אב טיפוס

אַב טִיפּוּס הוא דגם ראשוני ניסיוני של מוצר תעשייתי חדש. אב הטיפוס מיוצר כדי לחקור את המוצר החדש.

לפני ההשקעה בהקמת מערכת לייצור מוצר חדש, מהווה אב הטיפוס מודל לבחינה והתנסות. בהתאם לתוצאות ההתנסות באב הטיפוס עובר המוצר שינויים ושיפורים, הבאים לידי ביטוי במוצר הסופי. בתהליך התכנון של מוצר גדול ממדים, כגון מטוס, נהוג ליצור מספר אבות טיפוס, חלקם בקנה מידה קטן יותר מהמוצר הסופי, לצורך בחינה ולימוד הבעיות ביצירת המוצר הסופי.

אב טיפוס נבנה בדרך שונה מדרך בניית המוצר המוגמר ומצריך אמצעים אחרים ושיטות עבודה אחרות ושונות. לדוגמה, המוצר המוגמר נבנה בפס ייצור ואילו אב טיפוס נבנה בעבודה פרטנית. חברות רבות משקיעות משאבים בפיתוח אבות טיפוס, וטכנולוגיה לבניית אבות טיפוס כמו הדפסה תלת-ממדית ו-CNC. אב טיפוס עשוי להיבנות גם בסיוע גורם חיצוני לחברה. בישראל הטכניון הוא המוביל בפיתוח טכנולוגיות ליצירת אבות טיפוס, והוא משקיע מיליוני שקלים בשנה במחקר ופיתוח תהליכים רלוונטיים.

בציבור, אב טיפוס הפך למטבע לשון המתאר דגם ראשוני חדש, לא בהכרח בתחום התעשייה. אב טיפוס יכול להופיע, למשל, כמודל כלכלי ואפילו פוליטי, שישופר בהמשך.

Merkava-prototype-latrun-1
אב טיפוס של מרכבה סימן 1 - תובת טנק צנטוריון שהוסבה כדי לבחון את הרעיון של מנוע קדמי. מוזיאון יד לשריון, לטרון

ראו גם

קישורים חיצוניים

17 בנובמבר

17 בנובמבר הוא היום ה-321 בשנה, (322 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 44 ימים.

X-9 שרייק

X-9 שרייק היה אב טיפוס מוקטן של טיל האוויר-קרקע GAM-63 ראסכל. הטיל, מתוצרת בל איירקראפט קורפוריישן, היה התשיעי בסדרת מטוסי ה-X ושימש לניסויים.

31 טילי X-9 נמסרו, והם ביצעו טיסות ניסוי מאפריל 1949 ועד ינואר 1953. התוכנית שימשה לאיסוף נתונים על מאפייניו האווירודינמיים של הטיל ועל יציבותו, וכן לבדיקת מערכות ההנחיה וההנעה שלו.

אב טיפוס (פסיכולוגיה)

בסמנטיקה ובפסיכולוגיה קוגניטיבית, אַב טִיפּוּס (Prototype) הוא חבר קבוצה חברתית בעל אוסף של תכונות מאפיינות המייצגות את קבוצתו.

אב טיפוס הוא החבר בעל מספר התכונות הגדול ביותר המשותפות לשאר הפריטים בקבוצה ומספר התכונות הקטן ביותר המשותף לפריטים מקטגוריות אחרות. אין תכונות הכרחיות או מספיקות להגדרת המושג, וגבולות הקבוצה או הקטגוריה אינם מוגדרים בנוקשות. לעיתים ישנו דמיון חופף ו"משפחתי" בלבד בין חברי הקבוצה, וחברי הקטגוריה אינם שווים במידת ייצוגיותם. חברים אחרים נשפטים על סמך הדמיון לאב הטיפוס. הארגון התודעתי הוא ארגון היררכי.

למשל את קבוצת הציפורים, המאופיינת במשקל גוף נמוך, תעופה ונוצות יכולים לייצג כחברים אב טיפוסיים היונה או הדרור, אך לא היען, הפינגווין או התרנגולת, שהנם חברים לא אופייניים בתכונותיהם. תפוח הוא פרי אב טיפוסי לעומת העגבנייה, וכך כלב רועים גרמני לעומת הפודל.

אך אב טיפוס לעיתים אינו מייצג אופייני של חברי קבוצתו, אלא דימוי שקיים על קבוצה זו – הסטראוטיפ. למשל, האנס האב טיפוסי הוא דימוי של גבר האורב לנערה צעירה ותמימה ההולכת לבדה בחושך ומתנפל עליה באלימות. זאת על אף שידוע כי בלמעלה מ-80% ממקרי האונס הנאנסת מכירה את האנס, והאינוס מתרחש בביתה של הנאנסת או בביתו של האנס. כך, לעיתים אב הטיפוס אינו המקרה או החבר המייצג אלא הסטראוטיפ המייצג שרווח בציבור אודות הקבוצה.

בנוסף, תיאורית אב הטיפוס לא תמיד רלוונטית, מכיוון שלא לכל הקבוצות יש מבנה היררכי בתודעה האנושית. למשל קטגוריות אנושיות כמו מדע או אמנות לא יכולות להסתדר לפי מבנה היררכי שבראשו אב טיפוס. זאת מכיוון שאין אפשרות לתייג יצירת אמנות אחת כנעלה אבסולוטית ביחס ליצירת אמנות אחרת, או תגלית מדעית כ"מדעית" יותר מתגלית אחרת.

ארבעה אבות נזיקין

ארבעה אבות נזיקין הם הסוגים העיקריים של נזק על פי המשפט העברי. חז"ל מנו את אבות נזיקין על פי הפסוקים בפרשת משפטים (שמות כ"א - כ"ב) ובפרשת אמור (ויקרא כ"ד). אבות נזיקין אלו הם סמלים לסוגים שונים של נזק.

המשנה הראשונה במסכת בבא קמא מונה ארבעה אבות נזיקין ומכנה אותם בשמות "שור", "בור", "מבעה" ו"הבער" (מספר האבות ושמותם אינם נזכרים במקרא). סוגים אלה נקראים 'ארבעה אבות נזיקין', ופרטי הדינים הקשורים בהם מהווים בסיס לדיני הנזיקין בהלכה היהודית.

במסגרת אבות הנזיקין נכללים גם "תולדות", שהם סוג נזק אשר שכיח פחות מהשאר.

ארכיטיפ

ארכיטיפּ (מגרמנית: Archetyp - אַרְכֶטִיפּ, הצורה העברית הנוכחית מושפעת מההיגוי באנגלית; מקור המילה ביוונית - αρχέτυπον ארכֶטיפּון - "דגם קדום", עבר ללטינית כ- archetypum ארכֶטיפּוּם) הוא אב טיפוס של רעיון, אדם, אובייקט או מצב שהאנושות, על תרבויותיה השונות, חוותה תדיר והוא נשמר כמשקע בזיכרון האנושי, כמודל שעל פיו פרטים אחרים מתובנתים. הפרט החווה את חייו הפרטיים חשוף תמיד הן להתרחשויות ההווה שהוא שותף להן, והן לאותם דימויים קדומים מעברה של משפחת האדם.

דוגמה: דמות האם היא ארכיטיפ, שהרי כל התינוקות בכל התרבויות שותפים לחוויית האם. תפיסת התינוק את אמו שלו משלבת בתוכה את התנסויותיו עם דימוי דמות האם הטבוע בו מלידה, כפי שחווה אותה הגזע האנושי מאז ומעולם.

בובנאי

בוּבנאי, בובן או מציג בובות הוא אדם המפעיל בובות בתיאטרון בובות או מופע.

המושגים בובן ובובנאי מתייחסים לאדם האחראי על הפעלת הבובה, אולם הבובנאי אחראי גם על הרכבתה, ויצירתה, בעוד שהבובן אחראי רק על הפעלתה ועל משחק התפקידים שנוצר במהלך ההצגה. על פי הכתוב במילונו, את המילה בובן חידש המתרגם ראובן אלקלעי.בובנאי הוא הלחם בעברית של בובה ובנאי, בהתאם למקצועו כמייצר בובות. בעבודתו הוא מתפעל חפץ דומם, כמו בובה, כדי ליצור אשליית מציאות. הוא יכול להיות גלוי או מוסתר מהקהל, ואת הבובות ניתן להפעיל על ידי שימוש בחוטים, מוטות, חוטי חשמל או ישירות על ידיו הממוקמות בתוך הבובה או אוחזות בה מבחוץ.

ישנו מגוון רחב של סגנונות תיאטרון בובות, אבל בכל אחד מהם תפקיד הבובן הוא לתפעל את האובייקט הפיזי באופן כזה שהקהל יאמין שהאובייקט חי. במקרים מסוימים, דמות הבובן היא גם מרכיב חשוב בהצגה. בישראל קיים בית ספר לבובנאות בשם "בית 9" שמציג תיאטרון בובות באולם בית הספר. לעיתים הוא מציג גם ברחוב.

בובנאי יכול להיות אחראי על כל תהליך פיתוח ועיצוב הבובה. החל מיצירת סקיצה, ציורים בקנה מידה מתאים או יצירה מתוך רעיון של אדם אחר, מתוך שרטוט או מחשבה ולהביאה לפועל.

ביצירת הבובה מאפס הבובנאי יכול להשתמש בבובה שהיא אב טיפוס או ליצור אותה על בסיס בובות קיימות. בין אם הוא בוחר את הבדים לבובה או בתהליך של בנייה משותף עם תופר או מעצב תחפושות.

הבובן הוא שמפעיל את הבובה על ידי הנעת חוטים, כדוגמת המריונטה, מוטות או מנגנונים אחרים. עליו ללמוד את מנעד התנועות ויכולת ההבעה של הבובה כדי להתאימה לטקסט של ההצגה. הוא יכול להיות גם אחראי לפיתוח התסריט.

ישנם בובנים שהם גם פיתומים והם אינם מוסתרים במהלך הצגה, הם עומדים יחד עם הבובה על הבמה, ויש להם תפקיד כפול. הם משחקים הן את דמותם, והן את דמותה של הבובה.

בוגאטי

בוגאטי (באנגלית: Bugatti) היא יצרנית רכב צרפתית יוקרתית. החברה התפרסמה בכך שייצרה כמה ממכוניות הספורט המהירות ביותר בעולם. בדומה לחברות אחרות, חברת בוגאטי לא שרדה את תקופת מלחמת העולם השנייה ונסגרה, אך בהמשך נעשו מספר ניסיונות לחדש ייצור תחת שם זה. כיום נמצאת חברת בוגאטי תחת בעלות קבוצת פולקסווגן.

בור

בּוֹר הוא חלל בקרקע, טבעי או מעשי ידי אדם. חפירת בורות נחשבת למלאכה קשה, בעבר התבצעה באמצעות את או מעדר. בתחום החקלאי נחפרים בורות לשם נטיעת עצים וכן עבור אגירת מים. בתחום הבנייה נחפרים בורות גדולים על ידי מחפרון לשם יציקת יסודות או יצירת חללים תת-קרקעיים כגון חניון תת-קרקעי או בונקר. בורות יכולים להווצר גם בדרך של קידוח (כגון קידוח נפט) או קידוח למטרות מחקר מדעי וכן לצורך קבורה. בור יכול להווצר באופן טבעי כחלק מתהליכים קארסטיים של המסת סלע משקע או קרקע מלחית (בולען). בור פתוח ברשות הרבים מהווה סכנה ועל כן יש לסגור אותו, לגדר אותו ולשלטו בשלטי אזהרה.

בהלכה, מושג הבור הוא אב-טיפוס לכל מִפגע דומם הנמצא ברשות הרבים, שבני אדם או בעלי חיים ההולכים שם עלולים להיפגע ממנו.

הבור הטבעי העמוק ביותר הוא חלל קארסטי בעומק 516 מטרים בקרואטיה, שהתגלה באקראי ב-2004..

הבור העמוק ביותר מעשי ידי אדם הוא הקידוח הסופר-עמוק בחצי האי קולה שברוסיה, המגיע לעומק של 12,262 מטר. הבור נכרה בשנת 1989, והוא, נכון לשנת 2017, עדיין הבור המלאכותי העמוק ביותר עלי אדמות.

בור (אב נזיקין)

בהלכות נזיקין, בור הוא אחד מאבות הנזיקין השייך לקטגוריה נזקי ממון. מושג הבור הוא אב-טיפוס לכל מִפגע דומם הנמצא ברשות הרבים, שבני אדם או בעלי חיים ההולכים שם עלולים להיפגע ממנו. על פי ההלכה, המתבססת על החוק המקראי בפרשת משפטים, האחראי ליצירת המפגע ברשות הרבים חייב לשלם פיצויים על כל נזק שנגרם על ידיו לבני אדם או לבעלי חיים. לעומת זאת, ההלכה קובעת כי אין חיוב בתשלומים עבור נזקים שנגרמו בדרך זו לחפצים שונים, וכן אין חיוב לשלם פיצויים במקרה שהמפגע גרם למותו של אדם.

הנדסת אווירונאוטיקה

הנדסת אווירונאוטיקה (גם הנדסת אווירונאוטיקה וחלל והנדסה אווירונאוטית; באנגלית: Aerospace Engineering או Aeronautics Engineering) היא ענף של ההנדסה העוסק בפיתוח יעיל ושיטתי של כלי טיס, לוויינים, חלליות ומערכות הייחודיות להם.

מקצוע הנדסת אווירונאוטיקה הוא מקצוע רב-תחומי העוסק בפיתוח ותחזוקה של כלי טיס על ידי החלה של עקרונות של מדעים מדויקים, הנדסה, ניהול פרויקטים, ידע רלוונטי לכלי הטיס עצמו וכישורים וטכנולוגיות אחרות. כבכול הנדסה, גם בהנדסת אווירונאוטיקה נעשה שימוש במדדים המשמשים לבחינת איכותו של תוצר הפיתוח כגון יעילות, אמינות, וגמישות לשינויים.

התחום מאופיין בפיתוח כלי הֶרְכֵּב מלא (לדוגמה מטוס) או מערכות מורכבות, המשמשות בעיקר לכלי רכב כאלה, ובהן: מערכות אוויוניות, שהן מערכות אלקטרוניות ייחודיות, מערכות להנחיית טילים, מנועי סילון וכדומה.

כוכב המוות

בסדרת סרטי מלחמת הכוכבים, כוכב המוות (באנגלית: Death Star) הוא תחנת חלל משוריינת ענקית, אשר משמשת כנשק האולטימטיבי של האימפריה הגלקטית כנגד מתנגדיה.

במהלך סאגת הסרטים, האימפריה בנתה שני כוכבי מוות, ושניהם הושמדו על ידי ברית המורדים. בנייתו של כוכב המוות מופיעה לראשונה בסרט מלחמת הכוכבים - פרק 3: נקמת הסית', בסצנה אחת, שבה רואים את דארת' ויידר ואת פלפטין, או בשמו הסית'י, דארת' סידיוס, מפקחים על בנייתו. למעשה, הכוכב שנבנה שם הוא אב-טיפוס לכוכב מוות ג'נוסיסיאני, תחנת חלל קטנה יותר ואינה כוללת משגר לייזר להשמדת כוכבי לכת.

מטוס ניסוי

כלי טיס ניסיוני הוא כלי טיס לא סדרתי שיוצר בהתאמה מיוחדת שלא הוסמך ולא נבחן לטיסה, ולכן דורש רישיון ייחודי. ישנם שני סוגים עיקריים של כלי טיס ניסיוניים:

כלי טיס ניסיוני למחקר- זהו כלי טיס שלא ייצרו על בסיסו כלי טיס נוספים, והוא יוצר למטרות מחקר ייחודי. בארצות הברית נהוג לסמן כלי טיס ניסיוניים למחקר שיוצרו עקב חוזים ממשלתיים באות X.

כלי טיס ניסיוני לבחינה והסמכה או אב טיפוס- זהו כלי טיס שעל בסיסו ייצרו כלי טיס סדרתיים. כלי הטיס משמש לבחינה של מערכות והסמכה של העיצוב הכללי. בארצות הברית נהוג לסמן כלי טיס ניסיוניים לבחינה והסמכה שיוצרו עקב חוזים ממשלתיים באות Y.על פי הוראות ה-FAA לכלי טיס מוסמכי טיסה, כלי הטיס שעליהם חל סעיף כלי טיס ניסיוני הם: כלי טיס למטרות מחקר, כלי טיס למטרות הצגת והוכחת התאמה להסמכה ורישוי, מטוס אימון שמסיבה כל שהיא לא קיבל הסמכה אחרת (דוגמת מדמה מעבורת החלל), כלי טיס לבחינת שוק ומכירות (מדגימי טכנולוגיה), כלי טיס ייעודיים לתצוגה, מטוס מרוץ מותאם, כלי טיס בייצור עצמי (ידני או בערכה להרכבה) ומטוס ללא טייס שלא נופל תחת הקטגוריות האחרות.

מכונית קונספט

מכונית קונספט (באנגלית: Concept car) היא דגם מכונית יחידה המיוצרת על ידי יצרנית כלי-רכב, כדי להציג חידוש מסוים. החידוש יכול להיות בתחומים מגוונים, כגון הנדסת אנוש, טכנולוגיה, מנוע, תיבת הילוכים, סגנון, עיצוב (חיצוני ופנימי), בטיחות, צריכת דלק וכדומה.

מכונית הקונספט מיוצרת ביחידות בודדות של רכבי אב טיפוס. ברוב המקרים מיוצר אב טיפוס בודד.

מכוניות קונספט מוצגות בתערוכות מכוניות בינלאומיות כגון: "תערוכת המכוניות של ז'נבה" ו"תערוכת המכוניות של טורינו".

לרגל הצגת דגם מסוים של מכונית קונספט מוזמנים עיתונאי רכב מכל רחבי העולם, וכתגובה למאמרים המקצועיים שעיתונאי הרכב מפרסמים, (כולל מבחני דרכים) יצרנית הדגם, בודקת ובוחנת את תגובות קהל הקונים הפוטנציאלי, מה שנותן ליצרנית מדד על "התאמת שינויים בייצור רכביה ללקוחותיה".

מכונית הקונספט תאלץ לעבור שינויים מפליגים לפני סיום העיצוב, למען הבטיחות והעלות של הדגם.

לעיתים נדירות מאד מכונית קונספט תגיע לפסי הייצור, ותשווק לקונים.

כלי רכב קונספט מיוצר כאב טיפוס בכל צורות כלי הרכב. לדוגמה: מכונית מרוץ, מכונית על, מכונית ספורט, מכונית קבריולה, מכונית משפחתית, מכונית סלון, מכונית קופה, מכונית סטיישן, טנדר, מסחרית, אוטובוס, משאית, טרקטור, אופנוע.

מסרשמיט

מסרשמיט (בגרמנית: Messerschmitt) הייתה חברה גרמנית לייצור מטוסים שנודעה בעיקר בשל מטוסי הקרב שלה מתקופת מלחמת העולם השנייה, ה-Me 262 וה- Bf 109. החברה שרדה גם לאחר מלחמת העולם השנייה ולאחר סדרת מיזוגים, התייצבה כמסרשמיט־בולקוב־בלום עד לרכישתה בידי דיימלר-בנץ אוויר־חלל AG‏ (DASA) בשנת 1989.

סטן מארש

סטנלי "סטן" מארש (אנגלית: Stanley "Stan" Marsh) הוא אחת מהדמויות המצוירות המרכזיות בסדרת ההנפשה האמריקאית סאות' פארק, סדרה העוסקת בחייהם של ארבעה ילדים בני תשע הגרים בעיירה קטנה בהרי מדינת קולורדו. סטן מייצג את הסטראוטיפ של "הילד הנורמלי בחבורה" ומהווה מעיין אב טיפוס של הילד הרגיל, הגדל במשפחה ממוצעת, כנה ונטול תסביכים מיותרים. סטן מדובב על ידי אחד מיוצרי הסדרה, טריי פארקר ואף מבוסס עליו. גם פארקר, בדומה לסטן, גדל בעיירה קטנה עם משפחה ממוצעת ואחות גדולה טורדנית.

עיצוב אופנה

עיצוב אופנה הוא תחום של אמנות שימושית העוסק בעיצוב ביגוד ועזרי ביגוד. העוסק בעיצוב אופנה נקרא "מעצב אופנה" או "אופנאי".

עיצוב אופנה שונה מתחום עיצוב תלבושות (למשל, בתחום הקולנוע או התיאטרון) בכך שתוצרתו מתיישנת בדרך כלל בתוך עונה אחת, או שתיים. "עונה" בתחום האופנה מוגדרת כסתיו/חורף, או אביב/קיץ. מקובל לחשוב כי עיצוב אופנה החל במאה ה-19 כאשר צ'ארלס פרדריק וורת' תפר תווית יצרן על בגדים אותם עיצב ויצר. בעוד שכל סוגי הלבוש לכל אורך ההיסטוריה נחקרים על ידי אנשי אקדמיה בתחום עיצוב התלבושות, רק בגדים שנוצרו לאחר 1858 הם לבוש שנכנס לגדר עיצוב אופנה.

רבים ממעצבי האופנה מעצבים לבוש ועזרי לבוש לצריכה כללית, חלקם מכונים "מעצבי-עילית" ועושים מלאכתם בהזמנת לקוחות פרטיים. מעצבי-עילית אחרים מוכרים את תוצרתם רק בחנויות אופנה בודדות או במחלקות אופנה עילית. רוב מעצבי האופנה עובדים עבור חברות בתעשיית הביגוד ומעצבים בגדי גברים, נשים וילדים לצורכי שיווק המוני. יצירות הנושאות את תוויות היצרן של מעצבי אופנה מפורסמים, למשל קלווין קליין או ראלף לורן, הן בדרך כלל תוצרת עבודתם של צוותי מעצבים, או מעצבים בודדים העובדים תחת הנחיית המעצב הראשי.

רקון (רכב תצפית)

רקון (באנגלית: Stalker) הוא מערכת תצפית לאיסוף מודיעין המותקנת על כלי רכב מסוג האמר המקנה לה ניידות ועבירות גם בשטחים קשים. המערכת עצמאית לגמרי ומכילה את כל המרכיבים לתנועה, תצפית, וניתוח המידע שנאסף.

המערכת פותחה ומיוצרת על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, והיא כוללת מכ"ם קרקעי בעל יכולת להבחין בבני אדם ממרחק של כ-10 קילומטרים ומצלמה מדגם POP לאיסוף מודיעין חזותי, המורכבים על תורן טלסקופי המתנשא לגובה של עד תשעה מטרים. בנוסף מותקן על התורן אמצעי מדויק למציאת הצפון (north finder) המערכת מופעלת על ידי צוות של שלושה אנשים, היושבים בתא סגור וממוזג בחלקו האחורי של הרכב.

המערכת פועלת משנת 2001 בשירות חיל האיסוף הקרבי, ומאוחר יותר גם בשירות משמר הגבול ומשטרת ישראל. ב-2010 נכנס לשירות צבאי אב טיפוס של ה"גרניט" שאמור בסופו של תהליך להחליף את הרקון המיושן. במשטרה משמשת המערכת לשם זיהוי מרחוק של פעילות עבריינית, ובמשמר הגבול משמשת המערכת לשם איתור מסתננים וכן סיוע לפעילות היחידות המיוחדות של מג"ב.

תוכנית זונד

תוכנית זוֹנְד (ברוסית: Зонд - גשושית) היא תוכנית חלל סובייטית במסגרתה שוגרו מספר גשושיות בלתי מאוישות בין 1964 ל-1970. סדרת המשימות הראשונה התבססה על הגשושיות 3MV ונועדו לאסוף מידע אודות כוכבי הלכת הקרובים אל כדור הארץ. הסדרה השנייה כללה שיגור חלליות סויוז ללא תא מסלולי ובלתי מאוישות כהכנה לתוכנית הסובייטית להנחתת אדם על הירח.

תיכון (הנדסה)

תִּכּוּן (תכן) הוא תהליך הנדסי לפיתוח מוצר. תהליך התיכון והפיתוח של מוצר כולל סדרת צעדים:

זיהוי צורך

קביעת המטרה והדרישות מהמוצר - שלב ה-SRR

העלאת אפשרויות התכן של המוצר ובחירה באחד מהם - שלב ה-SDR

תכנון המוצר, פיתוחו ובניית אב טיפוס (רעיונות ליישום, בחירת החומרים שישמשו בייצורו, קביעת צורתו של המוצר וקביעת תהליכי העיבוד והייצור) - שלבי ה-PDR וה-CDR

הערכת המוצר הקיים ביחס לדרישות שהיו ממנו בשלב התכנון. לפעמים נדרש שיפור המוצר, כלומר מתחיל סבב חדש של מחזור חיים של המוצר.הצלחת תיכון נמדדת במידת שביעות רצונו של הלקוח, או ביכולת למכור את המוצר ברווח.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.