ידי פורעים ערבים. חברות הביטוח סירבו, בשל הסיכון הביטוחי הגבוה, לבטח קיבוצים אלה, והאגודה הוקמה ממניעים אידאולוגיים כדי לספק את הערבות ההדדית להגנה על היבולים. האגודה השיתופית התפתחה לחברת ביטוח הפעילה כיום בתחום הביטוח הכללי, הן במגזר הקיבוצי והן במגזר הפרטי.

נכון לשנת 2013 האגודה בבעלות 261 קיבוצים ואגודות שיתופיות. הנהלת האגודה נמצאת כיום ברחוב החשמונאים בתל אביב.

בית חגי

בֵּית חַגַּי (שם רשמי: חַגַּי) היא התנחלות במתכונת יישוב קהילתי בעל אופי דתי. הממוקם בדרום הר חברון על כביש 60, והוא חלק ממועצה אזורית הר חברון.

היישוב מנוהל על ידי "חגי - אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית".

ביישוב מבני קבע לבית כנסת מרכזי, בית כנסת ספרדי, כולל אברכים דיינות, גני ילדים, פעוטון, מרפאה, מקווה, אולם שמחות, סניף בני עקיבא ועוד.

גבעת הראל

המאחז גבעת הראל הוא יישוב קהילתי בבנימין, הפועל במתכונת אגודה שיתופית. נמנה עם יישובי גוש שילה ושייך למועצה אזורית מטה בנימין. שוכן בגדה הצפונית של נחל שילה העליון, בגובה 740 מטר מעל פני הים. כיום מתגוררות במקום כ-70 משפחות.

גרנות

גרנות אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ הוא תאגיד המהווה את התשלובת החקלאית-תעשייתית הגדולה בישראל. התשלובת כוללת 20 מפעלים ותאגידים בבעלות של 43 קיבוצים ומושבים, הפרושים לאורך מישור החוף המרכזי - בין חיפה לתל אביב. קבוצת גרנות פועלת בענפי המשק הבאים: חקלאות, תעשייה, תשתיות, אנרגיה, מזון, נדל"ן, מימון, הדרכה, רכב, סיעוד וטכנולוגיית המידע.

עם מחזור של כ-3.7 מיליארד ש"ח, נמנה תאגיד גרנות עם הקואופרטיבים הגדולים בעולם, על פי מחקר של איגוד הקואופרטיבים הבינלאומי, שהתפרסם ב-2007. מפעלי "גרנות" נמצאים על כביש 65 מזרחית לחדרה בסמוך לקיבוץ גן שמואל ולתחנת הרכבת חדרה מזרח. עמית בן יצחק, מקיבוץ רמת הכובש, מכהן כיו"ר הקבוצה משנת 2014. מנכ"ל האגודה המרכזית, גרנות בע"מ, הוא רוברטו קופרמן מקיבוץ געש.

דקל (מושב)

דֶּקֶל, או בשמו הרשום "דקל-כפר שיתופי", הוא יישוב בצפון מערב הנגב, בחבל שלום, סמוך למפגש שלושת הגבולות: ישראל-מצרים-רצועת עזה. היישוב הוקם ומנוהל על ידי אגודה שיתופית הרשומה בשם זה ונכלל ביישובי מועצה אזורית אשכול. מסונף לתנועת האיחוד החקלאי ומהקמתו מלווה על ידי הסוכנות היהודית. היישוב נקרא על שם הדקל האופייני לאזור.

המקשר

"המקשר" הייתה אגודה שיתופית – קואופרטיב – שהפעיל תחבורה ציבורית בירושלים, באמצעות אוטובוסים. הקואופרטיב פעל משנת 1931 עד 1967, אז התמזג "המקשר" עם קואופרטיב אגד.

חברה עירונית

חברה עירונית היא חברה שנמצאת בשליטתה של רשות מקומית (או רשויות מקומיות אחדות). חברה הנמצאת בשליטה משותפת של ממשלת ישראל ושל רשות מקומית היא חברה ממשלתית-עירונית. חברה עירונית מאפשרת לרשות המקומית לבצע חלק מתפקידיה באמצעות גוף עצמאי המוסמך להפעיל שיקולים עסקיים.

סעיף 249(30) לפקודת העיריות מקנה לעירייה סמכות "לייסד חברה, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות העירייה ותפקידיה, לרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שמטרותיה מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור, ולנהוג בהם דרך בעלים".

צו העיריות (הקמת תאגידים), תש"ם-1980, מסייג סמכות זו וקובע: "לא תייסד עירייה חברה, חברת בת, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת (להלן - תאגיד), לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות מועצת העירייה (להלן - המועצה) ותפקידיה, ולא תרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל תאגיד שמטרותיו מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור ולא תנהג בהם דרך בעלים ולא תהיה חברה בעמותה, אלא באישור שר הפנים ובתנאים שהוא קבע." מכוח צו זה פרסם משרד הפנים נוהל אסדרת חברה עירונית.מבקר המדינה תיאר את מהותו של תאגיד עירוני:

תאגיד עירוני, ככלל, נועד לשמש כלי בידי הרשות המקומית לביצוע המשימות המוטלות עליה והוא משמש מעין זרוע ארוכה עבורה. בה בעת, התאגיד העירוני הוא ישות משפטית הנושאת את עצמה, ואין רואים בו מחלקה ממחלקות הרשות המקומית. מרגע התהוותו קונה לעצמו התאגיד העירוני זכויות וסמכויות וכן נושא בחובות. חובת הזהירות היא שהתאגיד לא יהפוך לנטל כספי וניהולי על הרשות המקומית.תאגידי המים והביוב אינם מהווים חברה עירונית, אף שהם בבעלות הרשויות המקומיות, משום שתאגידים אלה הוקמו מכוח חוק תאגידי מים וביוב, שבו נקבע שסמכויות העיריות הנוגעות לתשתיות המים והביוב הופקעו מידיהן ונמסרו לתאגידים בלבד.חברות עירוניות פעלו בישראל עוד לפני קום המדינה, וכיום פועלות מאות חברות עירוניות. מהן שהוקמו למטרה ממוקדת, כגון גן החיות התנ"כי, ומהן שפועלות בקשת רחבה של נושאים, כגון כיוונים - החברה לתרבות הפנאי באר שבע. יש שהתאגדו כחברה כלכלית (הפועלת למטרות רווח) ויש שהתאגדו כחברה לתועלת הציבור.

טנא נגה

טנא נגה הייתה חברה ישראלית לייצור מוצרי חלב שהוקמה ב-1953 על ידי משה פרנקנטל ואגודת "טנא", אגודה שיתופית לשיווק תוצרת חקלאית. החברה נקלעה לקשיים בסוף שנות ה-60 ונמכרה במחיר סמלי ליגאל הורביץ. הורביץ מכר את החברה ל"תנובה" בשנת 1981.

בשנת 1939 הקים משה פרנקנטל את מחלבת "נגה" בכפר שמריהו. פרנקנטל היה הראשון שייצר חלב שעבר תהליך עיקור, במכונה שייבא לשם כך.

"טנא" הייתה אגודה שיתופית מרכזית לשיווק תוצרת חקלאית של מושבי רסקו והוקמה על ידי יהודה בכר, ממייסדי אבן יהודה.

בדצמבר 1953 הוחל בייצור חלב מעוקר, המוצר העיקרי של המחלבה והיצרנית היחידה בישראל אז של חלב מעוקר. בנוסף יוצרו גם חלב מפוסטר, שוקו וגבינות קשות (אילת, ערד ומצדה).

המחלבה קיבלה ציוד ייצור רב מארגון יוניצף.

מאוחר יותר מכר פרנקנטל את חלקו בטנא נגה לרסקו.

בשנת 1957 ייצרה המחלבה כחצי מיליון ליטר בשנה (כ-700,000 בקבוקי חלב בחודש).

בשנת 1958 רכשה טנא נגה את "המחלבות המאוחדות" ברמת גן, שהעסיקו בין 60 ל-70 עובדים.

בסוף 1963 העסיקה המחלבה כ-100 עובדים. באוקטובר 1967 הוחלט על מיזוג שני המפעלים (בכפר שמריהו וברמת גן) ומעבר לרמת גן. חברת רסקו הפכה לבעלת טנא נגה (שעד אז החזיקה ב-65 אחוזים מן המניות), כיוון שהמשקיעים סירבו לכסות את חובות החברה.

המחלבה נקלעה לקשיי נזילות ויגאל הורביץ רכש אותה בתחילת שנת 1970 תמורת לירה אחת.

טנא נגה נכנסה לתחום הגלידות כאשר בסוף 1972 רכשה את מפעל הגלידות "אדניר", שהוקם ב-1964 ופעל באזור התעשייה באר טוביה, אחד ממפעלי חברת המושבים בדרום.

במאי 1981 הוחלט להעביר את המחלבה מרמת גן לקריית מלאכי.

טנא נגה נמכרה ל"תנובה" בספטמבר 1981. חלק מציוד הייצור נמכר למחלבות גד.

בשנות השמונים יוצרו תחת המותג טנא נגה גבינות רכות, חלב ושוקו, מעדני חלב וגלידות.

שיווק המוצרים תחת המותג נמשך עד סוף שנות ה-80.

בקריית מלאכי פעלו מפעל לגלידות ומחלבה לייצור מוצרי חלב. לאחר הרכישה הפרידה תנובה בין שני המפעלים - מפעל הגלידה הפך לחברה בפני עצמה - "גלידות טנא נגה".

בשנת 1996 הוקמה "גלידות נסטלה", מיזם משותף (Joint Venture) של תנובה ואסם, כיוון שמפעלי הגלידה לא הניבו את הרווחים המצופים.

אסם ונסטלה רכשו 50% מסנוקרסט (מפעל בפתח תקווה) וגלידות טנא נגה. בשנת 1999 הוקם מפעל חדש בקריית מלאכי, שבו מוזגה פעילותם של שני המפעלים הישנים.

בשנת 2003 רכשה אסם את חלקה של תנובה ב"גלידות נסטלה". החברה נמצאת כיום בבעלותה המלאה של חברת אסם.

מגפון (אתר חדשות)

"מגפון" הוא אתר חדשות ישראלי, שהוקם בשנת 2011 כיוזמה עצמאית של שני עיתונאים: טובי פולק - עיתונאי "מעריב" לשעבר ומנכ"ל חברת ניהול התכנים "תוכן העניינים"; ועמית מנדלזון - צלם, עיתונאי ואיש היי-טק. ייחודו של העיתון בהיותו "עצמאי", ולא נתמך ומושפע מבעלי הון ועסקים, להבדיל ממספר מיזמים חדשותיים אחרים בישראל.

כדי לשמר את עצמאותו, מושתת "מגפון" על מבנה ארגוני של קואופרטיב, ללא מתן אפשרות להיווצרות גרעין שליטה מרכזי. החל מפברואר 2012 מוכר הארגון רשמית כאגודה שיתופית ("מגפון – עיתון ישראלי עצמאי אגודה שיתופית בע"מ), ובכך הוא מהווה מיזם ייחודי בתחום הקואופרטיבים.

כפועל יוצא מאופי המיזם, התבקשו העורכים והעיתונאים הבכירים בארגון לרכוש מניה, הנותנת זכות הצבעה בישיבות הארגון. באספה המכוננת של הארגון, שנערכה במרץ 2012, נוסחו עקרונות הקואופרטיב על ידי חבריו:

בדצמבר 2011, בהתבסס על פלטפורמת הבלוגים Wordpress, עלה לאוויר פיילוט של האתר "מגפון". האתר החל לפרסם חדשות באופן סדיר, ובמתכונתו הנוכחית, החל מינואר 2012. תוכנו של האתר מתפרסם בשפה העברית, ובעתיד מתכוונים מייסדיו לפרסם תוכן גם בשפות נוספות. נכון ליוני 2012, התפרסמו במגפון יותר מ-5,000 כתבות, מאמרים, סיפורים וטורים בנושאים שונים.

נייר ערך

ניירות ערך הם מניות, איגרות חוב, כתבי אופציה וניירות ערך מסחריים שלרוב יש להם ערך כספי מסוים. הם עשויים להיות מונפקים בידי תאגיד (כגון חברה או אגודה שיתופית) או ממשלה. חלק מניירות הערך נסחרים בבורסה, שוק מוסדר ומפוקח, בו קונים ומוכרים נפגשים על מנת לבצע עסקאות בניירות ערך, סחורות, מטבע חוץ וכדומה. כיום, מרבית העסקאות מבוצעות בבורסה, אך קיימות גם עסקאות מחוץ לבורסה המבוצעות בדרך כלל על ידי משקיעים מוסדיים. העסקאות מבוצעות על ידי חברי הבורסה. מחירי ניירות הערך הנסחרים בבורסה משתנים באופן רציף מדי יום בהתאם להיצע וביקוש.

קלנועית

קלנועית הוא מותג של כלי רכב חשמליים מתוצרת חברת "אפיקים רכב חשמלי – אגודה שיתופית יצרנית חקלאית בע"מ", המיועדים לסייע לאנשים מוגבלי תנועה (באנגלית: Mobility scooter).

למרות קיומו של סימן המסחר, השם "קלנועית" הפך בשפה העברית לשם גנרי של כל כלי רכב חשמלי לסיוע אנשים מוגבלי תנועה. נכון להיום, אין שם רשמי בעברית לכלי הרכב מלבד השם הגנרי.

כלי הרכב מתאפיין במבנה בעל שלושה או ארבעה גלגלים, בעל רצפה (בניגוד לתלת אופן ממונע) ובעל כידון או הגה (בניגוד למרבית כיסאות הגלגלים הממונעים), הקל באופן משמעותי ממכונית. יש המחשיבים גם כיסא גלגלים ממונע דמוי קטנוע לקלנועית.

קלנועיות רבות משמשות כפריט טכנולוגיה מסייעת, החוסך מאנשים מוגבלי תנועה הליכה למרחקים ארוכים, ברשות הרבים. במסדרונות של מבני ציבור גדולים, כמו קניונים, בתי חולים ונמלי תעופה, עשויות להיות קלנועיות עם נהג מקומי שמסיעות לקוחות כבדי תנועה.

קרנות הפנסיה ההסתדרותיות

קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הן קרנות פנסיה שהוקמו בשנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי ההסתדרות הכללית, והיו גוף מרכזי בביטוח הפנסיוני של העובדים בישראל. המשבר שאליו נקלעו הקרנות, עקב גרעון אקטוארי כבד, הביא להלאמת רובן (למעט קרן "מגן" והקרן של חברי "דן") בשנת 2003, ולניתוקן מההסתדרות הכללית.

שדה ורבורג

שְׂדֵה וַרְבּוּרְג הוא אגודה שיתופית במישור החוף, ליד העיר כפר סבא, השייך למועצה אזורית דרום השרון. הוקם בשנת 1938 על ידי עולים מגרמניה שאליהם הצטרפו עם הזמן עולים מצ'כיה הונגריה ומפולין וכן מתיישבים מהארץ. המושב נקרא על שמו של ד"ר אוטו ורבורג, פעיל ציוני, איש מדע ובוטנאי מומחה, נשיאהּ השלישי של ההסתדרות הציונית.

במושב 120 נחלות, 16 משקי עזר, ושלוש הרחבות שבהן 136 יחידות.

שותפות

שותפות היא התאגדות משפטית, בין מספר ישויות משפטיות (כגון מספר בני אדם, מספר חברות וכיוצא בזה) המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, ואינם מאוגדים באופן אחר כמו בחברה בערבון מוגבל או אגודה שיתופית. בדין הישראלי, בעקבות הדין האנגלי, תכלית קיומה של שותפות היא ניהול עסק. בכך היא נבדלת מהשותפות לפי הדין הקונטיננטלי שלפיו ייתכן קיומה של שותפות בנכסים לצורך הפקת רווחים.

תאגיד

תאגיד הוא התאגדות של אדם אחד או יותר לכלל אישיות משפטית בעלת מטרות, הפועלת בנפרד מבחינה משפטית מבעליה, מעובדיה או חבריה (תופעה המכונה "תכונת האישיות המשפטית הנפרדת"). ככזה התאגיד כשר לבצע פעולות משפטיות ולשאת בהתחייבויות משפטיות, כאילו היה אדם. התאגיד כפוף לחוקים ולתקנות המיוחדים לסוג התאגידים אליו הוא משתייך. מכלול הדינים העוסקים בתאגידים קרוי דיני תאגידים.

בעלי התאגיד יכולים להיות אדם, קבוצת אנשים או תאגידים אחרים. בהתאם לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981 מוגדר תאגיד כ"גוף משפטי, כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות".

תנובה

תנובה היא חברה ישראלית ליצור ושיווק מזון. החברה מחזיקה בנתח שוק משמעותי בתחום ייצור חלב לשתייה, מוצרי חלב ושיווקם. ב-1988 הוכרזה כמונופול בתחומים אלה. תנובה בולטת גם בתחום מוצרי הבשר, הביצים והמזון הקפוא. בשבעים שנותיה הראשונות הייתה תנובה אגודה שיתופית חקלאית בבעלות 620 אגודות שיתופיות של קיבוצים ומושבים. בשנת 2008 נמכרה תנובה לקבוצת משקיעים בראשות קרן אייפקס הבריטית. במאי 2014 הוסכם שקרן אייפקס תמכור את חלקה בתנובה (56%) לחברת ברייט פוד מסין לפי שווי חברה של 8.6 מיליארד ש"ח, והעסקה הושלמה במרץ 2015.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.